הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 130

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, כ"ג בטבת התשע"ו (04 בינואר 2016), שעה 10:30

תקנות התעבורה (הארכת תקופת הרישיונות לקו שירות ולנסיעת שירות), התשע"ו-2015

חברי הוועדה: דב חנין – מ"מ היו"ר

עבד אל חכים חאג' יחיא

אורי מקלב

עיסאווי פריג'

נורית קורן

איתן ברושי

תמר זנדברג

חוה ראובני - סגנית בכיר ליועמ"ש, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

מאיר חן - מנהל רשות ארצית לתחבורה ציבורית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

יוסי נזרי - מנהל מח' מוניות והיסעים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

שירלי שמואל - עוזרת מנהל רשות ארצית לתחבורה ציבורית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אלון מסר - רכז תחבורה ציבורית, משרד האוצר

עמוס צעאדה - חוליית תעבורה באגף התנועה, המשרד לביטחון פנים

שבתאי גרברציק - דובר המשטרה למגזר הדתי חרדי, המשרד לביטחון פנים

נאוה בן דב - ראש חוליית תעבורה באת"ן, המשרד לביטחון פנים

דוד כוכבא - מנכ"ל, מועצת המובילים והמסיעים

שוקי שדה - מנכ"ל, ארגון חברות ההסעה

שלמה בורה - חבר, ארגון מוניות השירות

שמעון דהרי - חבר, ארגון מוניות השירות

בן בדרי - חבר, ארגון מוניות השירות

אייל דהרי - מוניות 4-5, ארגון מוניות השירות

אבי גזית - חבר הנהלה ובעל התאגיד ארגון מוניות השירות, מוניות קו 4-5, ארגון מוניות השירות

מיטל להבי - סגנית רה"ע, עיריית תל אביב-יפו

גיל יעקב - מנכ"ל, 15 דקות, ארגון צרכני תח"צ

אביטל סומפולינסקי

דניאל קלמנט (מתמחה)

לאה ורון

אסתר מימון

תקנות התעבורה (הארכת תקופת הרישיונות לקו שירות ולנסיעת שירות), התשע"ו-2015

בוקר טוב לכל המוזמנים שלנו, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת. אנחנו עוסקים היום בתקנות התעבורה (הארכת תקופת הרישיונות לקו שירות ולנסיעת שירות). בוקר טוב, גברתי מנהלת הוועדה, היועצת המשפטית, גבירותי ורבותי.

מנהלת הוועדה, היועצת המשפטית, גבירותי ורבותי, היושב-ראש הקבוע של ועדת הכלכלה ביקש ממני להוביל את הדיון הזה, ואולי יש כל מיני טעמים לבקשה הזאת שלו, אבל אולי אחד הטעמים שהוא אפילו לא אמר לי כשהוא ביקש ממני להוביל את הדיון, זה תסכול מסוים. מכיוון שאני מסתכל בדיונים שנעשו בנושא הזה, גברתי מנהלת הוועדה, בעבר בוועדת הכלכלה, ואני מוצא ציטוט מעניין של יושב-ראש ועדת הכלכלה הנוכחי, שלא היה אז היושב-ראש. ב-21 בדצמבר 2004 דובר על הסדרת ענף המוניות, ואז אמר חבר הכנסת דאז איתן כבל, היום יושב-ראש ועדת הכלכלה: זה יסתיים אי-פעם? הסאגה הזאת לא נגמרת.

יש לו יכולות נבואיות. אנחנו יכולים להגיד את זה כאן שלא בפניו, אבל יש איזו תחושה שהנושא הזה נמרח ונמרח ונמרח בצורה שכבר מגיעה לגבולות יכולת הסבלנות של הכנסת.

אדוני מדבר על דצמבר 2004?

אני מדבר על 2004, אבל אולי זה 2014.

2004.

זה לפני הרפורמה הגדולה.

הנושא של הסדרת ענף המוניות נמשך, ונמשך, ונמשך ונמשך, וחבל שכך. אנחנו מדברים על צורך ברפורמה ועל מהלך שהיה צריך להתבצע לפי החוק, גברתי היועצת המשפטית, עד ה-31 בדצמבר 2013, ומאז משרד התחבורה כבר פעמיים ביקש מהכנסת הארכה. אנחנו מגיעים עכשיו להארכה השלישית של משהו שהיה צריך להסתיים ב-31 בדצמבר 2013. זו דוגמה של התנהלות שאיננה מתקבלת על הדעת.

ענף מוניות השירות – אנחנו קיימנו בנושא הזה דיון נפרד בוועדת המשנה של הכנסת לענייני תחבורה ציבורית – הוא חלק מאוד מרכזי מהסדרת התחבורה הציבורית בישראל. זה מרכיב משלים, חיוני מאוד במערכת של תחבורה ציבורית, גם לפעמים כמהלך מקדים למקומות שאין בהם מספיק ביקוש לתחבורה ציבורית, גם כמהלך משלים למקומות שבהם פריפריה ואין צורך באוטובוסים, גם כמהלך משלים לסופי שבוע ולמקומות אחרים וגם כמהלך משלים למקומות שבהם מערכת האוטובוסים לא מצליחה לתת תשובה טובה מספיק. ומשום מה, עד עצם היום הזה, התחושה שלי, ואני אומר את זה בהרבה כאב, רבותי וגברתי נציגי משרד התחבורה – עד עצם היום הזה יש לי תחושה שמשרד התחבורה מתייחס לתחום המוניות כילד חורג שלא צריך לתת לו מענה מספק, כולל ורלוונטי, שמתאים לצרכים גם של האנשים שעוסקים בענף אבל גם של הציבור הישראלי, שצריך את התחום הזה וצריך את השירות הזה בצורה מאוד-מאוד אינטנסיבית.

אני אומר את הדברים בפתיחת הדיון, כי דעתי לא נוחה מהבקשה של משרד התחבורה, מאוד לא נוחה מהבקשה של משרד התחבורה, עמיתי חברי הכנסת, אבל בבקשה גברתי, הנציגה של משרד התחבורה, אני אשמח לשמוע את הבקשה שלכם, ותנסו לנמק למה צריך.

תודה, אדוני. ברובד המקצועי ישלימו פה חברי, ראש הרשות הארצית לתחבורה ציבורית ומנהל יחידת ההיסעים, אבל כיוון שליוויתי את הנושא הזה עוד מ-2004, אני ארשה לעצמי לפתוח. ב-2004 עשינו חקיקה ראשית, הדברים של מר כבל נאמרו אגב דיונים בהצעת חוק ממשלתית שנועדה לעשות הסדר לתקופת ביניים. ההסדר הזה נועד להסתיים בסוף 2013, כבר ב-2011 התחלנו לדון בשאלה מה יקרה אחרי זה והושגה בסופו של דבר הסכמה לבקשת ארגוני המוניות, להאריך את ההסדר הקיים לעוד תקופה, כיוון שהם טענו שההשקעות שהם נאלצו לעשות כדי להסדיר את הפעילות שלהם, בהתאם לחוק שעבר ב-2005, לא החזירו את עצמן באותה תקופה, ומבחינתם זאת התמוטטות כלכלית. הם ביקשו 2020 והפשרה היתה 2016. לכן אנחנו נמצאים כאן במסגרת הזאת. כבר ב-2011 התחלנו לחשוב מה יקרה בטווח הרחוק.

כיום אנחנו נמצאים במצב שבו סיימה את עבודתה ועדה מקצועית שעבדה - - -

"ועדת גנון".

"ועדת גנון" נקרא לזה, שעבדה מאז תחילת השנה. המלצותיה הוגשו לשר, לאישורו.

אנחנו עדיין לא קיבלנו את ההמלצות לוועדה.

אני אסביר. היתה ישיבה אחת אצל השר, שבה הוצגו לו חלק מהן והוא שאל שאלות, הוא הציג איזה הנחיות. היום-היום, ממש אחרי הישיבה הזאת, בשעה 12:00, יש ישיבה נוספת אצל השר להמשך דיון בהמלצות אותה ועדה. כל זמן שהשר לא מאשר אותן, ברור שלא נוציא אותן לפומביות, כי בסופו של דבר את המדיניות של המשרד קובע השר ולא הדרגים המקצועיים. הם רק מביאים בפניו את הצעותיהם והמלצותיהם. עם זאת, במהלך הדיון פעמיים הוזמנו נציגי הענף להופיע בפני הוועדה - - -

נציגי משתמשים בתחבורה ציבורית הוזמנו לדיון?

לא הוזמנו.

פנינו בכתב לסדרה של גופים על מנת שיעבירו אלינו את עמדותיהם, סדרה של גופים קיבלה מאתנו לפני חודשים רבים פניות.

גברתי, סגנית ראש עיריית תל-אביב, האם אתם קיבלתם בקשה - - -

לא קיבלנו. שנתיים אני מתכתבת לגבי מוניות שירות, שום תשובה עניינית אני לא מקבלת חוץ מיושבים על המדוכה, שוקלים ובודקים.

יש המון-המון ידע במשרד התחבורה, אבל אני אומר לכם, אולי בצער, שלא כל החוכמה בעולם מרוכזת רק במשרד התחבורה.

ברור. לגבי רשימת - - -

מר יעקב, האם אתם קיבלתם פנייה?

לא. לא קיבלנו.

מה קורה פה?

גם בעלי העניין לא קיבלו. מוניות השירות לא קיבלו מסמך כזה.

לא הייתם אצלנו פעמיים?

היינו אצלכם 20 פעם. מה הקשר? היינו אצלכם אין-סוף פעמים, אני לא מכיר נייר שאני צריך להתייחס אליו.

הנושא הזה הוא נושא מאוד טעון, ומכיוון שאני מכיר את כל הגורמים שנמצאים מסביב לשולחן - - -

פשוט מוליכים אותנו שולל.

הנושא נורא-נורא טעון. שאלתי רק שאלה, בואו נאפשר לגברת ראובני להשלים את דבריה.

את הפניות של הגברת להבי אני לא מכירה, הן הלכו לרשות הארצית.

הגברת להבי ישבה אתנו מספיק פעמים.

אנחנו לא נמצאים כרגע בשלב של תכנון המסלולים עצמם. אני מבהירה את זה גם בדוח של הוועדה. לא יהיו שם מפות. אנחנו מנסים לגבש עקרונות שלפיהם המפות ייקבעו בעתיד. אין שום צורך במפות בחקיקה ראשית. אנחנו נמצאים כאן בקביעת עקרונות והסדרים ראשוניים שיעוגנו בחקיקה הראשית.

לעניין התקנות הספציפיות שמונחות על השולחן כיום. נכון לרגע זה, כיוון ש-31 בדצמבר 2015 כבר מאחורינו, המצב הוא שהפעלת קווי שירות במוניות היום היא עבירה פלילית, היא אסורה. אי-אישור התקנות האלה – וגם אבקש שיינתן להם גם יומיים-שלושה תוקף רטרואקטיבי על מנת לכסות את כמה ימי הפער האלה – המשמעות היא - - -

לא העברתם אלינו את הבקשה. שר התחבורה, שהוא שר מאוד עמוס, העביר אלינו את הבקשה ב-23 בדצמבר.

אין לי שום טענה לוועדה.

לא, לי יש טענה. איך זה קורה שמשרד התחבורה מביא אלינו שבעה ימים לפני, כשהאנשים הנכבדים והנפלאים האלה יימצאו במצב של עבירה פלילית – ואתם מביאים לנו שבעה ימים לפני. לא ידעתם שזה יסתיים ב-31 בדצמבר? לא ידעתם את זה בחודש אוקטובר?

כן, והתקנות כבר אז הוגשו לשר, אלא שהשר בדומה לאדוני אמר: אני לא מקדם את התקנות האלה עד שאני לא שומע מה קורה בוועדה ומה קורה הלאה, מה קורה אחרי 2016, אני לא מתכוון להגיש את זה.

אני מתרשם מגברתי שיש המון-המון בעיות בתוך משרד התחבורה בין הוועדות לבין השר.

זה לא עניין של בעיות, בסוף כשוועדה עובדת היא צריכה לקבל את אישור השר, השר רוצה, ובצדק - - -

השר צריך לאשר את המסקנות או לא לאשר אותן ולהגיש לכנסת בזמן את הבקשות שלו, ולא להגיד לנו שהמשרד לא - - -

צריך זמן ללמוד את זה, אז הם הגישו תקנות - - -

החומר הוגש לו, התקיימה ישיבה והדברים הוצגו לו ואחרי הישיבה הראשונית הוא אכן חתם, אבל אחר-כך נדרש עוד שר. צר לי - - -

הגברת ראובני, אני אומר לך את הדברים מאוד-מאוד ביושר, מכיוון שאני מכיר את השר כץ, והוא שר מאוד-מאוד אופרטיבי בדברים שחשובים לו, התמונה שאת מציירת רק מחזקת את החשש שלי שמוניות שירות זה סוג של דבר שמגיעים אליו אחרי שמטפלים ב"בעיות החשובות", ואז לא מגיעים לדבר על זה ולא מגיעים לטפל בזה, ויש ועדה, וכן ולא, וזה מגיע בסוף הדרך, וזו תחושה מאוד קשה, גם של העוסקים בענף וגם של הציבור.

לא לי לקבוע ואין לי שליטה וגם לא מעורבות בקביעת סדר היום של השר. אני יודעת שהנושא חשוב לו, ודווקא בגלל שהנושא חשוב לו הוא הפעיל לחץ. הוא אמר: אני לא רוצה לחתום על זה עד שיהיו המלצות הוועדה. המלצות הוועדה הוגשו לו, ולפי יומנו נקבע מועד והדברים הוגשו. אחר-כך יש עוד שר. לצערי זה התגלגל עד שזה הגיע לשנייה אחרונה.

הבנתי, גברתי. תודה.

הוועדה ישבה משהו כמו 20 ישיבות.

אני רוצה רק לומר לך, גברתי היועצת המשפטית, אנחנו בהחלט מתייחסים בכבוד לפניות של שרים, ובוודאי של שר התחבורה, אני רק רוצה לומר שאנחנו מהוועדה ביקשנו כמה דברים ממשרד התחבורה בהקשר של מוניות שירות ועדיין לא קיבלנו אותם. למשל ביקשנו ב-20 באוקטובר סקר רוחבי, ביקשנו להעביר אותו אלינו בתוך שבוע. עד היום, גברתי מנהלת הוועדה, לא קיבלנו את הסקר. ביקשנו דוח מלא בעניין ענף המוניות שהכינה חברת "עדליא" עבור משרד התחבורה, לא קיבלנו, את המלצות "ועדת גנון" כמובן שלא קיבלנו, אבל אני מבין שזה מכיוון שזה נמצא עדיין על שולחנו של השר. אנחנו רוצים לקבל גם רשימה התחלתית של קווי השירות החדשים, וכבר קיימת הסכמה שיתפתחו במסגרת הרפורמה, אם יש קווים כאלה, או שבכלל כל הדיון הוא תיאורטי לחלוטין ונצטרך להקים ועדה חדשה אחר-כך שגם תשב שנה, שנתיים, שלוש, ארבע, עד שהציבור בישראל פשוט יתקומם ויגיד: די, אנחנו לא יכולים. כל הדברים האלה אנחנו, כוועדת הכלכלה, מבקשים לקבל כמה שיותר מהר. אדוני מנהל הרשות לתחבורה ציבורית, בבקשה. ברוך הבא.

ראשית, לגבי מוניות השירות, אני לא יודע למה יש תחושה שהם נדחקים הצידה, אבל אנחנו רואים במוניות השירות, כפי שציינת, אדוני, מערך משלים מאוד-מאוד משמעותי לתחבורה הציבורית, גם הסקר שהבאתי לך – הוא פה היום, תקבל אותו – תומך בזה שזה מערך חשוב וטוב. אלא מה, בעשר השנים האחרונות, מאז אותה חקיקה שהיתה, הרגשתי את זה גם כמישהו חדש שבא ולמד את הנושא הזה – וזה אני מקווה ישמש כלקח לחקיקה העתידית – שזה לא אפשר גמישות כמעט בכלום, לכל שינוי.

תמרנתי די הרבה בפרויקט שילובים איך אני מנסה להכניס את מוניות השירות של תחנות הרכבת איפה שזה מחייב סטיות קלות, כי זה חשוב, וזה אמצעי שנמצא, לשמחתי הצלחנו. הצלחנו למצוא סדר גודל של 12 קווים, להכניס אותם ולהנגיש אותם לתחנות הרכבת. חלק מהאנשים אני מכיר והם פעלו, וזה שירת את כולם. זו היתה בשורה לכולם, גם לנושא הרכבת, גם למוניות שזה נתן עוד שירות, ובכלל לנוסעים בתחבורה הציבורית. זאת אומרת, המערך הזה הוא חשוב מאוד, שלא ישתמע שמערך מוניות השירות לא חשוב במשרד התחבורה. הוא סופר חשוב. אני מכיר כמעט כל אחד מהאנשים פה, אני גם פוגש אותם ומכיר גם במצוקות שהם מביאים ומציגים לאורך הדרך. אלא מה, עד שלא יסתיים כל העניין הזה של השנתון הזה, אנחנו די מוגבלים.

רצינו ליישם את כל הלקחים שעלו בשנים האחרונות באמצעות אותה ועדה שתבחן את הכול מאל"ף ועד תי"ו, שלא נחזור בכל כמה שנים עוד פעם לתסריט הזה. בין היתר גם שלחנו מכתב לכל התאגידים, גם אמרנו: תבחרו מי הנציגים שלכם שישבו מולנו, והם קבעו ובחרו. אולי בזכות זה הצלחנו לגרום להם לבחור את הוועד המנהל. הם באו וישבו אתנו לפחות פעמיים-שלוש, הצגנו להם את התוכניות, התלבטנו אתם בכל מיני נושאים. המהלך הנוסף היה לפנות בכל מיני אמצעים גם לרשויות. מיטל להבי ישבה אתנו לפחות שש-שבע פעמים, כולל עם מנהל אגף המוניות, על כל מיני תוכניות חשובות בעיר תל-אביב.

זה נכון שתוצאות הוועדה ומסקנות הוועדה עדיין לא קיימות, כי אנחנו צריכים לסיים את התהליך הפנימי הזה אצלנו בבית. לא נכון להוציא את זה החוצה לפני שזה מאושר סופית. כפי שאמרה פה חווה, זה בשלבים האחרונים, אני מקווה.

אדוני מדבר על מערכת שהיא בסך הכול המערכת הכי גמישה בין כל מערכות התחבורה הציבורית. אי-אפשר להשוות את זה לרכבת, גם לא לרכבת תחתית. העובדה שהתהליכים האלה, שהם מבורכים – יושבת ועדה וזה מצוין, ואנחנו בעד עבודה מקצועית והתייעצות עם כולם – שזה לוקח כל-כך הרבה שנים זה מטריד ביותר. זה יותר ממטריד. מבחינת הציבור זה הזנחה של דברים שחיוניים לציבור. להשאיר אותם במצב של מין אזור דמדומים, שהם לא יודעים איפה הם נמצאים בין ההווה לבין העתיד, בתקווה שיש עתיד, זה בלתי אפשרי. זה כל-כך הרבה זמן. מה כבר צריך פה לחשוב? צריך להמציא את הכללים של מוניות השירות? כבר הומצא הגלגל לפני אלפי שנים, מוניות השירות עובדות, הן קיימות, אנחנו כבר יודעים מה הלקחים, יש המון ידע אצל ארגוני המשתמשים בתחבורה הציבורית, ברשויות המקומיות. נמצאת פה הגברת להבי שהיא אוצר בלום של ידע בנושא מוניות שירות. למה צריך כל-כך הרבה זמן לחשוב ועל מה?

אני לא יודע כמה זמן. אני יודע שהוועדה יושבת סדר גודל של כשמונה חודשים - - -

גם זה לא בסדר. היה צריך להתחיל לפני שנתיים וחצי.

יכול להיות. יכול להיות שהיינו צריכים להתחיל לפני עשר שנים, אבל אנחנו רוצים להסתכל קדימה עכשיו, נכון? זה גם משרת אותי, תבין. היום חלק מהקווים שאני רוצה לשנות, אני לא יכול לשנות כלום – יש קווים שהם לא יעילים, יש קווים שבכלל סגרו. אני לא יכול להגיד לו: חסר לי במקום אחר.

אנחנו נקדם כהצעת חוק פרטית, ואני אבקש מכל חברי ועדת הכלכלה להצטרף להצעה הזאת, הצעת חוק שלמשל מתירה שינוע של מונית שירות מקו אחד לקו שני. יש לפעמים קו שיש בו עודף ובקווים אחרים יש מחסור. שינוע של מונית שירות, כך אני שומע מאנשים, הוא בלתי אפשרי. זה לא הגיוני.

אתה מתפרץ פה לדלת פתוחה. זה חלק מהשינויים שהכנסנו בוועדה.

מאה אחוז. אנחנו רק רוצים שזה יהיה - - -

בעשר השנים האחרונות לא היתה שום גמישות להסיט קו מצד אחד לצד שני חוקית. חלק מהתהליכים נכנסו לעניין הזה.

התהליכים בממשלה לוקחים הרבה זמן, אני מבין את זה. אנחנו נקדם חלק מהדברים בהצעות חוק פרטיות, כדי להקדים, לזרז, להועיל ולהשתלב במאמץ שלכם, ולייצר את השינוי הזה. נציג מוניות השירות, בבקשה.

ראשית, אני בכלל לא מבין למה - - -

איזה מוניות שירות? איזה קו אתה - - -

ארגון מוניות השירות.

ארגון כל קווי מוניות השירות?

כן. אני חבר הנהלת הארגון, ואני פעיל באזור נתניה. ראשית, אני לא מבין למה צריך ועדה. פועלים 10,000 אוטובוסים בתחבורה הציבורית, והם לא פועלים תחת ועדות. אנחנו מדברים על מוניות שירות שקיימות 20, 30 ו-40 שנה, תלוי על איזה קו אנחנו מדברים. מדובר בעסק חי. לא מדובר, אדוני היושב-ראש, ב-1,000-1,500 נהגים שתלויים באוויר, מדובר ב-200,000 איש ביום שתלויים באוויר. השולחן הזה מייצג את טובת הציבור. אם מוניות השירות זה כלי חשוב, וכולם מברכים, כולם מחזקים וכולם מודים עד כמה המערכת הזאת כל-כך חשובה למערך הכולל של התחבורה הציבורית, למה אנחנו לא משולבים בדבר הבסיסי ביותר שעליו היום מושתתת הרפורמה בתחבורה הציבורית? למה מוניות השירות מחוץ לפרויקט הרב-קו? זה הסיפור המרכזי. אלף ועדות ישבו 500 שעות, יוציאו דוחות, אם מוניות השירות לא ישולבו ברב-קו חבל על הזמן של הוועדות, חבל על החשמל שדולק פה עכשיו, לא יהיו מוניות שירות.

אני רוצה לספר סיפור כדי להמחיש את הבעיה. משרד התחבורה אפשר לתחנת מוניות ברמלה להגיע לתחנת הרכבת ברמלה – מאיר, אולי אתה אפילו לא יודע את זה – אפשרתם להגיע לתחנת הרכבת לקו מוניות שירות, על מנת שאפשר יהיה לשנע נוסעים מהתחנה ואליה. אדוני היושב-ראש, אם תהיה קשוב, תיהנה מהסיפור.

אני לגמרי קשוב. לגמרי. תמשיך בסיפור רמלה.

תקשיב, אתה גם תצטט אותו בעתיד לדעתי. התוואי שמוביל לתחנת הרכבת ברמלה זה שביל צר שאוטובוס לא יכול להיכנס בו, בגלל זה משרד התחבורה עשה טובה ונתן את האפשרות למונית ישרות להיכנס. אלא מה, כל נוסעי הרכבת מחזיקים בכרטיס רב-קו, והם זוכים להנחה, ומאתמול הנחה מופלגת, 30%, 40%, 50%, כרטיס יומי בחינם, הכול בחינם, הם הולכים 400 מטר ברגל, בגשם, כדי לעלות על אוטובוס, כי שם הם מקבלים 50% הנחה, והמונית שקיבלה זיכיון לשנע נוסעים מהתחנה ברמלה עומדת ויוצאת ריקה מהתחנה.

מבחינת משרד התחבורה הוא פתר את הבעיה – הנה, יש לכם מונית שירות – ואנשים בגלל ההנחה הולכים 400 ו-500 מטר ברגל כדי להגיע לאוטובוס. למה? יש איזה התעקשות בלתי מוסברת. אני רוצה לומר את זה לפרוטוקול: הצליחו להוליך שולל את מבקר המדינה בעניין הזה, וזה מופיע בדוח שלו. אתמול התעמתי עם הנציג שלו, הצליחו להוליך שולל אפילו את מבקר המדינה למה מוניות השירות לא מקבלות רב-קו.

למה?

למה? אני אגיד לך למה.

רגע. אדוני, אדוני, רגע. למה מוניות השירות לא משולבות בהסכם הרב-קו?

אני חושב שאם תשמעו את התוצאות של הוועדה, אחד מהדברים המרכזיים, ואתה מכיר את זה - - -

מר כוכבא לא מדבר על הרב-קו, הוא מדבר על הסובסידיות - -

אני מדבר על הכול.

- - זה משרד האוצר שאיננו פה.

גם וגם.

אני מדבר על הכול.

רגע, חברים, חברים.

- - - רק לנוער ולחיילים.

מאיר, בבקשה.

גם בפגישה שהיתה עם מר כוכבא והנציגים נאמר, גם אצל השר, שאנחנו רוצים לשלב את המוניות בנושא הרב-קו, בטכנולוגיות. אני לא מדבר כרגע על הסובסידיות, כי לזה אנחנו צריכים שותף מרכזי מאוד, שזה האוצר, זה לא החלטה שלנו. אני יכול להגיד, גם לפני שפורסם הדוח, שאחת מההמלצות זה לשלב את נושא הרב-קו במוניות השירות, ואתם מכירים את זה.

אנחנו לא מכירים את זה.

תחליטו מי הנציג - - -

מאיר, אני הנציג. הייתי רוצה שתראה לוועדה נייר אחד שמשרד התחבורה הוציא בנושא רב-קו מוניות.

יש הרבה ניירות - - -

אני יכולה להציג - - -

אין לכם אף נייר. לא עניתם לשום פנייה שלנו בעניין הזה.

חברים. אדוני. מר חן, שהוא לצורך העניין ראש הרשות לתחבורה ציבורית ונציג משרד התחבורה, אומר כאן לוועדה, לפרוטוקול הוועדה, שמוניות השירות מבחינת משרד התחבורה צריכות להיות משולבות ברב-קו. מבחינתנו זו אמירה מספקת, צריך כמובן יהיה לגרום שהיא תתבצע, אבל זה מבחינתי יותר טוב מכל נייר.

אבקש להוסיף עוד משפט על זה.

יש לנו פרוטוקול דיון בהשתתפות השר הנוכחי בקדנציה הקודמת שקובע חד-משמעית שמוניות השירות ישולבו ברב-קו, הוא הטיל את זה אפילו על גורם מסוים במשרד התחבורה שיטפל בנושא הזה, נתן ת"ת, מה שנקרא "לוחות זמנים", אנחנו כבר באיחור של שלוש שנים מאז אותה ישיבה. אז אני מכבד את הכנסת - - -

אנחנו נמשיך במעקב אחרי הנושא הזה.

אתה יודע, בסוף החולה ימות.

לא נאפשר לו למות. אני מודה לך על דבריך, באמת דברים חשובים.

אפשר להוסיף עוד הערה?

כן, גברתי.

ביום ראשון בשבוע שעבר עברה בוועדת השרים לחקיקה הצעת חוק להסדרת השימוש בכרטיס החכם בתחבורה הציבורית. יש שם סעיף שמאפשר שימוש ברב-קו למוניות שירות. הוא לא מחייב, הוא מאפשר לקווים שמעוניינים בכך להיכנס לזה. זה כבר נייר רשמי - - -

איך משרד התחבורה נערך?

איפה הנייר הזה?

הוא יעבור נסחות ויתפרסם בנוסח הכחול, סעיף 11 שם.

תודה, גברתי. חברת הכנסת זנדברג, בבקשה.

תודה רבה. אני רוצה להאיר נקודה – איחרתי בדקה, אבל מאז שהגעתי לא שמעתי שהיא הוזכרה כאן – קודם כול, שנבין מה התפקיד של מוניות שירות במדינת ישראל במצב הנוכחי. חברות וחברים, מוניות שירות זה לא רק שירות משלים, זה לא רק שירות גמיש, זה גם השירות היחיד שזמין היום בשבת, וייתכן מאוד שימשיך להיות היחיד שזמין בשבת במשך תקופה מסוימת בעתיד הקרוב והבינוני. ולכן שישית מהשנה – וצודקת, יועצת סגנית ראש העיר מיטל להבי, נעמי סרוסי – חצי מהיממה ועוד חודשיים משנה במצטבר זה השירות היחיד הזמין לתושבי ותושבות מדינת ישראל. אנחנו צריכים להבין את זה. אנחנו מדברים על שירות חיוני, לא פחות מזה. ולכן זה לא איזה סרח עודף, זה לא איזה בן חורג, זה לא הסיפור שלך שנשתמש בו וכו', זה לא רק למקומות שאין כביש גישה, זה אבן יסוד בשירות התחבורה הציבורית במדינת ישראל למי שאין לו רכב ולא שומר שבת, ויש הרבה כאלה, ולמי שאינו מעוניין לשתות ולנהוג ואין לו כסף למונית פרטית, ועוד כל מיני מקרים שהם בסיסיים במציאות הקיימת תחת הסטטוס קוו.

השאלה הבאה שלי – הרי בעיריית תל-אביב בזמנו זה מוסגר במסגרת המאבק לתחבורה ציבורית בשבת, אבל אמרו לנו בצדק מפעילי מוניות השירות: אנחנו לא יודעים מה זה להפעיל רק בשבת, אנחנו יודעים להפעיל קו שירות, קו שירות פועל נותן שירות למסלולים, הוא נותן מענה במקומות שאין גישה אליהם, כל מה שאנחנו יודעים על תפקוד מוניות, מערך מוניות, והצגנו מפה עם תשעה קווים חדשים לפני שש שנים.

עד היום שלוש הצעות שלחתי בנוסף למפה הזאת.

מה קורה? כלום.

זה מה שהסברתי, החוק לא מאפשר לשנות את המסלולים האלה.

בחייך, החוק זה אתם.

הנה, יושבת פה יועצת משפטית והיא תגיד לכם.

חייבים בחקיקה ראשית. זה בהתהוות.

כמה זמן לוקח? אנחנו מאשרים פה במליאה קריאה שנייה, שלישית, רביעית בכל שבוע. מה קורה לכם?

חברת הכנסת זנדברג, אנחנו נגיש הצעות חוק פרטיות, כמה הצעות מטעם חברי ועדת הכלכלה של הכנסת וחברי כנסת נוספים שירצו להצטרף – אנחנו נגיש הצעות חוק פרטיות שינסו להתמודד עם החסם הזה בחקיקה. תודה, גברתי.

רק משפט אחרון. אנחנו נגיש ואני מצטרפת להצעת החוק והכול בסדר, אבל שוב, חבר'ה, גרירת הרגלים הבלתי סבירה של משרד התחבורה בתחום הזה, דווקא בהקשר לצורך כל-כך חיוני במוניות השירות, היא זועקת לשמים. יש לנו קריאות ממוניות השירות, אומרים לנו: צריך תגבור, אנחנו רוצים, יש ביקוש. הרי זה לא הגיוני שהחוק שנועד לשרת אותנו הוא זה שמגביל אותנו ומונע מאתנו, וזה לא הגיוני שאנחנו יודעים את זה כל-כך הרבה זמן ולא משנים אותו.

תודה, גברתי. הגברת מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל-אביב.

אני רוחשת הרבה סימפתיה לאנשים במשרד התחבורה, אתם פרטנרים שלי לעתיד, אבל אני חייבת להגיד בעניין מוניות השירות – כלום, פשוט כלום. אני יושבת שנתיים וקצת על הכיסא שלי, שלוש הצעות הגשתי, קודמי בתפקיד הגיש הצעות – כלום. להאריך את קו 5 שיגיע עד תחנות הרכבת, כשיומיים אחרי זה בתחנות הרכבת כבר שווה יותר לעלות על הרב-קו, וזה על חשבון שירות שנדרש אצלנו בדיזנגוף ובמקומות אחרים בעיר, אתם מדללים את השירות בעיר, לוקחים אותו לתחנת הרכבת, שזה נהדר, באותו שבוע שמודיעים בתחנות הרכבת שיש כרטיס משולב ואף אחד לא רוצה לעלות על מונית השירות שהבאנו במאמץ רב לתחנות הרכבת. זה לא עובד.

מבחינתנו כעיר שרוצה לתפקד, עיר ללא הפסקה, גם בשעות הלילה, ואני כאימא להורים בני עשרה ולחיילים, אני אומרת לכם שזה שירות נחוץ ואתם צריכים לספק אותו לכל חלקי העיר. לא יכול להיות שאזור המיעוטים של יפו לא מקבל שירות. לא משנה מה הסיבה, הוא לא מקבל שירות. זה לא ייתכן שבתי החולים שלנו לא נגישים. אני משתמשת אפילו במילים של התקנות שלכם. התחילו ב-2005, מ-2005 עד היום כלום.

אינטגרציה בין כל סוגי התחבורה הציבורית, לא היתה ודאות שההסדר האינטגרטיבי יבשיל עד 2013 – חבר'ה, 2013 היתה פה, 2014 היתה פה, 2015 נגמרה. החברים, חוץ מלבקש הארכה, אני מתארת לעצמי שנעשית עבודה. אני מודיעה כאן: אני לא שותפה, אני לא יודעת מה נעשה, לא מדברים אתנו, אנחנו לא חלק מהתהליך.

אני רוצה להציע חוץ מהצעות החוק הפרטיות – כשאני מוכנה להיות לוביסטית שלכם, לכתת רגלי בקרב כל חברי ולהביא לכם חתימה אחרי חתימה, אני באופן אישי מוכנה לעשות את זה – חוץ מזה אני רוצה לבקש, ישב פה יושב-ראש ועדת הכלכלה, כשביקש שר התחבורה להאריך את התקנה של אופניים חשמליים מאותה סיבה, שאם לא נאריך את התקנה, מחר אופניים חשמליים יוכלו לנסוע איפה שהם רוצים, מתי שהם רוצים, כמו שהם רוצים, ואז אמר איתן, שאנחנו חלילה לא רוצים שהאופניים החשמליים יסתובבו איפה שהם רוצים, כמו כאן, אם לא נאריך את התקנה, הם יעבדו לא חוקי. לכן הוא אמר: אתם מבקשים שנה, אני נותן לכם חצי שנה, ואני נותן לכם חצי שנה בתנאי שבעוד שלושה חודשים אני קובע מועד לדיון ואתם תתייצבו פה עם תקנות חלקיות אפילו של תת-הדיון שלכם מתת-הוועדה של תת-הוועדה. אני מציעה ומבקשת, אדוני היושב-ראש, לא לתת ארכה של שנה, לתת ארכה של חצי שנה, להתנות את הארכה הזאת בהתייצבות שלהם בעוד שלושה חודשים פה עם טיוטות. בכל פעם שנותנים להם שנה, הם מבקשים עוד שנה אחר-כך. לא לתת.

תודה רבה. הפעם הם לא יכולים לבקש עוד שנה, זו הפעם האחרונה.

גם בדרך לראות את תהליכי העבודה, שלא יביאו אחר-כך ונציל אותם עוד פעם מאיזה צורה. העם דורש הצלה בנושא מוניות שירות, וגם האנשים האלה שנחשבים חאפרים, הם לא חאפרים, לא נותנים להם לעבוד כמו בני אדם.

תודה, גברתי. מר גיל יעקב, ארגון משתמשי תחבורה ציבורית.

קודם כול, אני אפתח אולי במחמאה. אני חושב שבשנה האחרונה זו הפעם הראשונה שרואים שמשרד התחבורה באמת מתעסק בנושא הזה של רפורמה במוניות השירות, למרות שהנושא כבר היה יכול להידון ולהיפתר בשנים מוקדמות. תודה לכל מי שמקדם את המהלך. עם זאת, אני חושב שחמור מאוד שאנחנו מגיעים למקום שהגענו אליו היום, כשהמקום שאנחנו מגיעים אליו הוא שלא נעשתה כל התייעצות עם הציבור או עם ארגונים, למעשה אין אפילו מענה לפניות שאנחנו מעבירים לפגישות, בין אם זה אתך, ראש הרשות, בין אם זה עם גורמים נוספים. הנחיות של דובר המשרד לא להיפגש עם ארגוני תחבורה זה דבר חמור מאוד שמתרחש כרגע במשרד.

מעבר לזה, כל הפידבק שרצינו להעביר הועבר בזמנו רק דרך הדיון שנעשה כאן בוועדה, כשבעצם העמדה שלנו כאנשים שמייצגים את ציבור הנוסעים היא ששירות המוניות צריך להיות מורחב בצורה משמעותית, הוא לא צריך להיות רק תחרותי. היום הנוסע שעומד בתחנה מחכה לתחרות בין האוטובוס למונית שירות, האם המונית שירות תחתוך את האוטובוס ותיקח אותו או שאולי האוטובוס יגיע קודם. המצב הזה לא יכול להימשך. מוניות השירות צריכות להיות משולבות גם במסגרת שירות משלים ולא רק במסגרת שירות תחרותי. זה חובה. זה משהו שהציבור רוצה. יש הרבה מקומות שזה יכול להועיל כמו מקומות שקשה לעבור בהם, מקומות שקשה לאשר בהם קווי אוטובוס, וזה פשוט משהו מתבקש. אנחנו גם מצטרפים לדרישה לשלב את מוניות השירות ברב-קו, וכן, גם בסובסידיה. לא ייתכן שאנחנו נצטרך כנוסעים לשלם סכומים מופקעים על נסיעה במוניות, פשוט כי אין לנו ברירה, כי מדובר בשבת וכו' או פשוט כי זה השירות היחיד שיצרו לנו.

אם לא יהיו סובסידיות, לא יהיו מוניות שירות.

אין שום דרך לסובב את העניין הזה.

עוד דבר שאנחנו רוצים, שאולי מוניות השירות פחות יאהבו, זה נושא הבקרה. אנחנו חושבים ששירות שמגיע לנוסע צריך להיות שירות מבוקר, שאפשר לבדוק את הביצוע שלו, לבדוק את איכות הביצוע שלו, וזה צריך להיכנס לרפורמה במוניות השירות.

נראה לי שהציבור המתין מספיק לנושא הזה. אני חושב שהכוח היום לקצר את לוח-הזמנים נמצא בידי הוועדה. בסופו של דבר כמו בכל דבר בחיים, כשיש דד ליין, אז הדברים קורים, והדד ליין של סוף 2016, כשהדד ליין הזה ניתן ב-2006 הוא לא באמת דד ליין שכדאי להתייחס אליו ברצינות.

אנחנו באמת קוראים לוועדה לקצר את זמן ההארכה, במיוחד שטוענים שיש מסקנות ומתכנסים לאיזה כיוון. למה לא לקדם את זה קודם? זה משהו שיהיה לטובת הנוסעים, לטובת הציבור, ואם צריך להשקיע בזה עוד משאבי כוח-אדם למשרד, ימצאו את הדרך וישקיעו את המשאבים כדי לפתור את כל אותן סוגיות, ואנחנו גם דורשים שזה יהיה תוך התניה של התייעצות עם הציבור, כי אחר-כך נצא לאיזה רפורמה שעלולים לעשות בה טעויות, ואולי עם קצת התייעצות וקצת תשומת לב אפשר יהיה לחסוך ולמנוע טעויות, חבל שלא עשו את זה בגלגול הקודם, ב-2006, אבל הגענו עד הלום, וזאת ההזדמנות. הוועדה, אנחנו קוראים לכם לנצל את ההזדמנות הזאת.

תודה לך, אדוני. אני בהחלט מאמץ את הקריאה שלך למשרד הכלכלה לנהל את הדיון. אני מניח שמבחינתם הם פונים, אבל כנראה שאתם לא מספיק מקבלים את הפניות האלה. כל התהליך הזה של העבודה המקצועית במשרד התחבורה לנושא מוניות השירות צריך להיעשות בהתייעצות, קודם כול עם ארגון נהגי מוניות השירות עם ארגוני המשתמשים בתחבורה ציבורית, עם הרשויות המקומיות הרלוונטיות, והגברת להבי פה היא דוגמה מצוינת של סגנית ראש עיר שגם מאוד מכירה את הנושא וגם מאוד מחויבת לו, ויש לה גם הרבה ידע והרבה הצעות, אבל בוודאי יש אנשים דומים גם ברשויות מקומיות אחרות, וגם עם מפעילי התחבורה הציבורית האחרים, כדי שכל המערכת הזאת תהיה אכן משולבת.

גברתי מנהלת הוועדה, אני רוצה בהמשך הישיבה הזאת לפנות למנכ"ל משרד התחבורה ולבקש ממנו תשובה או התייחסות לטענה שהועלתה כאן שניתנה איזו הנחיה – אני מקווה שמקור העניין באי-הבנה – שניתנה הנחיה על-ידי דובר משרד התחבורה לנציגי משרד התחבורה לא לשבת עם ארגוני המשתמשים בתחבורה ציבורית. אם קורה דבר כזה זה כמובן טעות גדולה. הנציגים של ארגוני המשתמשים בתחבורה ציבורית הם - - -

אין הנחיה כזאת.

אין הנחיה כזאת.

אני שמח. אנחנו נפנה למנכ"ל משרד התחבורה ונקבל את ההבהרה הזאת בכתב, ואתם תוכלו להמשיך בהידברות. מן הסתם מדי פעם גם יהיו ויכוחים וכעסים, וזה סביר וזה קורה במציאות שלנו. בוודאי הידע שלכם וגם הביקורת שלכם היא מאוד-מאוד חשובה. גברתי היועצת המשפטית, האם את יכולה לקרוא לנו את נוסח התקנה שהשר מבקש?

כן, בוודאי. אם אפשר רק להוסיף משפט אחד קודם לגבי לוחות-הזמנים. אני מבקשת להבהיר שעד שהסדר חדש יצא לדרך, צריך חקיקה ראשית שתאושר בכנסת כמובן בשלוש קריאות, צריך תקנות שיותקנו בעקבותיה וצריך יהיה הליך של קבלת בקשות לקבלת קווים, לבדוק אותם ולאשר אותם. גם אם הייתי מפרסמת מחר בבוקר תזכיר חוק, וזה לא יקרה מחר בבוקר, כי רק אחרי שהשר יאשר נתחיל לכתוב אותו, זה לא יכול לקרות.

נקדם את זה בחקיקה פרטית. פתרתי לך את הבעיה.

תהליך כזה צריך בקרה שוטפת כדי שיקרה.

"בתוקף סמכותי לפי סעיף 14טו(ג) לפקודת התעבורה (להלן – הפקודה), בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון סעיף 1. בסעיף 14טו(ג) לפקודה, במקום "יום י"ט בטבת התשע"ו (31 בדצמבר 2015" יבוא "יום ב' בטבת התשע"ז (31 בדצמבר 2016)"."

ומכיוון שכבר נכנסנו לשנת 2016, לא במפתיע – ושוב, אין שום כוונה לבוא בטענות אל הוועדה מבחינת לוחות הזמנים – אני מבקשת להוסיף גם סעיף תחילה שלא נכתב פה, ש"תחילתן של תקנות אלה תהיה ביום 1 בינואר".

גברתי, לגבי הסעיף השני, באמת בצער גדול - - -

יש בכוחה של הוועדה להזיז את הזמן לאחור...

אני חייבת לציין שזה על דעת מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים.

אני אומר בצער גדול שברמה הפורמלית ניתן לביצוע הדבר הזה, ואין לנו מנוס, אלא לעשות את זה, כי אנחנו לא רוצים שהאנשים האלה יהיו בחזקת עבריינים, אבל אני עושה את זה בהרבה צער ובחוסר התלהבות עמוק. אני מאוד לא אוהב התנהלות רטרואקטיבית בהסדרים ובתקנות. אין לנו ברירה אלא לעשות את זה, ומדובר רק על כמה ימים, אבל זה באמת מצב שראוי שלא נחזור עליו, ואני מבקש שתפנו את תשומת ליבו, גם של השר, לכך שלהבא נושאים כאלה, נודה אם נקבל אותם חודש, חודש וחצי מראש, ואז נוכל להיערך ולקיים את הדיונים, לא ברגע האחרון ובטח לא באופן רטרואקטיבי.

האם יש עוד אמירה למישהו מנציגי ארגון המוניות? בבקשה, רבותי, רק בקצרה, כי אנחנו בלוח זמנים קצר.

אני מנכ"ל ארגון מוניות השירות בישראל. מ-2007 אני מנסה להוביל את הנושא של שילוב מוניות השירות בסובסידיות. אני אומר פה בוועדה, ומאז כמעט בכל שנה, שכל עוד מוניות השירות לא ישולבו בסובסידיות אין עתיד לענף הזה. כל הישיבות האלה, הן ישיבות סרק.

אם אתם לא רוצים רק לעשות כותרת בעיתון ולחתוך סרט ולהגיד שהנה, מוניות השירות יעשו שירות בשבתות, אז אם הן לא שולבו בסובסידיות, במיוחד בשבתות, אין להן מה לעשות, כי בשבתות כידוע הצריכה של הציבור בתחבורה ציבורית קיימת, אבל היא קיימת באחוזים פחותים, ואז בכלל לא תהיה כדאיות כלכלית למוניות לעבוד. אם הן לא ישולבו בסובסידיות אני אומר לך מראש: גם אם תחתכו סרט ותעשו כותרות בעיתונים, זה לא יעבוד. חובה לשלב את מוניות השירות בסובסידיות. אם לא, העובדות מדברות בעד עצמן. מ-2,400 מוניות ירדנו אולי ל-700 או 800, אפילו השנה.

1,200.

1,200 היו בשנה שעברה. תבדקי השנה.

תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא, בבקשה.

קודם כול, נדבר על שני דברים. אם לא יהיו סובסידיות למוניות, אז אנשים יברחו מהמוניות, ונגיע למצב שנחפש מונית ולא נמצא. אני פונה למשרד התחבורה. יש מקומות שאין תחליף למוניות, לפעמים מבחינת זמן ולפעמים מבחינת מיקום, או גישה או דרכי גישה או נגישות של האוטובוסים או הרכבת. מי מגיע למונית? מי שאין לו רכב. מי שאין לו רכב זה האנשים במצב הכלכלי היותר נמוך, זה מובן מאליו. לכן צריך להיכנס לעניין הסובסידיה, במיוחד בקווי השירות. זה אחד.

דבר שני, התקנה – אני מציע שלא נלך לשנה, נלך מקסימום לחצי שנה, כך שגם התקנות ולוחות הזמנים של שר התחבורה, הוא יוכל לפנות חלק מזמנו לזה וייתן לזה חשיבות, כי כל עוד התקנות האלה מתקדמות איך שהן, נהגי המוניות ימשיכו לסבול. זה המצב.

תודה, אדוני.

דב, הצטרף אלינו בהתגנבות יחידים נציג משרד האוצר.

לא בהתגנבות יחידים, ביקשתי ממנו לעבור לקדמת הבמה.

זה מה שרלוונטי לנושא הסובסידיות.

נציג משרד האוצר, אני שמח על הצטרפותך. אני רק רוצה לומר לך שאנחנו בוועדה מאוד מעוניינים לשמוע את דעתו של משרד האוצר על הנושא של סבסוד מוניות השירות.

התחבורה הציבורית בישראל מסובסדת, וטוב שכך. אנחנו כולנו מסביב לשולחן הזה: נציגי משרד התחבורה, ארגונים, רשויות מקומיות, חברי כנסת – כולנו בדעה אחת שמוניות שירות בישראל הן חלק אינטגרלי ממערכת התחבורה הציבורית, וכיוון שתחבורה ציבורית היא דבר מסובסד, כיוון שמוניות שירות הן חלק אינטגרלי ממערכת התחבורה הציבורית, שאלתי אליך איך אתם מקדמים את נושא הסבסוד למוניות השירות.

בוקר טוב לחברי הוועדה. קודם כול, נכנסתי באיחור, אני מתנצל. ביקשתי שיודיעו לכם על זה מראש.

מה ציפית, שהוועדה תחכה?

לא, לא. ממש לא. אני מתנצל, אמרתי.

מה זה מועיל שמודיעים לנו?

אני מתנצל על האיחור, ואמרתי את זה מלכתחילה. אני חושב שבמסגרת הממשלה נעשית עבודה מאוד מקיפה לגבי הרפורמה בענף, ואנחנו שותפים לה יחד עם משרד התחבורה.

לא שומעים.

אני אומר שבמסגרת עבודת הממשלה נעשית עבודה מקיפה מאוד לגבי הרפורמה בענף מוניות השירות. אני חושב שדי ברור, גם לנו, משרד האוצר, גם למשרד התחבורה, גם לארגון נהגי המוניות ולכל מי שנמצא פה שצריך רפורמה. המצב היום כמו שהוא, לא יכול להימשך.

הרפורמה הזאת תכלול סבסוד?

אני לא יודע להגיד, כי עדיין לה הושלמה העבודה.

מה עמדת משרד האוצר?

תלוי מאוד מה בדיוק יהיה ברפורמה. עוד לא הסתיימה העבודה.

אתם לא יודעים? כבר שנה יושבים ואין לכם מושג?

העבודה עוד לא הסתיימה.

אמרו לנו שהעבודה הסתיימה באוקטובר והוגשה לשר התחבורה. זה בטוח אינפורמציה נכונה.

מה שאמרתי, אלון, שבוועדה חלק מההמלצות שייושמו כנראה זה שילוב הרב-קו. אמרתי לגבי החלטות על סובסידיה שזה כמובן - - -

במסגרת הטיוטה שראיתי, בוודאות לא נכתב שום דבר לגבי סובסידיה, נאמר משהו לגבי רב-קו. אני חושב שהשאלה שצריכה להישאל, וזה נאמר פה ממה שהספקתי לשמוע, זה מה המעמד של מוניות השירות בשוק, מה הן עושות, איזה שירות הן נותנות וכן הלאה.

אדוני, אני מצטער. אומנם איחרת לדיון, אבל כל הדברים שאתה שואל עליהם הם דברים שנתנו עליהם תשובה, לא רק בדיון הזה, אלא גם בדיון הקודם. מוניות שירות הן חלק אינטגרלי מהתחבורה הציבורית בישראל, הן מרכיב מאוד חיוני, מרכזי, הציבור צריך את זה ואנחנו לא יכולים לתת לענף הזה לקרוס בגלל שכל התחומים האחרים מסובסדים, וטוב שהם מסובסדים, והם צריכים להתמודד עם דברים מסובסדים באופן בלתי אפשרי. תודה, אדוני.

גברתי, אני מבקש בעקבות הדיון הזה להוציא מכתב לשר התחבורה בשם ועדת הכלכלה ולכתוב לו שאנחנו עוסקים בנושא מוניות השירות, אנחנו מאוד מברכים על מהלכים גדולים שמשרד האוצר שותף בהם לסבסוד התחבורה הציבורית, אלה מהלכים חיוניים וחשובים, ואנחנו מבקשים שיינתן סבסוד גם למוניות השירות שהן חלק אינטגרלי מתחום התחבורה הציבורית והם מתקשים להתמודד.

לשר האוצר.

הם מתקשים להתמודד עם התחרות.

יושב-ראש הוועדה, חשוב לי לציין מה שעוד לא הספקתי להגיד, סבסוד בסופו של דבר בכל מהלך, גם בתחבורה הציבורית הוא אמצעי, הוא לא מטרה. ככל שענף מוניות השירות יכול להתקיים, הוא יכול לתת שירות טוב, חשוב וחיוני לאזרחי ישראל בלי סבסוד, אני חושב שזה מצוין.

בלי סבסוד זה אומר שהאנשים ישלמו יותר.

- - -

הסבסוד הוא לא מטרה.

זאת עמדת משרד האוצר לגבי מוניות השירות? הרי אין שירות תחבורה בלי סבסוד בכל העולם - -

בישראל אין תחבורה ציבורית בלי סבסוד.

- - כמובן תחבורה ציבורית. אין אוטובוס, גם לא בישראל וגם לא בעולם. תחבורה זה שירות, זה לא סחורה. אנחנו רוצים להבין. ישבתם שנה, שמונה חודשים, כמה שלא יהיה, אין עמדה והעמדה שמשתמעת מדבריך שנקווה שלא יהיה צורך בסבסוד? זאת העמדה?

לא אמרתי "נקווה".

הסבסוד הוא לציבור, לא למוניות עצמן.

הסבסוד הוא לציבור.

הוא לציבור כדי להוזיל את המחיר.

סליחה. חברת הכנסת קורן, בבקשה.

נכון, אני מצטרפת קצת מאוחר וכנראה שקצת פספסתי, אבל אני חושבת שמשרד האוצר צריך להבין שאסור שיהיה נטל על הציבור. אם הורידו באוטובוסים צריך להוריד גם בתחבורה של המוניות, מוניות שירות.

אני מתגוררת בהרצליה, וברכב לוקח להגיע להרצליה אולי 20 דקות. היום עם הבלגן בתל-אביב – חצי שעה. כשאני נוסעת באוטובוס ורוצה להגיע למרכז תל-אביב לוקח שעה וחצי. אם לא היו מוניות השירות שאני יכולה לקחת בכביש החוף, אני לא אגיע לעולם לאן שאני צריכה. נכון ששר התחבורה הוא שר במפלגה שלי, אבל הוא אמר לי: אז תגיעי מאוחר. איחרתי גם לפגישה אליו כי נסעתי באוטובוס. אני לא חושבת שאנחנו יכולים להקל ראש ולהגיד: אין סובסידיה. הלוואי ויכולתי להכניס את השירות של המוניות גם לתוך הרצליה כדי שיהיה יותר שירות, כי לאוטובוסים יש בעיה, הם לא מלאים, ואז החברה של האוטובוסים לא עושה תדירות גבוהה, ומי שאוכל אותה זה אלה שצריכים להזמין מונית שירות. ואצלנו בהרצליה עולה מונית שירות המון כסף.

ספיישל.

ספיישל. יש הבדל.

יש הרצליה פיתוח ויש גם הרצליה קיפוח. אני מצטערת שאני אומרת את זה, אבל אנשים חושבים שמי שגר בהרצליה, אז כולם עשירים והכסף גדל שם על העצים, וזה לא כך. הגיע הזמן שמשרד האוצר יראה גם את המוניות, גם את מוניות השירות, יראה שהן עושות שירות גדול לציבור. כל זמן שאנחנו לא נוסעים במחירי אפס אי-אפשר להחזיק על הגב שלנו עוד סקטור ועוד סקטור, ויש סקטורים שאנחנו לא רוצים שהם ייפלו. למה שהם ייפלו?

תודה, גברתי.

האם עשיתם במסגרת הוועדה הזאת עבודה לבחון האם צריך סבסוד? מה זה ייתן? מה היקף השירות?

כן, במסגרת העבודה במשרד התחבורה.

חברת הכנסת זנדברג. אדוני. אנחנו מגיעים לסיכום הדיון.

אולי אפשר לשמוע מספרים. מה המשמעות של סובסידיה? האם עשו עבודה? אולי נקבל מהנציגים המכובדים קצת נתונים על מה הם מדברים? למה הם מתחפרים בעמדות שלהם ומה המשמעות התקציבית ביחס לכל תקציב הסובסידיה בתחבורה הציבורית?

תודה, אדוני.

אגב, לדעתי זה יחסל שוק שחור ויעשה שוק לבן. זה בכלל יתרון.

תודה. תודה.

מי שצריך נתונים שיפנה אלי, אני אתן לו.

מאה אחוז. חברות וחברים, אני רוצה לסכם את הדיון. במהלך הדיון ביקשתי כמה מכתבים שאנחנו נוציא בשם הוועדה. אנחנו גם מבקשים ממשרד התחבורה תשובות בכתב על הדברים שכבר ביקשנו ולא קיבלנו תשובה עליהם עד עצם היום הזה. אמרתי את זה בפתיחת הדיון. על כל הדברים שביקשנו אנחנו מבקשים תשובות בכתב.

בסוגיית הסובסידיות, אני אבקש גם ממשרד התחבורה וגם ממשרד האוצר התייחסות למשמעות של סבסוד, בכמה כסף מדובר. אני חושב שזה בהחלט בקשה לגיטימית. אנחנו אולי נבקש גם ממרכז המחקר והמידע של הכנסת לעשות הערכה אובייקטיבית עצמאית בכמה כסף מדובר. אנחנו לא מדברים פה, אני אומר מראש, על השקעה שתעמוד בתחרות עם ההשקעה בקו הרכבת לאילת. זה כסף קטן מאוד שיעשה הבדל גדול מאוד בחיים של אזרחי מדינת ישראל.

מבחינת ההחלטה שלנו בוועדה. אני מקבל את עמדת חברי כאן בדיון. אנחנו ניתן את ההארכה, מכיוון שאין ברירה אחרת, אנחנו לא רוצים שכל נהגי המוניות בישראל יהיו עבריינים, אבל אנחנו ניתן הארכה לחצי שנה מהיום. גברתי מנהלת הוועדה, אני אבקש שוועדת הכלכלה או אולי ועדת המשנה לענייני תחבורה ציבורית, לפי החלטת יושב-ראש ועדת הכלכלה, תקיים דיון מעקב בחודש מרץ, לפני הכניסה לפגרה, שבו נקיים דיון בכל הנושאים שלא שמענו עליהם היום – הממצאים של דוח "ועדת גנון", סוגיית הסובסידיות, הסוגיות האחרות שעומדות על סדר היום, שאלת הקווים הנוספים. גברת להבי, שאלת הקווים הנוספים שביקשתם בתל-אביב. אנחנו נביא לקראת אותו דיון כמה הצעות חוק פרטיות. מאוד נשמח שמשרד התחבורה יביא מצדו הצעת חוק ממשלתית שאולי תייתר את הצעות החוק הפרטיות האלה. אנחנו נקיים אז דיון ונראה איפה אנחנו עומדים ביחס למקום שבו היינו רוצים להיות.

אם אפשר להוסיף לסיכום שאנחנו רוצים לראות את העבודה הכלכלית שנעשתה, את אותה בחינת חלופות. מאוד מטריד אותנו שיושב כאן נציג האוצר ואומר: אולי לא צריך סובסידיה, אולי כן צריך. מה זה? נעשתה עבודה וזאת העמדה בסוף העבודה?

הכול נעשה במסגרת הוועדה.

מאה אחוז, אז אנחנו רוצים לראות את זה. אין בעיה. אם זו התשובה שאתה חוזר אתה אלינו, זה מטריד אותנו.

אנחנו מצביעים. לא היתה התנגדות לסיכום שלי, אבל אני מבקש להעמיד את הסיכום הזה של הארכה בחצי שנה להצבעה, עד הראשון ביולי.

עד ה-30 ביוני.

חצי שנה. מי בעד? 4 בעד. מי מתנגד? אין.

הצבעה

בעד התקנות – פה אחד

תקנות התעבורה (הארכת תקופת הרישיונות לקו שירות ולנסיעת שירות), התשע"ו-2015, בכפוף לתיקונים, אושרו.

גם סעיף התחילה. חברת הכנסת זנדברג הצביעה במקום חבר הכנסת עיסאווי פריג'.

חברים יקרים, תודה רבה לכולכם. נשתמע בדיונים הבאים.

הישיבה ננעלה בשעה 11:26.