הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 219

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, ט"ז בטבת התשע"ו (28 בדצמבר 2015), שעה 13:15

1.תקנות הטלגרף האלחוטי (רשיונות, תעודות ואגרות) (תיקון), התשע"ה-2015

2. תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות)(הוראת שעה מס' 3), התשע"ה–2015

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

יצחק וקנין – מ"מ

מכלוף מיקי זוהר

מנואל טרכטנברג

מיקי לוי

אורלי לוי אבקסיס

בצלאל סמוטריץ'

רחל עזריה

שלמה פילבר - מנכ"ל משרד התקשורת

דנה נויפלד - היועצת המשפטית, משרד התקשורת

חזי נאור - ממונה תקשורת לוויינים ושידורים לציבור, משרד התקשורת

יעל מלם יפה - ממונה יעוץ משפטי מנהלי, משרד התקשורת

אורן מור - מנהל תחום רגולציה, משרד התקשורת

הרן לבאות - סמנכ"ל בכיר כלכלה, משרד התקשורת

חגית ברוק - עוזרת ראשית ליועצת המשפטית, משרד התקשורת

ליאת גרבר - ממונה חקיקה, אוצר / רשות המסים

טל רביב - רכזת ערבויות מדינה, אגף החשב הכללי, משרד האוצר

תמיר כהן - רפרנט מאקרו, משרד האוצר

איליה כץ - רפרנט מאקרו, משרד האוצר

יוסי עדס - רפרנט פנים, משרד האוצר

עודד בירגר - משנה למנכ"ל, רשות השידור

יובל קלר - ראש יחידת המשדרים, רשות השידור

מנחם גרנית - מנהל חטיבת הביצוע, רשות השידור

גלעד מלכא - עו"ד, רשות השידור

קרן אוזן - סמנכ"ל רדיו דרום, התאחדות תחנות הרדיו האזורי

יוסי סבן - בעלים רדיו דרום, התאחדות תחנות הרדיו האזורי

דני בן שמחון - מנהל שיווק חברת סיקלו תקשורת

עופר מרגלית - מוזמן

חנן להב - מוזמן

שגית אפיק

שלומית ארליך

טמיר כהן

אתי בן-שמחון

1.תקנות הטלגרף האלחוטי (רשיונות, תעודות ואגרות)(תיקון), התשע"ה-2015

2. תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות)(הוראת שעה מס' 3), התשע"ה - 2015

אנחנו עוברים לתקנות הטלגרף.

משרד התקשורת, אתם מוכנים להפריד את הניטור מהוראת השעה?

להוציא רק את הניטור?

לא, הפוך - להוציא את הניטור, להעביר עכשיו את כל התקנות, להוסיף - - -

אני רק רוצה שתדעו. היות והסבירו לי לאט, הבנתי מהר. זאת אומרת, אתם הולכים לפגוע בפריפריה. המציאות היא שרדיו בתל אביב יעלה סכום נמוך, והרדיו האזורי במצפה רמון יעלה הרבה מאוד כסף. אני גם יכול להגיד את המספרים בגלל שהסבירו לי, אני יודע לדקלם אותם. אבל חוץ מזה, אתם עכשיו מחייבים אותם, מה שאתם לא מחייבים – אתם מחייבים אותם גם את הניטור.

לא, זה לא קשור לתקנות.

חד משמעית קשור, אני אחדד אותן.

אדוני היושב ראש, יש פה שני נושאים – גםן על המיקרו וגם על התחרות – גם יש חדשות שקשורות - - -

מענישים אותם על זה שהם בפריפריה, ושם המרחקים הם יותר גדולים, ולכן התדר חייב כדי להגיע לאנשים להיות חזק.

הנושא השני, שהולכים לפגוע בתעסוקה בפריפריה כאשר אנחנו נותנים הטבות למי שמייבא מחו"ל מוצר מאוד דומה, פחות באיכותו, גרוע יותר מבחינת הקרינה שלו וישלם הרבה פחות.

מה, של מי ההיגיון - - - ?

תודה רבה.

בבקשה, תסבירי לוועדה.

אני עובדת ברדיו דרום. כרגע, התקנות כפי שהן מנוסחות - - -

רגע, תציגי את עצמך, מה האינטרס שלך בתקנות הטלגרף?

האינטרס שלי בתקנות הטלגרף, זה להפריד בין שני הדברים. בשנת 2010 - - -

לא, מה האינטרס שלך?

אנחנו מדברים על ועדה של הכנסת.

בהחלט.

אני מבקש שתאמרי לוועדה מה האינטרסים שלך. איך את, את בעלים?

אני נציגת בעלים בתחנת רדיו דרום וגם רדיו תל אביב, וגם גלי ישראל.

כפי שהתקנות הוראת השעה מנוסחת כעת, היא פוגעת באופן ישיר בפריפריה, והיא לא עומדת בעיקרון השוויוניות. קודם כל יש החלטה של משרד התקשורת שתוך שלוש שנים עד שנת 2017, כל השוק הזה הולך להיות מנוטר, שזה נושא אחד שצריך לדון בו.

כרגע, רק מי שיבקש את ההנחה בדמי אגרת התדרים, יחול עליו הניטור באופן מידי. בשנת 2010, כבר החליטו שאנחנו צריכים לקבל את ההנחה הזאת. ב-2013, חתמו על התקנה הזאת גם שר האוצר וגם שר התקשורת. מדובר בכסף שאנחנו מפסידים במשך כל השנים האלה, בערך שני מיליון שקלים באזור הדרום שסובל ממצב ביטחוני גרוע. צוק איתן, עמוד ענן, יש לנו אובדן הכנסות מטורף. אנחנו במשך כל השנים האלה פונים למשרד התקשורת כדי לקבל את ההנחה, וכרגע, להפתעתנו אנחנו מגלים עז בתוך ההחלטה, בתוך הוראת השעה שתחייב אותנו בניטור.

חשוב לי להגיד שמשרד התקשורת הוא הריבון. אין לנו בעיה עם ניטור. יש לי בעיה עם החוסר שוויוניות. ברגע שכל השוק יהיה מנוטר, גם אני אהיה מנוטרת. אני לא בן ערובה של אף אחד כדי להתחיל את תהליך הניטור.

מי לא מנוטר?

תודה.

כל מי שיקבל הנחה על הניטור עכשיו, תוך שלוש שנים כל השוק יהיה מנוטר – שינטרו את כולם ביחד.

אני סמנכ"ל כלכלה, משרד התקשורת.

בקצרה. אנחנו הצענו הנחה בפריפריה, זה ממש מצחיק. אנחנו נותנים את ההנחה למשדרים שהם בפריפריה, תהיה הנחה שהיא בפריפריה, זה סעיף בפני עצמו בתקנות.

כמה הנחה?

30%.

כי אם זה 30% מתוך 500 אלף, הם עדיין נשארים הרבה יותר גבוהים מהמרכז.

נכון, אנחנו יודעים את זה.

חוץ מזה, אנחנו מפחיתים במהלך נפרד את כל אגרות הרדיו - - - של כולם, לא משנה פריפריה, מרכז, כולם ישלמו אותו הדבר. עכשיו, לבעלי הזיכיון, זה לא משנה אם הם בפריפריה או לא. לבעלי הזיכיונות יחול עליהם ניטור על עוצמת השידור של המשדרים, זה הכול, זה התיקון. זה חל על כולם גם בפריפריה וגם במרכז.

האם זה גורם לכך שאותם תחנות שמשדרות בפריפריה ישלמו יותר כסף או לא?

לא.

יותר מהמרכז.

במרכז כן.

כל מי שעומד בתנאי הזיכיון שלו.

אבל זה עולה כסף, עולה 6,000 דולר.

כל מי שעומד בתנאי הזיכיון שלו וישים ניטור, לא ייפגע ולא יקרה לו שום דבר.

מה זה קשור, מגיע להם בלי שום קשר לניטור.

לא, אל תבלבל אותנו. תקשיב, יש מניפולציה ונתונים - - -

הצבא זכאים לה בלי שתעשה להם טובה. מה זאת אומרת, השר אישר את התקנות, אנחנו צריכים לאשר אותן באופן פורמלי. אתם מתנים את מתן התקנות באישור הניטור - מה זה הדבר הזה, מה זה קשור? זה לא בסדר. מה שאתם עושים, תופסים אותם בני ערובה וזה לא בסדר – תחייבו את כולם בניטור, למה רק אותם?

כל בעלי הזיכיונות כולל במרכז חייבים בניטור.

במרכז עשו כבר שאתם באים ישר לפריפריה לעשות ניטור? שינטרו. שינטרו את כולם תוך 3,4 שנים.

כולם חייבים בניטור.

שיהיה ניטור באותה תקופה.

אנחנו מנסים להעביר את היכולת שלנו לעשות את זה פה.

אז מה העניין פה שאנחנו עכשיו ספציפית בתקנה הזו אתם רוצים להעביר את הנושא של הניטור? למה ספציפית בתקנה הזו?

אנחנו עכשיו בתיקון – את רוצה לעזור? בבקשה.

היות ואני לא מבין כלום, אולי אפשר לעשות סדר, ותענו רק תשובה בכן או לא.

לגבי הנושא בתקנות האלה של הניטור, זה מחייב עכשיו להיום את כל התחנות, גם במרכז וגם בפריפריה, כולם יהיו חייבים?

לא באותו שלב, לא באותה הלימה.

אני ממשרד התקשורת.

ההסדר הוא זהה לכולם ואני אסביר. היום אין ניטור למשדרים של תחנות הרדיו. התקנות האלה מבקשות להשיג מספר דברים. דבר ראשון להוריד את האגרה שמשלמים תחנות הרדיו לכולם, להוריד. שתיים, הפריפריה ישלמו עוד פחות. הדבר השלישי שהוא שלוב בתוך זה הוא הניטור. הניטור אמור להתחיל מעוד שנה, אבל מי שרוצה לקבל כבר את ההנחה, יוכל לעשות את זה כבר ממחר.

אתה מבין מה הם עושים? הם משתמשים בניטור כדי שתקבל את ההנחה. אתם שמים אותם בני ערובה.

אנחנו מוכנים שהניטור יתחיל ממחר לכולם.

אתם שמים אותם בני ערובה, בשום פנים ואופן לא.

מיקי, אנחנו מוכנים שהניטור יתחיל מחודש הבא לכולם.

מה זה קשור בין ההנחה לבין הניטור?

שוויוניות.

אני רוצה להבין מה הקשר של הניטור להנחה? אתם לא מסבירים טוב בינתיים, מסבירים רע.

אנחנו מנסים להסביר. המטרה של הניטור היא – קודם כל התקנות מורידות באופן מאוד משמעותי את האגרה שמשלמים.

זה לא קשור לכלום.

התשלום הוא לפי ההספק של המשדר.

צורת החישוב הוא שמשלמים על פי ההספק שהמשדר משדר. איך יידעו כמה משדר המשדר? בשביל זה יש ניטור, זה לא נורא מסובך.

יש לי שאלה חשובה לצורך העניין. מאחר ומדובר פה בפריפריה, מרחקים מצריכים משדרים עם כוח הרבה יותר גדול. השאלה אם זה לא גורם לכך שמשלמים יותר כסף בגלל הדבר הזה?

עשינו בדיקה, ולא.

מה התשובה לשאלה הזאת? שואל חבר הכנסת וקנין.

אני אסביר. אדוני, אבל זה לא בכן ולא – אני אסביר.

כבר היום שיטת החישוב היא כזו שכל תחנה מקבלת תדרים ומשלמת עבור התדרים שהיא משתמשת בהם כל תחנה באופן שונה. כבר היום אזורי הזיכיון הם שונים. כלומר, יש אזורי זיכיון שהם גדולים יותר, הם משתמשים ביותר אפיקי שידור, והם משלמים יותר. זה חלק - - -

רגע, ומה קובע את המחיר.

אל תבלבלי אותי, זה לא פשוט. אני מכיר את זה מוועדת הכלכלה, אל תבלבלי אותי.

אתה צודק.

אני חוזר ואומר, באזור המרכז יש לנו מיליון אנשים שנהנים מהשידור. באזור הדרום, עם כל השטח הגדול הזה, זה בקושי מאה אלף, אז אל תנסי לבלבל אותנו.

אתה צודק.

אבל בדיוק בשביל זה, בגלל שבמרכז היום משתמשים - - -

דברי אתנו בכסף. כמה היום עולה התדר הזה במרכז?

אני חושב שאפילו החברה שלנו יכולה לתת לך את היקף ההנחה שנקבל.

- - -

אני גם המנהלת של רדיו תל אביב, אני משלמת מאגרי תדרים 70 אלף שקלים ברדיו תל אביב. 375 אלף שקלים כבעלים של רדיו דרום, זה עינוי דין משנת 2010. - - - זה מהלך מטורף.

אז תגידי לכמה זה יורד?

זה יורד ב-30% לפחות, אין ספק שזה מהלך מבורך.

סליחה, גברת, הוא שאל, הוא לא בעל הבית פה.

רדיו תל אביב 70 אלף שקל.

400 אלף שקל משלמים ברדיו דרום בשנה, רבותיי. - - - גם בשמיים, למה?

זה לא של כל - - - מה הולך פה?

שגית, גם כשיהיו 30% הנחה, הפער נשמר.

- - -

סליחה, מה ההתרגשות פה? אני מציע שתפסיקו לשדר.

אפשר רגע שהמשרדים לא ידברו? היום המצב הוא שיש פער בין המרכז לבין הפריפריה, פער משמעותי שיש בעיה. בתל אביב משלמים 70, 80 אלף שקל, ובפריפריה משלמים בין 300 ל-400 אלף שקל. עכשיו הם באים ואומרים, אנחנו מציעים להפחית, לעשות הנחה באגרה, הנחה לכולם, הפער יישמר.

לא. כי הפריפריה משלמת פחות.

סליחה, אז הפער יקטן. אבל עדיין יהיה פער, לא פתרנו את הבעיה בין המרכז לפריפריה, אבל הפחתנו את האגרות. הפחתנו את האגרות לפריפריה יותר, ולמרכז פחות - הפער יהיה עדיין גדול. אבל אם לא נאשר את התקנות - - -

למה? אנחנו לא יכולים לשנות? מה תפקידנו פה? מי עובד אצל מי? אני באמת שואלת, כי אני כבר המומה מכל מה שקורה בתקופה האחרונה.

כן, אבל אנחנו לא יכולים להצביע על תקנות שלא - - - על ידי השר.

אדוני, אני בזכות דיבור.

חברים, אנשי משרד התקשורת, אני מבקש לדבר אל ההיגיון שלכם. החבר'ה האלה מהדרום משדרים ל-150 אלף איש. העלות של ההפעלה היא גדולה יותר. הוא בתל אביב משדר למיליון אנשים. הם בדרום ובתל אביב חיים על הפרסומת שבעתיה הם מפרסמים. ולכן, היכולת של רדיו תל אביב לצורך העניין הוא לקבל הרבה יותר צרכנים. לא יכול להיות שהוא גם ישלם פחות וגם יהיה לו אפשרויות מסחריות גדולות יותר - אתם חייבים לתקן את העוול.

זה עיקרון הכיס העמוק.

מה אתה מציע?

אני מבין אתכם לגבי ההספק שאתם לא רוצים שהם ישדרו יותר, ושיהיו מסננים, ושזה לא יפגע בבריאות הציבור, כי אני רוצה להיות אחראי על בריאות הציבור, על ההספק. אבל אתם תמצאו לי משוואה אחרת כדי שהם לא ייצאו ניזוקים. היכולת של הגברת הזו למכור לכל מיני מפרסמים ברדיו דרום הוא שונה לחלוטין מהיכולת של רדיו תל אביב ללכת ולמכור את זה, זה העניין. אני מבקש שתמצאו לי משוואה אחרת איך לפחות אני משווה אותה לתל אביב, לפחות. עזבו אותי מההספק. אתם רוצים שהיא תשדר עד לאן – לא יודע - - -

מאשקלון עד כושי.

אתם רוצים שהיא תשדר עד אשקלון. נתתם לה את הרישיון הזה. נכון שהיא זקוקה להספקים גדולים יותר, אבל היא משדרת להרבה פחות בתי מסחר, ולהרבה פחות אנשים. תנו לי משוואה אחרת לא של הספק, זה מה שאני מבקש מכם. אני אתכם במסננים, אני לא רוצה שהם יפגעו בבריאות הציבור. אין לי בעיה בעניין הזה, לא רוצה לקשור את זה להנחה בכלל. רוצה להשוות אותך לתל אביב. עזבי אני רוצה להשוות אותך לתל אביב.

מה אתה מציע? יש תקנות, מה אתה מציע?

אני אומר, תלכו הביתה, תביאו לי משוואת חישוב אחרת. לא יכול להיות שמשוואת החישוב לדרום שמשדר ל-160, 180 אלף איש, יהיה פי שלוש אחרי ההנחה מאשר רדיו תל אביב.

מיקי, אבל הם מפסידים שנה.

לא, עם התחייבות לשיפוי רטרואקטיבי.

מיקי, אתה רוצה לשמוע את הסכומים?

אחרי התיקון, רדיו דרום ישלם כ-100 אלף שקל בשנה.

מה יש לך להוריד? עוד 30 אלף, אני רוצה להשוות.

יש פער, אני מודה, נשאר הפער, אבל זה הסכום. אז אתם רוצים לתקן?

אבל אם אתם עושים את השינוי, כבר תעשה אותו כמו שצריך.

- - -

לא ניתן לך לפגוע בהם. אם היית אומר לי אני פוגע בתל-אביב, על הכיפק, תפגע בתל אביב – תוסיף לתל אביב 70 אלף, ולהם תוריד 30 אלף.

20 שנה אנחנו משלמים את הפער הזה.

סליחה, רבותיי, אתם אין לכם דרך ארץ בפני חברי כנסת. מילא כשהוא פרופ' באוניברסיטה, הפרעתם לו, בסדר, אבל עכשיו הוא חבר כנסת.

אני חושב שכולנו בעד הפחתת האגרות לפי משוואה אחרת. כולנו בעד כך שכן יהיה תמריץ לבעל התחנה להקטין בקרינה, והניטור בהמשך יכול לשרת את הפונקציות. זאת אומרת, שלא יכול להיות שלאור הנתונים באופן קיצוני שונים בין פריפריה למרכז באשר לצפיפות האוכלוסייה של הציבור הרלבנטי לתחנות. לא יכול להיות שבסופו של חשבון אז הם ישלמו בדרום 100 אלף שקל, לעומת 70 אלף שקל בתל אביב.

לכן, מה שאני מציע. יש פה טבלה של הספק וכסף. תיקחו את העמודה הזאת של כמה אתה משלם את המדרגות האלה, תחלקו את זה באיקס, תביאו לי איקס, שאולי זה 2, או 3, שמביא להשוואה בין כמה שמשלמים ברדיו דרום, לבין כמה שמשלמים פר - אז זה קל מאוד לעשות. קח את הטבלה הזאת, תחלק לחצי. תחלק את זה בחצי לנגב ולגליל, גמרנו את הסיפור – זה אפשרי.

מה אתם אומרים על ההצעה הזאת?

אני מאגף כלכלה, משרד התקשורת.

קצת לסבר את האוזניים. הנחת פריפריה ניתנת "אקרוס דה בורד", היא לא ניתנת רק בתחום הרדיו, היא ניתנת בתחום הרדיו, בתחום המיקרוגל, ובתחומים נוספים.

אז איך הם משלמים יותר?

רגע. כשעושים דברים כאלה תמיד יש נקודות שתמיד אין את ההשוואה, ותמיד נורא קל למצוא אותם ולהגיד, היי, אבל פה בפריפריה זה לא יוצר השוואה מושלמת. בפועל הכיוון הוא נכון, יש פה הפחתות, ויש פה הקלה. אם אתם רוצים להפיל את התינוק עם המים - - - אבל עדיין הכיוון הוא נכון ואפשר - - על 30 אלף שקל - - -

אתה מתקן, תתקן כמו שצריך.

אני רק אומר לך, תשווה לנו לפחות את המחיר.

אגיד לכם למה מקצועית זה לא נכון מה שאתם מציעים פה. מכיוון שהמשמעות של מדרגת הספק חשמלי בפריפריה היא שונה מהמשמעות במרכז.

הוא צריך משדרים עם הספק גבוה יותר.

נכון. ולכן לא יכול להיות שפה טבלה - - - מקצועית זה נכון.

זה נכון, אני מסכים איתך. זה נכון שבדרום הם צריכים יותר משדרים, צריך לעשות תא שטח יותר גדול.

אתם רוצים שנחזור עם עבודה נוספת על הדבר הזה, על אגרות רדיו? אנחנו נחזור עם עבודה נוספת על אגרות רדיו. בתקנות האלה יש עוד הרבה מאוד אגרות והרבה מאוד הוראות של דברים אחרים.

רק אם תאשרו הפחתה רטרואקטיבית.

גפני, אתה יכול לפצל ולהחיל את זה רטרואקטיבי?

כן.

הם אמרו שהם יכולים לחזור עם עבודה נוספת על הדבר הזה.

ובתנאי שיתנו להם פיצוי רטרואקטיבי. 20 שנה הם משלמים את הפערים - - -

אני מאגף תקציבים.

עופר, אני מציע שתבוא חיובי היום.

אני חיובי, אני אסביר לך לרגע את הרקע.

לא, אל תסביר לי. לפני זה, כדי שאני אבין מה אתה מסביר לי, אני רוצה לדעת מה ההצעה.

ההצעה שלי היא כזו – הצעה קונקרטית. לקחת את הטבלה הזאת, ולקחת את הסכומים האלה ולעבור לנגב ולפריפריה שיהיה חצי מזה, או שליש, או משהו כזה.

איזשהו יחס אוכלוסייה - - -

זה דורש בכל זאת עבודה, אז אנחנו מציעים לפצל את זה. לאשר את כל היתר שיחזרו עם החישוב הזה בשבוע הבא, ושנאשר את זה, גמרנו.

ונאשר רטרואקטיבי - אתם לא מסכימים?

לא, אנחנו נעשה עבודה ברוח הדברים שאמרתם, או שיצמצם את הפער לחלוטין, או שיהיו אגרות דומות מאוד, אני לא מתחייב בדיוק, בכל זאת, אנחנו לא עושים עבודה פוסט מקצועית סביב השולחן, שלחתם אותנו, נעשה. אגב, היועצת המשפטית תתייחס לאם נצליח לעשות את זה השנה או לא, לא מבחינת זמן אלא מבחינת שאם אתה באמצע השנה, אז אני כבר לא יודע איך זה חל. אבל הבקשה שלי זה שדנו בישיבה הקודמת אצלך בכל שאר האגרות. יושבים פה אנשים שכבר שלוש שנים מחכים לדבר הזה בשביל לשווק ארבע שנים. אנחנו מבקשים שתאשרו את האגרות האחרות.

מחר. זו משוואה פשוטה. מחר-29 לחודש. אז אין לך בעיה של חוקיות.

השאלה שלי היא מה זה אומר שהם לוקחים את האגרות האלו ולא מאשרים אותן עכשיו, האם הם ימשיכו לשלם אגרות על פי התעריף הקודם? אם אתם שואלים אותי זו טעות, כיוון שמשרד התקשורת יילך ויהרוג את זה במקום. ואין מה להביא את זה עוד שנה, והם ימשיכו לשלם. הם ימשיכו לשלם על פי התעריף הקודם. אם אתם שואלים אותי, לאשר את זה ולחפש איך לתקן את זה.

הם לא יתקנו.

כן. לכן עדיף - - -

לא, אתה לא מבין מה יקרה – הסכומים שהם משלמים, ימשיכו לשלם שנה שלמה.

אם אתם שואלים אותי – זו טעות.

שמעת אותו מה הוא אמר, הוא לא יביא את זה השנה.

יש לו עניין להביא את זה.

בוא, תגיד לי איזה עניין יש לו?

אנשי משרד התקשורת, אתם מוכנים להביא את זה מחר, כן או לא?

תרוצו ביד לשני שרים – תחליטו.

עדיף לאשר להם, שהם ישלמו 100 אלף שקל, ולא 400 עכשיו, מאשר לתת לו את זה, והוא יילך וישכח אותנו.

מה אתם רוצים שנאשר? דופקים אתכם.

- - -

אני מביא להצבעה את האגרות המופחתות, מה שאתם הצעתם.

אני מבין את הבעיה שלו. הוא לא יכול לרוץ לשר התקשורת, כי יש לו הרבה מאוד תיקים.

אני מביא להצבעה את הפחתת האגרות, מכיוון שאם לא נאשר את הפחתת האגרות, ימשיכו לשלם

80 אלף בתל אביב, 300 אלף שקל במצפה רמון. ההנחה נותנת הנחה לכולם ומצמצמת את הפער. אני לא מביא להצבעה את הניטור. אני מחכה לשבוע הבא שאתם תביאו הצעה שתעשה סדר בכל העניין הזה, מכיוון שאנחנו עדיין לא בסדר.

והיא תשנה גם את התקנות של האגרות? שלא יהיה שתל אביב ישלמו פחות מהפריפריה?

ישלמו פחות, אין לנו תקנות אחרות. הרי אם אנחנו לא נאשר את הפחתת האגרות, הפער יישאר 80 מול 350.

אז תעשה הוראת שעה עד לתחילת שנה הבאה.

אני לא יכול לעשות כלום. אני יכול לאשר או לא לאשר.

אני מציע לקבל את הפחתת האגרות מבלי להביא את הניטור.

רגע, למה לא להביא את הניטור?

תקשיב שנייה אחת. אני ביקשתי שיהיו כאן משרד לאיכות הסביבה ומשרד הבריאות. כי אם הניטור, והיא אומרת לי שאין לה בעיה בניטור, אם הניטור פוגע בבריאות הציבור, זה לא בסדר חברים. והניטור פוגע - חוסר ניטור פוגע בבריאות הציבור, והיא מסכימה לנטר את זה, היא מסכימה.

אני אומרת שקודם כל זה מאוד יפה מה שקורה פה. אנחנו כבר 20 שנה משלמים כל שנה 300 אלף שקלים יותר. אני אשמח להנחה. פחות דחוף לי שישוו את התעריפים של מרכז לפריפריה, כדי שאני אהנה כבר השנה מההנחה הזאת. יחד עם זאת, הניטור כרגע הוא לא שוויוני. יש לי פה דוחות שאני אשמח לתת לך שתראה שאנחנו עומדים בקריטריונים, ואפילו לא ממצים את הרמות שהן מגיעות לנו על-פי חוק מבחינת קרינה.

מה הבעיה שלכם בניטור?

הבעיה שלי בניטור שלא כולן יהיו מנוטרות ביחד. זה תהליך של שלוש שנים.

כולן, אין דבר כזה, יש חוק.

ברגע שהניטור יתחיל אצל כולם, שיתחיל גם אצלי, אני לא אתנגד לזה, בריאות הציבור חשובה גם לי. לכולם, לכל תחנות הרדיו. לגלי צה"ל, לקול ישראל, ל-103 - - - וללב המדינה. שלכולם יתחיל הניטור ביחד, כי אז השוק לא יהיה מוסדר, ולא יקלטו אותי, זה בדיוק העניין.

תגידו לי, אתם מחפשים איפה לפגוע בפריפריה? אתם מחפשים איפה, ואז אתם אומרים, אה, הנה פה. עשיתם תיקון, תעשו אותו כמו שצריך. עוולה של 20 שנה, אתם עושים רבע תיקון, ואתם רוצים שנגיד לכם כל הכבוד, נטפח לכם על השכם. מישהו ישפה אותם על ה-20 שנה אחורנית?

אני חושבת שלא צריך לאשר את הניטור, כי רק הניטור יכול לעבוד בפניכם. אתם יודעים מה זה שעון החול. כי אם הניטור בידיים שלנו, אתם תרדפו אחרינו. ואם אנחנו נוותר, ואת הניטור אנחנו נעביר, אנחנו נרדוף אחריכם. אתם רוצים את הניטור? תביאו עוד תקנות שמפחיתות עוד יותר, ומצמצמות עוד יותר את הפער, ניתן את הניטור אבל לכולם ביחד.

כמה מכם גרים בפריפריה? כמה מפקידי הציבור פה גרים בפריפריה? תרימו יד. שיערתי לעצמי, אני לא מופתעת, אפילו לא אחד. תגורו שנה בפריפריה, נראה איך המים שלכם משתנה. עד אז אי אפשר אפילו לצפות שתבינו.

הסיבה שהדברים שאת אומרת - - -

סליחה, אתם יודעים מה, הנבחרים מייצגים את הציבור. יש לכל הסקטורים פחות או יותר נבחר אחד או שניים. הפקידים שמנהלים את המדינה באים מאליטה מאוד מסוימת שלא רואה את השאר – עם זה יש לי בעיה.

תגיד לי, אדוני היושב ראש, אנחנו יכולים לבדוק את האיוש של התפקידים המשמעותיים בכל משרדי הממשלה מבחינת - - - כי הם לא מבינים, אין פה אחד מהפריפריה – איך הוא יבין? למה אנחנו הנבחרים אנחנו מייצגים אותם - - - והפקידים לא - הם באים מאותה גילדה.

אני מ"סיקלו" תקשורת, יצרן ציוד.

אנחנו בתדרים אחרים לגמרי. אני רוצה להודות לחברי הכנסת שהדיון הזה בכלל מתקיים. אנחנו מחכים כבר חמש שנים, מייצאים לכל העולם, מספר אחד בעולם בתחום בהספק נמוך פי ארבע. אנחנו לא בתדרי רדיו של הרדיו האזורי, אנחנו במערכות תקשורת. משדרות במהירות פי שש, בהספק נמוך פי ארבע. היום מייבאים ציוד משבדיה במיליונים כל רבעון, במקום להשתמש בציוד שלנו.

מה אתה, כחול לבן?

כן, אנחנו מותקנים בכל העולם.

תראו, רבותיי, זה סן פרנסיסקו, רק העיר סן פרנסיסקו, כל נקודה ירוקה פה זה ציוד שלנו. בישראל – אסור. אתם נותנים יד לייבא ציוד משבדיה, המדינה שאוהבת אותנו הכי הרבה. אנחנו מעסיקים אנשים במעלות, אנחנו מעסיקים אנשים במגדל העמק.

ולכן מה?

האגרה עליהם יותר גדולה מהיבוא.

הוראת שעה מס' 3, אני מבקש שתעבירו אותה. אני אודה לכם.

היא תעבור.

קדימה. כל הכבוד. 60 איש אנחנו מעסיקים רק במרכז, ועוד מאות - - -

ואז יקנו ציוד ממך?

תודה רבה.

ראש יחידת המשדרים ברשות השידור.

אני מבקש גם להתייחס לנושא המחוז בפריפריה. לרשות השידור מעל 100 משדרים בארץ, כ-70% מהם בפריפריה. אנחנו טוענים שאין פריפריה א' ופריפריה ב'. צריך להתייחס אלינו בשוויוניות לגבי המשדרים שמצויים בפריפריה כמו בהנחות הפריפריה לתחנות האזוריות.

מעבר לכך, גם בנושא התדרים אנחנו משתמשים בתדרים ייעודיים בפריפריה, וגם במשרד התקשורת יודעים את זה, ומסכימים איתי.

ואתה משלם את התעריף שלהם? תעריף של 400 אלף שקל?

אנחנו משלמים את התעריף של תל אביב, הגבוה ביותר בכל הארץ.

לא, התעריף של תל אביב הוא 70.

רגע, רגע. 70% מהמשדרים שלי בפריפריה, ואני משלם על 100% תעריפים של תל אביב.

אז מה הבעיה? איפה הבעיה?

אתה במצב טוב, אני לא מבינה. אתה התבלבלת.

את התעריף הגבוה אני משלם.

של הפריפריה.

אבל אתה מגיע ל-8 מיליון איש.

אפשר להפחית את האגרות ולגבי הניטור להביא בשבוע הבא או בעוד שבועיים?

להביא את זה לדיון מסודר לגבי כל תחנות הרדיו. שלמה פילבר, מה אתה אומר?

אתה מסכים שנעשה היום את הפחתת האגרות כדי שלא נפספס את השנה? בעוד שבועיים נביא לדיון פה את נושא הניטור לגבי כל תחנות הרדיו בארץ. נעשה דיון מסודר ונגמור את זה שיהיה לנו קצת שקט במוח.

אבל זה לא יפתור את העניין.

שיעשו מקצה שיפורים.

קח אחריות על העניין הזה, תן לנו לגמור את זה. אתה יודע שזה לא פשוט.

אני אסביר.

הניטור הוא חיוני, ואנחנו דורשים אותו כחלק מההפחתה. אנחנו מוכנים לעשות דיליי מסוים, ומוכנים לעשות איזושהי דיפרנציאציה אבל בתנאי שהוועדה מתחייבת שבסופו של דבר הניטור ייכנס כחלק מההסכם הסופי של כל העניין הזה.

אתם תתקנו עוד יותר את העיוות שיש היום?

אנחנו מוכנים לבחון את כל הנושא מחדש, ואת הנושא של הפריפריה במיוחד.

מנכ"ל משרד התקשורת. היות ואני לא מבין, אני מבקש שתחזור על ההצעה שלך בעברית קלה.

אנחנו לא רוצים למצוא את עצמנו בסופו של התהליך שיש רק הפחתה ואין ניטור.

מה אתה מציע?

אני נותן כבוד לחברי הוועדה, ואני נותן מילת כבוד ליושב ראש הוועדה. אתה אומר נפחית עכשיו את המחיר של האגרות כדי שנפרוס ל-2016 בסדר. אנחנו צריכים להסדיר, לוודא. אנחנו נחזור לעשות שיעורי בית על הנושא של פריפריה מרכז. אבל אנחנו מבקשים שזה ייכתב שהוועדה מתחייבת בסיכומו של דבר כשאנחנו מביאים את העדכון המתוקן להעביר גם את הניטור.

אנחנו בעד הניטור, חברים.

העיקר שיהיה שוויון לכולם.

אני מבקש לדעת מחברי הוועדה כדלהלן: האם כאשר יגיע הניטור בעוד שבועיים, אנחנו כולנו מצביעים בעד הניטור, שיהיה שווה לכולם.

בתנאי שזה יהיה שווה לכולם.

דבר נוסף אנחנו מבקשים. שאתם תשקלו מחדש את העניין הזה. אני חושב שזה לא לעניין. הפער בין הפריפריה, אני לא יודע, עד היום זה היה בצורה כזאת. אבל כל הזמן מדברים על עידוד הפריפריה, טוב שנתנו הטבות מס ליישובים כדי שהם יוכלו לשלם את האגרות. לא יכול להיות מצב כזה של פער כזה גדול.

אם אפשר להבהיר לפרוטוקול, שנושא הניטור לא ייכנס לתוקף עד שיובא לדיון פה בוועדה ויאושר.

בוודאי.

זה מה שהסברת. יבוא לפה לדיון, שנבין שבאמת הוא על כולם ונאשר אותו.

אנחנו מראש קבענו את הניטור על כולם כתנאי חובה ברישיון של כולם. מבקשים שזה מה שיהיה גם.

שיהיה לכולם באותו תאריך.

שאלתי את חברי הוועדה. חברי הוועדה יתמכו במה שתביאו. אנחנו מבקשים שתביאו את הניטור, ובתנאי שהוא יהיה שוויוני גם בכמות וגם במועד.

ושלא נפספס מה שהוא אמר קודם.

ברוח הדברים שאני הצעתי.

לא, אבל מנכ"ל משרד התקשורת הציע שבשבוע הבא תהיה עוד הפחתה שתצמצם עוד יותר.

אם זה ככה, אנחנו במקור רצינו שהניטור ייכנס, ורצינו לתת תקופת הסתגלות לכולם של שלוש שנים. כיוון שיש כאלה שזה חשוב להם יותר, והיו עושים את זה קודם, וכאלה שעושים את זה אחר כך, הבנתי שנוצרה בעיה. אנחנו מבקשים עכשיו במקום זה לקבוע ניטור חובה שוויוני לכולם מתחילת 2018.

אבל תצמצמו עוד יותר את הפער.

- - -

אנחנו במקביל נבדוק את נושא האגרות.

מר פילבר, אני מודה לך.

הוא מציע לאשר את הפחתת האגרות. הוא מציע לגבי הניטור. הניטור יהפוך להיות כאן בתקנות ניטור חובה החל משנת 2018 לכולם בשווה. אנחנו במקביל מבקשים – אני בעד לאשר את זה. אנחנו במקביל מבקשים אחרי ההנחה באגרות, אחרי כל מה שנקבע לעניין, שתעשו עבודה כדי להשוות את התשלום של הפריפריה ושל המרכז.

אני מציע לחברי הוועדה לאשר את מה שמר פילבר אמר עכשיו, לאשר את הפחתת האגרות, ולאשר את כניסה חובה של הניטור לכולם החל משנת 2018.

אדוני, אני מבקש שתקבע מועד מיד ב-2018 בבקשה.

מינואר, ה-1 בינואר 2018.

- - -

אדוני היושב ראש, שתאזן בין הפריפריה למרכז. אני רוצה שתתחייבו לפרוטוקול, כי הניטור הוא מבחינתי כלי שילחיץ אותם לעשות את מה שהבטיחו. שהתחייבו שבעוד שבועיים הם מביאים לנו הצעה מתוקנת, טובה יותר, שתצמצם את הפער, ותביא לשוויון אמיתי בין הפריפריה למרכז. אני כבר לא מדברת על הטבות לפריפריה, אני מדברת על שוויון.

הדד להצעה שלך, שההצעה הזאת כשתבוא בעוד שבועיים, היא תצטרך להישאר מאוזנת מבחינת העלות התקציבית למשק. אם אנחנו נוריד עוד בפריפריה, אנחנו - - -

התשובה – לא.

לא מעניין. תרים למרכז ותוריד לפריפריה.

אז מה, פריפריה - - - את המרכז? זה מה שאתה אומר?

- - -

סליחה, מה הצעקות האלה?

זה 30 אלף שקל לתחנת - - - לשנה.

אתם הופכים את הוועדה לשוק, אל תענה. מה אתה מציע?

אני רק מחדד, התקנות האלה הן בסוף משותפות - - -

אני מציג את עמדת משרד האוצר.

אנחנו מקבלים את ההערה שלו. נלך לעשות עבודה. כל מה שאני אומר שהעבודה הזאת תהיה מאוזנת.

תודה רבה. התשובה שלי שלילית.

אני רוצה רק להתייחס לזמן ולבקשה של אורלי, יש פה הליך פרוצדורלי. יש פה ועדת אגרות עם שר האוצר. יש פה כמה דברים – שבועיים זה לא זמן ריאלי. אני אומר, ולוקח את זה לעצמי ולפרוטוקול שאנחנו נעשה את זה בזמן המהיר ביותר שאפשר - - -

חודש?

אני לא יודע לומר. אבל זה לא יהיה בעוד שנה.

רק תוקף התקנה לכמה שנים אם אפשר?

בשבועות הקרובים, מתוך הנחה - - -

תוקף התקנה מה-1 בינואר 2016.

לכמה שנים?

מה העסק שלך עכשיו, זה התקנה. הניטור לשלוש שנים.

- - -

סיימנו.

בבקשה לקרוא את התקנות.

לא, זה כולל את 2015.

מר פילבר, התקנות חלות ב-2015 או 2016?

מ-2016.

למה לא ב-2015?

אנשים כבר קיבלנו את דרישות התשלום בינואר 2015 וכבר שילמו.

תודה.

אני מבקש להקריא את התקנות.

אני מהלשכה המשפטית, משרד התקשורת.

תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (הוראת שעה מס' 3) התשע"ו-2015.

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 5 ו-13 לפקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב-1972, ולעניין תקנות 1(5), ו-(7) עד (9) ו-2 באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה - 1985, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לפי סעיף 1(ב) לחוק יסוד: משק המדינה, אני מתקין תקנות אלה:
הוראת שעה

1.

על אף האמור בתקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות), התשמ"ז-1987 (להלן-התקנות העיקריות), בתקופה של שלוש שנים מיום תחילתן של תקנות אלה, יראו כאילו –
(1) בתקנה 1 לתקנות העיקריות, בהגדרה "תחנת מנוי" במקום "לתוספת" בא "לתוספת הראשונה";
(2) בתקנה 6 לתקנות העיקריות, בכל מקום, במקום "התוספת" בא "התוספת הראשונה";
(3) בתקנה 8א(א) לתקנות העיקריות, במקום "לתוספת" בא "לתוספת הראשונה";
(4) בתקנה 8ד(א) לתקנות העיקריות, במקום "לתוספת" בא "לתוספת הראשונה";

יעל, תסבירי מה זה אומר.

השינויים שהקראתי עד עכשיו, אנחנו מוסיפים תוספת לתקנות שבאה לחלק את המדינה לאזור פריפריה ואזור מרכז כדי לתת את ההנחה שדיברנו עליה לפני רגע. המפה או האזורים שבפריפריה מפורטים בתוספת שאנחנו מכניסים. יש היום תוספת לתקנות, ולכן התוספת שקיימת היום, הופכת להיות התוספת הראשונה, והתוספת הנוספת של הפריפריה, התוספת השנייה.

אני ממשיכה.

(5) בתקנה 17 לתקנות העיקריות –
(א) בכל מקום, במקום "בתוספת" בא "בתוספת הראשונה";

(ב) אחרי תקנת משנה (ב2) בא :
"(ב2א) על אף האמור בתקנות משנה (ב1) ו-(ב2), היה קיום תחנת קשר, הקמתה, התקנתה או הפעלתה באזור חיוב מופחת כהגדרתו בתוספת השנייה, תהיה האגרה בעד הועדת תדרים והקצאתם בשיעורים הבאים מהשיעור שנקבע בתוספת הראשונה לצד כל סוג רישיון (להלן - תשלום מופחת), ולעניין פסקאות (1) ו-(2) שלהלן, יחול תשלום מופחת רק אם בעל הרישיון הודיע בכתב למנהל בדבר מיקומה של תחנת הקשר הנוגעת לעניין באזור חיוב מופחת, וצירף להודעתו תצהיר לאימות העובדות המפורטות בה".

רק נגיד שהמשמעות של זה, הפרטים האלה מתייחסים לעסק ממסרי, עסק השכרה, עסק מוקד, עסק גבייה אלקטרוני של אגרה, בעצם, כל ההוראה הזו מתייחסת לאזורי חיוב מופחת.

נכון, ועסקים שיש להם פונקציה מקומית, שאפשר לזהות אותם לפי המיקום שלהם בפריפריה ובמרכז. אנחנו מבהירים שההנחה חלה על העסקים במרכז.

(1) "לעניין רישיון שסוגו מפורט בפרטים 1, 2, 4, 5 ו – 10 בחלק ב', ובפרטים 1, 4 ו - 5 בחלק ד' בתוספת הראשונה - 70%; ואולם, לעניין רישיון שסוגו מפורט בפרטים 4 ו-5 בחלק ב' ובפרט 5 בחלק ד' בתוספת הראשונה, יחול התשלום המופחת האמור על הקצאת תדר משותף בלבד; היו לבעל רישיון יותר מתחנת קשר אחת, יחול התשלום המופחת ובלבד ש-80% לפחות מתחנות הקשר מצויות באזור חיוב מופחת;
(2) לעניין רישיון שסוגו מפורט בחלק משנה ב' בחלק ו' בתוספת הראשונה –

זה לעניין המיקרוגל?

זה לעניין מיקרוגל.

(א) אם שתי התחנות הקבועות ממוקמות באזור חיוב מופחת – 70%".

רגע, אבל תיקנתם שם שלכולם יחול באותו - - -

יש פה הנחה רוחבית כפי שהוסבר.

עכשיו אנחנו עוברים ומפרטים את סוגי הרישיון שמקבלים את הנחת הפריפריה. אנחנו כרגע מדברים על אורכי מיקרוגל. כאשר שני המשדרים של האנטנה מותקנים באזור הפריפריה, יהיה בעצם חיוב מופחת בגובה 70%.

חברת הכנסת אורלי לוי שאלה לעניין התחילה או הנחה שנוגעת לניטור תחול משנת 2018.

עוד לא הגענו לסעיף התחילה. אנחנו מקריאים את ההסדר.

(ב) "אם תחנה קבועה אחת מבין שתי התחנות הקבועות ממוקמת באזור חיוב מופחת – האגרה תהיה 85%;
(3) לעניין רישיון שסוגו מפורט בפרטים שבחלק משנה ב' בחלק ז' לתוספת הראשונה – עכשיו אנחנו מדברים על תחנות רדיו – 70% לכל אפיק, ובלבד ש- 80% לפחות מתוך אזור הזיכיון כמשמעותו - - -

ההנחה שסיכמנו עליה עכשיו, עדיין היא תלויה בנושא המסנן?

הניטור הוא רק ברדיו, הוא לא חל על שום דבר אחר.

רק לרדיו. אבל אם היא שמה את הניטור ב-2018, היא מקבלת את ההנחה רק ב-2018? זה לא מה שסוכם, על מה אתם מדברים? חבר'ה אנחנו שנייה לא שמנו לב.

- - -

מיקי, זה טעות, היא לא הסבירה נכון.

לא הבנתי אותך נכון, תחזור על השאלה.

האם היא מקבלת את ההנחה? הסכמנו שאי אפשר רטרואקטיבית, בסדר.

את ההנחה היא מקבלת ב-2016.

האגרה מופחתת ב-2016 בלי קשר.

בלי קשר לניטור.

הם יביאו תיקון - - -

אז לפני שנמשיך, ומאחר שאני צריכה לצאת – אני מודיעה לפרוטוקול שאני מסירה את הרביזיה

בנושא של העברת תקציב למשרד השיכון לצרכי מכרז על מחקרים בנושאים שנוגעים למשרד.

(היו"ר יצחק וקנין, 14:05)

אנחנו מודים לך בשם כל המערכת.

אז אמרנו –

"70% לכל אפיק, ובלבד ש-80% לפחות מתוך אזור הזיכיון כמשמעותו בכללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (אזורי זיכיון לשידורי רדיו), התשנ"ה-1995, שבו פועל בעל הרישיון כאמור, נמצאים באזור חיוב מופחת."
(ג) אחרי תקנת משנה (ב4) בא:
"(ב5) האגרה בעד הקצאת תדרים לקו נל"ן אלחוטי שפועל בתדרי רדיו שנעשה בהם שימוש חוזר, תחושב לפי הנוסחה בפרט 13 בחלק ו' לתוספת הראשונה (להלן בתקנה זו – הנוסחה), בתחילת כל שנה לפי מספר קווי הנל"ן האלחוטיים שבהם עושה בעל הרישיון שימוש חוזר; הודיע בעל רישיון לקו נל"ן אלחוטי על שימוש חוזר בקו נל"ן אלחוטי נוסף אחרי תום הרבעון הראשון, תשולם האגרה בעד אותו קו נל"ן אלחוטי בעד התקופה היחסית מיום תחילת הרבעון שבו ניתן הרישיון לאותו קו נל"ן עד תום תקופתו לפי הנוסחה; ואולם בעד תקופה זו לא יחול שינוי בגובה האגרה שנקבעה בתחילת אותה שנה לעניין יתר קווי הנל"ן האלחוטיים שבהם עשה בעל הרישיון שימוש."

רגע, אני מצטערת, פשוט התעסקתי פה במשהו נוסף. את תקנת משנה (ג) קראתם?

קראנו את (ג).

קראה את (ג) כרגע.

אבל לא ביקשתם להוריד אותה?

הורדנו את (ב5). אנחנו מוחקים את (ב5), לא מביאים את (ב5). התחלתי להקריא ישר ב-(ב6), שהופך להיות (ב5) כרגע.

אז בסדר. אז בואו תסבירו אבל למה אתם מבקשים להוריד את (ב5)?

בעצם מה שהיה כתוב קודם זה שהנחת הפריפריה תחול מהרבעון הבא שלאחר הרבעון שבו הודיע בעל הרישיון בדבר מיקום התחנות. זה היה איזשהו צורך, שחשבנו שיהיה צורך של המערכות שלנו במשרד, והתברר שלא צריכים. זאת אומרת, ההנחה תחול באותו רבעון שבו הוא הודיע. בעצם המחיקה הזאת מיטיבה ומקדימה את הנחת הפריפריה ברבעון ביחס למה שהוצא קודם לכן, בסדר?

בסדר גמור. אז בעצם (ב6) הופך ל-(ב5)?

(ב6) הופך ל-(ב5), כן.

אוקיי. (ד).

אני ממשיכה מ-(ד).

(ד) בתקנת משנה (ג), בסופה בא "ניתנה ההודעה ביחס לקו נל"ן אלחוטי שנקבעה לו אגרה בעד שימוש חוזר לפי הנוסחה, יחול האמור, ואולם לא יחול שינוי ברבעונים האמורים בגובה האגרה שנקבעה בתחילת אותה שנה לעניין יתר קווי הנל"ן האלחוטיים שבהם עשה בעל הרישיון שימוש חוזר.";
(6) בתקנה 19 לתקנות העיקריות, במקום "בתוספת" בא "בתוספת הראשונה";
(7) בתקנה 21 לתקנות העיקריות-
(א) בתקנת משנה (א), במקום "בתוספת" בא "בתוספת הראשונה";
(ב) בתקנת משנה (ג)-
(1) בהגדרה "מדד", במקום "מדד המחירים לצרכן" בא "התוצר המקומי הגולמי של הסקטור העסקי במחירים שוטפים";
(2) בהגדרה "המדד החדש" ובהגדרה "המדד היסודי", במקום "המדד לחודש אוקטובר" בא "המדד הידוע ב-1 בחודש נובמבר";
(ג) בתקנת משנה (ד), במקום "שבתוספת" בא "שבתוספת הראשונה".

תסבירי למה השינוי במדדים?

המדד של התוצר המקומי הגולמי של הסקטור העסקי מחירים שוטפים, הוא מדד שמשקף לדעת גורמי המקצוע במשרד באופן טוב יותר את השינויים במדד שקשורים לתחום התקשורת, מאשר מדד המחירים לצרכן, וזאת הסיבה שאנחנו מציעים לשנות אותו.

אני עוברת ל-(8).

(8) בתוספת לתקנות העיקריות –
(א) בכותרת, אחרי "התוספת" בא "הראשונה";
(ב) בחלק א', אחרי ההגדרה "הספק מורשה מחוץ לרוחב פס" בא:""קיטוב"- כיוון מרכיב השדה החשמלי של הגל האלקטרומגנטי המופק מהאנטנה וביחס לפני האדמה;"
(ג) במקום חלק ו' בא:"חלק ו – קווי נל"ן (נקודה לנקודה)‫א. תדרים עד 1 גיגה-הרץ: 1. קו נל"ן אלחוטי הפועל בתחום התדרים עד 1 גיגה-הרץ קו אלחוטי בין שתי תחנות קבועות.

אז את הטבלה אין צורך להקריא, אלא אם כן יש לכם שינויים בטבלה עצמה.

במספרים.

יש לנו שינויים במספרים גם ביחס לרישיון לכל תחנת קשר בעסק.

איזה סעיף? איזה עמוד?

בהמשך. זה הטור השני משמאל.

באיזה פרט את נמצאת?

בחלק א'? בחלק ב'? חלק ג'?

מה את רוצה שאני לא אקריא?

רק מה שאת משנה. אל תקריאי את הטבלה, אלא רק המספרים ששונים ממה שכתוב אצלנו.

אתם שואלים על השינויים ביחס לנוסח – אז אין לי שינויים.

אז לא צריך את הטבלה.

שגית, את מדברת על שינויים ביחס למה שהונח? אז הטבלה מבחינתכם, כל עוד אין בה שינוי, אני לא צריכה להקריא אותה.

אנחנו מצרפים את הטבלה לפרוטוקול.

בסדר, נצרף את הטבלה לפרוטוקול, ואין לי בה שינויים.

נעבור רגע לסעיפים שמדברים על התוספת השנייה, שבעצם מוסיפה את אזור החיוב המופחת. תני רק הסבר רקע כללי, ואז נעבור לתחילה.

התוספת הזאת באה לשקף את החלוקה בין פריפריה למרכז. בעצם, אנחנו עובדים לפי קואורדינטות, לפי נ"צ, כיוון שהמיקומים של המשדרים נקבעים לפי נקודות ציון. נקודות ציון ניתנות בקווים ישרים, וזאת הסיבה שנעזרנו במרכז למיפוי ישראל, וכל ההנחות שכתובות פה כדי להגדיר את המרכז והפריפריה מבוססות על ההנחות של המרכז למיפוי ישראל, אבל הם בקווים ישרים. הם באופן כללי די חופפות את המצב בין פריפריה מרכז כיום, אבל לא באופן מושלם. זאת אומרת, באופן שבו מתאפשר עם קווים ישרים בגלל הנ"צ.

עכשיו אני מגיעה לסעיף התחילה.

"תחילתן של תקנות אלה, למעט האמור בתקנת משנה (ב), ביום כ' בטבת התשע"ו, ה-1 בינואר 2016".
פה אני מגיעה לתקנת משנה (ב) שאנחנו בעצם צריכים להכניס שינוי.

"תחילתו של פרט 7 בחלק משנה (ב) שבחלק (ז) התוספת הראשונה לתקנות העיקריות כנוסחה בתקנה 1(8)ד לתקנות אלה".

הפרט הזה, למה הוא מתייחס?

אני אסביר.

צריך לעשות פה שינוי בנוסח, אני צריכה כמה דקות לחשוב על זה כדי לשקף את ההפרדה שעשינו בין זה שההנחה תיכנס לתוקף ב-1 לינואר 2016, ושהניטור ייכנס לתוקף ב-1 לינואר 2018.

כמה דקות תחשבי על השינוי בנוסח שאת רוצה. אנחנו נעבור להקריא את הסט השני.

בעצם אנחנו מדברים על התיקון לתחילה.

אנחנו מתחילים עכשיו עם תקנות הקבע.

תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (תיקון), התשע"ו-2015. זה בעצם הסט שהוא תיקון הקבע.

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 5 ו-13 לפקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב-1972, ולעניין תקנות 4, 5 (2) עד (4) ו-5(6), 6 ו-7 באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לפי סעיף 1(ב) לחוק יסוד: משק המדינה, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון תקנה 6

1.

בתקנה 6 לתקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות), התשמ"ז-1987 (להלן-התקנות העיקריות) –
(1) אחרי תקנת משנה (א) יבוא:
"(א1) תוקפו של רישיון שסוגו מפורט בחלקים ד' ו-ה' של התוספת יהיה עד ה- 31 בדצמבר של השנה השנייה שלאחר שנת נתינתו או חידושו; על אף האמור, ניתן או חודש רישיון כאמור בשנה זוגית, יהיה תוקפו של הרישיון עד ה- 31 בדצמבר של שנת נתינתו או חידושו, ותוקפו של חידוש הרישיון העוקב, יהיה עד ה- 31 בדצמבר של השנה השנייה שלאחר חידושו."

יש סוגי רישיונות היום שיש להם תוקף לשנתיים, והמטרה של התקנה הזאת זה בעצם ליצור אחידות בתקופות הרישיון, בתקופות של אותן שנתיים, כך שמדי שנתיים יהיה חידוש של אותם רישיונות שניתנים למשך שנתיים, ולא שמדי שנה נצטרך לעשות חידושים שממשיכים. בעצם, הרעיון הוא ליצור איזושהי אחידות, זה רלבנטי בעיקר לבעלי רישיונות אותו בעל רישיון שיש לו כמה סוגים של רישיונות, זה יוצר קצת בלאגן גם מבחינתם.

כאן אנחנו מדברים על תחנות הרישיון - - - על תחנות חד מגמיות ועל תחנות ים ואוויר.

נכון מאוד.

(2) "בתקנת משנה (ב)‪ המילים "רישיון שסוגו מפורט בחלקים ד' ו–ה' של התוספת וכן של" – יימחקו;
‫

(3) אחרי תקנת משנה (ג) יבוא‪:
"(ג1) תוקפו של רישיון הדגמה או ניסוי שבפרט 3 בחלק ט' של התוספת יהיה לתקופה של עד שישה חודשים מיום נתינתו."
אנחנו מאריכים את המשך של רישיונות ניסוי, היום הרישיונות האלה הם רישיונות שניתנים לשלושה חודשים, ואנחנו מבקשים להאריך אותם לשישה חודשים, מתוך הניסיון שהיום הניסויים שלשמם ניתן הרישיון אורכים זמן רב יותר מאשר שלושה חודשים, וברוב הזמן ממילא נדרש להאריך אותם.

(4) בתקנת משנה (ה), בסופה, במקום "שקבע המנהל" יבוא "שהורה המנהל, ולעניין רישיון הדגמה או ניסוי שבפרט 3 בחלק ט' של התוספת – וכן בלבד שהוכח להנחת דעתו של המנהל כי יש צורך בהמשך קיום ההדגמה או הניסוי."

‫הארכת רישיון ניסוי תיעשה רק במידה שהמנהל, שזה ראש אגף הספקטרום במשרד התקשורת, אכן מוצא שיש צורך בהמשך קיומו של הניסוי.

תיקון תקנה 13

2.

בתקנה 13 לתקנות העיקריות, פסקאות (7) ו-(8) - יימחקו.
מדובר בתנאים למתן תעודות, שהיום כבר בעצם הם לא רלבנטיים ואין בהם צורך. אנחנו מוחקים את תנאי הכשירות האלה.

תיקון תקנה 14

3.

בתקנה 14(1) לתקנות העיקריות –
(1) במקום פסקת משנה (א) יבוא‪ :
"(א) בים –
(1) כשירות ברדיו-אלקטרוניקה, דרגה ב' (REO);
(2) כשירות, דרגה כללית (GOC);
(3) כשירות, דרגה מוגבלת (ROC);
(4) כשירות, דרגה לטווח ארוך (LRC);
(5) כשירות, דרגה לטווח קצר (SRC);
(6) כשירות, דרגה לשיט חופי (CRC)."

‫

היום יש סוגי תעודות אחרות שמפורטים בתקנות הטלגרף. התעודות האלה אינן תואמות את התעודות שארגון התקשורת הבינלאומי ה-ITU המליץ לפי התקנות שהארגון קובע המשרד אמור גם הוא לפעול, ולכן, אנחנו מיישרים קו עם תקנות של ארגון התקשורת הבינלאומי, עם סוגי התעודות שקבועים בתקנות שלהם.

(2) בפסקת משנה (ב)(4), במקום "ללא מורס" יבוא "תעופה ספורטיבית"‪.
תיקון תקנה 17

4.

בתקנה 17(ב) לתקנות העיקריות, בסופה יבוא "ולעניין רישיון שסוגו מפורט בחלקים ד' ו- ה' בתוספת, שניתן או חודש בשנה זוגית ושתוקפו נקבע בתקנה 6(א1) עד ה-31 בדצמבר של שנת נתינתו או חידושו, תשולם בעד אותה תקופת רישיון אגרה יחסית משיעור האגרה הקבוע בתוספת לסוגי רישיונות אלה".

מדובר בסוג של תיקון משלים לתיקון שהסברנו קודם על ההצמדה של קביעת תקופות קצובות וקבועות של רישיונות שניתנים לשנתיים. במידה ורישיון שניתן לשנתיים ניתן רק לשנה אחת, אנחנו בעצם קובעים פשוט ישולם אגרה יחסית כדי שהוא לא הצטרך לשאת בעלות של שנתיים, כשבעצם הרישיון ניתן לו רק - - -

חגית, דיברנו על זה מבחינת הנוסח, תשימו לב. אולי נשנה את הניסוח, כך שבכל מקום אחר שמתייחסים לתקופה החלקית זה מנוסח קצת אחרת – "שתשולם האגרה בעד התקופה היחסית, או תקופת הרישיון היחסי" - אבל זה עניין ניסוחי. דיברתי על זה אז עם יעל.

אוקיי. את רוצה שנדבר על זה אחר כך?

כן.

אוקיי.

תיקון התוספת

5.

בתוספת לתקנות העיקריות –
(1) בחלק א' -
(א) בהגדרה "רוחב פס", המילים "סביב תדר מרכזי או בין התדר הנמוך ביותר לבין התדר הגבוה ביותר" – יימחקו;
(ב) בהגדרה "תדר משותף", בכל מקום, אחרי המילה "תדר" יבוא "שהוקצה";

‫

(היו"ר משה גפני, 14:09)

תסבירי את זה רק. תסבירי את המשמעות של זה.

חזי, אתה יכול להסביר את השינויים בהגדרות?

סליחה, הרפרנטים ואנשי משרד האוצר, לא יהיו העברות. על כל פנים לא בשלב הנראה לעין, אז אני לא רוצה שתתעכבו סתם. זהו, יכול להיות שנצטרך לעשות את הוועדה המשותפת, נבקש ממשרד הביטחון.

מתי?

היום.

יש פה אנשים.

אני מצטער, אני לא אחראי על כל הדרמות האלה. אני לא רוצה שתתעכבו סתם.

לא הבנתי על מה.

על הפניות, יש עוד שתי חוברות. ובעוד אנחנו מדברים, תגיע עוד חוברת. לא שאני יודע.

לא הייתי במשרד, בגלל זה - - -

בדיוק, במשרד אתה – אם יהיה שינוי בעניין הזה, אז ממזכירות הוועדה יודיעו לכם. כרגע זה לא נראה. תודה רבה. איפה אנחנו עומדים?

אנחנו מסבירים את השינויים בהגדרות שהצענו.

תמשיכי להקריא.

כן, אבל מהר.

בסדר.

(2) בחלק ב' -
(א) בפרט 5, בטור "הגדרה ותיאור", במקום "23" יבוא "23*", ותתווסף בשולי העמוד ההערה: "*בעד כל אחת מתחנותיו של בעל הרישיון, עד 23 תחנות, ישלם בעל הרישיון אגרה לפי פרט 6 בחלק ד'.";

הוספנו בעל רישיון חדש, ואנחנו מפנים אליו.

רק תשימו לב בטבלה, בחלק שאומר במקום פרט 4 בעמוד 4 באמצע, שם יש בהתייחס לפרט 4 שמדבר על תחנת כלי טייס בהגדרה ותיאור, ב-ב' שמשקלו המורשה להמראה על 5,700 קילוגרמים, זה צריך להיות מ-2,000 עד 5,700.

יש סעיף לפני זה שמדבר עד 2,000, לכן האחר צריך להיות מ-2,000.

אני ממשיכה. בעצם אין שינויים בטבלה, אני עוברת לסעיף התחילה.

בהמשך לעניין של הניטור, פרט 5 בעצם מדבר על ההכנסה של ההנחה למכשיר ניטור. חגית, זה לא צריך לשנות לו את התחילה?

לא, כי זה רק מעוד שלוש שנים, זה אמור לתפור את זה back to back.

בעצם פה אנחנו לא משנים את עניין התחילה רק בהוראת השעה.

אנחנו תיכף נראה שבסעיף התחילה מתייחסים לפרט הזה שהתחילה שלו היא רק בשנת 2018, ומאחר וממילא היום הניטור ייכנס רק בשנת 2018, אז זה מסתדר.

אז תעברי לתחילה.

תחילה

6.

(א) "תחילתן של תקנות אלה‪, למעט האמור בתקנות משנה (ב) ו–(ג)" – הוספנו כאן את (ג), תיכף אסביר מה הוספנו – "ביום כ' בטבת התשע"ו, 1 בינואר 2016 (להלן – יום התחילה).
(ב) תחילתה של תקנה 5(5) לתקנות אלה בתום תוקפן של תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות)(הוראת שעה מס' 3), התשע"ו-2015".

זה בעצם הסעיף שמכניס לתוקפו את הסעיף שמתייחס לניטור. אנחנו עכשיו צריכים לשנות את זה – תום תקופת הוראת השעה - אנחנו לא עושים פה שינוי, זה מה שהסברנו. מהיום שתסתיים הוראת השעה ותסתיים הוראה של הניטור שם, תיכנס לתוקפה הוראת הניטור שכאן.

עכשיו סעיף תחילה הנוסף שהוספנו –

(ג) תחילתה של תקנה 3(2) ביום י"ד בטבת התשע"ח (1 בינואר 2018).

בעצם מדובר בכניסה לתוקף של התקנה שקובעת את סוגי התעודות החדשים. בשביל שהשוק ומשתמשי התעודות יוכלו להיערך ושהמשרד יוכל להיערך במעבר לתעודות החדשות, אנחנו מכניסים את התקנה הזאת לתוקף רק החל מעוד שנתיים.

הוראת מעבר

7.

"מי שערב תחילתן של תקנות אלה קיבל תעודה מהסוג המפורט בפסקאות משנה (1) עד (6) ובפסקת משנה (10) בתקנה 14(1)(א) לתקנות העיקריות, כנוסחן ערב תחילתן של תקנות אלה" – וכאן יש לנו שינוי – "יראו אותו כבעל תעודה מהסוג הקבוע בתקנה 14 (1)(א)(2) לתקנות העיקריות, כתיקונה בתקנה 3 לתקנות אלה, לעניין תקנה 11 לתקנות העיקריות, החל ביום התחילה".

המשמעות של זה היא שבגלל ששינינו את סוגי התעודות, אנחנו רוצים שמי שיש לו היום את התעודות הישנות שאותן אנחנו מבטלים, יוכל להמשיך ולהשתמש בהם ושבעצם התעודה שבידיו לא תבוטל.

8, הוראת שעה – זה סעיף חדש שהוספנו.

זה סעיף שלא מופיע לנו.

לא, זה סעיף שלא מופיע לכם. זה סעיף נוסף שהוספנו. אני אסביר באופן כללי.

בגלל שאנחנו מכניסים את התקנות לתוקפן כבר החל מעוד 3 ימים ה-1 בינואר 2016, המשמעות היא שהאגרות שיחולו עליהן ביחס לכל בעלי הרישיונות בשנת 2016, יהיו האגרות החדשות.

יחד עם זאת, בגלל שהמערכות שלנו והמשרד צריך להיערך באיזשהו אופן לכניסה לתוקף של כל השינויים שיש ולשליחה של החשבוניות החדשות, סכומים חדשים הם בעלי הרישיונות, אנחנו משנים את מועד הגבייה, ורק אותו בלבד ל-1 באפריל 2016.

המשמעות היא שב-1 בינואר כל הרישיונות יחודשו ביחס אליהן תיגבה אגרה לפי ההסדר החדש שאנחנו משנים היום ושמאשרים היום. אבל רק המועד של הגבייה של זה יהיה ב-1 באפריל, וזה המשמעות של הוראת השעה הזאת. אני אקריא אותה.

(א) "על אף האמור בתקנה 6(ה) לתקנות העיקריות, כתיקונה בתקנה 3 לתקנות אלה, בשנת 2016 המנהל רשאי לתת או לחדש רישיון מן הסוגים המפורטים בתקנת משנה (ב), אף מבלי שבעל הרישיון שילם את האגרה בעד מתן הרישיון או חידושו; תוקפו של רישיון כאמור מותנה בתשלום האגרה בידי בעל הרישיון במועד הקבוע בתקנת משנה (ב).

זה עניין של חידוש הרישיון בשנת 2016.

(ב) על אף האמור בתקנה 17(ב) לתקנות העיקריות, כתיקונה בתקנה 4 לתקנות אלה, בעד מתן רישיון שסוגו מפורט בפרטים שלהלן, או חידושו בשנת 2016, תשולם האגרה לכל תקופת הרישיון ביום כ"ב באדר ב' התשע"ו (1 באפריל 2016)":

בגלל שבשגרה אנחנו גובים אגרה ב-1 בינואר, אנחנו צריכים בעצם להבהיר שמועד התשלום נדחה ל-1 באפריל.

(1) בחלק ב' – פרטים 5 ו-10 ;(2) בחלק ד' - פרט 6;
(3) בחלק ה' –
(א) פרט 1 – לעניין פסקה (א) בטור "הגדרה ותיאור";
(ב) פרט 4 – לעניין פסקה א' בטור "הגדרה ותיאור";

(4) בחלק ו' – פרטים 3 עד 14;
(5) בחלק ז' – פרטים 7 ו-8;
(6) בחלק ח' – פרטים 5 ו- 6;
(7) בחלק ט' – פרט 1 – לעניין פסקה (ב) בטור "הגדרה ותיאור".

תודה רבה.

‫תנו לנו דקה. תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות תעודות ואגרות) (תיקון) התשע"ה-2015.

מי בעד אישור התקנות? ירים את ידו.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

התקנות אושרו.

התקנות אושרו.

תקריאי את התחילה המתוקנת של הוראת שעה לגבי הניטור.

אז לגבי הוראת שעה אנחנו עושים שני תיקונים. אחד בהוראת התחילה, ואחד בתוך הטבלה.

אתחיל מהטבלה. אני נמצאת בעמוד 7, בחלק ז' – "במקום חלקי משנה ב, ו-ג, בא" ואז מתחילה הטבלה.

בעמוד הבא יש הגדרה ותיאור של תחנת רדיו.

פרט 7 בתוך הטבלה – בטור הגדרה ותיאור. הטור השני של הטבלה יגיד ככה: "משדר איפנון תדר (את"ד אפ.אם.) לכל אפיק רדיו לפי ההספק הקבוע ברישיון". זה בשלב הזה מה-1.1.2016.

והיתר יורד.

עכשיו את עוברת לסעיף 2.

עכשיו אני עוברת לסעיף התחילה.

תקנה 2(א): תחילתן של תקנות אלה למעט האמור בתקנת משנה (ב) ביום כ' בטבת התשע"ו (1 בינואר 2016)".

ואז (ב) אומר משהו אחר, לא מה שיש בפניכם.

(ב) אומר ככה: החל מיום ה-1 לינואר 18 – את התאריך העברי נוסיף אחר כך – יתוקן פרט (7) בחלק משנה ב' שבחלק ז' לתוספת הראשונה לתקנות העיקריות בטור ההגדרה ותיאור כך – ואז אני מקריאה את מה שיהיה מה-1 לינואר 2018 בטור הגדרה ותיאור – "משדר איפנון תדר אתד אפ.אם. לכל אפיק רדיו, ובלבד שמותקן בו מכשיר לניטור רציף של ההספק במוצא המשדר, לפי ההספק הקבוע ברישיון".

מה שקבוע היום בסעיף קטן (ב) זו הוראה שאנחנו לא צריכים אותה יותר?

זו הוראה שאנחנו לא צריכים. הקראתי עכשיו את מה שצריך לבוא במקום. אני לא בטוחה שזו הדרך הכי אלגנטית לטפל - - - הזו, אבל זה מה שאנחנו עושים עכשיו.

בסדר גמור. אפשר להצביע.

מי בעד אישור תקנות הטלגרף רישיונות, תעודות ואגרות (הוראת שעה) מס' 3 בהתאם לשינויים והתיקונים שנעשו. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

התקנות אושרו.

התקנות אושרו.

הישיבה ננעלה בשעה 14:26

תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (הוראת שעה), התשע"ו-2015

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 5 ו-13 לפקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב-1972

, ולעניין תקנות 1(5), ו-(7) עד (9) ו-2 באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה - 1985

, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לפי סעיף 1(ב) לחוק יסוד: משק המדינה

הוראת שעה

1.

על אף האמור בתקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות), התשמ"ז-1987

(להלן-התקנות העיקריות), בתקופה של שלוש שנים מיום תחילתן של תקנות אלה, יראו כאילו -

(1)

בתקנה 1 לתקנות העיקריות, בהגדרה "תחנת מנוי" במקום "לתוספת" בא "לתוספת הראשונה";

(2)

בתקנה 6 לתקנות העיקריות, בכל מקום, במקום "התוספת" בא "התוספת הראשונה";

(3)

בתקנה 8א(א) לתקנות העיקריות, במקום "לתוספת" בא "לתוספת הראשונה";

(4)

בתקנה 8ד(א) לתקנות העיקריות, במקום "לתוספת" בא "לתוספת הראשונה";

(5)

בתקנה 17 לתקנות העיקריות-

(א) בכל מקום, במקום "בתוספת" בא "בתוספת הראשונה";

(ב) אחרי תקנת משנה (ב2) בא :

"(ב2א) על אף האמור בתקנות משנה (ב1) ו- (ב2), היה קיום תחנת קשר, הקמתה, התקנתה או הפעלתה באזור חיוב מופחת כהגדרתו בתוספת השניה, תהיה האגרה בעד הועדת תדרים והקצאתם בשיעורים הבאים מהשיעור שנקבע בתוספת הראשונה לצד כל סוג רישיון (להלן - תשלום מופחת), ולעניין פסקאות (1) ו-(2) שלהלן, יחול תשלום מופחת רק אם בעל הרישיון הודיע בכתב למנהל בדבר מיקומה של תחנת הקשר הנוגעת לעניין באזור חיוב מופחת, וצירף להודעתו תצהיר לאימות העובדות המפורטות בה:

לעניין רישיון שסוגו מפורט בפרטים 1, 2, 4, 5 ו – 10 בחלק ב', ובפרטים 1, 4 ו - 5 בחלק ד' בתוספת הראשונה - 70%; ואולם, לעניין רישיון שסוגו מפורט בפרטים 4 ו-5 בחלק ב' ובפרט 5 בחלק ד' בתוספת הראשונה, יחול התשלום המופחת האמור על הקצאת תדר משותף בלבד; היו לבעל רישיון יותר מתחנת קשר אחת, יחול התשלום המופחת ובלבד ש- 80% לפחות מתחנות הקשר מצויות באזור חיוב מופחת;
לעניין רישיון שסוגו מפורט בחלק משנה ב' בחלק ו' בתוספת הראשונה -

אם שתי התחנות הקבועות ממוקמות באזור חיוב מופחת - 70%;
אם תחנה קבועה אחת מבין שתי התחנות הקבועות ממוקמת באזור חיוב מופחת - 85%;

לעניין רישיון שסוגו מפורט בפרטים שבחלק משנה ב' בחלק ז' לתוספת הראשונה - 70% לכל אפיק, ובלבד ש- 80% לפחות מתוך אזור הזיכיון כמשמעותו בכללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אזורי זכיון לשידורי רדיו), התשנ"ה-1995

, שבו פועל בעל הרישיון כאמור, נמצאים באזור חיוב מופחת.";

(ג) אחרי תקנת משנה (ב4) בא:

"(ב5) האגרה בעד הקצאת תדרים לקו נל"ן אלחוטי שפועל בתדרי רדיו שנעשה בהם שימוש חוזר, תחושב לפי הנוסחה בפרט 13 בחלק ו' לתוספת הראשונה (להלן בתקנה זו – הנוסחה), בתחילת כל שנה לפי מספר קווי הנל"ן האלחוטיים שבהם עושה בעל הרישיון שימוש חוזר; הודיע בעל רישיון לקו נל"ן אלחוטי על שימוש חוזר בקו נל"ן אלחוטי נוסף אחרי תום הרבעון הראשון תשולם האגרה בעד אותו קו נל"ן אלחוטי בעד התקופה היחסית מיום תחילת הרבעון שבו ניתן הרישיון לאותו קו נל"ן עד תום תקופתו לפי הנוסחה; ואולם בעד תקופה זו לא יחול שינוי בגובה האגרה שנקבעה בתחילת אותה שנה לעניין יתר קווי הנל"ן האלחוטיים שבהם עשה בעל הרישיון שימוש.".

(ד) בתקנת משנה (ג), בסופה בא "ניתנה ההודעה ביחס לקו נל"ן אלחוטי שנקבעה לו אגרה בעד שימוש חוזר לפי הנוסחה, יחול האמור, ואולם לא יחול שינוי ברבעונים האמורים בגובה האגרה שנקבעה בתחילת אותה שנה לעניין יתר קווי הנל"ן האלחוטיים שבהם עשה בעל הרישיון שימוש חוזר.";

(6)

בתקנה 19 לתקנות העיקריות, במקום "בתוספת" בא "בתוספת הראשונה";

(7)

בתקנה 21 לתקנות העיקריות-

(א) בתקנת משנה (א), במקום "בתוספת" בא "בתוספת הראשונה";

(ב) בתקנת משנה (ג)-

(1) בהגדרה "מדד", במקום "מדד המחירים לצרכן" בא "התוצר המקומי הגולמי של הסקטור העסקי במחירים שוטפים";

(2) בהגדרה "המדד החדש" ובהגדרה "המדד היסודי", במקום "המדד לחודש אוקטובר" בא "המדד הידוע ב-1 בחודש נובמבר";

(ג) בתקנת משנה (ד), במקום "שבתוספת" בא "שבתוספת הראשונה".

(8)

בתוספת לתקנות העיקריות -

(א) בכותרת, אחרי "התוספת" בא "הראשונה";

(ב) בחלק א', אחרי ההגדרה "הספק מורשה מחוץ לרוחב פס" בא:
""קיטוב"- כיוון מרכיב השדה החשמלי של הגל האלקטרומגנטי המופק מהאנטנה וביחס לפני האדמה;";

(ג) במקום חלק ו' בא:
"חלק ו – קווי נל"ן (נקודה לנקודה) האגרה לשנה אחת בשקלים חדשיםסוג הרישיון
הגדרה ותיאור
בעד רישיון לכל תחנת קשר בעסק
בעד הקצאת תדרים ברוחב פס של 12.5 קילו הרץ, לכל תדרא. תדרים עד 1 גיגה-הרץ1. קו נל"ן אלחוטי הפועל בתחום התדרים עד 1 גיגה-הרץ
קו אלחוטי בין שתי תחנות קבועות*
560
לכל פס תדרים ברוחב 12.5 קילו-הרץ:
(א) קו שאינו ארוך מ- 60 ק"מ -
9,400
(ב) קו ארוך
מ - 60 ק"מ - 12,100ב. מיקרוגל2. קו נל"ן אלחוטי הפועל בתחום התדרים העולה על 1 גיגה-הרץ עד 3 גיגה-הרץ
קו אלחוטי בין שתי תחנות קבועות
560

(א) קו שאינו ארוך
מ - 10 ק"מ –
44,500
(ב) קו ארוך מ- 10
ק"מ ואינו ארוך
מ - 30 ק"מ –
91,100
(ג) קו ארוך
מ - 30 ק"מ –
136,900
3. קו נל"ן אלחוטי הפועל בתחום התדרים העולה על 3 גיגה-הרץ עד 4.5 גיגה-הרץקו אלחוטי בין שתי תחנות קבועות
560
לכל פס תדרים ברוחב 1 מגה-הרץ בכל קו נל"ן, לכל קו-
31,9004. קו נל"ן אלחוטי הפועל בתחום התדרים העולה על 4.5 גיגה-הרץ עד 8.5 גיגה-הרץ
קו אלחוטי בין שתי תחנות קבועות
560
לכל פס תדרים ברוחב 1 מגה-הרץ בכל קו נל"ן, לכל קו-
10505. קו נל"ן אלחוטי הפועל בתחום התדרים העולה על 8.5 גיגה-הרץ עד 11.7 גיגה-הרץ
קו אלחוטי בין שתי תחנות קבועות
560
לכל פס תדרים ברוחב 1 מגה-הרץ בכל קו נל"ן, לכל קו-
880
6. קו נל"ן אלחוטי הפועל בתחום התדרים העולה על 11.7 גיגה-הרץ עד 15.5 גיגה-הרץ
קו אלחוטי בין שתי תחנות קבועות
560
לכל פס תדרים ברוחב 1 מגה-הרץ בכל קו נל"ן, לכל קו-
700
7. קו נל"ן אלחוטי הפועל בתחום התדרים העולה על 15.5 גיגה-הרץ עד 20 גיגה-הרץקו אלחוטי בין שתי תחנות קבועות
560
לכל פס תדרים ברוחב 1 מגה-הרץ בכל קו נל"ן, לכל קו-
475
8. קו נל"ן אלחוטי הפועל בתחום התדרים העולה על 20 גיגה-הרץ עד 30 גיגה-הרץ
קו אלחוטי בין שתי תחנות קבועות
560
לכל פס תדרים ברוחב 1 מגה-הרץ בכל קו נל"ן, לכל קו -
2809. קו נל"ן אלחוטי הפועל בתחום התדרים העולה על 30 גיגה-הרץ עד 40 גיגה-הרץקו אלחוטי בין שתי תחנות קבועות
560
לכל פס תדרים ברוחב 1 מגה-הרץ בכל קו נל"ן, לכל קו -
13510. קו נל"ן אלחוטי הפועל בתחום התדרים העולה על 40 גיגה-הרץ עד 50 גיגה-הרץקו אלחוטי בין שתי תחנות קבועות
560
לכל פס תדרים ברוחב 1 מגה-הרץ בכל קו נל"ן, לכל קו -
10511. קו נל"ן אלחוטי הפועל בתחום התדרים העולה על 50 גיגה-הרץ עד 65 גיגה-הרץקו אלחוטי בין שתי תחנות קבועות
560
לכל פס תדרים ברוחב 1 מגה-הרץ בכל קו נל"ן, לכל קו -
7012. קו נל"ן אלחוטי הפועל בתחום התדרים העולה על 65 גיגה-הרץ עד 90 גיגה-הרץקו אלחוטי בין שתי תחנות קבועות
560
לכל פס תדרים ברוחב 1 מגה-הרץ בכל קו נל"ן, לכל קו -
9ג. שימוש חוזר בקווי נל"ן אלחוטיים13. מספר קווי נל"ן אלחוטיים העולה על 4 קווים560
X% משיעור האגרה לכל קו נל"ן - [pic]
"n" - מספר הפעמים שבהם נעשה שימוש חוזר באותו תדר ובלבד ש"n" גדול מ- 4.
ד. שימוש בקיטוב נוסף על גבי קו נל"ן אלחוטי
הקצאת תדרים בתחום העולה על 1 גיגה-הרץ לקווי נל"ן אלחוטיים שנעשה בהם שימוש בקיטוב נוסף באותו תדר 14. קו נל"ן אלחוטי הפועל בתחום התדרים בהתאם לפרטים 2 עד 12 בחלק זה לפי העניין - לעניין קיטוב נוסף
-
80% משיעור האגרה הקבוע בפרטים 2 עד 12, בחלק זה לפי העניין ה. מערכות גישה אלחוטיות קבועות15. מערכת גישה אלחוטית קבועה בפריסה תאית (WLL) או מערכת רדיו כפרי, הפועלות בתחום אחד מתדרים

(א) העולה על 1 גיגה הרץ ושאינו עולה על 2 גיגה-הרץ;
(ב) העולה על 2.4 גיגה-הרץ ושאינו עולה על 2.7 גיגה-הרץ;
(ג) העולה על 3.4 גיגה-הרץ ושאינו עולה על 3.6 גיגה- הרץ;
(ד) בטל.
רשת קווי נל"ן אלחוטיים מנקודה אחת לריבוי נקודות
---
לכל פס תדרים ברוחב 1 מגה-הרץ –
בעד השנה הראשונה
4,250בעד השנה השנייה
8,500
בעד השנה השלישית
12,700
בעד השנה הרביעית
16,900
בעד כל שנה שאחרי הרביעית
21,20016. מערכת רדיו (LMDS) הפועלת בתחום התדרים העולה על 24 גיגה-הרץ ושאינו עולה על 42.5 גיגה-הרץ
רשת קווי נל"ן אלחוטיים מנקודה אחת לריבוי נקודות
--- לכל פס תדרים ברוחב 1 מגה-הרץ –
בעד השנה הראשונה
2,150
בעד השנה השנייה
4,250
בעד השנה השלישית
6,300
בעד השנה הרביעית
8,500
בעד כל שנה שאחרי הרביעית
10,700

* לעניין פרט זה - אורך הקו הוא סך כל המרחקים האוויריים של קווי הנל"ן האלחוטיים הפועלים באותו פס תדרים.
";

(ד) בחלק ז' במקום חלקי משנה ב' ו- ג' בא:
האגרה לשנה אחת בשקלים חדשים"סוג הרישיון
הגדרה ותיאור
בעד רישיון לכל משדר
בעד הקצאת תדרים ב. תחנות רדיו6. תחנות רדיו
משדר אפנון תנופה (את"ן-AM) ברוחב פס של 9 קילו-הרץ
560
8,7007. תחנת רדיו
משדר אפנון תדר (את"ד-FM) לכל אפיק רדיו, ובלבד שמותקן בו מכשיר לניטור רציף של ההספק במוצא המשדר, לפי ההספק הקבוע ברישיון.560
הספק בקילוואט(
עד 0.5
10,4000.5 - 1
15,6001.5-1
20,800 2-1.5
26,000 2.5-2
31,100 3-2.5
36,300 3.5-3
41,400 4-3.5
46,600 4.5-4
51,800 5-4.5
57,000 5.5-5
62,200 6-5.5
67,400 6.5-5
72,600 7-6.5
77,800 7.5-7
83,000 8-7.5
88,200 8.5-8
93,300 9-8.5
98,500 9.5-9
103,700 10-9.5
108,900 10.5-10
114,000 11-10.5
119,200 11.5-11
124,400 12-11.5
129,600 12.5-12
134,800 12.5 ומעלה
140,000


האגרה לשנה אחת בשקלים חדשיםסוג הרישיון
הגדרה ותיאור
בעד רישיון לכל משדר
בעד הקצאת תדרים*ג. ניידות שידור8. ניידות שידור טלוויזיה
תחנת טלוויזיה המותקנת בכלי רכב והמשמשת להעברת שידור בין שתי נקודות
560
לפי חלק משנה ב' בחלק ו' לתוספת הראשונה, ועל פי השיעור הקבוע בפסקה ג' של פרט 2 ובפרטים 3 עד 12באותו חלק.9. ניידת שידור רדיו
תחנת רדיו המותקנת בכלי רכב והמשמשת להעברת שידור בין שתי נקודות:
(א) אפנון תדר (את"ד- FM)
560
לפי חלק משנה א' בחלק ו' לתוספת הראשונה ועל פי השיעור הקבוע בפסקה ב' של פרט 1 באותו חלק.
(ב) בכל אפנון אחר
560
50% משיעור האגרה לפי חלק משנה א' בחלק ו' לתוספת הראשונה, ועל פי השיעור הקבוע בפסקה ב' שלפרט 1 באותו חלק.* הפעיל בעל רישיון באותו אפיק יותר מניידת שידור אחת, או ניידת שידור ותחנת רדיו, תיגבה אגרה בעד אחד מהם בלבד, לפי השיעור הגבוה מביניהם.
";

(ה) בחלק ח'-

(1) במקום האמור בפרט 5, בטור "בעד הקצאת תדרים", בא "לפי פרט 2 בחלק ו' לתוספת הראשונה לפי יחידת התדר בלבד של פסקה (א), או לפי פרטים 3 עד 12 בחלק ו', בהתאם לתחום התדרים.";

(2) במקום האמור בפרט 6, בטור "בעד הקצאת תדרים", בא "לפי פרט 2 בחלק ו' לתוספת על פי יחידת התדר בלבד של פסקה (א), או לפי פרטים 3 עד 12 בחלק ו', בהתאם לתחום התדרים.".

(9)

"תוספת שנייה
(תקנה 17(ב2א))
בתוספת זו - "אזור חיוב מופחת"- אזור שאינו כלול בשטח התחום בנקודות המפנה בגבול המפורטות להלן, שערכיהן קבועים לפי רשת ישראל החדשה:
נקודת מפנה בגבול
צפון (X)
מזרח (Y)1
751800
2105202
642200
2105203
642200
2300604
624300
2300605
624300
2098206
611320
2098207
611320
1515728
751800
206662
תרשים להמחשת גבולות אזור המרכז שאינו כלול באזור החיוב המופחת לפי התנאים הקבועים בהגדרה "אזור חיוב מופחת"
[pic]
"נקודת מפנה בגבול", "רשת ישראל החדשה" – כהגדרתם בתקנות המודדים (מדידות ומיפוי), התשנ"ח-1998

; ".

תחילה

2.

תחילתן של תקנות אלה ביום כ' בטבת התשע"ו (1 בינואר 2016) (להלן-יום התחילה).

הוראת שעה

3.

בתקופה שמיום התחילה עד יום י"ג בטבת התשע"ח (31 בדצמבר 2017), יראו כאילו, על אף האמור בטור "הגדרה ותיאור" בפרט 7 בחלק משנה ב' שבחלק ז' לתוספת הראשונה לתקנות העיקריות, כנוסחו בתקנה 1(8)(ד) לתקנות אלה, המילים "ובלבד שמותקן בו מכשיר לניטור רציף של ההספק במוצא המשדר,"- נמחקו.
__________ התשע"ו
(___________ 2015)
(חמ 3-411- ת1)

בנימין נתניהו
ראש הממשלה ושר התקשורת