הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 86

מישיבת ועדת הכנסת

יום שני, ט"ז בטבת התשע"ו (28 בדצמבר 2015), שעה 10:30

1. בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעות חוק, בקריאה ראשונה

2. המלצת הוועדה הציבורית לבחינת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת בנושא: "הגדלת מספר היועצים הפרלמנטריים".

3. תיקון סמכויות הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, הצעת חוק התכנון והבניה (הוראת שעה) ובהצעת חוק שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים

4. בקשת יו"ר הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, בהצעת חוק התכנון והבניה (הוראת שעה) ובהצעת חוק שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים, להקדמת הדיון בהצעת חוק התכנון והבניה(הוראת שעה) התשע"ו-2015 (מ/983), לפני הקריאה השנייה והשלישית.

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר

ישראל אייכלר

יואב בן צור

מכלוף מיקי זוהר

יואל חסון

שולי מועלם-רפאלי

מרב מיכאלי

אברהם נגוסה

איילת נחמיאס ורבין

רועי פולקמן

יואב קיש

אלי כהן – יו"ר הוועדה המיוחדת לדיון בהצ"ח הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית

בנימין זאב בגין

יואל חסון

יוסי יונה

רועי פולקמן

יואל נווה - הכלכלן הראשי, משרד האוצר

אריאל סיזלס - סגן היועמ"ש, המשרד לביטחון הפנים

פרופ' חיים לוי - הוועדה הציבורית לבחינת שכר ותנאי הח"כים

חגי סיטון - הוועדה הציבורית לבחינת שכר ותנאי הח"כים

איוון פרידמן - הוועדה הציבורית לבחינת שכר ותנאי הח"כים

ארבל אסטרחן

אתי בן יוסף

לאה קיקיון

המלצת הוועדה הציבורית לבחינת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת בנושא: "הגדלת מספר היועצים הפרלמנטריים"

שלום רב, אני מתכבד לפתוח את הדיון. הנושא הראשון - המלצת הוועדה הציבורית לבחינת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת בנושא: "הגדלת מספר היועצים הפרלמנטריים".

כפי שידוע לכם, אנחנו כבר בסוף התהליך. היתה בקשה של ועדת הכנסת, הוועדה הציבורית השיבה, השבנו לוועדה הציבוריות והיא השיבה חזרה. הם ביקשו להופיע וכמובן כיבדתי את זה. אני רוצה להגיד שגם בהחלטתם לא ראיתי לא נגד ולא בעד, מה שאתם המלצתם זה שנעשה בדיקה ארגונית. בבקשה.

בוקר טוב. אני רוצה להגיד כמה מילים כלליות לפני שנדבר על היועץ השלישי. דבר ראשון – קראתי היום בעיתון שרוצים להקים ועדה שתבדוק את כל ההצמדה במגזר הציבורי.

לא רק ההצמדה, כל תנאי השכר.

כל תנאי השכר, ואני חושב שזה צעד מאד מבורך. הוועדה הציעה את זה גם ליושב ראש. אמרנו שקיבלנו מנדט רק לגבי חברי הכנסת, אבל צריך לעשות את זה לגבי כולם.

אתה רואה שאני מקשיב לפעמים.

אל"ף, לא אמרתי שלא, ולכן אני גם נותן קומפלימנט, כשצריך. זה צעד בכיוון הנכון שיקימו ועדה שתבדוק את כל מערכת השכר, ומערכת ההצמדה.

גם שמחתי לשמוע שחברי הכנסת הורידו אחוז אחד, בינתיים, מההצמדה.

וגם תיקנו את החוק שמאפשר לח"כים לוותר באופן אישי, ולא באופן כוללני.

אני יודע, אני יודע.

אז הוועדה עובדת למען חברי הכנסת, עבור חברי הכנסת, ומנסה לעשות את העבודה הכי טובה, מקצועית, שאפשרי.

לגבי היועץ השלישי שנדרש, אז קודם כל, כבר לפני 8 או 9 חודשים פנו אלינו כמה חברי כנסת באופן אישי שהם כורעים תחת העומס, שביקשו יועץ שלישי. אז לא יכולנו לעשות את זה בצורה דיפרנציאלית, כמובן – לתת לאחד ול-119 או 110 אחרים לא לתת.

כן, אבל לא נתתם את דעתכם בעניין בשום צורה.

תן לו לסיים ואחר כך תתייחס.

תן לי לסיים. לגבי היועץ השלישי, אני רוצה שתבינו - עמדת הוועדה היא חלילה לא נגד, אלא להפך. פגשנו גם את נציגי הוועד וגם יועצים קודמים שהיו, פגשנו לפחות 10 או 12 יועצים, וההתרשמות שלנו, גם מכמה חברי כנסת, שהעבודה היא כמעט בלתי נסבלת, מאד קשה. אבל אני שואל את עצמי דבר כזה – אם היה בא היושב ראש, פונה אלינו ואומר – אני חושב שמוצדק 4 יועצים, או 2 וחצי, או חמישה – אין לי שום כלים לבדוק את זה. כל מה שביקשנו זה למנות ייעוץ ארגוני, וגם התחלתי לחשוב איזה מבדק אני עושה כדי לבדוק עומסים של מדגם של יועצים, ועל סמך המדגם הזה להחליט. יכול להיות שהיינו מחליטים על 4, לא על 2 או 3. יכול להיות שצריך 4, אולי 3 וחצי. היינו באים עם המלצה. אבל תבינו – כשבאים אלינו זה לא בדיוק שוק מחנה יהודה. 4? אז היינו אומרים – כן או לא, נטיל מטבע? צריך לבדוק את זה.

אבל לא ביקשנו 4, ביקשנו 3.

אבל אם היית מבקש 4, מה הייתי עושה? אין לי סרגל, אין לוועדה סרגל כדי ללמוד כמה באמת צריך. כל מה שביקשנו – זה לחקור את זה. לבדוק את זה אמפירית. אבל אנחנו מבינים שזה לחוץ קצת, כי די ממהרים והעומס קשה. במכתב האחרון כתבנו – תנו לנו חודשיים או שלושה, מקסימום, לפתור את הבעיה, והייתי מתאמץ מאד לסגור את זה תוך 3 חודשים. זו היתה בקשתנו. גם יהיה לנו כיסוי למה שאנחנו ממליצים. הוועדה באה בנפש חפצה לעזור לחברי הכנסת.

שאלתם את השאלה הזו גם כשהייתי אצלכם, למה לא 4 ולמה לא 5. אמרתי ואני חוזר – שהבקשה צריכה להיות מידתית. לדעתי, הוועדה לא צריכה לבדוק תקציב, אלא צריכה לבדוק האם יש לחברי הכנסת את האמצעים לשרת את הציבור כפי ש - - -

זו הגישה שלנו. לא בדקנו תקציב.

תקציב במקרה יש, למרות שהוא לא גבוה מדי. הוא 22 מיליון.

תקציב זה לא המנדט שלנו, לא בדקנו.

אנחנו סבורים שאין צורך אפילו בבדיקה כי השינוי המהותי שיש בשנים האחרונות בנושא של קשר של התושב, עם האזרח של הח"כים, זה דבר שקיבל רביזיה מאד רצינית. כל הח"כים אומרים את זה, 99% מהם קורסים תחת העומס. זה אחד.

ושתיים – יש את הנושא, תראה, אחד הנושאים היום בענייני החקיקה זה עניין הלוביסטים והעניין של החברות הגדולות שמביאות את טובי היועצים, ואנחנו צריכים להתמודד באופן רץ עם הדברים, אנחנו עוברים מוועדה לוועדה, מנושא לנושא, הכל מהיר, הכל זורם.

לא התכוונת לומר שחברי הכנסת ו-או היועצים הם פחות - - -

לא אמרתי. אמרתי שאנחנו, בנושא הזה צריכים לשרת את הציבור. אנחנו עוברים מוועדה לוועדה, מהצעת חוק להצעת חוק, אנחנו צריכים, בעניין הזה, יותר כוח אדם. גם 3 עוזרים, לדעתי, אם אנחנו מסתכלים על הליכי החקיקה, במהירות שהם מתבצעים, אז אפילו 3 זה לא מספיק. אבל לא ביקשנו את זה. אמרנו שנדבר על תוספת קטנה, לא תוספת גדולה, לעומת פרלמנטים אחרים, דרך אגב.

גם אי אפשר תוך חודשיים לסיים עבודה של יועץ. רק למנות אותו ייקח חודשיים, אנחנו יודעים את התהליכים. זאת אומרת, למרות שהכוונה שלכם פה היא בסדר, אנחנו חושבים שכן אולי היה צריך לעשות בדיקה, אבל אנחנו חושבים שמרוב שהעומס גדול ומהעניין שאנחנו צריכים לעסוק מול גופים גדולים מאד, ותסתכלו גם על הפן הזה, לא רק על הפן של פניות הציבור, וכו' – בעניין הזה אנחנו צריכים סיוע ועזרה. מה גם שיש תקציב.

רציתי להוסיף – כפי שראיתם בהמלצה החוזרת שלנו, חזרנו ואמרנו שאנחנו רואים את הנושא הזה כנושא חשוב מאד. ראינו את זה כדבר, כפי שאמר פרופ' לוי, כדבר חשוב מאד לחברי הכנסת, שיהיו להם את כל הכלים ואת האפשרות לבצע את העבודה בצורה ראויה. אבל תנו לנו את הכלים כדי שיהיה לנו גיבוי למה שאנחנו אומרים, הרי אנחנו בסוף לא חותמת גומי, לבוא ולומר – ביקשת-קיבלת. אבל תנו לנו את האפשרות לבדוק בצורה - - -

זו בדיקה שהיא לא חודשיים, אלא היא יכולה לקחת מינימום שנה. יש 120 ח"כים, הוא חייב לבדוק - - -

אנחנו נבדוק מדגמית.

אני מתחייב תוך חודשיים עד שלושה לסיים.

אתה לא יכול להתחייב. רק המינוי, המכרז ליועץ - - -

אבל אז אתם מבקשים מאתנו להיות חותמת גומי, לאשר בלי שאנחנו יודעים למה. הופיעו בפנינו בקדנציה הקודמת חברי כנסת והתרשמנו – לא חשוב עכשיו מי ולמה – שהם עובדים כל כך קשה, שאם אפשר היה לתת מינוי דיפרנציאלי, אפשר אפילו לתת ארבעה לאותם חברים.

אז מי קובע מי עובד קשה ומי לא? מי קובע מי משרת את הציבור? אנחנו לא חושבים - - -

לא, הוא אמר את זה כהערה כללית - - - העבודה לא נעשית - - -

גם אני מעיר. זה לא שאנחנו חושבים שאתם צריכים להיות חותמת גומי, אבל בהיזון החוזר בין הוועדה ובינינו, אתם גם צריכים לתת קצת קרדיט לנו, במובן הזה שאם אנחנו, באמת, 99% מהח"כים אומרים – רבותי, אנחנו לא מסוגלים, אנחנו קורסים – גם לתת לנו קצת קרדיט בעניין הזה. זה לא עניין של חותמת גומי, תנו קרדיט לח"כים קצת, בעניין הזה.

אני רק רוצה להוסיף, בדיוק לעניין של ההיזון החוזר. אולי לאו דווקא לגבי ההמלצה הזו אלא באופן כללי. הנוהל קובע שבאה אלינו איזושהי בקשה או שאנחנו יוזמים איזה הליך. מביאים את ההמלצה בפניך, זה בא בפני הוועדה, היא דנה, והיא מקבלת, או שהיא יכול להחזיר אלינו להערות. מבחינת ההיזון החוזר, איך אתם יכולים לבקש מאתנו לדון באופן חוזר כשאתם מחזירים לנו את זה אתם לא אומרים מה התייחסתם, מה קבעתם.

דיברנו, היה דיון. יש פרוטוקול.

יש פרוטוקול.

אנחנו לא מקבלים שום כלום. למשל, ביקשנו יועץ ארגוני. לא קיבלנו שום התייחסות של - - -

אני התייחסתי, התייחסתי.

אני חושב שאין צורך בייעוץ ארגוני במקרה הזה, אבל אם אתה חושב שכן, יש לך את הסמכות לבקש. אתה לא צריך את ההסכמה שלי, בעניין הזה.

אני כנראה לא הסברתי את עצמי. בהיזון החוזר, כאשר החזרתם את זה אלינו, לא קיבלנו, בדף שלכם, מילה וחצי מילה לשאלה שלנו - - -

לא. התייחסנו, אמרנו שלדעתנו אין צורך, אבל זה לא מונע ממך לבקש - - -

תראה מה שלחתם לנו. אין על זה מילה וחצי מילה.

רוב הדברים נאמרו, אבל נראה לי - - -

מעכשיו והלאה תצרפו פרוטוקול, על מנת שיוכלו לראות. פרוטוקול שקשור אליהם - - - הם צודקים בעניין הזה.

מניסוח המכתב משתמע שתפקיד הוועדה להמליץ ולאשר.

אז קודם כל אנחנו מתנצלים, זו לא היתה הכוונה. אני מאמין שהיועצת המשפטית שלנו שיושבת אתכם, הסבירה לכם מה בדיוק היו הלכי הרוח בוועדה. אבל בסדר, צודקים, נעביר את התמליל של הדיון.

בכנסת הקודמת עלה הנושא של שכר היועצים הפרלמנטריים, שאז היו עוזרים פרלמנטריים, והוועדה דיברה אז עם כמה וכמה חברי כנסת, וכמה וכמה יועצים, ושאלנו, מה יותר חשוב – להעלות את השכר או את המספר. כולם אמרו אז, ללא יוצא מן הכלל - - -

ברור שיגידו. היועצים?

לא. גם חברי הכנסת.

ברור שאם זה עומד אחד מול השני יגידו לכם – העלאת שכר.

אמרו – העלאת שכר.

אבל דיברנו שתקציבית אתם לא מתערבים.

סליחה, מבחינה ציבורית אני חושבת שזה לא נאה שאחרי שנאמר שקודם כל צריך את העלאת השכר, ואחרי שקיבלו את העלאת השכר אז אומרים – טוב, אבל עכשיו אנחנו רוצים שלושה. יכול מאד להיות, ואפילו סביר, שצריך שלושה, אם כי אנחנו עסקנו בבקשות של יועצים פרלמנטריים לאישור לעבודה נוספת מכל מיני סוגים ומיניים ויוצאים מן הכלל. זה לא אומר שלא צריך יועץ שלישי זה רק אומר שיש אפשרות או צורך לבדוק. כל מה שאנחנו מבקשים זה אפשרות לבדוק את הדברים, וכשאנחנו כן בודקים וכן חוקרים, כמו במקרה של הנושא של המדד, שלא נקבל תשובה – לא בדקתם. כשאדם שהכי מוסמך בנושא הכלכלי עשה את הבדיקה, ועשה אותה בצורה רצינית, אנחנו מצפים להתייחסות שתהיה התייחסות עניינית ורצינית ולא מבזה.

אני קודם כל חושב שזו הערה מאד חשובה, גברתי מנהלת הוועדה והיועצת המשפטית, שיועבר הפרוטוקול המלא של ההתייחסויות שלנו בהקשר של הוועדה. אדוני, יושב ראש הוועדה, אני רוצה להגיד לך שהיתה התייחסות של כל אחד מחברי הכנסת, וגם שלי, בעניין של הבקשות שלכם, והתייחסות עניינית למה שאמרתם, בדיון שהיה למתן הערות. גם שאלנו למה לא הייתם, חבל שלא הייתם בדיון הקודם, אני שמח שאתם בדיון הזה. אז זו הערה חשובה שתראו את כל הפרוטוקול - --

כל התמליל.

כל התמליל, אני מתכוון, שמטפל בעניין שלכם.

בעניין היועץ הארגוני, והתייחסתי לזה בפעם הקודמת. אספר אנקדוטה שפעם אחד מראשי הממשלות סיפר לי סיפור שהוא קיבל ממנהיג מדינה בעולם אייפוד. כידוע, בנהלים של משרדי הממשלה אתה לא יכול לקחת את המתנה, ואם אתה רוצה אותה אתה צריך לקנות אותה. אז שאל אותו ראש הממשלה, את החשב – מה אני צריך לעשות? הוא אמר – אתה לא עושה כלום. אנחנו ניקח את האייפוד, נעביר לשמאי, למעריך, ואותו ראש ממשלה אמר לו – אתה יודע, בדיקה קלה באתר "אפל" אומר לך בדיוק כמה עולה האייפוד הזה. הוא לא מיוחד באיזושהי צורה. אז החשב אמר לו – לא, אנחנו חייבים את כל הנוהל הזה. והוא אמר - כל הנוהל הזה יעלה פי שניים מהאייפוד עצמו אז אולי עדיף שאני אוותר על האייפוד. לכן אני אומר, גם בהקשר הזה - אני לא מתנגד באופן עקרוני ליועץ ארגוני. אפילו הצעתי את זה בוועדה - - -

תשובה - אני מתנדב לעשות את הוועדה הזו על חשבוני, לבדי, בלי שום תקציב.

- - -

לא, הבעיה היא לא התקציב. אני לא יודע למה בחרת את סיפור האייפוד.

זה סתם סיפור שמראה את החשיבה העקומה שיש במקומות מסוימים, לפעמים. אני חושב, לגופו של עניין, שכמו באייפוד, שיש דברים שהם ניכרים לעין, ברורים. העבודה של חברי הכנסת, העומס עליהם, השינוי – ואני אומר את זה בפרספקטיבה של מי שנבחר פה בפעם הראשונה ב-2006 ויכול לעשות את ההשוואה – השינוי הוא גדול ומשמעותי. פעם, כדי לשלוח לחבר כנסת מכתב היית צריך להכניס למעטפה, להדביק בול, לכתוב, ללכת לדואר, לשים בתיבה. היום אתה עושה את זה בלחיצת כפתור, נגיש ביותר. הכנסת, מבחינה טכנולוגית, הפכה להיות מאד נגישה לציבור.

אני אגלה לכם עוד דבר – אני, אתמול, יושב בבית. בשעה 11 בלילה פונה אלי דרך הפייסבוק בכלל, אני לא מדבר על הודעות הוואטסאפ האינסופיות שאתה מקבל. הטלפונים הניידים של הח"כים מזמן כבר מופצים לכל עבר, הם לא סודיים, אז הודעות וואטסאפ אתה מקבל בלי סוף. אבל גם הפייסבוק הפך להיות עניין יום יומי. אתמול ב-11 בלילה פונה אלי איש בעל מוגבלות, מדבר אתי על איזושהי בעיה, מבקש ממני פתרון. ב-11 בלילה הוא פנה אלי בפייסבוק. אני, ב-11 בלילה, הייתי צריך להעביר את זה לעוזר שלי כדי שזה לא ייפול בין הכיסאות, וכדי שמחר באמת נקבל אותו ונטפל בו. לכן אני רוצה לומר - הדבר הזה הוא די ניכר לעין. להיכנס עכשיו למסלול של בדיקה והערכה, גם עם כל הקדנציות המתקצרות של הכנסת, זה לא יקרה, כנראה, בכנסת הזו.

לפי מה שאתה אומר אתה צריך ארבעה ולא שלושה. כך זה נראה לי.

זה לא רק איזון. יש גם מידתיות.

רגע, עליה ב-50% זה מידתי? אני רוצה להבין. מה זה מידתי? זה בדיוק מה שרציתי לבדוק.

לא צריכים יועץ. אתה יכול לבד להחליט אם זה מידתי או לא.

אנחנו יודעים את זה. אני יודע גם שמבחינה טכנית אנחנו לא ערוכים כרגע לארבעה. מה שאני מציע - - -

דרך אגב, גם אין הוצאות, כמעט, הוצאות בינוי.

ברגע זה פלטת את הפנטזיה.

לא, לא. אני בדיוק אומר בהקשר הזה שאני חושב שראוי באמת שתיעשה בדיקה של ייעוץ ארגוני כללי לגבי התנאים הטכניים והתנאים של כוח האדם בכלל, של חברי הכנסת. לא רק התנאי הזה, אלא בכלל, וזה יכול להיעשות במקביל להחלטה, זה לא משנה שום דבר.

אתה אומר - תאשרו את זה, ותמשיכו לעבוד על היועץ הארגוני? זה מה שאתה אומר?

לא. אני אומר לך שיועץ ארגוני – לא בטוח שזה בהקשר של הוועדה. ייעוץ ארגוני צריך להיות גם בהקשר הטכני, המחשובי, החדרים – כל הדברים האלה, שצריך להתדיין עליהם. אני בטוח, אדוני, שכל יועץ ארגוני שגם ייגע בכוח אדם לא יגיע למסקנה שצריך הפחתה חזרה מ-3 ל-2, ואם הוא יגיע למסקנה כזו תאמינו לי שלא נתעלם מהמלצה כזו, ויכולה להיות הפחתה, גם אם נצטרך בעוד שנה להפחית. אבל, לדעתי זה לא יקרה, ואני חושב שזה באמת – ואתה יודע מה? אמר היושב ראש ואני רוצה לחזק אותו בעניין הזה - אני לא ראיתי את זה הרבה בכנסת הזו, גם לא בהקשרים של השכר ובהקשרים אחרים, גם שנוגעים לחברי הכנסת באופן אישי, להטבות. יש פה 99% של חברי כנסת שבאופן מוחלט וברור, אגב, אפשר להגיד 1--% כי גם האחוז שלא רוצה פשוט רוצה סוג אחר של עוזרים. לכן אני אומר שאפשר להגיד – 100% מחברי הכנסת, דבר שאין לו תקדים, שחושבים על זה, גם בנושאים שקשורים להטבות.

זה נושא שאין עליו חילוקי דעות, זה ברור.

לא, לא. צריך להיות מישהו שיתנגד - - -

בוודאי. בעניין שכר חברי הכנסת, אדוני, היו חילוקי דעות. אני גם חזרתי אחורה בכל מיני בדיקות שעשיתי. ב-99' ההחלטה לתת רכבים צמודים לחברי הכנסת. עכשיו זה מובן מאליו אבל פעם זה לא היה ככה. גם על זה יש לי סיפור נחמד, אבל זה ביום אחר. אני, במאה הקודמת, הייתי עוזר של חבר הכנסת עוזי לנדאו. יום אחד קבעתי אתו בצומת כפר שמריהו כדי לנסוע לסיבוב בצפון. הוא הגיע עם רכב סובארו ג'אסטי. האוטו הכי קטן שהיה אי פעם במדינה. לא העליתי בדעתי שחבר כנסת נוסע בסובארו ג'אסטי. עכשיו הרכבים מזוהים.. אבל אני אומר בנושא של הרכבים שגם בנושא של הרכבים – היו שם חילוקי דעות, היו חברי כנסת שרצו, היו חברי כנס שלא רצו. בהרבה דברים שהם הטבות אין כאן הסכמה. על עניין העוזר יש חד משמעית הסכמה של 100%.

מניסיון אישי, באמת העבודה היא מפרכת, וקצרה ידינו לתת מענה לכל המטלות שניצבות בפנינו – גם בפניות ציבור, וגם בתהליך החקיקה והדיונים בכנסת. אני רוצה להעיר את תשומת לבכם שישראל נמצאת באחד המקומות הנמוכים, אולי במקום הלפני אחרון במדינות ה-OECD, באשר לשאלה של מספר עוזרים לחברי פרלמנט. לכן, כפי שנאמר כאן לפני כן – אנחנו עוסקים במובן מאליו. אם תרצו להקים ועדה זכותכם, ויש לכם את המנדט לעשות זאת, אבל כאן אנחנו עוסקים בנושא שהוא מובן מאליו. ההשוואה הבינלאומית נותנת ראיות או טיעונים מוצדקים לחלוטין.

שינו גם השוואה בינלאומית של השכר. אתה רוצה שנתייחס לזה? היו שם גרפים מאד יפים.

- - -

אני לא יודע אם אתה מדבר על שכר חברי הכנסת או שכר העוזרים הפרלמנטרים.

לא, אני מדבר על שכר חברי הכנסת.

אז אני התנגדתי, תנוח דעתך. אין בינינו מחלוקת בקשר לסוגיה הזו. זה עניין אחד וזה עניין אחר. גם כאשר פרופ' פרידמן הציגה את הסוגיה הזו של יחסי הגומלין או שיקולים של העלאת שכר לעוזרים הפרלמנטרים או העסקה של מספר גדול יותר של עוזרים – הרשי לי לומר לך שאני לא חושב שאנחנו צריכים לעסוק בסוגיה הזו של zero sum game. אם נדרשת עמדתי דווקא הייתי ממליץ להעלות את שכרם של היועצים הפרלמנטריים כי אתם צריכים להבין, העוזרים הללו עובדים מבחינת הזמן שהם משקיעים בהיקף של שתי משרות. רוצה לציין פה את ההערכה המלאה שלי להם, הם עושים עבודה מלאה, עבודה מפרכת. לכן, אם מעלים את הנושא הזה של השכר, ולא אני העליתי אלא אתם העליתם, אני בהחלט ממליץ להעלות את השכר שלהם. דבר אחד לא בא על חשבון רעהו.

אז לסיכום דברי אני רוצה לציין שאנחנו ממש קורסים תחת הנטל. תוספת של עוזר - עוזרת פרלמנטרית - - -

יועץ.

תודה על התיקון – זה דבר שמתבקש, ואנחנו נבקש לאשר את הבקשה הזו.

אני אתייחס לנושא של יועץ ארגוני ודיברנו על זה גם בשבוע שעבר. היינו בין המתנגדים – היינו אלה שקיבלו את המלצתכם, בנושא שינוי ההצמדה. לכן, דעתנו נוחה כשאנחנו באים ואומרים לוועדה - - - לא שלחבר הכנסת ביטן יש בעיה, אבל ככה לפחות אנחנו מרגישים ביחס אל עצמנו.

אני בקדנציה הראשונה שלי וכמות העבודה, האינטנסיביות שלה – היא שונה ממה שהערכתי אותה, שלא לדבר על שעות העבודה המאד מאד ארוכות, שאני לא בטוחה שמישהו מחברי כאן הזכיר אותן, כאיזשהו גורם סיכון. אני אומרת לאנשים ששואלים אותי אם אני נהנית מהעבודה אני אומרת שלא יכול להיות שאני לא נהנית ושחברי לא נהנים כי אחרת – חבר כנסת אחד לשבוע היה נופל ומת. משהו חייב לאזן – צריך להגיד – את העבודה המפרכת. אני מאד אוהבת את עבודתי, אבל זה אורח החיים הכי לא בריא שחייתי בימי חיי.

אחרי שאמרנו את כל הדברים האלה, אני חושבת – ופרופ' לוי, אתה מכיר אותי מתפקידים קודמים, אז אתה יודע את ההתייחסות ואת הכבוד שאני רוחשת גם לך באופן אישי אבל גם לנושא הניהולי ולנושא של תהליכים. אני חושבת ש-time study, שלשם אני חושבת שכיוונת, אם תרצה לכוון את היועץ הארגוני, כדי לנסות להבין איך מחולקת עבודתו של יועץ פרלמנטרי, אני חושבת שהיית מאד מופתע ממה שלא יהיה.

יכול להיות שהייתי ממליץ על ארבעה, אפילו. תנו לי את ההזדמנות.

- - -

אני רוצה לומר לך שאין שום היתכנות להעסקת ארבעה עובדים בכנסת, לא באגף קדמה ולא באגף נגבה. בוא נוריד את הדבר הזה מהשולחן, הוא לא רלבנטי למציאות חיינו. הוא לא רלבנטי, גם בגלל שמידתיות נדרשת. אני מכירה את הכנסת מהתקופה שבה היה עוזר אחד לחבר כנסת. לא דומה לא ישווה. אגב, בהרבה מובנים, בין היתר, בגלל שנשחקו האיזונים והבלמים באופן שבו הכנסת והממשלה עובדות זו מול זו – זה חלק מהבעיה. התייחס קודם חבר הכנסת לנושא של השדלנים, ואני אומרת – עזוב, העוזרים הפרלמנטריים שלנו, תאמין לי, עולים בעשרים דרגות – וגם השדלנים טובים. ולא נדבר על עצמנו, כי אנחנו לא בדיון של האיכות כרגע. אני חושבת שה-time study פה היה על גבול הבלתי אפשרי משום שבאמת, גם עבודתו של חבר כנסת אחד שונה מעבודתו של חבר כנסת אחר. אני חושבת שהכנסת הזו היא כנסת חרוצה, ובלי להתייחס לכאלה שעובדים יותר או עובדים פחות, זה לא משנה. אני חושבת שפה - - - אני מבינה למה הצעת את הנושא של היועץ הארגוני. עם כל הכבוד, גם אתה עם הניסיון שלך לא היית יכול לעשות פה time study. זו באמת עבודה מאד מאד שונה ממה אנחנו מכירים מחיי היום יום מהמגזר שאתה באת ממנו, מהמגזר שאני באה ממנו, וגם ממגזרים אחרים – שפרופ' יוסי יונה או שחבר הכנסת קיש הגיע ממנו.

תנו לי חודשיים ותופתעו, שאני אעשה בלי ייעוץ ארגוני. אני אעשה את זה.

קח בחשבון שהיום גם הנושא של התקשורת הוא חלק חשוב בעבודה של חבר הכנסת והיום, אחד מהם חייב להיות מישהו שמתמצא בתקשורת. לכן שניים זה לא מספיק. אחד חייב להיות דובר ולהתעסק בתקשורת כל היום.

מהיום שאני נכנסתי בשערי הכנסת הזו בפעם הראשונה, נדמה לי שבשנת 1991, הכנסת השתנתה באופן דרמטי מבחינת הצרכים ומבחינת העומס על חברי הכנסת. פעם היו מקבלים פניות ציבור בדואר. אני כל כך מזדהה עם מה שאמר חבר הכנסת חסון בעניין הזה. גם אני עונה טלפונית לכל פניית ציבור שאני מקבלת. לא רק בכתב. לכן אני אומרת שההיכרות שלכם קרובה, אבל היא לא מספיק אינטימית ואני לא חושבת שיועץ ארגוני יידע להצביע כתוצאה מזה על כמות העוזרים, כי גם אם הוא יצביע על ארבעה עוזרים, עם כל הכבוד, אין איפה להושיב אותם.

אני רוצה לתת עוד איזשהו היבט בנושא הזה. העניין הזה של היועץ השלישי יעלה עשרות מיליונים.

עשרים מיליון.

אני יודע, למשל, שהיתה לשכה, שחבר כנסת יכול היה לקחת לשכה באיזשהו מקום בארץ, והיועץ המשפטי מצא דרך לחסוך על ידי תקנות למיניהן שאסור לשכור פה ואסור שם, עד שאי אפשר לשכור, והכנסת חסכה הרבה כסף. מה זה אומר? גם לגבי היועצים. אי אפשר להשוות 120 חברי כנסת מבחינת העבודה. יש חברי כנסת שמאד מאד עסוקים, ויש חברי כנסת, שכפי שאתם מספרים, היועצים מבקשים אישור לעבודה נוספת, כי אין להם מה לעשות. לכן השאלה היא האם אפשר לעשות איזה דירוג של העבודה, של עומס, שמישהו יקבע מתי ואיך – כמו שיש כללים אצל היועץ המשפטי לגבי לשכור לשכה – השאלה היא גם - - -

לא היועץ המשפטי, ועדת האתיקה.

שיקבע מי חבר הכנסת שיוכיח איזו כמות או איכות של עבודה שהוא צריך עוד מישהו, ומי מסתפק במועט.

יש כאלה שעושים חוקים, יש כאלה שמטפלים בפניות ציבור – זה לא התפקיד שלנו לקבוע את זה.

בדיוק. וצריך להיות איזשהו דירוג קבוע מראש לכולם, שמי שעומד בסטנדרט הזה צריך לקבל כך וכך שעות. הדבר היחיד שאני רוצה לציין – הכנסת נלחמת מאד קשה נגד הביורוקרטיה השלטונית שמורחת אזרחים כל הזמן בשעות ובחודשים. הייתי מצפה שהוועדה שמשרתת את הכנסת תגיד - אני, מספיק לי יועץ ארגוני לשבועיים, בשביל לבדוק כמה אנשים צריכים כדי לעשות את העבודה הבסיסית.

הוא לא יוכל לעשות את העבודה.

בוקר טוב לכולם. עצם העלאת הנושא היא לא סתם מהאוויר, אז יש צורך. אנחנו בעידן שחברי הכנסת חייבים לפעול בצורה המתאימה לתפקידם, לשליחותם הציבורית. צריכים רק לראות שהממשלה או חברי הכנסת העמיתים מגישים. רק צריך לעבור על החוקים, כל שני ורביעי – צריך לפחות שבועיים לפני כן. להצביע, לא להצביע. דוגמה פשוטה. אז יש הרבה דברים. תקשורת. דיברו על תקשורת. אני חושב שזה נחוץ ביותר שיהיה עוד עוזר, עוד יועץ או עובד בעבודה משותפת – תקראו לזה איך שתקראו – לחברי הכנסת, שאכן יוכל למלא את השליחות שלו הציבורית, המצפונית, בצורה המאפשרת לו אכן לפעול בצורה מתאימה, והציבור יחליט. התוצר, מה שתהיה בסוף העשייה שלו גם תהיה הוכחה אם אנחנו צריכים עוזר שלישי או לא. אני חדש כאן, בכנסת, אבל רואה נחיצות מאד לחבר כנסת שאכן חשוב לו. קואליציה-אופוזיציה, מה המדד של הפעילות? הפרקטיקה תוכיח איך נעבוד וכמה זה יעזור. תנו לעניין לזרום, יש ועדה שתבדוק. אנחנו, במקביל עם הוועדה הציבורית, ומן הראוי שהעניין יסתיים בהערכה חיובית כי בסופו של דבר זה לטובת הציבור, לטובת העשייה הפרלמנטרית, לטובת הכנסת.

אל"ף, אני מאד שמחה שחברי וחברות הוועדה נמצאות כאן היום. אני רוצה לפתוח בפניה אליך, יושב ראש הוועדה, שאמר – תנו לי צ'אנס, אני אבדוק. אני פניתי אליכם בספטמבר 2014, ולא רק אני – דב חנין פנה אליכם, אי אפשר לחשוד בדב חנין שהוא עצלן, או - - -

פנו 4-3 חברי כנסת. נכון.

ואתם לא מצאתם לנכון לבדוק את זה. אם רצית, היה לך צ'אנס יוצא מן הכלל. כמעט שנה וחצי עבר מאז.

סליחה, הבקשה אז היתה להוספת יועץ פרלמנטרי באופן דיפרנציאלי, ספציפית לחבר כנסת מסוים.

חד משמעית – לא. הבקשה היתה להוסיף, ויותר מזה – אני ציטטתי לכם בפגישתנו את מה שאמרה כאן היום השרה, גילה גמליאל, בישיבת וועדת הכנסת, ואמרתי לכם שהיא אמרה שלה כסגנית שר היו 6 יועצות ויועצים, ושהיא לא רואה סיבה שלחבר כנסת יהיו פחות מזה, כי בוודאי שלא היתה לה יותר עבודה כסגנית שר מאשר היתה לה כחברת כנסת. ויותר מזה, כסגנית שר יש לה משרד שעומד לרשותה, מה שכחברת כנסת אין לה. לא זאת בלבד שלא דיברנו באופן דיפרנציאלי, אני גם לא דיברתי על יועץ אחד, אני דיברתי – אני לא זוכרת, אמרתי לכם – האולטימטיבי יהיה שישה, אבל בואו נגיד – ארבעה. יתרה מזו, פרופ' פרידמן, את גם אמרת פה בהיעדרי שהוצג לכם שתוספת השכר ליועצות וליועצים חשובה יותר מעוד עוזר. אל"ף, זה מעולם לא הוצג לחברות וחברי הכנסת כעניין חלופי. מעולם לא, ואין קשר בין הדברים. היועצות והיועצים שלנו – שסליחה על הביטוי – קורעים את התחת ברמות שאין דברים כאלה, ראוי שישתכרו שכר שהוא באיזשהו אופן בקורלציה לעבודה שלהם, ולאחריות האדירה שבאה עם העבודה שלהם ולחשיבות הגדולה שיש לעבודה שלהם.

מה שאני דיברתי אתכם ודבר שאני עדיין עומדת מאחוריו ומוכנה לדבר עליו שוב, הוא העובדה שלנו כחברות וחברי הכנסת אין דרך להציע ליועצות שלנו אופק. אין לי דרגות שאפשר לקדם אותן. אם היועצת שלי נמצאת אתי כבר שלוש שנים, אין לי דרך להציע לה קידום בתור יועצת פרלמנטרית, מה שבממשלה יש – יש סוגים של דרגות ובכירות. זה ודאי רלבנטי כשאנחנו מוסיפות עוד יועצת או יועץ לצוות.

צריך לחזור ולהגיד את הדבר הבסיסי. יועצות ויועצים פרלמנטריים הם לא בתנאים של חברי הכנסת. צריך לצאת מהמקום הזה והעמדה הזאת ולהבין שאנחנו מדברות ומדברים על אנשים שעובדים אצל הציבור. זה אינטרס ציבורי מהמעלה הראשונה. הרשות החלשה והמוחלשת ביותר היום מבין הרשויות בישראל היא הכנסת, והראיה לזה זה הדיון שמתנהל כאן עכשיו על הוספת יועץ פרלמנטרי, מי תשמע, לחבר או חברות כנסת. זה דיון שלא תשמע אותו מתנהל לגבי השרים, מי בכלל יודעת כמה יועצות ויועצים יש להם? אני חוזרת ואומרת – עומדים לרשותם כל המשרדים. אבל חברות וחברי הכנסת – ממש, באמת, אפשר לחשוב, יוסיפו להם עוד יועץ, איזו שחיתות ושערורייה. בהקשר הזה אני אומרת אישית, אני אומרת על עצמי - אני מרגישה שאתם מתייחסים אלינו כאל אויב, שצריך להגביל אותנו, לשמור עלינו, להעמיד אותנו במקום, לחנך אותנו, להעמיד אותנו במקום, להסביר לנו את מקומנו. אני לא מבינה למה זו הסיטואציה, כי לתפיסתי אנחנו באותו צד, שאמור לספק לאזרחיות ואזרחי ישראל את הייצוג הטוב ביותר, את הדאגה הטובה ביותר לאינטרסים שלהם. עובדות ועובדים מקצועיים בכנסת, גם אם במשרות אמון של חברות וחברי הכנסת, הן חלק הכרחי כדי שאנחנו נוכל לייצר את הדבר הזה. הכרחי.

דיברו פה, אני מניחה שחבר הכנסת יואל חסון אמר את זה, אני יודעת שאני אמרתי לכם – מספר הזירות שבהן חברות וחברי הכנסת צריכים לתפקד, גם בתוך העבודה הפרלמנטרית עצמה, גם מול התקשורת, גם ברשתות החברתיות וגם בפניות הציבור, והאופן שבו יש עליה בסדרות הנדסיות של הכמויות שאתם צריך להתמודד וזה כל הזמן ממשיך להעלות – ההתגוששות הזו שאתם מנהלים גורמת נזק מכל הצדדים והכיוונים. היא גורמת נזק לדימוי של הכנסת, לאמינות של חברות וחברי הכנסת, היא גורמת תסכול לנו וליועצות והיועצים שלנו שמתייחסים אליהם כאילו הם עצמם מינויים פוליטיים שרק באו פה כדי לפנק ולפנק את חברי הכנסת. לא כן היא. אני חושבת שאם היתה פה כוונה לבדוק את הסיפור אז אני יכולה להעיד על עצמי שמ-2014 היתה שנה וחצי שאפשר היה לעשות את זה. אני מאד מאד שמחה שיושב ראש ועדת הכנסת הוא איש רחב כתפיים, תרתי משמע - - -

- - -

לסיים את דברי – רק להגיד שאני מאד שמחה שבעל הכתפיים הרחבות באמת הרהיב עוז, מה שכולנו בפחד מוות מהביקורת הציבורית לא עשינו עד היום, ובאמת מקדם את הדבר הזה שהוא ממש הכרחי לעבודה של כולנו ולאינטרס הציבורי הכי בסיסי.

דבר ראשון – מה זה אני לא מופתע מהתגובות שלכם. הכל מתואם, וכך ציפיתי.

- - -

לא, לא. זו האשמה - - -

אני יכול לדבר? מתואם זה לא שדיברתם ביניכם מראש. אלא – אותם הדברים, ולא ציפיתי למשהו אחר. מתואם, הכוונה היא שהתוצאה הסופית היא שהנימוקים הם די דומים; שיש לכם עומס גדול מאד בעבודה. ונכון, ברגע שפנה אלינו היושב ראש לגבי עוזר שלישי בבקשה רשמית – התחלנו לטפל בזה. מרב, יש לך טעות כל כך חריפה. אתם כל כך לא אויבים שלנו. תמיד הגישה שלנו היתה – בואו נראה מה אפשר לעשות. אבל אתם לא יכולים לצפות מאתנו שנהיה חותמת גומי.

- - - שפנתה אליכם. למה לא קראתם לה?

כי זו היתה פניה של חבר כנסת בודד - - -

4-3 חברי כנסת.

אז למה אתם לא עונים?

היא שאלה – למה לא מיניתם אז?

אל"ף, עסקנו בשכר, וזה היה פרויקט די גדול ועבדנו עליו קשה. ברגע שבאה בקשה רשמית מיושב ראש הוועדה חשבנו שנכון לטפל בזה. לא כל חבר כנסת שביקש מאתנו דבר ספציפי היינו צריכים מייד להיענות אליו, להקים ועדה ולטפל בזה. אז לכן, ברגע שהגיעה בקשה רשמית מיושב-ראש הוועדה – ישר טיפלנו בזה. אבל אין לנו כל ספק שחברי הכנסת והיועצים שלהם עובדים מאד קשה. אבל אתם באים ואומרים לנו – אנחנו רוצים, בבקשה תחתמו על זה.

לא אמרנו את זה.

אבל זה מה שיוצא. תקשיבו, יכולתם לבקש ארבעה, יכולתם לבקש חמישה.

אבל לא ביקשנו.

מה זה מידתי אני לא יודע.

אבל אי אפשר לטעון טענה כזו כשלא ביקשנו.

בסדר, ואם היית מבקש ארבעה, הייתי אמור להיות חותמת גומי?

אבל פרופ' לוי, הכרונולוגיה של הדיון היא לא כמו שאתה מציג פה. נאמר פה כאילו הועברה אליכם בקשה ואתם לא נעניתם.

- - -

אנחנו אף פעם לא התכנסנו בדעה עוינת אלא בנפש חפצה לבדוק את זה. אבל אם אנחנו צריכים לשמוע את מה שאתם אומרים, ולהגיד – אוקיי, חותמים – תעבירו חוק לבטל את הוועדה הציבורית. אין לי שום בעיה עם זה, שלא תהיה ועדה ציבורית. כמו שאמרת שאצל שרים לא קובעים כמה יועצים, ושבמקומות אחרים זה שונה – תבטלו את הוועדה הציבורית - - -

אנחנו לא רוצים לבטל את הוועדה הציבורית. פרופ' לוי, לא לכל דבר צריך למנות יועץ. יש דברים ברורים מאליהם. למשל, כשהחליטו להקים את המבנה החדש, כי לח"כים לא היה איפה לשבת וזו היתה בושה וחרפה, לא לקחו יועץ ארגוני. היה ברור שצריך לעשות את זה. זה מה שאנחנו מנסים לומר – תן לנו קצת קרדיט. כמו שאתה לא רוצה להיות חותמת גומי שלנו, אנחנו לא רוצים להיות - - -

אני ביקשתי חודשיים, תן לי - - -

חודשיים, אנחנו יודעים מראש שזה סתם, זה לא מספיק כדי לבדוק דבר כזה.

לא, זה לא סתם.

אני רוצה לשאול שאלה עדינה – מה הסיבה שאתה הופעת בתקשורת מול יושב ראש הוועדה של הכנסת? האם זה מכובד שיושב ראש ועדה אובייקטיבית יעמוד מול יושב ראש ועדת הכנסת, בתקשורת?

לא עמדתי מולו, גם לא ידעתי גם מי יעמוד מולי. מהתקשורת פנו אלי, שאלו אותי מה דעתי. אני בכלל לא יודע מי יעמוד מולי.

- - -

אפילו ברוסיה פתחו כבר את כל התקשורת. לבוא ולסגור?

לא, אני רק מסביר לך למה חברת הכנסת מיכאלי חושבת שאתם נגד חברי הכנסת.

אני חושש מאד שברגע שמישהו כאן מעלה על דל שפתיו דיבור כמו שאנחנו אויב, יש התגוששות, אין כוונה אמיתית בהתנהלות – יש פה חוסר הבנה בסיסי של תפקידי הוועדה הציבורית שאתם קבעתם בחוק מה הם יעשו. אתם המחוקק. אתם החלטתם שתהיה ועדה ציבורית שתייעץ לכם בנושאים כאלה ואחרים בכל הקשור לשכר חברי הכנסת, כי חשבתם שלא נאה שחברי הכנסת יעשו את זה בעצמם. יש פרלמנטים שחברי הכנסת עושים את זה בעצמם, וזה בסדר גמור. אבל אתם המחוקק, ואתם קבעתם ועדה ציבורית. אנחנו לא באים כאן כאויב. אנחנו באים לכאן כדי לבדוק את הדברים בתום לב ובנפש חפצה, וכדי לראות כל דבר לגופו. כשאת הופעת בפנינו הוסבר לנו על ידי הייעוץ המשפטי שאין אפשרות לתת תוספת דיפרנציאלית לחבר כנסת כזה ואחר. יושבת כאן היועצת המשפטית, והיא תענה לך על הדבר הזה. לכן, כשאת באת ואמרת – אני זקוקה, אני חברת כנסת חדשה - - - זוכר בדיוק את כל מה שאת אמרת שם, התייעצנו אחר כך ושמענו שאין אפשרות – ואת לא היית היחידה. היו עוד 3-2 כמוך שעשו רושם - - -

כנראה ניסו לתת פתרון דיפרנציאלי.

אבל מי שביקש זה לא חדשים. דב חנין הוא לא חבר כנסת חדש, הוא לא היה חדש גם אז.

תסלחי לי, את לא דיברת בשם כל חברי הכנסת. זה בא רק הפעם הזאת. באו שניים, שלושה או ארבעה חברי כנסת וביקשו לגבי עצמם. עשו רושם מאד חיובי, אבל הוסבר לנו שאי אפשר לתת את זה באופן דיפרנציאלי. לכן הנושא הזה נפל. לבוא ולהעמיד את זה בצורה שאמרת עכשיו זה לא הוגן.

קודם כל אני שמח לראות פה את חברי הוועדה. זו פעם ראשונה שאני רואה אתכם. אני מברך אתכם ושמח שאתם כאן.

- - -

אני רואה אותם בפעם הראשונה. אני חבר כנסת חדש וזו פעם ראשונה.

הם היו כאן בישיבה הקודמת.

מותר לי לומר שאני רואה אותם בפעם הראשונה? גם את זה אסור להגיד? מה קרה?

היית בישיבה שהם היו. היית. גם הצבעת, דרך אגב.

לא הייתי. אני לא ראיתי אותם. אם מישהו רוצה, הוא יכול להוציא את הפרוטוקול. אני מברך אותם כמי שרואה אותם בפעם הראשונה. מצטער שפיספסתי את ההזדמנות הקודמת. אני גם לא רוצה להיכנס לוויכוח ואני חושב שהכוונה היא טובה משני הצדדים, וכך אני מסתכל על הדברים. הייתי בישיבה הקודמת שהיתה באולם "ירושלים" כמדומני, כשקיבלנו את המלצתם בנושא אחר, שהיה, ואמרת שאולי אנחנו פותחים פה דרך חדשה, וזו היתה הכוונה.

קיבלתי, כי זה היה הגיוני.

אני רוצה להגיד לכם את המקרה האישי שלי. ואתה אמרת – מתואם; אני לא מתואם. עזוב, לא מעניין אותי מתואם. אני מספר לך על עצמי. אני היום אומר לך שאני לא מטפל מספיק טוב בפניות הציבור שאני מקבל, נקודה, בגלל שאין לי capacity. אתה יכול להגיד שאני מתנהל לא טוב, אתה יכול להגיד שאני לא מנהל טוב – זה המצב, עובדתית.

אתן לך דוגמה נוספת – מתווה הגז. השקעתי המון שעות בלהבין את מתווה הגז, להיכנס. עזוב את שעות הוועדה. גם מעבר, גם פגישות עם אנשים מקצועיים. באותו זמן פגעתי בדברים אחרים שלא התעסקתי אתם. אם היה לי עוד יועץ הייתי כנראה עושה עבודה יותר טובה בתור חבר כנסת. בעניין הזה, אני אומר לכם – זה חסר. אני אומר לך כבר עכשיו שגם עם עוד יועץ אני לא אעשה את מה שהייתי רוצה לעשות בצורה הכי טובה שאני יכול לעשות. אבל אני מבין את הדרישה שלך לייעוץ ארגוני ואפשר לעשות פה פרויקט. אבל בסופו של דבר אתם צריכים גם להבין שגם כוועדה מייעצת אתם יכולים להיות קשובים למה שאומרים פה 119 חברי כנסת. זו הרגשה רעה מאד שבמקום הזה אתם נראים מנותקים. במקום הזה, כשיש אחדות דעה מלאה, ולא מדובר על העלאת שכר חברי כנסת; מדובר בעבודת חברי הכנסת לשרת את הציבור, אתם נראים מנותקים, חד משמעית.

פה אני אומר מילה לאייכלר – אף אחד לא מכריח לקחת עוד יועץ. אם חבר כנסת מרגיש שהוא לא צריך, בבקשה, שלא ייקח. אני בטוח שיש 120 חברי כנסת, לכולם יש capacity ודרישות וציפיות כאלה ואחרות מהסיעה שלהם, חלק יותר מנוסים וחלק פחות. אי אפשר לעשות דיפרנציאלי, מסכים אתך. אנחנו לא נכנסים לעניין הזה. מי שלא רוצה מחברי הכנסת – שלא ייקח. אני אומר לך שלי, ברמה האישית, חסר מאד עוד עוזר - - -

רק אחד?

העוזרים שלי עובדים שעות על גבי שעות ברמה שאין לי שום טענה, והם עושים עבודה מדהימה, יכול להיות שאחרי שנקבל עוד אחד נראה שצריך עוד אחד.

אני מבקש לא להשתמש במילים כמו "מנותקים".

אני מצטער, זו ההרגשה.

אבל גם אם זו ההרגשה, לא להגיד את זה. יש איזה כיבוד הדדי בינינו לבינם. כמו שאנחנו מבקשים מהם - - -

קודם כל בתגובה לנושא של המנותקים – התחושה של חברי הוועדה כאשר העלו את הנושא של היועץ הפרלמנטרי השלישי, במקביל היתה חקיקה שהגבילה את חברי הוועדה בזמן לבקשה הראשונה ולבקשת הייעוץ השניה, קשה היה שלא לקבל את זה כעוין, נגיד, כאשר את ההמלצה הראשונה של הוועדה בנושא ההצמדה, יושב ראש הוועדה הקודמת עיכב בחצי שנה.

זה נכון. יותר, כמעט שנה. אני הגעתי, שמתי את זה על השולחן.

בסופו של דבר זה יצא כמעט שנה. אז חצי שנה מזה נבע מתוך הנושא של החלפת הכנסות, אבל חצי שנה היה עיכוב.

הכי קל זה לברוח מדברים ולא לדון בהם.

פשוט לא להעלות את זה. אחרי זה, לחוקק בחקיקה מהירה, דוהרת, 30 יום ו-15 יום, זה לא נותן לחברי הוועדה תחושה שאנחנו אלה שמנותקים או עוינים.

פרופ' פרידמן, זה חל על העתיד, לא חל על הדיון הזה, שהיה.

זה לא מה שנאמר לנו. לנו נאמר שברגע שזה - - - זה מחייב אותנו עכשיו, לוועדה הזו, והיתה לנו בהחלט תחושה של אקדח לרקה – אתם חייבים מיד להעביר ואין לכם שום אפשרות לבדוק.

אבל היתה לאקונה בחוק, לפחות בפנייה של הוועדה.

כל מה שביקשנו זה אפשרות לבדוק בדיקה שהיא בדיקה רצינית.

אני רוצה לענות לנושא של הפניות הקודמות – רוב הפניות הקודמות של חברי כנסת יחידים היו של יושבי ראש ועדות שאינם זכאים לעוזר נוסף – ועדות מיוחדות, וכן הלאה. זאת לא היתה פניה בשם חברי הכנסת. אנחנו כן הרגשנו שיש חברי כנסת שזקוקים יותר מאחרים – אני לא אומרת שאחרים אינם זקוקים – ולא היתה לנו שום דרך לעשות את זה באופן דיפרנציאלי.

דיפרנציאלי זה ברור מאליו שלא.

גם לא עלה בדעתנו לבקש באופן דיפרנציאלי. זה דבר מופרך.

נושא שלישי שעלה כאן לגבי המקצועיות של חברי הכנסת שצריכים להתייחס לחוקים או לנושאים כמו מתווה הגז, אנחנו בהחלט העלינו את העניין של מחלקת המחקר של הכנסת - - -

היא לא יכולה לתת לנו שירות בעניין. הסברתי את זה גם בדיון. הם לא מסוגלים לתת את המענה שאת מתייחסת אליו.

תראו, אני קודם כל מצטרפת לדברים שנאמרו כאן קודם. אני חושבת שמרב אמרה דברים מאד חשובים. משהו אחד שאני יכולה להוסיף על הדברים, כחברת כנסת צעירה, כמי שגדלה בעולם הדיגיטלי – זה שינה את פני הדברים מבחינת נבחרי ציבור. פעם היו מומחים – מומחה בביטחון, מומחה בחינוך, והציבור מקשיב להם כי הם המומחים בתחום. היום, לא רק שהציבור מצפה ממך להיות מומחה בכל תחום ותחום, גם הציבור מומחה בעצמו בתחומים האלה. היום, עם הגוגל, וכל מה שאפשר למצוא, אנשים באים ומעלים בפניך כל מיני פניות, מעלים נושאים, מתווכחים אתך על נושאים ודורשים מענה. זה לא העולם שהכרנו לפני כן. בגלל זה גם הפניות המרובות שמגיעות מהרשתות החברתיות. מה ששמעתי קודם – אז חבר כנסת פנה ולא נתנו מענה כי זה היה חבר כנסת אחד. אני, על פניה אחת שלא עניתי במייל למישהו הגעתי לתוכנית בוקר ושאלו אותי למה לא עניתי לפניה.

מה את רוצה? זה טוב מאד. אנשים רצים להופיע בתוכנית בוקר.

אבל אתם מבינים – לא רק שאנחנו צריכים להבין בכל התחומים האלה, הציבור מצפה מאתנו. הם מומחים, הם מעלים בפנינו כל כך הרבה פניות, שאנחנו באמת לא עומדים בעומס הזה, ואנחנו חייבים לענות לכל אחד ואחד. ואם אני לא עונה להם למיילים הם מתקשרים אלי ללשכה כדי לדבר אתי.

אני חושב שאת צודקת, אבל אולי צריך ארבעה יועצים, זה מה שאני אומר.

אנחנו מוותרים כרגע. אנחנו מוותרים על היועץ הרביעי.

אנחנו נמתין עם היועץ הרביעי, פרופ' לוי.

גם אם אתה היום היית במקום שלנו היית נחשף לעולם אחר, עולם חדש, עולם שאנחנו חייבים לתת מענה ופתרונות לכולם. הדבר הזה הוא באמת נדרש, אומרים לכם את זה פה כולם. זה מצב שונה ממה שהכרתם לפני כן. לכן אני מחזקת את מה שנאמר פה לפני.

כשאמרתם מתואמים – כולכם אומרים את אותו הדבר. לכן אחד מייצג. פנייה אחת - - - דרך אגב, רציתי לענות לחבר הכנסת קיש, שהתנתק, הלך - - -

- - -

פרופ' לוי, גם אתם כולכם אומרים את אותו הדבר.

אני רוצה לומר תודה לוועדה שפגשה אותנו. אני היועץ של חבר הכנסת מיקי רוזנטל. אני נמצא פה כבר מעל 4 שנים, אני יועץ כבר פעם שניה, הייתי לפני כן יועץ של חבר הכנסת דניאל בן סימון, בכנסת ה-18, ואני חייב להגיד שלהביא יועץ ארגוני זה פשוט בלתי אפשרי. העבודה של כל יועץ בכל לשכה היא שונה בתכלית. אי אפשר לבוא – ואני מדבר מניסיון אישי – מה שעשיתי אצל דני לא דומה למה שאני עושה עם מיקי. ומה שקסם עושה אצל אילן לא דומה למה שאני עושה אצל מיקי. זה נפח עבודה שונה, התעסקות שונה, מקצועיות שונה. הדברים משתנים מלשכה ללשכה. אין שום לשכה שבה היועץ עושה אותה עבודה בדיוק כמו בלשכה המקבילה אליה. מאד בעייתי לעשות בדיקה מדגמית כזו. בטח שיש גם הרבה דברים שהם סודיים, שחברי הכנסת לא רוצים בהכרח שייכנסו ויעשו בדיקה. יש פה רגישות מאד מאד גדולה.

דיברתם פה על 2.5 משרות, 3.5 משרות. אנחנו ממש ממש מתנגדים בכל תוקף לפיצולי משרות. בכנסת ה-17 חברת הכנסת מיכל בירן עשתה מאמץ מאד כביר שלא יהיו פיצולי משרות – היא היתה אז יועצת של שלי יחימוביץ – כי היה בלאגן מטורף פה, היה ג'ונגל. בסוף, הח"כים צריכים יועצים והיה פה ניצול מחפיר של העוזרים, בזמנו. בגלל זה ביטלו את ההחלטה של פיצולי המשרות, ואנחנו ניאבק על זה בחורמה.

דבר אחרון, על העניין של הוועדה הציבורית. אחד המאבקים שלנו מהוועד זה להוציא את היועצים מתנאי השכר. אנחנו לא פקס ולא אוטו. אנחנו מקצועיים. עצם זה שאנחנו מדברים על זה בוועדה הציבורית לתנאי השכר, זו כבר הבעיה הראשונה, ועל זה אנחנו רוצים להיאבק בכנסת ה-20.

בכל הכבוד, הוועדה לא מתייחסת רק לתנאי שכר, אלא לתנאי חברי הכנסת. מכיוון שההחלטה של הכנסת, בגלל כל מיני נסיבות כמו מכרזים, שאתם העובדים של הח"כים, יש היגיון שהוועדה תדון גם בזה.

ברשותך, צריך לומר את זה לפרוטוקול: זה שאלה משרות אמון – אני חוזרת להשוואה של יועצי שרים – היועצים והיועצות הפרלמנטריות לא נהנות מאותו הדבר; יועצים ויועצות של שרים הם משרות אמון, אבל הם מקבלים תנאים של עובדי מדינה, למרות שהם יכולים להיות מפוטרים והם לא צריכים לעבור מכרזים, וכולי. היועצים והיועצות הפרלמנטריות לא מקבלים את התנאים האלה. זה קשור לדבר הזה שהם מופיעים תחת הסעיף של תנאי חברי הכנסת וזה לא יכול להמשיך להיות. הם אינם - - - זה לא במנדט שלכם.

זה לא עכשיו בדיון.

יש פה דבר משמעותי. זה לא במנדט שלכם לשנות את זה, זה נכון. אבל בגלל שהם מוגדרים כתנאי חברי כנסת, ה-state of mind שבו מתנהל הדיון הוא כאילו שזה תנאים של חברי כנסת, ולא זה המצב. רק לפרוטוקול אני רוצה להגיד הבהרה – כשבאתי בפני הוועדה, מעולם לא דיברתי על תוספת דיפרנציאלית, הכוונה שלי היתה לגמרי לעבודה של כל חברי וחברות הכנסת.

זה ברור. דיפרנציאלי זה דבר הזוי כי מי יקבע מי מגיע לו ומי לא? מי יקבע את זה?

רק משהו שהוא תנאי יסוד לעבודה של חבר או חברת כנסת באשר היא.

רבותי, אני רוצה לסכם את העניין. קודם כל – אני מכבד את הוועדה על כך שהיא לא החליטה לא לכאן או לא לכאן. היא אמרה – אין לי כלים לקבוע את העניין. אבל אני חושב שבעניין הזה הייתם צריכים לתת קצת קרדיט לח"כים, במיוחד כשמדובר בח"כים מכל הסיעות, לא בגלל שזו תוספת תנאים אלא באמת, יש איזושהי דעה של כל הח"כים שהם לא מצליחים בכוח האדם הקיים לתת את השירות הטוב ביותר שהם יכולים לתת לציבור, שלשמו הם נבחרו.

כפי שאמרתי, יש גם פניות ציבור, גם שינויים בנגישות לח"כים והנגישות של הח"כים לציבור, יש את הנושא של התקשורת, שאנשים לא שמים לב – היום כל חבר כנסת ממש צריך דובר. אם הוא לוקח משניים דובר לא נשאר מי שיעשה את העבודה. הנושא של הדוברות בעידן של התקשורת והצורך להיבחר עוד פעם, הלחץ של התקשורת על הח"כים לתת תשובות מהירות על כל דבר ועניין, מחייב עובד ממש שיטפל בעניין הזה, ואתם לא לוקחים את זה בחשבון.

לא רק התקשורת. הציבור דורש את זה.

הנושא השלישי – אתם לא לוקחים בחשבון שהיום, לצערי הרב, לא רק שיש הרבה הצעות חוק, גם של הממשלה וגם פרטיות – אלא גם המהירות שצריך לטפל בהן. אני לא יודע אם זה היה כך פעם. יש חוקים שצריך להעביר אותם בשבועיים. הקואליציה, אין לה ברירה, היא חייבת לעשות את זה. אתם רואים הרבה חוקים שנכנסים על ידי הממשלה באופן מסוים, ויוצאים באופן אחר, עם המון תיקונים. זה מחייב אותנו – גם המהירות וגם הלחץ, וזה שיש המון, אנחנו מחויבים שמישהו יעשה לנו את העבודה, לפני שאנחנו מגיעים לישיבות. לכן אנחנו צריכים יותר כוח אדם.

מה שאני מציע, ואל תעלבו – אנחנו לא מבקשים שתהיו חותמת גומי; אנחנו מכבדים אתכם, אבל עדיין, אני חושב שיש לנו עמדה בעניין הזה והעמדה שלנו היא שכן צריך לאשר את העוזר השלישי. גם יש תקציב שנמצא היום בתקציב המדינה שמיועד לדבר הזה. אין פה שום, למעט 2 מיליון שקל שמחייבים שינוי מסוים, מעבר לזה – ביקשנו במפורש שלא יהיה שום שינוי של בינוי שנובע מתוספת של כוח אדם, וכל ח"כ יצטרך להסתדר במקום שיש לו, וזה ממש תוספת מינורית לעניין הזה, כך שדאגנו לעניין הזה. לכן אני מציע שלא לקבל את ההמלצה של הוועדה הציבורית. אני חוזר להמלצה של הוועדה מהישיבה הקודמת, לפיה כל חבר הכנסת יקבל תוספת של עוזר אחד - - -

ממתי?

מה-1.1. יש תקציב מה-1.1. זאת אומרת – מי שיש לו שניים – יהיו לו שלוש, מי שיש לו שלוש – יהיו לו ארבעה.

דבר נוסף שאני חושב, ועל זה אני רוצה להצביע בנפרד – אנחנו החלטנו בהמלצת הוועדה הציבורית לנושא של סעיף שמאפשר יועץ מחליף ליועץ במילואים. אני חושב שלאור העובדה שאנחנו מוסיפים עוד אחד אנחנו יכולים לבטל את ההחלטה הזו ולחסוך גם למנהלה לטפל בנושא הזה, וגם לחסוך קצת כספי ציבור.

אני רוצה להצביע על זה פעמיים – פעם אחת על ההמלצה שלי לגבי הנושא הראשון, ופעם אחת לגבי הנושא השני.

בנושא השני, רק צריך לבדוק שאין מישהו שעובד היום משום שזה ייכנס מה-1.1 - - -

לא הבנתי. יש שלושה, ומישהו עושה את העבודה שהוא שעושה, אז מה? אז היועץ השלישי שתהיה לו עכשיו 100% עבודה יצטרך לכסות – לא הבנתי את ההיגיון. למה? זה משהו שכבר סוכם, הוסדר, הוסכם. מה קשור? מה, אתה נכנס עכשיו למסחרה?

טוב, לא נצביע עכשיו. נעשה על זה דיון אחר כך, אבל לדעתי נצטרך לעשות שינוי מסוים.

למה? אני באמת לא מבינה.

כי יש לנו שלושה. אם היום הסתדרנו עם שניים, אנחנו מדברים על שלושה, אז אפשר לוותר - - -מילואים.

מה, פרס תנחומים אתה נותן להם?

מי שיוצא לחודש-חודשים, אז אין בעיה. אבל שבוע? נראה לך שלשבעה ימים נצטרך לתת החלפה - - -

צר לי שביטחונו העצמי של אדוני התערער באופן הזה, אחרי שדיברנו על הכתפיים הרחבות. הרי כאשר יצטרף יועץ או יועצת נוספת, נפח העבודה יגדל בהתאם, זה לא שנפח העבודה יישאר אותו הדבר.

אני מוכן לשקול את זה שוב, אבל צריך לחשוב גם על העניין הזה שאם כבר יש לנו שלושה, אפשר במהלך של יציאה למילואים ל-10 ימים לוותר על זה, לא נורא. אם הוא יוצא לחודש-חודשיים – לא. אבל נשאיר את זה לישיבה הבאה. אני מכבד אותה כיושב-ראש סיעת העבודה.

אני רק אגיד שאצלי בלשכה לצערי לא עושות מילואים כי פיטרו אותן ממילואים. שרק יהיה ברור שזה לא דיפרנציאלי ולא שום דבר.

רבותי, מי בעד הצעת היושב ראש, ירים את ידו?

הצבעה

בעד הצעת היושב-ראש – 6

נגד – אין

ההצעה התקבלה פה אחד.

ההצעה התקבלה. תודה לכם שבאתם, ואל תיקחו את זה קשה שאנחנו החלטנו בניגוד לדעתכם.

לא, אנחנו שמחים לשמוע.

תודה רבה. התוקף הוא מ-1.1.

בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעות חוק, בקריאה ראשונה

אנו עוברים לנושא הבא – הצעת חוק האמנת הבנק האסייתי להשקעות בתשתיות. בתחילה לא רציתי לאשר את זה לפטור, אבל מה ששכנע אותי – דיברו אתי מהאוצר ואמרו לי שעד ה-15 לחודש יש ישיבה של הבנק האסייתי, ואם לא נסיים את הליך החקיקה עד ה-15 אז בעצם אין טעם בכל החוק הזה.

ישראל הצטרפה כמדינה מסיידת בבנק האסייני להשקעות בתשתית, כאחת מתוך 57 מדינות. ממשלת סין התחילה בהקמת הבנק לפני כשנה, ישראל הצטרפה לתהליך הזה בסוף מרץ, וחתמה על האמנה בסוף יוני. אנחנו נמצאים בשלב שבו צריך לאשר את האמנה, ולכן היא תונח בכנסת - - -

גם ישראל חתמה עליה בסוף יוני?

כן.

כדי לאשר את האמנה היא גם תונח בכנסת לאשרור. האמנה נותנת סעיפים של חסינויות לעובדי הבנק במקרה שהם יגיעו לביקור במסגרת עבודתם בבנק, במדינת ישראל. הדבר הזה מקובל בכל הבנקים הרב לאומיים, כמו הבנק העולמי, הבנק האירופאי לשיקום ופיתוח, והבנק הבין אמריקאי לפיתוח - בנקים שבהם חברה מדינת ישראל.

וחייבים לסיים את זה את ה-15, באמת?

אני אסביר. האמנה נכנסה לתוקף ב-25 לחודש, לאחר שלמעלה מ-10 מדינות שמחזיקות למעלה מ-50% מהון הבנק אישררו את האמנה. לאור זה נקבע כי במחצית חודש ינואר תתקיים ישיבת הפתיחה, או ישיבת החניכה של הבנק, בביג'ין. לישראל יש 0.75% בהון הבנק, ו-0.9% בהצבעה. במהלך הישיבות האלה ייבחרו גם הדירקטורים בבנק, ולכן יש חשיבות גדולה שישראל תשתתף בישיבת הפתיחה הזו כחברה מן המניין.

למה לא עשיתם את זה לפני כן? למה בשניה האחרונה, ומכניסים ללחץ את הח"כים?

צריך להבין שהתהליך הזה הוא תהלי לחקיקה ותהליך עבודה בתוך הממשלה ומעבר לזה היה לנו את תהליך התקציב, שגם הפניות של הכנסת לא היתה קיימת וגם הפניות של הממשלה היתה יחסית מוגבלת, בתהליך הזה, גם משרד המשפטים וגם משרד האוצר. ניגשנו לזה במלוא המרץ ברגע שנגמר התקציב.

אני חושב שאין לנו ברירה פה אלא לאשר.

אנחנו נצביע נגד.

אבל את רואה שזה דחוף. אם לא נאשר את זה, זה יהיה ביום שני הבא, ולכן הזמנים פה מאד חשובים. נגיע ל-10 לחודש, מה את מרוויחה?

לא נעניש פה אף אחד, נדמה לי.

החוק הזה הוא חוק מאד פשוט, אגב.

אל"ף, על אחת כמה וכמה.התקציב נגמר ב-29 בנובמבר, אנחנו היום בסוף דצמבר. שתיים, אילו אתה, שלא בטובתך, נקלע לוועדת הכנסת, שבכל שבוע מגיעים אליה 4-3 חוקים בפטור, בלי שום הצדקה, עם זה שהממשלה - - -

אני בודק. אני בודק את ההצעות, שתדעי את זה. הנה, מנהלת הוועדה עדה. אני בודק עד שאני מאשר. אני בודק למה הם צריכים את הדבר הזה.

כי הם לא עובדים מסודר.

אז אם הם עבדו לא מסודר, נוותר על האמנה? זו התוצאה.

מי עד הפטור?

הצבעה

בעד – 8

נגד – מיעוט

הבקשה לפטור מחובת הנחה אושרה.

תודה, אושר.

אנחנו עוברים להצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7)(שירות במשטרה ושירות מוכר). אני רוצה להגיד שגם כאן לא אישרתי בהתחלה, ואז הסבירו לי שלא נשאר אלא שבוע, הוראת שעה. למה אתם עושים את זה בשניה האחרונה?

שתדע לך, בכל הוועדות, אגב. גם היום בוועדת הכלכלה. הכל מביאים בשניה האחרונה. אפס ניהול. תגיד לי, מה זה הדבר הזה?

הם מעמידים אותך במצב בלתי אפשרי.

אני בסוף אעשה שאני לא אביא את זה לפטור, ואז יהיה נזק. אתם מעמידים אותי במצב כזה שכל פעם מביאים את זה בשניה האחרונה. למה?

אני מסביר את הנושא, למרות שמדובר בחוק שהוא באחריותו של שר הביטחון. אנחנו מדברים על הוראת שעה שמאפשרת להוציא יוצאי צבא ביחידות של משטרת ישראל - - -

הבנו את זה. מתי מסתיימת הוראת השעה?

זה מסתיים בסוף השבוע הזה.

אז למה אתם משאירים את זה לשניה האחרונה?

היו דין ודברים בין המשרד שלנו למשרד הביטחון, בין אכ"א צה"ל לבין משאבי אנוש במשטרת ישראל לגבי כמות החיילים שיוצבו באותן יחידות של משטרת ישראל. היו מחלוקות כבדות משקל שלמעשה, עד היום הזה הן לא נפתרו. נקבע שתוקם ועדת מנכ"לים.

אני מבקש שבהחלטה עצמה, שלנו, תשלחי מכתב למזכיר הממשלה שיש לנו מורת רוח מהעניין הזה שהדברים נעשים בשניה האחרונה. זה יוצר מצב שאנחנו מחויבים לתת פטור בלי שמגיע פטור כזה.

מי בעד?

הצבעה

בעד - 6

נגד- 3

הבקשה לפטור מחובת הנחה אושרה.

הנושא הבא. גם פה יש בעיה של זמן.

זה אותו הדבר. זה, למעשה, סעיף אחר, אבל שעניינו הצבת חיילים ביחידות של שירות בתי הסוהר – הבטחת אסירים ביטחוניים, בלבד.

מתי זה מסתיים? גם בעוד שבוע.

מה יקרה אם אני לא אאשר לכם את זה?

אי אפשר יהיה לגייס אנשים ליחידות האלה.

הסיפור של חיילים שמשרתים בשירות בתי הסוהר הוא בדיון לא מוסדר כבר 11 שנה, והסיפור של חיילים משרתים במשטרה זה כבר 21 שנה. כאן אנחנו מביאים את זה לפטור בשבוע האחרון, לעוד שלוש שנים.

בגלל שהוראת השעה מסתיימת. למה זה בהוראת שעה? למה אתם לא עושים חוק ונגמר העניין?

בגלל שמשרד הביטחון הוא דווקא בצמצום כוח אדם שמופנה ליחידות אחרות ש- - -

החוק צריך לומר שאם שר הביטחון והשר לביטחון הפנים חותמים על המספר, אז נגמר הסיפור. לא צריך להביא הליך חקיקה כל פעם לכנסת.

אנחנו כמשרד לביטחון הפנים מעוניינים - - - כמו שאמרתי זה - - -

אוקיי, אז הוועדה מבקשת משר הביטחון והשר לביטחון הפנים לעשות חקיקת מסגרת שתאפשר לשרים פעם בשנה לקבוע מה המספר. מה קובעים בהוראת השעה הזו?

הוראת השעה לא עוסקת במספרים, היא רק מסמיכה, מאפשרת את הצבתם.

אנחנו לא רוצים שהשר יקבע את ההוראה הראשונית.

לא, אנחנו נקבע שזה אפשרי, אבל כל שנה הוא יצטרך להגיד אם יש לו או אין לו חיילים לזה.

אנחנו לא יכולים פה, זה לא עניין של ועדת הכנסת.

תרשמי, תרשמי שאנחנו מבקשים.

אבל זה לא עניין של ועדת הכנסת.

אז כוועדת הכנסת אנחנו מבקשים חוק שהוא חוק מסגרת.

זה לא עניין שלנו. - - - שיבואו בזמן עם הפטור.

- - -

תרשמי את זה כתוספת להחלטה. מבקשים מהשרים – משרדי הממשלה, משרד המשפטים ו - - -חוק אחד שהוא חוק מסגרת, לא הוראת שעה.

באיזה עניין? לפעמים הוראת השעה היא חשובה כדי לבדוק - - -

אבל זה הרבה שנים הוראת השעה.

- - -

זו בקשה. זו לא החלטה.

אבל החוק הקודם לא קשור - - -

גם הוראת שעה, שניהם הוראת שעה. שמשרד המשפטים יביא חוק מסגרת, ולא הוראת שעה.

זה שניהם תיקון לחוק שירות.

שיעשו מסגרת חוק וכל שנה יבדקו את כוח האדם ויחליטו אם כן או לא.

אם הכנסת רוצה את זה כחוק מסגרת - - -

אז תרשמי את הבקשה. כל פעם הם מביאים את הוראת שעה. לא חבל על הזמן של הכנסת?

אבל אדוני, בכל הכבוד, לפעמים זה רלבנטי לעשות הוראת שעה - - -

לא בעניין הזה.

יכול להיות שגם בעניין הזה. מה שהם צריכים לעשות זה להביא את זה בזמן כדי שנוכל לדון האם נכון או לא נכון שתהיה הוראת שעה.

אני לא חושבת שאת צודקת בעניין הזה.

מי בעד?

הצבעה

בעד- רוב

נגד – 3

הבקשה לפטור מחובת הנחה אושרה.

תודה, אושר.

את הנושא של תיקון סמכויות הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית אני דוחה בשבוע, עד שאני אשב עם שר האוצר, הבנתי שהוא רוצה לשבת אתי בעניין הזה.

בקשת יו"ר הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, בהצעת חוק התכנון והבניה (הוראת שעה) ובהצעת חוק שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים, להקדמת הדיון בהצעת חוק התכנון והבניה(הוראת שעה) התשע"ו-2015 (מ/983), לפני הקריאה השנייה והשלישית.

אנחנו עוברים לבקשת יו"ר הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, בהצעת חוק התכנון והבניה (הוראת שעה) ובהצעת חוק שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים, להקדמת הדיון בהצעת חוק התכנון והבניה(הוראת שעה) התשע"ו-2015 (מ/983), לפני הקריאה השנייה והשלישית.

לגבי הבקשה בסעיף ג'. מה דחוף? זה חיכה 67 שנה ועכשיו זה דחוף?

מכיוון שאני יודע שבתפקידך הקודמים, אדוני היושב ראש, ניהלת ישיבות של ועדות תכנון ובניה. במסגרת החלטות של הממשלה וקבינט הדיור, דובר על הנושא של הגדלת היצע הבניה ב-20% נוספים בסמכות ועדה מקומית. לשם כך התכנסה הוועדה פעמיים בשבוע שעבר, דנה בנושא, ואני כמובן רוצה לעדכן אותך שכל חברי הוועדה, גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה, תמכו בחוק, למעט נמנע אחד. ולכן אני חושב עכשיו, אדוני היושב ראש, אני לא חושב שזה יהיה מסר נכון שנגיד לכולם לחכות.

בטח, עוד שבועיים שלמים. כל פתרון הדיור יחכה שבועיים שלמים של חובת הנחה.

מדובר בהצעת חוק שעברה פה אחד על ידי חברי הוועדה למעט נמנע אחד.

האמת, אני לא חושב שיש דחיפות, אבל מכיוון שכל חבר יכול להגיש בקשה אחת, למרות שזה לא דחוף, אז אנחנו נאשר את זה.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד הפטור - רוב

נגד - מיעוט

הבקשה לפטור מחובת הנחה אושרה.

אושר, אני מודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:10