הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 79

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שלישי, ב' בשבט התשע"ו (12 בינואר 2016), שעה 10:00

אבדן מזון - השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות - דוח מבקר המדינה 65ג', עמ' 163.

חברי הוועדה: קארין אלהרר – היו"ר

אברהם נגוסה

אוסאמה סעדי

איתן ברושי

אורלי לוי אבקסיס

שולי מועלם

עקיבא איסרליש - סגן המפקח הכללי, אגף המפקח הכללי לענייני ביקורת המדינה, משרד ראש הממשלה

יובל חיו - סמנכ"ל, משרד מנהל החטיבה לביקורת משרדי הממשלה, משרד מבקר המדינה

אהרן הילינגר - מנהל אגף י"ב, החטיבה לביקורת משרדי הממשלה, משרד מבקר המדינה

שירי מילוא-לוקר - מנהלת ביקורת בכירה, משרד מבקר המדינה

ג'ולי בן נאים - מנהלת בכירה, משרד מבקר המדינה

אלי גורדון - מנהל שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

עלי בינג - רפרנט חקלאות, אגף תקציבים, משרד האוצר

אלכסנדרה ארונין - מנהלת תחום מדיניות תקינה וקשרי חוץ, משרד הכלכלה

אדריאנה מסלר - מנהלת תחום מל"ח, ראשת הרשות העליונה למזון, משרד הכלכלה

גבי בר-בכר - ראש מינהל החירום והמפקח הכללי על כח אדם בשעת חרום, משרד הכלכלה

עו"ד לימור תוסיה כהן - יעוץ וחקיקה כלכלי פיסקאלי, משרד המשפטים

עו"ד שרון רוברטס - מחלקת יעוץ וחקיקה (יעוץ) משרד המשפטים

רון פורת - מנהל המחלקה לאיחסון במכון הוולקני, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ציפי פרידקין - מנהלת תחום חקר שווקים, החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

שלום גנצר - ממונה על ענייני ביקורת המדינה, משרד הביטחון

סא"ל דנה שטיינפלד - ראש ענף מזון בצה"ל, משרד הביטחון

רותם שמאי - מנהלת תחום תכנון מדיניות, המשרד להגנת הסביבה

איתן קוכמן - סטודנט, אגף מדיניות סביבתית, המשרד להגנת הסביבה

סנ"צ אלי כהן - רמ"ד מזון, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

שבתי גרברצ'יק - דובר לענייני המיגזר החרדי-דתי, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

פנינה גזית - מפמ"ר גיאוגרפיה - אדם וסביבה, משרד החינוך

חני פלג - ממונה ארצית על חינוך לקיימות, אגף המדעים, המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך

רונית ויסברג - מדריכה ארצית, הפיקוח על הבריאות, משרד החינוך

נילי דרור - מנהלת אגף משאבי קהילה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

יוכי אילוז - מנהלת מחלקת העיזבונות, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

הרב זאב בידרמן - מנהל המחלקה למצוות התלויות בארץ, הרבנות הראשית לישראל

רו"ח ניצן מילר - מבקר פנים, המשרד לשירותי דת

דב צ'רניחובסקי - יו"ר המועצה הלאומית לביטחון תזונתי

צבי אלון - מנכ"ל מועצת הצמחים

ירון סולומון - מנהל מחלקת ההתיישבות, תנועת האיחוד החקלאי

איתן אדירי - מנהל מערך המזון, מרכז רפואי "ברזילי"

אפרת מאירי מרקוביץ - ראש תחום ייעוץ וחקיקה, הרשות להגנת הצרכן

עו"ד אגם דניאל - עוזרת ראשית, חקיקה מכרזים ואזרחי, הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן

אהוד פלג - מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות

אילה שקד - המועצה הישראלית לצרכנות

גידי כרוך - מנכ"ל "לקט ישראל"

שי דבארוף - סמנכ"ל רכש לוגיסטיקה "לקט ישראל"

מעאלי עתאמנה - "לקט ישראל"

מואס סאאד - "לקט ישראל"

נור שריף - "לקט ישראל"

אלינור מרמלשטיין - "לקט ישראל"

לי דריימן - "לקט ישראל"

ירדן פחימה - "לקט ישראל"

אוריה כהן - "לקט ישראל"

פאיזה אבו מוך - "לקט ישראל"

אושרית מסילות - "לקט ישראל"

אביבית גורביץ' - "לקט ישראל"

אייל וינשטוק - "לקט ישראל"

דניאל נדלר - "לקט ישראל"

עינת נדל - "לקט ישראל"

מיקי ברנדל - "לקט ישראל"

מאיה אזולאי - "לקט ישראל"

נועם עדי טסלר - "לקט ישראל"

יעל פויסטונגר - "לקט ישראל"

יעל אטיאס - "לקט ישראל"

עידו גרוס - "לקט ישראל"

ערן וינטרוב - מנכ"ל, ארגון "לתת"

ז'יל דרמון - יו"ר ארגון "לתת"

סוני וינר - מרכזת פתוח עסקי והצלת מזון, ארגון "לתת"

מיכל דלין פרימרמן - רכזת קשרי ממשלה, ארגון "לתת"

חניתה חפץ - לוביסטית (פוליסי) "לקט ישראל"

עידית שבתאי סידיס - לוביסטית (פוליסי) "לקט ישראל"

קרן ברק - לוביסטית (קונטקט) ארגון "לתת"

תומר רוזנר

חנה פריידין

ר.ל., חבר המתרגמים

אבדן מזון - השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות - דוח מבקר המדינה 65ג', עמ' 163.

בוקר טוב לכולם. היום ה-12 בינואר 2016, ב' בשבט התשע"ו. הנושא היום הוא דוח מבקר המדינה 65ג' – אובדן מזון – השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות. מדובר בדיון מעקב ואנחנו מקיימים אותו היום כשמציינים את היום לעידוד הצלת עודפי מזון בכנסת ישראל. היום המיוחד הוא יוזמה של חברי הכנסת אורלי לוי אבקסיס, שולי מועלם, חיליק בר ואורי מקלב – חברי הכנסת.

אני רוצה בפתח הדיון להזכיר כמה נתונים ישנים ולתת גם כמה חדשים. כפי שאמרתי בפתח הדיון הקודם, מנתונים של תכנית המערכת שמובילה את - - - מיקי חיימוביץ' בערוץ 2, לפני שנה וחצי, אנחנו מדברים על 30% מן הדגנים בעולם שנזרקים מדי שנה. זה נתון שהוא שווה ערך ל- 763 מיליארד שקיות של פסטה שנזרקות לפח. 20% ממוצרי החלב בעולם נזרקים מדי יום, 45% מכלל הפירות והירקות בעולם נזרקים מדי שנה, כאשר מחצית כמעט מן הגידולים לא מגיעים בכלל לבני אדם. 40% מן הזבל מדי יום בישראל מורכב ממוצרי מזון או מוצרי מזון שפג תוקפם.

מנתונים של דוח חדש של מרכז "לקט ישראל" ושל b.d.o. עולה שאובדן מזון בישראל הוא בהיקף של 2.5 מיליון טון לשנה. אפילו לא מצליחה להבין את המספרים, שווה ערך ל- 18 מיליארד, שהם 615 שקלים למשק בית לחודש. אפרופו יוקר המחיה. זאת בעוד העשירון העליון מוציא 1,400 ₪ לחודש לנפש למזון והעשירון התחתון מוציא 250 ₪ בממוצע, כך שבבית של שתי נפשות בעשירון התחתון, החיסכון באובדן מזון יכול להכפיל את הצריכה החודשית שלהם.

החשיבות של אובדן המזון או הניסיון להציל היא משולשת. קודם כל אלמנט סביבתי; יותר מדי מזון שנזרק וצריך להשמיד אותו יוצר בעיות סביבתיות קשות ולא נחוצות. בנוסף, האלמנט הכלכלי – אמרתי, 18 מיליארד שקלים כאשר ישנן הערכות לפיהן אפשר להציל סדר גודל של לא פחות מ-8 מיליארד –זה חסכון עצום. אני יכולה לחשוב על כמה תכניות ממשלתיות מצוינות שניתן לקיים עם הסכום הזה.

החשוב ביותר אולי הוא שאובדן המזון הזה קורה, כאשר לפי הבטוח הלאומי, 18% מן האוכלוסייה בישראל נמצאים באי-בטחון תזונתי, כשאנחנו מדברים על באמת צריכת מזון בסיסית, מזון שנזרק כשיישנם אנשים שהם רעבים, בבתים, ברחובות, ולעתים עמותות שרוצות להעביר את המזון לא מסוגלות.

בנוסף, כמו שעולה מן הדוח החשוב של מבקר המדינה, ישנם חסמים - - - כמו למשל, אי- בהירות באשר למה שאומר הסימון 'פג תוקף', או העובדה שאין מאגר נתונים לגבי כמות המזון שהולך לאיבוד אבל, יותר מהכול, מה שעלה מן הדוח החשוב שלכם, חברים, הוא העובדה שאין מדיניות ברורה של הממשלה וזה הדבר שהוא בעיניי הנתון המדאיג ביותר מכל הנתונים שציינתי, כי אין גוף שמתכלל את הנושא הזה ומדובר בנושא שלא רק חשוב מבחינה חברתית אלא גם מבחינה סביבתית. ועד שלא תהיה הובלה משמעותית ועמוקה, אנחנו לא נביא לפתרון של הנושא הזה. אני באמת קראתי גם בדיון הקודם ואני בוודאי אעשה זאת גם בדיון הזה, לממשלת ישראל, להיות ממשלה, למשול גם בתחום הזה שהוא תחום חשוב מאין כמוהו. יובל, האם אתה תרצה לומר כמה מלים?

בשלב זה לא.

בשלב זה לא אז אני כמובן אפתח את הנושא לדיון. יש לנו המון אורחים ומוזמנים, אני מודיעה שהדיון מסתיים בעשרה לשתים-עשרה, זה נותן לנו לא מעט זמן אבל, עדיין, גם לא המון לנושא כל כך מורכב. אז באמת, נתחיל באיזשהו סיכום מצב, מן הפעם הקודמת.

בדיון הקודם משרד הרווחה נדרש לבדוק את התבחינים למתן תמיכות לארגוני המזון. מי נמצא כאן ממשרד הרווחה? שלום גבירתי. האם נבחנו התבחינים? מה קורה?

אני אפתח בזה - - -

שם בבקשה.

השם הוא יוכי אילוז, מנהלת מחלקת העיזבונות. הנושא של "ביטחון תזונתי סיוע לעמותות מזון ותמיכה" נמצא באחריות המחלקה. אני אפתח בזה שהנושא של סיוע לעמותות מזון קיבל תאוצה גדולה לפחות – אני במשרד שלושים שנה וזו שנה ראשונה שהמשרד היקצה 41 מיליון ₪ לנושא של סיוע ל"קמחא דפסחא" לחגי תשרי, לסלי מזון חודשיים, להזנה, לנושא של ניצולי שואה, וכמובן, לנושא של עמותות הגג. עמותת "לתת" בשנת 2015 זכתה – מבחינת עמידה במבחני תמיכה ואושרו לה שני מיליון ₪ לנושא של - - -

רגע, האם אלה דברים חדשים שקרו מאז הדיון האחרון?

כן, כן. אנחנו כרגע במשרד בודקים את הנושא של ההיתכנות של נושא הצלת מזון והרחבה של סיוע בסלי מזון לאוכלוסיות נזקקות. אנחנו מדברים על אוכלוסייה של כשני מיליון תושבים שמקבלים סיוע במזון יבש או מנות חמות, באמצעות העמותות שאושרו על פי מבחני תמיכה. אין לנו מידע על עמותות אחרות שלא פועלות דרכנו, העמותות האלה מפוקחות חשבונאית וגם ביקורי שטח של - - - שלנו מבחינת עמידה במבחני תמיכה וסיוע.

בנושא של הצלת מזון, בדיווחים שאנחנו מקבלים, אנחנו מקבלים הודעות מבחינת רואי החשבון על שווי מזון, על קבלות של שווי מזון וזה כ-50% מבחינת ההוצאה, אני מעריכה כ- 40 מיליון ₪.

לגבי הנושא של ההיתכנות והכניסה של המשרד להצלת מזון, נראה לי שעד סוף שנה זו – לפי הישיבה שקיימנו בהנהלת המשרד, נוכל לגבש מדיניות, כמובן בתיאום עם כל המשרדים שנוגעים לדבר.

או.קיי., תודה. מר דב צ'רניחובסקי.

בוקר טוב.

יו"ר המועצה לביטחון תזונתי.

אתייחס גם למועצה. קודם כל אני רוצה לברך על הדיון וגם - - - "לקט" על הדוח המרשים שהכינו, אני חושב שזה דוח שבהחלט הגיע הזמן שמישהו יעשה אותו בצורה מסודרת, ובהמשך לדברים שאמרת בדבר מדיניות הממשלה.

הנושא בכלל – וכאן אני מדבר בשם המועצה לביטחון תזונתי, לא זוכה לתשומת לב ראויה, וזה בלשון המעטה, בהשוואה למדינות אחרות. אני חושב שהמצב גובל בשערורייה, אם אני משווה למה שקורה, אפילו בארצות הברית, הקפיטליסטית, במירכאות, כך שאני רוצה גם להעמיד את הדברים על רקע מציאות שהיא לא ישראלית.

קודם כל לא צריך להוסיף על מה שקורה לנו עם בעיית העוני והתפלגות ההכנסות בישראל, שרק מחמירה את הבעיה של הביטחון התזונתי. עוד דבר שמופיע בדוח של מרכז - - - שפורסם בשבועות האחרונים, מחירי המזון בישראל, העלייה במחירי המזון בישראל, אין לה אח ורע במדינות ה o.e.c.d. בעשור האחרון. זאת אומרת, צריך להבין שמזון הולך לאיבוד ומושמד ונזרק, על רקע מציאות של – ירידה בנגישות של משפחות - - - למזון בגלל מחירי המזון ויתרה מזו, ההתרחקות של משפחות עניות מתזונה נכונה, מתזונה ים-תיכונית שהיא בעיקר פירות וירקות, יש לנו - - - מדוחות של מרכז - - - , שבעצם המשפחות העניות בעצם לא מגיעות לצריכה מסודרת של פירות וירקות, של אותם אלמנטים שנזרקים לפי הדוח שפורסם.

לעצם הפעילות של המועצה בנושא הזה, המצב הוא לא מעודד. זה קיבל ביטוי בשני דוחות של מבקר המדינה בנושא. למעשה, שום דבר לא קורה, זה מופיע כאן, אני רואה גם בדף - - - של עמותת "לתת". אנחנו הינחנו על שולחן שר הרווחה הקודם תכנית לאומית, בנושא של ביטחון תזונתי בישראל, שמבוססת על נתונים ועל ניסיון שיש לנו, כולל גם ניסיון בינלאומי, ושמבוססת גם על אלמנטים של הצלת מזון, חוק השומרוני הטוב, הוא חוק שומרוני טוב שלא קיים בישראל. לדאבוני, כמו שאת סיכמת, אני חושב שבצורה מאוד נכונה, אין תכנית, אף אחד לא מטפל בנושא בצורה מוסדרת וחבל, חבל ועצוב.

טוב, תודה. בדיון הקודם, אחד הפתרונות או הניסיון לפתור את נושא תרומת המזון, היה הסרת אחריות פלילית ואזרחית ובדיון הקודם קראנו למשרד המשפטים ומשרד הבריאות, לבחון את החוק כפי שקיים בארצות הברית, כך שמי שתורם מזון לא יהיה אחראי לנזקים שעלולים להיגרם משימוש של אנשים אחרים, אז אני אשמח לראות מה העלתה הבחינה. משרד הבריאות – מי נמצא? בבקשה, אדוני, בוא, תשב אתנו סביב לשולחן.

קודם כל שלום לכולם. שוב אלי גורדון, מנהל שרות מזון. במהלך - - - זה הדיון האחרון כאן. למעשה, כפי שגם דיווחתי אני לוועדה, התנהלה עבודה לא קטנה בתחום קידום נושא של עדכון פקודת בריאות ציבור – המזון, הועדה לבריאות ורווחה, אישרה למעשה חוק חדש שמתייחס, בין היתר, ללא מעט נושאים שהועלו כרגע כאן, גם העמותות שהוזכרו כאן יותר מפעם אחת, היו שותפות לכל הפעילות הזו. החוק למעשה נותן מענה למספר היבטים.

לא הבנתי. ניסחתם הצעת חוק?

לא ניסחנו, זה חלק בלתי נפרד מחוק הגנת הציבור – מזון, שאושר ופורסם ב 30.11.2015 במסגרת חוק ההסדרים. כל הנושא, הסדרה כוללת של כל נושא שהוועדה מצפה - - -

מה כן מוסדר?

יחד עם זאת, דירוג כל האלמנטים שקשורים לרישום של העמותות, שכרגע לא כולן ידועות, לא כולן ידועות, אנחנו יודעים מהן עמותות גג - - -

הוצאתם 'קול קורא'?

יש הסדרה - - -

רק שניה, אדוני, תסביר לי כי אני כנראה לא מכירה, תסביר לי כי אני כנראה לא מכירה את החוק שעליו אתה מדבר. יושבים כאן מסביב באולם אנשים שלא בקיאים בשמות של חוקים, אז אני אשמח להבין בשפה נהירה, מה בדיוק תיקנתם? מה השינוי שהיה?

קודם כל יש כאן הסדרה, התחלת ההסדרה, ששר הבריאות רשאי להתקין תקנות לעניין של הסדרה באופן - - - פעילות של אותן עמותות שמפעילות איסוף מזון וחלוקת מזון, לקבוע תנאים לעניין העברת המזון בצורה בטוחה, הרי שכולנו - - -

אז יש סמכות אבל יש תקנות גם?

אנחנו מדברים על 30.11.15 שזה עבודה אינטנסיבית שנעשתה גם במסגרת הכּנסת פה, סדר גודל של חודש וחצי במסגרת חוק ההסדרים. רק לפני חודש החוק אושר, ייכנס לתוקף בעוד ששה חודשים. עד אז צריך להתכונן, החוק הזה ברובו, מתייחס לכל הנושא של יוקר המחיה ונותן מענה ראשון להסדרי רפורמה בתחום הייבוא הידועה ומוכרת כרפורמת - - -

אנחנו עוד לא שם, אני מדברת על שימוש במזון קיים.

איפה הצלת מזון שאתה מייבא?

לא, זה בדיוק העניין. אדוני, מה שאני מבקשת לדעת, האם, למשל, עמותת "לתת" יכולה – אני לא יודעת אם זה משהו במסגרת הפעילות שלכם, האם היא יכולה לבוא ולקחת מזון שכבר בושל באולם אירועים, ולהעביר אותו ב"חמגשיות" למועדוניות או למרכזים שמחלקים מזון?

כל ההסדר הזה כבר קיים ברמת הסכנות של בריאות הציבור – מזון, בהגדרתן לשארית מזון. יש הגדרה ברורה של מנהל שירות המזון וכדי לתת מענה לסוגיית המהירות ומתן פתרונות ישימים, החוק קבע שמנהל שירות המזון רשאי להתקין ברשימות את סוגי המזונות ואת אופן ההגדרה של שארית מזון, כדי להקל על העברת מזון - - -

כן, כן, אבל באיזשהו אופן, אותן תקנות הן בעצם המכשול - - -

בדיוק.

לקיום הנושא הזה של להעביר את האוכל, כי בסופו של דבר אנחנו גם מטילים איזושהי אחריות, כי כל עוד לא הסדרנו את נושא האחריות והתנאים, אז גם אם בן אדם יודע שהוא מעביר את זה בצורה הכי נקיה, הכי סטרילית, הוא אומר: רגע, מה אם קרה משהו? הוא קשור, לא קשור? אני נושא את האחריות פלילית כבר. איפה אני נמצא בסיפור הזה? הסדרתם את זה? לקחתם בחשבון - - -

האם זה הדבר שאמור להגיע בתקנות? זו השאלה.

עכשיו, אנחנו לא מדברים רק על אוכל מבושל, אנחנו מדברים גם על דברים אחרים - - -

ברור.

הצלת מזון שיכול להיות רק בתנאי קירור מסוימים, תאפשרו את זה.

נתתי את זה כדוגמה אבל - - -

זו הדוגמה הקיצונית.

אז יש, בסדר, נתתי את זה כדוגמה קיצונית, יש עוד דוגמאות, מה שאני מנסה להבין אדוני, באמת, אני רוצה פשוט להספיק לקבל תשובות מעוד גורמים. אני רק מנסה להבין בפשטות, האם יש כבר שתי תקנות שמתקינים, שמדובר עליהן? ובמידה וקיימת אחת כזו אז האם היא אמורה לתת מענה לאותן עמותות בהיבט של האחריות הפלילית? האם היא תיתן להן מענה וסייגים להגשת תביעות כנגדן, חלילה, אם יהיו מקרים פחות טובים? שאז הן יוכלו באמת לעשות את תפקידן על הצד הטוב ביותר ולחלק מזון.

מכיוון שהתשובה היא לא, חשוב, להבהיר למה לא, כי חוק לא נועד להסדיר נושא של אחריות של עמותה, החוק נועד להסדיר את הבטיחות במזון המשֻווק במדינת ישראל – משֻווק, הדגש על משווק. מכיוון שדוח מבקר המדינה העלה מספר סוגיות ובין היתר גם את כל הנושא של רגולציה והצורך ברגולציה, אז תוך כדי עבודה, תוך כדי גיבוש החוק, נעשתה עבודה מעמיקה יחד עם העמותות כדי שניצור איזשהו - - -

או.קיי., בסדר גמור, תודה. משרד המשפטים. מי הנציג? האם אין נציג של משרד המשפטים? מי רשום אצלנו?

אני, רפרנטית לחקלאות.

איך שולחים אדם שהוא לא - - -

שלחו נציג? טוב שלא שלחו את הפקידה.

אנחנו לא שולחים - - -

ברור אבל צריך לשלוח מישהו שיהיה רלבנטי לדיון פה.

אין בעיה, אני רק מבקשת שתתקשרי למשרד ושיגיע נציג. פשוט תגידי שיו"ר הועדה, רגע, בסדר גמור, היא הרפרנטית לחקלאות. בסדר, אני מבקשת, אני לא יודעת מה כתוב לכם אני יודעת שהכותרת של הדיון הייתה מאד ברורה ונהירה. משרד המשפטים הוא משרד מבוקר ולכן אני מבקשת ממשרד המשפטים לשלוח נציג, אני מחכה לו בחצי השעה הקרובה. חבר הכנסת ברושי בבקשה.

בוקר טוב גבירתי יושבת הראש, חברים, אני מתנצל שאני לא יכול לשמוע את כל הדיון. אני גם חבר חדש בוועדה אבל, באתי לכאן קודם כל כנציג ההתיישבות והחקלאות, כדי לומר, שחלק גדול מן הנושאים שבהם "לקט ישראל" לפחות עוסקת ואולי גם אחרים, רובם מן הצומח, רובם מן האדמה, רובם מן ההתיישבות והחקלאות, מן המושב והקיבוץ וגם מחקלאות פרטית.

יושב פה מבקר המדינה בוועדת ביקורת המדינה, אני מקווה שבדיון הבא לא תצטרכו לדון בשאלה איך נעלמה החקלאות בישראל ואיך, כמו שבוועדת חינוך אמרתי "לא הסנדוויץ' אלא מה מרכיביו". אני מחזיק עיתון שמדבר על יבוא של תוצרת חקלאית – משהו גדול השתבש פה ובאיזשהו מקום כדאי להבין, גם מי שעוסק בהצלת מזון, שבחלק הגדול זה לא הצלת מזון אלא זה איסוף המזון, כמו שגדלנו על "לקט", "שכחה" ו"פאה", לגר, ליתום ולאלמנה, ערכים של ערבות ועזרה הדדית, הם נוצרו במקורות ובמידה רבה אנחנו ממשיכים אותם גם היום. הנציגים של העמותות הם אלה שמדווחים ואוספים את היבול שחלקו יכול להישכח או להירקב בשדה וכאן אין בעיה של אחריות פלילית.

יש בסך הכול מעט חקלאים בישראל. רק אתמול בערב הייתי צריך לצאת נגד עמדת הממשלה בקשר להפקעת שטחים לבנייה במרכז הארץ דווקא, שלא נאבד את הקשר בין אדם לאדמה ולשטחים פתוחים וירוקים, ונחשוב שאת הכול נפתור עם מגדלים – אפילו גבוהים, ונייבא את החקלאות, את מוצרי החקלאות, כמו שלמשל לאחרונה, ייבאנו ביצים עם סלמונלה מאוקראינה ועגבניות עם מחלות. יש פה את מנכ"ל למועצת הצמחים, צבי אלון, הוא בטח ירחיב.

אני קורא לכם להבין שהדיון הזה לא חשוב אם עוד תקופה לא גדולה לא תהיה פה חקלאות. החקלאים הם מעטים, החקלאות הכי טובה בעולם הפכה את החקלאים לאוכלוסייה מאוימת והם לא צריכים את הדיונים האלה, החקלאים, הם בנפשם רוצים לעזור. הם תורמים. אני הייתי ראש מועצה בעמק יזרעאל, יש בנהלל שטח גדול בתחום המועצה של "לקט ישראל". כמזכיר התנועה הקיבוצית לא פעם ביקשתי מגידי, אמרתי: תכתבו על המשאית "לקט ישראל – תוצרת מן המושב והקיבוץ", כי רגילים לשנוא את החקלאים, את המושב, את הקיבוץ, עם יוקר המחיה, כאילו בגלל אלה שמתפרנסים הכי פחות.

היינו עֲם של סוחרים וצוענים, סוחרים וצוענים, ורצינו לחזור להיות עם נורמאלי שעובד את אדמתו ומתפרנס מפרי עבודתו. והנה, אנחנו רואים שכולם מתחרים מי יביא פה יותר מחו"ל, לא תוצרת יותר טובה, לא יותר זולה ובעיקר מאבדים את האחיזה בקרקע.

תודה.

ולכן אני קורא לכם, לצד הרצון – כולל מבקר המדינה וגבירתי יושבת הראש, אני מזהיר את עצמנו, שיכול להיות שבדיון הבא נשאל את עצמנו לא מהם הכללים של משרד הבריאות, אלא איפה משרד החקלאות, איפה המדינה וזה נכון גם לתעשייה. הייתי עכשיו בדיון על תעשיה. הולך וקשה להיות פה יצרן, הולך וקשה להיות פה מגדל, הולך וקשה להיות פה תעשיין. משהו גדול פה השתבש וצריך לחזור לערכים המקוריים, שאתם גם תהיה תוצרת חקלאית שלא צריך יהיה להציל אותה אלא בעיקר לאסוף אותה.

תודה רבה.

תודה.

מר גידי כרוך, מנכ"ל "לקט ישראל", בבקשה.

תודה גבירתי יושבת הראש, חברי הכנסת, אני אעשה את זה בקצרה, אני לא רוצה לחזור על כל עיקרי הדוח, את ציינת אותם קודם, אני רוצה רק להגיד שבעקבות הדוח של מבקר המדינה, אחד הדברים שאני התייחסתי אליהם מאד ובעקבות זה נוצר הדוח, זה החוסר בנתונים ואני חושב שכל עוד יש חוסר בנתונים אז כולם יכולים להגיד הכול והכל נכון – הוא לא נכון, אבל ברגע שאנחנו יצאנו עם הדוח הזה אז יש נתונים. אפשר להגיד שהנתונים מדוייקים מספיק או מדוייקים פחות, אז יגידו לי: לא, אין 18 מליון שקל אלא יש 10 מליון שקל מזון אז אני אגיד "קניתי" בוא נדבר על מה השלב הבא. זאת אומרת, יש נתונים שאתם אפשר להתחיל לדבר על דרך פעולה ועל מה שניתן לעשות. זה טיפה היסטוריה לשאלה למה אנחנו עשינו את הדוח הזה.

אני חושב שמאז הישיבה הקודמת שגם אני הייתי בה, קרו בכל זאת כמה דברים חיוביים. קודם כל לגבי חוק עידוד הצלת מזון שמקביל לחוק השומרוני הטוב, אני יודע שהוא אמור לעלות בקרוב מאד לוועדת שרים לענייני חקיקה, זה מאד משמח אותי, אני חושב שזה חוק מאד מאד חשוב, הוא לא רק חוק דקלרטיבי כי הוא חוק שיהיה מאד מעשי ולדעתי גם מאד מסייע לפתוח דלתות להצלת מזון, וכמו שאנחנו רואים יש הרבה מה להציל במזון.

אני רוצה באמת לקחת את ההזדמנות הזו ולציין את שיתוף הפעולה עם הצבא, שמאד השתפר ומאד גדל. היום הצבא, למזון מבושל, הפך להיות הספק הגדול ביותר שלנו, עם סדר גודל של 31,000 ארוחות בחודש. זה עדיין יחסית מעט, אפשר לעשות עוד הרבה מאד, אבל זה בדרך, זה בכיוון. המשטרה – אנחנו כבר בשיחות אתם לגבי המשך הפעילות, אז כן נעשים דברים חיוביים בנושא הזה. יש שיתוף פעולה טוב גם עם צבי אלון ממועצת הצמחים.

אני חושב שנעשים דברים אבל אני חושב שכן חסרה 'רוח גבית', רוח של ממשלה, שמכוונת ודוחפת את הדברים האלה ולכן, שלושת ההמלצות הסופיות של הדוח הן בעיניי מאד מאד חשובות. צריך להגדיר יעד לאומי, ואפשר פשוט ללכת עם הזרם בנושא הזה. יש יעד שנקבע על ידי ה-f.a.o. באו"ם, שארצות הברית כבר אימצה אותו, כמה ממדינות אירופה גם אימצו אותו והוא לצמצם את אובדן המזון ב-50% עד 2030. זה צעד שהוא לא פשוט אבל אני חושב שצריך להתחיל במשהו כזה.

דבר שני, כמו שציינתי קודם, חוק עידוד הצלת מזון, הוא מקביל לחוק השומרוני הטוב בארצות הברית שאני מקווה שכן יתממש הפעם. הדבר השלישי הוא לחייב את כל הגופים שנתמכים על ידי המדינה, לתרום את עודפי המזון שלהם. הרי בסופו של דבר אלה כספים שלנו, כסף של כל אחד מאתנו בתור אזרחי מדינת ישראל, וכמו שאנחנו לא רוצים לזרוק כסף לפח, כך אנחנו לא רוצים לראות שנזרק מזון לפח, גם במקומות שאנחנו מממנים אותם.

אז אני חושב שאלה שלושה צעדים וכאן אני הולך קצת לכיוון של שר האוצר כחלון, שכשהיה שר התקשורת ושר הרווחה הוא עשה מהפיכת תקשורת, ובעצם הוא עשה מהפיכה שלא עלתה למשלם המסים כסף, אני חושב ששלושת הנקודות האלה בשלב ההתחלתי לא יעלו כסף.

יש תקציב, יש הצעה שאומרת שב- 840 מליון שקל אפשר להציל כמות נכבדה מאד של מזון. אני חושב שזו הדרך שצריך ללכת בה אבל לפני כן אפשר לעשות עוד פעולות מקדימות, כי צריך לעורר את המודעות לנושא הזה. זו החשיבות הגדולה של הדוח הזה, לתת נתונים, לעורר את המודעות ולראות מהם הצעדים הבאים שעושים.

מאה אחוז, תודה רבה. דרך אגב, המשרדים הממשלתיים קיבלו את הנתונים? הם מכירים אותם?

אנחנו אישית לא שלחנו את זה עדיין, אנחנו - - - להגיע לכל מקבלי ההחלטות.

אני מעודדת את המשרדים הממשלתיים לעשות שימוש בנתונים. אם לא אספתם אותם לבד אז לפחות לקחת ממי שכן אסף. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס ואחריה ערן וינטרוב מעמותת "לקט ישראל".

גבירתי יושבת הראש, אני מודה לך וגם בעיקר – מאחר שזה לא דיון ראשון בנושא הזה, אז על המעקב, כי זה אחד הדברים החשובים. בסופו של דבר הם יידרשו לתת פה את התשובות – המשרדים, ולעקשנות הזו יש תוצאות חיוביות.

היום זה יום מיוחד, הוא בעצם בא להציף איזשהו שיתוף פעולה עם אלה שאכפת להם ועם האנשים הטובים בשטח. תשמעי, הם לא צריכים את ה"כאב ראש" הזה. הרי בסופו של דבר זה לא איזו חברה כלכלית שעושה רווח וכדומה, כי אלה אנשים שבאים לתת ולספק איזושהי תשובה למחסור מסוים שהמדינה לא שמה את דעתה עליו וזה חבל מאוד, כי בכל העולם אנחנו מדברים על הנושא של "תיכף, או-טו-טו לא נצליח להאכיל את כל הפיות" ואותם ילדים, בואו נסתכל על הילדים, הם ישלמו את המחיר הכי קשה.

כשאנחנו מסתכלים על הצעת החוק שמוגשת ואת ייחדת גם לכך את הדיון של היום הזה, יש את המושג אצלנו שאומר "זה נהנה וזה לא חסר", אז אני רוצה להגיד שבנושא הזה כולם נהנים.

יש פה את העניין של אפקט החממה – שאם אנחנו מדברים על איכות הסביבה אז בואו נתחיל מן הסיפור הזה, לא להשחית, ממש 'בל תשחית', בל תשחית את האדמה, בל תשחית את האדם, כי בעצם באיזשהו אופן, אם למשל לוקחים איזושהי מצווה או חובה ביהדות כמו למשל המעשר וכד', איך שאנחנו רואים את זה שהוא מתקיים הלכה למעשה במדינת ישראל – הם לוקחים את זה אבל הם משמידים, כלומר, הם מוציאים את זה מתוך אותו מעגל של הגיון, כשבכלל אותה הוראה ביהדות זה כדי שהנזקקים יוכלו ליהנות מזה, אז פה יש חטא על חטא בשם המצווה, שזה לדעתי אחד הדברים הכי הזויים שיש, "מטעמי כשרות".

זו רק דוגמה אחת קטנה אבל באמת, צדק חבר הכנסת איתן ברושי שבא ודיבר על הנושא שהיום החקלאים הם אוכלוסייה שקורסת, ואם הם צריכים לבוא ולפנות את העודפים שיש להם, את יודעת, כאלה שהם לא יכולים להוציא לשוק כדי שלא יורידו מחיר, או באיכות טיפה ירודה וכד', ובאים באיזשהו פרויקט ועוזרים להם, גם כדי שהתוצרת לא תירקב על הקרקע וכד', באים, עוזרים להם ואז אין להם את העלויות של הפינוי של השאריות, להם יש אינטרס, צריך רק לאפשר להם. היום אין שום דבר מוסדר, אנחנו רואים את זה בדוח מבקר המדינה בכל הנושא של השמדת תוצרת חקלאית.

אנחנו צריכים לדרוש חובות.

מתי מותר להשמיד תוצרת חקלאית – מה אפשר לעשות אתה? הרי אפשר לקחת אותה לאוכלוסיות שלא "משחקות" במחיר השוק, כאילו, אוכלוסיות שמראש לא רוכשות את הדבר הזה.

יש דבר נוסף שאותי, כצרכנית מעצבן. אתה מגיע ל'סופרים', אתה רואה פירות וירקות כל כך יפים, רק נראים יפה, אתה מגיע הביתה והם בכלל לא במצב שהם יכולים מהבוסר שלהם להגיע לבשלות שתהיה ראויה למאכל. מוכרים לך איזשהו משהו פלסטיק ואז אתה מגלה – וגם דוח מבקר המדינה נתן דעתו על כך, שאף אחד לא בודק באיזה שלב עוטפים ומשווקים. החקלאים באים ואומרים – ואני שמעתי את זה כי באתי בטענות, אז איזה חקלאי בא ואמר לי: מכריחים אותי, אם אני בהסכם למשל, של חלוקה, עם רשת מסויימת, היא מכריחה אותי לקטוף לפני הזמן כדי שיהיה לה מוצר יפה במדף, היא הביאה את התוצרת לפני כולם ואז אני מוכר מוצר פגום לצרכן. הוא מגיע עם האבוקדו הזה והאבוקדו הזה לא מבשיל, או שאם יש לו יום הבשלה אז הוא עובר מבוסר ישירות לשחור. האם אתם מכירים את התופעה הזו, שהוא לא נעשה רך? אתה שילמת עליו המון, החקלאי קיבל על זה קצת, רק בגלל פערי התיווך, תאמינו לי, הרשתות עושות הון כסף, למה לא בודקים את הנושא הזה? הרי זה בסופו של דבר מביא להשמדת מזון, גם בתא הביתי, אנחנו זורקים את זה, אנחנו לא נותנים את זה לילדים שלנו, לא נהנים מזה, התפוחים נורא מרים אבל הם לא מגיעים להבשלה. למה לא בודקים את הנושא הזה? גם החקלאי רוצה להוציא תוצרת טובה ופורייה, שיגידו שהפירות שלו והירקות שלו טובים.

הרשתות רוצות להרוויח ואנחנו נותנים להן את כל הגיבוי, גם מבחינת החוק, גם מבחינת תקנות, גם מבחינת השאלה איך אנחנו מקיפים את זה ושוב פעם, החקלאי הוא האוכלוסייה החלשה פה, הוא מוכר בשקל כשזה מגיע למדף ב-14 שקלים וכולנו "אוכלים סרט" על החקלאים. הם הפכו להיות אוכלוסייה במצוקה.

צריך לראות איך אנחנו באמת מיישמים את הדברים, איך אנחנו מביאים לכך ושחלילה לא יתפרש כאילו אנחנו מנסים לשנות את החוק, שיביא לכך שהמזון יגיע בצורה לא ראויה, כאילו אנחנו מפקירים קצת את האנשים שזקוקים להשגה הזאת, כי אם אנחנו באים ואנחנו אומרים: בוא תפטור מאחריות פלילית אז לא זו הכוונה.

לא.

במקום שרוצים ויכולים וצריך לבדוק את זה שמביאים את המזון באופן ראוי.

אנחנו לא המדינה הראשונה שמנסה להסדיר.

לחלוטין אבל את החוק צריך לתקן בצורה כזו כי היום, גם מי שהאוכל שלו הוא ראוי וההובלה היא ראויה, לא עושה את זה מאיזשהו פחד פסיכולוגי לעסוק בעניין המשפטי וכו', אז אני באמת שמה ככה את הנקודות ובטח אנשים עןד - - -

תודה, תודה רבה. ערן בבקשה, אחריו חבר הכנסת אוסאמה סעדי.

תחילה אני בהחלט רוצה להודות לך גבירתי יושבת הראש, על ההסכמה שלך לקיים דיון מעקב אחרי חצי שנה - - -

אני הבטחתי, אני מקיימת הבטחות.

בהחלט אבל אם מסתכלים, - - - אם מסתכלים על ההמלצות של מבקר המדינה בכל מה שקשור למדיניות הממשלתית, לא נעשה דבר – ואני תיכף אסקור את הדברים המרכזיים. זה נכון שנעשים דברים אבל הם בעיקר בזירה הוולונטרית, כמו הדוח של "לקט".

אני יכול לציין פה שבחודשים האחרונים אנחנו סיכמנו על שני שיתופי פעולה מאד מרכזיים, אחד עם איגוד תעשיית המזון בהתאחדות התעשיינים, שלמעשה מאגד את כל הספקים ויצרני המזון והם לוקחים את הנושא הזה כפרוייקט, לעודד את נושא הצלת המזון וצמצום אובדן המזון בחברות המזון, והשני הוא פיילוט ראשון מסוגו בישראל – הרשתות הקמעוניות היום לא נוגעות בנושא הזה בכלל, פיילוט עם רשת "שופרסל" שהיא הרשת הגדולה ביותר, שגם - - - מנסה לראות איך לייצר פרוייקט אפקטיבי כדי להציל מזון ברשתות אבל כאמור אלה דברים וולונטריים.

מבחינת המדיניות הממשלתית, דיברו פה על כמה דברים קצת ב-under statement אז צריך לשים את הדברים על השולחן. כפי שאמר פרופ' צ'רניחובסקי, המועצה הלאומית לביטחון תזונתי פירסמה בינואר 2014 תכנית, שהמליצה באופן חד משמעי על הקמת מיזם לאומי לביטחון תזונתי, שיתבסס על הצלת מזון. הקונטקסט שלנו הוא הצלת מזון מצד אחד וכפי שנאמר פה, תועלות כלכליות, חברתיות וסביבתיות, כשהקטע חברתי הוא באמת הסיוע לנזקקים. הממשלה עדיין לא דנה אפילו בתכנית הזאת, זה היה במשך הרבה זמן על שולחן הממשלה, היא לא דנה בתכנית ויותר מזה, תקציב למועצה – ואני אומר פה אולי דברים שדב לא אמר אותם אבל אני לוקח לעצמי את החופש לומר אותם, לא אושר תקציב –ולו שקל אחד, להפעלת המועצה הלאומית לביטחון תזונתי. כל מי שפועל במועצה וגם יושב הראש פה, עושה את זה באופן וולונטרי לחלוטין.

מעבר לכך, בשנת 2014 משרד הרווחה התחייב להקדיש 60 מיליון שקלים לנושא טיפול בביטחון תזונתי על ידי עמותות מזון ושוב, אנחנו פה, אני חייב לציין את זה, לא רוצים לעשות את זה, אנחנו נמצאים פה עד שהממשלה תקבע, שהיום הזה יגיע, שנוכל לשבת פה כולנו ולהגיד: הנה, אנחנו שמים את המפתחות ו'סוגרים את הבאסטה'. בפועל, מה שקרה ב 2014, מתוך ה- 60 מיליון שקלים שהובטחו הוקצו 2 מיליון שקלים. צריך להבין שאין שקל אחד בבסיס התקציב.

ב-2015 בוטלו מבחני התמיכה, במעשה חלמאי לחלוטין ואז, לקראת סוף השנה משרד האוצר הקצה באמת 30 מיליון שקלים, כפי שציינה יוכי. רוב הכסף בעצם ניתן רטרואקטיבית בגלל שמבחני התמיכה בוטלו, ניתן רק חלקו לארגוני הגג, ניתן רק לשליש האחרון של השנה ויתרה מכך, מבחני התמיכה הקיימים לא מעודדים הצלת מזון. אין שם מילה על הצלת מזון זאת אומרת, אם הפעולה שאנחנו עשינו באה ואמרה: בואו, גם נסיר חסמים, נתמודד עם הרגולציה, נפתח תשתיות אז ההתנגדות של משרד המשפטים – ובאמת חבל שאין פה נציגות מן הבחינה הזאת - - -

תגיע. בע"ה.

בנושא הזה של הצלת מזון אתן דוגמה שהיא מייצגת, במבחני התמיכה יש 20% בנושא דלק - - -

רגע, אבל הגברת ממשרד הרווחה אמרה שמבחני התמיכה השתנו, האם הם לא השתנו?

הם השתנו לרעה.

למה?

אני מניח, מבחני - - -

את זה לא ציינתְ בדברים שלךְ.

תסתכלי בשלנו, מכיוון שהיום, נניח - - -

לרגע חשבתְ שזו בשורה טובה.

בקונטקסט של מה שאנחנו מדברים – על הצלת מזון, הם השתנו לרעה מכיוון שכפי שאמרתי, הם לא מעודדים הצלת מזון שתיעשה על ידי ארגוני-על ותעשה הסדרה של כל הנושא הזה. היום, רק כדי לשבר את האוזן, ההגדרה של מהו אירגון גג היא ארגון שמחלק לשתי עמותות נוספות, כאשר גם "לקט" וגם אנחנו, עובדים עם 180 עמותות, בכל הארץ, בכל המגזרים, והדרישות שם רק הלכו ופחתו.

מעבר לזה, הדוגמה שנתתי על הדלק, היא אנקדוטה מעניינת: נותנים 20% מן התמיכה על דלק אבל על קניית משאית או שכירת משאית או תשלום הבטוח של המשאית או התיקונים של המשאית – זה לא, רק דלק, 20% דלק. ויש באמת מאחורי הקלעים התנגדות מאד מאד חריפה לנושא הזה ואין שם שום התייחסות, המילה הצלת מזון או הסדרה של כל הנושא לא קיימת.

מעבר לזה, צריך להבין, מדוע בכלל הנושא נמצא תחת "תמיכות". הרי מה זו תמיכה? תמיכה היא "בוא נעזור לאיזו עמותה לעשות את מה שהיא עושה" וזה מרחיק את האחריות. אם המדינה הייתה מפרסמת - - -

אז רגע, אז בעצם, בעצם רוב הכסף הולך למקום, שיכול להיות בעל כוונות טובות, שניה, שניה, אבל כאשר הדברים לא מוסדרים ולא נמצאים באיזושהי פלטפורמה כך שזה הניצול המירבי של הכסף בעצם, הדברים האלה בכלל לא מופיעים בשום קטגוריה ולכן, הם מגיעים, יכול להיות, לארגונים מקומיים קטנים וכו' אבל לא מצליחים - - - הכסף הגדול שעליו אנחנו מדברים.

הכסף ברובו משמש בהחלט לרכישת סלי מזון, שזה דבר חיובי בפני עצמו אבל, נניח, אם מתוך ה- 30 מיליון ודרך אגב, לא דרך אגב, ב 2016, משיחה שאני קיימתי עם אחד מפקידי האוצר לפני מספר ימים ואני מצטט: אין לנו שקל. אז אין תקציב - - -

רק שניה, האם יש פה נציג אוצר? איפה?

אין תקציב - - -

כאן.

איפה? בוא, תתקרב אלינו. למה אתה כל כך רחוק? תמיד האוצר יושבים מאחור, שלא נראה.

אולי ישכחו מהם.

חשוב לציין, גם לגבי הדברים של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, הבעיה שכסף שהוא מפוזר כך, אין לך שום שליטה, אין קריטריונים שיכולים לברר שגם אם קונים מזון אז עושים את זה בצורה מאורגנת שנותנת יתרון לגודל, את לא שולטת למשל על השאלה לאיזה מיגזרים זה יילך כי זה פשוט תלוי בעמותות שמגישות ואז יש שלושים ומשהו עמותות שמגישות.

מי שהוא בקי ברזי הבירוקרטיה ובמערכת המרכבה וכד', יכול לקבל תמיכה ושוב, הוא עושה את זה לפי ראות עיניו, בלי שיש לו שום רגולציה. אף אחד לא מגדיר כמה לחלק, מה לחלק, מתי לחלק, איך לחלק, ולמי לחלק. וה"למי לחלק" הוא בהחלט חשוב.

לגבי הנושא של התקציב. ב 2016, אל"ף, בתקציב שאושר, בתקציב המדינה, לא נכנס שקל מכיוון שגם לדברי משרד הרווחה, זה כרגע לפחות, לא נמצא בסדר העדיפויות שלהם – הנושא של הביטחון התזונתי. בוודאי אף אחד לא מדבר על הצלת מזון וכרגע, נכון ל 2016, גם על אותן תמיכות – ככל הידוע לי ואני אשמח פה להתבדות, אין שקל מתקציב המדינה בטח לא בבסיס התקציב אבל גם לא - - - ועודפים לנושא הזה.

מיד נברר את הסוגיה.

מעבר לזה, כאמור, גם לגבי המלצות של המבקר, לגבי הנושא של מידע, הדברים נעשים באופן וולונטרי. הייתה המלצה של המשרד להגנת הסביבה ואנחנו נפגשנו אתם, אני יודע שיש שם גם רצון טוב אבל הייתה אמירה של המבקר, שהמשרד הזה או משרדים אחרים צריכים: "לא קבעו הנחיות מפורטות לגופים המייצרים עודפי מזון, באשר לטיפול בעודפים בהתאם לסולם העדיפויות, לא נקבעו הנחיות או סולם עדיפויות", המלצה נוספת של המבקר: "נוכח ריבוי הגורמים הממשלתיים בעלי זיקה לנושא, מוצע כי האגף - - - במשרד הראש הממשלה יתאם את הפעולה לקידום תכנית כוללת, לא הוקם גוף מתכנן והנושא כאמור בכלל לא עלה לדיון בממשלה". זאת אומרת, אם מסתכלים על התכנית הממשלתית, אין מדיניות בנושא הזה – בטח לא מדיניות שמקדמת, לא את הנושא של הצלת מזון ולא את הנושא של הביטחון התזונתי מבחינת מה שצריך לעשות.

אני מצטרף לנושא של הגדרת יעד לאומי, כנ"ל לגבי נושא של קביעת סולם עדיפויות, גם להפחתת היווצרות של עודפי מזון, אבל להציב באמת את הנושא של האכלת נזקקים בעדיפות ראשונה. והדבר שיכול לחולל פה באמת שינוי מהותי זה אימות של התכנית של המועצה הלאומית לביטחון תזונתי, זאת אומרת, הקמת מיזם לאומי לביטחון תזונתי, שגם יגדיר רגולציה, גם ייתן תקציבים וגם יוכל לעשות הסדרה בשוק שבואו נודה על האמת, אנחנו, שנמצאים שם, הרי זה שוק פרוץ. אנחנו רוצים את זה שתהיינה הנחיות ויהיה ברור מי צריך לקבל, מה צריך לקבל וכדי שבאמת הדבר הזה ייסגר.

תודה.

הערה אחרונה, לגבי השומרוני הטוב, זה בהחלט צעד חיובי אבל, בתפיסה שלנו, קודם כל, זה עלה בשלש כנסות ונפל, הייתה התנגדות של משרד המשפטים. אני לא יודע אם היום הוא מתנגד או לא, מקווה - - -

אנחנו מצפים ומחכים לו.

לדעתי זה כבר נדון ביום ראשון האחרון בוועדת שרים לחקיקה - - -

לא.

לא, זה לא נכון.

בסוף לא עלה כנראה אבל - - -

לא, זה לא עלה.

אני רק רוצה להגיד - - -

הם ביקשו מכם להבין, ומבקשים להקים ועדה, ו - - -

צריך להבין, גם בקונטקסט, - - - מדובר פה על התקנות, משפט אחרון, לנושא של התקנות, גם, כפי שנאמר, זה בעצם רק יוצר אולי עוד איזשהם, בנושא של חוק המזון, יש מצב קיים, גם בנושא חוק השומרוני הטוב, אני נמצא בסיפור הזה כבר הרבה שנים, לא ידוע לי, לא ידוע לי עד היום על תביעה משפטית אחת שהוגשה לנושא הזה, זאת אומרת, זה אולי יסדיר את העניין שלא תהיינה תביעות אבל, בפועל, עדיין לא, זאת אומרת, אלה לא הצעדים שיכולים לחולל שינוי מהותי במצב.

תודה.

מצד שני לא תורמים בגלל - - -

רק שניה, לפני אוסאמה, שאלה לנציג האוצר, שם ותפקיד.

עלי בינג, רפרנט חקלאות.

אהלן. רפרנט חקלאות, טוב, מה אתה יודע על תיקצוב של הנושא הזה בבסיס התקציב?

אז אני אנסה לסייע. קודם כל, ממשרד החקלאות לא מתוקצב הנושא הזה.

לא חשבתי אחרת.

במשרד הרווחה גם, התקצוב – כפי שנאמר, הוא לעמותות שמחלקות מזון. למיטב הבנתי, עכשיו הן - - - בערך 30 מליון שקל בשנה לעמותות הללו - - -

גם ב 2015 - - -

ל 2016 אין - - -

הנה, ממשרד הרווחה אומרים שאין תקציב.

אתמול ישבתי בדיון עם נציגת אוצר, עם אחת היועצות של שר האוצר ועדיין אין לזה תקציב. יש לנו כרגע כשלושה מיליון שקלים ל"קמחא דפסחא" וחג נוסף.

תגידו, אתם עושים צחוק מאנשים? באמת אני שואלת.

אני אבדוק את זה שוב.

אני מתפלאה על הפליאה שלך כי נדמה לי שצוות הועדה שלח לך שאלות מאד מפורטות לקראת הדיון.

לא.

לא?

לא אליי, לא הגיע אלי.

אולי כדאי להעמיד, סליחה רגע, יושבת הראש.

הגיע אלי הדוח.

הגיע אליך הדוח?

דוח מבקר.

כאילו רק כשהוועדה - - -

עד שהועדה לא, עד שהועדה לא הסבה את תשומת לבם אז הדוח לא קיים.

למען הסר ספק הדוח הגיע אלינו עוד במהלך הכתיבה שלו. קראנו אותו בעיון גם אחרי זה. הגיע הדוח במסגרת ההזמנה לוועדה - - -

רגע אבל האם אין, אתה רק רפרנט של החקלאות, נכון? למה אין מישהו מאגף תקציבים שיושב כאן ומדבר על הכול?

יש רפרנט חקלאות באגף תקציבים.

אז רפרנט רווחה איפה הוא?

היא ביום תכניות עבודה, היא לא יכלה להגיע.

היא ביום תכניות עבודה. אז אתה אמור לתת את התשובות על הכול? רק שניה, אורלי, אז אתה אמור לתת את התשובות על הכול?

בשביל זה אני אשאל. מה שצריך אני אברר - - -

לא, אבל תגידו, אתם באים לדיונים של הועדה לביקורת המדינה ואז אתם שואלים את השאלות? אני לא יודעת, אני, לפני שאני חברת כנסת, היו מזמנים אותי לדיון בוועדה, אז כמינימום שבמינימום, הייתי בודקת נתונים כדי לענות לשאלות, לא להגיד: אני אבדוק את זה, - - -

אז הנתונים ש - - -

זה ממש מזלזל בוועדה, זו לא פעם ראשונה שזה קורה, אי אפשר להתנהל בצורה כזו. מה יחשבו האזרחים, שאנחנו משחקים פה?

אני חושב שזה לא מדויק מה שגבירתי אומרת, אני בדקתי את הנתונים, עכשיו נאמר לי שהנתונים לא נכונים אז אני אבדוק את זה בשנית. הבדיקה שערכתי זה מה שאמרתי. יכול להיות שהייתה איזו אי- הבנה - - -

לא, אז אני מבקשת שעד סוף הדיון תבדוק שוב ותעדכן את הועדה. נתונים עדכניים אבל שיהיו מסונכרנים גם בין המשרדים – זה עדיף.

כן, ומה קורה לגבי 2016?

2016 כמובן.

הבנתי שחילוקי הדעות הם רק על 2016.

זה גם על מה שניתן ב 2015, מעניין אותי לדעת.

ה-30 מליון ?

30 מיליון זה נכון, אבל יש לנו 41 מיליון ₪ שאנחנו ביצענו מבחינת נושא של מזון מבושל, סלי- מזון, קמחא דפסחא וחגי תשרי. הנתון הזה הוא נכון. ל 2016 אין לנו תקציב, אנחנו לא יכולים לעשות פרסום לעמותות גג וסלי מזון כי אין לנו תקציב. המנכ"ל ממתין - - -

רגע, האם ה-30 מיליון - - -

נגמרו.

לא היו בבסיס התקציב?

לא.

לא, לא.

הם באו במענק חד פעמי – אולי העניים ייעלמו?

זה מן הרזרבות.

רגע, אבל כל ההעברות של מיליארדי שקלים שהיו בוועדת - -

אין שקל.

טוב, כן, בבקשה. מר טשרניחובסקי.

נזרקים פה כל מיני מספרים, אני רוצה להבהיר - - -

אוה! אולי אתה תאיר את עינינו.

אני לא אתייחס באופן פרטני למספר זה או אחר. בחישוב באותה תכנית שהזכירו פה של המועצה הלאומית, התכנית מבוססת על עלייה ב 10,000 משפחות, שליש, - - -

באמת?

לצורך הטיפול בקבוצה הזו, אנחנו הגשנו הצעה שדורשת 500 מיליון שקל, כדי לטפל בבעיה עם איזשהו מיזם לאומי ומסודר, זה הסכום שצריך. אני חושב שצריך את כל הסכומים שהועלו פה, 2 מיליון שקל לטפל בבעיה של 500 מיליון, - - -

זה פשוט לעג, באמת. לחלוטין. תודה. חבר הכנסת סעדי בבקשה.

בוקר טוב גבירתי יושבת הראש, חבריי חברי הכנסת, אורחים נכבדים. גם יש לנו פה אורחים מבקעה אל גרביה.

שלום.

אז אנחנו מברכים אותם. אני חושב שהנושא הוא חשוב מאד ולא צריך להכביר מלים על החשיבות של הנושא הזה ולכן, אני אברך את חבריי וחברותיי שיזמו את יום המזון בכנסת. כששומעים את המספרים אז נדהמים – במיוחד שאנחנו ציינו את יום העוני וקראנו את הדוח על העוני וכמה משפחות מתחת לקו העוני וכמה ילדים מתחת לקו העוני, ואם אני מדבר על המיגזר שאני בא ממנו ומייצג אותו – המגזר הערבי, אז הדברים הם חמורים שבעתיים, כאשר כמעט כל ילד שני הוא מתחת לקו העוני וכמעט חצי מן המשפחות מתחת לקו העוני, ואנחנו מדברים על מספרים זוועתיים, של הפסדי מזון שהיה ניתן להציל ולחלק אותו. 18 מיליארד, קראתי מספר כזה, זה מספר מדהים שאנחנו יכולנו אולי להציל ולהעלות מתחת לקו העוני אלפי משפחות, גם במגזר וגם בכלל.

ולכן, זו הזדמנות לברך את העמותות ואת הארגונים שעובדים עבודת קודש אבל, גם מצד שני לבקר את הממשלה שלא יוזמת, על אף הדוח המפורט והנוקב של מבקר המדינה, שלא נכנסת לעובי הקורה ולא יוזמת גם בחקיקה וגם בדברים אחרים, להציל את המזון הזה ולחלק אותו. ואם אמרנו שאנחנו מדברים על חקיקה – אז אני יודע שלמשל, במיגזר הערבי, גבירתי יושבת הראש וכל החברים, אצלנו, כשעושים חתונות, "חבל על הזמן" איזה אוכל נשפך. עכשיו, חלק מזה, מן האנשים שאני יודע ובעלי אולמות השמחה, אוספים את האוכל שנשאר ומחלקים אותו לעמותות שבאמת מחלקות אותו למשפחות נזקקות, אבל חלק מזה, חלק חוששים, שבאמת יתנו את זה ואז הם יהיו צפויים אולי, אז מה יותר טוב?

ראינו שהממשלה ומשרד המשפטים רוצה לעשות חוק, תאמינו לי, הם מקבלים את אורלי, הם מקבלים פטור מהנחה ומביאים אותו בקריאה ראשונה ושניה שלישית ותוך שבוע יש לנו חוק אבל, כשדברים כאלה, אז מפספסים ואז, עד שוועדת ביקורת המדינה עושה דיון - - -

ואתה יודע, זה יותר מזה, עכשיו, הם גם לא רוצים לצאת "לא יפה" כי מה, הם מצביעים נגד חוק הצלת מזון וכד'? אז הם אומרים: תן לנו, נקים ועדה, נעשה דיון נוסף, בדיון הנוסף מבקשים עוד שלושה חודשים ולא הגיעו לזה וכו'.

גם ראיתי שהיו מקרים – ואם מדברים על חקלאות, שהשחיתו אלפי טונות של עגבניות, על מנת לא להוריד את המחירים אבל עכשיו, כשאני אתמול הלכתי וקניתי קילו עגבנייה ב-12 שקל, זה מדהים. אנשים לא מתקרבים אפילו לעגבניה. רואים את זה, מסתכלים עליה - - -

תשאל כמה החקלאי קיבל.

כן, כמה החקלאי קיבל. לכן אני חושב שהנושא הזה הוא חשוב מאד ואני מברך על הנושא וצריך, אנחנו נעקוב אחרי זה.

בהחלט. אני רוצה לשאול את משרד הרווחה, בנושא, הדברים עלו גם ממה שאמר ערן, על סיוע בלוגיסטיקה, האם נבחנה אפשרות של סיוע בלוגיסטיקה של העברת מזון למשפחות נזקקות?

במבחן התמיכה קיים, מתוך התמיכה, העמותה יכולה לדווח עד 66% מן התמיכה שאושרה לה, לנושא של שינוע, של כוח אדם, של איסוף, של אריזה, של דלק ושל הפצה. זאת אומרת, אנחנו מותירים 34% לנושא של רכישת מזון, כאשר המבחן אומר שאנחנו כמשרד נבקש מעמותת הגג לשנע 25% מכלל הסלים למקומות שאין עמותות, או במיגזרים שאין בכלל פעילות של עמותות.

שאלה לי אלייך, מה גובה - - -

יוכי, השינוע זה רק דלק, זה לא המשאיות.

זה לא רק דלק, זה כוח אדם לאיסוף, אריזה ושינוע. יש לנו ניהול תפעולי והפצת מזון ודלק. ויש בהפצת מזון 20%, יש לנו אפשרות - - -

האם אפשר לקנות עם זה משאית?

20% לאחסנת מזון.

האם אפשר לקנות משאית עם הכסף?

משרד המשפטים לא אישר את הנושא של רכישת משאיות. אנחנו באמצעות - - -

משרד המשפטים יגיע ונשאל אותו מה הסיבה.

בנושא תקציב אחר של קרן עיזבונות המדינה, שאני עוסקת בו בכובע אחר, עמותות מזון רכשו משאיות וגם "לתת" וגם "לקט" מכירים אותן כמו "יד עזרא ושולמית", "חסדי נעמי", שהן משנעות את תרומות המזון ומן הסתם - - -

מה גובה התמיכה המכסימלי? מעניין אותי.

לעמותת מזון רגילה?

כן. האם יש עמותת על?

יש עמותת גג.

עמותת גג, או.קיי.

בעזבונות.

בעמותות המזון למיטב זכרוני, בסביבות המיליון שקל לעמותה שהיא - - -

וואוו, כל כך הרבה?

שיש לה פריסה ארצית, שהיא מחלקת לעשרות אלפי בתי אב.

ולא לעמותת גג אלא לעמותה?

היא מחלקת את המזון ואת הצלת המזון, את שווה הערך שאנחנו דיברנו עליו.

אני מתרשמת שלא כך אנחנו נציל מזון ולא כך נצליח לחלק מזון.

למה אין תכנית גג? לא יודעת, תחליטו על איזה משרד.

יש תכנית גג, היא לא מתוקצבת.

לא, לא, יש תכנית, יש הצעה לתכנית גג, שהממשלה לא נתנה את דעתה על כך. היא לא אימצה אותה. אם לממשלה יש תכנית חלופית אז בבקשה, אדרבא, שתבוא ותציג אותה, - - -

אבל אין.

אבל שיהיה משהו מוסדר להמשך ולא להמשיך את הכאוס שאנחנו נמצאים בו היום. תיבנו תכנית, תבואו בהצעה חלופית אבל עד אז, חבל שכסף ייזרק איפה שהוא ולא אפשר יהיה למכסם אתו גם את הנושא של הצלת המזון וגם של האכלת הילדים האלה.

זה לא מעניין אף אחד.

זה יעניין.

תעשו משהו, תראו שאכפת לכם.

אני רק רוצה לציין - - -

נוח להישאר עם הדבר הזה כי הוא מוכר.

אני רק רוצה לציין נקודה שלא עלתה פה עדיין ואני חושב שהיא נקודה שמאד חשוב שנבין אותה כי היא מאד משמעותית, שהצלת מזון זה כבר ענין כלכלי, זה כבר לא ענין חברתי, זה לא פילנתרופיה אלא ענין כלכלי, זאת אומרת, יש פה – ואנחנו מראים את זה גם בדוח, רק לפני הנתונים שלנו, אם מסתכלים על כלל הארגון, יש פה מינוף של לפחות 4 שקלים על כל שקל שמושקע, אז להשקיע שני מיליון שקל ברכישת מזון או מיליון שקל ברכישת מזון, זה "כסף נכנס כסף יוצא" לא קרה אתו שום דבר, אבל, אם לוקחים ומשקיעים את המיליון שקל האלה, את שני מיליון השקל האלה, בהצלת מזון אז אנחנו כבר ממנפים את זה לשמונה ולעשרה מיליון שקל ולעוד הרבה יותר.

לכן, זה ענף כלכלי והדיון צריך להיות כלכלי ולא פילנתרופי בכלל. כרגע אנחנו, "לקט ישראל", לא סומכים בקטע הזה על הממשלה ולא סומכים על תקציבים - - -

זה נוח לממשלה שאתם לא סומכים עליה.

ברור אבל אני לא נלחם על התקציבים, שניה, על התקציבים הממשלתיים האלה, כי בעיניי זה לא מספיק מהותי בשביל לעשות שינוי בהצלת מזון.

הערה קצרה, מחלקת העזבונות עושה עבודה נפלאה, באמת, עם הרבה מאד סיזיפיות, הרבה מאד שנים ובסוף, השאלה של המדינית - - - של השרים.

אני מיד פונה לנציג משרד ראש הממשלה. מי זה? האם אֱת ראש הממשלה זה לא מעניין? מדהים. זומנו לדיון, נכון גבירתי מנהלת הועדה?

זומנו.

טוב, אני חושבת ש - - -

הם פשוט לא היו בדיון הראשון אז לא צריך לעשות מעקב.

כן, אבל שלחנו להם את הסיכומים ושלחנו להם את ההמלצות אבל כנראה שכמו שזה עניין אותם בפעם הקודמת, זה מעניין אותם גם הפעם. אני יודעת שאתה פה, אתה - - -

לא, הוא - - -

ואיפה הוא? הוא לא פה? אתה יודע אם הוא בדרך? אולי הוא טעה במסדרון?

יש לי תחושה שכל המשרדים שלחו נציג אבל לא את הנציג הרלבנטי.

זה נוח, למה לא? טוב, אני רוצה נקודה נוספת – העברת מזון מצה"ל ומגופים נוספים. אני שומעת מגידי שהמצב שם השתפר. בדיון הקודם הנציגה דנה שטיינפלד אמרה שיש למעלה מעשרים יחידות שמעבירות עודפי מזון ובשבועות הקרובים יהיו ארבע עשרה יחידות נוספות. אני רוצה לוודא שאכן הדבר קרה.

בוקר טוב.

בוקר טוב גבירתי.

טוב, אז צה"ל – כמו שגם דיווחנו בפעם שעברה, הסדיר את כל נושא תרומות המזון בצבא. אנחנו תורמים אכן - - - של 2014, אנחנו תורמים ל "לקט ישראל", כמובן שזה פתוח לעמותות נוספות אבל כרגע העבודה היא מול "לקט ישראל", כש"לקט ישראל" כמובן מרכזת - - - עשרות עמותות נוספות, אז היום נוספות קרוב לארבעים יחידות בפריסה ארצית ומדי רבעון מצטרפות כעשר יחידות נוספות.

ראש - - - ורמ"ד - - - עוסקים בזה באופן אישי, מריצים אחת לתקופה 'קול קורא' ליחידות לתרום, אנחנו מתחילת - - - כבר תרמנו 305,000 ארוחות, זה לפי הערכה של "לקט ישראל", - - - כמו שציינו פה כשלושים ארוחות מדי חודש. אחת לשבועיים יש פגישת תיאום עם "לקט ישראל" כאשר "לקט ישראל" מגיעה ליחידות שנוח לה בקווים לאסוף מזון ואנחנו גם מציעים יחידות, שאנחנו הצלחנו להגיע אליהן ולעניין אותן. הם רואים איך החיבור הזה מתבצע.

בתקופה הקרובה צפויים להצטרף עוד מספר בסיסים גדולים בדרום הארץ, זה משמעותי כמו בסיסי חיל האוויר שהם גדולים - - - ואני חייבת לציין, שלצד הפעילות הזו אנחנו כמובן פועלים מול היחידות לצמצום פחת המזון כי צריך להתחבר משני הצדדים, ועושים את זה כמובן ברגישות, גם מול היחידות, שלא ירגישו שאנחנו, מה שנקרא, מבקרים אותן דרך זה שהן תורמות ושבאמת יהיה פהwin-win. אנחנו בודקים שהפחת הוא סביר ומצד שני גם דואגים להעביר את אותו פחת לעמותות כדי לנצל ולהציל את המזון.

תודה רבה. מצטייני הדיון הזה. משטרה, שב"ס. משטרה, שלום. בדיון הקודם דיווחתם שאתם עובדים עם ספק - - -

עם ספקים.

עם ספקים ומשלמים לפי מספר המנות. הייתה פניה לספקים נוספים. איך השתפרתם?

זה עובד כך. קודם כל שמי אלי כהן, אני רמ"ד המזון של משטרת ישראל ומייצג את המשטרה בסוגיה הזאת. אנחנו בדיון הקודם העברנו את ההתייחסות שלנו לפיה למעשה, אין לנו הרבה מה לתרום כי אנחנו נמצאים בשירותי קייטרינג. שירותי קייטרינג הכוונה שאנחנו קונים מנות מחברות הסעדה, משלמים על מה שנצרך ומה שנשאר הוא בבעלותן ולא בבעלותנו. זאת אומרת, אין לנו על זה, אנחנו לא יכולים לשים על זה את היד ולהגיד: או.קיי. זה נשאר לנו במטבח, אנחנו ניתן את זה לזה או ניתן את זה ל - - -

האם אתם לא משלמים לאותו ספק פֶּר מנות שאתם מבקשים ממנו?

לא. לא, לא. פר מנות שנצרכו. ברור שאם קורית איזושהי תקלה, הזמנו ארבע מאות מנות ובאותו יום הגיעו רק איזה מאה וחמישים כי הייתה לנו איזו פעילות מבצעית בחוץ, אז אנחנו מגיעים אתו לאיזשהו דין ודברים אבל זה היוצא מן הכלל ולא הכלל.

הבנתי. אז ביוצא מן הכלל כן?

דיברתי עם גידי ונפגשנו ולמרות זאת, אנחנו כן נרתמים ואנחנו כן בעד ואפילו הכנו נוהל והראינו אותו לגידי, לגבי ההנחיות שלנו לתרומת מזון לעמותות ואנחנו תומכים בעניין הזה, אלא שאנחנו למעשה גוף מתווך פה, כי אנחנו מצד אחד צרכן והחברות מצד שני הן קבלניות - - -

אז אתם מתווכים בין הספקים לבין גידי למשל?

אנחנו מנסים ואנחנו תיווכנו ונתנו להם את מספרי הטלפון של מנהלי החברות, גם פנינו אנחנו למנהלי החברות וביקשנו להירתם לטובת המשימה, ויעיד על זה גידי.

יש שיתוף פעולה טוב מאד עם המשטרה, אני מקווה שבסופו של דבר – בקרוב, לא בסופו של דבר אלא בקרוב, אנחנו נתחיל לאסוף שם. זה נכון, אנחנו עובדים מול הקייטרינגים שעובדים עם המשטרה בכל מיני נקודות, אנחנו עומדים גם להרחיב את זה. השיטה שהמשטרה עובדת לא שונה משיטה של חברות אחרות ואנחנו עובדים גם עם חברות אחרות, גם במקומות אחרים ואני מאמין שבזמן המאד הקרוב נוכל לדווח שגם התחלנו לעבוד עם המשטרה.

יופי, מצוין. משרד המשפטים, שלום גבירתי.

שלום.

האמת שהיו שני עניינים שאני אשמח להתייחסות שלך לגביהם. האחד, לגבי חקיקה שמאפשרת העברת מזון, המודל שבארצות הברית, האם היית בדיון הקודם? בדיון הקודם ביקשה הוועדה לבחון את החקיקה בארצות הברית, את המודל הזה, ולראות אם אנחנו יכולים לאמץ מודל דומה. אני מבינה שגם יש הצעת חוק פרטית – אם אני לא טועה של חבר הכנסת אורי מקלב, שאמורה לעלות לוועדת שרים. אם יש לכם עמדה בעניין הזה אז אני מאד אשמח לדעת.

והדבר השני שאני אשמח להתייחסות שלך הוא ענין הסיוע בלוגיסטיקה של העברת מזון, ציינה כאן נציגת משרד הרווחה שמשרד המשפטים לא מאפשר להם לתת תמיכה. נותנים תמיכה רק לדלק ולא נותנים תמיכה לרכישת משאית. ואפשר לקנות דלק בהרבה אבל אם אין משאית אז זה לא מאד עוזר, והייתי שמחה לקבל התייחסותך לענין הזה.

לימור תוסיה כהן ממשרד המשפטים. הזמינו אותי לכאן עכשיו בהתראה של "מעכשיו לעכשיו", אני לא ידעתי על הדיון הזה ולכן, לצערי לא נערכתי אליו.

לא קיבלתם הזמנה?

כנראה שקיבלנו הזמנה אבל הזמינו גורמים אחרים. אני לא ידעתי על זה עד לפני חמש דקות שהתקשרו אלי ואמרו לי: נא להגיע לדיון. אז אני מתנצלת. לעניין הצעת החוק הפרטית של חבר הכנסת מקלב, כמו שהסברתי בדיון הקודם, אין מניעה משפטית להעביר מזון על מנת לחלק אותו באופן שבו נדרש כפי שהועדה ציינה, כדי לתרום ולמנוע אובדן מזון. עדיין, הצעת החוק שמבקשת לפטור מאחריות גורם שתורם מזון, התנגדנו לה מן הסיבה שאמרנו שלדעתנו נזקקים צריכים לקבל מזון באיכות לא פחות טובה ממזון שמקבלים אחרים ולכן, הפטור מאחריות שרוצים לתת בהצעת החוק לאותו אחד שתורם מזון, שבלי ספק עושה פעולה מבורכת, אנחנו חושבים שהוא עדיין צריך להיות אחראי לטיב המזון שהוא נותן, כי אם נאפשר לו פטור מאחריות עבור מזון שהוא נותן, אז אנחנו בעצם מאפשרים לו לתרום מזון באיכות שהיא פחות טובה מזו - - -

אבל איזה incentive יש לו לפגוע במוניטין שלו?

אז אם אתה אומר שאין incentive אז ממילא אין צורך בפטור.

יכול להיות שזה מהווה חסם כי אנשים חוששים.

אנחנו רוצים לוודא שכל זמן שהמזון נמצא בחזקתו של אותו תורם הוא ידאג לתקינותו. זאת אומרת, זה שהוא יודע שאת מנות החומוס האלה הוא הולך לתרום לנזקקים והוא יכול עכשיו, בגלל - - -

פחות יתרמו, מפנה אותך לסעיף - - -

הכוונה היא לזה שבאמת אדם, כל זמן שהמזון נמצא בחזקתו, יהיה אחראי לתקינותו, בין אם הוא משמש לתרומה ובין אם הוא משמש לו למטרות - - - אחרות.

אני רוצה להפנות אותך לסעיף 3 בהצעת החוק של חברת הכנסת מיכל רוזין – שלדעתי אמורה להיות מוצמדת, כתוב כך בהצעה: "על אף האמור בכל דין, אדם המעביר עודפי מזון בתום לב, לעמותה לחלוקת מזון, לא ישא באחריות אזרחית או פלילית לנזק שנגרם עקב העברת העודפים." אם מישהו בכוונה רוצה להרעיל בוודאי שתמצו אתו את הדין, אבל בן אדם אומר: אני הייתי מוכן לאכול את זה, אני לא צריך לאכול, אני מעדיף להעביר למישהו שכן צריך ורוצה, למה לא - - - ?

הסעיף הזה משקף את הדין הקיים. זאת אומרת, הוא לא משנה מהדין הקיים ולכן אין אתו שום בעיה אבל אני לא יודעת אם הוא יסיר פה חסמים.

אבל זו בדיוק - - -

זאת אומרת, אם המטרה, אם התכלית של הצעת החוק הזו מתקיימת, כי אם זה משקף את הדין הקיים אז זה שאני אחוקק את זה בחוק זה לא יסיר שום חסם.

זה כן, אפילו חסם פסיכולוגי של גורמים או מוסדות שרוצים לתרום את האוכל ואומרים: לא כתוב לי בשום מקום שאני מכוסה על העניין הזה אז קל וחומר, אם את אומרת שזה הדין הקיים אז בעצם אתם כותבים את המובן מאליו ואני חושבת שיש לזה ערך בעניין הזה, ואני הייתי מציעה - - -

אני אביא את הדברים ונשקול אותם. גבירתי יודעת בוודאי שאין צורך בהוראת חוק מפורשת כדי לשקף את הדין הקיים ממילא. - - - את הערך ההצהרתי שאת מכוונת אליו ואנחנו נשקול.

גם עקרון השוויון זה לא משהו שצריך לחוקק אותו אבל לפעמים הדברים המובנים מאליהם, לפעמים גם דברים שהם מובנים מאליהם, יש להם ערך בלחוקק אותם ולו רק כדי להבהיר לכולם שזה המצב שאנחנו רוצים לקיים ולכן, באמת, אם היית אומרת לי שזה מנוגד לתפיסת העולם או שזה משהו שהוא נוגד ערכים שמשרד המשפטים מאמין בהם - - -

חלילה.

אז הייתי אומרת שיש לנו מחלוקת וצריך לדבר עליה - - -

חלילה, אנחנו מחזקים את זה וחושבים שזה נכון וראוי ומתאים. אנחנו רוצים לתת כלים משפטיים שיאפשרו את זה, ושלא יגידו את המובן מאליו אבל מצד שני, ככל שאין חסם משפטי אז - - -

שוב, אנשים לא רוצים למצוא את עצמם חשופים לתביעות.

אני מכבדת את בקשתך ואני אעביר את המסר ונשקול מה לעשות. לגבי שאלתך השנייה, אני מודה שאינני מכירה את הסוגיה ולכן קשה לי להתייחס אליה. אני מוכנה - - -

בסדר.

יש גם עוד פן שהוא מאד מרכזי בנושא הזה. הרי המועצה הלאומית לביטחון תזונתי, כפי שגם קיימת בארצות הברית, המליצה, במסגרת המיזם הזה, המיזם הלאומי, לעשות הסדרה של הנושא, זאת אומרת, כפי שיש נניח את חב"ד, את "לקט" או את "לתת" ואולי עוד עמותות גג, בסופו של דבר זה כדי להסדיר את זה ולעבוד בכל הארץ בכל המגזרים, צריך לעבוד בצורה שגם ממנפת את המשאבים. בפועל, יש היום נניח כמאתיים עמותות מזון. עמותות הגג הפועלות כיום עובדות עם רובן. מה שמשרד המשפטים התנגד זה גם באמת כל הזמן הפחית למעשה את ההגדרה של ארגון על, כאשר בפועל כיום ההגדרה היא כמעט לא שונה מזו של עמותה מקומית.

מה שקורה הוא שרוב כספי התמיכות שגם ככה, כאמור, ב- 2016 לא ברור אם בכלל יהיו אבל אם יש, אז הם הולכים לכמה עשרות עמותות שלא מחוייבות לעבוד בשום מיגזר, אין באמת פיקוח על הנושא הזה ולמעשה, מחטיאים את המדיניות שנקבעה על ידי הגופים שהמליצו עליה. זאת אומרת, לא ברור לנו איפה נפגע עקרון השוויון אם במתווה שמוצע יש פעילות שמתבצעת עם כמאה שמונים עמותות, בכל המחוזות של משרד הרווחה ובכל המיגזרים של החברה הישראלית, בעוד ההגדרה שקיימת כיום מצטמצמת, זאת אומרת, אם יש למישהו עמותה שמחלקת רק לשתי עמותות נוספות ופועלת בשני מחוזות בלבד, אז היא יכולה להיחשב כארגון גג, מה שבוודאי אינו נותן שום יתרון, לא לגודל וגם כאמור, לא מעודד שום פן שמדבר על הצלת מזון באופן פרואקטיבי.

אני מבינה שאין לךְ תשובה עכשיו אבל אני אשמח לקבל את תשובתך המלומדת לוועדה. נציג האוצר, האם יש לנו תשובות?

התשובות שקיבלתי עכשיו - - -

דבר אל המיקרופון, שנשמע אותך, זה חשוב.

התשובות שאני קיבלתי הן שבאופן עקרוני הנושא כן מתוקצב לשנת 2016.

בבסיס התקציב?

אני לא רוצה להגיד דברים שאני לא בטוח.

זה מה שביקשתי לבדוק.

נוודא - - -

בשורות יפות, באיזה סכום?

הסכום אמור להיסגר בסיכום בין משרד האוצר למשרד הרווחה בהמשך. אז אני מעריך שלא - - -

אז מה שאני אבקש הוא לקבל מחר, כי אנחנו היינו אמורים לקבל תשובה מלומדת ומוסכמת על כל הצדדים כבר היום, אז אני אבקש עד מחר לקבל תשובה סדורה לשאלה כמה כסף יהיה בבסיס התקציב, כמה כסף לא בבסיס התקציב וגם את הסיכום. כדי לשבר את האוזן, חלק מחלוקת המזון מתחיל בעוד כמה חודשים - - -

זה קורה כל השנה.

בסדר, אבל המשהו המרכזי הזה, החגים. וצריך לדעת, האם אתם לא מעוניינים שהעמותות יידעו עם מה יש להן לעבוד? הרי אי אפשר להתבסס על רק פילנתרופיה. אני יודעת שזה מאוד מקובל במדינת ישראל אבל זה לא אמור להיות, בסדר?

בסדר גמור.

תודה. משרד החקלאות. סקר הֲפְּחתים, האם כבר יש משהו? בדיון הקודם צויין ש"בתוך חודש יעבור סקר למדען הראשי". האם ניסיתם למפות מספר גידולים עיקריים? סדרי הגודל של הפחתים? בין שניים לשלושה, מגיע לפעמים לעשרים עד עשרים וחמש. מה קורה עם זה?

שלום.

שם ותפקיד.

שמי רון פורת, אני מנהל המחלקה לאחסון במכון וולקני במשרד החקלאות. עשינו סקר של משרד החקלאות, החטיבה לכלכלה, מחקר ואסטרטגיה - - -

מתי?

הסתיים בסוף דצמבר 2014.

2014?

כן.

לא, לא, אדוני.

2015, סליחה. בסוף דצמבר האחרון. רגע, לא, לא, דצמבר 2014.

אז אתה מחזיר אותי ל mode הכועס, רגע. בדיון הקודם שנערך ביוני לדעתי, יוני 2015, אתם ציינתם – לא אני, כי אני לא יודעת מה קורה אצלכם במשרד, שבתוך חודש יעבור סקר למדען הראשי - - -

סליחה, דצמבר 15', דצמבר 15'.

תודה. מרגיע אותי בחזרה.

בחנו איבודי מזון בארבעה סוגי פירות עיקריים וארבעה סוגי ירקות הכי יקרים בארץ, לאורך כל שלבי שרשרת השיווק, מן המגדל, בית האריזה, השווקים הסיטונאיים, באריזות שיווק, אצל הצרכן והתוצאות באמת מאד דומות, גם לתוצאות של המחקר של "לקט ישראל", גם למחקר שעשו בעמותת "אדם, טבע ודין" וזה גם דומה לממוצע שקיים בעולם, לפי הדוחות של ה f.a.o., מה שמצביע על כך שיש בארץ באמת בעיה, בדומה למצב בכל העולם.

האם העברתם את זה למדען הראשי?

במשרד החקלאות, כרגע יש לנו, במסגרת המדען הראשי של משרד החקלאות התחלנו מיזם שנועד ליצור - - -

רגע, לא הבנתי. העברתם?

התוצאות נמצאות בחטיבה לכלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות.

אדוני, שאלתי שאלה פשוטה, אני אשמח לתשובה פשוטה. העברתם למדען הראשי?

לא העברנו למדען הראשי, לא התבקשנו להעביר למדען הראשי.

אתם ציינתם כאן בדיון שתעבירו למדען הראשי, לא אני אמרתי.

יש שני דברים. עשינו סקר של הערכת פחתי מזון בארץ, בפירות וירקות, יש ממצאים והם במשרד החקלאות. בנוסף, מן המדען הראשי, השגנו לאחרונה, שזה חדש מעכשיו, התחיל החודש, ינואר 2016, מיזם למימון ומחקר במסגרת המדען הראשי של משרד החקלאות, שיממן מחקר בנושא של לימוד הנושא ופיתוח טכנולוגיות ושיטות להפחתת ולמניעת איבודי פחת המזון.

אבל הממצאים פורסמו - - - הסקר שעשיתם?

הסקר הזה לא פורסם רשמית.

למה?

החטיבה למחקר ואסטרטגיה צריכה להוציא דוח בנושא.

מתי זה קורה?

לא יודע, אני ארשום לפני.

תגידו, מה? אתם חוקרים כדי לשים על המדף? לא הבנתי. אני לא מצליחה להבין את ההתנהלות הזו. או.קיי., נעשָה מחקר, מה קרה קונקרטית? איך הצלנו משהו? איך עשינו משהו? הרי לא חוקרים לשם מחקר, נכון?

אני ממכון וולקני, אנחנו מכון מחקר חקלאי. במקביל לדיונים של הוועדה לביקורת המדינה, שעשו את הדוח איבודי מזון, אנחנו בעצמנו, התחלנו לעסוק בנושא הזה ביוזמתנו, ועשינו את הסקר, הסקר הזה התחלנו לעשות אותו עוד לפני דוח מבקר המדינה, רצינו שיהיה לכולנו איזה, הזכירו את הנושא של מחסור בנתונים, שאין נתונים, רצינו שיהיו לנו נתונים על מה קורה עם איבודי מזון בישראל. אז המחקר הזה היה יוזמה שלנו עוד לפני דוח מבקר המדינה.

טוב.

עכשיו, בעקבות כך אמרנו: קודם כל, בוא נראה מה המצב, בעקבות המצב הזה, ראינו את הבעיה של איבודי המזון, עלינו ויזמנו – דרך המדען הראשי של משרד החקלאות, הגשת מחקר מיזם בשביל למצוא פתרונות לבעיה. גם זה היה יוזמה - - -

אם יש לכם מידע לחלוק על המצב אז תחלקו.

אז עכשיו, כשעשינו, קודם כל, זה היה - - -

אפשר לפרסם את תוצאות המחקר?

זה היה יוזמה אישית שלנו, אף אחד לא - - -

מה זה "יוזמה אישית"? אני לא מצליחה להבין. הדוח פורסם, מתי?

במאי.

במאי. היה דיון ביוני, סיימתם את הסקר בדצמבר אז בוא נתחיל מן העובדות, זו לא בדיוק יוזמה שחלמתם עליה בלילה, זה בעקבות דוח מבקר המדינה.

לא, לא, המחקר הזה נעשה תוך כדי הכתיבה של דוח מבקר המדינה, זה היה כבר בעיצומו של המחקר. זה היה יוזמה של המחלקה לאחסון במכון הוולקני.

טוב, אוקיי, זה נתן דחיפה, אני שמחה.

להיפך, עשינו גם מחקר, גם מתאים לתוצאות שאחרים מצאו ומצביע שיש בעיה בישראל, כמו במקומות אחרים בעולם,

טוב.

ועשינו צעד קדימה שיזמנו והשגנו מימון מהמדען הראשי של משרד החקלאות, בשביל לעשות מחקר ולמצוא פתרונות לדברים שונים בשרשרת השיווק של המזון, כדי למנוע הפחתה.

טוב, אני מבקשת לקבל עדכון מתי יפורסמו תוצאות המחקר ומה אתם מתכוונים לעשות עם התוצאות, כי אני מניחה שיש להן משמעויות והן יכולות אפילו לקדם אותנו לאן שהוא. מי יכול לענות לי ממשרד החקלאות לעניין נוהל בנושא השמדת מזון? רגע, אדוני, אתה?

שמי צבי אלון, אני מנהל את מועצת הצמחים ועשינו את הנוהל הזה במשותף אז אם תרשי לי אני אדבר בשמם גם כן, כי זה היה נוהל משותף שהיה צריך להגיע אליכם, אני חושב שמשרד החקלאות העביר אליכם. אנחנו - - -

רגע, אבל אין פה נציג של המשרד? נציגת המשרד, בבקשה גבירתי, בואי הצטרפי אלינו. תפנו לה כיסא ליד המיקרופון. אני אתן לךָ לדבר אני רק ארצה לשמוע תשובתו הרשמית של המשרד. נוהל בנושא השמדת מזון – האם יש ?

בהחלט. נכתב במשותף עם מועצת הצמחים. שמי ציפי פריידקין.

ממתי הנוהל?

הנוהל הוא מן הקיץ האחרון.

יולי 15'.

יולי 15'.

7 ביולי.

מצוין. הוטמע?

הוא בשלבים של הטמעה. הוא מתעכב בנושא של הפעולה של המועצה מול משרד החקלאות ומול עמותות החסד. אנחנו מבינים את חשיבות הנושא, הצבנו את זה גם כיעד משרדי, של - - - עודפי תוצרת חקלאית והצלת מזון.

מה עיקרי הנוהל? מה הם אומרים?

הסדרה, אל"ף, להגדיר מתי יש עודף, בי"ת, להסדיר את הנושא של פנייה של המועצה אל משרד החקלאות ולקבל היתר לטיפול בעודף, נושא של הסדרה של סדר העדיפות של הטיפול בעודף, - - -

אני מוכן להקריא - - -

לא, להקריא, לא נגזים אבל - - -

לא, לא - - -

אני אשמח שתפיצו את הנוהל. אל"ף, תעבירו לוועדה, אנחנו נעלה את זה לפורטל של הועדה, כל המתעניינים יוכלו ודאי לקבל את העתקו ובי"ת, אני אשמח אם משרד החקלאות – אני מיד נותנת לך, משרד החקלאות, אני אשמח לדעת איך אתם מתכוונים להטמיע את הנוהל, מהן הפעולות שאתם עושים בעניין?

אנחנו עכשיו בשלבים של הקמת אתר אינטרנט שידבר על כל הנושא של טיפול נכון בתוצרת במטרה לצמצם פחתים - - -

בתוך כמה זמן יוקם אתר האינטרנט?

אנחנו עכשיו בשלבים של בחינת העלויות וגיבוש התכנים של האתר. אנחנו הצבנו לעצמנו – כמו שרון אמר, מיזם, שעתיד להיערך, להימשך עד שלש שנים אבל בסופו יש לנו יעד של צמצום של 20%.

האם יש יעדים כמותיים?

20% צמצום של הפחת, כשאנחנו נעשה ב- 2016, רק נוכל לאמוד את הפחתים השונים לאורך שרשרת הייצור ואז, לכשנדע את שיעור הפחתים אז יהיו לנו גם תחזיות מדויקות שנציב אותן כיעד.

ה- 20% הם ל-2016 או אחרי האומדן?

ב-2016 מתחילים ללמוד ורק נוכל לאמוד את הפחת לכל אורך השלבים השונים. בבחינה המקדמית שלנו בנושא לא נגענו למעשה בכל הנושא של פחת בהיבט הצרכן, שהוא מקטע מאד חשוב והנושא של אתר האינטרנט יטפל בזה, כי הוא יוכל ללמד את הצרכנים מהן הפעולות שהם צריכים לנקוט בהן כדי לצמצם פחתים. בסוף 16' נאמוד בדיוק לכל אורך השרשרת מהם שיעורי הפחת ואנחנו נוכל להגדיר מספרים ל- 20% בתום 18'.

אז ה-20% הם כרגע עתידיים?

נכון.

מחשבתי, מה שנקרא?

אנחנו לא יודעים מה יש לנו אז לא נוכל להגדיר.

על איזה מוצרים מדובר? רק פירות וירקות?

ירקות ופירות טריים, כן.

בתוך כמה זמן אמרת שאתר האינטרנט יעלה?

אנחנו עכשיו בשלב של גיבוש התוכן וקבלת הצעות מחיר, בקשר עם ספקי אינטרנט. מקווים שזה עניין של חודשים.

אבל אני מניחה שכמו בכל משרד ממשלתי מסודר, עם תכנית עבודה וחזון, יש גם יעד, מועד שהצבתם לעצמכם להעלות את אתר האינטרנט.

הנושא של צמצום פחתים הוא ביעדים של 2016 במשרד החקלאות.

אדוני, צמצום הפחתים זה יעד משמעותי. אני דיברתי על הקטן, המצומצם, מתי עולה אתר האינטרנט כך שאוכל להציץ בו ולהתרשם לטובה?

לא יודע להגיד לך, הנושא הזה ממש עלה - - -

בעוד חודשיים? שנה?

מקווה שתוך כמה חודשים.

"כמה חודשים" זו תשובה לא טובה.

שנה. עד שנה.

"כמה חודשים" יכול להיות חודשיים ויכול להיות שנים עשר חודש, הם שניהם "כמה חודשים".

בואי נגיד, נקווה, 2016 נקווה שעד, לא יודע להגיד בדיוק.

זה ממש עצוב לי. לא יודעים להגיד מתי תאריך צפוי.

אנחנו רק בשלבים ראשונים, קשה לאמוד. אנחנו מניחים שבסוף 16' זה כבר יהיה.

סוף 16'? אנחנו בתחילת 16'. שנה להעלות אתר אינטרנט? וואוו. או.קיי. בסדר. לא חשבתי שעד כדי כך, כשמדברים על מספר חודשים. אני מבקשת שתעבירו לי צפי ותכנית עבודה לעניין הזה. אני רוצה לשאול לגבי חוק הסטנדרטים – תקנות. בדיון הקודם הבטחתם תקנות בתוך חודש.

כן, התקנות תוקנו, הן היום נמצאות בבדיקה של משרד המשפטים. לכשנקבל את תגובת משרד המשפטים אני מניחה שהן יהיו.

האם פתרתם את העניין התקציבי עם האוצר? היה איזה עניין.

עניין תקציבי של האוצר בנושא של כוח אדם לתקנים נפתר.

נפתור. אוה! הנה.

לא נפתר.

לא נפתר?

לא נפתר.

למה? עד שאני באה להחמיא לכם אתם מקלקלים. מה קרה עכשיו?

המחלוקת עדיין עומדת אבל אני מעריך שעד התקנת התקנות בכנסת המחלוקת תיפתר.

משרד המשפטים, התייחסותכם לתקנות, מתי תקרה?

שרון רוברטס. יועצת חקיקה. העברנו חזרה, עשינו כמה סבבים של הערות, זה דרש עבודה רבה אבל אנחנו ממש לקראת הסיום.

מתי? חודש, חודשיים?

האמת שזה לא בידיים שלנו עכשיו, העברנו את זה ללשכה המשפטית של משרד החקלאות.

יש לנו ישיבה מחר בנושא הזה. אני עוד לא ראיתי את תגובת משרד המשפטים האחרונה. אני מניחה שאם זה כך אז זו הישורת האחרונה.

טוב, אז אני מבקשת עדכון אחרי הישיבה, איפה הדברים עומדים. בסדר, כן, בבקשה, אדוני, מועצת הצמחים.

צבי אלון, מנכ"ל מועצת הצמחים. אני רוצה להעיר כמה הערות. פה עוסקים באמת בכשלים ובבעיות אבל כמו ששמענו גם מגידי ומאחרים, אני חושב שאתם צריכים גם להתברך בדברים הטובים שקרו מאז הדיון הקודם שהיה, והיוזמות שלכם ושל מבקר המדינה. אנחנו לפחות, במקום להצביע אחד על השני באצבעות די שילבנו ידיים. יש לנו – כמו ששמעת, גם נהלים ורציתי רק לומר לדוגמה, שאחת מן הנקודות החשובות שחשבנו היא מה אנחנו ניתן, בשימת לב שהתוצרת תהיה ראויה ולא שיהיו כל מיני דברים אחרים, ומצד שני, שהעמותות ידאגו לכך, שוב, זה עלה פה בדיון, שזה יגיע באמת לנזקקים ושזה לא יהפוך לאיזו כמות מסחרית שתסתובב בשווקים.

לנושא עצמו, אני רוצה שתשימו לב, אנחנו מדברים פה על תוצרת מתכלה, של פירות וירקות, שתוך יומיים שלושה הם יכולים לאבד מערכם מצד אחד, לעומת מוצרים שיש להם חיי מדף ארוכים יותר כמו תפוחי אדמה, כמו גזר, כמו תפוחי עץ וכד'. אנחנו כמועצה, לגבי המוצרים האלה, קבענו לנו נהלים, גם עם "לקט ישראל", שלקחה על עצמה להיות השליח לשאר העמותות, והקשרים הם דרכם למוצרים האלה, אבל, הנתונים, אני בטוח, הגדולים יותר של הבעיות, אלה במוצרים הרכים, לא צריך להיות אגרונומים גדולים כדי להבין שבשלושה ימי חמסין, שזיפים ועגבניות שמונחים על הקרקע - - -

מה לגבי פירות וירקות שלא נראים טוב?

אני מיד אגיע לזה. אני עם דבר מאוד חשוב. הדברים האלה, אמרתי את זה גם בפעם שעברה, אין חקלאי שיהיה יותר שמח שמישהו יבוא וייקח את זה. לא רק שהוא הפסיד והוא רואה את פרי עמלו הולך לאבדון אלא גם אין מי שייקח את זה. זאת אומרת, אם היו כלים – דיברו פה הרבה על דלק למשאית או בכלל משאית ודברים כאלה, העניין של לוגיסטיקה יכול להביא הרבה יותר תועלת מכל מיני מודלים של תכניות גרנדיוזיות יותר. אם היו להם את הכלים להגיע אלינו, כשאני מטלפן ואומר: תשמעו, במושב "שומרה" בגליל, מונחים טונות של אפרסקים על הרצפה, או דברים כאלה. זה נכון גם למה שאת שואלת, על פירות או אפילו ירקות באיכויות נמוכות יותר.

אנחנו היום עם שוק צרכני מפונק ועם שיווקים שאם יש שתי נקודות של ברד על האפרסק אז אף אחד לא רוצה לקחת את זה. זה לא ענין של פחות 20%, זה פרי טוב רק יש לו שלש נקודות, שום משווק לא לוקח את זה. גם כאן זה אותו דין, שהיינו שמחים להעביר אותם. אנחנו נקבל בדוגמה הזאת את הפיצוי על נזקי טבע, אבל בסך הכול אוכלוסיות שלא קונות את הפרי הזה כי אין להן את הכסף לשלם, היו נהנות.

מילה אחרונה על הסקר, באמת, זה לברכה בכלל שעושים סקר אבל, דיברו פה חברי הכנסת, גם אורלי אבקסיס וגם איתן ברושי, על התדמית ואולי גם את גבירתי, ערה לזה שאנחנו מרגישים לא נוח עם התדמית הציבורית שלנו, אז בסקר כתוב ש 2.5 מיליון טון מזון יורדים לטמיון ומזה 75% פירות וירקות. אז אני מבקש מידידי גידי, תבדקו את עצמכם, כל מה שאנחנו משווקים בארץ הוא 2 מיליון טון, אז אם 75% מתוך 2.5 יורדים לטמיון אז בעצם אף אחד לא אוכל את הפרי. אני אומר את זה כקוריוז כי אנחנו יודעים ואנחנו רוצים שהבזבוז ירד אבל, אנחנו החלק הכי קטן. אם הטונות שמדוברים בסקר נכונים, אז עיקר הפוקוס צריך להיות כנראה על מזון מעובד ועל הבעיות שהן מן המשווקים ועד הבית.

מילה אחרונה, חשוב לי, חברת הכנסת אבקסיס הלכה, היא העלתה נקודה דרמטית, של אותו אבוקדו שמוכרים לא בשל, כי גם החקלאי מתפתה למכור כי זו תחילת העונה והוא מקבל עוד חמישה שקלים וגם הרשת וזו מכשלה גדולה, אם יהיו סטנדרטים זה יעזור. כיום, אנחנו בסמכות של כמעט התנדבות, שולחים ארבעה חמישה פקחים שלנו כל בוקר לשווקים כדי למנוע את הדברים האלה. מילא, כשאת קונה ענבים חמוצים את עוד מרגישה את זה אבל יש מוצרים שכשאת קונה אותם, את לא יודעת שהם לא יבשילו לעולם. אנחנו אלה שמוציאים את זה מהשוק, בכדי שהצרכן שיקנה את זה, הרי חודש עכשיו לא יקנה ואנחנו לא רוצים את זה.

ברור. תודה. משרד החקלאות, מה אתם עושים עם העניין הזה?

שוב, חוק הסטנדרטים בטיפול, אנחנו מקווים לתקנות שתגדרנה לכל מוצר את תנאי הסף הראויים לשיווק.

התקנות מדברות גם על אמצעי אכיפה של העניין?

חוק הסטנדרטים היום לא מדבר על אכיפה, - - - אבל אני חושבת שנידרש לזה.

אני מציעה שעם התקנות האלה, אם יאושרו, יש פה הזדמנות לעשות פה משהו שהוא כוללני ולא יד ימין ואחר כך יד שמאל הולכת לאיבוד בעניין.

חוק הסטנדרטים עצמו – לא התקנות לחוק אלא החוק עצמו לא מאפשר, הוא קצת כובל את ידינו ולכן אנחנו חושבים היום לפתוח ולעדכן את החוק.

זה מה שהכנסת יודעת לעשות הכי טוב.

זה יארך יותר זמן, זאת כוונתי.

בסדר, אבל עדיף שיהיה משהו טוב שאפשר לעבוד אתו.

אני רק רוצה להגיד, הציע פה ידידי שנבדוק את עצמנו אז נעשה אפילו יותר מלבדוק את עצמנו. אני רוצה רק להסביר שהמחקר הזה לא נעשה על סמך הערכות אלא גם נפגשו עם מכון וולקני וגם בדקו מקורות אחרים. מה שאנחנו נעשה הוא שנעלה את הנתונים, קשה מאד בתקציר הזה להביא את כל היקף המחקר שנעשה, אנחנו נעלה את שיעורי הפחת שמשרד החקלאות עכשיו התחיל לבדוק, אנחנו נעלה את הנתונים שלנו לאתר שלנו, אפשר יהיה לראות את שיעורי הפחת שנבדקו בארבעים סוגים שונים של ירקות ופירות, וגם את שיעורי הייצור, את כל הדברים האלה נעלה לאינטרנט, בתוך, אני מעריך, לכל היותר, שבוע שבועיים. נוכל להציג את הטבלאות האלה וכל מי שירצה יוכל לבדוק אותן. וגם משרד החקלאות, כשיסיים את הבדיקה, יוכל להשוות את זה לנתונים שלנו.

מאה אחוז. תודה. משרד הבריאות, לגבי תאריכי התפוגה, בדיון הקודם, גם מעובדות שראינו בתחקיר העיתונאי וגם בדיון הקודם, נאמר שתאריכי התפוגה הם לא בהכרח התאריך שבו המוצר הזה כבר לא מתאים לשימוש. נאמר שיש תכנית בנושא הזה במשרד הבריאות אבל לא היה לוח זמנים בדיון הקודם. האם יש משהו בעניין?

השתתפתי גם בדיון הקודם ואני זוכר מה הייתה התגובה ומה הייתה ההתייחסות. אני שוב אחזור על אותו חוק שדיברתי עליו. לפני כן החוק הזה מגדיר מהו התאריך האחרון לשימוש ומהו התאריך האחרון המומלץ לשימוש, עם ההבדלים ביניהם. יחד עם זאת, בדיון הקודם הזכרתי, שבהתאם לתקן 1.1.4.5 יש כוונה ליצור מדריך ליצרנים, שיסייע בידם להבדיל ולסמן את מוצרי המזון הארוזים מראש והמיועדים לשיווק קמעונאי בצורה נכונה. התקן 1.1.4.5 כפי שהזכרתי אותו, פורסם לציבור וכרגע, אם אני לא טועה, עד סוף מרץ הוא נמצא והציבור מוזמן להשיב ולהעיר הערות לעניין הזה.

או.קיי. תודה. משרד הכלכלה.

אני ברשותך, דובר פה, יותר מדקה יש לנו זמן, בנושא של הצלת מזון וחשוב לי, בתור זה שאחראי על הנושא של בטיחות של אותו המזון, כן להעביר מסר פה, בואו לא נשכח שבסופו של דבר אנחנו לא מדברים רק על איכות מזון שמעבירים ותורמים אלא גם על היבטי בטיחות ושוב, - - -

ברור, מבלי לפגוע בבטיחות. תראו, הדבר האחרון שאני רוצה שייצא כמסר מהועדה הוא שאנשים שהם נזקקים צריכים לקבל סוג ב', זה הדבר האחרון שאני רוצה שייצא מכאן. יחד עם זאת, אני חושבת שאפשר, בבחינת "זה נהנה וזה לא חסר", להשתמש במזון שהוא עדיין בר תוקף ועדיין ניתן לעשות בו שימוש מצוין, מבלי חלילה, להעלות על הדעת, לפגוע בבריאותו של אחר. זו בוודאי לא האמירה שיוצאת מן הועדה.

חד משמעית, ורק כדי להשלים ולומר מה כן נעשה בתוך החוק שפורסם ואושר לפני חודש וחצי, כי כן ניתנו כלים לשר הבריאות, ליצור מן מסלול או מנגנון שיגדיר מהם הכלים האלה, ולא איזשהו רק רצון טוב של גוף כזה או אחר לתרום מצד אחד, וגוף שני לחלק את אותו המזון.

ברור, תודה.

בשיתוף עם העמותות, דרך אגב.

ציינתי אני אבל לא שמעתי מכם. אני ציינתי את זה.

אני מציין את זה, בשיתוף עם העמותות.

יפה. דבר נוסף, אלי, אם תוכל להתייחס אליו, לעניין מאגר מידע. האם יש כזה בעניין? מאגר מידע של: מאיפה מגיע המזון ואיך הדברים עובדים?

לא. כזה מאגר, אמנם זה אחד הסעיפים בדוח מבקר המדינה, כרגע התמקדנו בשתי נקודות מרכזיות והן שוב,- - -

האם יש תכנון לעסוק בזה?

עדכון חוק הדרכה וציינתי גם בדיון הקודם שיש ימים שבהם אנחנו מכן משקיעים זמן בהדרכת הציבור, בשימוש, בגישה מושכלת, באתר האינטרנט יש לא מעט תכנים לעניין הזה של שיווק מזון. במהלך, כרגע, מבחינתנו, ששה חודשים ראשונים במסגרת שנת העבודה 2016, זה יישום חוק ולהביא את אותו חוק למצב שבו הוא נכנס לתוקף. כן מתחילות רפורמות מסוימות שהן מבחינת לוחות הזמנים - - -

יש צפי?

ובין היתר יש לנו שנתיים יחד עם העמותות, לבנות את אותו מנגנון של הכלים, שייתן הסדרה לכל העסק הזה, שכרגע, טעון שיפור.

מי גבירתי?

מן המועצה הישראלית לצרכנות.

שם?

קוראים לי איילה שקד, אולי יתחיל מנכ"ל המשרד?

טוב, המועצה.

תודה, גבירתי. בדוח מבקר המדינה, בין היתר, נבדק מה שעשו גורמים שונים, שמעבירים מסרים לציבור, בין היתר, ביחס להרגלי צריכה והוזכר שמהּ של המועצה לצרכנות. מאז הדוח ועד היום המועצה לצרכנות הכינה מערך שאני מבקש שאיילה תציג אותו בכמה מלים, וסוכם עם המפקחת המקצועית הראשית על אנגלית במשרד החינוך, שזה יועבר במסגרת שיעורי אנגלית לכיתות חטיבות הביניים. אז רק לדגשים של המערך גבירתי, איילה, בבקשה.

אז אני רק אדגיש, בהמשך לכל מה שדובר כאן, המועצה לצרכנות רואה את נושא איבוד המזון כחלק מעולם שלם של צריכת יתר, וכמובן שהמזון הוא החלק הכי נמוך בבסיס הפירמידה בו, והחינוך לצריכה נכונה ולא לצריכת יתר, ללא צריכת יתר, זה מה שעומד בבסיס המערך.

הרצון של המערך, הוא גם כל מה שדובר כאן על פירות יפים, שכמו שאמר האדון, ברגע שיש עליהם שתי נקודות אנחנו כבר לא לוקחים אותם, איך אנחנו רואים את הפירות ב'סופר', מה אנחנו קונים ומה אנחנו לא קונים? מעבר, לזה, מה גורמים לנו לקנות? מה שמים לנו מול העיניים וגורמים לנו לקנות? כל הנקודות האלו מובאות למודעות של מי שמגיע, של מי שעובר את השיעור הזה, את המערך הזה.

בהמשך, המערך עובר גם דרך דילמות אישיות, כמו שהציגה פה חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, הענין הזה של האבוקדו, לקנות אותו? לא לקנות אותו? לשמור עליו? כמה זמן? הדברים האלה עוברים דרך דילמות אישיות של התלמידים והרעיון הוא מכאן להמשיך לפתרונות, אם זה קשר עם עמותות ולראות איך להציל מזון, ודרך השאלה איך אני כבן אדם אישי, מציל את המזון שלי בבית. וזה רק כתגובה למה שבדוחות המזון מוזכר כחלק של הבתים. החלק של משקי הבית, כמה שהוא מבזבז, בשלב האחרון של השרשרת הזאת.

אני רק אציין גבירתי, שכחלק מן המאבק הכולל, נגד יוקר המחיה, יש היבט חשוב מאד במאבק הזה, שקשור גם בצמצום צריכת המזון ובוודאי צריכת המזון העודף, אין צורך ש-15% מסל הצריכה הביתית בתחום המזון נזרוק לפח כשהכסף הזה חסר לנו.

הדברים נאמרו בתחילת הדיון, זה ברור. אני רוצה רק לשאול, לפני שאני נותנת לנציג מבקר המדינה לסכם, ליובל, משרד החינוך, בדיון הקודם הצגתם מאד יפה, קיבלתם את מצטייני הדיון, והצעתי, בדיון הקודם, שמשרד החינוך יעביר את הפרוספקט לכל ילדי הגנים ובתי הספר, מה שמשרד החקלאות הפיק והראה לנו בדיון הקודם, היכן היא? את אמרת שתעשו זאת, האם זה קרה? היה משהו?

אנחנו לא עשינו את זה, אנחנו התקדמנו בכל הנושאים האחרים ואני אקח את האחריות על עצמי שנעביר את זה מיד, - - -

עד לדיון הבא.

עד לדיון הבא.

יהיה כזה, אתם יודעים.

ברור שיהיה, אני רק רוצה להגיד שאנחנו מעמיקים את העבודה בנושא אובדן מזון בכל מערכת החינוך. אני מאד שמחה על היוזמה המקומית של אנגלית, לא ידעתי עליה, אנחנו נשמח - - -

היא נעשתה בשיתוף פעולה עם המפמ"רית שלכם.

מצוין, אז זה רק מראה שהמעגלים הולכים ומתרחבים. אני רוצה לספר שאנחנו ב 18.4. יחד עם המשרד להגנת הסביבה ויחד עם האקדמיה בית ברל וסמינר הקיבוצים עורכים כנס, שהוא עוסק בכל הנקודות, הסוגיות הסביבתיות שקשורות לאובדן מזון, בהקשר של צריכה מקומית ואני מזמינה את כל הנוכחים, נוכל להעביר את ההזמנה. לכנס הזה מגיעים הרבה מאד עובדי הוראה, סטודנטים, הציבור הרחב ואנחנו נמשיך לעשות את כל המיטב שאנחנו יכולים לעשות.

מצוין, תודה. המשרד להגנת הסביבה. כן, בבקשה. בקצרה, אנחנו לקראת סיום.

אני "אלופת הדקה האחרונה" בוועדה הזו, התרגלתי כבר למעמד, זה בסדר, אז אני אגיד - - -

לא ביקשת קודם, אני לא ידעתי. סליחה.

חיכיתי בנימוס אז אני אגיד מה כן עשינו מאז הדיון הקודם, חוץ מן הנושאים של חינוך שבאמת יש בתכנית השרים המשולבת, הכשרות של גננות ומורים וכל בתי הספר שעוברים הכשרות לבתי ספר ירוקים, שהתלמידים שם נחשפים, - - - ברשויות המקומיות שעושות הפרדה - - - זה אנחנו עושים. אנחנו על סף השקה, בסוף פברואר תחילת מרץ אנחנו נשיק 'תו ירוק' למסעדות, בתי קפה ופאבים, שכולל היבטים של בזבוז מזון, הצלת מזון, הפחתת פחתים ואיחסון מזון - - -

אוה, הנה מצטיינים חדשים, כן.

וגם יש לנו מדריך חדש להתייעלות סביבתית במסעדות ובתי אוכל, שכולל היבטים של הפחתת בזבוז מזון. אנחנו גם ידענו – וגם עלה בדוח, כל הבעיות של חוסר מידע, אנחנו עושים עבודה גדולה של איסוף מידע לאיסור על פסולת אורגנית בישראל, כדי שתהיה לנו תמונת מצב עדכנית. אנחנו עושים את זה כחלק מפרויקט twinning עם מומחים באירופה שעוזרים לנו, למומחים שלנו כאן בארץ, לשפר את ה-data base שלנו.

עשינו איזושהי עבודה כלכלית, לבדוק קנה-מדיניות להפחתת אובדן מזון ברשתות שיווק והייתה עבודה קטנה אבל עם תוצאות מאד מעניינות בנושא של איזה כלים ועלות-תועלת שלהם, זה רק חידד שם מאד את הנקודה של תאריכי תפוגה למוצרי מזון יבשים, ואת כמה שהכלי הרגולטורי הזה יכול לעזור, אחד הכלים שבלטו שם.

אני אמרתי לכל מיני גורמים שיושבים כאן סביב לשולחן, שאני באמת חושבת שאנחנו צריכים ללכת – ואנחנו מצטרפים להמלצת המבקר, אנחנו ממליצים אולי ללכת להחלטת ממשלה, שתהיה דקלרטיבית, שתכריז על היעד הלאומי ועל איזושהי יציאה לדרך משותפת, של הכנת תכנית לאומית להפחתת אובדן מזון בישראל, אולי שתתבסס על עבודה שכבר נעשתה במועצה אבל, הייתי רותמת בתוך החלטת הממשלה הזו מספר משרדים ביחד, שצריכים להגיש את התכנית לממשלה, את משרד החקלאות, הרווחה, אותנו, את משרד הכלכלה. אני חושבת שזה יכול להיות איזשהו צעד פרקטי שיקדם קצת יותר את הנושא.

אולי השר גבאי יפעל כדי לקדם את העניין הזה, אנחנו צריכים פשוט שליח לנושא הזה.

זה עדיין לא ביעדים של משרדי הממשלה.

יכול להיות.

אני חושבת שיש חשיבות מאד גדולה למה שאתם עושים כאן. לכינוס של הועדה הזו, ליום הזה בכנסת, ל'באז' מסביב לזה אבל אני בהחלט אשמח אם נצליח, אני חושבת שהלחץ החיצוני הזה, גם על המשרד ועל המשרדים הנוספים, יכול להעלות את זה בסדר העדיפויות.

נעשה כמיטב יכולתנו. קודם כל תודה רבה. שמרנו את הביקורות הטובות לסוף.

סליחה, אני רק רוצה, שכחתי לציין שתחום הגיאוגרפיה שנקרא "חברה וסביבה, אדם וסביבה", יושבת כאן מפמ"רית שהיא בעצם מרחיבה את הפעילות בנושא אובדן מזון בכל שכבות הגיל.

תודה. כן בבקשה.

שרון רוברט ממשרד המשפטים, אני רק רוצה להבהיר שהיום, חוק הסטנדרטים – אני רגע מחזירה אותנו אחורה, על פיקוח והאכיפה, הוראות עונשיות ואפילו אחריות לנושאי משרה, אני מבינה ממשרד החקלאות שהם רוצים לתקן אותו ואולי להוסיף הערות נוספות, אבל כבר עכשיו אפשר לאכוף אותו.

טוב, אז בואו נגביל כדי שיהיה, בבקשה.

כמה משפטים על נושא כשרות.

בבקשה.

בקשר למה שאמרה חברת הכנסת, מרדכי בידרמן, מנהל המזון בארץ ברבנות הראשית. אני רוצה להתייחס בכמה משפטים למה שאמרה - - -

יש לנו ממש כמה דקות ואני, את הנושא של הכשרות והרבנות רציתי לעשות בדיון המעקב הבא, כי אני יודעת למה, זה נושא שאפשר לדבר עליו שעה וחצי בקלות.

כן אבל כמה משפטים.

משפט וחצי. כן.

אני רוצה להתייחס למה שאמרה חברת הכנסת אבקסיס, שהיא כרגע לא נמצאת, אבל אני חושב שבנושא הזה יש שני חלקים. יש פה חלק שהייתי קורא לו פשוט חוסר ידע, על הרקע - - -

קיימנו את הוויכוח הזה בפעם הקודמת. באמת, אני ממש מבקשת.

בסדר, עוד משפט אחד. לפי הנתונים שהוצגו פה, אמרו שהנתונים בארץ דומים למצב שקיים בחוץ לארץ בארצות אחרות, והרי ידוע שבארצות אחרות אין את הנושא של הכשרות, אז זה אומר שהנושא של הכשרות באיבוד מזון לא מהותי ולא משמעותי.

או.קיי., תודה. רק שניה, האם יש נציג של משרד הכלכלה?

מצביע כל הזמן.

שלום. אני רוצה לשאול אותך. ראו, לגבי אריזות של מוצרים רבים, שהם לא רגישים לקלקול כל עוד הם כמובן סגורים באריזה אבל עשויים להתקלקל אם לא יהיו יוחזקו במקומות נאותים. האם יש הנחיות או אין הנחיות בענין הזה – זו שאלה והאם נעשה איזשהו ניסיון לחוקק או להתקין תקנות בנושא, כדי לחייב הוראות אחסנה באריזות מסוימות? זה דבר אחד שאני רוצה לשאול.

הדבר הנוסף שהייתי רוצה לשאול, ראו, אני יודעת שבצרפת למשל, עברה הצעת חוק שמדברת על מדפים שהם מדפים למוצרים שכמעט פג התוקף שלהם והוא יותר קצר מאשר מדפים כלליים כאלה, אז הייתי שמחה לדעת מה עמדתכם בעניין, מה אתם עושים?

יש גם ענין של הנושא של ההגבלים העסקיים. עד כמה שידוע לנו הממונה על ההגבלים העסקיים טרם נתן את האישור שלו לחברות המזון, לתאם ביניהן, להתאגד כדי לעסוק בנושא של הצלת מזון בגלל שהוא לא מאפשר להן לעשות את זה מן הפן של התחרות אבל, בנושא של הצלת מזון מן הסתם ראוי שיוכלו לעבוד ביחד על הנושא.

או.קיי., נקודה מעניינת. בבקשה אדוני.

האמת היא שאני מעדיף כך, אין לי יכולת לתת תשובות כי הגעתי לוועדה בעקבות ההערה של חבר הכנסת ילין בפגישה הקודמת, בכינוס הקודם - - -

אבל הוא לא כאן.

אבל הוא העיר הערה ונתבקשתי לנושא של חירום, אז לזה אני יכול - - -

מה?

מלאי החירום.

אבל זה לא הנושא.

העלו את ההערה שיש למשרד הכלכלה מלאי חירום אבל אני חושב שאולי כדאי שקודם, אם לאלי יש תשובות לחלק מן השאלות.

תן את התשובה שלך ונעבור.

רק רציתי לומר, שמי גבי בר, אני מנהל מינהל החירום במשרד הכלכלה, אנחנו מנהלים מלאי- חירום שייפתחו כמובן רק בשעת חירום. המלאים האלה מרועננים, נמצאים כל הזמן בתהליך של ריענון, הם פועלים על בסיס כלכלי מסחרי ולכן, אין לנו מצב שבו אנחנו יכולים לפלוט או להפריש אותם לטובת מוצרים שאחרת עלולים להיזרק. אנחנו מנהלים את זה בצורה כזאת שזה כל הזמן נמצא מרוענן, כי היינו רוצים גם שיהיה לנו מספיק מקדמי זמן לשעת חירום, שהציבור יקבל את המזון הטרי ביותר האפשרי.

תודה רבה. יובל, אתה רוצה לומר?

באמת בקצרה אומר, גבירתי יושבת הראש. אנחנו מתרשמים פה, יושב פה צוות האגף שביצע את הביקורת וההתרשמות הכללית היא שיש פה פעולה מאד משמעותית של הרשות המחוקקת, שעוקבת אחרי הנושא הזה, מנהלת את הדיונים הללו, מקיימת יום בנושא הזה, עוסקת בתחום החקיקה. יש פה פעילות מאד ענפה של החברה האזרחית, שמנסה לדחוף את הנושא הזה ומדי יום פועלת בתחום הזה.

יש תחושה כללית שהרשות המבצעת עדיין לא נמצאת בתוך הזירה הזו, זוהי התחושה הכלית ואי- אפשר להסתיר אותה. אנחנו נמצאים במקום שבו על פי חוק, חוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי, גובשה תכנית כוללת בנושא הזה, כלומר, נעשתה עבודת מטה, גובשה תכנית והתכנית הזו כרגע מונחת וככל הנראה עדיין אין מישהו שמוכן להרים את הכפפה ברשות המבצעת, ואי אפשר להתעלם מן העובדה הזו.

לכן, אנחנו כביקורת, יש איזשהו קו שמעבר לו אנחנו לא נוכל להתקדם הלאה, כי זה כבר התחום של המדיניות אבל, מה שנעשה פה היום הוא למעשה דיון שמאפייניו צריכים להיות בתוך הדיונים של הרשות המבצעת. זה דיון שבא ועוסק בהחלטות שהתקבלו והתקדמות ביצוע ומעקב ביצוע באופן מאד פרטני, וככל שהדברים האלה לא ייעשו לאורך זמן, לא יגיעו למטרה הזו, אז עם כל הכבוד, אני מניח שהועדה הזו לא תוכל להמשיך להוביל לאורך שנים באופן הזה את הנושא.

לכן אני בשורה התחתונה רוצה – אמנם נמצא פה נציג שלא עוסק בנושא ממשרד ראש הממשלה ונמצאים פה נציגים של משרדים – משרד הרווחה והמשרד להגנת הסביבה, ומשרדים אחרים, גם משרד האוצר, אבל אני חושב שצריך לראות באיזה נתיב, איזה שר יביא לכך ויניח את הנושא הזה על שולחן הממשלה ויזום את הפעולה בנושא הזה, לפחות שתידון התכנית שהניחה המועצה לביטחון תזונתי, לפחות שיתקיים הדיון הזה, שייאמר מה לא מקובל מתוך התכנית הזו, שייאמר אילו נגזרות כן יכולות להתממש מתוך התכנית הזו, שתהיה איזושהי התייחסות מקצועית שיטתית לנושא הכל כך מורכב הזה שמאגד משהו כמו ששה שבעה משרדי הממשלה. וכל מה שנותר לי כרגע זה רק הקריאה הזו, מעבר לכך, מעבר לדוח ולמילות הדוח ומעבר לקריאה הזו, אנחנו נוכל להמשיך לקיים את המעקב ברגע שהועדה תיכנס לעיסוק במכלול התחומים שהיא צריכה לעסוק בהם. אנחנו נמשיך להחזיק את המקל הזה אבל ידינו תהיה קצרה.

טוב, תודה אני רוצה לסכם את הדיון ולומר, שוב, מדובר בעיניי בנושא שהוא חשוב מאין כמוהו והוא גם באמת בבחינת "זה נהנה וזה נהנה גם כן", אפילו לא "לא חסר". מדובר בנושא שיש לו מאפיינים חברתיים, כלכליים, סביבתיים, ובכל זאת, כפי שראינו ואני רואה את זה בצער גדול, בהמשך לדבריו של יובל, הממשלה מפקירה את הנושא הזה, אין לי דרך אחרת לתאר את הדבר. יובל היה עדין, אני יכולה להרשות לעצמי לומר את הדברים בחריפות. לא אכפת לה. לא אכפת. אם מתקצבים משהו באיזה חסד שנותנים לעמותה, אם אין משהו שהוא בבסיס התקציב, אם אין תכנית לאומית שמיושמת אז מה זה אומר? זה אומר ש"לא אכפת לנו, יש לנו דברים טובים אחרים לעשות בעבודה שלנו ואל תבלבלו לנו את המוח". וזה בוודאי דבר שלא יכול לקרות. בוודאי לא כשמצב האנשים שיורדים מתחת לקו העוני לא הולך ופוחת. ואני אומרת את זה בזהירות את ה"לא הולך ופוחת". איפה אנחנו? משרד ראש הממשלה, ראש הממשלה אמור להיות מפקח-העל על כל משרדי הממשלה, אפילו נציג הוא לא טרח לשלוח. אם זו ה'דוגמה ומופת' שמשמש משרד ראש הממשלה, מה יגידו המשרדים האחרים? ראש הממשלה לא אכפת לו – למה שלי יהיה אכפת? שזה דבר שהוא בלתי נתפס. שמגיע נציג האוצר ומברר את הנתונים בזמן הדיון on line, שמשרד הרווחה אומר משהו והוא אומר משהו אחר, ומשרד המשפטים שלח את הנציגה שהגיעה ונתנה את התשובות שהיו לה on spot אבל בכלל לא יכלה להתכונן לדיון הזה.

ראו, באמת אפשר גם אחרת, כשמשרדים לקחו את זה לתשומת לבם אז קרו דברים. כשמשרד הביטחון אמר: אני אגדיל את כמות היחידות שנותנות את המנות אז זה קרה. כשהמשטרה אמרה: אני אדבר עם הספקים ואקשור אותם עם העמותות זה קרה, אז למה זה לא יכול לקרות כדרך שבשיגרה? למה צריכים בכלל לעשות דיונים בוועדה לביקורת המדינה? האם אין לנו מספיק דברים אחרים לעסוק בהם? עכשיו אני מודיעה שזה יהיה נושא שכל עוד אני עומדת בראש הוועדה, זה נושא שאני אקיים עליו דיון ועוד דיון ועוד דיון ונראה מי יותש קודם.

הדבר המתחייב שצריך לקרות הוא שממשלת ישראל תקח את עצמה בידיים ותקיים דיון בנושא, ותגבש מדיניות סדורה, ולא רק תגבש אותה על הנייר אלא גם תאמץ אותה ותעשה בדיוק את מה שצריך לעשות. אי אפשר להגיד סתם, הם לא ייעלמו האנשים האלה, המזון יישאר וייזרק. זה גם סביבתית לא טוב.

אני מברכת את השר להגנת הסביבה על הפעילות שלו בעניין ואני מתכוונת לדבר אתו, באמת, אולי הוא יציל את כבודה של הממשלה בעניין הזה.

אני כבר מודיעה שיתקיים דיון המשך בחודש מרץ, גבירתי מנהלת הועדה.

אני מבקשת ממשרד המשפטים להעביר עוד חודש חוות דעת מעודכנת לגבי החוק של אי-תביעה לתורמי מזון, החוק המקביל לחוק השומרוני הטוב בארצות הברית.

משרד האוצר יעביר עד מחר, כאמור, נתונים לגבי תקצוב אובדן מזון לשנים 2015-2016, תוך התייחסות לשאלה הקונקרטית כמה מן הכסף נמצא בבסיס התקציב וכמה לא בבסיס התקציב.

בנוסף הועדה תשלח מכתב לראש הממשלה ולשר האוצר, לאחר קבלת הנתונים, עם שאלה אליהם מה הם מתכוונים לעשות, איפה הם בסיפור הזה.

משרד החקלאות, בתוך שבוע, ימסור את התאריך בו הסקר יפורסם לציבור, סקר בנושא אובדן מזון. בנוסף, מבקשת מן המשרד לשלוח את הנוהל של מועצת הצמחים בתוך שבוע, הנוהל יעלה לאתר הועדה.

כמו כן, משרד החקלאות יעביר בתוך שבועיים צפי לעליית האתר. אתם חייבים לעבוד לפי תכנית עבודה, זה לא "נראה מה יהיה". זה לא עובד בצורה כזאת ואני באמת כולי תקווה, כי אפשר לעבוד בצורה מאומצת ולעלות את זה לפני סוף 2016 בתכנית עבודה מסודרת.

המשרד יעביר תוך שבוע את סיכום הפגישה מחר עם משרד המשפטים בנוגע לתקנות הסטנדרטים ומתי הדבר הזה צפוי לראות אור.

משרד החינוך, אני צריכה להגיד, זה חשוב מאין כמוהו, בסוף אנחנו יודעים שהכול מתחיל בחינוך ויכול להיות שמן הילדים תבוא הישועה בעניין הזה. אם לא מהממשלה אז לפחות מהילדים.

אני רוצה להודות לכולם על הדיון ונתראה במרְץ, כמו שאומרים. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00.