ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 31/12/2015

הליכי הקמת תאגיד השידור הציבורי הישראלי

פרוטוקול

 
הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 128

מישיבת ועדת הכלכלה

יום חמישי, י"ט בטבת התשע"ו (31 בדצמבר 2015), שעה 10:00
סדר היום
הליכי הקמת תאגיד השידור הציבורי הישראלי
נכחו
חברי הוועדה:
איתן כבל – היו"ר

יוסי יונה

אורי מקלב

איילת נחמיאס ורבין

רועי פולקמן
חברי הכנסת
ישראל אייכלר
מוזמנים
ניר ברקת - ראש עיריית ירושלים

אביתר אלעד - דובר עיריית ירושלים, עיריית ירושלים

ניר ברקת - ראש העיר, עיריית ירושלים

מיכל שלם - ראש הסגל, עיריית ירושלים

עו"ד סיגל יעקבי - סגנית האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי, האפוטרופוס הכללי

עו"ד בן-ציון פיגלסון - עוזר בכיר לאפוטרופוס הכללי, האפוטרופוס הכללי

שלמה פילבר - מנכ"ל, משרד התקשורת

רן שיטרית - ראש מטה השר, משרד התקשורת

אבינועם רוזנבאום - יועץ למנכ"ל, משרד התקשורת

אסף וסרצוג - רפרנט תקשורת ותיירות באג"ת, משרד האוצר

דניאל פרג - רפרנטית, החשב הכללי

אלידור בליטנר - עוזרת ראשית ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מוריה חלמיש - משרד ירושלים ומורשת

אלי בבא - מנהל הערוץ הראשון, רשות השידור

ברי בר ציון - המנהל המיוחד, רשות השידור

רונית בראון-קניס - משנה למנכ"ל, רשות השידור

אפרים פיטל - מבקר פנים, רשות השידור

אליעזר וחנונו - מבקר פנים מוסמך, רשות השידור

רן היילפרן - סמנכ"ל כספים תאגיד השידור הישראלי, רשות השידור

נורית אליהו - מלבישה, רשות השידור

שמעון אלקבץ - עורך ראשי, רשות השידור

בילי סגל גזליוס - מנהלת ארכיון הסרטים, רשות השידור

עו"ד מרסיה צוגמן - יועצת משפטית, רשות השידור

אחיה גינוסר - יו"ר האגודה, אגודת העיתונאים

ישעיהו קומורניק - חבר הנהלת האגודה, אגודת העיתונאים

משה שגב - יו"ר ועד הנדסה ערוץ 1, רשות השידור

תמנה עורב - יו"ר ועד האקדמאים, רשות השידור

משה זמיר - נציג העובדים רשת מורשת, רשות השידור

זיקי יעקבי - סגן יו"ר ועד עיתונות הפקה ערוץ 1, רשות השידור

רונן ששון - ועד טכנאים רדיו, רשות השידור

מירי אדרי - יו"ר ועד משולב מטה, רשות השידור

משה לוי - ועד טכנאים רדיו, רשות השידור

אברהם חיים - יו"ר וועד הפעולה, רשות השידור

יהודית גיאת - ועד משולב רדיו, רשות השידור

אורי קינג - ועד משולב גבייה, רשות השידור

רותם אברוצקי - יו"ר, אגודת העיתונאים תל-אביב

יאיר טרצ'יצקי - יו"ר, ארגון העיתונאים

ליאור עמית - יו"ר, איגוד התסריטאים

מיקי קליין - יו"ר ועד עיתונאים וטלוויזיה

נגה בריינס - מנכ״ל, איגוד העורכים

אמיר פיינגולד - מפיק עצמאי

עפרה אייבר - אחראית קידום יצירה ישראלית, איגוד המפיקים לקולנוע ולטלוויזיה

עו"ד ליאור תמאם - מנכ"ל איגוד תסריטאי הקולנוע והטלוויזיה בישראל

חגית רייכל - מנכ"לית אחראית על היצירה המקורית, איגוד במאי הקולנוע

יריב מוזר - חבר הנהלה, פורום היוצרים הדוקומנטריים

ענת אסולין - יו"ר איגוד המפיקים לקולנוע וטלוויזיה

לירן עצמור - חבר פורום היוצרים הדוקומנטריים

לילך גבאי שזר - יו"ר ועד הנדסאים, ועד עובדי הטלוויזיה החינוכית

אייל ברגר - מנהל מחוז ירושלים בהסתדרות המח"ר, ההסתדרות הכללית החדשה

דורון אדר - מזכיר איגוד מקצועי בהסתדרות המח"ר, ההסתדרות הכללית החדשה

מוטי אברהם - הסתדרות ההנדסאים ירושלים

עו"ד אביגדור דנן - יועץ משפטי, הטלוויזיה החינוכית

אלדד קובלנץ - המנכ"ל הזמני, תאגיד השידור הציבורי הישראלי

אריה גולן - שדר רדיו

נתנאל גולדפינגר - מנכ"ל, האגודה לזכות הציבור לדעת

אורלי ארז - פעילה, המשמר החברתי
ייעוץ משפטי
אתי בנדלר
מנהלת הוועדה
לאה ורון
רישום פרלמנטרי
"חבר המתרגמים"

הדר אביב

הליכי הקמת תאגיד השידור הציבורי הישראלי
היו"ר איתן כבל
בוקר טוב לכולם, היום יום חמישי, למי שלא שם לב. אדוני ראש עיריית ירושלים, חברי, ובאמת חברי, מעבר לכל פוליטיקה, ניר ברקת, מנכ"ל משרד התקשורת, תודה, תודה כפולה גם על אתמול. אני מציין לשבח את העבודה המשותפת בינינו בכלל. אני מגלה אותך, לאט-לאט. גברתי מנהלת הוועדה, גברתי היועצת המשפטית, רשמת פרלמנטרית, אורחים נכבדים, חברי וחברותי חברי הכנסת.



אני יודע, ועדת הכלכלה עובדת סביב השעון ואני מודה קודם כל לחברי, בוודאי אלה שמקפידים. זה לא עניין של מה בכך. וכפי שהתחייבתי להיות  לגמרי על הנושא של רשות השידור הציבורי, אני לא רוצה להפריז, לא רוצה לדבר גבוהה-גבוהה על החשיבות שאני רואה בהצלחת השידור הציבורי, והדרך הארוכה שאני הולך בה, בעניין הזה. זה דיון שני בתוך פחות מעשרה ימים, כדי שנדע באיזו דרך אנחנו הולכים.



 היום, אנחנו בעיקר נעסוק מול אלדד קובלנץ, ובמה שתלוי בי אני אעשה הכול לתת לו את כל הרוח הגבית להצלחתו, כי אני אישית מאמין בו וליכולותיו. אבל כפי שגם שוחחנו בטרם נפתחה הישיבה, היתה לנו פגישה, הכול, אבל הכול, חייב להיעשות בצורה הכי שקופה, הכי ברורה.



אחת הנקודות המרכזיות שמונחות כאן לפתחנו, זה שהעובדים, בוודאי אלה שעוד יש להם ציפיות להיות חלק מהמערכת על-פי הסיכומים ועל-פי החוק, לא ימצאו את עצמם כל התקופה כאילו אנחנו בין כסה לעשור, בין שמיים לארץ. לא יהיה. אנחנו נמצא את הדרך, לאלתר, אני אומר זאת, כדי שאנשים ידעו איך לכלכל את מעשיהם וכל אחד ידע איפה הוא נמצא.



אי אפשר – אני אומר זאת בצורה הכי ישרה, שיח של בני-אדם, פשוט, שיח של בני-אדם – אף אחד לא רוצה לראות, לא את אבא שלו, לא את אימא שלו, לא את אחיו, לא את אחותו, הולך לישון כשהוא לא יודע מה יוליד יום. אני אומר זאת, זה לא בבית-ספרי. אני אומר זאת לא כתפיסת עולם כלכלית כזו, אלא כבן-אדם, למען השם, כבני-אדם. הכי פשוט, הכי בסיסי, הכי לא מדבר גבוהה-גבוהה.



וגם דיברנו על העניין הזה. דיברנו גם על העניין של המכרזים. גם שוחחתי עם יושב-ראש ההסתדרות שהוא בא בדברים, מאוד צפוף, עם מנכ"ל משרד התקשורת, גם בכל הנוגע למועדי סגירת המכרזים, וכבר יש הסכמה. ואני אתן אחר-כך לאלדד לציין ולהציג שזה כבר בוצע, לפחות בתהליך הזה. ואיך אנחנו גורמים לכך שבסוף-בסוף, במבצע שלא היה כמותו, לדעתי – ואלדד, כולנו צריכים להתגייס לעזור לך, אבל חובתך לעזור גם לנו. פעמיים. פעם אחת לשים את כל הדברים בצורה הישרה, והכול בשקיפות. הכול, הכול, בשקיפות מלאה. זאת לא ועדה פה בכנסת, אלא שקיפות של בני-אדם.



ברשותכם, אני רוצה להתחיל בנושא הראשון, לפני שאנחנו צוללים. ואני אתן למנכ"ל, אלדד, להתייחס לכל הדברים. ברשותכם, אני לא רוצה לעכב את ראש העיר ירושלים, ואני רוצה לפתוח בנושא שהוא לכאורה צדדי, אבל יש לו משמעות מאוד גדולה, זה האם זה "קול ישראל מירושלים". ויש לזה משמעות מאוד-מאוד ח שובה. גם נשיא המדינה אמר את דברו, ומי שזוכר ויצא לו להאזין יותר מפעם אחת, הוא מתחיל את דבריו ומציין שהוא מדבר מירושלים.

אני גם אמרתי אתמול לראש העירייה, שיעשה לי טובה – זה שאנחנו יודעים שצריך לשדר מירושלים, בסדר. אבל גם בואו נדבר על פתרונות מעשיים. ולהגיד, זה ל מספיק. שלפחות נדע, ואם כן, שיהיה לנו לו"ז תחום, סגור, על כל המשתמע מכך. אם רוממה כן, אז למה כן. אם לא, אז למה לא. כדי שנדע בדיוק איפה אנחנו עומדים.

בבקשה,אדוני.
ניר ברקת
תודה, יקירי, חברי, חבר הכנסת איתן כבל, יושב-ראש הוועדה. חברי הכנסת, מכובדי, אני חייב לומר לכם שזה אחד הימים הקשים בחיי היום. הבוקר אספתי את 400 המנהלים הבכירים בעיריית ירושלים, ושיתפתי אותם שאנחנו בתהליך וממחר אנחנו מתחילים אחד חלקי 12 עם פער תקציבי לעיר ירושלים, של 205 מיליוני שקלים. המשמעות היא, תעשו ח שבון, סדר גודל של 3,000 עובדים שהתחלנו בתהליך פיטורים.

170 עובדי הניקיון הזמניים שלנו, שבתקן זמני, היום שלחנו להם מכתבים, והודענו לכל הגופים שאנחנו מחויבים להגיש תקציב מאוזן. אין לנו שיח עם משרד האוצר. אני לא יודע להסביר מדוע. אבל זה אחד מהימים הקשים שלי, באופן אישי, בחיים שלי.

אני חייב לומר שהעיר שלנו עברה בשנה האחרונה 50 פיגועים. 50 פיגועים. ופעם אחר פעם אנחנו צריכים לבוא למשכן הזה ולבקש טובה לחזק את ירושלים. אנחנו צריכים לבקש מהמשכן הזה, בבקשה, תשמרו על ירושלים? בבקשה, תעזרו לנו?

אתמול, לשמחתי הרבה, העבירה ממשלת ישראל סיוע 15 מיליארד שקל ליישובים הערביים. אני מברך על כך, למרות שירושלים היא העיר הערבייה הגדולה במדינת ישראל, עם 300,000 ערבים, לא נהנית בצורה מהותית מהסיוע הזה. אבל אנחנו יום אחרי יום צריכים לבוא ולדרוש דרישה של מה שכולנו נשבענו בחתונה, רובנו, היהודים: "אם אשכחך ירושלים"?

בעניין רשות השידור, עמלנו קשה מאוד להביא את "ערוץ 10" לירושלים, וחידדנו את החוק, וביום הקשה הזה אני צריך לבוא לפה ולנסות לשכנע למה ירושלים היא המיקום של רשות השידור? תגידו, אתם מבינים איפה אנחנו חיים היום?

עזבו את החוק, עזבו את החשיבות של העיר, את החשיבות של המשפט: "קול ישראל מירושלים", עזבו אותו רגע בצד. איך הפקידוּת מעלה בדעתה בכלל אפשרות שזה לא יהיה לפתרונות? אפילו פתרונות זמניים, כשברור לכולם שאין פתרונות זמניים במדינת ישראל. אני לא מכיר פתרונות זמניים.

ישבתי בשבועות האחרונים גם עם השר אלקין, והרשות לפיתוח ירושלים שעומדת לרשות התהליך הזה, ואנחנו בקשר מאחורי הקלעים עד עכשיו, כי אני פשוט לא מאמין שאנחנו צריכים להגיע לדיון כזה בכלל. אני לא מאמין.

אין בעיה של פתרונות בירושלים, באחריות. ברגע שתתקבל החלטה שזה ירושלים, אז יש שתי חלופות עקרוניות: חלופה עקרונית אחת, נשארים במיקום הקיים, מתעכבים טיפה ומוצאים פתרונות קבע. חלופה שנייה, אם רוצים פתרונות זמניים – אולפן אנחנו יודעים להרים תוך 48 שעות, אולפן שקוף, אולפן פה, אולפן שם, אין בעיה של אולפנים. הרשות לפיתוח ירושלים, בהינתן שהחברים יבקשו, תוך חודש-חודשיים, מה שתרצו, מוציאים במיקור חוץ לקבלנים פרטיים, בונים לכם מה שתרצו. זה בעיית חשק, זה בעיית חשיבות. ברגע שהחברים יבינו את החשיבות, הדיון של המיקום הוא "נון-אישיו".

אז יכול להיות שזה יעלה שניים-שלושה שקלים. אבל אני לא חושב שירושלים למכירה, למיטב זכרוני. אדוני יושב-ראש הוועדה, זה רק עניין של מוטיבציה והחשיבות של ירושלים. אני קצת מתבייש שאני צריך לבוא לפה למשכן ולהזכיר לכולם את הנושא הזה.

בכל אופן, הרשות לפיתוח ירושלים שנמצאים כאן ילוו את התהליך הזה. אין שום בעיה למצוא פתרונות. ישבתי איתם אתמול כי ביקשת ממני. ואני רואה שיש מקומות בסמוך ל-, אנחנו יודעים שיש עוד כמה פתרונות. אני לא אלאה אתכם במיקומים הנקודתיים, ואני גם לא בטוח שהוועדה צריכה להתעסק עם המיקום הסופי. בשביל זה יש פקידוּת, שבמקום להסביר למה יש להם תירוצים ולחסוך שני שקלים, שימצאו פתרונות, ואנחנו נסייע להם. אני מתחייב שאם ירצו, יש לנו דרך למצוא את הפתרונות, והרשות, והשר אלקין, כולם יודעים – יש לנו פתרונות.
היו"ר איתן כבל
תודה, אדוני ראש העיר. אלדד קובלנץ, בבקשה. אני רוצה רק התייחסות לעניין הזה. אדוני המנכ"ל, אם ירצה, יוסיף, ונתקדם.
אלדד קובלנץ
שלום לכולכם. אני מסכים עם כבוד ראש העיר. אין בכלל שאלה. לי מאוד קל בסיטואציה הזאת כי אני ירושלמי. מבחינתי, תאגיד השידור הציבורי צריך להיות בירושלים. ולא רק שהוא צריך להיות בירושלים – מבחינתי, צריך להתייחס לתאגיד השידור הציבורי הישראלי כמו שמתייחסים לבית-המפשט העליון ולספרייה הלאומית. ובזה אפשר ללמוד קצת מהבריטים על איך הם מתייחסים לבית השידור שלהם, ה-BBC, של הקצאת קרקע – אנחנו נדבר בהמשך גם על תוכן ועל ערכים. אז מבחינת ההשקעה והחשיבות שהמדינה נותנת לשידור ציבורי, מבחינתי, זה צריך להיות סמל שצריך להיות ממוקם בירושלים. אני לא אומר את זה כמליצה. אני באמת מאמין בזה.

בצד השני של הדבר הזה נקבע חוק. יש תאריך יעד שהוא ה-1 באפריל 2016, שגם במונחים של שוק פרטי, זה מבצע שהוא בין מופרך לבלתי-אפשרי.
ניר ברקת
תשנה את זה. מה אתה רוצה לשנות, את חוק ירושלים או את החוק הזה? אתה יכול לשנות שלא חייבים בירושלים, ואתה יכול להחליט שמשנים את התאריך. תחליטו איזה חוק - - -
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
זה לא בידיים שלו, אבל זה נכון. זה לא בידיים שלך, אלדד.
היו"ר איתן כבל
אני מציע שניתן לו, קודם כל, שיציג את הדברים כמו שהם, ואת הדילמות.
אלדד קובלנץ
ושוב, זה באמת דילמה. וכמו שאמרת, אני פקיד. אני קיבלתי מ שימה ואני צריך לעשות אותה הכי טוב שאפשר בהינתן כל סך האילוצים הקיימים. ולפעמים, גם במתמטיקה יש משוואות שאין להן פתרון.

במשך יותר משנה – לדעתי, משעבר החוק המקורי בסתיו 2014 נעשה תהליך שהיו שותפים בו: משרד התקשורת, לדעתי, גם הרשות לפיתוח ירושלים היתה בסיבוב הזה, וגם עיריית ירושלים, ושתי חברות ייעוץ כלכליות שסיקרו את ירושלים אבן אחר אבן. ויש דוח מפורט, והעברנו אותו לכבוד יושב-ראש הוועדה.

אתם חייבים להבין – תאגיד השידור הוא לא שטח שדורש אך ורק משרדים וחלל שיושבים בו אנשים. לגוף שידור יש מפרט מאוד-מאוד ייחודי שדורש גם אולפנים, תקרות גבוהות - - -
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
14 אולמות ארכיון, אלדד.
אלדד קובלנץ
בסדר. ומה שהתגלה לאחר העבודה המסובכת הזאת, שגם תוּקפה, גם אחרי שאני התמניתי לתפקיד המנכ"ל הזמני, עשינו את הסיבוב הזה עוד פעם ועוד פעם, כי רצינו להיות מיושרים עם עצמנו שעשינו כל מה שניתן. הצרכים של התאגיד הזה, אני אגיד את בקיצור – אומנם זה טיפה מהעולם הפקידותי – זה 8,000 עד 10,000 מ"ר, עם נגישות גובהה, עם אופציה לשכן ולמקם שם גם אולפנים.

להבנתנו, אחרי שעשינו את כל ההליך הזה, המקום הכי זמין שיש בירושלים כרגע לצרכים האלה הוא סוף 2017. יש אפילו נכס אחד או שניים ששמנו עליהם את העין. אנחנו אפילו במשא-ומתן איתם. לגבי המשכן – אני לא רוצה לקרוא לו "משכן הקבע", כי כמו שאמרתי בתחילת דברי, מבחינתי, משכן הקבע זה בית השידור הציבורי.

כמו שאמרתי, הכרזנו על עצמנו שאנחנו עושים כל מאמץ להישאר בירושלים. אמרנו, בסדר, עד 2017, 2018, נישאר ברוממה. אני מאוד לא אוהב את זה מכמה טעמים, אבל בכל זאת עשינו את המאמץ. נפגשנו עם רשות מקרקעי ישראל ועם החברים מהחשכ"ל, שקיבלנו מהם תשובה חד-משמעית שלא ניתן להיכנס לרוממה, בגלל שיש להם תב"ע מאושרת לבניית 308 יחידות דיור, ואמרו לנו במילים עדינות: עם כל הכבוד לתאגיד השידור הציבורי, יש גם משבר דיור, שזה גם חשוב לנו.

זו לא הסיבה היחידה. ברוממה יש עוד בעיות. גם בהינתן שיהיה האישור הזה, רשות השידור כיום לא משלמת שכר דירה ברוממה בגלל שזה השטח שלה. תאגיד סטטוטורי, תאגיד חדש שייכנס לשטח יצטרך לשלם על ה-18,000 או על ה-25,000 – עד היום אנחנו לא יודעים כמה מטר רבוע שיש שם – ההערכות שרק השכירות תהיה שם בין 16 ל-20 מיליון שקל בשנה, שזה הרבה-הרבה-הרבה-הרבה-הרבה יותר ממה שהתאגיד – האקסלים של התאגיד לא מכילים דבר כזה.

ואם אנחנו בעולם האנקדוטות – רק הביטחון ברוממה עולה באיזור שמונה מיליון שקלים, שזה יותר ממה שיעלה לנו לשכור את השטח שדובר עליו במודיעין.

ובגלל הסיבה הזאת, אנחנו לא גוף פרטי, נתקלנו בדילמה, פנינו ליועץ המשפטי לממשלה כי אנחנו מבינים לחלוטין איפה אנחנו נמצאים והצגנו בפניו את הדילמה. ושוב, אנחנו לא פועלים ולא החלטנו על דעת עצמנו. קיבלנו אישור לעשות את זה. ואני מתאר לעצמי שהיד רעדה, וזה היה בלב כבד, אבל במכלול השיקולים, כנראה נלקח בחשבון שעדיף שלתקופה זמנית זה יהיה מחוץ לירושלים, מאשר לדחות את יום התחילה ל-1.1.2018.

אנחנו בקשר עם הרשות לפיתוח ירושלים, הם הראו לנו כמה שטחים. וחייבים להבין, וזה גם יחזור בהמשך שיש אלמנט נוסף, בבניית תאגיד השידור הציבורי, שהוא חוצה את כל המשימות שלו, שזה חוק חובת המכרזים. אנחנו גוף שפועל by the book. אנחנו תלמידים מצטיינים בעולמות האלה. וגם אם יימצא שטח של 10,000 או 8,000 מ"ר, צריך להכשיר אותו, צריך להכין מכרזים לציוד מאוד ספציפי שמגיע מחו"ל, המכרזים האלה יכולים לקחת בין שנה לשנתיים, כי אין מה לעשות - - -
יוסי יונה (המחנה הציוני)
זו בדיוק הבעיה, אתה מבין. אם תרשה לי לומר, וסליחה אם אנחנו מצטטים פה הוגים שמקומם בדרך-כלל לא בכנסת, איזשהו פילוסוף שאמר: אל תנטוש את ביתך הישן, עד שלא בנית את החדש. אני מעריך מאוד את הקשיים שאתה מדבר עליהם, אבל הנה אנחנו רואים מחדל שהוא טיפוסי, שמישהו כאן רץ ואץ כדי לקדם את הרפורמה הזו, מבלי שהוא יידע לאן פנינו מועדות - - -
היו"ר איתן כבל
כן, אבל במקרה הזה אני חייב להגן עליהם. הם לא הבעיה. האוצר - - -
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
לא, בכלל לא. איתן, זה בכלל לא הבעיה. נכון.
קריאות
- - -
היו"ר איתן כבל
זה היה תנאי של האוצר, ואני האחרון שאבוא ואגן על האוצר בעניין הזה.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
נכון, אבל ההיגיון פה עבד רק כדי להרוג את התאגיד הקיים. במקום להתחיל לבנות אפילו מאותו מקום את התאגיד הציבורי החדש, גם אם זה לא בדיוק באותו הרכּב, להתחיל לבנות את זה פרה-פרה. עזוב, בוא נדבר על הפיל בחדר. השידור הציבורי החדש לא יהיה מוכן ב-1 באפריל.
היו"ר איתן כבל
עשו לי טובה, יש לי את המועד ויש לי את העובדים.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
איתן, אבל - - - לא היתה עליו
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
זה לא עליו, זה על המציאות.
היו"ר איתן כבל
סיים, בבקשה.
אלדד קובלנץ
סיימתי.
היו"ר איתן כבל
אדוני ראש העיר, בבקשה.
ניר ברקת
קודם כל, היום הם נמצאים במתחם שיכול להכיל את הגוף החדש, בהינתן שנותנים לו פרק זמן יותר גדול. אנחנו יודעים למצוא פתרונות בתוך השטח הקיים, ללכת טיפה הצדה. זה אומנם לכאורה יעכב – לא בטוח – את הבנייה למגורים, אבל אני מאמין שאפשר למצוא דרך לאפשר לכם לחיות בתוך המתחם החדש בצורה אולי קצת צפופה, אולי להישען טיפה על המערכת הקיימת, למַקבל מהלך ולהאיץ את לוח הזמנים.

החברים ברשות מתרשמים שזה ניתן לביצוע, אם אנחנו משלימים, לא עם העיכוב של הפתיחה של הציבורי, אלא יכול להיות שזה יעכב לנו טיפה את פינוי המגורים. יש גם פתרונות אחרים – ללכת לבית-הדפוס, ללכת למקומות נוספים שאתם מכירים, אפשר גם למצוא פתרונות זמניים בירושלים. או בתוך המתחם או במקום אחר, ולא לעבור על החוק ולעזוב את ירושלים.

בנושא של הכסף והמשאבים, אני מעריך שאם אנחנו נפנה את הכנסת למודיעין, המדינה תרוויח כסף, כי המקום הזה - - -
היו"ר איתן כבל
זה גם יחסוך לי 45 דקות בפקק. זה לא רע.
ניר ברקת
הנכס של הקרקע פה, בכנסת, אם אנחנו נבנה במקומה מגורים, מדינת ישראל והאוצר ירוויח הרבה מאוד כסף. אפשר לעשות באותה הזדמנות בנכס של בית-המשפט העליון, ובכל נכס.

היום אתם יושבים בירושלים, וכל מקום שהוא בירושלים, אם אתה מפנה אותו ובונה במקומו מגורים, האוצר ירוויח כסף. אבל הוא ישלם בריבית דריבית בערך שנקרא "ירושלים". ואם אנחנו נתחיל להעביר נכסים לאומיים מירושלים, אנחנו מאבדים משהו הרבה יותר יקר מכסף.
היו"ר איתן כבל
אדוני ראש העיר, תודה. אני ארוצה להתקדם. אדוני המנכ"ל, בבקשה.
שלמה פילבר
בסך-הכול, אלדד סקר את כל הפרטים ואין טעם לחזור על הדברים. כן חשוב לציין שבתחילת גלגולו של חוק תאגיד השידור – אנחנו מדברים על לפני שנתיים, כבר השר גלעד ארדן והשר לפיד מינו צוות מיוחד שעשה סריקות ובדק, וכל מה שאפשר למצוא בירושלים היום, אני מעריך שאפשר היה למצוא לפני שנה. הם חזרו ואמרו שזה בלתי אפשרי, ואנחנו נשמח לבדוק כל אפשרות.

דבר שני שחשוב להגיד – אנחנו מדברים פה אומנם על סימבוליקה וכולנו מחשיבים את זה, כמו שאמר אלדד, גם הוא וגם אני, ואנחנו תמיד צוחקים על זה, שנינו ירושלים חנונים, נולדתי ביום ירושלים, גדלתי בירושלים, הייתי במלחמת ששת הימים, עשו לי יום-הולדת במקלט בירושלים, ואני יודע מה זה ירושלים.

צריך לזכור שני דברים חשובים בתוך כל האירוע הזה שאנחנו מדברים עליו. תאגיד השידור הציבורי הוא שמונה תחנות רדיו ושלוש תחנות טלוויזיה. תחנות הרדיו, ככל הנראה – ואני אומר ככל הנראה כי הכול נמצא תוך כדי תהליכים – יישארו בירושלים, ו"קול ישראל מירושלים" ימשיך לשדר מירושלים. זה קודם כל.

דבר שני, ישנם היום ל"קול ישראל מירושלים" אולפנים גדולים מאוד בתל-אביב. מטעמי נוחות של העיתונאים, של הטכנאים, של הרבה מאוד אנשים, מאות אנשים עובדים מתל-אביב היום, וזה כנראה ימשיך לתקופה מסוימת. אז גם את זה צריך לזכור בפרופורציות. זה נכון, אנחנו דברים על הטלוויזיה, על "ערוץ 1", על האולפנים, בעניין הזה. צריך למצוא פתרון, אבל צריך גם לזכור: זה לא שתאגיד השידור הציבורי עוזב את ירושלים. כרגע מדובר על ערוץ 1 ולתקופה של עד שנתיים.
ניר ברקת
לא הבנתי.
שלמה פילבר
אני מספר לחברי הוועדה את הפרטים מעבר לעניין.
רועי פולקמן (כולנו)
אז תוספת קטנה לעניין הזה: גם האולפנים בתל-אביב אמורים להיות מפונים. הרי זה חלק מההסכם. השארנו אותו פה. אז גם כל מתחם שרונה יפונה בתוך הדבר הזה.
שלמה פילבר
הוא פוּנה לאיזור תל-אביב לפי תנאים - - -
היו"ר איתן כבל
חברים, סליחה, עשו לי טובה, בואו לא נרד לתל-אביב עכשיו. בואו נעסוק, קודם כל, במה שיש לנו כאן – "קול ישראל מירושלים".
אלדד קובלנץ
במסגרת המאמצים שאנחנו עושים כן להישאר בירושלים, אתמול נערך סיור בשיתוף רשות השידור ואנשי התאגיד החדש, כן לבחון את האפשרות להישאר דווקא ב"הלני המלכה", שזה גם מתחם אידאלי, אבל בניגוד לרוממה, הקרקע לא עברה לרשות מקרקעי ישראל. זו קרקע שאולי כן ניתן לשכור אותה. אנחנו בוחנים את האפשרות הזאת גם משפטית וגם כלכלית. אני מקווה שבימים הקרובים נוכל לדעת אם אנחנו יכולים להיכנס לשם, כן או לא.
היו"ר איתן כבל
תודה. היועצת המשפטית והמשנה ליועץ המשפטית רוצה להוסיף משהו. בבקשה, אתי.
אתי בנדלר
אולי כנקודת מוצא צריך להסביר את לשון החוק בנושא הזה. סעיף 5 לחוק תאגיד השידור הציבורי הישראלי אומר: "מקום מושבם של המועצה ושל הנהלת תאגיד השידור הישראלי הוא בירושלים; עיקר שידוריו של תאגיד השידור הישראלי ישודרו מירושלים;" – וכאן הוּסף – "לעניין סעיף זה, "ירושלים" – כמשמעותה בסעיף 5 לחוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל."

והתוספת הזאת הוספה בזמנו כדי למנוע את הפרשנות לפיה כשמדברים על ירושלים, מדובר גם על לווין של ירושלים, כמו נווה אילן, למשל.

לשון החוק היא כביכול - - -, אבל כפי שהזכיר מר קובלנץ, הוא פועל על-פי חוות דעת משפטיות והוא פנה ליועץ המשפטי לממשלה, ואכן מונחת בפני חוות דעתו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, בעניין הזה.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
ומה הם אמרו?
לאה ורון
היא העוברה לכל חברי הוועדה.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
כן, אבל אני לא זוכרת מה הם אמרו.
רועי פולקמן (כולנו)
העיקר הוא שדוּבּר על זמני - - - לכאורה - - -
היו"ר איתן כבל
אין דבר שגורם לי צמרמורת, כמו כשאומרים לי זמני זה אוטוטו.
אלדד קובלנץ
אני מנכ"ל זמני.
היו"ר איתן כבל
פה, דעתי, אתה יכול לבנות על זה.
אתי בנדלר
אני אולי אקדים ואומר, לפני שאתייחס לחוות-הדעת של מר ליכט, שברור לי מה היתה כוונת המחוקק. כוונת המחוןקק היתה, פשוטו כמשמעו, שרוב השידורים יהיו מירושלים. ניתן יהיה להחזיק אולפן בתל-אביב, אולפן בחיפה, וכולי, אבל מרכז הכובד של האולפנים יהיה בירושלים.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
עוד רגע יהיה בתל-אביב ובחיפה, ובירושלים לא יהיה כלום. לזה אני חושבת שהמחוקק לא התכוון.
אתי בנדלר
לכן גם הוּספה המילה "עיקר" השידורים. אבל, כפי שפסק בית-המשפט העליון עוד לפני הרבה זמן, לאחר שהמחוקק סיים את הליך החקיקה, החוק ניתַק מטבורו של המחוקק, ולא אנחנו אלה שצריכים לתת את הפרשנות לחוק, אלא מי שמנחה ודאי את תאגיד השידור הציבורי, הוא היועץ המשפטי לממשלה, ולא אנחנו.

היועץ המשפטי לממשלה, בפרשנות יצירתית אך בהחלט סבירה, אמר שניתן לפרש לתקופה מוגבלת את המילה "עיקר" כמתייחסת למישור הזמן ולא למישור הפיזי.
קריאות
- - -
קריאה
גם על הרפורמה הוא אמר אותו דבר.
אתי בנדלר
אני רוצה לומר, זה מעורר צחוק, אבל זה בהחלט אפשרי.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
לא, זה לא מצחיק. זה קצת עצוב. זה עצוב. זה לא מצחיק.
אתי בנדלר
אני לא יכולה לשלול את הפרשנות הזאת. יכול להיות שאם אני הייתי יושבת בכובעו, הייתי אומרת אותו דבר.

מה שמפריע לי, בחוות הדעת, ואני מבינה שהיא נעשתה תחת אילוץ, זה מה שנאמר באותה חוות-דעת הוא: "עמדתי היא כי אין מניעה לקיים את שידורי התאגיד ממתחם זמני מחוץ לירושלים לתקופת ביניים קצרה ככל הניתן, עד למעבר התאגיד למתחם קבע בתוך ירושלים."
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
השאלה היא אם זה אומר שאין אולפני טלוויזיה בירושלים בכלל.
אתי בנדלר
השאלה היא מהו זמן קצר ככל האפשר. אני יכולה לומר שזמן קצר ככלה אפשר זה ברמה של הנחיה, אבל אין כאן בעצם תיחום של פרק הזמן הזה. ולכן אנחנו שומעים כרגע ממר קובלנץ, 2017, יתכן 2018, ואם הדברים לא יסתייעו אולי נגיע ל-2028, שהרי גם אז זה יהיה זמן קצר לעומת העיקר, אם העיקר הוא הנצח.
רועי פולקמן (כולנו)
אני אגיד - - -
היו"ר איתן כבל
רגע, רגע. תן לנו ליהנות מהמשפט האחרון שלה. מה אתה - - -?
אתי בנדלר
זה היה מהנה?
היו"ר איתן כבל
היה פאנץ'. מה, ישר אתה מקלקל? בבקשה, חבר הכנסת פולקמן.
רועי פולקמן (כולנו)
רק בקצרה, למרות שאמרנו, לעיר בת 3,000 זמן קצר גם יכול להיות עשרות שנים בהקשר הזה. שוחחתי גם עם מר קובלנץ על העניין ואנחנו מכירים את הסייג ואת הבעיה, כי יש כאן שני אילוצים. האחד, זה לוח הזמנים של הקמת התאגיד, והדבר השני זה המיקום.

אני מציע שתרשים הזרימה יהיה אחר. קודם כל, ברור שזה ירושלים, אחר-כך יש את החלופות, ולאחר מכן יש את הדיון על הכסף והזמן. אלה שני הדיונים.

אני חושב שלפחות כשאנחנו מדברים על פתרון זמני – וברור, אני מבין שהפתרון הקבוע, האולפנים הקבועים זה ייקח זמן, אתה מעריך אותם בשנה וחצי, שנתיים – אז גם את הפתרון הזמני נצטרך למצוא כאן, כיוון שעברנו את אותו דיון בדיוק עם נושא המדען הראשי, שאותו דיון היה על להעביר אותם למודיעין. זה גם מעניין, הכול עובר למודיעין. לא ללוד, הכול עובר למודיעין. זה לא מפתיע. נאמרו הסיבות. אני לא אכנס לסיבות.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
רועי, מבלי לפגוע בכבודה של העיר.
רועי פולקמן (כולנו)
לא, מבלי לפגוע. היא עיר חשובה, העומד בראשה איש חשוב. אבל העניין הזה של הזמניות – גם שם היה אותו דיון, על הזמניות הזאת. והיו שני מרכיבים גדולים שאמרת – האחד, אותו תעריף שכר דירה, שמינהל הדיור הממשלתי דורש ממך, וזה לא חקוק באבן.
אלדד קובלנץ
ודבר נוסף, זה ההתאמות - - -
רועי פולקמן (כולנו)
אני יודע. אבל מה נאמר? נאמר שבסיפור של האולפנים, ויושב כאן ברי, מנכ"ל הרשות, יש גם עניין של לוגיסטיקה. יש ציוד, ויש לוגיסטיקה שנמצאת היום ברשות השידור, שאפשר להשתמש בה בוודאי לתקופת ביניים.

הן שכר הדירה שנקבע, זה לא תורה מסיני, מה שנקבע. והן סוגיית האבטחה, יכול להיות שלתקופת הביניים צריך להשמיש את - - -
היו"ר איתן כבל
רועי, אני לא מציע שניכנס פה – זה סוג של משא ומתן - - -
רועי פולקמן (כולנו)
בסדר, אבל אני רוצה לדייק את העניין. יש כאן עניין של פתרון זמני. יש פתרון זמני, כי הם לא הולכים לייצר את פתרון הקבע. בפתרון הזמני, כרגע, יש לו חלופה אחת מרכזית שנמצאת ברוממה עד שייבנה אותו מתקן קבע. לפחות בינתיים.
היו"ר איתן כבל
ברור. רועי, תודה.
רן היילפרן
שמי רן, סמנכ"ל הכספים בתאגיד.
היו"ר איתן כבל
בהצלחה, פעם שנייה.
רן היילפרן
תודה רבה.

ברוממה יש סוגיה נוספת שהיא סוגיית בטיחות. המתקן אומנם עובד, אבל בכניסה יש דברים שאנחנו מאתרים היום, וזה רק דברים ראשוניים של בטיחות - - -
רועי פולקמן (כולנו)
בסדר, זה לא ייקח שלוש שנים לשפר את הבטיחות.
רן היילפרן
התקנים של איכות סביבה שיש לגביהם גם אחריות פלילית, שגוף ישן שמכהן - - -
היו"ר איתן כבל
עד עכשיו, אם ככה, צריך להכניס את המנהלים למאסר עולם עם עבודות פרך.
קריאות
- - -
רן היילפרן
תאגיד השידור הישראלי לא יוכל להיכנס - - -
היו"ר איתן כבל
אוקי, תודה. איילת, בבקשה.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
הגם שכולנו צחקנו על חוות הדעת של אבי ליכט, ואני חושבת שלפחות היושבים סביב החלק הזה של השולחן מאוד מעריכים ואף מחבבים, אז אני חשבתי על הצירים, ואני קודם דיברתי על הפיל בחדר. בסופו של דבר, יש כאן משהו שאנחנו כל פעם מגיעים אליו כי אנחנו רוצים לנהל את זה בצורה סדורה, ואתה מנהל אותנו היטב.

אבל אנחנו מדברים על המעבר הטנטטיבי למודיעין, ולמה אני אומרת "טנטטיבי"? כי הכול פה טנטטיבי, לדעתי. אני גם אמרתי את זה לאלדד בסוף הדיון הקודם ואמרתי את זה לברי ולפרופסור דוד האן אתמול – אנחנו לא מצליחים להבין, ואני חושבת שפה התשובה היא חיונית, האם בכלל ב-1 באפריל יהיה איזשהו סוג של שידור ציבורי מוכן. אם כן, אנחנו נמצאים בסיטואציה אחת. אם לא, אנחנו נמצאים בסיטואציה שנייה.
היו"ר איתן כבל
תיכף נגיע לזה.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
רגע, איתן, אבל יש קשר בין הדברים האלה. אי אפשר להתעלם מהדבר הזה. כי הרי אם אין, ואנחנו רוצים שהשידור הציבורי ימשיך, ואני יוצאת מנקודת הנחה שלפחות כל מי שיושב בחדר הזה עכשיו רוצה שהשידור הציבורי ימשיך ובכל מתכונת שלא תהיה לצורך העניין, כי אתה, איתן, עבדת על שידור ציבורי הרבה שנים.

ובצד הדבר הזה, חייבים לומר מילה על הנושא של ירושלים. אני לא מעלה בדעתי סיטואציה – הרדיו, מצוין, קול ישראל מירושלים, ימשיך לשדר מירושלים, מצוין, אלדד.
אלדד קובלנץ
זה עוד לא בטוח, כן?
היו"ר איתן כבל
אפשר לעשות אולפן בתל-אביב עם תפאורה של ירושלים.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
היום אפשר לעשות הכול.
קריאות
- - -
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
אבל אני לא מעלה בדעתי, שגם בסיטואציה שבה, נניח רק ב-2017 יכול להיות פה מתקן, אני לא מעלה בדעתי שאין איזשהו אולפן טלוויזיה נורמלי, אפילו אני נזהרת ואומרת, אבל משמעותי, גם מירושלים? הרי אפילו ל "ערוץ 2" יש אולפן, אפילו ל"ערב חדש" יש פה אולפן. זה לא יעלה על הדעת שלא יהיה שום אולפן טלוויזיה בירושלים. זה הרי לא הגיוני

ושוב, אני חוזרת לתחילת דברי, בואו נבין איזה סוג שידור ציבורי יש פה ב-1 באפריל?
היו"ר איתן כבל
תודה, איילת חברתי. בבקשה, יוסי.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
אני ק רוצה להזכיר שבזיכיונות לערוצי התקשורת המסחריים ישנה התניה חד-משמעית שהשידורים יתקיימו מירושלים. זה מאוד אבסורדי שההתניה הזו על ערוצים מסחריים לא מתקיימת במקרה שלנו, ואני חוזר על דברי, ובאמת, אלדד, לא אליך ולא אל האחרים, אין כאן טענה, בוודאי שהיא לא אישית. אבל אני עדיין חושב שהדבר שאיתו אנחנו מתמודדים משקף איזשהו סימפטום, קצה קרחון, לעובדה שהרפורמה הזו לא נהגתה בשׂום שכל לפני שהיא יצאה לפועל, לא קדמה מחשבה למעשה. וכפי שהדיון פה ימשיך ויתקדם, אנחנו נראה שזה לא המחדל היחיד של הרפורמה הזו.

אני לא יודע מה לומר לאנשים שהופקד בידם יישום הרפורמה. יכולים לבוא ולומר, אדוני ראש הממשלה, אדוני שר התקשורת, בתנאים הנוכחיים הללו, הפקדתם בידינו משימה שהיא לחלוטין בלתי-אפשרית.
היו"ר איתן כבל
אלידור ממשרד המשפטים, בבקשה.
אלידור בליטנר
אני עורכת-דין אלידור ממשרד המשפטים. קודם כל, לצד הקונסטרוקציה המשפטית שתיארה היטב עורכת דין אתי בנדלר - -
היו"ר איתן כבל
התחלת יפה: קונסטרוקציה.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
זה בדיוק מה שהם צריכים, אגב, לצורך בניית האולפנים.
אלידור בליטנר
- - חשוב להסביר כמובן שהתכלית כאן היא התכלית של הצלחת הרפורמה הזו וקיום תכלית החוק. אנחנו סבורים שלצורך הבוער של תחילת השידורים במועד המאוד-קרוב הקצוב בחוק, ובהינתן מה שנמסר לנו מאת הנהלת התאגיד, שלא נמצא מתחם מתאים בירושלים, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אישר כפי שאישר.

להערתך בנוגע לזמן קצר ככל ה ניתן – המשנה ליועץ בחר לנסח כך את חוות הדעת ולא לתחום את לוח הזמנים במטרה לנעול את התאגיד בצורה שתביא לייקור המחירים בניהול המשאים-ומתנים על - - -
קריאות
- - -
קריאה
עכשיו גילית לכולם. גילית את הסוד.
אלידור בליטנר
לא, לא גיליתי את הסוד מאחר ש - - -
קריאות
- - -
קריאה
הם חסכו למדינה פה עשרות מיליוני שקלים.
היו"ר איתן כבל
חברים, אמירה לא מופרכת.

ברשותכם, אני רוצה לסכם. אדוני ראש העיר, אני אומר את זה גם לחברים שלי – אני כבר לא במקום של להטיל בוץ במה שבנינו. אנחנו במעלה ההר, ך אני רוצה לקוות.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
או במדרון.
היו"ר איתן כבל
לא, אנחנו לא במדרון. לא.

אני גם מציע לכולנו – גם השיח שלנו צריך להשתנות. בסוף בסוף, כולנו פה רוצים בהצלחה. אנחנו כבר בדיונים שאחרי. כבר יש חוק, יש כאן קונסטרוקציה - - -
קריאה
- - -
היו"ר איתן כבל
שנייה, חברים. סליחה, אם הכול היה בסדר, היה מתקיים דיון תוך שבוע? לא. בגלל זה לקחנו על עצמנו ללוות את התהליך. ואני רוצה להזכיר, לא שאני נותן עכשיו הקלות לעונש. זה תהליך לא פשוט. גם אנחנו, גם הממשלה, כולם – אתה יודע, לפעמים כדי להעביר את העניין שיחקנו ב"נדמה לי", כשקבענו את הלו"ז הקודם שיחקנו ב"נדמה לי", כשקבענו את הלו"ז הנוכחי שיחקנו ב"נדמה לי".
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
נכון. בדיוק. ב"נדמה לי". אין מה לעשות.
היו"ר איתן כבל
זיקי, אתה מערבב בין שני דברים: בין המהות, שצריך לעשות את כל התהליך הזה, כי אם לא, מה אתה חושב לך? אני לא רוצה לחזור לדיון הזה של מה שהיה. זה שאנשים חיו פה בחלומות של פעם, שאפשר עוד היה להחזיק את המבנה ההוא, כל יום שעובר מראה עד כמה לא. אני לא שׁם. כל העניין הוא שיש דברים גם בתוך החקיקה, וגם מסיבות כאלה ואחרות, אנחנו נמצאים פה.

אני רוצה להתכנס. נושא "קול ישראל מירושלים" הוא נושא ליבה. ואמרתי, היום אנחנו דנים על ארבעה נושאים. פתחתי עם העניין של ירושלים. קודם כל, אני מציע כך: אני מציע שחבר הכנסת פולקמן כיוון שהוא גם מכיר את העיר ירושלים, יהיה חלק מהצוות שילווה את – אתה מוכן, רועי? הוא גם קרוב לשר האוצר, הוא כל הזמן מדבר ככה.
קריאה
בשמו.
היו"ר איתן כבל
לא בשמו. הוא כל היום נשכב על הגדר ומפרשן אותו.
רועי פולקמן (כולנו)
- - -
היו"ר איתן כבל
אמרתי את זה מהמקום הכי מכובד והכי חברי. לא ממקום של, חס וחלילה, לעלוב. ואני מציע, ובעיקר לאור הדברים שדיברתם, שמתקיים שיח – יכול להיות שצריכה להיות התערבות שלנו, במובן הזה שהמנכ"ל, אנחנו, ראש העיר, צריכים ללכת למינהל, בכל הכבוד, בסוף צריך לייצר את כל האיזון.

בכל הכבוד ליועץ המשפטי לממשלה, הוא הרי אמר: - - - כי הנהלת התאגיד לא איתרה מתחם. הוא קורא אותם ככתבם. הוא קראי בעניין הזה. הוא אומר, כתבו לי שלא מצאו. ואם כתבו לי שלא מצאו, אין פרשנות. הוא בעצם לא פירשן.
אחיה גינוסר
אבל הוא כן פירשן - - -
היו"ר איתן כבל
יקירי, נראה לך שנתקעתי במשפט? לא, לא, תודה. לא ביקשתי פירוטכניקה לצדי.

אני נותן עשרה ימים, רועי, אני מבקש שתהיה חלק במובן, לא שאתה קובע להם, אנחנו ועדה, אנחנו לא גוף ביצועי, ומכתיבים. אני רוצה שתנוח דעתך במובן הזה של שם החוק מבוצעת עד תום. קרי, שבכל הכבוד לראש העיר ירושלים, שיגיד: "קול ישראל מירושלים" שהוא יבוא ויראה איך אפשר לעשות את זה.

ואני אומר לך אדוני ראש העיר, וזה מה שאמרתי לך בחברות בינינו גם אמש: זה לא שיח של דקלרציות, שאחר-כך נאמר: אמרתי. זה שיח מעשי. כל הגופים – מהרל"י ועד העירייה, ועד אנחנו ועד התאגיד החדש, כולם יירתמו להביא את התוצאה הטובה ביותר.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
שזה יהיה קונסטרוקטיבי
היו"ר איתן כבל
קונסטרוקטיבי. זה צריך לבוא ממקום, לא איך למנוע – ויכול להיות שהעובדה שלא נצליח למצוא את המקום הכי טוב, שזה גם יהיה סוג של פעולה שתוציא אותנו באיזשהו שלב, משום שלכולם ברור שזה באמת זמני, שלא נגיע למקום זמני, שרק ההשקעות בו יבוזבזו במקום לתת פיצוי של שקל-שניים לעובדים.
קריאות
- - -
לילך גבאי שזר
מבחינת מעשיות, גם "הטלוויזיה החינוכית" היא אופציה. היא אופציה מצוינת. היא בתל-אביב, אבל "הטלוויזיה החינוכית" ממילא מסופחת על כל עובדיה לתאגיד, והיא יכולה לתת פתרון זמני.
היו"ר איתן כבל
יקירה, את היית פה?
לילך גבאי שזר
כל הזמן.
היו"ר איתן כבל
לא יודע. איחרת קצת. ראיתי.
לילך גבאי שזר
אתה שם לב להכול.
היו"ר איתן כבל
אבל אנחנו מדברים על "קול ישראל מירושלים", לא קול ישראל מרמת-אביב.
לילך גבאי שזר
לא, דיברנו - - -
היו"ר איתן כבל
לא, לא, לא. זה לא מה שדיברנו.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
או לגרסת - - - שייח מוניס.
היו"ר איתן כבל
רועי, אני מבקש שביום חמישי הבא אתה נותן לנו את הדיווח הראשון. אני רוצה שהדיווח יהיה בכתב לחברי הוועדה, ברשותך. ואחרי שבועיים נצטרך לקבל החלטה, מצדי שתהיה אצל ראש הממשלה. הנושא של "קול ישראל מירושלים" אם לא נצליח לתת לו מענה - - -
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
רגע, והטלוויזיה, איתן.
היו"ר איתן כבל
ודאי, הכול.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
לא, כשאתה אומר "קול ישראל מירושלים" - - -
היו"ר איתן כבל
אוקי, אני מתנצל. איילת, תודה. כדי שהדברים יהיו ברורים, כי את צודקת, יש מישהו שיכול להבין אותי כמו שהוא רוצה. בוודאי, אנחנו מדברים טלוויזיה ורדיו, ואני גם לא מתכוון, כל התחנות - - -
אלדד קובלנץ
יכול להיות מצב שלתקופה מסוימת הרדיו יהיה והטלוויזיה לא.
היו"ר איתן כבל
אלדד, המשימה שלנו היא גם הטלוויזיה וגם הרדיו. ואם לא נצליח, אני מבקש ממך, אדוני, מנכ"ל משרד התקשורת, שהנושא הזה יוכרע בשולחנו של ראש הממשלה. זה נושא מספיק חשוב כדי שראש הממשלה יסתכל לראש העיר ולנו בעיניים ויגיד: המצב הנוכחי – זה פשוט מאוד, אני לא רוצה שיהיו פה משחקים בעניין הזה.

תודה רבה. סיימנו את הדבר הראשון.
ניר ברקת
תודה רבה, אדוני.
היו"ר איתן כבל
אדוני, תודה ובהצלחה.
רן היילפרן
התייחסות קונה: העִסקה היא במצב כזה שהיא לא תוכל להמתין שבועיים.
היו"ר איתן כבל
אני לא ביקשתי שבועיים. מצדי, שתסיימו את הכול בתוך שבוע. הדיווח הוא בעוד שבוע. למה? יש להם קונה אחר? נו, בחיאת רבאק. מה, אתה - - -
קריאות
- - -
היו"ר איתן כבל
איך אני אומר, יש להם? שימכרו.
רועי פולקמן (כולנו)
זה רק ישרת אותך. תגיד להם שאנחנו בוחנים אופציות נוספות, שיורידו את המחיר.
קריאה
זה יכול להוריד את המחיר.
רועי פולקמן (כולנו)
תגיד להם, אנחנו בוחנים את זה, ראש הממשלה בוחן אופציות נוספות.
היו"ר איתן כבל
למה אני אומר לך את זה? זה בסדר, זה יכריח אתכם, את כולנו, להתכנס.
רועי פולקמן (כולנו)
אפשר לספח את מודיעין - - -
היו"ר איתן כבל
אפשר גם את אבו-דיס. לדעתי, יש מקומות באבו-דיס.
רועי פולקמן (כולנו)
לא, שמודיעין תוגדר: ירושלים רבתי.
רן היילפרן
נקודה אחרונה: אני מבקש את סיוע הוועדה וסיוע של ראש העיר לעזור לנו עם הלני המלכה. זו עסקה מאוד בעייתית, ואם ראש העיר יתערב בזה - - -
היו"ר איתן כבל
חברים, אני דיברתי עברית פשוטה. לא אמרתי מילה אחת בתימנית. אני אמרתי את הדבר הבא: שכולם יתכנסו, ואם צריך לדבר עם הרל"י – אתה שמעת מה אמרתי לראש העיר בצורה הכי ברורה? הוא לא יזרוק את זה עליכם, הוא יצטרך להיות חלק מהפתרון.
ישראל אייכלר (יהדות התורה)
אבל איך אומרים "ירושלים" בתימנית? איתן, בתימנית, אתה חייב להגיד.
היו"ר איתן כבל
את זה שמרנו: ירושלים. גם ביידיש זה יוצא ככה, נכון?
ישראל אייכלר (יהדות התורה)
כן, בטח. ירושלים זה בכל השפות.
היו"ר איתן כבל
אתה רואה, יש דברים שאנחנו לא התנתקנו מכם.

חברים, סיימנו נושא אחד חשוב. יש פרשנויות?
ליאור עמית
לא, לא, סתם. - - - התימנים שהגיעו לירושלים לא הכניסו אותם בשערי העיר העתיקה. יהדות ספרד אמרו: לא תכירנו, יהדות אשכנז: תכירנו, אבל המה פושטי יד, הם קיבלו שבע מערות מהטמפלרים וככה הם חיו.
היו"ר איתן כבל
זה נשמע כמו פרק ראשון בסדרה.
קריאות
- - -
ישראל אייכלר (יהדות התורה)
סליחה, סילואן זה לא מהטמפלרים. מ ה פתאום?
קריאה
ירדו לעיר דוד.
לירן עצמור
כי חייבים לנו 90 מיליון שקל על שנת 2015.
היו"ר איתן כבל
איפה נציג האוצר? שמתי לב שאתה מהורהר. אני מקווה שלא בגללנו. אני רוצה לנושא השני, אלדד, זה נושא העובדים וקליטת העובדים ברשות. אני כבר אומר: הכול יישמע בנחת, גם אם מדובר בדברים לא קלים. אני מבקש לעסוק בשני היבטים, אבל לשים את הדגש על היבט ההסכם והחקיקה של קליטת עובדים מתוך רשות השידור, העיתונאים והעובדים מתוך רשוץ השידור.
לירן עצמור
איתן, אבל למה אתה לא מכניס את היוצרים? - - -
היו"ר איתן כבל
זה נ ושא שלישי.
לירן עצמור
אתה פתחת פתיחה כל-כך יפה בעניין העובדים, וכל-כך חשובה. למה עניין היוצרים ששנת 2015 היתה אמורה לתת להם 90 מיליון שקלים - - - היחידים שלא מקבלים פה משכורת ביום הזה, היוצרים העצמאיים, עליהם אף אחד לא זרק פה מילה. ירושלים בראש שמחתנו, העובדים בראש שמחתנו - - -
קריאות
- - -
קריאה
אל תשכח גם אותנו, בבקשה.
היו"ר איתן כבל
אני תיכף אשכח את כולכם, וכולכם תהיו בחוץ. סליחה. אני מכיר את זה מדיונים, גם אני לפעמים כך: אני חייב להגיד את הדברים שלי, ולא משנה מה יקרה. אז אמרת, אבל אתה לא הקשבת. אמרתי: יש ארבעה נושאים, סיימנו נושא ראשון, אנחנו עוברים לנושא השני, ואמרתי, הנושא הבא יהיה הנושא שנוגע אליכם. אז אנא, אני מכבד אתכם, תכבדו את הוועדה.

אדוני, אלדד, אני מבקש את ההתייחסות שלך, ואני אומר זאת בצורה הכי ברורה והכי ישירה. לפני שאתה אומר, אני מזכיר: הנושא הבא יהיה היוצרים, והנושא האחרון שנדון בו היום יהיה מועד השמעת הגונג של הקמת התאגיד הציבורי החדש. אלה ארבעת נושאי הליבה של כל הקונסטרוקציה הזאת. בבקשה, אלדד.
אלדד קובלנץ
הליך גיוס כוח-אדם – מבין סך המסלולים הקריטיים של התאגיד, מדובר אולי במסלול הקריטי ביותר. נגענו בנושא מספר אחד במסלול נוסף, שזה המסלול הלוגיסטי-טכנולוגי, שגם הוא מסובך, אבל בעיני מדובר במסלול הרבה יותר מסובך. אני אתן סקירה, ואני אשמח אם המשפטנים יתקנו אותי אם אני טועה מעת לעת באיזושהי הגדרה.

החוק הזה התחיל בתצורה הראשונית שלו וקבע שיש יתרון מובנה לעובדי "הטלוויזיה החינוכית" ולעובדי רשות השידור להיקלט בתאגיד החדש ללא מכרז, והוא גם הגדיר שגם עיתונאים יוכלו להיקלט בתאגיד ללא מכרז. כלומר, הוא יצר שתי קבוצות שיש להם תעדוף על פני שאר העולם: עובדי "החינוכית" ורשות השידור, ועיתונאים.

בתיקון החקיקה השנייה, הוגדר שיהיה ניתן לגייס עד 400 עובדים, וגם להם הוגדר שהם יוכלו להיות מגויסים ל לא מכרז, וזאת במטרה לזרז את ההליך הזה, כי קליטת 400 עובדים במכרז היתה לוקחת בין חמש לשבע שנים, אני לא צוחק. ובהינתן הסד הזה, מיד כשמונתה סמנכ"לית משאבי אנוש של התאגיד, גל – היא לא נמצא אתנו פה היום – יצאנו למסע הזה. והמסע הזה הוא מסע מאוד-מאוד סבוך, מורכב, ונהיר לנו לגמרי כמה הוא רגיש וכמה מדובר בלי שמץ של מליצה בדיני נפשות.

יצאנו למסע הזה והתחלנו בהליך הגיוס, ואני שומע פה הרבה דברים. אבל דבר ראשון, תהליך הגיוס הוא לא תהליך מכרזי. זה לא מכרזים. פרסמנו מעל 100 תפקידים באתר התאגיד, שגם הוא בבנייה, וזה לא הליך מכרזי. זה בעצם, מבחינתנו, הליך שאנשים יכריזו אם הם מעוניינים להיות חלק מהתאגיד.

יש לי בשורה מדהימה בשבילכם: ההליך הזה לא מושלם, אנחנו לומדים אותו תוך כדי תנועה. קיבלנו כבר כמה הערות ואנחנו מיישמים אותן. דחינו מועדים לבקשת אנשים, שינינו תנאי סף בכל מיני מקרים שחשבנו שההערות נכונות - - -
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
מה, מאז שבוע שעבר? מאז הישיבה?
היו"ר איתן כבל
כן, כן. לגמרי. איילת, כן.
אלדד קובלנץ
אנחנו באמת לומדים את התהליך הזה ואתם חייבים להבין שאני לא יודע מתי מדינת ישראל בפעם האחרונה קלטה 800 עובדים לגוף ציבורי. זה הליך שאף אחד סביב השולחן הזה לא עשה, וגם בעשרות השנים האחרונות זה לא קרה. זה תהליך שאין אפילו מאיפה ללמוד.

אולפני טלוויזיה – אנחנו יודעים. יש המון רפרנסים בעולם, יש מהנדסי תעשייה וניהול שיכולים לייצר לנו גנטים, ואנחנו יודעים מה קורה שם. פה זה הליך מאוד-מאוד מורכב. על-פי השינוי בחקיקה הקודמת, החקיקה חייבה אותי לנהל התייעצות עם נציב שירות המדינה לגבי הכללים השקופים והשינויים לקליטת העובדים. כי שוב, אני מדגיש, זה לא מכרז. ישבנו איתו, הכרזנו על כללים – אמרת שקיפות, הם נמצאים באתר התאגיד, כל אחד יכול לשזוף בו את עיניו.

ונגעת בעניין העיתונאים – בגלל שמקצוע העיתונאות הוא מקצוע מאוד-מאוד חריג בשירות הציבורי, יש בו כללים טיפה שונים שהם יותר רכים שמאפשרים גם לייצר פנייה לעיתונאים, ואין צורך בפנייה יזומה של עיתונאים לגשת. אז זה אושר עם נציב שירות המדינה והכול נמצא שם. כלומר, גם אנשים שלא ניגשו, התאגיד רשאי לפנות אליהם. אנחנו תמיד ממליצים לגשת כי עדיף שזה יהיה שם. אבל מי שלא ניגש, זה לא עומד חד-חד-חד-ערכית שלא ניתן יהיה לפנות אליו.

בנוסף, על-פי החוק 25% מעובדי התאגיד, משיא כוח האדם של התאגיד החדש, אמורים להיות עובדי "החינוכית" ורשות השידור. שיא כוח האדם – אנחנו עכשיו בדיונים עם אגף תקציבים, הגענו ל-853 עובדים. אגף תקציבים רוצה פחות. אנחנו בדיונים איתם על זה. אנחנו עדיין לא יודעים מה שיא כוח האדם.

על-פי החקיקה, מי שקובע את שיא כוח האדם זה המועצה וזה אגף תקציבים. שיא כוח האדם עדיין לא קיים, ו-25% זה בסדר, רק אנחנו לא יודעים מתוך כמה. אבל אנחנו מתנהלים על-פי זה. במקביל, אנחנו נכנסנו למרתונים של דיונים עם ההסתדרות, כדי לנסות להגיע להבנות.

אני רוצה לציין משהו שהוא חומר נפץ, אבל אני כן מאמין שצריך להעלות אותו כאן ועכשיו. נוצר מצב – אולי זה לא יהיה פופולרי להגיד את זה, אבל זה משהו שאני הולך להילחם בו, קיים הסכם עם ההסתדרות שעובדים שנקלטים בתהליך החדש, עובדי רשות השידור ו"החינוכית", נקלטים באותם תנאי שכר שהיו להם - - - הקודמים. מה שמראש רצינו להקים גוף חדש, טהור, נקי ושוויוני, ייצר אנומליות וייצר מחלות של גוף מיומו הראשון, של מעמד א', מעמד ב', כתף אל כתף, של עובדים שירוויחו X ועובדים שירוויחו שליש X. זה עד כדי כך.

אז אנחנו מוכנים לחרוג מהסד שהחוק הכריז, של 25%. אבל כנגד, אני ממש אלחם על זה שתנאי השכר של התאגיד שכרגע נסגרים מול הממונה על השכר הם תנאים הוגנים, הם תנאים הוגנים - - - אנחנו עדיין במשא-ומתן עם הממונה על השכר לגבי התנאים, כי יש לנו הרבה רגולטורים. אני רק יכול להגיד שהם יהיו תנאי שוק הוגנים. זה לא יהיה תנאי שכר מעליבים וכל מיני גופים אחרים. מצד שני, אלה יהיו תנאים יותר נמוכים מתנאי השכר שכיום מורגלים ברשות השידור. ב"החינוכית" פחות כי תנאי השכר של עובדי "החינוכית" הם יותר נמוכים.
איאד חרבי
והוותק של העובדים יוכר?
היו"ר איתן כבל
חבר'ה, בבקשה, לא מנהלים פ האת המשא-ומתן. אנחנו מדברים על העקרונות. לא נצא מזה. אני מבין את מה שאתה אומר אבל - - -
אלדד קובלנץ
שוב, יש - - - בתאגיד לקבל יותר מה-25% המחויבים בחוק, אבל נצטרך כנגד זה לבוא פתרון לכך שהארגון לא יתחיל – גם ככה זה אירוע מאוד מורכב. להתחיל את הארגון מהיום הראשון של לידתו במצב של מעמדות, זה החלה של הסוף של הארגון. אם יש שאלות – אשמח.
היו"ר איתן כבל
לפני כן, אני רוצה שמנכ"ל משרד התקשורת יתייחס לדברים. וברשותך, נקודה מאוד חשובה שמקבלת עכשיו משנה תוקף, זה המועד של השלמת הקמת המועצה. אני חושב שבכל הכבוד למנכ"ל, הוא זקוק שיהיה לו גוף להישען עליו. אני לא סתם שאלתי אותו בשאלות ובתשובות שגם הופצו כאן לחברי הכנסת, עם מי הוא מתייעץ. ואני חושב שהגיע הזמן שנסיים אתה סאגה הזאת. בבקשה.
שלמה פילבר
נתחיל במועצה – כמו שאמר נציגי פה בדיון הקודם, מבחינת שר התקשורת, כל מה שהיה צריך להתבצע התבצע, יצא מידיו של שר התקשורת, זה לא בידינו. מה זאת אומרת? בזמנו נתתי התחייבות ברורה לוועדה פה, שביום שיועברו תיקוני החקיקה האחרונים שדיברנו עליהם באוקטובר, ראש הממשלה יחתום על העברת המועמדים של המועצה לבדיקה, ואכן ככה נעשה. זה היה ערב החגים. הלשכה המשפטית של משרד התקשורת פנתה מיד לאותם אנשים, ביקשה מהם להתחיל בתהליך. התהליך הוא התהליך מורכב כמו כל ביורוקרטיה במדינת ישראל שכוללת מילוי שאלון של דירקטורים בחברות הממשלתיות, למי שמכיר, שזה מחייב אותך להגיש הרבה מאוד מסמכים. ככל שאתה מבוגר יותר, אתה צריך ללכת למורה של כיתה א' וכיתה ג', ולהביא כל מיני אישורים. זה לוקח זמן. היו גם חגים. אנשים היו גם בחו"ל. זה לקח משהו כמו חמישה-שישה שבועות עד שקיבלנו את השאלונים. אחר-כך הלשכה המשפטית צריכה להכין חוות דעת משפטית, כל אחד לוועדה. גם זה לקח עוד שבועיים-שלושה. כל התהליכים האלה הסתיימו, הועברו, הכול נמצא בידיים של רשות החברות, של הוועדה לבדיקת מינויים בשירות הציבורי כבר לפני שבועיים-שלושה.
היו"ר איתן כבל
יש שם אנשים שמחכים עשר שנים שיענו להם.
שלמה פילבר
אני חושב שנקבעו למהלך החודש הזה דיונים. צריך להזכיר, שלפי החוק המועצה מתמנה כשיש לה 12 חברים, חבר אחד שנבחר על-ידי ועדת האיתור המקורית הסיר את מועמדותו. וכרגע ההחלטה, ממה שאני עודכנתי על-ידי ועדת האיתור – אני מזכיר, ועדת האיתור היא ועדה עצמאית שמונתה על-ידי החוק בראשות השופט קמא – הם העדיפו לא לבחור כרגע חבר נוסף, אלא להמתין לסבב האישורים של הוועדה כדי לוודא שכל ה-11 עוברים, ואם הם לא עוברים, אז לעשות כבר את המינויים במשותף.

ולמה? כי החוק קבע תפקידים גנריים. זאת אומרת, זאת אומרת, צריכים להיות שש נשים, צריכים להיות נציגים של כך ואחרת, אז אין טעם כרגע , כשאתה לא יודע להרכיב את הפאזל,להרכיב אותו חלקית, אלא הם ממתינים להשלמה של העניין הזה. אני מעריך שזה ייגמר בחודש הקרוב, ואז אנחנו נמצאים בהליך די קצר של אישור.
היו"ר איתן כבל
אני מבקש, גברתי, מנהלת הוועדה, להוציא פנייה של הוועדה גם לשופט קמא, לא כדי להתערב אלא כדי להציג בפניו את הלו"ז הצפוף שבו אנחנו נמצאים. ועוד יותר חשוב מהשופט קמא, זה לאורי יוגב. שם יש מדפים עמוסים באנשים שמחכים לקבל תשובות. ואני אומר את זה לא בציניות.
ישראל אייכלר (יהדות התורה)
יש לי שאלה: האם החברים חייבים להיות בנבחרת הדירקטורים של לפיד ויוגב?
היו"ר איתן כבל
לא, לא.
שלמה פילבר
יש ועדת איתור עצמאית שבוחרת אותם.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
אבל השאלה של אייכלר היא נכונה - - -
היו"ר איתן כבל
היא נכונה, אבל היא לא על-פי החוק. הפרוצדורה, מי שמבצע אותה זה חבורת יוגב, כי היא כבר אמורה להיות אמונה על העניין. הם לא נבחרים ולא עוברים את התהליך של נבחרת הדירקטורים. אתה היית חלק מהכנסת החוק הזה. יש פה תהליך אחר לגמרי.
ישראל אייכלר (יהדות התורה)
זה בלתי תלוי.
היו"ר איתן כבל
בלתי תלוי, כן.
שלמה פילבר
זה חוק עצמאי.
היו"ר איתן כבל
אדוני, בבקשה.
קריאה
אני רוצה לגיד שני דברים, שהם לכאורה דבר והיפוכו. מהיום שקיבלתי את המקל של יישום החוק הזה, והחוק הזה נולד עוד לפני שנכנסתי לתפקידי - - -
יוסי יונה (המחנה הציוני)
המטאפורה, המקל, היא בעייתית.
שלמה פילבר
לא, המקל זה העברת מקל. אתה יודע. שרביט זה בטח יותר בעייתי.
ישראל אייכלר (יהדות התורה)
זה הידית של המקל.
היו"ר איתן כבל
חברים, מטאפורות זה הכול בראש של השומע.
שלמה פילבר
אמרתי ואני חוזר ואומר, הסיוע של משרד התקשורת הוא ברמה הלוגיסטית-ארגונית. לא תכנים. כל הזמן מחפשים להאשים את השר הממונה שהוא משתלט על התקשורת, שהוא מחליט. קבענו לעצמנו כלל, ואנחנו עומדים בו, כלל ברזל, שיש מנהל מקצועי שנבחר לתאגיד. המנהל הזה נבחר בהליך ציבורי, פתוח, על-פי החוק, עם ועדה שמונתה על-ידי שרים אחרים. הוא קיבל את השרביט, וכל ההחלטות המקצועיות בידיו.

מה שהוא מבקש מאתנו, סיוע מול האוצר, מול גורמים אחרים – אני חייל שלו בעניין הזה, והוא יודע את זה. ואלדד ואני בקשר שוטף, וכל הזמן עובדים על הפרויקט הזה. יש גם את נציגי האוצר, לפחות באגף התקציבים שעושים עבודה טובה גם כן, ומשתדלים.

בעניין העובדים – היה לנו דיון ארוך מאוד, של תשע ומשהו שעות, פה בוועדה, שבזמנו היה את הסעיף המפורסם עם 500 עובדים, כן מפוטרים, לא מפוטרים, סוכם להוריד אותו ושייפתח משא ומתן. פחות משבוע אחר-כך נפגשתי כבר עם ניסנקורן ועם חיקה. וישבנו, והם העלו שם נושאים מסוימים. אני לא יכנס לנבכי המשא-ומתן.

מה שחשוב להגיד, שמאז לי יש טלפון פתוח, שוטף, רצוף, עם אבי ניסנקורן, ובמידת הצורך, פחות היה בתקופה אחרונה עם העיתונאים, אבל ככל שצריך. אני כבר נפגשתי עם אבי השבוע עוד פעם, ומפה אנחנו נוסעים שוב פעם. אבל אני אומר את זה שוב בהסתייגות. זאת אומרת, אתם לא רוצים אחרי שעשו כל-כך הרבה מאמצים להוציא את השידור הציבורי מהידיים של הפוליטיקאים ולתת אותו בידיים של מנהל מקצועי, להחזיר אותו בדלת האחורית דרך קביעת מכסות ותקנים וכל מיני דברים מהסוג הזה.

הסיכום העקרוני – וזה מה שאמר אלדד, וזה מה שאנחנו מסכימים – עובדי רשות השידור, יש בהם עיתונאים מאוד טובים, קצת פחות טובים – אני לא שופט, אני אומר באופן כללי ממה שמדברים –אין סיבה בעולם שהם לא יהיו חלק מתאגיד השידור הציבורי.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
אבל למה לא פונים אליהם - - -
שלמה פילבר
בתהליך מופיע בחוק – 25%, ואלדד יודע והמערכת של התאגיד יודעת איך לטפל בקיום הסעיף הזה של החוק. מעבר ל-25% אנחנו מדברים באופן כללי, ושם הבעיה, על כך שעקרונית כשיש תפקידים נוספים, אין שום סיבה בעולם שעיתונאי או עובד מקצועי כזה או אחר מרשות שידור לא יתמודד על אותם תפקידים, כפוף לשתי נקודות שאנחנו חוזרים ואומרים אותן כל הזמן.

האחת, זה רמה מקצועית – זאת אומרת, אף אחד לא מקבל חסינות אם הוא לא שווה. ומי שיקבע את המקצועיות זה אנשי התאגיד, זה לא אני. שתיים, שוב, החוק קבע מין מסגרת כסף, ושיא כוח האדם הוא גם שיא כוח האדם, אבל הוא גם מסגרת תקציבית. היום ברשות השידור, פה יושבים אנשי היוצרים, יודעים, בשנתיים האחרונות כל הכסף הולך למשכורות. ותקוותנו הגדולה מאוד, שאנחנו נגיע לסיטואציה שבה לא יותר מ-35% מכספי התאגיד יהיו לשכר.

זה אומר שאם אנחנו נצליח, ועוד מעט נגיע גם ללוחות הזמנים, מעוד שנה, 200 ומיליון שקל נוספים ייכנסו לתעשייה של היצירה במדינת ישראל. זו בשורה גדולה מאוד, וצריך לדעת אותה. אבל זה כפוף לזה שאנחנו נעמוד על העקרונות האלה, שמי שנקלט לתאגיד, ייקלט.

אני ישבתי גם השבוע עם נציגים, בלי לפרט פה, ואמרנו להם: חברים, תראו, האופציה היא כזאת, אף אחד לא נזרק לכלבים והולך להיות רעב ללחם, כל מי שפורש, ישנם הסכמי פרישה מאוד מיטיבים. זה שייך לאוצר, לא שייך אלינו. אני לא נוגע בזה. אבל לו יצויר, שלא היו קולטים אף אחד מהאנשים האלה, והיה לוקח את חבילת הפיצויים שלו הולך הביתה ומתחיל לחפש עבודה בשוק, בשוק התעשייה והתקשורת הקיים היום, היה מוצא עבודה בהיקפי עבודה שמוצעים היום בתאגיד.

אז אנחנו אומרים, מי שהוא טוב ומקצועי, מוזמן להגיש עכשיו את מועמדותו לתאגיד, ייבחן על-ידי אנשי התאגיד, ואם הוא נמצא מתאים וראוי וכשיר, בשמחה רבה. שם אנחנו נמצאים בדיונים עם האוצר, ובעניין הזה אני לפחות אעמוד בצורה נחרצת. זאת אומרת, יש עוד ניסיון לזנב בתהליך, לנסות לרדוף אחרי הרכבת שכבר יצאה מהתחנה ולנסות להשיג כל מיני הטבות במסגרת מכסות, הבטחות, התחייבויות, תקראו לזה באיזה שם שאתם רוצים, של אנשים שיוכלו להיכנס כך ואחרת. מי שיחליט על זה הוא אלדד. בעניין הזה אני אהיה חומה בצורה, להגן עליו בעניין הזה. אבל משם והלאה, כל מי שיעבור את שני הקריטריונים האלה, מוזמן בשמחה - - -
היו"ר איתן כבל
תודה, אדוני.
ישראל אייכלר (יהדות התורה)
יש לי שאלה: יש הגנה לזכות העובד לשמור שבת, כמו שהיה עד היום, מבלי שייפגעו סיכוייו להתקבל? - - -
היו"ר איתן כבל
אני רוצה, לפני כן, לדעת איך הצבעתם אתמול על הנסיעה של הרכבים הממשלתיים בשבת?
ישראל אייכלר (יהדות התורה)
אתה יודע מה אני עשיתי? בזכות גנאים, שיהיה בריא, התקזזנו.
היו"ר איתן כבל
מה שנקרא: מצאת לך גוי של שבת.
ישראל אייכלר (יהדות התורה)
אני ממש מודה לו. זה היה מלכוד.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
- - -
שלמה פילבר
חבר הכנסת אייכלר, אין לי מושג - - -
היו"ר איתן כבל
הוא יעקוב, ולא בשבת.
ישראל אייכלר (יהדות התורה)
לא סתם שאלתי אותך.
היו"ר איתן כבל
אני מבקש לשמוע בקצרה את נציגי העובדים, אבל ממש בקצרה. אני גם אעדכן אתכם, אני שוחחתי הבוקר עם יושב-ראש ההסתדרות, אבל אני אומַר את זה בדברי הסיכום של החלק הזה.
היו"ר איתן כבל
חברים, רק לא הרצאות. לגופו של עניין. מי שמרצה, יקוזז לו.
קריאה
- - - פרופורציה - - -
היו"ר איתן כבל
תודה רבה שאתה מלמד אותי את השיעור הראשון. הרי אי אפשר - - - היה צריך יותר מ-100 שנה עם מספר הוועדים, כדי להיפגש איתם. כל אחד ידבר את הזמן שלו, וכל אחד יגיד את מי הוא מייצג בעניין.
אברהם חיים
אבי חיים, אני יושב-ראש ועד הפעולה של מטה גבייה טלוויזיה ורדיו, של הוועד המשולב.

שלום אדוני היושב-ראש, שלום אדוני המנכ"ל, שלום לכל חברי הכנסת. שמעתי את הדברים שהמנכ"ל אומר פה, קצת כואב שאישה או אימא בת 45, שתקבל את כל הפיצויים שיש, ושהיא מגיל 17 עובדת רשות השידור, והיא תצא החוצה. אני לא יודע, אתה אומר אומנם פיצויים מוגדלים, זה נכון. אבל אני לא יודע אם יש לה עתיד, ואיפה היא תוכל למצוא עבודה במקום אחר.

זה הדבר הראשון. זאת אומרת, העובדים האלה שמסיימים והולכים בגילאים שהם לא גילאי פנסיה, או גם בגילאי פנסיה – אני לא חושב שיש להם איזה עתיד באיזשהו מקום. אנחנו יודעים מה זה בסקטור הרגיל, הפרטי - - -
היו"ר איתן כבל
אבי, סליחה שאני מתפרץ לדברים שלך. אנחנו במקום אחר בשיח. זה שיח שניהלנו אותו, והיה שיח קשה, בתהליכי החקיקה. אני רוצה לשמוע ממך איך הדברים מתנהלים היום. הרי זה לא יעזור. לא נפתח עכשיו את כל הדיון. בוא תנצל את הבמה, כמו שאני כבר אומר לכולם, כדי לחדד, לקדם, לא להחזיר אותנו לאחור. ברשותך, אבי.
אברהם חיים
אז מה שקורה כרגע מבחינת ההסתדרות, אנחנו, הוועדים המשולבים, לא יודעים מה קורה אתנו. גם אמרו, ישבו עם העיתונאים. אנחנו גם חלק מרשות השידור. אנחנו עובדי רשות השידור כמו כל העיתונאים ואנחנו מבקשים שיתייחסו אלינו בהתאם ויתנהלו בהתאם. וגם המכסות שייקבעו, שיהיו גם בהתאמה לכל שאר העובדים, לא רק לעיתונאים. וזה בגדול מה שאני רוצה להגיד.
היו"ר איתן כבל
תודה.
איאד חרבי
שמי איאד חרבי, יושב-ראש ועד העיתונאים ב"קול ישראל". דיבר קודם אלדד על המספר שהם שואפים להגיע אליו, 853 עובדים - - -
היו"ר איתן כבל
לא שואפים, אלא ייקבע שיא כוח האדם.
איאד חרבי
נניח שזה המספר, וככה ייקחו 25%, קרי: ייקחו 200 עובדים מכל עובדי רשות השידור. אנחנו היום כ-1,140 עובדים ברשות השידור - - -
אלדד קובלנץ
שיא כוח האדם יהיה נ מוך עוד יותר.
היו"ר איתן כבל
נו, ברור. בסדר. אנחנו לא - - -
אלדד קובלנץ
אתה ניסחת את הדיון כדיון שקוף - - -
היו"ר איתן כבל
כן. אני לא תופס אותך במילה.
איאד חרבי
אז זה אומר שייקחו מעובדי הרשות כ-200 עובדים, וכמעט 1,000 עובדים יפוטרו וייזרקו הביתה. זה מספר גדול. אני חושב שניתן לקחת את כל עבודי רשות השידור ולוותר על ה-400 שדיבר עליהם אלדד. לא צריך להביא מבחוץ. יש פה עובדים מצוינים. כל עובדי רשות השידור, לא משנה איפה הם עובדים, אם זה ברשת ב', אם זה ברדיו או בטלוויזיה, כולם עובדים טובים ועושים עבודה יפה, ועשו עבודה יפה. זה בלי קשר לעובדים.

לגבי המשכורות – אנחנו לא מרוויחים מיליונים ברשות, ואם יקצצו במשכורות שלנו לאחר שאנחנו עובדים 20 ו-30 שנה, זה לא הוגן. כי אי אפשר לקצץ את המשכורות על חשבון זה שיכניס לנו יותר עובדים מעובדי הרשות.

אנחנו עובדים שנים, עם ותק של שנים. מנכ"ל שמגיע עכשיו לרשות, הוא מקבל משכורת יותר גבוהה מכל העובדים שעובדים שנים רבות. אז צריך גם לשים את הדגש לגבי הוותק של העובדים. עובדים שעוברים מהרשות הישנה לחדשה, הוותק שלהם יהיה אפס. אני, אחרי 20 שנה שעובד ברשות, הוותק שלי יהיה אפס. זה אומר המון.
היו"ר איתן כבל
תודה, חברי. אני רק רוצה לחדד בעניין הזה. קודם כל, אני מודה לך שדיברת בקצרה. אני שוב אומר לכם, זה לא שולחן משא ומתן פה. אני גם לא רוצה להפוך את זה לשולחן משא ומתן. זה לא נכון מצדי. יש את ההסתדרות, שאני מקווה ולפחות ממה שאני יודע גם מאבי, מנסה לראות את הדברים - - -
שלמה פילבר
אלדד ואני - - -
היו"ר איתן כבל
כן. אתה העלית פה נקודות שהיו בליבת ההתייחסות כשיצאנו לדרך. אני לא רוצה לחזור לאחור. יש לי עמדה לגבי כל דבר ודבר. אני אומר אותה. אבל זה לא פה, זה במשא ומתן. ותאמין לי, הבוקר שוחחנו, אבי ואני, בדיוק על הדברים האלה. אין כאן המצאה של עניינים. הדברים מאוד-מאוד ברורים: שיא כוח-אדם, המחויבות בחוק. דרך אגב, זאת מחויבות המינימום, כי תיאורטית, ואולי היא יותר מתיאורטית, כל אחד יכול לגשת, אם זה טכנאים – אני לא רוצה שבסוף יד אחת תהיה חזקה מדי מהיד השנייה.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
איתן, אני חושבת שצריך לחדד איך מקבלים - - -
היו"ר איתן כבל
אבל זה לא השולחן. אני רוצה לדבר על עקרונות.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
צריך לדבר על העקרונות, אבל צריך להבין אותם.
היו"ר איתן כבל
בבקשה, משה.
משה זמיר
שלום, שמי משה זמיר, אני עובד "רשת מורשת" של "קול ישראל". אתה, איתן, והרב אייכלר, והרבה אנשים, לחמו מאוד בשביל העובדים של רשת מורשת", והכניסו תקנה שהעובדים של "רשת מורשת" ייכנסו כעובדים אחרי שנים שהם היו ש"ת, עובדי כוח-אדם. אנחנו בסך-הכול כ-15 עובדים ב"רשת מורשת".

ייאמר לזכותו של שמעון, שהוא זכה עכשיו למכרז של מנהל התאגיד של הרדיו - - -
היו"ר איתן כבל
ואנחנו מאחלים לו בהצלחה.
משה זמיר
הוא קיבל את "רשת מורשת" כשמונה שעות ביום. היום "רשת מורשת" עובדת כ-24 שעות ביממה, על אותה מצבת כוח אדם. שזה אומר, לא קיבלו שום עובד חדש. אנחנו עובדים סביב השעון, האנשים ב"רשת מורשת" לא יכולים לצאת לחופשות. אם הבן-אדם חולה, הוא צריך לבקש ולהתחנן מעובד אחר שיחליף אותו כי אין כוח אדם, והאוצר לא נותן להכניס עובדים חדשים בכדי לאזן את המצב.

ומה ההבטחה שלנו לעבוד לתאגיד החדש? אנחנו בסך-הכול עובדים חדשים, בחוזה שבע-שמונה שנים, השכר שלנו הוא הרבה מתחת למה שחושבים. איפה ההבטחות? היום אני עובד שתי משמרות ביום, שזה אומר, 12–13 שעות ביום, והשכר שלי זה 10,000 שקל בחודש. תודה.
היו"ר איתן כבל
תודה. חיקה, בבקשה.
אחיה גינוסר
אני אנסה טלגרפית. בוועדה המיוחדת שהוקמה בראשות צחי הנגבי, היה סיכום שמשרדי האוצר והתקשורת ינהלו משא ומתן על כמה נושאים, ביניהם הנושא של מספר המועבדים לרשות החדשה. משא ומתן כזה לא יתנהל. עד רגע זה לא התנהל משא ומתן. אני אומר את גם לך, שאמרת שמדברים עם העיתונאים.
רועי פולקמן (כולנו)
אבל אמר המנכ"ל שמתקיים משא - - -
אחיה גינוסר
לא מדברים עם העיתונאים. לא התנהלה אפילו שיחה אחת. אני אומר, לא התנהלה שיחה אחת מאותו יום. זה דבר אחד חשוב לציין.
שלמה פילבר
אני ישבתי, לא אגיד פה עם מי, והייתי בלב פתוח ובנפש חפצה לנהל משא ומתן. ביקשו ממני להתחיל לדבר, קודם כל, על תנאי הפרישה של הפורשים ולשפר אותם, לפני שאנחנו מדברים על העוברים. ושם זה עומד. שם נתקענו.
היו"ר איתן כבל
חיקה, אמרת, זה בסדר, וזה חשוב.
אחיה גינוסר
אם אני מבין נכון את דבריו של מר קובלנץ, אז בכל הנושא של המעבר למודיעין, נאמר פה מספיק. אני רק רוצה להזכיר לכולנו, מר קובלנץ לא אמר בשום מקום ובשום זמן, ששידורי הרדיו יישארו בירושלים.
היו"ר איתן כבל
יקירי, חיקה, למה אתה מבזבז את זמנך על שאלות אחרות. העניין ההוא כבר סיכמנו אותו, ואני על זה.
אחיה גינוסר
ועוד דבר שקשור בעקיפין גם לעניין ההוא, סליחה - - -
היו"ר איתן כבל
אני סובלני כלפיך כבר כמה שנים, גם עכשיו אני אהיה.
אחיה גינוסר
גם אם נקבל את פרשנותו מרחיקת-הלכת של אבי ליכט – הבלתי מתקבלת על הדעת, אפשר לומר – אני מבין ממר קובלנץ שגם אז, גם אם הרשות תעבור למודיעין, גם אז הוא לא יוכל לצאת בשידורים מלאים של הרשות החדשה. זאת אומרת, זה לא פותר את הבעיה. זה לא פותר את הבעיה.

אתה פתחת את דברים באמירה על הקושי, התייחסת לעובדים ברשות השידור, אז אני רוצה להגיד, אתה צודק. זה לא רק שאתה צודק, זה לא חלילה למנוע מצב כזה. המצב הזה הוא מצב קיים נכון לעכשיו. המצב קשה ביותר. אני לא יודע איך לתאר את זה, איך להביא להבנתכם שאנשים נמצאים במצבים נפשיים שאני כראש איגוד מקצועי, לא מכיר, לא יודע איך מטפלים, אבל רואה את זה, ובעיניים כלות. זה קשה לראות את האנשים במצבים האלה.
רועי פולקמן (כולנו)
חיקה, אז למה יצאה הוראה לא לגשת למכרזים? הרי כל הפואנטה היא שאנשים ייקלטו בתאגיד החדש. יצאו מכרזים - - -
קריאות
- - -
היו"ר איתן כבל
חברים, לא, לא. הוא לא שאל אותך. הוא שאל אותך. אני קובע אם תענה. אני לא שם. חברים אתם לא מבינים מה אתם עושים פה. אתם מבזבזים את הזמן. במחילה, אל תיקח אותי למקום – אני רוצה להיות מכאן והלאה. זה מחזיר אותי – השאלות האלה כבר נשאלו, תאמין לי, וכבר היה דיבור, וכבר שוחחתי עם המנכ"ל על הדברים האלה, ולמה ואיך, ונכתב לו אפילו מכתב שהופץ פה בין כל חברי הכנסת, והוא הגיב והשיב.

אני רוצה לדעת, במקום שבו הוא נמצא, איך אנחנו עושים את הצעד קדימה. בבקשה, סיים.
אחיה גינוסר
אני מסיים. אני רק רוצה לומר כך: שמעתי את דבריו של מנכ"ל משרד התקשורת, מר פילבר, אומר שה-25% מחויבים על-פי חוק, והשאר, כמובן, לפי בחירתו של מר קובלנץ. לדעתי, במשא ומתן שנקבע שיתנהל, אפשר לקבוע, כפי שנקבע בחוק שיהיו מינימום 25%. אפשר במשא ומתן לקבוע שיהיו 50% או 60% או 70% או 80%. הרי אף אחד לא מטיל ספק בעובדה שמתוך 1,200 עובדים ברשות השידור, שזה כולל את כל קשת העובדים, טכנאים, עיתונאים וכולי, לא יכול להיות שרק 25% הם טובים. הרי זה לא יתכן. בשום ארגון בשום גוף, בשום חברה פרטית, אין מצב כזה. אז מכיוון שזה דבר - - -
היו"ר איתן כבל
חיקה, תודה.
שלמה פילבר
חיקה, מכל האנשים פה בחדר, אני חושב שאיתך ישבתי הכי הרבה שעות, וזה עבר הרבה - - -
אחיה גינוסר
ולא קרה כלום. לא קרה כלום.
היו"ר איתן כבל
אדוני המנכ"ל, חברים יקרים, חיקה, תודה. הבנתי את העניין.
משה שגב
שלום אדוני היושב-ראש, חברי הוועדה, שמי משה שגב, יושב-ראש ועד עובדי הנדסה בטלוויזיה. אני לא ארחיב פה בעניין המשא-ומתן, כפי שביקש אדוני היושב-ראש, ואני חושב שזה באמת לא המקום. אנחנו יודעים איפה לפתור אותו. אני רק יכול להגיד שיש לנו נכונות מאוד גבוהה להיכנס למשא-ומתן ולבוא לוויתורים מאוד-מאוד כואבים מבחינתנו, וכל זה רק בגלל דבר אחד, כי אנחנו חפצי חיים.

ואני מציע פה לכולם רק לעשות את הבירור הקטן מה עברנו בשנה וארבעת החודשים האחרונים, שאם האשימו כל מיני הנהלות ותיקות, נכנסו הנהלות חדשות, אנחנו כבר פעמיים עם הנהלה, ואתם יכולים לקבל מהם את חווֹת הדעת על מה שהעובדים עשו בתנאים הבלתי-אפשריים במשך שנה וארבעה חודשים, ואפשר להבין מהעניין ה זה שכל האשמות שאי פעם טפלו על עובדי רשות השידור ירדו מהשולחן, והבינו שיש עובדים שאפשר לעבוד איתם.

אם יש הנהלה שיודעת להוליך אותנו, אנחנו מוכנים ללכת קדימה, ואני לא מוכן שידביקו לנו את הסטיגמה של עובדי רשות השידור. יש עובדים מצוינים שמוכנים לרוץ קדימה ו"להתאבד" על מקום העבודה.
היו"ר איתן כבל
אמירה שאני מכבד אותה מאוד, ועל זה אני רוצה להילחם.
לילך גבאי שזר
שמי לילך גבאי שזר, אני יושבת-ראש ועד הנדסאים בטלוויזיה "החינוכית", ואני אשתדל לצמצם - - -
היו"ר איתן כבל
לא, את מצמצמת. אני כבר רואה איך את - - -
לילך גבאי שזר
אני יודעת. הכול בסדר.

גם אנחנו, עובדי "הטלוויזיה החינוכית" נמצאים בחוק הזה כבר מעל שנה וארבעה חודשים, ולנו אין שום מתווה. זאת אומרת, אין תנאי פרישה, אין איזשהו מסלול של השתלבות בתאגיד או ניוד במקרה של עובדי מדינה כפי שידוע. אתנו לא מתנהל שום משא ומתן ראוי ומכבד, למרות שגם אצלנו יש עובדים מצוינים שהם רוויי רפורמות, נאמר ככה. כי אנחנו היינו 500 עובדים, ונכון להיום הצטמצמנו ליותר ממחצית. אנחנו עושים עבודה מצוינת, משתכרים שכר מאוד צנוע. ועדיין, משום מה, הסוגיה של עובדי "החינוכית" והמעבר של "החינוכית" אל התאגיד, עדיין לא נפתר.

כדי שזה יקרה צריך לא רק את ההסתדרות. צריך שגם האוצר וגם המדינה ישתפו פעולה כדי שיחד נסגור את הסוגיה הזאת.
היו"ר איתן כבל
תודה.
ישעיהו קומורניק
שמי שייקה קומורניק. אני מוועד אגודת העיתונאים בירושלים. אני רוצה להציע דבר פשוט. בבג"ץ שהגישו העובדים שאל כבוד השופט, ניל הנדל, דומני, את נציג המדינה: תסביר לי, אם אתם צריכים קריין בתאגיד החדש, ויש לכם קריין שאין חולק על כישוריו בתאגיד הישן, למה שלא תפנו ותיקחו אותו? ענה נציג המדינה: אנחנו רוצים תרבות ארגונית אחרת.

אני דוחה בשאט נפש את כל הסיפור של תרבות ארגונית קלוקלת. זה לא שייך לעובדים.
קריאה
די.אנ.איי.
ישעיהו קומורניק
והדי.אנ.איי. הזה.

אני רוצה להציע הצעה פשוטה, שעל כל תפקיד, קודם כל, יפנו לאחד שממלא אותו בלי שום בעיה ברשות הקיימת, ויראו אם הוא מתאים, אם אפשר להעביר אותו. קודם כל, לדון איתו, ואחרי כן לחפש בחוץ.
היו"ר איתן כבל
אני רוצה לומר דבר אחד, כמו שאמר גם המנכ"ל, יש דבר אחד שאנחנו לא נתערב בו: בעניינים המקצועיים. אנחנו לא הלכנו את כל הדרך הזו, כדי שבסוף - - -
ישעיהו קומורניק
- - -
היו"ר איתן כבל
תאמין לי, הבנתי אחד לאחד את אשר אמרת. זאת אומרת, על פניו זה הגיוני. גם המנכ"ל לא פסל את העניין הזה גם בשיחה ביני לבינו. זה לא עומד שם.

דבר שני, יחד עם זאת, גם אמר המנכ"ל, ואני יודע שזה לא דבר פשוט.העניין של השכר, וגם אני דוחה בשאט נפש כשמדברים על די.אנ.איי. ותרבות ארגונית – אני אומר לך שהדברים האלה מונחים לפתחו של המנכ"ל, לפתחו של יושב-ראש ההסתדרות, ולפתחו של מנכ"ל משרד – אני יודע את זה. אני יודע כי אני התערבתי בעניין הזה, לא מהמקום המקצועי של תיקח את זה ואל תיקח את זה. אלא מהי המסגרת. והאמן לי שזה הכיוון שצרי שיהיה.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
כן, אבל איתן, היה משהו לא ברור במנגנון שאלדד - - -
היו"ר איתן כבל
אני אזכיר לך, איילת – אמר את זה ביושר המנכ"ל: הוא מייצר יש מאין בעצם.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
כן, כן - - -
היו"ר איתן כבל
בבקשה.
יאיר טרצ'יצקי
אני יאיר טרצ'יצקי, יו"ר ארגון העיתונאים. יש לנו הרבה מאוד חברים עיתונאים מרשות השידור, למרות שאנחנו לא הארגון היציג ברשות השידור, אלא בערך בכל יתר כלי התקשורת.

יש לי שתי נקודות עקרוניות שחשוב לי לומר: הנקודה הראשונה, דוּבר על שקיפות ועל האופן שבו דברים מתנהלים, אז אל"ף, ראיתי את האתר של התאגיד החדש, ואני חושב שזה מאוד מבורך וזה מייצר אווירה אחרת שלא היתה ברשות השידור. ואני מזכיר שבכל מה שקשור לעובדים מאורגנים, שקיפות צריכה להיות קודם כל מול האנשים שמייצגים אותם, שזה הארגונים שמייצגים את העיתונאים ואת יתר העובדים. זה משהו חשוב.

אני חושב שככל שהתהליך ייעשה יותר במשא ומתן ובדיאלוג שוטף ויומיומי, כך יהיה טוב גם לתוצאה הסופית, וגם לעובדים שיושבים עכשיו ברשות השידור, ורואים פתאום שהתפרסם משהו באינטרנט, מכרז או סוג של מכרז, על תפקיד שהם ממלאים כביכול, והם לא יודעים, רגע, - - -
היו"ר איתן כבל
על זה אני מסכים.
יאיר טרצ'יצקי
אני אומר את זה כעניין עקרוני. אני ממליץ וחושב שזה צריך להיעשות, שהכול ייעשה בהשתתפות נציגים.

הנקודה השנייה, וזה משהו שדיברו עליו על עניין השכר. אני לא מספיק בקי בשכר ברשות השידור, ואני לא יודע אם יש הרבה אנשים שמצליחים להבין מה קורה שם. אבל אני מאוד בקי בשכר בשער הענף. ויש לי חשש ששמעתי אותו גם בדברים שמנכ"ל משרד התקשורת אמר בעבר, וגם בדברים שהמנכ"ל הזמני של התאגיד אמר היום. הניסיון להשוות את התנאים – אני מדבר כרגע על העיתונאים – למה שקורה היום בשוק, הוא מאוד-מאוד בעייתי.
היו"ר איתן כבל
מדאיג, אתה אומר.
יאיר טרצ'יצקי
המצב היום של תנאי העסקה בענף בעיתונאות הוא קטסטרופלי. לא רע, קטסטרופלי, מעבר לכמה טאלנטים שאולי מקבלים שכר גבוה. אני חושב שחלק מהבעיה היא ששוק העיתונות היום לא יודע לממן את עצמו, ובגלל זה לא מצליח לשלם משכורת - - -
היו"ר איתן כבל
יאיר, בבקשה, סיים.
יאיר טרצ'יצקי
משפט וחצי: הוא לא יודע לממן את עצמו, ובגלל זה עיתונאים נאלצים להתפשר על שכר מאוד-מאוד נמוך, שגם פוגם במקצועיות שלהם וגורם לאנשים לעזוב אחרי שנתיים-שלוש שהם מתמקצעים.

תאגיד השידור הציבורי החדש צריך להיות, בהקשר הזה, אור לגויים. הוא לא ממומן מכספי פרסומות, הוא ממומן מכספים ציבוריים. והוא צריך לעשות לא רק עיתונות טובה, אלא גם לפרנס את האנשים בצורה מכובדת - - -
היו"ר איתן כבל
תודה, יאיר. אמרת דברים חשובים. רק אתה יודע, אתה עיתונאי, אתה יודע גם לקצר. יש לו"ז.
יאיר טרצ'יצקי
אומרים: לא היה לי זמן לקצר, אז הארכתי.
היו"ר איתן כבל
תודה, יאיר.
אליעזר וחנונו
שמי אליעזר וחנונו מיחידת הביקורת של רשות השידור. אני רוצה לדבר על נושא עיקרון קליטת עובדים בתאגיד החדש. אנחנו צריכים שהעיקרון הזה יישמר. הרי יש כללים מאוד ברורים, כיצד מקבלים עובדים לשירות הציבורי, והכללים האלה צריכים להישמר. זה מה שאני אומר. ויש פה את עיקרון השוויון, של השקיפות, וכל הנושא הזה צריך להישמר גם התאגיד החדש.

חבל שאנחנו נגיע למצבים שראינו אותם ברשות השידור. אני ערכת דוח על קליטה ופרישת עובדים. אנחנו יודעים מה קרה שם בעבר.

לנושא של כלל העובדים ועיקר העובדים והתאגיד, יש כן מה לתקן ברשות השידור, ואפילו הרבה. אבל בעבודתי נתקלתי בהמון עובדים שעושים את עבודתם נאמנה, עובדים מקצועיים, ואנחנו צריכים לדעת איך לקחת את זה לגוף החדש.
היו"ר איתן כבל
דברים חשובים, בוודאי כשהם נאמרים לפרוטוקול. תודה לך. איילת, בבקשה.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
אני מודה, אלדד, אני באה מעולם הניהול. ואל", האתגר שמונח לפתחך גדול, וצריך להגיד שגם האתגר של כונס הנכסים ושל ברי בר-ציון הוא אתגר לא מבוטל. אנחנו מתעסקים באיזשהו case ייחודי. אבל לא הצלחתי להבין באיזה מנגנון – אני מבינה, אם אתה צריך לקלוט עובד לתפקיד שלא היה קיים, לא ברשות השידור ולא פה, אני אומר,אוקי, אתה מפרסם מכרז ומנסה לקלוט את הבן-אדם. לא הצלחתי להבין באיזה מנגנון ייקלטו אותם עובדים. כרגע אני לא מקיימת דיון על מה מספרם ומה תפקידם.

אגב, אתה התייחסת לזה, רועי, במה שאמרת: העובדים דחוסים בין שתי אבני ריחיים, ברמות שהם פשוט נשחקים ונטחנים עד עפר, לא רק בגללכם, בגלל הסיטואציה המאוד-מורכבת שנוצרה, שהם לא יודעים למעשה מה לעשות. הם רואים תפקיד שפורסם, והם לא יודעים: אבל ועד העובדים עוד לא סגר את הסכמי הפרישה, ועוד לא סגר כמה עובדים נקלטים, ורגע, האם זה לויאלי מצדי, כי בכל זאת אני מנסה להיות בערבות הדדית,אז האם זה לויאלי מצדי לגשת לתפקיד או לא לגשת לפקיד.

אני מדברת עם עובדים ולבי נכמר. אל"ף, רבים מהם מצוינים, רבים מהם יוכלו לעשות עבודה מצוינת גם בתאגיד החדש. אבל הם חייבים להבין, ואני מקשיבה לך ואני לא מצליחה להבין באיזה תהליך נורמלי הם מצליחים להיקלט. בין אם מדובר ב"החינוכית", שמה ששאל אותי אייכלר זה האם "החינוכית" זה דבר חשוב בציבור החילוני. אז הסברתי לו למה חשוב לייצר תכנים איכותיים עבור ילדים, ולמה גם "החינוכית" מאוד חשובה בעיני.

אתה התייחסת לנושא – אני לא יודעת אם אפשר לעשות את זה במנגנון שאתה מציע. זה לא ש-800 עובדים הולכים להיות מרשות השידור וזה חלק מהבעיה, כי אז אולי הוא יכול היה לעשות את מה שאתה אומר. הוא לא יכול לעשות את זה בגלל שכמות העובדים היא מוגדרת.
ישעיהו קומורניק
סליחה, אין לו חיוב בחוק לקלוט רק 25%.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
לא, לא. ברור, ברור.
היו"ר איתן כבל
איילת, היית מדויקת מאוד-מאוד. תודה.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
אני חייבת להבין את התהליך. תודה.
היו"ר איתן כבל
חבר הכנסת אייכלר, בבקשה.
ישראל אייכלר (יהדות התורה)
קודם כל, אני חושב שחשוב מאוד וזו מטרת החוק וזה כולנו, ואני מאוד שמח שהעובדים רוצים לשתף פעולה, שיש צורך לגוון את אופי התכנים של רשות השידור, ומכאן נגזר העניין של העובדים, וזו לא שאלה ארגונית.

ולכן, אם יביאו עוד 400 עובדים שיהיו בדמותם או בצלמם ההשקפתית של העובדים הקודמים, אז מבחינה מקצועית אפשר לקחת את כל העובדים הקודמים ולהכניס אותם לתאגיד החדש ולא צריך להביא מבחוץ. אם מדברים על להביא מבחוץ, אז הכוונה היא שהעובדים המקצועיים והטובים שקיימים ייקלטו, ויוסיפו עוד עובדים עם עוד גוונים ועם עוד דעות ועם עוד השקפות ועם עוד גישות שונות. אחרת, אין טעם בזה.

ולכן אני שואל את אדוני, מר קובלנץ: מי קובע למי פונים בשוק העיתונאי והמקצועי לגשת למכרז? האם זה פתוח? - - -
אלדד קובלנץ
מה זאת אומרת? זה פתוח.
ישראל אייכלר (יהדות התורה)
אמרת שיש לכם אפשרות לפנות מעצמכם, לא רק מי שפונה אליכם.
אלדד קובלנץ
אה, לעיתונאים, כן.
היו"ר איתן כבל
עיתונאים מהרשות.
אלדד קובלנץ
לא, בכלל לעיתונאים.
ישראל אייכלר (יהדות התורה)
מהרשות זה בסדר גמור. אנשים בתוך הרשות, שהם עיתונאים מקצועיים, ואתה רוצה שהם ימשיכו, זה בסדר גמור. אבל כשאת היוצא החוצה להביא את האנשים, אני רוצה לדעת מה הקריטריונים של אדם שאתה רוצה להכניס שם, שהוא יהיה יותר מגוון, שייתן איזושהי אווירה נוספת לתכנים הקיימים.

ואני חוזר, אדוני היושב-ראש, זה חשוב גם לך, על השאלה ששאלתי את המנכ"ל, כי הגיעה שמועה, ואתה יודע שרוחש הרבה שמועות, שבקליטה החדשה יש איזושהי התניה שצריך לעבוד שבתות וחגים וזה חוסם את האנשים שהם שומרי שבת. אני רוצה להבטיח, כמו שהיה עד היום ברשות השידור – אני רוצה לציין שעובד שלא רצה לעבוד בשבת - - -
היו"ר איתן כבל
לא, יהיה כתוב: צולם ביום חול.
ישראל אייכלר (יהדות התורה)
אז צריך להבטיח את זה כדי שלא תהיה שום חשיבה שאדם, בגלל שהוא שומר שבת, הוא לא יכול להתקדם שם. תודה.
היו"ר איתן כבל
תודה. יוסי יונה, בבקשה.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
אדוני היושב-ראש, אנחנו עוסקים פה בסאגה שהיא מתמשכת, ולכן אני לא רוצה להאמין שהדברים נעשים שלא בתום לב. אבל מהעדויות שאנחנו מקבלים ומשיחות שאנחנו מקיימים עם עיתונאים ועיתונאיות, לעתים נוצר אצלי הרושם שבמקום לדבר כאן על התייעלות השידור הציבורי , מדובר על מסכת מתמשכת של התעללות בעובדים של השידור הציבורי. הלכתם עם הביורוקרטיה ושכחתם את המימד האנושי, שלא לדבר על כך שאפשר ששכחתם גם את המימד המקצועי.

וההערה של הרב אייכלר לפני כן, היא פתח לבעיה שאני רואה אותה מתחוורת למול עינינו. הנה, עודד, יש לך את הפררוגטיבה, כפי שאמרת, לפנות לעיתונאים חדשים. יש כאן עיתונאים נהדרים. רציתם רפורמה – כולנו בעד הרפורמה הזאת אבל למה, והעלינו את זה כבר במפגש הקודם, למה לא ליצור את התהליך של סינכרוניזציה בין שני המהלכים הללו? לומר: בראש ובראשונה אנחנו נפנה לעיתונאים הטובים, שלדעתנו, הם טובים, לעיתונאיות, למהנדסים, לטכנאים, שאנחנו רוצים ביקרם, ואנחנו חושבים שהם עושים עבודה נהדרת, נקלוט אותם, ואז נלך לשלב הבא.

כי מה יקרה? כי הרי אתם לא יצרתם התניה. גם כשנאמר 25%, 25% זה הרי שיעור מאוד נמוך. זה גוזר פיטורים נרחבים. ואם אנחנו לוקחים בתום לב את הטענה ש-25% זה לא מקסימום, זה מינימום – אם זה מינימום, אז רבותי, בואו נפתח בתהליך שהוא מכיל, שהוא מכבד. אנשים כאן עשו את העבודה שלהם שנים ארוכות, בנאמנות.

אני אומר בהערת אגב, אין תקציבים עדיין לתוכניות מקור היום. אני רואה שלשום, סתם, פותח את הטלוויזיה, הערוץ הראשון, אני מן אלה שעדיין צופה בערוץ הראשון ואוהב לצפות בערוץ הראשון, ורואה את הסרט של זלצר על ערד, ואני אומר: וואו, תראה איזה תוכניות נהדרות. נו, באמת, איזה תוכניות נהדרות - - -
היו"ר איתן כבל
זה יפה. צעירים רואים הערות הראשון וחושבים שזה שידורים מחו"ל, קול מפעם.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
אז אני אומר לכם: תוכניות נהדרות. יש אנשים מוכשרים, יש יוצרים מוכשרים, למה אתם לא עושים את התהליך הזה של לבוא לעובדים - - -
לירן עצמור
רק חשוב לציין: זו הפקת מקור חיצונית ששנתיים לא קורית - - -
היו"ר איתן כבל
סליחה, תודה. די, די.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
אנחנו נגיע לזה. היושב-ראש אמר לך שזה הנושא - - -
היו"ר איתן כבל
- - - מה, אתה עושה זינוק בעלייה? בחייך.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
זה נושא שעוד מעט נדון בו בכבוד.
היו"ר איתן כבל
תודה, יוסי.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
משפט אחרון: אני דורש, אני מפציר בכם, לקיים את התהליך הזה שכבר דיברנו עליו רבות, של לפנות אל העיתונאים והעיתונאיות הטובים, המוכשרים, המקצועיים, הטכנאים, המהנדסים, ולומר ברוח טובה ובאמון: אנחנו רוצים לקלוט אתכם, ואנחנו ננסה לקלוט מעל 25% - - -
היו"ר איתן כבל
תודה, יוסי. חברים, אני חייב להתכנס. רועי, בבקשה.
רועי פולקמן (כולנו)
אדוני היושב-ראש, אני אשמח שנגיד את האמיתות הידועות, כיון שחברי יוסי יונה, אחד הדברים לא להתעלל בעובדים זה להמשיך לנהל את אותם דיונים שוב ושוב. ואני רוצה להגיד את מה שאני מבין: 1. ה-25% הוא לא קדוש, אפשר לקלוט יותר. 2. התנאים שייקלטו בהם לא יהיו אותם תנאים, אפשר לסובב את זה, להגיד את זה, להגיד, אנחנו דורשים את זה. זה ברור שזה לא יהיה. אם תגידו שזה יהיה, ימלאו את המשבצות שם עם עובדים שהם לא יהיו עובדי רשות השידור. אני רוצה לראות מקסימום עובדי רשות השידור. זה לא יקרה. 3. הסכמי הפרישה סוגרים, אם לא במאה אחוז, אז ב-94%. אם עכשיו יפתחו את הסכמי הפרישה, גם כן לא יקלטו עובדים של הרשות. זה מאחורינו. ב-1 באפריל, נכון לרגע זה, כל עובדי רשות השידור מפוטרים. לא אולי וכולי, אלא מפוטרים. ואנחנו צריכים שהם ייקלטו בתאגיד החדש. והתאגיד הזה ישדר מירושלים. אלה הנתונים.

אני אומר את זה עם הרבה כאב לב: נציגי העובדים ברשות השידור, חברים יקרים, נעשה מה שאפשר כדי שתיקלטו, אבל אם אנחנו כל הזמן נחזור על הדיונים האלה, אני אומר לכפם, ב-1 באפריל כולם הולכים הביתה.
היו"ר איתן כבל
שמעון, ממש בקצרה, בבקשה.
שמעון אלקבץ
פט אחד, רק כדי שיירשם בפרוטוקול שבערוץ 1 לא משודרים רק חומרים ישנים, אלא גם חומרים חדשים, שמוכחים גם ברמת הרייטינג וגם ברמת - - -
היו"ר איתן כבל
תודה. אני רוצה לסכם את הדיון הזה. זה נושא ליבה שני, ובשונה מהנושא הראשון שהוא אולי מעורר רגשות, פה זה הרבה יותר. זה בני-אדם, זה על כל המשתמע מכך.

אדוני המנכ"ל, בהמשך לדברים שדיברתי עם יושב-ראש ההסתדרות, וגם החלפתי איתך כאן בצד – בכל הכבוד, אני לא חוזר לאחור בדיונים. אנחנו לא פותחים פה דברים. אני לא ממשלה, אני גם לא קואליציה. אנחנו ושים את המיטב כדי להוציא את התוצאה הטובה ביותר מתחת ידינו. ואני באמת רוצה להוציא את ה תוצאה הטובה ביותר מתחת ידינו, בכל אחד מהחיתוכים.

אבל אני אמרתי לך, אלדד, בשיחתנו, שכבודם של האנשים, ואני סומך עליך – כמו שאמר יאיר, לפעמים זה לא העניין אם אני ניגש למכרז או לא. לפעמים, כשאתה חלק ממערכת ואתה פותח עיתון או מתקשרים אליך, בדרך-כלל אתה לא רואה את זה, מתקשרים אליך ואמרים לך: ראית? עכשיו, אנשים כבר לא יודעים אם זה באמת מכרז, אם זה ככה או לא ככה.

מה שאני מנסה לומר: סוף מעשה במחשבה תחילה, כיוון שזו פעם ראשונה, אתה אמרת ואני משתמש בדברים שלך, שזו פעם ראשונה שתהליך כזה מתקיים. אז כל פעם לפני שאתה מאשר אותו, תחשוב על זה במושגים האלה. גם אמרתי לך, הסיפור אל מול העיתונאים, והדרך, ומה, ואיך, ואיך העובדים, הפתיחות הזו, במובן לא אם זה יהיה יותר מ-25% או פחות מ-25%, אלא אם נעבור את המחסום הזה עם עצמנו ביחס שלנו אלינו, אז כבר השאלות של אם זה יהיה יותר מ-25% או פחות מ-25%, זה ייתן לזה דחיפה גדולה.

אני מסכם בזה שביקשתי גם מיושב-ראש ההסתדרות, גם ממנכ"ל משרד התקשורת, ויחד איתך, לקבוע פגישה דחופה מרובעת כדי שנעשה את הסיכומים סביב כל העניינים האלה.
שלמה פילבר
אני רוצה לבקש רוח גבית מהוועדה בעניין הזה. ואני בא בידיים נקיות כי ישבתי עם ניסנקורן לפני יומיים על העניין הזה כמה שעות ואולי ניפגש שוב היום, ואפילו עשינו איזושהי פאוזה מסוימת בתהליך שהוא מאוד אתגרי, וכל יום בו חשוב.

כפוף לשתי הסכמות שהגיע הזמן ברגע הזה, ואני מדבר על נציגי העובדים של רשות השידור שירדו מהן, אפשר יהיה לעשות פריצת דרך ולרוץ: האחת היא, כמו שאמרנו, בוחרים את האנשים על בסיס המקצועיות שלהם, והשנייה, שהעובדים שנקלטים מעבר ל-25% נקלטים בתעריפי התאגיד. זאת אומרת, יקבלו את המשכורת של התאגיד, ואמרו פה לגבי מחירים - - -
אלדד קובלנץ
- - -
קריאות
- - -
שלמה פילבר
אני לא מנהל פה משא ומתן כי אנחנו נמצאים בנקודה הזאת כבר ארבעה חודשים. אם לא תהיה פריצת דרך, אז אלדד מתקדם, ובאמת העובדים יפסידו.

נקודה אחרונה: אני קורא פה לעובדים של רשות השידור, לא לנציגי הוועדים, לא להחרים את המכרזים. כל אחד שחושב שהוא מתאים, שייכנס לאתר, שישלח קורות חיים, לא יפגע בכבודו, ואולי הוא ידאג לפרנסה ולשכר שלו.
קריאה
אבל אין מתווה קליטה.
קריאות
- - -
היו"ר איתן כבל
סליחה, אדוני המנכ"ל. סליחה, אני מסכם.
קריאה
אבל אני מבקשת - - -
היו"ר איתן כבל
גברתי, אני אסכם איך שאני רוצה, לא איך שאת מכתיבה לי. תודה.

אני מדבר את הדבר הבא ואני אומר את זה כך: אנחנו נקיים את הפגישה, אדוני. אני לא הולך להחליף את ההסתדרות בדין ודברים הפנימי. אני יודע מה יושב-ראש ההסתדרות אמר לי, מה הם הקווים האדומים שהוא רואה לעצמו בתוך התהליך הזה. אני לא חושב שצריך לבוא ולומר אותם, כי כל אחד פה עם הדקויות שלו, וזה לא ייקח אותי למקום הטוב שאני רוצה אותו.

אני מבקש, אדוני – אנחנו נקיים פגישה לאלתר. אני אומר את זה ככה: לקבוע אחת ולתמיד את מסגרות הפעולה ואת סיפור הדרך כפי שהחוק גם הכתיב לנו. וננסה לתת גם בעזרת הרוח הגבית של ההסתדרות – היתרון של ההסתדרות בעניין הזה, שיש לה את היכולת לעבוד מול כל הגורמים, היא מייצגת פה את כל הגורמים בחיתוך כזה או אחר.

מומו, אני רוצה להעיר הערה קטנה לגבי שכל אחד ייגש – אל"ף, זאת קריאה לגיטימית. אבלה אמירה הזו צריכה לצאת מצד התאגיד. היא צריכה לצאת במובן הזה, של איך היא נאמרת. גם לאיך אתה אומר. יש רגע שהחיים הם סביב איך אתה אומר ומה אתה אומר. ואני חוזר ואומר, אנחנו נקיים אתה פגישה ממש בדחיפות הנדרשת. ופה אנחנו סופרים בהתאם לחוק את הסגירה של כל הדברים. הז נושא שני.

נושא שלישי שאני מבקש אותו, וגם ביקשתי את ההתייחסות גם של הכנ"ר וגם של אלדד לגבי העניין הנוגע לכם. מי מכם פותח ומציג את הדברים?
אמיר פיינגולד
שמי אמיר פיינגולד, מפיק עצמאי, אני וחברי היוצרים פה. הייתי בדיון בשבוע שעבר. סיפרתי לכם שהיה קול קורא ברשות השידור, של 30 פרויקטים שרובם בעצם עוד לא קיבלו את הכסף. חלקם גם פשוט לא חזרו אלינו. אמרו - - - החליט שמה שלא חתום לא קורה, ל מרות שכולנו חתמנו על חוזים מול הרשות. ובדיון הקודם איתן אמר שהוא מבקש מנציג האוצר שמנכ"ל האוצר יהיה וייתן לנו תשובות, כי יש פה הפקות ב-90 מיליון שקל שלא קיבלו את הכספים שלהם. והיינו רוצים לדעת איפה הדבר הזה עומד.

אנחנו היוצרים מבקשים לדעת מה קורה עם הכספים שהובטחו לנו לפי חוק, ובעצם זה כמו מכרז מדינה, שקיבלנו - - -, וביקשו גם את הסרטים מ-2015, והכסף עד היום לא הגיע.
היו"ר איתן כבל
תסתכל שמאלה.
אמיר פיינגולד
אני מסתכל שמאלה, אני גם דיברתי עם אלדד ועם ברי, ולהם אין תשובות. בוא נשמע.
לירן עצמור
אל תפנה אותנו שמאלה, איתן, כי עד עכשיו דובר מאוד גבוה על ערכים, וכשאתם מדברים על היצירה ועל התוכן, אתם מדברים עליהם גם כדברים מופשטים. אבל צריך לזכור שעשרה אנשים שיושבים כאן מייצגים אלפי אנשים שמיוצגים כאן והם לא מקבלים, לא הבטחת משכורת, לא פנסיה, אלא כולכם נסמכים על היצירות מקור שלהם, שאתם מאוד נהנים לראות אותן ב-12 בלילה, בשמונה בערב, ברייטינג כזה או ברייטינג אחר. אבל צריך לזכור שהמדינה התחייבה על היצירה המקורית באופן ציבורי, להשקיע 90 מיליון שקל בשנת 2015.

אפס שקלים. המשמעות של זה היא גם אפס מסך שחור, מסך שחור על היצירה בעברית, והמשמעות של זה היא אפס שקלים לאנשים האלה בבנק, שהיו אמורים להתפרנס מ-90 מיליון השקלים האלה. פה אנשים מדברים על תנאים כאלה, על תנאים אחרים. אבל אתם לא מתייחסים לאלה שבאו לכאן ברכב הפרטי שלהם ושילמו את הדלק, ומשלמים עכשיו את ה"סלופארק" כדי לחנות, כדי לעמוד פה לפניכם, ולהגיד: איפה 90 מיליון השקלים שהבטחתם לנו בחוק? אתם מדברים על קיום החוק? איפה 90 מיליון השקלים האלה?

אז אל תפנה אותנו שמאלה. אנחנו יודעים שאתה פועל יפה מאוד לקראת שנת 2016 ולקראת שנת 2017, עם הטלוויזיה הרב-ערוצית, ואתה אומר לכולם: אנחנו נדאג ליצירה העברית ברשות השידור. שבענו הבטחות מכם, רבותי, הלכנו עם הממשלה הקודמת, הלכנו אתכם, תמכנו בכם. איפה שר המשטרה עכשיו שיבוא לפה ויגיד מה הוא הבטיח לנו, איך כולנו נתפרנס, איך תהפכו פה את מפת התעשייה בישראל, איזה יופי של נופת צופים אתם תפיקו ב-90 מיליון שקל בשנה.

איפה ה-90 מיליון שקל האלה? לאן הם ברחו? אתם מעבירים 400 מיליון שקל ככה, ברבע שעה, להתנחלויות, לכל מיני דברים שאתם צריכים. 90 מיליון שקל – לא העברתם שקל השנה לאלפי עובדים שמחכים לעבודה הזאת. המסך יוחשך בעוד ארבעה חודשים. על מה אתם מדברים? המסך יוחשך. עם מה אתם תשדרו? אתם תשדרו את מוטי קירשנבאום, זכרונו לברכה. תיקחו כתבות משנות ה-70, שגם הן נקברות בארכיון שאין לו תקציב להחיות את עצמו כדי לשדר את עצמו בשנה הבאה. גם הוא רקוב, גם הוא עומד בסכנת השמדה בגלל העבריינות הזאת של אי העברת הכספים האלה.
היו"ר איתן כבל
תודה.
קריאה
סעיף 113, אדוני, בחוק שנקבע, חוק התאגיד החדש, והיועצת המשפטית פה תפרש את הסעיף, שאסף מאגף תקציבים מפרש אותו אחרת. זאת אומרת, הסעיף הזה אומר שרשות השידור תחת הכנ"ר ממשיכה להוציא מה שבג"ץ חייב אותה ב-2012 ו-2013, ויש פה את הנתונים. ב-2014 יצאו 12 מיליון, ב-2015 יצא אפס מיליון. כלום. למה? כי הפרשנות במשרד האוצר לסעיף 113, שהגברת יודעת להסביר אותו, אומר שהאוצר לא מעביר כסף להפקות מקור בזמן הפירוק.
היו"ר איתן כבל
תודה. אסף, אני רוצה תשובה מאוד חדה וברורה בעניין. גם אם היא רעה, אני רוצה בדיוק את התשובה.
אסף וסרצוג
בסדר גמור.

דבר ראשון, שמעתי לאורך הדיון הרבה פעמים "אוצר", גם בהקשרים אחרים, וחשוב לי להבהיר - - -
היו"ר איתן כבל
בדיון הזה "האוצר" נאמר הכי פחות מכל הדיונים שהיו עד היום.
אסף וסרצוג
אבל עדיין נאמר, והרגשתי צורך להגיד את זה: אין גוף שיותר מחויב מאתנו לתהליך הזה, ואנחנו מאוד רוצים בהצלחתו.
קריאות
- - -
היו"ר איתן כבל
חברים, אני מבקש שאף אחד לא יוסיף מילה. נאמרים כאן דברים לא קלים. אז אנא, בואו נכבד. בבקשה.
אסף וסרצוג
אין גוף שמחויב יותר מאתנו לדבר הזה. אנחנו נמצאים בקשר יומיומי, בכל מה שקשור להקמת התאגיד, גם עם המשרד, גם עם הרשות, ובעיקר-בעיקר עם אלדד, עם האנשים שלו, אפילו יותר מפעם אחת ביום. אנחנו מסייעים בכל מה שרק אפשר, וכל אבן שאפשר וצריך להפוך, אנחנו עוזרים בשבילתת את היכולת להתקדם ולעשות את מה שצריך לעשות.

לגבי ההפקות – מהרגע שתוקן החוק, התחלנו לדבר עם אלדד על איך אנחנו מכניסים את הסיפור של ההפקות שכרגע נמצא תחת אחריותו לתוך ההסכם. דיווחנו לך על זה בשבוע שעבר, ואמרתי לך שאנחנו משתדלים לסיים את זה כמה שיותר מהר.
אתי בנדלר
את מה אתם משתדלים לסיים מה שיותר מהר?
קריאה
- - -
היו"ר איתן כבל
תנו לי, תנו לי. סליחה, לא נבין.
אסף וסרצוג
אני אסיים להגיד את דברי ואז תגידו את דבריכם.
היו"ר איתן כבל
אנחנו לא נצא מכאן עד שאני אדע תשובה טובה או רעה, אבל אני אדע במה דברים אמורים.
אסף וסרצוג
גם אנחנו רוצים שכסף יגיע להפקות. אנחנו רוצים שהתאגיד כבר יקום כדי שלאלדד יהיה את ה-260 מיליון שקל שלו. אנחנו מאוד רוצים שזה יגיע לזה כדי שזה יהיה שקט, כדי שאלדד יוכל לבצע את משימתו, כי בסופו של דבר, בשביל זה קם התאגיד.

אבל בסופו של דבר, אנחנו חיים מכספי ציבור. זה לא שיושב לנו כסף, ואני אומר: מחר בבוקר להעביר למפיקים, יאללה, קחו למפיקים, מחר בבוקר להעביר לאלה, תעבירו לאלה. אנחנו צריכים לחתום על הסכמים מסודרים, אנחנו צריכים להסביר לאן הכסף הולך, ואנחנו צריכים לבדוק את הדברים. וכמו שאמרתי, יש עוד מכלול של דברים מעבר להפקות שאלדד צריך לעשות כדי שהתאגיד יקום, וגם עלינו יש אחריות לבדוק שהדברים האלה קורים. ולכן אנחנו צריכים לוודא שזה קיים ועומד. ולפעמים קורה שצריך לדעת לנסח עוד טיפה הסכמים.

בתחילת השבוע הבא, יש לנו גם רצף ישיבות פנימיות, גם רצף עם החבר'ה של אלדד, אני מקווה שאנחנו נצליח להגיע להסכמים שבסופם אלדד יוכל להתקשר עם מפיקים, להתחיל להיכנס איתם למשאים ומתנים בנוגע - - -
היו"ר איתן כבל
אני רוצה לחדד. יום חמישי הבא אני מקבל הודעה מכם, אני אומר את זה בצורה הכי ברורה, הנה, אני אומר פה, אדוני המנכ"ל, אני אומר את זה פה לכולם: אני רוצה לקבל הודעה ממך או מכל גורם בכיר אחר, שמודיע לי: יצאנו לדרך.

אני שומע את השיח הזה. אינני מאשים אותך. אבל אני כבר מקבל פריחה מזה. אל תפריע לי. אני רוצה לדעת בדיוק, כי תשמע, זה גם פתטי. אי אפשר להגיד: אין מקום, אין זה ואין זה. ומה נעשה?עשה סקאצ'ים ואחר-כך נשדר אותם, כי צריך להעלות משהו למסך? בוא לא נהפוך גם את עצמנו לפתטיים.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
איתן, יורידו את השאלטר - - -
היו"ר איתן כבל
איילת, איילת, אני לא רוצה להיות פתטי.

דבר שני, יש את ה-90 מיליון.
אמיר פיינגולד
על 2015 אפשר לקבל תשובה?
היו"ר איתן כבל
חברים, אני לא יכול – אתה יודע, אני נלחם מצד אחד עבור העובדים. גם אלה סוג של ע ובדים. אתה יודע מה? אני לוקח את האחריות.
קריאה
- - -
היו"ר איתן כבל
חברים, אני לא מבקש את העזרה שלכם. אני לא רוצה להגיד שאני מצטער שהכנסתי את הסעיף הזה. אבל יש לי אחריות אישית. היא קצת יותר גדולה, במובן הזה שראיתי שתהיה פה יצירה ישראלית, והם נכנסו. הם צריכים לריב עוד על העבר? בשביל זה לא צריך לחתום על חוזים רטרואקטיביים.
אמיר פיינגולד
כבר חתמנו.
היו"ר איתן כבל
יש פה החלטה, יש פה סיכומים. ברשותך, אסף, תגיד לי: חבר הכנסת איתן כבל, יושב-ראש הוועדה, אני לא מסוגל, לך דבר עם שר. אני לא רוצה, אסף, לצאת מפה – תגיד לי: לך תדבר עם השר, לך תעשה כך. שאני אדע איפה אני נמצא. אני לא יכול למצוא את עצמי שאתם מבלבלים ומכדררים אותי.

ואתה יודע שלאורך כל הדרך קיבלתם ממני רוח גבית. לאורך כל הדרך האוצר קיבל ממני רוח גבית כדי להתקדם בתהליך. הגיע הרגע שאתם תתנו כתף לדברים האחרים. אז אני מבקש ממך, אני רוצה לדעת מתי ה-90 מיליון האלה יועברו.
לירן עצמור
הם לא בתוכנית, איתן - - -
היו"ר איתן כבל
עשה לי טובה, אתה רוצה לתת את התשובה?
אסף וסרצוג
תקציב הפקות של 2015 היה אמור להיות כשהתאגיד קם. מאחר שהקמת התאגיד נדחתה, ב-2015 היתה אמורה להיגבות אגרה, והתקצוב היה אמור להיות על בסיס האגרה. בעצם שנה רגילה.
קריאה
לא, יש פרשנות אחרת.
היו"ר איתן כבל
חברים - - - להעלות את העניין, אני אתייחס אליו ברצינות. הבנתי את הכול. - - - אני יודע לתת לא פחות טוב מכם. אני מכיר את העניין, מכיר את הנושא לפני ולפנים. אני רוצה תשובות. אני לא רוצה - - - לתוך המיקרופון.
אסף וסרצוג
ב-2015 הוקצה כסף על הסכום של 33 מליון שקל שיצא לטובת הפקות מקור. זה היה על חשבון חלק מהפקות מקור, מהקול הקורא שהיה בסוף 2014 תחילת 2015 שפורסם, שכן נחתמו איתו. חשוב לי כן להגיד: מי שנחתמה איתו עִסקה בינו לבין הרשות, ויש לו התחייבויות, חשבוניות שצריך לקבל עליהם סף, הוא יקבל עליהם כסף. זה ברור, חד וחלק. זה בכלל לא במשחק.

בנוגע לשאר התקציבים, זה בעצם התקציבים שאנחנו מדברים עליהם עם אלדד - - -
היו"ר איתן כבל
אסף, צופה פני עתיד מול אלדד, זה בסדר גמור והכול בסדר. אני רוצה שתיתן לי כאן את התשובה.
אסף וסרצוג
אני אסביר, אני אסביר.
היו"ר איתן כבל
לא, תשמע, אני מודה, שלוש יחידות מתמטיקה, קצת בעייתי בקליטה. אתה הולך למקומות – זה פשוט מאוד. דבר בעברית מדוברת, בזה היה לי ציון לא רע. מתי ה-90 מיליון שקל יועברו לאלה שחוזים איתם נחתמו והם כבר יצאו לדרך?
אסף וסרצוג
מי שנחתמו איתם חוזים וכבר יצאו לדרך, מה שהועבר לנו על-ידי הרשות התקבל, ומה שלא הועבר - - -
קריאות
הועבר לכם על שנת 2014 - - -
היו"ר איתן כבל
חברים - - -
קריאה
גם היוצרים האלה נאבקים על תזרים תשלומים שאתם - - -
היו"ר איתן כבל
די, די.
אסף וסרצוג
מה-1 באפריל התקציב של אלדד חדש, זה לא רלוונטי. עד אליו אנחנו מדברים על - - -
קריאה
- - -
היו"ר איתן כבל
תודה. די, די. לא ייפתר פה. כבר הבנתי. זה לא מעניין אותי לשמוע אתכם עוד יותר ממה שאמרתם, ויותר ממה שהוא אמר.
ליאור עמית
אני לא דיברתי. אני כבר שבוע שני מגיע לפה ואני לא מדבר, ואני מבקש לדבר.
היו"ר איתן כבל
טוב, אוקי. שלא ייכנס לסדרה הבאה, יכניס אותי, את הקטע הזה. בבקשה.
ליאור עמית
אני רוצה לדבר איתכם בכל זאת על התהליך של האוצר. מהיום ששר האוצר כחלון נכנס לתפקיד, אנחנו מבקשים פגישה איתו.
קריאה
למה אתה יוצא עכשיו?
היו"ר איתן כבל
- - - מה אתה צועק על חבר כנסת?
ליאור עמית
מהיום שהוא נכנס לתפקיד ביקשנו להיפגש איתו. אחרי שראינו את הפרשנות שהם מביאים, שהם אומרים שיש להם פרשנות משלהם על 113, ביקשנו עוד פעם לדבר. ועד שלא עשינו לו הפגזת אס.אם.אסים. של יום שלם, שלא נתנו לבן-אדם לעבוד, הוא לא טרח לראות אותנו. ואז, איתן, התחילה המסכת של המשחק בין שבעה מנכ"לים. שלחו אותנו למנכ"ל X, הוא אמר לנו ללכת למנכ"ל Y, הלכנו לשלושה ארבעה מנכ"לים, אחרי שהיינו בפגישה עם מנכ"ל חמישי, יחד עם שלמה פילבר בחדר, עם שי באב"ד, והוא הבטיח לנו שברגע שתתחיל ההפרשה של האנשים ו/או מכירת - - -, הוא יעביר כסף ליצירה. פתאום, מבחינתי, בן-אדם שלא כל-כך מכיר, זה נפל לרגליו של החשכ"ל.

אחרי ארבעה מנכ"לים, אחרי שאתם צוחקים פה כשהם אומרים שהם הביאו פרשנות אחרת, עכשיו זה בידיו של החשכ"ל. ובשבוע שעבר מה התבשרנו? שהחשכ"ל מעביר 350 מיליון שקל ל - - -, להקמה, למשדרים, לברזלים, ומה שייפול מהשולחן, אולי אנחנו נאכל ממנו. אולי זה יגיע ל-50, אולי ל-55, נדע בעוד חודש.

סליחה, בבג"ץ הבטיחו לנו 140 מיליון שקל. אני מכריז כאן ועכשיו: אם אנחנו לא נבין שאתם מתכוונים לעמוד בהתחייבות שלכם ליצירה וליוצרים, של כל 140 מיליון השקל האלה, אנחנו נעשה את מה שאנחנו יודעים לעשות ועשינו לא פעם. אנחנו נבעיר צמיגים, אנחנו נחסום את ירושלים ותל-אביב, אנחנו נגיע לבית של האוצר - - -
היו"ר איתן כבל
תודה.
ליאור עמית
לא, לא תודה. אני מכרזי היום: אתם מצאתם 15 מיליארד שקל. זה כל מה שאתם צריכים לעשות – כשאתם מחליטים להעביר כסף, אתם מעבירים. אתם מנהלים את המדינה. עכשיו החשכ"ל מנהל את המדינה. לא אתם. לא אכפת לכם שאין לנו שום זכויות יוצרים. לא אכפת לכם שיש פה אנשים שלא עובדים, וכשהם לא עובדים הם מקבלים משכורת. - - - אנחנו לא מקבלים כלום. אתם מנהלים את זה במספרים. אתם לא מסתכלים על בני-אדם. נמאס מכם, ואנחנו הולכים לעלות על בריקדות, ואנחנו לא נוותר על גרוש מתוך ה-140.
היו"ר איתן כבל
תודה.
ליאור עמית
לא על 90. על 140 מיליון שקל. על 50 מ-2014 ו-90 על 2015.
היו"ר איתן כבל
תודה.
ליאור עמית
אנחנו נעלה פה על בריקדות, ואנחנו נחסום את הכבישים פה, ואנחנו נלך לבתים שלכם. כיכבת בסרט אחד, היום יוצא הסרט השני לדרך.
היו"ר איתן כבל
תודה. די, די. הדברים ברורים.
ליאור עמית
איפה כחלון?
היו"ר איתן כבל
אני אומר לך אסף, אני אדבר עם השר היום, אני גם אדבר על המנכ"ל, ועם ראש אגף תקציבים. אני יודע איך יצאתי לדרך אל מול כולם. אני לא מוכן לשאת על כתפיי השחות גם ככה את כל התהליכים ואת כל הדברים. אין שום סיבה בעולם. אני מרגיש מבוזה. את האמת אומר לך, אסף, אני מרגיש מבוזה. אני כבר לא מדבר על מה הם מרגישים. אני חושב שהדברים שנאמרו פה וכפי שהם נאמרו, כבר הרבה זמן לא נאמר. אנשים א דיברו בדם לבם, כפי שזה. ואני מלווה את התהליך הזה הרבה שנים.
ליאור עמית
ועדת הכלכלה הזאת מגנה על הממשלה הזאת. ועדת הכלכלה הזאת מגנה על הממשלה הזאת, ומפרקת אותנו.
היו"ר איתן כבל
אתה מוכן, בבקשה? תדאג שמיליון סינים שיבואו לפה ויצביעו עבורנו, אולי הדברים יהיו שונים. בינתיים - - - אז אל - - - אותי מה לעשות. אני מנסה לדבר על הצד המקצועי. אני לא הולך פוליטיקה עכשיו.

אסף, אני אומר לך וכדאי שתודיע את זה גם לעופר, שאני יודע שהוא לא יכול היה להגיע מסיבות משפחתיות. אני אומר את זה כאן: העניין הזה, אני נותן לו עשרה ימים. אם לא, במה שתלוי בי, כל מה שנמצא מהאוצר אצלי במשרד, בזה אני עוצר. אני אומר את זה בצורה הכי ברורה. פעם ראשונה שאני אומר דבר כזה. כי הנושא הזה של חובות העבר חוזר על עצמו עם אחר פעם.

אנחנו נקיים דיון על הפרשנות של 113 כבר בתחילת שבוע אני אומר את זה לך ליום שני. אני מבקש בכל זמן שנידרש, אני רוצה לדעת לאן כל אחד לוקח את הפרשנות הזו. גברתי, היועצת המשפטית, אתם תצטרכו לבוא, אני אזמין אתכם לעניין הזה. אני נותן עשרה ימים לסאגה הזו להסתיים. תודה רבה.

נושא אחרון, שאני מבקש אותו, ואין לנו הרבה זמן: תאריך פתיחת התאגיד, התחלת השידורים, ה-31 במרץ.
אלדד קובלנץ
זאת שאלה פתוחה.
היו"ר איתן כבל
בבקשה, אדוני המנכ"ל.
שלמה פילבר
מבחינתנו, אנחנו מבינים את הבעייתיות, את האתגר שבמשימה הזאת, הבנו אותה מהרגע הראשון. כדי לעצור את מה שאמרו פה כל החברים האחרים, את ההתמשכות האינסופית הזאת, קבענו לעצמנו יעד שלא הותרנו לעצמנו מצב בחוק.

בנקודת הזמן הזאת, היום, כשיש לנו שלושה חודשים, אנחנו עוד לא מבקשים להאריך ואנחנו מאמינים ויש תוכנית שתאפשר, אני לא אומר את כל השידורים במלואם - - -
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
שידורי ניסיון - - -
היו"ר איתן כבל
די, די, די, איילת.ת ני לו להגיד את הדברים שלו.
שלמה פילבר
יש שלושה ערוצי טלוויזיה ושמונה תחנות רדיו. חלק משמעותי מהרדיו די בוודאות, אם לא ניתקל בכל מיני מכשולים שאנחנו מנסים לפרק אותם כל יום וכל שעה. אבל כרגע, בנקודת הזמן הזאת, ובצורה סבירה, יכולים להגיד שאפשר לעלות לשידורי רדיו ושידורי הטלוויזיה.

שוב, "ערוץ 33" הרי גם היום משרד עם שקופית. כל מה שיש שם יותר מזה, זה כבר רווח. "החינוכית" – אני סומך בעיניים עצומות על אלדד, עם כל הניסיון שלו שאת הערוץ של נוער וזה הוא יֵדע למלא בתוכן. לגבי "ערוץ 1", אנחנו נמצאים בבעייתיות מסוימת, שראיתם, סיפור האולפנים וכל הדברים האלה יוצרים. גם אם כן, אני מאמין שאפשר יהיה להעלות שידורים, לא במתכונת הכוללת, לא עם חברת חדשות מלאה, אבל היא תיבנה תוך כדי.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
אבל שלמה, גם אל מול העובדים, גם אל מול היוצרים. איתן, סליחה שהתערבתי, אבל תקשיב שנייה. אם רשות השידור, אם הם צריכים עוד זמן בגלל שב"ערוץ 1" עוד אי אפשר להעלות שידורים ב-1 באפריל, הם, אין להם שום יכולת לעשות את זה. סליחה שאני אומרת הם, אבל רשות השידור הקיימת, אין לה שום דרך לעשות את זה. אם הוא אמור לצורך העניין, ביום העצמאות, לעשות שידור, אין לו שום יכולת לעשות את זה - - -
היו"ר איתן כבל
טוב, איילת, אני רוצה לסכם. סליחה.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
צריך להגיד את האמת.
ענת אסולין
אולי לפחות רשות דיבור תתנו לנו.
היו"ר איתן כבל
סליחה, את לא יכולה שלא נתתי פה רשות דיבור.
ענת אסולין
לא.
היו"ר איתן כבל
לך לא. תודה רבה. גם לכל אלה לא נתתי. גם רצו עוד אנשים לבוא. באמת, לא צריך להגזים.
ענת אסולין
- - -
היו"ר איתן כבל
גברתי, - - - אל תתני לי לעשות את זה.
ענת אסולין
תוציא.
היו"ר איתן כבל
את יכולה לצאת.
ענת אסולין
- - -
היו"ר איתן כבל
אני מבקש ממך, די. זאת הצגה שלא מתאימה לשום פרק. די, הבנתי.
ענת אסולין
זה לא הצגה - - -
היו"ר איתן כבל
די, הבנתי - - - תפסיקי.
ענת אסולין
אל תצעק עלי.
היו"ר איתן כבל
אני צועק, כן.
ענת אסולין
אל תצעק עלי. אל תצעק עלי, כי אני לא צועקת עליך.
היו"ר איתן כבל
לא, את מפריעה לי. אני מבין את מה שאת אומרת,אבל את לא יכולה להפריע לי.

אלדד ואדוני המנכ"ל, אני אומר לכם את הדבר הבא – קודם כל, איילת, ב-1 באפריל השידורים יתחילו. אם זה לא יתחיל – זה לא מעניין אותי איך. זה לא ייקרא: שידורים ניסיוניים ולא ייקרא כלום. אם זה לא יתחיל, זה לא יהיה. אני אומר את זה לכם בצורה הכי ברורה.

אני אומר, אדוני המנכ"ל ואדוני המנכ"ל, לו היה מצב שבו אנחנו מוצאים את עצמנו בבקשה לשנות את החוק או לקבוע עוד ארכה – לא יהיה. פשוט, כל תהליך כזה מכניס את כל המערכת לתוך סחרחרה מיותרת לחלוטין.
קריאה
- - -
היו"ר איתן כבל
לא, לא. סליחה, אל תתקן.

לכן אנ מבק ואומר: ה-1 באפריל זה היעד. ועוד דבר, אני לא מחפש שתכתוב לי: שידורי ניסיון וזה, זה מכניס את האנשים פה לסרטים, כל הדברים האלה. זה צריך להיות שידורים. כשאתה יודע כמיטב יכולתך המקצועית להגיע לתוצאה הטובה ביותר, כשכולנו מבינים איפה אנחנו נמצאים. קיימנו פה דיון שלם ומבינים את הבעייתיות ואת הבעיות סביב ארבע הנקודות המרכזיות.

אני נותן לך, ואני רוצה לסכם במשפט את מה שאמרנו היום.
אלדד קובלנץ
אני מאוד שמח על התאריך הזה. אני רק חייב לציין שני דברים: אם לא כל המערכות יתגייסו לנוכח האירוע הזה – ואני מדבר לא רק על משרד האוצר, אני מדבר על כל המערכות ההיקפיות – לא רק ששלושת החודשים האלה לא יספיקו, גם שלוש שנים יכולות לא להספיק.

מדינה שייצרה את "כיפת ברזל" ברגע שהיא מתכנסת למשהו ומגדירה את זה כמשימה לאומית, אז היא יכולה לייצר נסים. וזה לא מוגדר כמשימה לאומית בשלב הזה. ההתכווננות היא נכונה, אבל צריך הבין את המחיר שלה. זה לא יהיה שידורים מלאים. זה יהיה שידורים הדרגתיים. ואם אני אראה שבאיזור פברואר המצב הוא חמור מאוד-מאוד, אני אתן כן המלצה לדחות את זה. אני לא אעלה לאוויר משהו - - -
קריאות
- - -
היו"ר איתן כבל
חברים, סליחה. הגברת טרבלסי, אני קודם כל מתנצל בפנייך. לא התכוונתי לגרום לך – ענת אסולין, סליחה. שמות אף פעם לא היו הצד החזק שלי. אני מתנצל בפנייך, לא התכוונתי. אני מהצד שלך. אני מתנצל בפנייך. הדבר האחרון שאני רוצה לגרום לך זה עוגמת נפש יותר ממה שאת כבר ממילא בתוך התהליך הזה. אבל אני גם פה. אני גם צריך לנהל, ואין מה לעשות, אני נמצא בתוך סד של זמנים, וכבר דיון נוסף מחכה לי בחוץ, ואני חושב שנתתי ליוצרים, כפי שלא ניתן פה לומר את הדברים, בלי לעצור אתכם, כבר הרבה זמן. ואתם לא יכולים להגיד שאני לא מלווה אתכם לאורך כל הדרך.
ליאור עמית
הכוכב בסרט.
היו"ר איתן כבל
אני אומר ברצינות עכשיו: לא כוכב, כן כוכב, אני אולי היחיד פה מתוך כולם שמתחילת הדרך הולך איתכם יד ביד. אז תתנו לי גם להרגיש, בבקשה – ואני לקחתי על עצמי את המשימה הזו, אז תנו לי גם את הקרדיט בעניין הזה. ולא קרדיט אני צריך לקבל אותו בחוצות, אלא פה בתוך הזה.

אדוני המנכ"ל, אני אומר את זה כאן כדי שיהיה ברור. אינני חולק על יכולותיך המקצועיות, אבל אני מזהיר אותנו: את הזה מקרוב הגעת לתהליך הזה. אני, חלק מהאנשים פה, ובוודאי העובדים, חיים את התהליך הזה כבר הרבה מאוד. אני למדתי לאורך השנים, בוודאי במה שנוגע למערכות הציבוריות, אם אתה לא שם את הרגל ויוצא, אתה תמצא את עצמך בדחייה נוספת.
קריאה
נכון. אמת.
היו"ר איתן כבל
זה לא ייגמר.

לכן אני חושב שגם הצורך הדחוף שהמועצה תוקם, כדי שהיא גם תיתן לך את הגיבוי לכל המעשים הוא חשוב מאוד-מאוד. אני לא מרגיש טוב שאתה בודד בתוך המערכה, לא במובן של סומך עליך או לא. אבל כל אדם באשר הוא מנהל זקוק גם כן לאיזושהי משענת של התייעצות והדרכה על כל מה שמשתמע מכך. לכן אנחנו נקיים עוד דיון. אני כבר אומר לכם, דיון המעקב הבא יהיה בסוף חודש ינואר. אני רוצה לדעת איפה אנחנו נמצאים.

ולסיכום, דיברנו על הסעיף הראשון – רועי פולקמן, חובתו בכל הנוגע לירושלים. אישית, אני מחויב לסיפור של המפגש המרובע, ואני גם מחויב אל המפגש כבר בתחילת השבוע בעניין היוצרים. אנחנו נהיה איתכם בקשר, גברתי המנהלת, כדי לצאת לדרך. וגם אנחנו נוציא את דעתנו בשאלה הנוגעת ל-1 באפריל. תודה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:23.

קוד המקור של הנתונים