הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 105

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שני, ט"ו בשבט התשע"ו (25 בינואר 2016), שעה 12:30

מפגש עם שרת המשפטים, חה"כ איילת שקדעל פי סעיף 123 (ז) לתקנון הכנסת

חברי הוועדה: ניסן סלומינסקי – היו"ר

זאב בנימין בגין

ענת ברקו

יעל גרמן

אורי מקלב

רויטל סויד

אוסאמה סעדי

נורית קורן

מיכל רוזין

אלעזר שטרן

יוסף ג'בארין

באסל גטאס

איימן עודה

מיקי רוזנטל

סתיו שפיר

שרת המשפטים איילת שקד

אמי פלמור - מנהלת כללית, משרד המשפטים

מיכאל שפיצר - מנהל בתי המשפט, משרד המשפטים

תומר מוסקוביץ - מנהל רשות האכיפה והגבייה, משרד המשפטים

לאה מקובר - יועמ"ש, משרד המשפטים

גיל ברינגר - יועץ השרה, משרד המשפטים

אלון דביר - יועץ השרה, משרד המשפטים

טל שטראוס - יועצת השרה, משרד המשפטים

טל בנש - דוברת השרה, משרד המשפטים

עמיר הרן - יועץ בכיר למנהלת הכללית, משרד המשפטים

דורון סמיש - אגף התקציבים, משרד האוצר

אהרן גרבר - יועץ משפטי, פורום קהלת

אורלי ארז לחובסקי - מנהלת המחלקה המשפטית, התנועה הרפורמית

לורן פוריס - התנועה הרפורמית

ליאור פינקל-פרל - מנכ"לית, מנהיגות אזרחית

חור אוריאל נזרי - ממונה חקיקה, לשכת עורכי הדין

רן מלמד - סמנכ"ל, עמותת ידיד

יפעה סגל - מנהלת, הפורום המשפטי הבינ"ל

עינת קורמן - סמנכ"לית, הפורום המשפטי למען ישראל

ליאת קליין - יועמ"ש, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית

סעדיה יקותיאלי - המשמר החברתי

יהושע זוהר - לוביסט (גורן עמיר), מייצג את ארגון הפרקליטים

סיגל קוגוט

אסף פרידמן

מוריה אביגד

מפגש עם שרת המשפטים, חה"כ איילת שקדעל פי סעיף 123 (ז) לתקנון הכנסת

צהרים טובים, אנחנו פותחים את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט ואנחנו שמחים לארח את שרת המשפטים, חברת הכנסת איילת שקד. למעשה קיימת חובה – אני מניח שאצל איילת זו חובה נעימה – לדווח לוועדה על פעילות המשרד אחת לשנה. היא יכולה לדווח כפי שהיא תרצה, על העבר או העתיד, אנחנו נשמח אם היא תעשה את זה אחת למושב אבל החובה היא לפחות אחת לשנה. לשבחה יאמר שהפעילות שלה מאוד ענפה, אנחנו קוראים, שומעים ורואים – בוועדה גם מרגישים את זה – כך שזה ידוע, אבל, למרות הכול ואף על פי כן, אנחנו רוצים לשמוע על כך מפיה, כפי שהיא תחליט. אנחנו ניתן לה את רשות הדיבור ואחר כך היא תעביר למי שצריך במשרד המשפטים, אחרי שהממלכה תסיים אנחנו ניתן לח"כים שירצו לדבר, ואחר כך, אם הזמן יאפשר, ניתן גם לגופים האחרים. אני רוצה רק להזכיר לכולם שאנחנו נמצאים במסגרת של ועדת חוקה שבה קיים הכלל שרק אחד מדבר ואחרים שומעים, כך שגם אם מישהו ממש רוצה לדבר שירשום את הדברים וכשתגיע זכות הדיבור שלו הוא יוכל לומר את הכול בנועם. רשות הדיבור לשרה, בבקשה.

צהרים טובים. במשרד המשפטים, כידוע לכם, יש שלושה מנכ"לים: אמי פלמור, מנכ"לית המשרד הראשי, השופט מיכה שפיצר, מנהל את מערכת בתי המשפט, ותומר מוסקוביץ, ראש רשות האכיפה והגבייה, אני ביקשתי מכול אחד מהמנהלים במשרד, אחרי הסקירה הכללית שלי, לתת סקירה על היחידה שלו, גם על המשרד הראשי, גם על הנהלת בתי המשפט וגם על רשות האכיפה והגבייה.

צריכים לברך את תומר על היבחרו – תומר מוסקוביץ נבחר זה עתה אז אנחנו מברכים אותך בהצלחה גדולה, יש לך ממלכה לתפארת.

אני אמרתי לתומר גם שהתחום שלו מאוד מעסיק את חברי הכנסת והעבודה עם הכנסת היא מאוד אינטנסיבית. אלה הנתונים היבשים, כפי שאתם רואים, כמה עובדי מדינה יש במשרד המשפטים: משרד ראשי זה כל האחריות של אמי בלי הנהלת בתי המשפט ורשות האכיפה והגבייה, אחר כך תקבלו את הנתונים על הנהלת בתי המשפט ורשות האכיפה והגבייה. סך הכול מעל 8,000 עובדים עם תקציב שמעל 4 מיליארד שקלים. אתם רואים את המספר הזעום של השופטים, אני רוצה להגיד לכם שהיחס לכמות התיקים שיש במדינת ישראל – ואחר כך השופט שפיצר ירחיב בעניין הזה – אני חושבת שהוא בין הנמוכים בעולם. יוזמות החקיקה שלי כשרת משפטים, כמובן ביחד עם כל המשרד, הן די רבות ואני גורמת לוועדת חוקה לעבוד קשה. ביקשתי מניסן שתתחילו לעבוד ארבעה ימים בשבוע, אני מקווה שהוא ישקול את זה.

אני רציתי חמישה, אני אצטמצם לארבעה ימים.

יש מספר חוקים מאוד גדולים ומשמעותיים, מספר חוקים יותר קטנים בהיקף אבל כולם משמעותיים. יש גם כמובן צווים ותקנות שאנחנו מכינים והוועדה צריכה לדון בהם, כך שהעבודה היא רבה. סך הכול, התקבלו 12 הצעות חוק ממשלתיות של משרד המשפטים ב-7-8 חודשים, ו-18 חוקים בהכנה לקריאה שנייה ושלישית, שזה די הרבה.

בתחום הכלכלי-פיסקאלי, החוקים שכבר העברנו או שנדונים כרגע בוועדות הם: חוק שמיטת חובות, מה שנקרא "הפטר". אם אתם זוכרים זה עבר לפני כמה חודשים, במושב הקודם, חוק מאוד חברתי וחשוב וביקשתי מתומר מוסקוביץ שירחיב גם קצת אחר כך על הנתונים, כמה אנשים ביקשו הפטר, כמה קיבלו, כמה בתהליך. עוד חוקים שהם יותר מצומצמים: תביעה לסכום קצוב, היוועצות חזותית, הלוואות חוץ בנקאיות, חוק מאוד גדול ומשמעותי שאתם דנים בו עכשיו, נתוני אשראי, חוק מאוד גדול ומשמעותי, חוק שלי, במשרד המשפטים, שעשינו בשיתוף עם משרד האוצר והוא נדון למיטב הבנתי בוועדה של אלי כהן, נכון?

של גפני, אני חושב.

לא, בוועדת הכלכלה. חוק נתוני אשראי – כלכלה, הלוואות חוץ-בנקאיות – אצלך, שירותים פיננסים – אצל אלי כהן.

עוד חוק שיגיע אליכם ממש בקרוב, בשבועות הקרובים, הוא חוק חדלות פירעון, כל הרפורמה שאנחנו עושים בכל נושא פשיטת הרגל וחדלות פירעון. אני אמרתי לניסן, חוק הטרור הוא החוק הגדול של המושב הזה, אני מאוד מקווה שתסיימו אותו עד סוף המושב ושהחוק הגדול הבא שיעסיק אתכם זה כל הנושא של חדלות פירעון ופשיטת הרגל, אני תכף אכנס לזה.

יש לנו כשרות משפטית, שזה גם חוק ענק שמלווה אותנו.

נכון, זה לפגרה.

אבל סיימנו גם חלק מחדלות פירעון.

כן, ההפטר, הא הזכירה קודם.

החקיקה בתחום הפלילי – עבדנו המון בתחום הפלילי, גם אתם עבדתם מאוד קשה כידוע, יש כאן רשימה של חוקים: סיוע משפטי חינם לנפגעי עבירה, שזה חוק שכבר עבר קריאה שלישית, חלוקה שונה בענייני סמים, שחרור על תנאי ממאסר, הגבלת שימוש במקום, עדות קרובים. השקף הבא הוא כל החקיקה בתחום הטרור, שכמעט כולה עברה כבר קריאה שנייה ושלישית: חוק הטרור, שאתם עובדים עליו כל הזמן, שלילת קצבאות לילדים שהורשעו בטרור, כל החמרת הענישה על מיידי אבנים – הסתה לטרור עשיתם כבר? עוד לא.

מספיק.

הוועדה אישרה את העבירה הזאת במסגרת חוק הטרור.

הכנסתם את זה לחוק הטרור.

הכנסנו את זה פנימה וזה כבר עבר.

יופי. חקיקה בתחום האזרחי: חוק לשכת עורכי הדין, שמדברים עליו הרבה והתחלתם לדון בו – כפי שאתם יודעים גם, אני עושה שינוי בהתמחות, זה גם יגיע אליכם בחוק נפרד שאוחד עם לשכת עורכי הדין – חוק העיצובים, חוק הכשרות המשפטית, שאתם עובדים עליו הרבה - - -

מתי זה יגיע, אם אפשר לשאול?

אני מניחה שתוך חודש. קרנית, הקלות רגולטוריות בתחום החברות – שאני חושבת שזה דבר מאוד מאוד חשוב, אחת המטרות שלי כשנכנסתי למשרד, כינסתי כל אחד מהמשנים ושאלתי: איך אפשר להקל על הרגולציה והבירוקרטיה? כל אחד ענה לי בתחומו מה אפשר לעשות, ההקלות הרגולטוריות בתחום החברות זה משהו מאוד משמעותי, בבורסה לניירות ערך כבר אמרו לי שזה ממש באזז בשוק, חברות יותר רוצות להנפיק בארץ בגלל זה וזה דבר שהוא בעיני מאוד מאוד חשוב – ושקיפות.

כמה מילים על רפורמת חדלות פירעון – שתדעו, פקודת פשיטת הרגל היא מתקופת המנדט ואנחנו חשבנו שאחרי 80 שנה הגיע הזמן לשנות אותה. אנשים נכנסים לתהליכים מאוד מאוד ארוכים בחוסר ודאות מאוד מאוד גדול ומסתובבים גם בין המערכות השונות, בין בתי משפט להוצאה לפועל לכונס הנכסים, ורצינו לעשות בעניין הזה סדר, כשהרעיון הוא שפושט רגל יידע איך הוא יוצא מהתהליך ומתי הוא יוצא מהתהליך, שהדגש יהיה על שיקום ולא על פירוק ושתהיה פחות בירוקרטיה. זאת אומרת, יש מסלול שבו פושט הרגל, אם מדובר בחוב מתחת ל-150,000 שקל, יודע שהוא נמצא רק בהוצאה לפועל, אם זה חוב מעל 150,000 שקל, הולכים לבתי משפט שלום. שוב, אנחנו מורידים עומס מבתי המשפט, מבית משפט מחוזי עוברים לבתי משפט שלום, ובכלל, מהתנהלות בבתי המשפט מעבירים הליכים לערכאות מינהליות, להוצאה לפועל ולכונס הנכסים, גם במטרה להקל על בתי המשפט וגם במטרה להקל על החייבים והנושים, שההליך יהיה יותר פשוט ויותר מהיר.

רפורמות מרכזיות נוספות שאני עושה בלי קשר לחקיקה: אחת, ועדת ארבל, עם כניסתי לתפקיד הבנתי שיש בעיה קשה מאוד גם לשופטי משפחה ונוער, גם לפקידי סעד, גם בקרב עובדים סוציאליים, גם המקרה של אפי ברכה שהיה מאוד מאוד קיצוני, שעובדי ציבור, נציגי ציבור ובכלל אנשים חשופים לקמפיינים מאוד פוגעים, מה שנקרא חלק מתופעת ה"שיימינג". הקמתי ועדה בראשות השופטת עדנה ארבל שחברים בה גם עורכי דין ומשפטנים, גם אנשי תקשורת, גם מומחי אקדמיה בתחום, גם אנשי טכנולוגיה, כדי לראות באמת אם אפשר לתת בידינו איזשהם כלים שילחמו בתופעה הזאת.

אני יכולה להגיד לכם שמפגישות שלי עם שרי משפטים בכול העולם עולה כי זו בעיה עולמית. הבעיה הראשונה או השנייה ששרי משפטים מגרמניה, רומניה, הונגריה, בריטניה, מכול המדינות בעולם מעלים היא מה עושים עם ההסתה ברשת. ההסתה ברשת ותופעת ה"שיימינג" אלה לא תופעות שהן ייחודיות רק לנו. אני גם יוזמת כנס בינלאומי, אני מנסה להביא כמה שיותר שרי משפטים לישראל כי דווקא בישראל יש כמובן יידע משפטי מאוד נרחב ויכולות טכנולוגיות גבוהות ואני רוצה שנעשה ביחד איזושהי סדנה כלל-עולמית עם נציגים ממשרדי משפטים מכול העולם, לראות איזה כלים אפשר לתת בידי הרשות המחוקקת והמבצעת כדי לטפל בתופעה הזאת.

דוח גולדברג – כידוע, ביקשתי מהשופט בדימוס גולדברג, בעקבות מסמך העקרונות שחתמו שרת המשפטים הקודמת ציפי לבני והיועץ המשפטי לממשלה על הקמת הנציבות. במסמך עקרונות כתוב שאחרי תקופה יצטרכו לבדוק את עבודת הנציבות. בעקבות גם איזשהם עיצומים שהפרקליטים נקטו באותה עת ביקשתי מהשופט גולדברג לבדוק ולבחון את עבודת הנציבות. הוא הגיש לי דוח, רובכם מכירים את ממצאי הדוח, ואני בימים אלה עובדת ביחד במשרד המשפטים לראות מה הפתרון הנכון, האם נכון להוביל תהליך חקיקה של הדוח, האם תהליך חקיקה אחר, האם לא בחקיקה. כרגע אנחנו עובדים על תזכיר במשרד המשפטים שהוא עדיין לא גמור. אתה תעשה על זה ישיבה?

כן.

אוקיי. נושא נוסף הוא השבחת מקצוע עריכת הדין והארכת ההתמחות. כשאני נכנסתי לתפקיד, בפגישה הראשונה שלי עם היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, הוא אמר לי: תשמעי, יש שני דברים משמעותיים שאת יכולה לעשות, להאריך את ההתמחות לשנתיים ולגרום לכך שמשפטים פליליים יהיו מיום ליום. אני הבטתי בו בעיני עגל ולא הבנתי מה הוא רוצה, למה צריך להאריך את ההתמחות לשנתיים? הוא אמר לי: תבדקי, אני אומר לך שזה דבר נכון לעשות. אחר כך נבחר אפי נווה לעמוד בראש לשכת עורכי הדין ולשכת עורכי הדין פנתה אלי בבקשה גם להאריך את ההתמחות. עשיתי סבב בדיקות מקיף, שופטים, פרקליטים, עורכי דין פרטיים, ישבתי גם עם הדיקנים, גם עם הסטודנטים, הקשבתי לכולם, המסקנה שלי היתה שבהחלט צריך לעשות שינוי בכל נושא ההתמחות, גם בפיקוח על ההתמחות, גם במבחנים, גם במבחנים של ההסמכה ובימים הקרובים אני אביא איזשהו מתווה, שאחרי התייעצות עם כל גורמי המקצוע, אנחנו חושבים שזה המתווה הנכון.

זה בחקיקה?

זה יהיה גם בחקיקה, זה ישולב בחוק לשכת עורכי הדין שכאן אבל נפרסם תזכיר נפרד.

ההתמחות מופיעה בחקיקה, לכן אם אתה רוצה לשנות אתה צריך לשנות את זה בחקיקה.

כאן אתם רואים שורה של תקנות מרכזיות שחתמתי עליהן. אני חושבת שההישג הכי גדול פה הוא ההקלה לחברות שמציעות לראשונה ניירות ערך ולחברות קטנות, והקלות לחברות ישראליות שנסחרות בחו"ל. המשרד עשה עבודה מול חברות ישראליות שנסחרות בחו"ל לראות איך אפשר להקל עליהן את הבירוקרטיה, שלא תחול עליהם בירוקרטיה גם של אותה מדינה שבה הן נסחרות וגם של ישראל, ואני מקווה מאוד שזה יקל ויעודד עוד חברות להירשם בישראל. אתם רואים פה עוד שורה של תקנות, אני לא אכנס לכולן.

מה זה צו כניסה לישראל?

צו כניסה לישראל קשור לבתי הדין לעררים. החוק קובע כי שר המשפטים ימנה בית דין לעררים שידון בעררים על החלטה של רשות בענייני כניסה לישראל, שהייה וישיבה בישראל או יציאה ממנה. כיום פועלים בתי הדין לעררים בירושלים ובתל-אביב, הצו מרחיב את תחולת התיקון כך שיהיה אפשר להקים בית דין לעררים גם בבאר-שבע, ובאמת הוקם בית דין לעררים בבאר-שבע, זה מאוד מקל על בית המשפט באר-שבע.

ועדת השרים לחקיקה – פה לראשונה נחשפים הנתונים של ועדת השרים לחקיקה: הוועדה מקיימת כל שבוע 26 ישיבות, 650 נושאים על סדר-היום – כפי שאתם רואים, הרבה – 117 הצעות חוק ממשלתיות אושרו, 454 הצעות חוק פרטיות נדונו.

כמה אושרו?

חכו, ידעתי שתשאלו. מתוך ה-454 הצעות חוק פרטיות שנדונו, הוחלט להתנגד, כמו שאתם רואים, ל-123 הצעות, לתמוך ב-89 הצעות, והחלט על המשך דיון ב-242 הצעות.

יש פה לוח אופוזיציה-קואליציה?

את זה לא עשינו.

זה ברור, לא צריך לעשות, זה ברור.

כן, זהו, זה ברור.

רשימה משותפת – אפס.

פרוטוקולים, מה דעתך על פרוטוקולים?

עוד מעט יהיה מקום לשאלות, אורי.

אחר כך יהיה זמן לשאלות. לא עשינו פה לוח של אופוזיציה וקואליציה אבל אני אומרת לכם שאנחנו מסתכלים על כל הצעת חוק בצורה עניינית, תעיד מיכל - - -

אבל דחיתם יותר הצעות מכול ועדת שרים שהיתה לפניכם, זה עובדתית. זו גם שיטה לא לדון בהצעות.

זו לא שיטה, אני חושבת שלא צריך להעביר חוקים שהם לדוגמה משיתים – לכל חוק יש המון המון סיבות אבל אנחנו בודקים כל חוק לגופו. תעיד חברת הכנסת מיכל רוזין, שהיא חברה באופוזיציה, שהעברנו חוקים שלה, חבר הכנסת יוסי יונה, אני נלחמתי על חוק שחשבתי שהוא נכון בוועדת השרים אחת לפני קודמת, כל חוק נדון בצורה עניינית.

מה לגבי פרסום חוות הדעת המקצועיות?

או נדחה בצורה לא עניינית. אני אומר לך, גברתי השרה, שאתם דוחים כמויות שאף ועדת שרים לא דחתה.

מיקי, אחר כך.

לא, נגמרה ההערה, הערתי – זו הפך להיות חלק משיטה שהיא קצת בעייתית.

לא, תגיד, נוכל לדבר על זה.

הוא העיר את הערתו.

פעם כן דיברת על שקיפות של הוועדה.

אני מפרסמת את ההצבעות שלי, אני הצעתי לשרים לפרסם את ההצבעות שלהם, כל שר מחליט אם הוא מפרסם את ההצבעה שלו.

את יכולה לקבל החלטה, את לא צריכה רק להציע.

למה חוות הדעת של המשרדים לא מפורסמות כדי שנדע למה מתנגדים?

חוות הדעת של כל משרד היא בשביל השר של אותו משרד כדי שיחליט האם הוא תומך בחוק או לא. אם אתם רוצים חוות דעת מסוימת, תפנו לשרים, אני בטוחה שהשרים לא ימנעו מכם לראות חוות דעת כזאת או אחרת.

פניתי אליך לקבל חוות דעת ולא קיבלתי.

דרך אגב, יש מצב שהמשרד מביע עמדה מסוימת והשר מביע עמדה אחרת.

בסדר, אני רק אומרת שחוות הדעת, להבדיל מההצבעות - - -

אבל למה לא להחליט כיושבת-ראש של ועדת שרים על פרסום?

אני לא אחליט לשרים אחרים איזה חוות דעת הם יפרסמו ואם הם רוצים לפרסם את ההצבעות שלהם או לא.

למה?

ככה. אני חושבת, ואני אמרתי את זה גם לך, חברת הכנסת סתיו שפיר, ששרים צריכים לפרסם את ההצבעות שלהם ואני עושה את זה. דרך אגב, זה לא משהו שאני חושבת שצריך לעשות בחקיקה, זו תרבות של הוועדה ואני מאוד מקווה שעוד שרים יצטרפו ויפרסמו את ההצבעות שלהם.

למה לא לקבל החלטה?

אבל חוות דעת זה כן חוק, זה חוק חופש המידע וזה כן יכול לחול על כך, בהבדל מהצבעות השרים, שאני מסכימה אתך שזה עניין של נוהג. מבחינת חוות דעת של משרדי ממשלה, הרי בסופו של דבר עומד השר ואומר את עמדת המשרד, אז למה אי אפשר להעביר את זה למציע לפני?

לא חייב.

לא בהכרח, שר יכול להצביע גם בניגוד לעמדת משרדו. שוב אני חוזרת ואומרת לך, אם תדברי באופן ספציפי עם שר מסוים על הצעת חוק מסוימת ותרצי את חוות הדעת, אני לא חושבת שתהיה התנגדות. את יכולה להגיש גם בקשה לפי חוק חופש המידע בשביל לקבל חוות דעת מסוימת, אבל אני אומרת לך, תחסכי את זה, תיגשי לאותו שר או שרה, אני בטוחה שהם ישמחו לשתף פעולה.

הם לא סרים למרותנו, הבעיה היא שהם לא סרים למרותנו.

את זה אומר חבר קואליציה.

מה עם הצעת יו"ר ועדת הכנסת דוד ביטן בעניין הזה שלגבי שתי הצעות חוק בשנה נוכל להופיע בפני ועדת השרים?

אני ישבתי עם חבר הכנסת דוד ביטן, יו"ר ועדת הכנסת, אנחנו נמצאים בדיאלוג על זה. אתם צריכים להבין, זה די בעייתי, אם היו פחות חוקים יכול להיות שזה היה אפשרי, בכל ישיבה יש מעל 30 - - -

אבל מדובר על שתי הצעות חוק בשנה.

שתי הצעות חוק בשנה זה אומר 240 מופעים של חברי הכנסת.

לא, זה בעיקר אופוזיציה.

שרי הממשלה לא מופיעים בפני הוועדה, זה לא 240, אבל לא חשוב, זה הרבה.

כן, פחות, נכון, כי זה בלי השרים. זה 200, אתה צודק, זה 200 מופעים ב-30 שבועות של דיונים, זה לא פשוט. אני מדברת על זה, אני מבינה את הבקשה, אני בדיאלוג עם חבר הכנסת ביטן.

לא היה אף ערעור – אפס עררים, מה שאומר שזו ועדת השרים הכי הכי קפקאית שהיתה.

רבותי, בואו נשמע את הסקירה, יכול להיות שיהיו נושאים הרבה יותר חשובים לכל אחד מכם להתעכב עליהם. חבל, נתעכב פה – ייגמר הזמן.

לא, זה חשוב. אני ציינתי משהו שהיה פה – אפס עררים. אף שר לא הגיש ערר על החלטה אחת של ועדת השרים

זה לשבחה של הקואליציה.

או שזה מאה אחוז הוועדה או אפס אחוז הוועדה.

לשבחה של הקואליציה הזאת, בקואליציה הקודמת היו בלי סוף עררים, מימין ומשאל, כל הזמן עררים.

אני רוצה להגיד לכם שאפס עררים נגד החלטות הוועדה, מבחינתי זו גם גאוותי וגם גאוותי בקואליציה. אנחנו מגיעים בינינו להסכמים ולסיכומים ולא מצביעים אחד נגד השני. אנחנו לא תמיד מצביעים אותו דבר, שזה כמובן טוב, בוועדה הרבה פעמים שרים מתנגדים, שרים אחרים תומכים, אבל בניגוד למה שהיה בקואליציה הקודמת אני חושבת שזה דווקא מסמל את העבודה הטובה של הקואליציה שלא מגישים עררים אחד נגד השני או אחד נגד החלטות של השני.

זה נכון שכשאתם רואים שהרשימה המשותפת מציעה אז כלל לא דנים בזה? ההתנגדות היא אוטומטית?

יוסף, בבקשה.

זה נכון אבל לא רק.

לא, זה ממש לא נכון. אני באופן אישי דיברתי עם חבר הכנסת טלב אבו עראר ואמרתי לו: אני רוצה לתת לך הצעת חוק שאני יודעת שהיא תעבור, אז זה ממש לא נכון.

בטח רצה להציע הצעת חוק נגד פוליגמיה בתנועה באסלאמית.

רבותי.

מינויים בכירים – מינויים בכירים שהתבצעו במשרד: מינוי של היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט; מנהל רשות האכיפה והגבייה, תומר מוסקוביץ, שיושב פה אתנו; ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, ד"ר שלומית ווגמן, בחורה מאוד מוכשרת שהחליפה את פול לנדס שעזב כממלאת מקום ואחר כך גם נבחרה לעמוד בראש הרשות; מנהל הסיוע המשפטי, עו"ד גלעד סממה; מנהל אגף רישום - - -

הוא לא מוכשר, כבוד השרה?

גם, הוא מאוד מוכשר.

זהו, רציתי להגיד גם על תומר שהוא מוכשר.

אני תמיד מפרגנת יותר לנשים.

טוב מאוד.

מנהל אגף רישום והסדר מקרקעין, שלומי הייזלר, שיגיע מתוך הטאבו והיה המפקח של אגף ירושלים ואחר כך נבחר לעמוד בראש הטאבו; ונציג שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שהיום בצהרים יושבת ועדת האיתור, אחיה קמארה, עמד בראש הנציבות ועשה עבודה יוצאת מן הכלל, מאוד מסור ומאוד מקצועי. בקיצור, המינויים הבכירים במשרד המשפטים הם לעילא ולעילא.

בחירת שופטים – זכיתי לבחור עד היום 59 שופטים ורשמים בכירים, זה מספר מאוד מאוד גדול. צריך להבין, הוועדה היתה משותקת במשך כמעט שנה מכיוון שלא היתה שרת משפטים ואחר כך בחירות וכתוצאה מכך – השופט שפיצר ידבר על זה אחר כך – כמעט שנה לא נבחרו שופטים וזה יצר מצב מאוד מאוד בעייתי במערכת עצמה. אתם רואים פה את הנתונים: כמה נבחרו למחוזי, כמה לשלום, כמה רשמים בכירים וכמה לבית הדין לעבודה, כשהישיבה הבאה של הוועדה היא ב-22 בפברואר, שם נבחר גם שופט לבית הדין הארצי לעבודה, שזה מינוי מאוד מאוד חשוב, ועוד מינויים רגילים אחרים. בחירת קאדים – זו גם אחת ההצלחות, נכון, חבר הכנסת אוסאמה סעדי, חבר הוועדה?

נכון.

אנחנו רוצים אישה.

ההישג הוא על עצם העובדה שבחרו קאדים?

על התוספת, אני אסביר.

כמה שנים לא בחרו? כמה שנים לא בחרו?

מ-2009.

העיקר תהיה קאדית?

קודם כל שתהיה דיינית, שנראה גם את זה.

תהיה קאדית לפני שתהיה דיינית.

זה בטוח.

אני רוצה להסביר כי זה באמת חשוב. שתבינו את האבסורד, משנת 2009 לא נבחרו קאדים לבתי הדין השרעיים – מ-2009, תחשבו מה זה.

למה? בגלל מה?

אי הסכמות. משנת 94' לא היה את מספר התקנים שבחרנו עכשיו, זאת אומרת שעשינו עכשיו סוג של מהפכה בקידום בתי הדין משנת 94'. נבחרו שבעה קאדים, חמישה לבתי הדין האזוריים ושניים לבתי הדין לערעורים, עבדנו באמת מאוד טוב, חברי הוועדה. חבר הוועדה עיסאווי פריג' העלה את הנושא של קאדית אישה – שתדעו, ברשות הפלסטינית ובירדן יש קאדיות, הגיע הזמן שגם פה יהיו – ואני הנחיתי את ועדת המשנה, וכל חברי הוועדה הסכימו, לנסות ולאתר מועמדות מתאימות למשרת קאדית ואני מאוד מקווה שבתקופתי אני אזכה למנות אישה.

בתקן נוסף.

תקן נוסף, אני התחייבתי שאם אנחנו מצליחים לאתר מועמדות אני אביא מהאוצר את התקן. בבקשה, אני מוסרת את השרביט לשופט מיכה שפיצר, מנהל מערכת בתי המשפט.

מה עם נשיא אבות בתי הדין, זו לא מערכת שיפוטית?

לקחו לי את זה, העבירו את זה למשרד הדתות. בזכות זה אני שרת משפטית, דרך אגב, מי שלא יודע זאת האמת.

הוא לא זוכר, הוא לא היה בכנסת אז הוא לא היה מעורה.

אלעזר, זה המקום היחיד שבו אין אף דיין, בבית הדין הגדול אין אף דיין. בבית המשפט העליון, אם היה חסר אחד או שניים כבר היתה שערורייה, שלא לדבר אם לא היו כלל, פה אין בכלל.

כשבג"ץ כבר הורה להתכנס, אבל זה באחריותו של השר שטייניץ.

אין בכלל דיינים, כולם כבר יצאו לפנסיה וכו' וזה ממשיך. טוב, נו, מה אני אגיד לך? לדאבון לבנו.

אבל הפוליטיקאיות מתערבות בוועדה, ככה אומרים הרבנים הראשיים.

הן שולטות שם, הן שולטות.

אנחנו היינו מחזירים את זה לשרת המשפטים אם לא היינו יודעים שהיא שמה וטו על צירוף נשים.

יאללה, אלעזר, קשקש פחות, נו.

איילת, אני אומר לך "השרה", את אומרת לי: יאללה, אלעזר, קשקש פחות?

סליחה, חבר הכנסת שטרן.

מצבת השופטים, כפי שאתם רואים, מונה 667 שופטים, התקן הוא 700. בשנה האחרונה, כפי שאמרה שרת המשפטים, כמעט ולא היתה ועדה, היא התכנסה רק לקראת סוף שנת 2014, מאז התקיימו כמה ועדות ואנחנו נמצאים בתהליך מואץ של מילוי התקנים. הגענו גם לסיכום עם האוצר במסגרת תוכנית אסטרטגית של מערכת המשפט שמקיפה כמעט את כל הפעילויות שלנו, הן מצד אחד התחייבות שהמערכת קיבלה על עצמה בהקשרים של התייעלות, צמצום משכי הליכים, ומצד שני, אנחנו מקבלים מהאוצר משאבים, הן בתקני כוח אדם שיפוטי ומינהלי והן בנושא בינוי, כשאנחנו מאמינים שעד סוף שנת 2021 אנחנו נסיים את הבינוי של כל בתי המשפט ונשב בבניינים מודרניים.

כפי שאתם יכולים לראות גם את ההתפתחות, יש ירידה מ-2014 ל-2015, שמקורה בפרישה של שופטים בלי שיכולנו למנות במקומם שופטים חדשים. כרגע המגמה משתנה חזרה. באשר למלאים, אתם יכולים לראות את המלאים של התיקים החל משנת 2009 ועד היום, אתם יכולים לראות את הגידול השנתי, מ-2012 באופן שיטתי בכל שנה נפתחים 20,000 תיקים יותר במערכת המשפט, מספרים די דמיוניים כי כשאני שואל אנשים שלא מכירים את המערכת כמה תיקים נפתחים בה אנחנו מקבלים מספרים קטנים בהרבה מהמספרים האמיתיים. כמעט 760,000 תיקים נפתחו השנה, 784,000 נסגרו.

בהשוואה לגודל האוכלוסייה במדינות אחרות, אנחנו שיאנים או לא?

אנחנו בכול שיאנים, לטוב ולרע.

אני יכול לומר שאנחנו שיאנים בכל תחום. יש מחקר השוואתי של ה-OECD, אנחנו בשיעור הכי גבוה ביחס עורכי דין לשופטים, ביחס עורכי דין לאוכלוסייה נדמה לי מקום שני, יחס תיקים לשופטים גם כן במקום גבוה ושופטים פר תיקים במקום נמוך.

הנתון השני מסביר את האחרים.

נכון.

אבל יהודים אוהבים ליטיגציה.

אני מציג את זה טיפה אחרת, ברשותך: כשמדברים על האמון במערכת המשפט, אם אנחנו מסתכלים ורואים 750,000 תיקים כפול בעלי דין – יש הרבה אמון במערכת כי כולם באים אלינו.

זה בתנאי שוק, אבל אתה מונופול. אתה מונופול, אתה לא יכול להגיד – זה לא מצביע על רצון של הלקוח.

יש בוררויות, זה לא לגמרי מונופול, אפשר ללכת לבוררות אם רוצים.

בממוצע יש 1,000?

כן, סדר גודל של 1,000.

בשנה, זה מטורף.

כבוד השרה שאלה אותי ואמרתי לה לגבי הנתון של 1,000 תיקים בממוצע לשנה – אני קיבלתי נתון מבתי הדין השרעיים ולמשל השופט היחיד שנמצא בעכו מטפל ב-7,000 תיקים בשנה. 7,000.

באשר לחקיקה להפחתת העומס בבתי המשפט – אנחנו מנהלים פעילויות שונות, אחת מהן העלאת סמכות הרשמים הבכירים לדון בתביעות של עד 75,000 שקלים, 75,000 שקלים הם הרוב המכריע של התביעות בבתי המשפט השלום. כיום אנחנו מצויים בהליכי גיבוש מתקדמים מאוד של תקנות סדר הדין האזרחי החדשות שבאות לייעל את ההליך המשפטי, לצמצם הליכי ביניים ולהרחיב את תוכנית המהו"ת לכל בתי המשפט. תוכנית המהו"ת זו תוכנית של ניסיון לגשר, ישיבה ראשונה היא ישיבת חובה, במקרים רבים הרצון הוא לגרום לצדדים לסיים את ההליך במסגרת גישור. חוק נוסף הוא חדלות פירעון.

דוגמה נוספת שאני יכול לתת היא תיקי פח למשל, תיק פח של חברות הביטוח זו נגד זו. בעבר היה להם מנגנון של מכה נגד מכה, אחר כך היה להן מנגנון של "בנועם", שהיה מנגנון בוררות פנימי. בדיעבד, גם הם משום מה התחילו להעדיף אותנו. אנחנו מדברים על סדרי גודל של 35,000 תובענות בשנה רק בהליכים בין חברות ביטוח, דבר שמשבית לנו משהו כמו 15 שופטים שיושבים באולם עם מכוניות צעצוע, מי נכנס מפה, מי נכנס משם. גם בעניין הזה אנחנו נמצאים בדיאלוג מתמשך עם איגוד חברות הביטוח, הם הפעילו מנגנון בוררות חדש שנמצא בחיתוליו ואנחנו מקווים שגם אתו נגיע להקלה משמעותית בתביעות האלה.

חוק ההוצאה לפועל, הסמכת רשם ההוצל"פ לתת הפטרים, נושא שהשרה דיברה עליו. באשר לבינוי, הזכרתי את זה, כמו שאתם יכולים לראות את גאנט הבינוי שהגענו אליו עם האוצר לשנים הבאות. אנחנו נכנסים באופן מידי לבנות בחדרה, מי שמכיר את בית המשפט בחדרה - - -

מכירים מצוין.

הוא מחולק לשלושה מבנים, הנגישות שם היא מאוד בעייתית, הגישה מאוד בעייתית. הולכים לבנות היכל יפה, מכובד, שמכבד את המערכת ומכבד את הבאים אליה. כנ"ל בבת-ים – לבת-ים יגיעו בתי המשפט לתעבורה של מחוז תל אביב ובית הדין לעבודה של מחוז תל אביב וגם זה יוצא לדרך עכשיו. בינוי היכל ירושלים – היכל ירושלים זה פרויקט בסדר גודל של מיליארד שקל שכרגע עוד לא נמצא לו המימון אבל כבר נכנסנו להליך תכנון. היתה תחרות אדריכלים, כבר נבחר המודל, אנחנו מתוקצבים לתכנון מפורט מתוך תקווה שתוך שנה, שנה-וחצי, נתחיל גם שם לזוז קדימה.

רק הערה – מי שמכיר את בית המשפט השלום בירושלים, הוא בית משפט מאוד מיוחד, עם הרבה היסטוריה, חינני, אבל לעבוד בו זה מאוד מאוד בעייתי.

הייתי אומר חינני לזמנו.

הוא היה פעם בית המשפט העליון, אני עוד הופעתי שם כשהוא היה בית המשפט העליון.

חברת הכנסת סויד, רק קומה אחת היתה של בית המשפט העליון, השלום ישב למטה.

העליון סגור כל הזמן לציבור וזה מקום היסטורי חשוב.

בית משפט בבית שמש, מי שמכיר את הצריפון המט לנפול של בית המשפט בבית שמש, אנחנו מקבלים השבוע מפתחות למבנה חדש עם שלוש יחידות שיפוץ ונכנסים אליו בחודש הבא. צפת גם בשלב יותר מאוחר, עפולה בשלב עוד יותר מאוחר, ונתניה בסוף התכנון כי בנתניה בכל זאת יש בית משפט שאפשר עוד איכשהו לחיות אתו. שיפוץ היכל תל-אביב הקיים, כמו שכולם יודעים, הקמנו בית משפט מחוזי חדש, מגדל בתל אביב, מה ששחרר חלקים נרחבים מהמבנה הישן. המבנה הישן הוקם בשנות ה-60', הוא מחייב שיפוץ, התקציב לשיפוץ הזה הוא 200 מיליון שקל, כשהשיפוץ עצמו יערך בשלבים כדי לאפשר איכשהו להמשיך לתפקד בבית המשפט.

האם בתי הדין האחרים גם כן מושקעים כדי שיהפכו לראויים?

אני יודע על בתי המשפט.

למשל בית המשפט לנוער, הוא במצב נוראי, ממש אי אפשר להתקרב לשם, זה מבזה כל אדם.

בית המשפט לנוער עתיד לעבור להיכל המשופץ מבחינת התוכנית.

בבת-ים?

לא, בתל אביב, בוויצמן. המטרה היא שבסוף 2021 כל המערכת תשב במבנים ראויים ומכובדים.

התכוונתי לבתי הדין.

בתי הדין הרבניים כבר לא אצלנו.

עכשיו לא, אבל עד עכשיו זה היה אצלכם, בזמנו, עוד עם השר טומי לפיד, היו סיכומים.

בתי הדין הרבניים היו במשרד המשפטים, לא בהנהלת בתי המשפט.

אבל היה סיכום עם השרים, התחיל עם טומי לפיד עוד כשר המשפטים, שיבנו ובד בבד עם זה גם ישפצו כי זה לא יעלה על הדעת.

יש תוכנית לבינוי.

תוכנית אני יודע – היא מתממשת?

היא מתממשת. יש מקומות – הנביעה המפורסמת בחיפה עכבה אותנו - - -

רק הנביעה? יש מקומות שצריך לבוא עם מטריה גם.

גם בתל-אביב יש בעיות לא תקציביות אלא לוגיסטיות שצריך לטפל בהן.

סליחה, חבר הכנסת סלומינסקי, האם יש זמן שבו אנחנו נוכל לשאול שאלות וגם לקבל תשובות?

הישיבה מסתיימת ב-14:00.

יפה, ולכן אני שואלת עכשיו מה הקצבות הזמנים.

אנחנו נשמע את הסקירה.

שמחים לשמוע, לכן שאלתי כמה שעות יהיה הדיון. אנחנו רוצים מצד אחד לשמוע, מצד שני אנחנו רוצים לשאול שאלות וגם לקבל תשובות, לא רק לשאול כדי להגיד.

אמרתי, אחרי שהוא יסיים. אמרתי שאני אשמח שהשרה תבוא אלינו קצת יותר ונוכל לשאול ואני מניח שהיא תעשה את זה.

אני סיימתי את חלקי בסקירה.

ההפך, יש לי הרבה שאלות אליך.

כך או כך סיימתי.

תומר, בבקשה.

רשות האכיפה והגבייה – אני כבר חייב להגיד לכם שהשם הוא די מטעה, זה מעט מאוד אכיפה, הרבה יותר גבייה, וב', לשמחתנו. היא גוף שנוצר ב-2009 כשלמעשה אחדו שתי יחידות, את מערכת ההוצאה לפועל שהיתה תמיד חלק בתי המשפט – בכל בית משפט היתה יחידה להוצאה לפועל – הוציאו את כל היחידות האלה מבתי המשפט, גם ארגונית ועכשיו גם פיזית, ואיחדו אותן עם גוף נוסף שנקרא "המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות", שגם זה שם שכבר מאוד לא מדויק, היום אנחנו גובים הרבה יותר. רק אציין שלמשל כל הפיצוי להליך פלילי לקטין, כאשר בית משפט פוסק פיצוי לקטין קורבן עבירה, עד 10,000 שקל, במקרה כזה המדינה משלמת את הכסף ישירות לקטין ורק אחר כך גובה את זה מעבריין כדי לעזור לקטין בשיקום שלו. גוף נוסף הוא מינהל הגבייה הממשלתית, שהוא יחידה למעשה בתוך ההוצאה לפועל שבה אנחנו מסייעים למשרדי הממשלה השונים לגבות חובות. היה דוח מבקר המדינה נדמה לי על סכום של 60 מיליארד שקל שישב לטובת המדינה ולא נגבה והיום אנחנו גובים אותו בצורה מאוד מאוד נמרצת.

יש לנו 780 עובדים, לא כולל בני שירות, ומתוכם 54 רשמים – זה משהו שהייתי אומר "טרום שופט", יש להן סמכויות שיפוטיות, הם עוברים הסמכה של שופטים ובעתיד אחר כך גם מתקדמים, חלקם הגדול, לשיפוט. המבנה הארגוני של הרשות – כמו שרואים בשקף, אנחנו כפופים לשרת המשפטים. יש לנו מחוזות, הרשות פועלת בארבעה מחוזות: חיפה והצפון, ירושלים והדרום, המרכז ותל-אביב. יש לשכות בכל אחד מהמרכזים. לשכות זה לא מקום שאנחנו מחליטים לפתוח או לסגור אלא זה צו של שרת המשפטים באישור ועדת חוקה. יש לנו את המרכז לגביית קנסות ואת מינהל הגבייה.

עוד דבר יפה שקיים מתחילת הדרך כל הזמן בהוראות שעה ואנחנו רוצים להאריך אותו זה מה שאתם רואים בפינה השמאלית התחתונה, זה המסלול המקוצר. אני אומר מילה על המסלול המקוצר, שזה דבר שאנחנו רואים בו חשיבות מאוד רבה. אם תיקחו תיק "סלקום" קלאסי – אני אומר "סלקום" אבל לא חשוב, תיק סלולרי קלאסי של 500 שקל – ברגע שהוא הגיע להוצאה לפועל, אחרי זמן אפס הוא יגיע ל-1,500 שקל, לא בגלל שהחוב גדל אלא בגלל שנוספה אגרה קטנה, נוסף שכר טרחת א', שכר טרחת ב' והוצאות גבייה. כלומר, בן אדם שהיה חייב לחברת תקשורת 500 שקל והשתהה חודשים ספורים בתשלום חייב פתאום כבר 1,500 שקל, שמתוכם חברת התקשורת תקבל רק את ה-500 המקוריים, כל השאר הולך לאיזשהו לימבו של תהליכים.

המדינה הבינה שאין טעם בדבר הזה ויצרה את המסלול המקוצר, שהוא כלי שהבן אדם בא, אם החוב הוא עד 10,000 שקל וסך כל חובות החייב הם לא יותר מ-100,000 שקל – שזה פוטנציאל מאוד מאוד גדול – משלם את האגרה הרגילה פלוס סכום סמלי של 60 שקל וזה שגר-ושכח. אין עורך דין בסיפור הזה, אנחנו עושים בשבילו את כל המעשים. אנחנו פועלים לא בצורה אדברסרית. בדרך כלל ההוצאה לפועל פועלת כמו בית המשפט, יש שני צדדים והיא מאזנת ביניהם, במסלול המקוצר אנחנו פועלים כזוכים, אנחנו מבצעים את כל הפעולות על חשבוננו, ביוזמתנו, ונותנים לבן אדם תוך שמונה חודשים את הכסף.

ואם כבר עורך דין מעורב, מה עושים?

תראה, הבן אדם יכול גם במקרה של עורך דין מעורב להחליט שהוא מעביר את התיק ואז הוא יצטרך להסתדר עם עורך הדין שלו על שכר הטרחה, לחוב לא יתווסף שכר טרחה. כלומר, ברגע שתיק נפתח במסלול המקוצר זה החוב נטו פלוס 60 שקל, שזו אגרה סמלית על כל הפעולות שאנחנו עושים לבד. אם יש עורך דין שאתה ריטיינר אתו – תסתדר אתו. מהחייב לא תוכל לקבל יותר.

אני מדבר על החייב.

החייב לא משלם. אם החייב לקח עורך דין לעצמו, אם תיק כבר נפתח בלשכה, זה משהו אחר, אז הוא כבר חויב בשכר טרחה.

מי מחליט להפנות מקוצר?

הזוכה, אנחנו מעודדים את הזוכים כל הזמן לפתוח תיקים במסלול המקוצר. גם המדינה פועלת הרבה במסלול המקוצר. עוד מעט זה יגיע לדיונים פה להארכת הוראת השעה שלו, אנחנו מקווים שזה יהפוך להיות משהו קבוע, זה מכשיר מאוד מאוד מאוד יעיל כי בסופו של דבר אנחנו גובים את החוב ולא גובים את המעבר לחוב. תזכרו את המספר ש-500 שקל הופכים ל-1,500 שקל.

מה זה נקרא? לחברה, לא משנה איזה, אוניברסיטה, עירייה, מה שאתה רוצה, יש להם עורכי דין בריטיינר, אני מניח שהם גם מקבלים פלוס משהו על כל פניה – למה בכלל הם יכולים לפנות? הרי בסוף הם ממלאים טופס.

יש זכות ייצוג במדינת ישראל, אני לא יכול להגיד לבן אדם לא ללכת ללשכה להוצאה לפועל ולפתוח תיק. החוק קובע מה שכר הטרחה שמגיע לעורך דין עבור הפעולות שהוא עשה וזה מקביל לתעריף המינימלי של הלשכה. אם בן אדם רוצה - - -

הבנתי מה שאתה אומר, עזוב רגע את החוק, שים רגע בצד. אני שואל אותך מבחינת ההיגיון ויכול להיות שתגיד לי שהחוק הוא מטומטם, לפעמים קורה פה בבניין הזה שיוצאים חוקים מטומטמים, לא מהחדר הזה. אני שואל אותך שאלה פשוטה: הרבה פעמים זה חכמים על חלשים שלא רוצים ללכת עוד פעם את כל הסיבוב, למה בכלל אצלכם לא יהיו פניות רק בטופס?

מה זאת אומרת "רק בטופס" – בלי עורך דין?

נכון.

אני לא יכול למנוע מבן אדם לקבל ייצוג משפטי, זו זכות יסוד. נגיד אתה אוניברסיטה מצד אחד, או שאתה בן אדם לא מספיק חכם מצד שני, ואתה רוצה ללכת לעורך דין, אני לא יכול למנוע ממך את הזכות הזאת. אני יכול להציע לך אפשרות אחרת שאומרת לך: אתה לא צריך את זה, תבוא אלי, אני אעשה בשבילך את הכול בעבור 60 שקלים.

אני שואל הפוך.

תומר מוגבל בזמן, הסקירה היא מקסימום עד 13:30 אז בוא תתקדם מהר, אני רוצה שהח"כים יוכלו לדבר ולשאול באופן מסודר.

חבר הכנסת שטרן, הנושא הזה יגיע לדיון פה בוועדה ונדון בו בצורה מסודרת.

שיפור גביית החובות הפרטיים והממשלתיים – צריך תמיד לזכור שאנחנו מאוד מאוד מוכוונים לחייבים, שמירת זכויות החייבים והכול, אבל בסופו של דבר המטרה שלנו היא שהחייבים ישלמו. צריך תמיד לזכור את המשפט "לא לנעול דלת בפני לווים", זו תובנה מאוד חכמה של חז"ל שהבינו שהגנת יתר בסופו של דבר פוגעת בחייבים, אז התפקיד שלנו הוא תמיד לאזן בין זכויות החייבים לבין הזכות הבסיסית ביותר של הזוכה להגן על הקניין שלו ולקבל את מה שבית משפט כבר פסק לו; אנחנו מתעסקים גם ב"החייב הבא" – זה לראות מעבר לאופק, לראות שהחייבים היום לא יהיו חייבים בפעם הבאה; כמובן שיפור השירות – אני חושב שאנחנו אולי הגוף הממשלתי הראשון שהקים חטיבת שירות, חטיבה שכל התפקיד שלה זה רק לחשוב איך משפרים, ממוקד טלפוני ועד הנגשת טפסים, חלק עצום מההדרכות שלנו לעובדים הוא בנושא שירות וגם צמצום עלויות והפחתת הנטל והבירוקרטי על החייב, שמה שאמרתי קודם, המסלול המקוצר, זו דוגמה לזה.

בפתיחה מול סגירה אתם יכולים לראות את הנתונים של כמות תיקים שנפתחו מול כמות תיקים שנסגרו. אנחנו מצמצמים כל הזמן את הפער. זאת אומרת, כמות התיקים בסך הכול יורדת, המלאי יורד כל הזמן, אנחנו עדיין עומדים על 2.5 מיליון תיקים שקיימים לנו. במרכז לגביית קנסות יש לנו עלייה בפתיחה – זה מה שדיבר קודם השופט שפיצר על אמון במערכת – המרכז לגביית קנסות הוא למעשה גוף שמשרת את המדינה, למדינה יש אלטרנטיבות, הם היו הולכים לעורכי דין של חברות גבייה ומבצעים את אותו דבר דרך חברות גבייה, הם למדו שאתנו יותר קל, יותר זול ויותר יעיל לעבוד ,ויותר ויותר משרדים כל הזמן עוברים אלינו ולכן כמות התיקים שלנו גדלה. ב-2015 היה גידול מאוד מאוד משמעותי בעבודה של המרכז לגביית קנסות.

סך הכול, הגבייה שלנו הישירה, בקופות, ב-2015, היתה 1.3 מיליארד, פלוס כ-300 מיליון במרכז לגביית קנסות. המספר הזה הוא מספר מטעה כי חוץ מה-1.3 מיליארד ששולמו בפועל בקופות, בעיקולים, בתפיסת רכבים, בעיקולים אצל צדדים שלישיים, עוד 14 מיליארד שקל פחתו מהחוב. כלומר, סכום גדול פי 10 למעשה שולם לזוכים, או שזוכה ויתר עליו בהסכם עם חייב. עוד דבר שאנחנו מאוד מאוד מעודדים בלשכות לעשות זה גישורים בין חייבים לזוכים וגם מבצעי גבייה.

מסלול המזונות – מסלול המזונות זה עוד דבר חדש שנוצר בזמן האחרון והוא מאוד מאוד יעיל. כמו שאמרתי על המסלול המקוצר, יש מסלול מיוחד למזונות. צריך לזכור שמסלול מזונות, להבדיל מתיק הוצאה לפועל רגיל שפסק הדין למעשה נגמר, גובים את החוב ובזה הסיפור הסתיים, מזונות זה תמיד לנצח, או לפחות עד שהילדים גדלים, זה יכול להיות גם 20 שנה עד שהילד הקטן הגיע לסוף גיל המזונות ולכן אנשים נשחקו במערכת, הליכים אינסופיים, כל הזמן לבוא וכל הזמן לשנות, להגדיל חובות ולהקטין ולהתדיין. לכן יצרנו עבורם את המסלול האישי שבו האישה באה – זה בדרך כלל האישה, 99.9% - הזוכה בתיק המזונות מגיעה, משלמת איזושהי אגרה סמלית של עשרות שקלים ואנחנו רצים בשבילה, נלחמים בשבילה, כמו בפרסומת שעשינו שאנחנו לוחמים עבורם.

מניעת "החייב הבא" – אמרתי, זה דבר שאנחנו מאוד מנסים לקדם אותו גם באמצעות מחקר אבל בעיקר דרך ההפטרים, כשלמעשה ההפטר זה דבר שימצה את עצמו ויסתיים, הוא באמת הוראת שעה, ומה שיחליף אותו זה חוק חדלון הפירעון, שזה חוק פשיטת הרגל החדש שבו חובות של עד 150,000 שקל – שלא יקטן הדבר בעיניכם, זה רוב החייבים – בכלל לא יראו בית משפט ולא יראו את הכנ"ר, כל ההליך שלהם ינוהל בהוצאה לפועל עם נאמנים, מתוך כוונה שהזוכה יקבל את המקסימום שהוא יכול. צריך לזכור שלשכת הוצאה לפועל והליכי הוצאה לפעול הם הליכי גבייה, לא הליכי ענישה. כלומר, אם לבן אדם אין אז אין לו וזה שנטלטל אותו – המקור לביטוי "פשיטת רגל", אחד ההסברים מהגמרא הוא שאם תתלה אותו הפוך מהרגליים לא יצא לו כלום מהכיסים.

לקחת את הרישיון זו לא ענישה?

זו הגבלה.

זו ענישה, ויש עוד כאלה צעדי ענישה.

ולכן ההגבלות האלה הן מאוזנות על ידי רשם ואפשר גם לבטל אותן.

על זה אני יכול להתווכח אבל יש לך צעדי ענישה.

רן, בבקשה, תנו לו לסיים.

לכן הפתרון באמת הוא חוק חדלות פירעון חדש שהמטרה שלו באמת שמי שיכול ישלם, מי שלא יכול ייפטר מהחוב. כניסת חייבים חדשים – יש לנו כל הזמן, זה דבר שאין אפשרות לגמור אותו. במסגרת של צמצום העלויות והפחתת הנטל הבירוקרטי יצרנו את השימוש בצ'אט בתוך המוקד האישי, הייתי שם אישית, מדהים לראות איך זה עובד. יש שם 100 עובדים שפשוט כל הזמן עונים ב-7 שניות, כפי הם אמורים לפי החוזה, הם עומדים בזה, גם בשיחות אישיות, גם בצ'אט, כל אחד איך שהוא מעדיף. מערכת מאוד חכמה לזימון תורים, אתר אינטרנט שנותן לאנשים את כל המידע שהם צריכים. יש לנו גם כמובן ביקורים בלשכות, שבעניין הזה עברנו את מה שעושים היום בבתי משפט. קודמי התפקיד, האב הרוחני של הרשות, דוד מדיוני, עשה בלשכות ההוצאה לפועל – היום זה המקומות אולי הכי מכובדים. תראו את הלשכה בבאר שבע, היא נראית כמו מלון בוטיק בתל-אביב, באמת לא רואים דברים כאלה, אני מזמין את כולכם לבקר ולהתרשם.

אבל אין משמרת שנייה.

משמרת שנייה לא צריך, לדעתנו לא צריך. מבחינת ההיפרדות מבתי המשפט: צפת ונצרת עברו; מה שנשאר – כתוב פה 2016, בתור מי שבתפקידו הקודם היה מנכ"ל חברת בניה אני יודע שלא הכול יהיה ב-2016 – אבל חיפה ורמלה זה כבר ברמת תליית השלטים אז זה יהיה בעזרת-השם; עכו לדעתי יהיה ב-2017; גם קריית שמונה; גם תל-אביב; ירושלים יהיה גם ב-2017; וטבריה, יש לנו בעיות קשות אבל גם זה יהיה בזמן הקרוב. תודה רבה לכם.

תודה. אחרונת המדווחים, המנכל"ית, אמי, ולאחר מכן נתחיל את השאלות.

אנחנו רוצים לדבר על המשרד הראשי שנקרא משרד המשפטים, משרד שבנוי מקרוב ל-40 יחידות שונות. ניסינו לחלק אותן בצורה שתעשה שכל לציבור שמסתכל על הקונגלומרט הזה ומנסה להבין מה אנחנו עושים. יש את היחידות שעוסקות בליטיגציה – הפרקליטות, על 1,600 עובדיה, סנגוריה ציבורית, סיוע משפטי, מחלקת ייעוץ וחקיקה, שהיא הלב הפועם של הממשלה; יחידות שנותנות שירותים לציבור – רשות התאגידים, האפוטרופוס הכללי, הטאבו, רשות הפטנטים, מנהלת היחידות המקצועיות, השמאי הממשלתי, כל בתי דין הדתיים זולת - - -

מה זה "מנהלת היחידות המקצועיות"?

הם אחראיים על מתן רישיונות – מועצת רואי החשבון, מועצת המתווכים, מועצת השמאים, חוקרים פרטיים ודברים מהסוג הזה. בתי הדין הדרוזיים, השרעיים, בתי הדין לביקורת משמורת ולעררים, שאנחנו עומדים לאחד אותם השנה. מטה המשרד ויחידות ביצוע שונות, כמו נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות, הרשות לאיסור הלבנת הון, הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע, נציבות הביקורת על מערך התביעה, הממונה על בוררות תלונות נחקרי השב"כ, מחלקת חנינות והיחידה הממשלתית לחופש מידע.

מח"ש לא פה?

מח"ש היא חלק מהפרקליטות, מח"ש היא בעצם מחלקה בפרקליטות. המגמות בתוכנית העבודה שבעצם מאחדות את כל היחידות האלה הן מצד אחד רפורמות ארגוניות כדי לייעל ולהיטיב את הפעילות, תוך סימן דגש על ההנחיות של שרת המשפטים לצמצום הבירוקרטיה ולטיוב הרגולציה של יחידות שונות, שיפור האכיפה האפקטיבית, יצירת כלים חדשים חלופיים ומניעתיים – אני ארחיב על זה בהמשך – שיפור השירות לציבור. תומר דיבר על יחידת השירות המפוארת, אנחנו גאים על כך שהצלחנו לשאוב את סמנכ"לית השירות של רשות האכיפה והגבייה ולהקים אגף שירות במשרד המשפטים שעומד לעשות מהפכה על גבי התהליכים שכבר נמצאים היום. כמובן, כל זאת תוך קידום זכויות אדם וקידום השוויון בחברה הישראלית.

איך תעשו קידום זכויות אדם ושוויון?

אתה תראה, בסבלנות, עד סוף המצגת ואני בטוחה שתישאר בלי מלים.

לא, אל תצפי לזה.

אל תהיי בטוחה כל כך.

בגלל הזמן היא התכוונה.

בואו נתערב על זה.

בלי מילים אי אפשר להשאיר אותך.

חבר הכנסת גטאס, אני מציעה לך לחכות עד תמונת הסיום ותראה שצדקתי.

הלוואי שבמצב היה כל כך טוב.

יחידות חדשות ותחומי פעילות חדשים שלנו: היחידה שממונה על נותני שירות עסקי לפי חוק איסור הלבנת הון; יחידה להסמכה ופיקוח על תובעים פליליים – למי שלא יודע, יש קרוב ל-700 אנשים שמסתובבים עם הסמכה של היועץ למשפטי לממשלה להיות תובעים פליליים, בהמשך לדוחות של מבקר המדינה, אנחנו נמצאים בתהליך פיקוח, הקמת יחידה שתפקח על התובעים האלה ותכוונן את כל תהליך הגשת כתבי האישום על ידם – פיצול מחוז תל-אביב האזרחי של הפרקליטות; הקמת יחידת סייבר בפרקליטות; פתיחת בתי דין לעררים בירושלים, תל-אביב, באר-שבע ובקרוב גם שלוחה בחיפה; הרחבת הטיפול בדין המשמעתי ביחידות אסדרת מקצוע, רואי חשבון, מתווכים, שמאים, נוטריונים וחוקרים פרטיים; והגברת השימוש של רשות הפטנטים כרשות חיפוש ובחינה בינלאומית, עלייה של 28%.

אנחנו עושים רפורמה ארגונית משמעותית במחלקת ייעוץ וחקיקה. אנחנו מחכים ליועץ החדש כדי להפוך את היחידה הזאת ליחידה עוד יותר שירותית, מקדמת מדינות ממשלה ויעילה. מאחדים, כאמור, את בתי הדין לביקורת משמורת ובתי הדין לעררים, ומחזקים את מטה המשרד. המשרד שלנו, שיש בו בפועל קרוב ל-4,000 עובדים, פרוס על פני 70 אתרים ברחבי הארץ, ממסעדה בצפון ועד אילת בדרום.

כמה עובדים יש?

קרוב ל-4,000, כולל 550 מתמחים, 600 סטודנטים וכ-3,200 עובדי מדינה.

קידום וייעול אכיפה אפקטיבית בדרכים מגוונות – לפרקליטות יש הישגים משמעותיים בתחום של הקטנת מלאי התיקים הממתינים לבירור דינם, יש צמצום כמעט של כל התיקים שנפתחו עד 2013; הרחבה והעמקה של האכיפה האזרחית היזומה שבעצם מייצרת מהלך משולב פלילי ואזרחי לפגיעה במשפחות הפשע ובפעילות שכולנו סובלים ממנה, כמו השתלטות על שטחים ציבוריים, על חופים ועל אזורים שמיועדים בעצם לפעילות אחרת; מהלך רוחבי בפרקליטות להעמקת המקצועיות של העובדים, הכשרות, קורסים וסדנאות.

קמפיין שיצאנו בו שנה שעברה בעקבות יוזמה של המשנה לפרקליט המדינה – במקום לאכוף את העבירה הקשה והחמורה של הפצת תכנים מיניים ברשת, תיקון חקיקה שנעשה פה על ידי חברת הכנסת יפעת קריב ללכת למהלך של מניעת העבירה הזאת, יצאנו בקמפיין, גם העברנו כ-1,000 שיעורים בבתי הספר באמצעות מתנדבים מתוך המשרד, גם במגזר הערבי, גם במגזר הדתי, תוך התאמה בעזרת משרד החינוך של השיעורים האלה, ולקמפיין תקשורתי. היה לנו את הכבוד ששרת המשפטים העבירה את השיעור הראשון בבית ספר "רוז מצקין" בדרום תל-אביב. אתם בקרוב תראו את הקמפיין הזה עולה פעם נוספת, אתם תראו ותופתעו כי אתם תזכרו את הסרט ואתם לא תבינו למה מופיע בו פרקליט אחר שלנו. במסגרת החלטת ממשלה שהטילה עלי להוביל צוות שיעסוק במניעת הגזענות כלפי יוצאי אתיופיה, אנחנו נעסוק גם בנושא של הנכחתם במרחב הציבורי בהקשרים חיוביים ואת הקמפיין הבא שלנו יוביל פרקליט שלנו יוצא אתיופיה מפרקליטות מחוז תל-אביב. היום צולם הסרטון וזה יהיה חלק ממהלך של שינוי תודעה גם בהקשר הזה.

התחילה הפעילות של הנבת"ם – אתם בוודאי מודעים לדבר הזה. המלחמה בהלבנת ההון עלתה מדרגה כאשר מדינת ישראל הצטרפה לארגון ה-FATF, אכיפה כנגד חברות מפרות חוק.

למה את מדלגת כך על הפעילות של הנבת"ם באמירה כזאת?

אני לא מדלגת, חלילה.

אין לנו זמן.

אבל יש בעיה עם הנבת"ם ואנחנו נשמח לשמוע ולדבר על זה.

כשתעלי את הנושא היא תיתן לך תשובה.

אני אגיד, קודם כל, הנבת"ם זאת יחידה שקמה במהירות שיא במשרד המשפטים ובעצם תוך חודשים ספורים הגיעה למצבת מלאה של קרוב ל-24 עובדים ועובדים נוספים, הפיקה כבר כמה וכמה דוחות, מקבלת את כל הגיבוי התקציבי והניהולי ממשרד המשפטים. כמו שהציבור יודע, מתנהל כרגע תהליך ששרת המשפטים מובילה אותו והיא תרחיב עליו כאשר היא תדבר.

אכיפה כנגד חברות מפרות חוק ברשות התאגידים, העברת חובות של חברות מפרות למרכז לגביית קנסות, הנחת תשתית לביצוע ביקורות שטח בעמותות, בהתאם לתיקון לחוק שעבר בנושא הזה. בנושא של צמצום הבירוקרטיה וטיוב רגולציה אנחנו פועלים למתן יותר משירותים מרחוק – אגב, זה מתחבר גם לסדר-יום של "ישראל דיגיטלית" והנגשת הפריפריה בעצם לכלים ולשירותים, מעבר בעצם למינימום מגע עם הגעה פיזית ללשכות נותנות שירות ומתן אפשרות לקבל שירותים ולקבל הסברים מרחוק. שיפור השירות לציבור הוא גם באמצעות תרגום אתר המשרד לערבית, רוסית ואנגלית; הפיכת האתר שלנו למותאם לגלישה במובייל; מקוונות ברשות התאגידים, רישום חברה מקוון גם הוא, מאוד מועיל לעסקים; מקוונות ברשם הירושות; מקוונות ברשם הפטנטים ובמחלקה לפרסום רשומות. יש פה דוגמאות, אפשר לעבור עליהן.

זה, דרך אגב, מאוד מאוד מועיל לציבור, קיבלתי הרבה פניות לטובה, מחמאות מחברות שסוף סוף הסיפור הזה עובד בצורה מקוונת.

על האפשרות להירשם בצורה הזאת. יש לנו מרכז שירות ומידע שנותן מענה בשמונה שפות, 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, נותן שירותים לסנגוריה הציבורית שנותנת שירותים גם במהלך הלילה ובסופי שבוע. אנחנו מטמיעים מערכות של מענה קולי אוטומטי גם ברשם הירושות וגם ביחידות נוספות, ומרחיבים את שירותי רשות התאגידים בתל-אביב. גם בטאבו עומדת להתרחש מהפכה ואני מזמינה אתכם לרשום את הדברים האלה. במהלך השנה הזאת יתחילו שירותים של רישום הערת אזהרה מקוונת, ממשקים ישירים עם הבנקים, כל ההלוך-ושוב של הציבור. אני תמיד אומרת את זה לשרת המשפטים, אפשר לעשות מהפכות אדירות במשרד המשפטים, לעסוק בדברים שברומו של עולם, בסוף תמיד במכולת מישהו יעצור אותה ויקטר על הטאבו בתל-אביב או על רשם הירושה, זה מה שמעניין את הציבור. אנחנו מבינים את זה, אנחנו מודעים לזה ואנחנו מחויבים לקצר את זמני השירות שלנו.

עוד מילה – כמו ברשם החברות, בטאבו זה מאוד מאוד משמעותי. מי שמתעסק עם הטאבו, עורכי דין, אנשים שמוכרים וקונים דירות, זו באמת כמו שאמרה המנכ"לית, מהפכה.

מה עם שעות הקבלה של - - -

רגע, רבותי.

יש בחוק בהסדרים החדש, בעניין רישום טאבו ביישובים הערביים – ללא רישום עסקאות קודמות. זה עבר בחוק ההסדרים.

תן לה לסיים, באסל. תנסי לסיים ואחר כל נשאל כי השעון רץ.

ננסה לסיים, בסוף אני אענה על שאלות. אנחנו עוסקים גם בטיוב רגולציה, נדבר על זה בהמשך אם יהיה צורך. קידום זכויות אדם ושוויון - - -

באסל.

כן, הנה, אנחנו פה. אנחנו מעלים את שיעור הזוכים לייעוץ לפני חקירה מבין כלל העצורים המיוצגים על ידי הסנגוריה הציבורית מ-24% ל-33%. פרסנו מוקד לילה של 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, של הסנגוריה הציבורית בכל מחוזות. מאחר ואנחנו אחד המעסיקים הגדולים בממשלה ואמונים על נושא השוויון אנחנו עוסקים באופן אקטיבי יותר מכול משרד אחר בנושא של שילוב בני החברה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית בשירות הציבורי.

אנחנו מספר אחד, דרך אגב, המשרד המוביל בשילוב בני מיעוטים.

כמה אחוזים?

לא, משרד הבריאות לדעתי.

תכף אני אגיד, תנו לי רגע להשלים את דברי. אפשר לעבור לתמונה הבאה, זאת התמונה שהיתה אמורה להשאיר אותך ללא מילים, היא מהכנס שעשינו בסוף דצמבר, כנס "שותפים לדרך". קודם כל אני רוצה להגיד שמרגע שנכנסנו לתוך התהליך הזה אחוז בני החברה הערבית והדרוזית במשרד שלנו עלה ב-1% תוך שנה. הדבר החשוב הוא שזה לא רק מספר אלא זה קשור גם למשרות הכי בכירות אצלנו. רק השבוע התמנה מנהל מחלקה בן החברה הדרוזית בפרקליטות, יש לנו סמנכ"ל בכיר דרוזי, יש לנו מנהלת כוח אדם ערבייה, יש לנו מנהלי מחלקות בסנגוריה הציבורית, הסיוע המשפטי וביחידות נוספות. כל המנהלים במשרד יודעים שהדבר הזה הוא על סדר-יומנו. במקביל, השילוב של יוצאי אתיופיה, השילוב של אנשים עם מוגבלות, בלי קשר לנושא של העדפה מתקנת אנחנו מנסים לקדם גם את ההשתלבות של החרדים במשרד שלנו מתוך אמונה שזאת לא חובה שנובעת מהחלטות ממשלה אלא שאמון הציבור תלוי בזה, שהציבור יראה את עצמו כחלק מהעשייה המאוד מרכזית והמאוד חשובה של משרד המשפטים.

מה השיעור?

9.2% על משרד של קרוב ל-,4000 עובדים. אני מזמינה אתכם לעיין, פרסמתי דוח, בניגוד לכלל משרדי הממשלה, כולל הנציבות, פרסמתי מיוזמתי דוח שמפרט את אחוז בני האוכלוסיות השונות בכל אחת מהיחידות שלנו, בין השאר כדי לחייב את המנהלים לראות את האחוז הזה עולה שנה אחר שנה ואנחנו רואים תוצאות מאוד מרשימות בהקשר הזה.

עוד מילה על שילוב בני המיעוטים בוועדה למינוי שופטים: כמעט בכל הוועדות בחרנו ערבים, לא בחרנו דרוזים עד היום, כבר 10 שנים לא נבחר שופט דרוזי ואני מאוד מקווה שבוועדה הבאה שתהיה בפברואר ייבחרו, יש מועמדים דרוזים טובים.

ואין אף שופטת דרוזית.

תודה. סקירה באמת מאלפת, רק הכול טעימות על קצה המזלג, אני מניח שיש גם לחברי הכנסת וגם לאחרים המון שאלות והרבה רעיונות והצעות והזמן לא יספיק. רק שנבין, השרה צריכה לעזוב אותנו ב-14:00, בעקרון גם הישיבה צריכה להסתיים ב-14:00 אבל אנחנו נמשוך את הזמן עד שנתקרב ל-14:30, שאז יש ישיבות סיעה. אני מבקש, פרט לשרה שצריכה ללכת, שכל שאר אנשי המשרד יישארו כדי לענות על השאלות. מה שאני מציע, נעשה סבב קצר שכולל רק שאלות לשרה, אחר כך יהיו שאלות לאחרים שיישארו אתנו עד 14:25. אם מישהו רוצה לשאול רק את השרה, אנחנו נעשה סבב מהיר, באמת שאלות קצרות כדי שהיא תוכל לענות.

יש לנו ישיבות סיעה ב-14:15, לא 14:30.

מי שלא יוכל – ילך, אין מה לעשות. אנחנו נשתדל לשכנע את השרה וצוותה לבוא אלינו בתדירות הרבה יותר גדולה.

זה לא רציני להביא את השרה לשעה וחצי, כששעה ועשר דקות מתוכם מדבר הצוות ו-20 דקות נותרו לשאלות כך שאף אחד לא יקבל מענה.

כי באנו לשמוע, חובת הדיווח היא שלה וזה העיקר כרגע.

החובה בכנסת היא לקיים דיון.

רויטל, בבקשה, שאלות, לא נאום.

אז לא להגיד תודה? אז אני לא אומרת תודה על הסקירה כי אני רק יכולה לשאול שאלות.

קודם כל, לגבי נציבות הביקורת על הפרקליטות: אנחנו יודעים שהתקבל דוח גולדברג, אנחנו גם הבנו שהיום הוגש דוח חדש, דוח מערכתי נוסף לגבי כל הנושא של שימועים. היום הבנו גם בדיון בוועדת חוקה שהפרקליטים החרימו את כל ההתנהלות מול הדוח המערכתי הזה, במובן הזה שהם לא שיתפו פעולה. אנחנו נרצה לדעת: אחד, איך יכול להיות כאשר אנחנו נמצאים בתקופה שהיא עדיין עם סיום השביתה והוגשו הדוחות – למה קורה דבר כזה שפרקליטים מחרימים את נציבת הביקורת כאשר היא עושה דוחות מערכתיים?; ודבר שני, איך את מתכוננת להתמודד עם הסיטואציה הזאת? אני דווקא, כשקראתי את התגובה של ההנהלה, מאוד שמחתי, אמרו: ראינו, הפקנו, נשנה, אחר כך עברתי לתגובה של הוועד והתמונה היתה שונה.

דבר שני, לגבי הנושא של גזענות כנגד יוצאי אתיופיה, מאוד שמחתי לראות שאתם מקדמים את הנושא. היום עומד לעבור חוק שיש בו מאה אחוז גזענות, בין היתר נגד יוצאי העדה האתיופית, זה חוק שאנחנו קוראים לו "חוק המישוש". אנחנו דנו בו מספר ישיבות בוועדת חוקה, זה חוק ששכב במשרדי הבט"פ ובין היתר עלה עכשיו בגלל כל הנושא של התקיפות החבלניות. אנחנו במאה אחוז משתתפים, מצביעים ומוכנים להעביר את החלק שמתייחס לעניין של התמודדות עם המצב הביטחוני פה, אבל יש בו עוד חלק שהוא חלק אזרחי והוא חלק שעושה פרופיילינג, יפגע בהכרח בבני מיעוטים, ביוצאי העדה האתיופית. אנחנו מבקשים ממך שכשרה תתערבי ולא תאפשרי להעביר את החוק הזה בכל מה שקשור לחלק הזה, בהמשך לאג'נדה של משרד המשפטים שלא לפגוע בנושא הזה, זה דבר נוסף.

דבר שלישי, אני בהחלט מברכת על המינוי של קמיל עטילה, ולא נרחיב פה על הנסיבות של ועדת האיתור מחד, מאידך, אנחנו נשמח מאוד לראות גם יותר שופטים דרוזים שלא מונו כמו שאת אומרת, ובעיקר צריך לדעת שאין אף שופטת דרוזית במדינת ישראל וזה דבר שצריך לתקן אותו מיד ועל הסף.

תודה רבה. אוסאמה.

תודה, אדוני היושב-ראש. כבוד השרה, תודה על הסקירה. אני הודיתי גם במליאה וגם פה לכבוד השרה על מה שעשינו בוועדה למינוי קאדים שרעיים. למרות שיש ביקורות, תמיד יש ביקורות – מי שעושה ופועל תמיד יש כלפיו ביקורת – אבל אני חושב שיש חשיבות לעניין הזה שמ-2009 מינינו שבעה שופטים בבת אחת. אבל אני הייתי מבקש פה את ההבטחה שכבודך נתת וחזרת עליה היום, על מינוי קאדית שרעית ראשונה, אנחנו התחלנו לעבוד ובאמת לפנות למועמדות שיגישו, זה מאוד חשוב. גם קיבלתי הרבה פניות, ביקשתי ממנהל בתי הדין השרעיים, השופט איאד זחאלקה, שיכין דוח לכבוד השופט שפיצר על הכמות האדירה והעומס האדיר על השופטים ואני חושב שאחרי זה צריך לבקש באמת הוספת תקנים.

אני שואל אותך פה – ואנחנו נפגשנו אתך, אני וחברי ד"ר יוסף ג'בארין שנמצא פה – והעלינו את הנושא של הקמת בית משפט במשולש. אנחנו אחרי זה נריב, אני ויוסף, איפה זה יהיה, אבל לפחות שבמשולש, כבוד השופט שפיצר - - -

אנחנו לא מסכימים שזה יהיה במשולש.

במשולש, כן. יש בית משפט בעכו, נכון שזו עיר מעורבת, בנצרת ונצרת עילית גם, אבל במשולש אין. את אמרת שאת תומכת, גם בפגישה עם היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה העלינו את זה וגם הם תמכו בזה. את אמרת שנקדם את זה עם השופט שפיצר אז אני רוצה לדעת - - -

יש לי בשבילך תשובה.

לעניין ההידברות – אני חושב שהנושא הזה של ההידברות הוא מאוד חשוב אם אנחנו רוצים לפתור בעיות. אם אנחנו לא רוצים לפתור בעיות אנחנו יכולים לאכוף חד צדדי. אני נותן את הדוגמה של צוות 120 לעומת הצוות של האכיפה: אנחנו ביקשנו להיפגש עם המשנה ליועץ המשפטי בעניין של אכיפת תופעת הבנייה הבלתי-חוקית וכבר ראינו אתמול שהמלצות כבר הוגשו ליועץ המשפטי לממשלה, היועץ המשפטי לממשלה כבר אימץ – אז מה לנו לשבת להיפגש ולדבר? אי אפשר לעשות את זה כך. יש תופעה - - -

בעוד שצוות 120 ישב אתנו, עם כל נציגי החברה האזרחית.

בעוד שצוות 120 נפגשו אתנו מספר פעמים, שמעו את ההצעות שלנו, גם בנושא הטאבו חלק מההצעות כבר בחוק ההסדרים – אי אפשר לעשות את זה. אתמול היתה הריסה בשיא הסערה בין טייבה לקלנסואה וזה מאוד מאוד חשוב לנו להידבר ולהגיע לפתרונות. אתם לא רוצים – תעשו מה שאתם רוצים.

אוסאמה, תודה. סתיו, בבקשה.

תודה. אני שלחתי לך, כבוד השרה, לפני כמה חודשים מכתב שמודה לך על הנפת דגל השקיפות, וגם על הנפת דגל השקיפות ביחס לתרומות ולתרומות לעמותות. באותו מכתב ביקשתי ממך להשתמש ביכולת שלך לשנות את הנהלים במשרד ובעיקר סביב עבודתו של רשם העמותות ולדרוש לפרסם את התרומות בכל העמותות, כולל אלה שמקבלות חיסיון. את ענית לי בתגובה מעט תמוהה שאמרה שישנן תרומות שמקבלות תרומות אלטרואיסטיות ולכן לא צריך לדווח עליהן. אנחנו עברנו על סקירה של הרבה מהעמותות האלה, שהן עמותות שבאמת מקבלות תרומות של מיליונים, אפילו עשרות-מיליונים, והשאלה היא האם גם התרומות האלה הן אלטרואיסטיות.

נוסף על כך, כשהגיע רשם העמותות לאותה ישיבה שערכנו בוועדת השקיפות, הרשם הציג בפנינו נתונים שפשוט לא הסתדרו, הנתונים של הרשם לא הסתדרו עם הנתונים של הרשם. הרשם ענה תשובות לבג"ץ של חופש המידע וענה תשובות שונות לחברת הכנסת זהבה גלאון וענה תשובות שונות לנו, בוועדת השקיפות, כולל כל מיני אמירות בנוגע לעמותות כמו "אם תרצו" – שגם קיבלו תמיכה מהמדינה של 25,000 שקלים, אם אני לא טועה, ממשרד התרבות, אבל לא דיווחו על התורמים שלהם וקיבלו אפשרות רטרואקטיבית שלא לדווח על התורמים שלהם – תגובות כמו: היה אצלנו פקיד צעיר שלא ידע לעשות את עבודתו ולכן הדברים האלה לא היו רשומים. ישנן עמותות נוספות, למשל אלע"ד, למשל עמותת "מועצת יש"ע", שלא מדווחות שנים על התרומות שלהן, כולל תרומות ותמיכות שהם מקבלות מהמדינה דרך הרשויות המקומיות, והן עדיין נהנות ממנהל תקין, ואני רוצה לשאול על עבודתו של הרשם, אם לא צריך לטפל במסגרת אותה עבודה למען שקיפות.

הדבר השני הוא לגבי עמותות, כבוד השרה, שעוסקות בעבודה נגד המדינה, כמו עמותת "ועד המתיישבים בשומרון ובבנימין", שיושבי-הראש שלהן אמרו זאת פעמים רבות גם בתקשורת והתבטאו בצורה שקוראת לאנשים לצאת כנגד חיילי צה"ל, שאותם הם מכנים "חיילי צבא ההרס", לא פחות ולא יותר, שציידו מתנחלים לפני פינוי במאחזים בקסדות ובאלות כדי להתפרע כנגד חיילי צה"ל, ואותן עמותות ממשיכות לקבל תמיכה מהמדינה באמצעות המועצות המקומיות בשומרון, של קרוב ל-10 מיליון שקלים בשנים האחרונות, עמותות שפועלות כנגד הצבא, פועלות כנגד המדינה וכנגד החוק. ישב משרד המשפטים בעוד ישיבה שערכנו בוועדת שקיפות ואמר שלא יתכן שגופים שעוסקים בפעילות לא חוקית יקבלו מימון המדינה, אבל לא נראה שיש איזושהי אכיפה של העניין הזה – האם את מתכוונת לפעול בעניין הזה?

במסגרת אותה הרחבה של תרומות לעמותות, "תרומות פוליטיות" כפי שאת מכנה אותן, האם לא ראוי לנסות ולהגביר את האכיפה גם סביב תרומות לא מדווחות לפוליטיקאים? נניח שיש פוליטיקאי שמקבל באופן עקיף משהו שיכול להיחשב כמו תרומה, למשל מימון לעיתון הכי נפוץ בישראל, האם לא ראוי להרחיב את ההגדרה כך שדבר כזה ידווח כתרומה, מאחר וישנם בעלי הון שכוחם יותר גדול מכוחן של הרבה מאוד מדינות וישנם אנשים פרטיים שההשפעה הפוליטית שלהם הרבה יותר מסוכנת מאחר וההשפעה הזאת לא מדווחת בשום מקום ובאף מדינה, ונדמה שיש פה בעניין השקיפות ומלחמתך למען שקיפות עניין של איפה ואיפה, ישנם עמותות וגופים שאנחנו רוצים לשמוע מי תורם להם וישנם הרבה מאוד עמותות וגופים שמשום מה עדיף שלא לדעת מהיכן הם ממומנים.

מיכל, לצערי את תהיי האחרונה שניתן לה לשאול ונמשיך הלאה.

זה לא נראה לי ראוי כלפי כל מי שישב פה מ-12:30.

אני יודע, אבל מה אתם רוצים שאני אעשה? נמשיך הלאה, רק השרה תעזוב. מה אתם רוצים שאני אעשה?

אפשר שאלה שקשורה בחיי אדם? חיי אדם חשובים, אולי להקדיש כמה דקות לחיי אדם?

מיכל, בבקשה.

אני רוצה להגיד קודם כל תודה על המצגת. אנחנו נפגשים בוועדת חוקה כל הזמן, בעיקר עם צוות יעוץ וחקיקה אבל גם עם כל צוותי המשרד, בסוף, כשאנחנו יושבים מול השרה אנחנו רוצים לשאול שאלות של מדיניות, אני חושבת שאלה נושאים חשובים והם לא רק נושאים נקודתיים.

אחת, לגבי צמצום יחידת התיאום בסחר בבני אדם, אנחנו גם כתבתנו לך מכתב בנושא הזה. אני מלווה את יחידת הסחר כבר מ-2007, מאז שקמה ועדת חקירה פרלמנטרית בכנסת, אני מלווה את הנושא הזה, את היחידה הזאת. רק ביום חמישי האחרון הופעתי מול משרד הפנים עם חלק מהאנשים שמייצגים את הנושא הזה, כמה היחידה הזאת חשובה בתיאום, בסיוע בין כל ממשרדי הממשלה, בניטור, גם בפעולות ובוודאי בהכשרות שהיא עושה. המומחיות שנצברה שם – חבל שהיא תיעלם, היא באמת לא דבר ברור, זה לא שאפשר להחליף את האנשים האלה מרגע לרגע, אלה אנשים שצברו מומחיות שאין במקומות אחרים.

בשנתיים האחרונות אמנם יש שיפור גדול בכל עניין הסחר כפי שהכרנו אותו בתחילת שנות ה-2000, אבל בוודאי יש מאפיינים שונים ואפיונים שונים – הסחר, עובדים זרים כמובן, מה שראינו עם הזרים שאינם בני הרחקה ועוד. אנחנו גם רואים תופעות חדשות, רק ביום חמישי הייתי בפנאל הזה והעידו במשרד הפנים שמגיעות נשים ממזרח אירופה – פשוט האופן שבו הן מגיעות הוא אחר לגמרי, הן מגיעות עם אשראי תייר, זה שונה מההברחות דרך הגבול שהיו בתחילת שנות ה-2000 – התופעה הזאת קיימת וצריך להמשיך להילחם בה, ואני רוצה לשאול: מדוע מצומצמת היחידה? מדוע חושבים שכבר אין צורך בה? זה בהחלט חשוב. זו שאלה אחת.

שאלה שנייה, והיא גם חשובה, נושא נפגעי עבירה. רציתי לשאול, ואולי אחר כך אתה תענה, אבל זה משהו הרבה יותר מערכתי. שרת המשפטים הקודמת החליטה החלטה חשובה ביותר, שכל השופטים יעברו הכשרות בכל מה שנוגע לעבירות מין, לא במובן של הכרת החוק, כי זה ברור שהשופטים מכירים, אלא במובן העמוק יותר של התמודדות עם אלימות מינית, האפיונים השונים שלה. אנחנו שומעים תופעות קשות ביותר חדשות לבקרים, לצערי הרב, משופטים שמעזים להגיד דברים קשים ביותר לנפגעות עבירות מין בבתי משפט, השפלות, באמת השפלות קשות. אומרים לי פרקליטים שהם נדהמים לשמוע את השופטים שחוסר הבנה, אפילו ברמת אונס המיתוס הקלאסי, שהלכה ברחוב ונאנסה, שלא לדבר על ילדה שהבן זוג של האימא אנס אותה והיא אומרת לה: אולי את רצית? אולי את פיתית אותו? באמת דברים קשים ביותר. אני כבר בשלב שאני לא חושבת שהכשרות מספיקות. אני חושבת שהגיעה העת – ואני שומעת את זה גם מחלק מהפרקליטות – להקים מחלקות לענייני עבירות מין, כפי שיש לעניינים מינהליים וכספיים, בכל נושא אנחנו מקימים מחלקות מיוחדות עם התמחות - - -

את מתכוונת בית משפט?

להקים מחלקות בתוך בתי משפט שיהיו לעבירות מין, שיהיו עם התמחות. לא יעזור, זה נושא שצריך ללמוד אותו לאורך שנים – אני מתמחה בו שנים ועדיין אני כל יום לומדת משהו חדש – ובוודאי להבין את הרגישות ואת המאפיינים. כל הנושא הזה הוא חשוב ביותר. הוחלט על פיילוט ב-2008, ישבנו שנתיים, עד 2010, בוועדה בין-משרדית שעסקה בנפגעי עבירה, הדבר היחיד לצערי שהוחלט מתוך הוועדה הזאת זה לעשות פיילוט לנפגעי המתה, נרצחי המתה, של ייעוץ משפטי. הפיילוט הזה כבר פועל לדעתי חמש שנים, אין מסקנות מהפיילוט, לא יודעים מה המסקנות, ואם המסקנות הן טובות והייעוץ הוא מצוין ופועל כמו שצריך אז מן הראוי להרחיב את זה לכל נפגעי עבירה. זה על קצה קצהו של המזלג. תודה.

תאפשר לי לשאול שאלה.

אפשר לקצר, אבל לא ממש לא לתת, אנחנו מחכים מ-12:30.

היא תקום ותלך, אנחנו נמשיך הלאה אבל השרה תקום ותלך, אז מה עשינו?

יש אסיר שנכנס היום ליום ה-61 לשביתת רעב, הוא גוסס עכשיו כשאנחנו מדברים כאן, הוא גוסס בבית חולים "העמק" בעפולה.

יש לנו שאלות מדיניות גם לשרה.

בסדר, אבל מה אתם רוצים שיהיה – שהיא לא תענה, היא תשמע ותלך?

איילת, אני אומר לך, יש סכנת חיים על האסיר הזה, הוא עומד למות. כל מה שאנחנו מדברים כאן לא שווה את החיים של אסיר שגוסס בגלל שהוא אסיר מינהלי. מה את חושבת בתור שרה בממשלה? עם האחריות הפוליטית והמיניסטריאלית שלך את יכולה לעסוק בדבר.

תודה. בבקשה, איילת.

משפט אחד.

רק משפט.

אני לא אחזור על הנושא של האסיר שגוסס בעפולה, אנחנו מקבלים הודעות טקסט עד כמה הוא עומד על סף מוות, אני מבקש שהשרה תוכל להתערב ולהציל את חייו, אנחנו מדברים על אסיר בבית חולים "העמק" בעפולה.

הלאה.

לגבי המאחזים הלא-חוקיים – עובדי משרד המשפטים היו כאן ופשוט לא הצליחו לתת לנו תשובות מה מדיניות המשרד. גם לגבי תמיכה במוסדות חינוך ובכלל בעמותות שנתמכות על ידי תקציבים ציבוריים שמועברים לרשויות שם, אז אשמח אם תהיה התייחסות מפורשת מה עמדת משרד המשפטים.

הנושא האחרון הוא לגבי הייצוג – הייצוג במשרד המשפטים דומה לממוצע הכללי. אני חושב שמשרד המשפטים צריך להוביל את שאלת הייצוג. יש לנו גם דרישה לתיקוני חוק שישוו בין החקיקה בעניין האזרחים הערביים לחקיקה שקיימת בענייני עולים מאתיופיה, נשים ואנשים עם מוגבלויות. אני מקווה שגם המשרד יוכל לתמוך בהצעה הזאת.

תודה.

אני אסתפק רק בשאלה אחת, גברתי השרה: מהנתונים שאני בדקתי, 42% מהצעות החוק בוועדת השרים נדחות, לא מתקבלות בכלל, הם לא דנים בהן מתירוצים שונים. בניגוד למה שאת אמרת פה, השר יריב לוין הודה בפומבי, הוא אמר את זה בראיון לעיתון, הוא אמר שזאת הגנה על הקואליציה: אנחנו דוחים את ההצעות כדי לא להיכנס לשדה מוקשים. את אומרת פה איזה משהו אחר והוא לא עולה בקנה אחד עם מה שיריב לוין, שהוא לא איזה שר - - -

השאלה ברורה.

אני עונה על זה.

בני, ממש משפט.

אתה מכיר אותי.

אני מכיר אותך, לכן אני נותן.

לפני חודשים אחדים הוגש לך ולשר לביטחון פנים דוח הסיכום של הוועדה הציבורית למדיניות הענישה אז אני מבקש לדעת אם אתם מקדמים לפחות דיון והחלטות בנושא חשוב זה.

שאלה אחת: הריבית בהוצאה לפועל, מתי נראה אותה יורדת, כדי שהחייבים יוכלו לחיות סוף סוף?

אפשר שאלה אחת קטנה של החברה האזרחית?

לא, לא. רן, היא פשוט תקום ותלך, נו, אני אתן לך אחר כך.

נושא שלא נדון, יש בו הרבה מאוד כסף וחסרה בו שקיפות זה רשם ההקדשים. יש הרבה מאוד כסף ברשם ההקדשים, כמה מיליארדים טובים של כספים שוכבים שם שהיו מיועדים להגיע לציבור, הם לא מגיעים לציבור, הרשם אינו שקוף, לא נותן לחפש, אי אפשר לחפש בו, והייתי רוצה לדעת מה אתם עושים בעניין.

אוקיי, תודה.

טוב, על זה המנכ"לית תענה. נקבע דיון אצלי עם השופטת דורנר בנושא הדוח ואחר כך אנחנו נחליט איך להתקדם. אני, מעיון בו, בהחלט רואה דברים ששווה ליישם, גם דיברתי על זה עם ועדת הסנגוריה הציבורית, אז נקבע דיון עם השופטת ואחר כך נראה איך אנחנו מתקדמים.

תודה.

מיקי, אני אמרתי כאן קודם: כל חוק נדון בצורה עניינית, אבל, שתדעו, השרים עושים שיעורי בית, זאת אומרת, שרים מגיעים לוועדה אחרי שהם עשו שיעורי בית, כל אחד במשרד שלו. חלק מהשרים ובחלק מהצעות החוק כבר גיבשו דעה, לא על כל הצעת חוק אנחנו עושים דיונים מאוד מעמיקים כי אנחנו כבר יודעים, כי אנחנו עשינו את שיעורי הבית ואנחנו יודעים מה עמדת המשרדים ומה העמדה של כל אחד ואחד. אני אמרתי, אני, על כל הצעת חוק, מסתכלת בצורה עניינית. סיפרתי שבוועדה הקודמת נלחמתי נגד דעות אחרות שחוק של יוסי יונה, שהוא לא מהקואליציה, יעבור. אני אומרת לך שאנחנו בוחנים את ההצעות בצורה עניינית. אני גם אמרתי שדיברתי עם חבר הכנסת טלב אבו עראר, יש לו הצעת חוק שאני רוצה לקדם, רציתי לתת לו. חבר הכנסת אבו מערוף, ישבתי אתו רק שבוע שעבר להסביר לו איך לעבוד מול משרד הבריאות כדי לקדם הצעת חוק. תשמע, יש הרבה הצעות חוק - - -

זה באלה שיש לך עניין, באלה שאין לך עניין את מעיפה אותם פשוט, ב-40% מההצעות את לא רוצה פשוט לדון בהן.

מיקי, זה גם לגבי הקואליציה, זה לא רק האופוזיציה.

הלאה. חברת הכנסת רוזין, בעניין עברייני המין והיחידה לסחר בבני אדם – היחידה לסחר בני אדם לא צומצמה, לא מצומצמת, המנכ"לית תכף תסביר, מעבירים אותה תחת רז נזרי, אבל היחידה והתקנים לא מצומצמים. השתלמות שופטים על עבירות מין – יש השתלמויות, המנהל יעדכן אחר כך בעניין ההשתלמויות עצמן - - -

ולעמדתך לגבי הקמת מחלקות?

תראי, פנו אלי להקים מחלקה ייחודית לאלימות בספורט, מחלקה ייחודית לעבירות מין - - -

להבדיל, להבדיל אלפי הבדלות.

אני אומרת להבדיל, אבל סך הכול זה תחת המשפט הפלילי. יש שופטים פליליים מאוד טובים במדינת ישראל, אני חושבת - - -

אבל צריך להילחם בהתייחסות המפלה שלהם והמבזה, אי אפשר להתעלם מזה. אנחנו כל יום שומעים דוגמאות - - -

סליחה שאני אומר, אבל את פשוט מדברת בהכללות.

אתה צודק, לא אמרתי - - -

שפיצר, לא, לא עכשיו.

אמרתי, יש דוגמאות קשות ובנושא הזה זה חיי נפש, זה רצח נפש.

מיכל, הוא יענה לך, הוא נשאר אתנו כאן.

השופט שפיצר יענה על זה.

רגע, אבל חשוב לי לשמוע את מדיניות השרה בעניין הזה.

אבל שמעת את מדיניותה.

אני פניתי לנשיאה וביקשתי ממנה לשלב בכל הרכב של עבירות מין שופטים משני המינים, אני מאוד מקווה שהנשיאים יענו לזה וזה יקרה. אני חושבת שיחד עם זה ועם השתלמויות - - -

זו לא רק זהות מגדרית.

יש לנו שופטים פליליים מאוד טובים ואני חושבת שזה מספיק, אין לי כוונה כרגע להקים מחלקות רק לעבירות מין. אפשר גם להגיש כמובן תלונות לנציב תלונות השופטים.

אבל אם יש תופעה אז צריך לטפל בתופעה, לא רק כל הזמן להגיד "תגישו תלונה ספציפית". יש תופעה והיא קיימת – נכון, היא אולי לא קורית אצל כולם, בוודאי שלא, אני שמחה שלא, יש שופטים מדהימים ויש פסיקות מדהימות, אבל מספיק לקחת את פסק הדין, זה לא רק אמירות שנאמרות בדלתיים סגורות, לקרוא את זה בפסקי הדין - לפעמים באמת השערות סומרות.

תפני אותנו לאמירה בפסק דין.

באמת? אתה רציני? אני מעבירה לך הרבה מאוד פסקי דין אז.

אדרבה, אדרבה.

ואז תגיד לי: אה, הוא טעה, הוא טעה.

אני לא אומר "טעה".

כשיש תופעה צריך להתייחס אליה כתופעה, אבל אני לוקחת על עצמי להעביר אליך, מתפרסם חדשות לבקרים אבל אני אעביר לך.

אבל מי שאומר על שופט "טעה", יש ערכאת ערעור שבודקת אותו ובוחנת אותו, עם כל הכבוד.

חבר הכנסת אוסאמה סעדי, אחרי שנפגשתם אתי שוחחתי עם הנשיאה ועם השופט שפיצר על הקמת בית משפט במשולש, אנחנו חושבים שנכון להקים בית משפט לענייני משפחה ואנחנו צריכים לעבוד על זה בתוכנית העבודה אבל זו בהחלט כוונתנו.

רק משפחה?

נתחיל ממשפחה. חברת הכנסת סתיו שפיר, לשאלותיך, אני אבקש מהמנכ"לית לבדוק את הסתירה במה שאמרת לי כרגע, בנתונים שהציג הרשם אצלך בוועדה לבין נתונים שהוא הציג בתשובה לבג"ץ, אני אבקש לבדוק את זה.

ונתונים נוספים שהוא הציג בתגובה.

אני אבקש לבדוק את זה. הורחב הפיקוח, כפי שאמרנו, גם תקנים וגם עכשיו המשרד מוציא את זה לפועל, אמי תרחיב.

הולך להיות פיקוח עכשיו בפועל בנושא של עמותות בשטח, גם באמצעות מפקחים, גם באמצעות רואי חשבון, כדי באמת להפוך את הפיקוח על הפעילות של העמותות ליותר אפקטיבי והתוצאות מן הסתם יובאו בפני שרת המשפטים.

אבל השאלה היתה למה לאפשר להם בכלל חיסיון?

אנחנו נבדוק את זה, זה משהו שאני מוכנה לבדוק.

תעבירי לנו את זה.

שלחתי לכם את זה כשאלה, קיבלתי תשובה שאומרת אלטרואיזם, נדמה לי שזו הגדרה קצת מוזרה להגיד אלטרואיזם על חלק מהעמותות ועל עמותות אחרות להגיד שהן עוכרות ישראל – שקיפות זה על כולם.

בעניין ההרחבה של מה שאת אומרת, שכל מיני – אני לא יודעת איך את מגדירה את זה – תורמים או עמותות שעוזרים לפוליטיקאים, אני לא חושבת שאפשר להגדיר את זה. כמו שאת נעזרת בעמותת "מולד" כל הזמן והם מזינים אותך, יש פוליטיקאים אחרים שנעזרים בעמותות אחרות.

נעזרת בעמותה? לא, לא.

כן, כן, את נעזרת בעמותות ואני לא באה - - -

אני מדברת על תמיכה של טייקון זר בפוליטיקאי, שבמקרה הוא ראש הממשלה שלנו, תמיכה באמצעות עיתון – האם את לא חושבת שמדובר פה במשהו שצריך להגדיר כתרומה לפוליטיקאי - - -

הוויכוח הזה לא שייך אלינו.

והאם את לא חושבת שתרומה של טייקונים זרים לא עלולה להיות מסוכנת, מסוכנת לעמדתך, כמו תרומה של ישויות זרות?

לעניין שאת העלית, לנקודה הספציפית, אני לא אתייחס, זה לא תחת אחריות משרדי. לעניין תרומות מגופים פרטיים מול תרומות ממדינות, את בוודאי מתייחסת לחוק השקיפות שעולה היום לקריאה ראשונה, אני חזרתי על זה עשרות פעמים שיש הבדל בין מדינה ריבונית שמתערבת בענייניה הריבוניים של מדינה אחרת, יש צינורות דיפלומטיים לעשות את זה ולא דרך הזרמת מיליוני דולרים, אם הם רוצים שיתנו למדינה.

וטייקונים זרים כן?

סתיו, בבקשה.

אני רוצה להבין את ההבדל, למה טייקונים זרים כן ומדינה אחרת לא?

סתיו, לא.

סתיו, אני צריכה לסיים ויש פה עוד חברי כנסת.

אבל מה ההבדל בין שני הגורמים האלה?

סתיו, אי אפשר ככה.

זו לא תשובה לשאלה.

בסדר, זה לא תמיד עונה, אין מה לעשות.

רגע, איילת, לגבי עמותות שעוברות על החוק ופוגעות בחיילי צה"ל?

סתיו, מצטערת, אני צריכה ללכת ואני רוצה לענות לרויטל סוייד, אם יש לך טרוניה או בעיה על עמותה ספציפית תגישי לי. דרך אגב, אני קיבלתי בקשות, אני מפנה את זה לרשם העמותות, אני לא יכולה להתערב בהחלטות שלו, אבל אני מפנה כשרה בקשות. אם מגיע אלי כשרה איזשהו מידע על פעילות לא תקינה אני מפנה את זה לרשם העמותות, אני לא מתערבת בהחלטה שלו אבל אני מפנה לו את זה.

הגיע המשרד לוועדה והוא קיבל את הבקשה פנים מול פנים.

חברת הכנסת רויטל סויד, בעניין הנציבות והדוח הספציפי – לצערי, הפרקליטים כרגע לא משתפים פעולה עם הנציבה למרות הוראה מפורשת שלי ושל היועץ המשפטי לממשלה. אני רואה את זה בצורה מאוד מאוד חמורה והמנכ"לית ואני מדברות איזה הליכים אפשר לנקוט נגד זה או צעדים מסוימים נגד חוסר שיתוף הפעולה שלהם. בסופו של דבר, אני חושבת שחוסר שיתוף הפעולה הזה פוגע בעיקר בהם. התגובה של הפרקליטות והנהלת הפרקליטות היא שמשתפים פעולה עם הדוחות, הם גם לומדים את הדוחות, הם גם רוצים ליישם אותם. סך הכול, הדוחות האלה – והם יודעים את זה, ואת יודעת שההנהלה יודעת את זה – באים כדי לשפר את הפרקליטות. בכל מערכת גדולה יש בעיות וחוליים - - -

אגב, הנתונים שהצגנו גם מציגים יישום של הפרקליטות של התובנות על הדברים האלה, צמצום מב"דים, כל הדברים מהסוג הזה, אלה דברים שמתכתבים באופן ישיר עם דוחות של הנציבות.

נכון, הנציבה כרגע עובדת על עוד דוח שגם בקרוב יפורסם. אני חושבת, אמרתי את זה הרבה פעמים, הפרקליטים מחויבים לשתף אתה פעולה, ובזה שהם לא משתפים פעולה אנחנו בודקים איזה דברים אפשר לנקוט על מנת שישתפו פעולה.

מתי תהיה לכם תשובה על זה? מתי תדעו מה אתם עושים עם מי שלא משתף פעולה?

בשבועות הקרובים. אני גם אהיה כאן בדיון בוועדת חוקה בעניין הזה, בכל העניין של הנציבות. בעניין חוק המישוש – החוק עבר בוועדת חוקה, אני, כשרה, לא אתערב בחוק של השר לביטחון פנים שעבר כבר את כל הליכי החקיקה בוועדת חוקה ואושר בעצם לקריאה שנייה ושלישית, אני לא מתערבת בזה. תודה רבה.

מה עם האסיר מוחמד אל-קיק? אין התייחסות בעניין.

אנחנו נשארים, אני רוצה להודות לשרה ולהגיד לך שבאמת אנחנו - - -

למה השרה לא משיבה? למה המנכ"לית לא משיבה?

הנה, אמי יודעת, אנחנו מתואמת בעניין הזה.

רבותי, אנחנו רוצים לשבח מאוד את השרה על כל הפעילות והשינויים המבורכים, שיהיה לך כוח, תבונה ואומץ להמשיך הלאה בכל השינויים.

תודה.

אנחנו נמשיך, המנכ"לית מקבלת את רשימת השאלות.

קודם כל אני אענה לעניין שביתת רעב.

וגם לי יש עוד שאלות, אם אפשר.

קודם כל אני אענה לנושא שובת הרעב. דבר ראשון, הנושא הזה נמצא בתחום הטיפול – זה נחמד שאנחנו חושבים שתמיד הכול זה משרד המשפטים, אבל חשוב קודם להבהיר שהוא נמצא במשמורת שב"ס ומטופל בבית חולים, כך שהמשרדים ברלוונטיים לענות בעניינו זה מצד אחד המשרד לביטחון פנים ומצד שני משרד הבריאות. אף על פי כן, מאחר ואני הייתי בעברי יושבת-ראש ועדת האתיקה הרפואית של שירות בתי הסוהר ואני ממשיכה ללוות את הנושא, אני נמצאת בקשר שוטף בנושא הזה, רק הבוקר קיימנו שיחת ועידה של כל הגורמים שמטפלים - - -

האם הוא מואכל בכפייה?

חס וחלילה. קודם כל, לגבי הדבר הזה אני רוצה להגיד פעם ולתמיד - - -

מוזן, לא מואכל, מוזן.

האם הוא מחוסר הכרה?

לא, הוא לא מחוסר הכרה.

עכשיו קיבלנו הודעה שהוא מחוסר הכרה.

הוא לא מחוסר הכרה. אני מדברת אתכם על שיחה שקיימתי בשעה 08:15 בבוקר.

אז יש התדרדרות אחרי זה, יש התדרדרות חמורה מאוד.

אני לא יודעת מה היה מאז 08:15, אבל אני רוצה קודם כל להבהיר: מעולם, מעולם לא הואכל אסיר בכפיה במדינת ישראל של השנים האחרונות. יש אירוע מהתקופה של חסידי הרב עוזי משולם ונלמד הלקח מהאירוע הזה. אין שום אירוע של האכלה בכפייה. הדברים שמדברים עליהם – חשוב לי פעם אחת להבהיר את זה וטוב שאנחנו נמצאים פה – יש מצבים שבהם מנסים לשכנע את שובת הרעב לקבל באינפוזיה לווריד, לא בהאכלה, האכלה בכפייה זה דבר מאוד מאוד אכזרי, באינפוזיה לווריד נוזלים שיש בהם סוכרים או ויטמינים או מלחים שהם חיוניים כדי למנוע את התפרקות השרירים, ביניהם שריר הלב. יש לי היום דוקטורט על הדבר הזה מאחר ואני עוסקת בזה כבר קרוב לארבע שנים. מעולם לא נעשה שום ניסיון, אפילו התחלה של ניסיון, לתת איזשהו טיפול שהוא מעבר לדבר הזה. על זה מתנהל המשא ומתן.

המלחים זה בכפייה?

לא, לא, לא, זה לא נעשה בכפייה. קודם כל, יש כל הזמן משא ומתן גם על בדיקות רפואיות, האם מוכנים לתת בדיקות שתן, האם מוכנים לתת בדיקות דם. למיטב זכרוני, הוא הסכים באיזשהו שלב לתת בדיקות דם כדי שיראו מה מצבו. המצב הזה כל הזמן מנוטר תוך כדי כיבוד רצונו של שובת הרעב להמשיך במצב כפי שהוא.

אמי, אם באמת חלה התדרדרות מאז השיחה שלך בשעה 08:00, ואנחנו עכשיו קיבלנו עדכון, אני וחברי עכשיו ממש - - -

עשרות הודעות טקסט אנחנו מקבלים.

אני פותחת מייל כי ראיתי שיש מייל בנושא הזה.

גם מעורך הדין שלו, אשרף אבו סנינה, שהיה אצלו, הוא אומר שהוא מחוסר הכרה ויכול להיות שהוא כבר לא יחזיק מעמד עד הדיון שלו היום בעליון. למה לא שוקלים – מדובר באסיר מינהלי, לא חס וחלילה שביצע, אני לא יודע מה, הוא אסיר מינהלי - - -

מה שקיבלתי במייל זה סיכום של שיחת הוועידה בבוקר, לא קיבלתי עדכון על משהו נוסף.

תבדקי את זה ותראי, תמשיכי הלאה.

אני בודקת ואם יהיה לי מה להגיד אני אומר, יש לנו קבוצת "וואטסאפ" שמנהלת.

יש לך עוד שאלות שאת רוצה לענות?

לא.

בעניין הייצוג השרה לא התייחסה, בעניין הייצוג ההולם.

הייצוג ההולם, הנושא האהוב עלי.

את עומדת בראש הוועדה הרי.

אני רוצה להגיד משהו: קודם כל, יש לי תפקיד פורמלי שהוא יושבת-ראש הוועדה להסרת חסמים, זה היה תפקיד מהממשלה הקודמת, בממשלה הנוכחית באתי לשרה גילה גמליאל - - -

תפקיד חשוב מאוד.

תפקיד מאוד חשוב ואני גם רוצה להגיד שלמדתי ממנו מה אנחנו צריכים לעשות כמשרד כדי שבאמת יקרו דברים, והדברים המרכזיים שלמדתי הם שהשיטה של "מה שיוצא אני מרוצה" היא שיטה לא טובה. כלומר, השיטה שבה אני מסמנת תקנים כאלה ואחרים היא שיטה לא אפקטיבית. אני גאה להגיד לכם ש-50% כמעט מהעובדים שלנו בני החברה הערבית הם כאלה שהיום נמצאים בתקנים רגילים ולא בתקנים של ייצוג הולם. חשוב מאוד להגיד שמה שחשוב להסתכל עליו זה לא רק הכמות אלא האיכות – באיזה תפקידים. הרוב המכריע נמצאים אצלנו בתפקידים של משפטנים, נמצאים בדרגות משמעותיות ומרוויחים שכר משמעותי. כמעט 50% מהעובדים הערביים שלנו הן נשים, ביחס לאחוז הנשים הערביות האקדמאיות שמשתלבות בשוק העבודה - - -

כי זה מכסה על שני הדברים – גם ערבייה, גם אישה, אז לכם זה הכי טוב.

אין לנו, תעזוב. במשרד שלנו 68% הן נשים, זה כבר לא מעניין אותנו. זה משהו שמעיד על האמון שנותנים בנו. אנחנו עשינו סדנאות - - -

אבל 9% זה לא מעל הממוצע.

רבותי, אי אפשר, נו. יש כמה שאלות שעוד מחכות להתייחסות.

יש רק הצעה אופרטיבית – אנחנו מבקשים לקיים ישיבה שבה נוכל להעמיק בנושא.

אני אשמח, מי שרוצה שיפנה אלי, אני אשמח לקיים אתכם פגישה בנושא, גם שתסייעו לנו ברעיונות, במחשבות, וגם לשתף אתכם במה שאנחנו עושים.

בעניין הזה רק – לפני כשנה, כשעוד לא הייתי חבר כנסת, היינו אצל היועץ המשפטי ויזמתו את העניין הזה של "שותפים לדרך", הכנסים האלה.

השופט שפיצר, בבקשה, התייחסות למה ששאלו קודם.

עוד שאלה לי לשופט שפיצר. ביקש חברי, חבר הכנסת טלב אבו עראר, שהוא בנגב, לשאול אותך בבקשה על בית הדין השרעי בבאר שבע, שמשרת שם אוכלוסייה - - -

בית הדין השרעי הוא שלי.

בין הדין השרעי הוא שלה.

לא הפנמת שזה אני?

אמי השאירה לנו רק את בתי המשפט.

נשארה שאלה שרצו לשאול אותך ואמרת שתענה.

אדוני היושב-ראש, אפשר לדבר רגע על ההוצאה לפועל כי אני צריכה ללכת לדיון? בנושא של הוצאה לפועל, הגיע הזמן להוריד את הריבית, מאוד חשוב כי זה הדבר שהכי הורג את החייבים.

אבל זה בחוק, תעשי את זה בחוק.

יש איזה חוק, אישרו אותו, זה דבר אחד. דבר נוסף, בהליך המקוצר יש את הנושא של רישיון נהיגה, הרבה אנשים פנו אלי ואמרו לי שיש בעיה עם רישיון הנהיגה כי אחרי שנה הרישיון פוקע ואז צריך לעשות מחדש. צריך לקחת את הדבר הזה ולחשוב על זה כי רוב האנשים משתמשים בו לעבודה, רוב האנשים. חלק מהחייבים חייבים את הרישיון לעבודה וזה מאוד חשוב.

אבל, נורית, כשהגשנו הצעת חוק על העניין הזה לא קיבלתם את זה.

אוסאמה, לא.

לא על זה, זה לא על זה.

נורית, בסדר, השאלה ברורה, בוא תענה.

רק שניה.

נורית, השאלה ברורה, חבל, הוא לא יספיק.

רק שניה. אני רוצה לדעת, ההליך החדש שנכנס, ההפטר, כמה אנשים כבר באמת קיבלו את ההפטר וכמה עומדים עוד לדיון שהם יכנסו בסוף?

אני אתחיל מהסוף, לגבי ההפטר - - -

אולי נוסיף את כל השאלות על ההוצאה לפועל? יש לנו שאלות על אותו דבר.

אולי תקיימו פגישה עם ראש הרשות החדש?

קודם כל, אני מזמין את כל מי שרוצה להיפגש אתי, בשמחה, בכל מקום שתרצו. לגבי ההפטר, פורמלית אף אחד עוד לא יכול בכלל לקבל את ההפטר כי ההליך הוא 90 יום להגשת התנגדויות של הזוכים אז הדיונים הראשונים נקבעים איפשהו במרס-אפריל. אנחנו מדברים על כמה מאות בקשות שמוגשות כל שבוע, אני מקבל דוח שבועי עם חתך של המחוזות, חלק די גדול מהם עובר לתהליך של הפרסום, חלק נופלים בגלל שהם פשוט לא עומדים בתנאים מראש וחלק ממתינים לבקשות מידע. אנחנו מנסים כל הזמן לייעל את התהליך של המידע הזה.

כמה יש עכשיו שעומדים לקבל?

כמה עשרות דיונים כבר נקבעו למרס-אפריל, אני מניח שאז כבר רובם גדול יקבלו את ההפטר. לגבי הריבית, הנושא הזה בדיון. צריך לזכור תמיד כשמדברים על הריבית שיש שני סוגי ריביות, יש את הריבית שהחוק קובע והחוק כמובן גם יכול לשנות אותה, זו לא הבעיה, הבעיה היא הריבית ההסכמית. סיפרה לי היום עובדת – היום הייתי בדיון – שבא אליה חייב ללשכה והתשלום החודשי שלו זו בדיוק הריבית, כך שבחיים לא רק שהוא לא יגמור את הריבית, הוא גם לא יפחית את הריבית. אבל זה הרבה הרבה יותר סבוך כי זה כבר חוק חופש החוזים כי הבן אדם הזה חתום על איזשהו הסכם מול בנק – לא שאני אומר שבהכרח אי אפשר לשנות את זה אבל תסכימי אתי שזה הרבה הרבה יותר מורכב. כרגע אנחנו - - -

אני וחבר הכנסת נוכל לעשות את זה, אז אנחנו נבקש - - -

נורית, תבקשו להיפגש אתו בנפרד.

הנושא הזה של הריבית מאוד מטריד אותי.

היתה עוד שאלה לגבי רישיונות נהיגה, היא מאוד חשובה.

זו שאלה כל כך טובה שאין לי תשובה עליה בשליפה. אנחנו בדיונים על זה מול המשטרה, אני אתן לך תשובה יותר - - -

חשוב להורות לרשמים עכשיו לא לקחת את זה ליותר משנה כדי שלא יפקע הרישיון, כי אז הם צריכים להוציא עוד פעם .

לקחת ולהחזיר, לקחת ולהחזיר אפשר.

מי שהרכב משמש אותו לייצור הכנסה, הרשמים בדרך כלל פוטרים אותו מהעניין הזה כך שפה זו לא הבעיה.

שאלה ממש קצרה, שאלה בהמשך לשאלתה של חברת הכנסת רוזין שלא קיבלה עליה עדיין תשובה.

זה דווקא לשפיצר, אני מבין.

לא, לא על הנושא הזה, אלא על הנושא דווקא של ועדת וגשל ונושא נפגעי עבירה בכללותו, אני לא מדברת על נפגעי עבירות מין. הוצג פה מאוד יפה נושא זכויות האדם כאיזשהו יעד של המשרד, הייתי רוצה לקבל מענה גם על הנושא של נפגעי עבירה, יישום מסקנות ועדת וגשל, ועדה בין-משרדית שדיברה על פיילוט לחמש שנים לנפגעי עבירות המתה. כבר חמש השנים האלה חלפו, היינו אמורים לקבל מענה למה זה לא יחול על כל נפגעי עבירה, זאת שאלה אחת שלא קיבלנו עליה מענה מהשרה.

יש תחושה שהחוק הזה עבר, הוא לא בהכרח תוקנן כמו שצריך, מדברים גם על השתלמויות לשופטים בנושא עבירות מין אבל יש גם פרקליטים ויש עובדי משרד. מהו התקנון לנושא הזה של השתלמויות של פרקליטים כנוהל חובה, כמה תקנים יש ליחידות הסיוע בהקשר הזה ומה ניתן לדבר הזה. חוק זכויות נפגעי עבירה הוא חוק חשוב שלא תוקנן פה כמו שצריך ולא ניתן לו הכסף בשעה שהוא עבר, היום אנחנו 10 שנים אחרי זה. אני כן הייתי רוצה להזכיר, ושאלנו בעבר פה, למה לא תוקם נציבות לנפגעי עבירה כנושא רחב שמכיל הרבה מאוד סוגים של עבירות בתוך משרד המשפטים.

היתה שאלה קטנה גם על הגבייה של אותם 10,000 שקלים אבל את זה אפשר באמת לשאול אחר כך בנושא הגבייה לנפגעי עבירה.

שאלות קצרות. עינת, בקצרה, ורן.

קודם כל, רציתי לברך על המצגת המרשימה וההספק היפה. יש לי שתי שאלות: לגבי המשפט העברי, מה מדיניות המשרד ואם יש איזושהי כוונה ליישם את מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית? ושאלה שנייה, בעניין של פרישת שופטים לא ראויים במערכת.

המבט לשפיצר.

כן, מה נעשה בעניין.

אוקיי. כן.

אני רציתי לשאול לגבי נושא אחר לגמרי, הנושא של דין משמעתי לרבני עיר. היום בעצם אין מנגנון אפקטיבי לשפוט רבני עיר שמתנהגים התנהגות שאינה הולמת את תפקידם, כי חוק שירותי הדת – שאגב, נותן את הסמכות לשרת המשפטים להגיש קובלנה – קובע בעצם הרכב שמורכב משני דיינים ורב עיר ובפועל בעצם זה לא קורה אף פעם. בכנסת הקודמת, בכהונה של שרת המשפטים הקודמת, ציפי לבני, משרד המשפטים גיבש תזכיר חוק שבעצם קבע מנגנון אפקטיבי שיכול לייצר דין משמעתי סביר. לא יכול להיות מצב שבעצם כל עובדי הציבור כפופים לדין משמעתי אפקטיבי ורבני עיר – שרבים מהם לצערי בשנים האחרונות עוסקים בהסתה גזענית מאוד מאוד חמורה, כמו הרב שמואל אליהו – המערכת לא עונה להם ואנחנו ממשיכים לשלם את משכורותיהם. רציתי לשאול, היכן הדברים עומדים? מאוד חשוב בעינינו לקדם את הנושא בכדי לטפל ברבנים שסרחו.

תודה. רן, בקצרה.

כמה שאלות קצרות: הראשונה כבר שאלתי בנושא ההקדשים; שאלה שנייה נוגעת לפקודת המסים (גבייה), אחת הפקודות היותר דרקוניות בנושא של אכיפת חיובים ואני רוצה לדעת מה עמדת המשרד כי אנחנו חושבים שצריך לבטל את הפקודה הזאת.

סביב הרפורמה בשוק האשראי שעושים היום יש הרבה מאוד נגיעות לחוק ההוצאה לפועל, לחוק צ'קים ללא כיסוי וכדו', אנחנו חושבים שצריך היום לעשות שינויים מרחיקי לכת, גם בחוק ההוצאה לפועל, גם לבטל את חוק צ'קים ללא כיסוי כי יכנס מאגר נתוני האשראי – מהי תגובתכם?

השאלה הרביעית נוגעת להפעלת לשכות ההוצאה לפועל אחר הצהרים – בדיון שנעשה פה לפני מספר שבועות אצלך, אדוני, בוועדה, היתה אמירה של משרד המשפטים, של רשות האכיפה והגבייה, שלקראת חודש אפריל, או משהו כזה, הולך להיות פיילוט בנושא של פתיחת לשכות אחר הצהרים. אומר פה היום המנהל החדש שהוא חושב שאין צורך לעשות את זה אז היינו רוצים לדעת איפה הדברים עומדים.

מאה אחוז, שפיצר, תענה.

אני אענה אולי לנושאים שלי, נסיים אותם כי אני חייבים לרוץ לוועדת איתור שמחכה לי בקצה השני של העיר.

על השאלה ביחס לשופטים לא ראויים, אני חושב שכמו שהשאלה נוסחה היא היתה מאוד לא ראויה וכשיש התנהלות בעייתית של שופט יש לנו את הכלים לבדוק. בשנים האחרונות גם שופטים שהתנהלו לא נכון קיבלו אחריות על ההתנהלות שלהם ועזבו את המערכת. לזרוק כך אמירה "שופטים לא ראויים", עם כל הכבוד, היא ממש לא ראויה בעיני.

תודה. אמי, בבקשה.

אני אענה על הנושאים שאני פחות מבינה בהם בקצרה ועל אלה שיותר במהרה. רבני עיר, הנושא הזה יוצג לשרת המשפטים, יש על זה עבודה ואנחנו נביא את זה בפניה. בנוגע לפקודת המסים – זה נושא שלא מוכר לי בכלל, אנחנו נבדוק את זה, תעביר לנו את זה ואני אבדוק את זה.

בסדר גמור.

בנוגע למשפט העברי, אני אגיד, יש מחלקה למשפט עברי, יש מחשבות בנושא הזה. אני אגיד קודם כל שאני, במסגרת ההכרה שלי דווקא בחשיבות בכלל של הלימודים בתחום הזה, פניתי לממונה על השכר ולנציב שירות המדינה קודם כל, בתור התחלה, שיכיר למשל בהסמכה לרבנות ובלימודים הכרוכים בה כגמול השתלמות, בין השאר כדי לעודד את הקליטה של התלמידים החרדיים בשירות הציבורי בוגרי המשפטים. כל אחד יודע היום שבשירות הציבורי אפשר לקבל גמול השתלמות על השתלמות פחות או יותר במקרמה ונראה לי בלתי סביר שלימודים שנוגעים לתחומים נרחבים במשפט העברי, שהם בוודאי רלוונטיים גם לעבודה שלנו, לא יזכו להכרה. אני מאוד שמחה להגיד שכבר נעשית פעילות בנושא הזה בנציבות שירות המדינה, כלומר, הם הרימו את הכפפה והם מקדמים את הנושא. זה לצד המחלקה למשפט עברי שנמצאת, קיימת, קיבלה חיזוק של עובד אחד בשנים האחרונות ושרת המשפטים תחליט – ניסן, אתה מכיר את הנושא - - -

מכיר, לצערי אני אומר.

אתה צוחק בקול רם מדי. זה לעניין הזה.

בסוף הוא הוציא גם חוות דעת שלילית על הצעת חוק של משפט עברי.

אבל מה לגבי שילוב התכנים של המשפט העברי בחוות דעת וכו'?

זה נושא רחב יותר ואני אשמח שנקדיש לזה דיון שלם.

זה נושא מאוד רחב, הוא נמצא בדיון, הוא גם קרוב מאוד ליושב-ראש הוועדה והא בהחלט נמצא בדיון. שרת המשפטים עסקה בזה, זה נמצא בסוג של משא ומתן. אני יכולה להגיד לך, אגב, הדיון שהיה פה על שובתי רעב, בנושא הזה למשל התבקשה חוות דעת של המחלקה למשפט עברי כדי להביא את הגישה שלה בהקשר הזה. אני יכולה להגיד לך שאני עסקתי בנושא שבויים ונעדרים שנים ארוכות, גם בהקשר ההוא קיבלנו חוות דעת של המחלקה, כלומר, המחלקה היא בהחלט גורם פעיל, קיים ומורגש במשרד שלנו. זה לעניין הזה.

נפגעי עבירה – נושא רחב, קיים. במקרה גם הייתי יושבת-ראש הוועדה הראשונה לקביעת סיוע לנפגעי עבירות המתה כך שגם את הנושא הזה אני מכירה היטב. רק לאחרונה מחליפתי במחלקת חנינות קיבלה את הטיפול בנושא הזה. זה פיילוט שבאמת נמשך כבר שנים ארוכות בהצלחה לא מבוטלת, גם במובן של הגמישות ובצמצום הבירוקרטיה בתהליך ההכרה הזה. אחת הבעיות, אגב, בפיילוט הזה, היא שהנזקקים לו, נפגעי עבירות המתה, לא מכירים מספיק את הזכויות שקמו בעקבות ועדת וגשל. לא מוכר לי הנושא של הרחבת הסיוע הזה לכל נפגעי העבירה - - -

זה היה הסיכום, ליישם לחמש שנים לנפגעי עבירות המתה - - -

אוקיי, זה נושא שהוא בטיפול משרד הרווחה. שוב אני אומרת, מי שמוביל את ועדת ההיגוי, מי שמוביל את הנושא הזה בנושא הטיפולי, בנושא של ההכרה בזכויות הטיפוליות של נפגעי עבירה, זה משרד הרווחה. משרד המשפטים הוא שותף, הוא שותף מרכזי.

אני מדברת על האגף לסיוע המשפטי.

אני בהחלט מתכוונת להתעניין בנושא בעקבות פנייתך אבל אני אומרת שוב, זה לא נושא שהוא בהובלתנו. בנוגע לנפגעי עבירה בכלל, יש את הדוח של הנציבה גרסטל, אנחנו לומדים את הדוח הזה, אנחנו נפיק את הלקחים, אנחנו נשיים. יש הרבה מאוד פעילות בנושא הזה שאת מכירה היטב, תמיד יש מה לעשות יותר. אני רוצה להגיד שהעיסוק בכלל בנפגעי עבירות מין ועבירות המתה והעיסוק בתיקים האלה הוא עיסוק שהוא טראומתי גם לעובדים שלנו ואנחנו יודעים, מכיוון שמרכזי הסיוע בין השאר סייעו לנו – ואנחנו מאוד מעריכים את זה – לעשות סדנאות כדי להכשיר ולתת גם תמיכה למי שעוסק בנושאים האלה שנים על גבי שנים. אנחנו בהחלט צריכים לחשוב מה השלב הבא, איך אנחנו עושים עליית מדרגה בנושא הזה.

הנושא הזה הוא נושא שאני באופן אישי מעורבת בו, מחוברת אליו, מחוברת עדיין גם לארגון הנרצחים והנרצחות, גם לארגון נפגעי טרור, אגב, שהוא גם ארגון בתחום הזה ובהחלט מכירה בחשיבות שלו וברצון לשפר את סוג השירותים שאנחנו נותנים בהקשר הזה. אנחנו חושבים על זה גם אגב הסיוע המשפטי, איך אנחנו יכולים אולי לתת סיוע נוסף. אני אגיד דבר אחר למשל, שבמסגרת כל הפעילות בנושא יוצאי אתיופיה אנחנו בוחנים תוכנית שבמסגרתה יהיה ליווי של יוצאי אתיופיה במהלך הגשת תלונות במח"ש כדי לוודא שבאמת התלונות האלה יבוררו עד תום ושנפגעי העבירה בהקשר הזה לא יוותרו על מיצוי ההליכים רק בגלל איזושהי עמדה מוחלשת בתוך ההליך הזה. אז המחשבה בהקשרים האלה היא באמת מחשבה מאוד רחבה בהרבה מאוד הקשרים.

אני אגיד את מה ששרת המשפטים לא אמרה – אנחנו רואים את משרד המשפטים כמשרד חברתי, אנחנו רואים את השירותים שאנחנו נותנים כשירותים חברתיים. מבחינתי, חינוך, בריאות, רווחה אלה שירותים חברתיים לא יותר מאשר להבטיח את שלומם של נפגעי עבירה, להבטיח את שלומו של הציבור לחיות במרחב בטוח, לאפשר גישה לשירותים השונים שאנחנו נותנים, גם מבחינת ההנגשה השפתית, גם מבחינת ההנגשה התרבותית, ואנחנו בתוך התהליך הזה של לעשות קפיצת דרך. זה לוקח זמן, אנחנו נחזור לדווח, תזמינו אותנו, נחזור בשמחה לוועדה כדי לדווח על מה שאנחנו עושים, כדי לקבל מהציבור רעיונות ונושאים.

לגבי רשם ההקדשות חשוב לי להגיד לך, יש פיילוט – מילת הקסם הזאת – שבמסגרתו מונה איש שיעסוק בתחום הזה ברשות התאגידים ואדם אחר שיעסוק בתחום הזה בבתי הדין הרבניים. במקרה היה רגע קסום שבו הייתי ממונה על שני האנשים האלה וניסיתי להושיב אותם ביחד כדי לראות שבאמת הפעילות הזאת מתקדמת. זה נושא אולטרה רגיש, מורכב, גם מסובך מאוד מבחינת ההיקפים והנגישות למידע - - -

ועם הרבה כסף.

עם הרבה מאוד כסף והרבה מאוד רגישויות דתיות ואחרות – להגיד לך שזה מתקדם בקצב?

יש גם תזכיר שעובדים עליו, הוא גם פורסם לדעתי פעם אחת בנושא ההקדשות.

זה העוזר הבכיר שלי.

אנחנו נשמח לראות, אם אפשר לקבל.

אוקיי. קודם כל, אתם מוזמנים לפנות אלינו גם ישירות, ללשכה שלי, כדי לקבל מענה לכל השאלות האלה ולהיפגש אתנו במידת הצורך על נושאים שעומדים על סדר-יומנו המשותף.

אוקיי. אמי, תומר, אני רוצה רק להודות לכם, באמת הסקירה היתה מאלפת. משרד המשפטים להערכתי עושה קפיצת מדרגה, תמשיכו כל אחד בתחומו, ואת בניהול העסק, ותצליחו.

תודה רבה.

אני מתנצל בפני שלא יכול היה לבטא את כל מה שהוא רצה, יהיו עוד הזדמנויות. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:30.