הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 91

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שלישי, כ"ד בטבת התשע"ו (05 בינואר 2016), שעה 12:30

הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 82), התשע"ו-2015 (כ/976) – הכנה לקריאה שנייה ושלישית

חברי הוועדה: ניסן סלומינסקי – היו"ר

אלעזר שטרן

אנדרי ניקל - ראש צוות, המחלקה המשפטית, רשות ההגבלים העסקיים

חור אוריאל נזרי - ממונה חקיקה, לשכת עורכי הדין

נעמה מנחמי

אסף פרידמן

אושרה עצידה

הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 82), התשע"ו-2015

רבותי, צהריים טובים. אני מתנצל על האיחור שהיה קצת, אבל זה כך קורה לפעמים. הייתי בטוח שהישיבה הקודמת תהיה קצרה. אבל, בסדר – היא התפתחה אחרת.

מי מציג את הנושא?

עו"ד אנדרי ניקל מרשות ההגבלים העסקיים. זו הצעת חוק שמטרתה לתקן את חוק בתי המשפט. בהתאם להצעת החוק מוצע לתקן את חוק בתי המשפט על מנת שהליכים פליליים בנוגע לעבירות על חוק קידום התחרות בענף המזון יידונו בפני בית המשפט המחוזי, ולתקן את חוק סדר הדין הפלילי באופן שיאפשר לשרת המשפטים להוציא צו לפיו הסמכות המקומית תינתן לבית המשפט המחוזי בירושלים.

אתה מוכן להסביר מה קיים היום ומה אתם רוצים שיהיה?

כמובן, אדוני. חוק המזון הוא חוק נחקק בתחילת השנה הקודמת. הוא נכנס במרץ 2015 והוא במהותו חוק הגבלי. כלומר, הוא בא ליצור איזושהי ספציפיקציה שמתאימה לשוק המזון של הוראות חוק ההגבלים העסקיים, לחדד ולהוסיף הוראות. אבל במהות מדובר בחוק דומה במהותו לחוק ההגבלים העסקיים.

כיום עבירות על חוק ההגבלים העסקיים נדונות על-פי הדין הקיים בבית המשפט המחוזי בירושלים.

תסביר לי מה זה נקרא חוק המזון. תן לי דוגמה למשהו כדי שאדע איפה אנחנו חיים.

אסביר, אדוני. למעשה, חוק המזון קובע שלושה סטים של הוראות: הסט הראשון מתייחס להסדרה של פעילות של ספקי מזון מול קמעונאי מזון, והחוק קובע איסורים מפורטים על פרקטיקות שהיו נהוגות בעבר לפני שהחוק נכנס שהמחוקק סבר שהן פרקטיקות לא ראויות.

דוגמה אחת.

למשל, החוק אוסר על קמעונאים גדולים שזה קמעונאים שמחזור המכירות שלהם מעל 300 מיליון שקלים לעסוק בסידור מצרכים – סליחה, על ספקים גדולים - על מדפים של חנויות של קמעונאים גדולים.

זאת אומרת, אם נניח תנובה מוכרת את התוצרת שלה, היא לא יכולה לחייבת את סופרסל לשים את התוצרת של תנובה בשורה הראשונה ואת טרה מאחור.

בדיוק. למעשה, אסור להתערב בשטח המדף. המטרה של החוק היא להוציא את תנובה החוצה מהחנות. כלומר, תנובה מוכרת את התוצרת לשופרסל ושופרסל מחליטה כמה היא רוצה לשים.

כדי לא לתת לה יתרון יחסי.

כן.

בדיוק. בנוסף, יש עוד שני סטים של הוראות: הוראות שמתייחסות לתחרות גיאוגרפית בין קמעונאים. החוק מאפשר לממונה על ההגבלים העסקיים לקבוע אזורים שבהם נמצא ששופרסל, למשל, היא ריכוזית באופן יחסי, ולקבוע שבאותם אזורים שופרסל לא תוכל לפתוח חנות נוספת בלי לקבל את אישור הממונה על הגבלים עסקיים מראש.

זאת אומרת, היא לא סוגרת את מה שקיים, אבל מונעת התרחבות נוספת.

בדיוק. כמובן אמרתי שופרסל, זה רלוונטי לכל הקמעונאים.

כן, ודאי.

זה היה כשברוורמן היה פה.

אני זוכר.

כן, היו דיונים רבים. בנוסף, יש סט הוראות נוסף שהוא לא רלוונטי להצעת החוק שמונחת כרגע בפני הוועדה שזה הוראות שמתייחסות לשקיפות מחירים. זה הוראות שמחייבות את הקמעונאים לפרסם את המחירים בכל חנות כל שעה באינטרנט.

הבנתי. חוץ ממה שצריכים להדביק על המוצר, צריך לפרסם גם באינטרנט?

נכון. זה הוראות שמטופלות על-ידי רשות הגנת הצרכן ויש סט נפרד של הוראות עונשין, ולכן זה לא רלוונטי להצעה הזו. אנחנו מדברים רק על עבירות - - -

הבנתי - בסדר. מה אנחנו רוצים עכשיו לעשות? מה היה עד היום מבחינת הנושא שלנו ומה אנחנו רוצים לשנות?

כרגע למעשה החוק שותק בנקודה הזו של למי ניתנת הסמכות העניינית לדון בעבירות על החוק, העבירות הפליליות.

יש מישהו שמפקח על כל הדברים האלו?

מי שמפקח על זה זה למעשה רשות ההגבלים העסקיים.

רשות ההגבלים העסקיים צריכה לפקח ואם היא מוצאת שנניח כן היה איזשהו סידור בין תנובה למגה – סתם אני אומר – אז היא מגישה תביעה.

היא יכולה לעשות אחד מהשניים: היא יכולה או לקחת את זה להליך פלילי ולהגיש כתב אישום פלילי שעל זה אנחנו מדברים. יש גם לממונה על הגבלים עסקיים סמכויות מינהליות. כלומר, להטיל עיצומים מינהליים.

הכוונה - קנס?

הכוונה – קנס, כן.

שזה במקום הפלילי או בנוסף?

זה במקום הפלילי, נכון. לפי המצב כרגע אם הממונה מטיל קנס – כלומר, הוא הולך להליך מינהלי – סמכות הערר על החלטת הממונה היא לבית המשפט המחוזי בירושלים. זה קבוע בחוק. לעומת זאת, אם הממונה הולך להליך הפלילי, הסמכות למעשה תהיה לבית המשפט השלום כיוון שאין הוראה מפורשת.

מהו העונש?

העונש הוא עד שלוש שנים וזה בסמכות של השלום.

השלום איפה? האם בכל מקום?

נכון.

זאת אומרת, לא מרוכז לירושלים? אלא אם זה בבאר שבע, אז בבאר שבע הם יכולים להגיש.

נכון.

אוקיי. מה הבקשה עכשיו?

הבקשה היא לקבוע סמכות עניינית לבית המשפט המחוזי בירושלים כאשר הסיבה לבקשה היא למעשה להשוות את המצב למצב שקיים כיום בחוק ההגבלים העסקיים כאשר כיום כל כתבי האישום על עבירות לפי חוק ההגבלים העסקיים מוגשות לבית המשפט המחוזי בירושלים.

למה כשקבעו את זה לא עשו את זה?

זה כנראה טעות.

זו טעות או שהיה איזשהו משהו מכוון?

לא, לא היה מכוון. לא נתנו לזה את הדעת.

לא. אני בדקתי את זה מול הוועדה. זה לא נעשה באופן מכוון - - -

תן לי להבין. כל מה שאנחנו מדברים זה רק על רשתות שעובדות מעל 300 מיליון. זאת אומרת, זה לא מדבר על מכולניק קטן או איזה מישהו. כלומר, אני לא לוקח את בעל המכולת בקריית שמונה שיגישו נגדו והוא יצטרך לרוץ עד ירושלים. זה לא המציאות. אתה מדבר כאן על רשתות. 300 מיליון ולמעלה זה רשתות בדרך כלל.

זה נכון, אדוני. רוב הוראות החוק מתייחסות למה שמכונה ספק גדול או קמעונאי גדול כשספק גדול זה מעל 250 מיליון וקמעונאי גדול זה מעל 300 מיליון. יש הוראות בפריפריה של החוק – מצד אחד, זה פריפריה של החוק, אבל מצד שני, זה העבירות הבוטות ביותר – שהן מתייחסות לכל קמעונאי וכל ספק. יש למעשה הוראה אחת כזו שאומרת שלספק אסור להתערב אצל ספק אחר לגבי תנאי המסחר שלו עם קמעונאי אחר. אתן דוגמה להמחשה. לדוגמה, שופרסל לא יכולה לבוא לתנובה ולהגיד לה בכמה היא תמכור את החלב למגה. זה יכול להיות רלוונטי גם למכולת בנהריה.

כלומר, בעל המכולת בקריית שמונה יכול לבוא לתנובה, נניח, ולהגיד: אתם לא תמכרו במחיר X לסופר? כלומר, זה הרי לא רלוונטי.

נכון. למעשה, החוק אוסר על הפעילות הזו. אבל הסבירות שלמכולת בקריית שמונה או בנהרייה תהיה האפשרות לעשות את זה והסבירות שיוגש כאן כתב אישום הוא למעשה לא קיים. אני רק רוצה לציין שחוק ההגבלים העסקיים, החוק העיקרי, חל על כל אדם. סביר להניח שפעולה כזו תהיה אסורה ממילא לפי חוק ההגבלים העסקיים, והיא ממילא חלה על כל אדם, וממילא חוק ההגבלים העסקיים מטופל כולו גם בהיבט המינהלי וגם בהיבט הפלילי בבית המשפט המחוזי בירושלים.

אז לא היו צריכים כאילו לחוקק. זאת אומרת, אז כל עבירת מזון היא למעשה עבירה של חוק ההגבלים העסקיים בכלל.

שוב, חלק מההוראות שמטופלות בחוק המזון טופלו בדרך זו או אחרת בעבר בחוק ההגבלים העסקיים. עכשיו זה משלים ומחדד למקרה שהיה איזשהו ספק.

אני לא יודע אם יש לך ידע בדברים האלה, אולי מהניסיון שלך, האם יש רשתות עירוניות שנמצאות באזור מסוים שהן מגיעות ל-250 מיליון שקל שהחוק הזה רלוונטי לגביהן? נניח, בדרום, באילת, בבאר שבע, יש רשת מקומית שזה רלוונטי לגביה?

יש, אדוני, רשימה שמפורסמת מידי שנה של הקמעונאים הגדולים. הרשימה ידועה. הרשת הכי קטנה ברשימה, אם אני לא טועה, זה מחסני השוק שזה רשת של 14 סניפים, אם אני לא טועה.

ומפוזר בארץ.

נכון.

אני רוצה לוודא שאני לא מריץ מישהו שלפי החוק הקיים הוא יכול לפתור את הבעיה שלו בקריית שמונה. אני לא יודע, האם יש שם בית משפט שלום?

אני חושב שיש בקריית שמונה.

נניח שהוא יכול לפתור את זה שם, ואני עכשיו לפי החוק אריץ אותו לירושלים – זה מה שאני מנסה לברר. אני מבין ממך שאין למעשה. כי הרשת הכי קטנה מפוזרת בארץ – אז זה בסדר. אז הוא לאו דווקא תקוע בקריית שמונה. גם אם העבירה נעבירה בקריית שמונה זה לא רלוונטי כי הרשת נמצאת בכל הארץ ואז היא יכולה להגיע לירושלים. אני לא רוצה שהאדם הפרטי בקריית שמונה יצטרך לרוץ עד ירושלים עכשיו אם זה רלוונטי. אבל אני מבין שזה לא רלוונטי.

חוק ההגבלים העסקיים וגם חוק המזון הם פחות רלוונטיים לעסקים קטנים. הגשה של כתב אישום לפי חוק המזון זה עניין מאוד מאוד מאוד רציני. הסיכוי שהמדינה תשקיע משאבים כדי להגיש כתב אישום על מישהו שהוא קטן וזניח ואין לו באמת יכולת להשפיע על התחרות בכל הארץ הוא שוב מאוד מאוד - - -

לא שהמדינה. לפי איך שאתה מתאר, זה גם לא רלוונטי שזה יקרה גם. זה הרי צחוק.

נכון. זה מאוד מאוד לא סביר. אבל בוא לא נחסום את המדינה מכדי לעשות את זה במקרים קיצוניים.

אני לא יודע אם המקרה הקיצוני. אבל אני אומר, אם בעל מכולת ילך לתנובה ויתחיל? סתם צריך להיות קוקו.

גם היום לפי חוק ההגבלים העסקיים אם שני בעלי מכולות החליטו שהם את כל מחירי נייר הטואלט מעלים ב-30%, כל המכולות בבאר שבע מחליטות שאת נייר הטואלט הן מעלות עכשיו ב-30%, זה - - -

זה לא קשור לחוק הזה.

לא, אבל - - -

זה לפי חוק ההגבלים העסקיים צריך לדון בירושלים. זה לא החוק הזה.

אגב, גם חוק המזון חל לא רק על המזון, אלא גם על מוצרים נוספים שהרשתות מוכרות.

קוסמטיקה.

כן, כמו קוסמטיקה, מוצרי ניקוי וכו' וכו'. אבל מה שאני רוצה להגיד שתיאורטית יכול להיות מצב גם לפי חוק ההגבלים העסקיים ששני בעלי מכולות קטנים מגיעים לירושלים, אבל - - -

אבל יכול להיות שהם נניח עושים איזה תיאום או קרטל, אבל זה לא החוק הזה. זה קיים בנפרד, ובין כה וכה הם צריכים לעלות לירושלים. אני לא הולך לשנות את זה. אני הולך לשנות. אני רק רציתי לוודא שאם באמת זה לא פוגע באנשים הקטנים שקודם יכלו למצוא את פתרונם באזור ואני עכשיו צריך להטריח אותם לירושלים - אם זה לא קיים, וכך אני מבין, אז לי אין בעיה בעניין.

ניסן, זה מתנגש פה. ראשית, אני חושב שזה לא פוגע כי באמת אם אתה קטן זה לא פוגע בך. אתה התחלת לגדול אז יכול להיות שכשאתה כבר גדול שזה כן יטרטר אותך לשם. שנית, להבנתי, היתרון הוא ההתמקצעות בחוק. ואז אתה יכול להגיד שאם אתה קטן ואתה באילת ותישפט באילת אולי אתה תפסיד בגדול בגלל שיהיה לך שופט שהוא לא מקצועי בעניין.

שוב, לפי החוק הזה שאנחנו מדברים עליו עכשיו זה בכלל לא רלוונטי.

זה מה שאמרתי לך, זה נכון רק אם הקטן יגדל.

שאלתי אם יש רשת מקומית, נניח, באילת, אם יש רשת רק של אילת שמגיעה לדבר כזה, ל-250 מיליון. הוא אומר שהרשת הכי קטנה שהוא זוכר שעונה על הקריטריונים זה מישהו שיש לו 14 סניפים מפוזרים בארץ. זאת אומרת, זה לא באזור מסוים.

הם באו לדיון גם. אני לא חושב ש- - -

אם הם מפוזרים בארץ אז אין בעיה - אוקיי.

הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 82), התשע"ו-2015 – מי בעד אישור החוק? אה, את צריכה לקרוא אותו – סליחה.

אני אקרא אותו.

"תיקון סעיף 51 1. בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בסעיף 51(א)(1)(א), אחרי "למעט עבירה לפי חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988" יבוא "למעט עבירה לפי פרק ב' וסעיף 55 לחוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ד-2014".

תיקון חוק סדר הדין הפלילי 2. בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, בסעיף 6(ג1), אחרי "בעבירה לפי חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988" יבוא "ובעבירה לפי פרק ב' וסעיף 55 לחוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ד-2014"."

זה חוק ממשלתי. אנחנו עשינו עכשיו את ההכנה לקריאה שנייה ושלישית, נכון?

נכון.

מי בעד ירים את ידו?

הצבעה

בעד – פה אחד

הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 82), התשע"ו-2015 אושרה להעלאה לקריאה שנייה ושלישית.

אושר פה אחד.

אדוני, עשית את שלך.

תודה, אדוני.

תודה רבה, ישר כוח.

הישיבה ננעלה בשעה 13:20.