הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 32

מישיבת הוועדה לפניות הציבור

יום שני, כ"ג בטבת התשע"ו (04 בינואר 2016), שעה 13:30

פניות ציבור לגבי עיכוב במתן תוצאות מבחני הרבנות וההסמכה לדיינות – ישיבת מעקב לישיבה שהתקיימה ב- 19.10.2015

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר

עודד פלוס - מנכ"ל המשרד לשירותי דת

חזי כהן - מנהל אגף בכיר תקצוב ותכנון, המשרד לשירותי דת

ליאור אשכנזי - מנהל אגף מערכות מידע, המשרד לשירותי דת

ארז מלול - יועץ מנכ"ל המשרד לענייני דת

הרב רפאל מזרחי - מנהל תחום בחינות והסמכה, הרבנות הראשית לישראל

שרה ונסו - מרכזת ועדת האגרות הבינמשרדיות, אגף כלכלן ראשי, משרד האוצר

שלמה ברילנט - יועץ מגזר חרדי, חברת מרמנת

עמיחי בן אליהו - מנכ"ל אגוד רבני קהילות

דרורה קלמנט - הארגונים החברתיים

בנימין טדדי - פונה

ש.ו. - פונה

שלומית אבינח

יעל, חבר המתרגמים

פניות ציבור לגבי עיכוב במתן תוצאות מבחני הרבנות וההסמכה לדיינות- ישיבת מעקב לישיבה שהתקיימה ב- 19.10.2015

אנחנו פותחים את הישיבה שלו הוועדה לפניות הציבור לגבי פניות בעניין עיכוב במתן תוצאות מבחני הרבנות וההסמכה לדיינות.

אדוני מנכ"ל משרד הדתות, זו בעצם הישיבה השנייה. בישיבה הקודמת השתתף גם שר הדתות. כבר עברו ארבעה חודשים ממועד הישיבה הקודמת ולא שמענו על שיפורים משמעותיים לטובת הנבחנים. דבר אחד כן שמענו, סוף סוף נחתם הסכם עם חברה חיצונית, "מרמנת", שאמורה הייתה להתחיל לזרז מיד את הדברים. אנחנו נברר כאן בדיון האם בכלל ישבו איתם, האם סגרו משהו, האם כבר הנבחנים שמעו בשורה.

בדיון הקודם הייתה טענה שיש בעיה בהפקת מכתבי התוצאות ופרסום באתר הרבנות ובכל מיני דברים, שאת הנבחן זה בכלל לא מעניין, התוצאה הסופית היא שהציבור לא מקבל. אדוני המנכ"ל, שמעתי שהאוניברסיטה העברית בתוך יום סורקים את כל המבחנים ומעבירים אותם לבוחנים. שם מדובר בכמויות אדירות של סטודנטים. פה אני מבין שמהבחינה, ועד שזה מגיע לידי הבוחן או שעד שזה חוזר מהבוחן, עד שזה מגיע לפרסום זה לוקח חודשים ולעתים גם שנים – זה דבר בלתי אפשרי.

אני רוצה לברך את השר החדש ואת המנכ"ל החדש במשרד לשירותי דת שיכולו לשנות את הדבר הזה. היחידים שטענו שעומדים בזמן היו הבוחנים עצמם. זאת אומרת, אין פה מצב שהייתי מצפה לחשוב שהבוחן הוא זה שמעכב חודשים ארוכים. אני מבין שמבחינת הבוחנים תוך 30 יום או 45 יום, אני לא יודע מה התאריך המדויק - - -

הבודקים.

הבודקים, כן. שהם דווקא צריכים להיות צוואר הבקבוק, דווקא הם לא. כך שמעתי וגם לא הייתה שום תלונה לגביהם. דווקא צווארי הם בתחום המנהלי לפני ואחרי. ביקשנו גם שיהיה תאריך נוסף של בחינה – על זה אנחנו צריכים לקבל תשובות היום.

אני מקווה שמהדיון הזה אנחנו נצא עם תשובות ברורות שיטיבו עם הנבחנים. דווקא בגלל שיש יותר נבחנים ממה שהיה פעם, להפך, צריך לעודד את הדבר הזה כי אני עדיין מכיר הרבה אנשים שלא נגישים לבחינות, הם אומרים שאין להם סיכוי ואין להם סבלנות לחכות לתוצאות.

הפונים ביקשו ששמותיהם יהיו חסויים, אז אנחנו נקרא להם לפי אותיות שמותיהם. זו אומנם וועדה לא סודית ואין פה סיווג בטחוני- - -

אותי אפשר לפרסם.

אתה אחד מהשניים. תגיד מה השם שלך.

בנימין טדדי.

בבקשה תספר.

קודם כל אספר על עצמי. אני למדתי, עדיין לומד, למעלה 15 שנה ברציפות תורה בבתי מדרש. רב בפועל בקהילה בצפון תל אביב, קהילה גדולה שיש בה 100 מתפללים בשבת. אני גם שליח של אגוד רבנים שנקרא 'רבני קהילות'. אני מבטא את שיחם של למעלה מכ-100 רבנים בפועל, חלקם תוך כדי שהם רבנים בפועל הם נזקקים גם לעשות מבחני רבנות מסיבות כאלה ואחרות.

הטענות, שוב אני לא מייצג את עצמי אלא בעצם מייצג אחרים, זה קודם כל חומר הבחינה. גם הוזכר בפרוטוקול הקודם, אני עיינתי בפרוטוקול הקודם שפורסם באינטרנט, חומר הבחינה לא ברור. זאת אומרת, הרבנות מפרסמת חומר בחינה, היא אומרת שמסימן א' עד סימן נ' ואומרת שמכל מקום השאלות יהיו מסימנים אחרים ולאו דווקא מה ששכתוב פה. אני לא יכול לעשות את זה כרגע, אבל אם הייתי עובר על הבחינות הייתי מראה שהשאלות לא תמיד נמצאות בסימנים האלה אלא דורשות ספרים נוספים כדי לענות תשובות לשאלות. זו נקודה אחרת לגבי חומר הבחינה. הרבנות מודיעה, היא כותבת את זה שחור על גבי לבן - - -

אם היא מודיעה מראש אז מה הבעיה?

כל נבחן צריך לדעת על מה הוא נבחן.

הוא צריך לדעת הכול.

ברור שהוא צריך לדעת את הכול ואף על פי כן אדם שנבחן בהלכות שבת, הוא לא נבחן בנידה או באיסור בהיתר, הוא נבחן בנושא מסוים. הוא רוצה לדעת מה הספר שהוא צריך ללמוד. כתוב - - - מסימן זה עד סימן זה ושואלים שאלה שלא כתובה במפורש ולאו בהכרח יוצאת במפורש מהדבר הנלמד. אם היו אומרים: 'עיין "אגרות משה", "יביע אומר", "ציץ אליעזר" או כל ספר אחר, סימנים כאלה שגם אותם צריך לדעת זה בסדר. אבל אי אפשר לפתוח בזמן שהנבחן לא יודע מה מצפה לו, זה חצי חידון. זה לגבי חומר הבחינה, מה שמפורסם. אומרים אנסין, זה לא אנסין, אבל אני יכול, קודם הקראתי לרב עמיחי שאלות מהבחינות, לאו דווקא מי שלא למד את הספרים יכול לענות עליהן במפורש - - -

במבחנים אחרים. אבל הטסטר בנהיגה לא אמר לי מראש על מה הוא הולך להכשיל אותי ומה לא, אני צריך לדעת לנהוג. אני לא מבין את התלונה, אבל יכול להיות שאנשים יענו פה יותר - - -

בסדר, אני אומר מה שהרבה אנשים מרגישים כשניגשים למבחן - - -

הייתי רוצה שרופא שנבחן ידע רפואה ולא סתם. הוא ידע על כל מקרה שישאלו אותו ושלא שיגיד 'רגע, זה לא כתוב בספר, סימן' - - -

את זה לא אמרתי.

שיענו המשרד.

בסדר, בסדר. שתיים, אם נעבור לעוד נקודה זה התאריך. תאריך הבחינה מתפרסם, כפי שהתפרסם עד היום, כחודש וחצי בערך לפני מועדי הבחינות. זאת אומרת, אם הבחינה בראש חודש אב - - -

התאריך המדויק אתה מתכוון.

המדויק, לא קיבלנו תאריך אחר. נניח ראש חודש אב, אני רוצה לנסוע איפה שהוא באב לאן שהוא, אני צריך לדעת שבא' באב או בב' אב יש לי בחינה. אם אני מתלבט שזה יהיה בין ט"ז תמוז לח' באב זה דבר לא ברור וזה מתפרסם רק חודש וחצי לפני- - -

מותר להגיד במליצה, תלוי אם אתה יודע את התשובות או לא. אם אתה לא יודע את התשובות זה תשעה באב. אם אתה יודע את התשובות זה אחרי תשעה באב.

שלא במליצה, זה יכול להיות תשעה באב אם אתה יודע את זה חודש וחצי לפני כי אדם צריך לתכנן מה קורה איתו, זה דבר לגיטימי. לגבי כל התאריכים: מועדי תשרי, מועדי אדר שהיה או לא היה, מועדי אב ואלול. כל המועדים אדם לא יודע עליהם מספיק זמן לפני.

הרב פתח שבאוניברסיטאות יודעים לפני, אז בוודאי שברבנות שנה לפני כן יהיו המועדים, זה לא כל כך - - -

מועדי בחינות זה דבר שאפשר לקבוע מראש. במנהל תקין הייתי מצפה שכבר היום ידעו שיש ארבעה או שלושה מועדים בשנה - - -

הרב יודע שזה לא רק באב, הוא יודע שזה ב' באב.

יש לוח של הלל הזקן שיודע מעכשיו מתי ב' באב.

אז ידעו שאין שינוי על פי עדים, שינוי תאריכים, יש חודש חסר, אפשר לדעת - - -

אפשר לקבוע תאריך ובמקרה חירום כשהאולם ששכרתם ביטל אז חודש וחצי להודיע על שינוי קטן, אבל תאריכים צריכים להיות.

זה כל כך פשוט.

זו תביעה פשוטה.

דבר נוסף, שוב ביחס לעצם הבחינה, נוסח הבחינה. אני כרגע כמי שעשה בגרויות: מתמטיקה, פיסיקה, אזרחות, היסטוריה, גם הומנית וגם מדעים, לא נתקלתי בקשיים מיוחדים בנוסח הבחינה. לפעמים, אני לא רוצה להגיד כל פעם, אבל לא פעם מורגש שלא עשו בדיקה רצינית על נוסח הבחינה שהוא ברור בפרט לנשאל, וזו השאלה הבאה. אין בוחנים או שבוחנים נמצאים במקום הבחינה שעה או שעה וחצי מתוך מבחן של שש שעות. יש 300 נבחנים במבחן של שבת כי זה המבחן האחרון, 300 נבחנים נמצאים בחדר ויש בוחן אחד שנמצא שעה או שעה ורבע מתוך חמש- שש וחצי שעות.

מי נמצא בשאר הזמנים?

אף אחד. הנבחנים פלוס משגיחים.

משגיחים יש. מה אתה צריך יותר מזה?

בכל מקום כשיש שאלה לא ברורה, למה השואל התכוון.

אה, למה התכוון המשורר.

למה התכוון המשורר. הנוסח לפעמים לא ברור ואז היה אפשר - -

המרצה לא נמצא.

נושא שמישהו לא מבין שאלה, שיכול לשאול מישהו מה אומרת השאלה.

יש הרבה כאלה. במבחן האחרון שהייתי נוכח בו היה בוחן אחד שהיה בסביבות שעה, לא רוצה לומר שעה ורבע או שעה ועשר דקות, לא לתפוס בדיוק, והיה מוקף בנשאלים. הוא היה צריך ללכת והלך ו-300 נבחנים נשארו כמה שעות טובות בלי בוחן, בלי מישהו שאפשר לשאול למה התכוון המשורר. זה לא בסדר.

מלבד הבעיה שהוא מעלה שיבוא מישהו לשואלים לגבי השאלה. להבין שהשאלה מנוסחת כמו שצריך כי אם היא לא מובנת, הרבה פעמים אף אחד לא מבין. אפשר לתת דוגמה.

הרב יודע שב- - -תורה רב לכאן ורב לכאן יכול לשנות עולמות.

ראשי תיבות.

ראשי תיבות, כל דבר ששואלים אותך, לדוגמה אחת הבחינות שהראיתי לא מזמן: "האם מותר להחזיר על פלטה משהו מסוים", למה התכוונת בדיוק, ל"חזון איש"? תגיד לי, תמקד אותי יותר. לפעמים הוא מוכן למקד ולא שהוא עונה לך את התשובה. הוא לא שם לב שיש מישהו שיכול להתלבט בין שני האופנים. בקיצור, דקדוק ונוסח ובוחן שנמצא.

ואני מצפה מרב שידע מה זה חזרה על הפלטה.

ברור, ברור, ברור, ברור. השאלה אם הוא מחפש אצל "החזון איש" – שימקד כי לפעמים צריך. הרב, אני דווקא צריך להגיד הערה, ככל שהתלמיד חכם יותר גדול השאלות הן פחות ברורות. הרב מבין מה אני אומר. תלמיד חכם יותר גדול רואה בשאלה יותר צדדים ממה שמי שלמד באופן טכני שרואה פחות.

מה ההבדל בין פוסק הלכה לבין גאון?

כן, אבל יכול להיות גאון שהוא לא פוסק הלכה ואז אנחנו מונים על גאונים לפוסקי הלכה.

הוא יודע מה זה חזרה והוא יכתוב.

ברור, ברור.

האם זה מאכל שבושל כל צורכו או לא.

מה דין חזרה, תגיד באיזה מקרה, אתה רוצה את כל המקרים תגיד. אני שואל וצריך שיהיה את מי לשאול ולמקד את הנקודות.

הלאה.

נקודה הלאה. פרסום התשובות – פרסום התשובות אומר, זאת אומרת, אדם עשה מבחן ויצא עם תחושות מעורבות. בכל מקום יש פרסום תשובות. הבוחן שכתב את השאלות, מה הן התשובות שהוא ענה. 24 שעות, לא יודע כמה זמן שזה יהיה, אבל כמה ימים לפרסם את התשובות באינטרנט. כמו שאת מועדי הבחינה מפרסמים באינטרנט שיפורסמו התשובות – זו דרישה לגיטימית לנבחן.

ואז הנבחן יודע אם הוא ענה יפה או לא.

כן. כן.

יש עם זה בעיה?

אנחנו נבדוק.

לכאורה לא צריכה להיות עם זה בעיה.

הנבחן צריך לדעת מה קורה איתו, למה לצפות. אולי הוא נכשל וכבר עכשיו הוא רוצה להתחיל להתכונן למועד הקרוב.

בבגרויות למשל מפרסמים תמיד.

אצלנו זה לא אמריקאי.

הבקשה מובנת אנחנו נדון לעניין פרסום התשובות.

עוד דבר, פרסום מחברת הבחינה. זאת אומרת, על הצד שהוא כבר קיבל תוצאה הוא רוצה לדעת על מה הורידו לו. אם אתה מבקש את מחברת הבחינה בחזרה אז ברכה לבטלה או ברכה שמצריכה. אני אדבר בעברית, זה דבר שהוא בקשה חסרת תכלית, כן זה לא דבר שמצופה, אין. אתה מחפש מחברת, איפה המחברת. יש לי פה בכיס מכתב מתלמיד שאיבדו לו את המחברת, איבדו את המחברת. יש עדים שהוא עשה מבחן, הוא מספר שהוא עשה את המבחן ואחרי שנתיים הוא אומר: אמרו לי, לא יודעים איפה המבחן שלך'., דרך אגב, את הקבלה לקחו ממנו והוא יכול להחזיר. זה עוד נושא ואני לא רוצה להיכנס לנושא הזה כרגע. בכל מקרה, הוא טוען, אני לא אכנס. בכל אופן, אדם רוצה שמחברת הבחינה, שיהיה צילום שלה, שתהייה לו גישה אליה לראות על מה הוא נפל, על מה הוא לא נפל – שיהיו לו דברים מוכחים.

נקודה אחרונה, כמובן קבלת התוצאות. עם זה התחיל כבוד היושב ראש, הרב. קבלת התוצאות הוא דבר שהוא בעייתי. המבחן האחרון נעשה בח' תשרי תשע"ו, היום אנחנו יותר משלושה חודשים, לא פורסמו תוצאות. ביחס לתאריך המבחן, אני חוזר להתחלה, אמרו שיפרסמו שלושה חודשים קודם, כפי הנראה זה לא יהיה לפני ראש חודש ניסן, כלומר אחרי הרבה זמן. אנחנו כמעט שלושה חודשים לפני ראש חודש ניסן.

תודה רבה. הפונה השני, ש.ו. בוא תשב ליד השולחן, יש מקום.

אני לא רוצה להוסיף מילים מיותרות, אבל הנושא של הנגישות של מחלקת הבחינות כבר עלה.

דבר על מה שמציק לך תגיד.

בסדר גמור.

הנקודה הראשונה שכבר שמעתי אותה,עולה, אבל לא שמעתי התייחסות. באמת אי אפשר לתפוס את מחלקת בחינות. לפעמים הם עונים, אבל בגדול, אני זוכר שיחה של חצי שעה שחיכינו על הקו, זה דבר נפוץ, דבר שהוא הרבה.

אני עולה לירושלים כדי לברר על בחינה, אפילו לא עונים לטלפון. לי זאת לא בעיה כי אני עולה לירושלים.

זה השתנה.

זה השתנה או ישתנה?

השתנה.

בגדול, אם יש לי בעיה אני מרגיש שאין לי למי לפנות. הייתה לי בחינה שקיבלתי עליה ציון, לא עברתי את הבחינה. רציתי לערער, לראות מחברת. במשך שנתיים יש לי, אני יכול להראות את התחלופה של המיילים למחלקת הבחינות, אני מבקש לערער. אמרו שהדבר הועבר לרב שאחראי על הדבר הזה – לא קיבלתי תשובה על הדבר הזה כבר שנתיים. עשיתי את הבחינה עוד פעם כדי לוודא שאני אעבור אותה.

יש עוד מבחן שעשיתי עוד פעם בהמשך הנושא של - - -

ובפעם השנייה עברת?

כן, ברוך ה'.

גם אני עברתי טסט שני, זה לא נורא.

זה לא נורא, אבל אני צריך לחכות כל כך הרבה זמן. טסט ראשון דווקא עברתי.

שנתיים ביקשת תשובות ולא קיבלת?

כן, ביקשתי לראות את המחברת, לראות מה. זה בנושא הנגישות.

אני אוסיף שנראה לי אבסורד שאנחנו נרשמים למבחן ואומרים לנו: 'תגיעו ביום המבחן, תקבלו שובר, תלכו לדואר בבוקר של המבחן לשלם את המבחן ותבואו עם השובר המשולם להיכנס'.

זאת אומרת, המבחן נעשה בבניין הדואר. 300 אנשים באים ושולחים אותם - - -

כן, זה מצחיק, אבל בסניף הדואר היו שם 20-25 איש - - -

בבנייני האומה, והלכו לדואר בתחנה המרכזית.

אפשר ללכת לבניין ג'נרלי, יש היום רכבת קלה. זה ממש לא.

אני חושב שחוץ מהמבחן עצמו, בכל מוסד אקדמי מכובד יש מדידה והערכה, זה תחום מאוד מפותח וחשוב שעוזר למוסד לתת איזה קריטריונים לבחון את ההישגים של התלמידים. בתורה יש לנו אומנם דברים שונים מאשר באקדמיה להישגים או להצלחה, אבל סוף סוף הבנאדם עושה את המבחן והוא רוצה לדעת, הוא מתכונן. חוץ מזה שאומרים לו איזה סימנים בשולחן ערוך ואיזה היקף חומר, על מה הוא מקבל ניקוד, על מה צריך להתמקד ועל מה לא צריך להתמקד. לא יכול להיות שביום הבחינה, במבחן עצמו הבוחן מעיר על שאלות מסוימות איזה חומר להביא ואיזה חומר לא להביא. לפי מה שהבנתי, כל אחד איך שהוא מבין את דף ההנחיות של איזה חומר צריך לדעת. אם להבנתי הייתי צריך ללמוד דברים מסוימים, טוב ב"בית יוסף", להתמקד בדבר זה ולא בפסיקת "האחרונים", אבל והוא דווקא רוצה תשובת פסיקת "האחרונים", ובוודאי שצריך לדעת את זה, אבל אני צריך לדעת למה להתכונן - - -

איך זה בדברים מקבילים?

מה זאת אומרת מקבילים?

באקדמיה. אומרים לך מראש?

לא אומרים לך מראש. אומרים לך ספר רפואה מתחילתו עד סופו.

אני מדבר על מיקוד.

מה היית רוצה לדעת?

למשל במבחן שעשיתי עוד פעם ועברתי - - -

יבוא רב ישאל את השאלה הזאת אז הוא יגיד לו: 'רגע אני לא התכוננתי'

אל תיכנס לזה, אני הערתי את זה. כאן אני מדבר על נקודה שהוא העלה. במקומות אחרים אומרים לך מראש שיתמקדו בזה וזה, לא? בתחום הרפואה לא אומרים לו. אומרים לו: 'אתה רוצה שיגידו לך איזה ניקוד יקבל על השאלה הזאת והזאת'.

זה מקובל שיש אלימינציה - - -

אתה רוצה מיקוד. סליחה אני חשבתי שהוא רוצה ניקוד.

מיקוד. עוד פעם, אנחנו מדברים, שנינו מביעים דבר שיש בו משהו קצת תמוהה. התורה היא אין סוף, ים התורה אין סופי. מהלכות שבת אפשר להגיע להלכות עבודה זרה ולהגיע להלכות פדיון הבן, להלכות מילה והכול. כשאתה שואל אותי על הלכות שבת ברור שהמבחן הוא בהלכות שבת, הוא לא בהלכות ברית מילה, לא בהלכות כשרות - - -

הלכות מילה בשבת זה מאוד רלוונטי.

נכון. גם בסימן - - -ב"אור החיים" וגם בסימן ס"ו.

אני יכול לומר לך את זה בעלפה. עכשיו, הנקודה היא ככה. כשאתה לומד תורה יש "ראשונים", יש "אחרונים", יש כל מיני רמות של מיקוד. יש אחד שמתמחה בדיוק "בראשונים" ואז אני יודע כרב, כמי שמכיר את הסדר, מיקוד "בראשונים", יש מי שמתמקד בהערות "האחרונים". כשאתה מגיע למבחן, שנינו מהירים, תגיד לי מה אתה רוצה, אתה רוצה אליבא דהילכתא, אתה רוצה אישורה בגמרא ולהגיד הבא ראיות, נגיד בסדר מבחנים, הבא ראיות מהגמרא מדעת אותו ראשון, לדעת הרי"ף (רבי יצחק אלפסי). זה אין סוף. תמקד אותי מה אתה רוצה, אתה רוצה שאני אתמקצע ב"חזון איש", אתה לא אמרת לי להתמקצע ב"חזון איש". לי יש כאן ספר משנה ברורה, שאתמקצע ב"חזון איש", אתמקצע ב"כף החיים", בפסקי הרב עובדיה, בפסקי שנאור זלמן? מה אתה רוצה, זה אי אפשר כי כל נקודה בתורה כוללת את כל התורה. אי אפשר - - -

אני רוצה להבין. זה שהוא רוצה פסקים מובן לי. הבא ראיה מהגמרא לדברי ה"ראשונים" - - -

כן. כן.

מה זה נוגע לגבי פסיקה להלכה?

זה היה שאלה במבחן. מחלקות - -- וחכמים, יש "ראשונים", דברי חכמים בפרק שלישי לשבת, הבא ראיה למה שפסק כמו הרי"ף או מי שפסק כמו רבי חנינא מהגמרא, שתי ראיות בכל צד. זאת שאלה שהייתה ואני יכול להוציא. זה אין סוף. נכון שהמבחן הוא בהלכות שבת פרק שלישי של פרק עקירה. אבל כמה אתה רוצה אחורה, כמה אתה רוצה קדימה. זה מיקוד. מיקוד הכוונה תסדר לי מה אתה רוצה.

תודה. זה נשמע לי מאוד מרתק כי אני רוצה לעשות מבחן.

אם אתה רוצה, יש לי פה מבחן, אני יכול להראות לך הלאה.

שתי דוגמאות למה שהרב אמר: א'. גם אנחנו צריכים, בוא נניח שמצפים מהנבחנים להיות תלמיד חכם ברמה הכי גבוהה, שהוא יודע גם את הראיות ל"תוספות" ול- - -. גם אני תלמיד חכם מצוין, אגב, אני חושב שהם פחות צריכים את המבחן הזה כי גדלות התורה שלהם מוכחת, אבל נגיד שאני יודע את הכול וגם את הראיות לכל "האחרונים" האלה וכו', אז למה במבחן שאני עשיתי, זה שדברתי עליו שעשיתי פעם שנייה, שש שאלות מתוך עשר או אחת עשרה היו על סעיפים, "פתחי תשובה". זאת אומרת, על חלק מהחומר, אולי הן חשובות שפוסק צריך לדעת, אבל שש שאלות מהחומר. אני לומד יסודות - - -

זה בסדר, אתה צריך לדעת את זה. הם רוצים לדעת שאתה יודע.

אז הגדרה של המבחן לראות - - -

זה ברור.

או.קיי, אז המבחן בוחן רק פינות.

לא רק, מה שהוא רוצה.

אז זה צריך להיות כתוב איפשהו.

אתה לא יכול להתלונן על תכנים שבאמת מתחייבים. אם זה פסקי תשובות שאתה צריך לדעת אותן ואתה לא יודע אותם, אז גם אם אתה פלפלן הכי גדול אתה לא תעבור את המבחן.

גם מבחנים לדיינות, ניסיתי להביא אחד פה מ"ארץ חמדה" והוא לא הצליח להגיע, אומרים שלגבי המבחנים, על זה אני לא יכול להעיד כי לא ראיתי, אבל אני יכול להעיד ממה שנבחנים סיפורו לי, למשל יש שתי שאלות במבחן דיינות שהן אותה שאלה בצורה אחרת. הבוחן אומר: 'כן זה קצת דומה, אל תפנו לשאלה שעניתם קודם, תכתבו עוד פעם את כל התשובה', למרות שזו אותה שאלה. שאלנו איך זה יכול להיות שבאותה מבחן יש שתי שאלות. נאמר לנו שיש בוחנים שונים שכל אחד כותב שאלה וכדי שלא יהיה איזה, שלא ידליפו או אני לא יודע מה. הבוחנים לא רואים את שאר השאלות אז הם כותבים שאלה שנראית להם ובמקרה זה יכול לצאת. אני מסתכל על השאלה, יכול להיות שש שאלות שציינתי שהיו לגיטימיות, אבל למה המבחן כמכלול לא בודק. במקרה סימן אחד זה לגיטימי. בכל מבחן שבנאדם יחליט לא לבחור חלק מסוים מהחומר, לא ללמוד אותו כי אין לו זמן, סטטית יש סיכוי טוב שהוא יצליח. זאת אומרת, איך יכול להיות שש שאלות על פוסקים, איך זה יכול להיות שהשאלות- - -

השאלות לא משקפות את הלימוד. אם מעט נבחנים אומרים שהשאלות משקפות את הלימוד אז זה אומר משהו.

אני רוצה להתמקד בצד המנהלי כי עם כל הכבוד לוועדת כנסת, לדעתי, היא לא מוסמכת להיכנס לתכני הבחינות אלא אם יש בעיות בעצם הבנת הנקרא.

לגבי הצד המנהלי, פה אני רוצה להיות קשה וקשוח. אני לא מוכן בשום פנים ואופן שיתעללו בנבחנים אחרי שהם למדו ימים ולילות, ואני יודע מה זה לעבור מבחנים, זה דבר מאוד קשה וצריך לאפשר את מקסימום הנוחות, מינימום בעיות. אני לא רוצה שהם ירוצו לדואר ביום המבחן, אני לא רוצה שהם לא ידעו על מה הם נבחנים, אני לא רוצה שהם יחכו לדעת מתי התאריך. בוודאי אני לא רוצה שאחרי הבחינה ייקח יותר מ-30 יום שהבוחן צריך פלוס יומיים שמנהלה צריכה, שתהיינה תשובות ברורות באינטרנט ובכל מקום של עבר או לא עבר. על זה אני רוצה תשובות מכם.

מחילה, אם אפשר להוסיף עוד משהו אחד אם אפשר? בכלל בנושא של הנגישות ושל היכולת, מי שלא יודע להיכנס לאתר של הרבנות ולהוריד. אין דבר כזה ערכת נבחן, איזה משהו שהנבחן מקבל. למה למשל נבחן לא מקבל, אני מציע שזה יהיה כמו לימודים בהתכתבות, שיקבל בדואר את עלון המידע עם כל הפרטים, עם החומר.

בואו נשמע את תשובות המנכ"ל ואחר כך נמשיך.

למעשה נמצאים כאן שלושה אנשים שיתנו את התשובות, זה אני, אבל קודם כל אנחנו לא מדברים על המשרד לשירותי דת אלא הרבנות הראשית שהיא זאת שעושה את הבחינות. אני יושב כאן בכובע של מנכ"ל הרבנות הראשית.

אתה עדיין שניהם?

כן, שניהם עדיין.

נמצא פה הרב מזרחי שהוא מנהל מחלקת הבחינות ונמצא פה ליאור אשכנזי שהוא איש המחשוב של המשרד לשירותי דת. בכוונה אני זימנתי את כולם כי כולם יהיו שותפים להחלטות - - -

אנחנו זימנו את חברת מרמנת.

חברת מרמנת, אני אתן תשובות.

כמה שבועות יש מאז שחתמם על ההסכם?

המנכ"ל פה, אני חושב שהוא יענה את התשובות.

למה אמרת שרק היום בצהריים אתם נפגשים?

אני אסביר. אני רוצה להסביר לאיזה מצב אנחנו הגענו לפני שבעה חודשים, מה המצב היום ומה אנחנו רואים למועד הבחינה הבאה שזה באזור ניסן.

אפשר להיכנס קצת לרזולוציה ולהסביר.

זו וועדה מאוד ידידותית.

אני רוצה להסביר קודם כל את התהליך הבחינה.

אנחנו מפרסמים את חומר הלימוד. מי שמעוניין להירשם מבצע רישום, מגיע ביום הבחינה, אני אומר את זה ממש בתמצית, מגיע ביום הבחינה לבנייני האומה. הבחינה מתבצעת, לוקחים את מחברות הבחינה, סורקים אותן, מעבירם אותן לבוחנים. הבוחנים, זה שניים אלא אם יש מחלוקת ביניהם ואז נכנס בודק שלישי. השניים מעבירים את התוצאות, אנחנו מכניסים את התוצאות למערכת ומעבירים אותן לנבחנים. זה פחות או יותר בתמצית, על רגל אחת, כל תהליך הבחינה.

כשאנחנו הגענו למשרד לפני חצי שנה היינו במצב שבו פורסם מכרז, לקחת את כל האלמנטים המנהליים של התהליך הזה ולהוציא את זה לחברה חיצונית. זאת אומרת, הרישום לחברה חיצונית, תיאום המקום באמצעות חברה חיצונית, סריקת הבחינות, הקשר עם הבוחנים ופרסום התוצאות. זה היה מכרז שפשוט חיכה שיפתחו אותו.

היה דיון שהיו מעורבים בו הרבנים הראשיים לישראל. הם באו ואמרו: 'יש לנו איזו הסתייגות, איזה חשש לגבי מעורבות חברה חיצונית שאנחנו לא יודעים מיהי ולא יודעים מה כיווני החשיבה שלה בכל התהליך'. עלתה אז השאלה האם אנחנו לוקחים את המכרז, עוזבים אותו ומחזירים אותו למגירה או שאנחנו מנסים לקיים חלק מהמכרז. אני, אחרי שיחה שהייתה לי עם הרבנים הראשיים, באנו ואמרנו: 'לנו כרגע יהיה זוכה לגבי כל התהליך. כרגע בשלב הראשון אנחנו נפעיל רק את החלק הראשון'. מה זה החלק הראשון, זה הרישום. פה שמענו שאנשים הולכים לשלם בבנק הדואר ביום הבחינה, ארגון של מקום הבחינה וסריקה של המחברות. זיהינו שיש שם צוואר בקבוק מאוד מאוד בעייתי, אמרנו שאם אנחנו יכולים מכל המכלול הזה שמנינו לקחת את החלק הזה שהוא מאוד מאוד מהותי, למעשה היו באים אנשים ביום הבחינה, הם לא היו נרשמים מראש ואנחנו לא יכולנו להיערך לדעת מה אנחנו צריכים להזמין בבנייני האומה 2,000 מקומות או 1,000 מקומות או 500 מקומות. היו אנשים, באמת כמו שתיארו פה, היו באים אנשים שנרשמו לפני, אבל היו באים הרבה שלא נרשמו לפני והיו הולכים לבנק הדואר בתחנה המרכזית, משלמים ומגיעים להיבחן. זה עשה לנו כאוס די רציני. לכן לקחנו את המרכיב הראשון ובאמת פתחנו את מעטפות המכרז. מי שזכתה זו חברת מרמנת, אחת החברות - - -

כמה אנשים, כמה חברות ניגשו?

נדמה לי שש. אגב חברת מרמנת, אני לא רוצה לומר את שבחו בפניו - - -

אנחנו עושים 14 אלף מבחנים כאלה בארץ ואין תלונות.

מה זאת אומרת, אתם עושים בחינות - - -

בנושאים אחרים.

זאת אומרת, זו חברה עם ניסיון בתחום הזה.

הם עובדים המון המון עם משרד החינוך ולאו דווקא בבחינות. זו חברה, אני אומר, למזלנו הם נבחרו. זה עבר את כל התהליך.

הסיבה שאנחנו נפגשים היום ולא נפגשו איתם לפני חודש. למעשה, מעבר לבירוקרטיה אצלנו הם אמורים להיות ערוכים לבחינות באדר ב' או בתחילת ניסן. כדי שהם יצטרכו להיערך אנחנו צריכים לתת להם סדר גדול של שלושה חודשים. אם אנחנו נמצאים היום בטבת זה ייתן לנו זמן. היום אנחנו בדיוק נסגור את הפרטים האחרונים והם יוכלו להיערך לבחינות הבאות - - -

אנחנו ישבנו לפני ארבעה חודשים ואז אמרו לנו שתוך חודש - - -

שיפתחו. נדמה לי שאז לא פתחו את המעטפות.

אמרו שבוע הבא.

חיכינו לאישור וועדת הפנים לגבי האגרה.

בדיוק. אחד הדברים שחיכינו לו היה נושא של האגרות. למעשה כל התהליך הזה מייקר במשהו. באנו ואמרנו שאם אנחנו רוצים באמת לתת שירות טוב אנחנו צריכים לגבות יותר כסף מהנבחנים - - -

אבל ביקשנו בוועדה שלא תהייה התייקרות. בוועדה והובטח שלא תהייה התייקרות.

יש התייקרות.

השר היה פה.

או.קיי. יש התייקרות לא גדולה שאושרה על ידי וועדת הפנים. בבדיקות שאנחנו עשינו הגענו למסקנה שגם לנבחנים, שהם רוצים שהמנגנון יעבוד בצורה מסודרת, שהם יקבלו את התשובות בזמן ושהם יוכלו לדעת להירשם בזמן, הם יהיו מוכנים לשלם עוד סדר גודל, נדמה לי, של 100 שקל בשביל המערכת היעילה יותר.

יש לך מספרים בכמה זה התייקר?

50 שקל תוספת ממה שהייתה העלות הריאלית גם כשהמבחנים נערכו בבניין הרבנות.

כמה היה קודם, כמה שילמו קודם.

325.

והיום.

404.

325 עד 404 זה 79 שקלים.

נציגת האוצר פה.

אולי נציגת האוצר תסביר לנו.

בוועדת אגרות אושרו שתי אגרות. 539 זה הבחינה לדיינות ו-404 זה הבחינה לרבנות, לשוחטים ומשגיחי כשרות. זה מה שאושר בוועדת אגרות. היום שר האוצר חתם על התקנות האלה. בדיוק אני צריכה להעביר את זה, קודם - - -

קודם זה היה 320. כך אני שומע מהרב מזרחי.

325.

אני שואל, למה הוסיפו כמעט 80 שקלים.

אני אסביר. למעשה אנחנו עובדים, גם מבחינתנו וגם מבחינת האוצר, בשוק משק סגור. למעשה, המבחנים אמורים בראיה כולל לממן אתה זה. אנחנו הגענו למסקנה, היו לנו הרבה דיונים על הנושא הזה, לאיזה מספר אנחנו יכולים להגיע כדי שמצד אחד העול לא יהיה גדול מדי ומצד שני לאנשים אנחנו משפרים את השירות. למספר הזה שהגענו אחרי לא מעט לבטים, אני חושב שהגידול הוא לא גדול. כלומר, אם אנחנו אומרים שבתמורה ל-75 שקלים נוספים אתה מקבל מערכת הרבה יותר יעילה שאמורה לתת תשובות לכל הדברים ששמענו פה: ההתמשכות בקבלת התוצאות, הרישום הבעייתי, את כל הדברים. אם נצליח לייעל אני חושב שכל אחד, אני מסתכל על עצמי לצורך העניין, בתור נבחן הייתי מוכן לשלם את אותם 75 שקלים ולקבל את השירות הזה.

יש לי מזל שלא הייתם כשהייתי בוועדת הכספים לפני כמה שבועות והשתוללתי שם נגד האגרות שהוסיפו שם על הדרכונים בקיץ ובחורף.

אני הייתי.

את היית שם. למען היושר הייתי צריך לעשות את אותה השתוללות פה. למה, בגלל שזה משרד הדתות והרבנות אני לא משתולל כמו על משרד הפנים? אמרתי שלא יתכן ששירות שאני צריך לקבלת דרכון צריך לייקר לי את הדרכון בכך וכך, לא די שאתם לא נותנים לי שירות ואני צריך לחכות ארבע שעות, אתם עושים לי טובה שאני אחכה שלוש שעות ולא ארבע שעות, מוספים לי על הדרכון 50 שקלים. ממש פוצצנו את הישיבה, לא השארנו את הדבר הזה. אז למה פה אני צריך לאשר את זה?

זו התייעלות של המערכת.

יש הבדל בין דרכונים למבחנים. בדרכון המדינה חייבת לתת את השירות של הדרכונים.

ובמבחנים לא, למה?

מבחנים המדינה טוענת שהיא לא חייבת לתת את השירות.

למה לא?

זה משק סגור כמו שהמנכ"ל הסביר. לא רוצים לתת לנו שירות - - -

זה כאילו רכישת שירות, זה לא אגרה.

אבל זו לא חברה פרטית עסקית שיכולה להגיד לי: 'אתה לא רוצה אל תבחן'. אני חייב להיבחן אצלכם, אני לא יכול ללכת לחברה פרטית להיבחן.

הוא לא חייב להיבחן.

אני רוצה להיבחן, מה זאת אומרת. אתה צריך רבנים, אתה צריך דיינים. אני מביע את מחאתי על ההתייקרות.

אני רציתי שירות יותר יעיל, קיבלתי שירות יותר יקר. עכשיו צריך לראות אם באמת יהיה יותר יעיל.

זאת המטרה.

הלוואי.

אנחנו נכנסנו לסוגית האגרות, אם כבודו לא זוכר, בהקשר של הזמן. מה שהסברנו, אחת הסיבות שגרמו לנו להתעכב כי רצינו לדעת את אותו מקור כספי שאנחנו יכולים להפעיל גם את "מרמנת" וגם שיהיה לנו, הכסף הזה משמש אותנו לא רק להם אלא לכל התהליך. אנחנו צריכים לשלם לבודקי הבחינות וגם להפעיל את התוצאות בסוף. או.קיי. את השלב הראשון אנחנו מכניסים באמצעות "מרמנת".

יש לי שאלה טכנית. העובדים של החברה רואים את המבחנים?

לא. לא. בוודאי שלא.

הסביר יפה מאוד המנכ"ל, אבל אתה אמרת שאת הצדדים המנהליים העברתם לחברה ואת התכנים השארתם.

זאת אומרת שאת חיבור הבחינות, זה אנשי הרבנות הראשית. זאת אומרת, אנשים מופעלים ישירות על ידי הרבנות הראשית. את הבדיקות עושים אנשים שמופעלים ישירות על ידי הרבנות הראשית. הם עושים את העבודה הטכנית. האם בנקודת זמן מסוימת הם מקבלים את מחברת הבחינה בתוך מעטפה אטומה או שמחלקים את זה, אני באמת לא - - -

אני אסביר לך למה. כי עובדי החברה אינם מחויבים, הם מתחלפים והם לא עובדי מדינה. גם אצל עובדי מדינה תמיד יש חשש של הדלפות, אבל בחברה חיצונית - - -

לא. מי שמדפיס את הבחינות במכרז היא הרבנות הראשית לגמרי. אנחנו באים למשהו כמו המבחן, לצורך העניין כמו הנבחן.

הם לא נוגעים ולא יגעו.

חשוב מאוד להבהיר את זה.

מי שמחזיק את זה ביד זה מנהל האגף. נכון? מנהל המחלקה.

הגענו עכשיו, מה שאני תיארתי עד עכשיו, אני חושב, זה מהלך שהוא מאוד מאוד משמעותי שאותו מפרידים, אותו, אנחנו מעבירים לחברת מרמנת.

בשלב הזה, אחרי שנגמרה הבחינה ומחברת הבחינה נסרקה היא עוברת לבוחנים. הבוחנים הם אנשים שמועסקים ישירות על ידנו. חשבנו שיש היגיון שהדבר הזה יישאר בידי הרבנות הראשית. אחרי שהם מסיימים את הבדיקה - - -

תוך כמה זמן הם מסיימים את הבדיקה?

30 יום והם עומדים בלוחות הזמנים.

צוואר הבקבוק הנוסף שאנחנו איתרנו וגם הגיע בפני הוועדה, זה השלב שמרגע שהבוחן סיים את הבדיקה עד הרגע שהתוצאה נשלחת לנבחן. למעשה עשינו שתי פעולות. עשינו פעולה שהיא פעולה, נגיד, שהיא פרימיטיבית. בישיבה שקיימנו אמרתי לרב מזרחי: 'איפה תוצאות הבחינה שמורות'. הוא אמר לי: 'לי יש דף אקסל שבו רשום לי מספר תעודת הזהות ואת הציון'. מה שצריך לעשות, צריך לקחת את מספר תעודת הזהות ולעשות איזה תהליך של פיענוח לדעת לחבר תעודת זהות לשם ולהוציא את המכתב. עשינו איזו פעולת עזרה ראשונה והעלנו באתר של הרבנות ראשית את כל מספרי תעודת הזהות ואת הציונים, אומנם זה 4,000 מספרים אבל זה מסודר בסדר מספרי אז זה קל מאוד, תוך דקה לעלות את זה. זה סוג של פלסטר. לכן ביקשתי שיגיע לפה איש המחשוב של המשרד לשירותי דת. אנחנו הולכים את כל התהליך הזה, זה תהליך שנשאר אצלנו, לא הפרטנו אותו החוצה, לייעל אותו. תוך שימוש בטכנולוגיה להגיע למצב שהפעולה הזאת נעשית בזמן הקצר האפשרי. אני תכף אבקש מהם שיסבירו כדי שתבינו את הטכניקה. זה לגבי הנושא של המנגנון שאנחנו דיברנו.

אם אנחנו רוצים נכסה לשנייה רק את הנקודה הזאת ואז הרב מזרחי יוכל לענות על השאלות הפרטניות שהוגשו.

אני רוצה תאריכים. מתי אתה מתחייב כמשרד הדתות, כרבנות ראשית, מיום המבחן מתי הנבחן יודע עבר או לא עבר?

בוא נשמע את התהליך הזה.

את כל התהליך אני רוצה כדי להגיע לתאריך, את מועד הבחינות ואת מועד התשובות.

כרגע הרבנות הראשית לישראל, קיבלנו את המצב כמצב קיים. לקחנו אותו והתחלנו לפתח תהליך בתוך התהליך עצמו בתוך הרבנות הראשית.

בהבנת התהליך, כמו שהמנכ"ל הסביר, ראינו בתהליך הפרסום צוואר בקבוק קיים, בתוצאות לאחר קבלת התוצאות מהנבחנים ופשוט פעלנו לטיוב הנתונים בתוך המערכת. יש כל מיני סיפורים בתוך הרבנות הראשית, מערכת ישנה מיושנת, כן קיים לא קיים במערך המפתח, כל מיני דברים וסיפורים. לקחנו את זה על עצמנו והתחלנו לטייב את הנתונים באופן עצמאי שלנו.

נכון להיום תהליך הפיתוח נמצא באפיון מפורט לקבלת התשובות. בסוף הרבעון הראשון של 2016 אנחנו מתחילים בפיתוח פיסית של מערכת חדשה לגמרי, מערכת שתקלוט את הנתונים מהבוחנים ותפרסם אותם באופן אוטומטי בין אם זה באתר האינטרנט החדש של הרבנות הראשית לישראל. יש להם אתר מאוד מיושן שאנחנו מחדשים גם אותו. במקביל בצורה של - - -

האתר שלנו.

האתר שלנו. כבודו במקומו מונח, הוא עדיין לא פרסום של ממשלה. אנחנו צריכים אותו כגושפנקה ממשלתית. אתר הרבנות הוא גושפנקה ממשלתית.

במקביל אנחנו מבצעים את שיחות הטלפון, הבנו שלחלקם אין אינטרנט, לחלקם אינטרנט כשר שלא יכול להיכנס לזה. אנחנו נבצע את שיחות הטלפון בהתקשרות למוקד אנלוגי.

מתי זה?

אני מבין שזה במרץ.

באדר זה לא רלוונטי. כאילו באדר מתחילים פיתוח. אני מאמין שהפיתוח ייקח בערך חודש וחצי. יש שלושה מפתחים שיעבדו על זה.

אני מאוד מאוד מקווה שבסביבות מאי אנחנו נעלה כבר בפיילוט ראשוני, פיילוט בדיקות, כמובן עם חברת מרמנת, לקבל את התוצאות כדי לראות אם זה עובד בינינו. במאי נוכל להודיע על עלייה לאוויר.

במאי רק פרסום תוצאות.

אני מדבר עלינו, בכלל על כל הרעיון בכללותו.

אולי נאפשר ל"מרמנת" בשלב הראשון עד שהם יגמרו את הפיתוח ביוני, כשהמבחן של יוני. שאת המבחן של מרץ ש"מרמנת" תפרסם בינתיים על דעתה מהן התוצאות מבלי שתהייה לזה גושפנקה. נחכה לגושפנקה.

אנחנו נפרסם את התוצאות.

מה שאמרתי, אנחנו עשינו, אנחנו נעשה את זה עכשיו.

אני חייב להגיד משהו. לגבי המבחנים של אדר נוכל לפרסם באותה תצורה שקיימת היום - - -

מתי. מתי?

כשנקבל את התשובות. ברגע שנקבל את התשובות נעמיד שני אנשים לטובת טיוב הנתונים, נפרסם את התשובות חודש אחרי.

זאת אומרת, עד חודש אייר. סליחה רגע, אני באמצע משהו. אם המבחן הוא באדר, אין לנו עוד תאריך, מה התאריך של אדר?

חברת מרמנת אמורה לתת לנו את התאריך הסופי.

את מה שאנחנו היינו עושים כל הזמן בבנייני האומה עם כל המוסדות ועם אישור התקציב ועם כל - - -

מה שעשיתם עד היום זה רע מאוד. אל תעשה עוד פעם את אותו דבר.

בואו נסביר. לנו אין וועדות, אם הרבנות תציב לנו עובדה אנחנו - - -

אני שואל שאלה ואני רוצה תשובה. מתי יהיה מבחן, מסוף ניסן יהיו - - -

סוף אדר ב' אני מדבר.

לא. אבל התוצאות 30 יום אחרי?

שבוע אחרי פסח. או.קיי.

אז נניח שבה' באייר יהיו אצלכם התוצאות. מתי זה יפורסם, נניח עד ט"ו באייר יהיה אפשר לפרסם?

יש שכלולים וכל מיני דברים טכניים, זה לוקח עוד חודש.

חודש? למה חודש?

נעמוד בשלושה חודשים, כמו שהתחייבנו המכתבים כבר יצאו. אנחנו רוצים להגיע למטרה שתוך שלושה חודשים אתה מקבל את התוצאה הביתה. כרגע זאת החלטת המועצה.

באקדמיה תוך שבועיים. עד חודש ימים. אין שום סיבה שיהיה יותר מחודש.

אני למדתי בעברית, היה שבועיים.

ארבעה שבועות, בסדר, אבל לא יותר.

מתחילת ניסן צריך להעביר את המחברות לסריקה וצריך לעשות מספרים חסויים קודם, יש כל מיני פרוצדורות - - -

הפרוצדורה הזאת חייבת להשתנות.

היא גם בתוך האקדמיה.

באוניברסיטה אין קודים חסויים?

בוודאי שיש.

אז איך ביום אחד הם עושים את כל הסריקה?

לא יודע, צריך ללכת לשם.

מערכת הבקרה ומערכת המחשוב של האוניברסיטאות, כמו שהרב יודע, היא טיפה יותר מתקדמת מהרמה של המערכת של הרבנות לישראל וזה בלשון המעטה, למרות שעכשיו אנחנו בתמונה וברוך ה' אנחנו מנסים לקדם תהליכים.

כמה זמן ייקח לכם לעשות את המהלך הזה?

אנחנו מבחינתנו, מרגע קבלת התשובות תוך שלוש דקות וחצי זה באוויר. זה לא תלוי במחשוב ולא במנכ"ל. אני מקווה שתוך שלוש דקות מרגע הפרסום זה באוויר.

בתחילת אייר יש את התוצאות מהבוחנים.

ה' באייר מקסימום.

דברים חסויים, לשלוח אותם לסריקה גם זה סיפור ומהלך של בין עשרה ימים לשבועיים ואז זה יעבור לבוחנים. איך אפשר לעשות את המבחנים תוך שלושים יום?

זאת אומרת, רק בליל הסדר זה - - -

אלא אם נביא את המחברות בשיטה של פעם. נעביר את המחברות ישר מבנייני האומה בלי מספרים חסויים, בלי כלום נעביר את זה לבוחנים. כרגע אנחנו שומרים את טוהר הבחינות מבחינה הכי טובה מבחינתנו. אנחנו לא ניתן לקלקל את העניין הזה.

אני מכבד את הרב מזרחי. אני יודע את הפעילות שלו ואת כל הדברים שלו, אבל הרב מזרחי אמר שהוא לא יודע איך עושים את זה באוניברסיטה. אני מצפה מהרבנות הראשית לישראל שכן תדע איך לעשות דבר עם קודים ועם הכול ומקסימום שבוע ימים לאחר הבחינות שיהיו אצל כל הבוחנים. תראו לעצמכם שהיינו צריכים לעשות בחירות לכנסת, מתי אני אדע שהשישי נכנס או לא. לכן אני אומר שצריך לראות - - -

אנחנו נראה איך אנחנו יכולים לייעל את העניין הזה.

מי שיעשה בגוגל תוצאות בחינות רבות תוצאות, תראה שכבר משנת 2010, תש"ע, מהפך ברבנות.

אני אחראי רק חצי שנה בסך הכול.

לא משנה, אבל אני מבין. אני חייב לומר שהרבנות זה מוסד שאני מעריך אותו. בעיניי יש פה - - -

יש לנו הרבה ניסיון בעניין הזה, נשב ביחד וביחד עם הרב מזרחי נבנה. אם נצעק שמה שהיה בעבר - - -

אתה מסוגל שאחרי המבחן, נניח נניח - - -

אני אומר שאנחנו נביא את הניסיון שלנו ונעשה את כל המאמצים. אני בהחלט רגיש לדברים של מה שהם אומרים. אני חושב שגם הרב מזרחי רגיש לזה. הוא צודק כשהוא אומר שצריך לעשות את זה נכון. יש לנו אנשים שעושים את זה היום במקומות אחרים, הם יביאו את הניסיון הזה. אנחנו נפגש בהמשך ונמצא את הפתרונות.

מה שאני אעשה היום בפגישה, זה האם אפשר לתת להם גם את המטלה של הסריקה. אם אפשר לעשות - - -

בהחלט כן.

אני לא רואה פגם בשלושה חודשים.

רגע, אני מבין שסריקה זה דבר מנהלי שאין שום סיבה שלא תעשה את זה חברה תוך הבטחת המידע.

אנחנו יודעים לעשות את העבודה.

למשרד החינוך יש מערכת סריקה משלהם. חברים, מערכת סריקה משלהם עם יכולת סריקה של כמעט - - -

אתה יושב היום במועצת גבעת זאב. אפילו לבנות בניין בשלושה חודשים.

לא בגבעת זאב.

הרב אייכלר, אומרים פה שאנחנו לא נמצאים במקום הזה. בעצם אנחנו באים לפה בבקשה ואומרים שלא יכול להיות שהכבוד של הרבנות נמצא פחות ודברים כאלה. הרבנות היא מאוד חשובה לנו. כל מי שנמצא כרגע בשולחן חשובה לו כבודה של הרבנות, חשוב לו תמיד. הבקשה שלנו כלפי המשרד שיקצו את המשאבים המתאימים.

למה זה לוקח חודש? מה זה השקלולים. תסביר מה זה השקלולים.

אמרתי שקלולים כפול התוצאה שתשלח לאנשים הביתה. אנחנו רוצים לסגור את התהליך הזה של שלושה חודשים שאנשים יקבלו את המכתבים הביתה. זה המצב.

מה המילה שקלולים. המנהלת כאן - - -

בוחנים את זה שניים, שני רבנים בוחנים את זה. מגיעות התוצאות, צריך לשקלל את התוצאה, כשהתוצאה תצא עם ציון עבר או לא עבר.

שקלול זה פעולת מחשב. זה מחשב, יש אופציה באקסל לעשות זה וזה עוד כפול שתיים. כן.

כמו שליאור אומר, כל התכנות האלה המודרניות יחשבו בדיוק. כרגע אנחנו עובדים בשיטה ידנית. זה המצב.

אנחנו לא בעבר, רוצים להתקדם קדימה.

מתקדמים קדימה. הוא אומר לך שיש לו חברה היום, אנחנו נהיה איתו 24 שעות ביממה ונעזור לו במה שאפשר גם מעבר למה שכתוב, רק לעזור לו. אמרת שבנושא הטכני נעזור לו ככל יכולתנו ככל האפשר. אם תחזרו כל הזמן אחורה לא נגיע לשום נקודה. נושא הרבני, לא מבין בזה, יש מועצת הרבנות היא המחליטה.

אנחנו נעביר דווח איך אנחנו מקצרים את השלושה חודשים.

אגב, זה עדיין לא שלושה חודשים.

לא. לא. אנחנו מקצרים את השלושה חודשים. נקצר.

רק לגבי השאלה ששאלת מנהלת הוועדה. העובדה שאנחנו יושבים עם "מרמנת", אנחנו נראה בדיוק מה היכולות שלהם ואם אנחנו נצליח עוד חלק קטן בתהליך שהוא יחסוך לנו שבועיים של ההעברה - - -

אני רוצה לסכם את הישיבה בכמה בקשות שאנחנו רוצים.

דבר ראשון שכבר אמרנו, כבר אמרתי לגבי מה שאנחנו רוצים. עכשיו אני רוצה להיות מאוד מאוד קונקרטי.

בעזרת ה', תוך שבוע ימים אני רוצה מסגרת, לקבל מכם דוח מסגרת איך אתם בונים את המערכת כדי שהיא לא תהייה כמו שהיא הייתה. אתם תשבו עם החברה, תשבו עם מר מזרחי, תשבו עם האנשים הטכניים. שלב ראשון, גם אם עדיין הפיתוח החדש שלא היה, אני רוצה שמינימום חודש ימים לאחר הבחינה, זאת אומרת ששבוע לאחר הבחינה החומר יהיה סרוק בידי הבוחנים. 30 יום אחר כך שהבוחנים יחזירו את החומר. שבוע לאחר מכן יעשו כל השקלולים – זה יוצא בערך חודש וחצי אחרי מהמבחן, שידע כל נבחן, בין אם בטכנולוגיה הקודמת של תעודות הזהות או איך שאתם עושים את זה ובין אם בפיתוח החדש שיהיה. האם מקובל עליכם דבר כזה? זאת הבקשה שלנו.

אנחנו ניתן תשובה תוך שבוע האם אנחנו יכולים להתכנס לתוך לוחות הזמנים האלה.

גם אם אתם יכולים לתת לנו את לוחות הזמנים.

ברור וגם מתי נפעיל את המנגנון הזה.

בדיוק. לא את המנגנון החדש, לא את המנגנון המפותח.

לגבי מועדי בחינות אני רוצה לבקש, יש לנו היום שניים. בפעם הקודמת ביקשנו שיהיו עוד שלושה או ארבעה. זה גם יקל עליכם כי באים 1,000 איש ביחד וזה בלגן.

6.000, כן, אבל אנחנו צריכים להפעיל את המנגנון ארבע פעמים.

אז שלוש פעמים מינימום כי ההתנפלות, יגיע צונאמי של אברכים שלמדו ימים ולילות. הבושה שהייתה בבנייני האומה באחד המקרים ששמעתי. אם תעשו את זה ארבע פעמים בשנה זה גם יקל עליכם, יקל על הנבחנים.

זה רק יעמיס על המערכת ואני אסביר.

המערכת קיבלה עכשיו סיוע מאוד גדול מבחוץ.

כל צוואר הבקבוק שנוצר הוא נוצר בגלל שהיו שלושה מועדים בשנה. נוצר מצב שבסוף התאריך הרישום בחודש שלפני בחינות האנשים היו גם צריכים לקבל תוצאות של המועד הקודם. מזה נוצר בלגן בכל המערכת. אני חושב, מועצת הרבנות החליטה וישבה ודנה על זה, שאנחנו מורידים את המבחנים משלוש פעמים בשנה לפעמיים בשנה. אני לא מכיר שום מוסד אקדמי, אם מכירים מוסדות אחרים שיגידו לי בבקשה, שעושים את זה שלוש פעמים בשנה - - -

יש מועד קיץ הרב. באוניברסיטה הפתוחה יש שלושה- - -

יש שלושה מועדים.

אני מסתפק בשלוש פעמים בשנה. אני אומר שאני רוצה לפחות שלוש פעמים.

עם כל העדינות שבי אני רוצה להביע מחמאה על זה שהוועדה דנה כבר וביקשה דברים ומאז ועד אחרי ארבעה חודשים, אומנם אני שמח שהמכרז נפתח, אבל אני רציתי שהמכרז יתחיל לפעול תוך ארבעה חודשים.

אמרתי, הוא לא היה פועל. המועד הבא זה באדר. המרכז יעבוד במועד הבחינות הבא.

אז אני מבקש שזה יהיה שלוש פעמים בשנה. אם יש באדר אז שיהיה גם בקיץ ואחר כך בתחילת החורף וכך יש לך שליש, שליש, שליש.

עם מועדים ברורים.

הם יודיעו מראש .הוא יעזור לכם מבחינת הלוח לתאם תאריך.

נגעתי ב- 7 נקודות אם הרב זוכר, אני אשמח אם הרב יתייחס אליהן.

מה, לגבי תכני הבחינות?

מה שדיברנו, תאריכים שנה מראש, נוסח הבחינה, בוחנים בשעת הבחינה, פרסום התשובות על ידי הבוחן, כמובן פרסום מחברת הבחינה וקבלת תוצאות הבחינה.

אני כוועדת כנסת, כמו שאמרתי קודם, עם כל הכבוד לעצמנו, לא יכולים להיכנס לתכנים - - -

לא תכנים.

מנהלי, רוצים שיהיו שלושה מועדים, רוצים. כמו שאמרתי, תאריכים לגבי התוצאות, אנחנו רוצים תאריכים ברורים למועדי בחינות. מה עוד?

פרסום תוצאות הבחינה.

פרסום תוצאות הבחינה, מה זאת אומרת?

לא התוצאה שקיבלת. מה הבוחן - - -

זה עניין של תכנים.

ברשות היושב ראש. האם יש אפשרות לפרסם את התשובות?

תשובות לשאלות חוזרות.

אנחנו מחלקים בין העורכים לבין הבודקים. אנחנו הולכים לעשות עכשיו שני מכרזים. אחד פנימי אצלנו ברבנות, יהיה מכרז לבודקים ויהיה מכרז לעורכים. זאת אומרת, העורכים יערכו רק את השאלות ויביאו את המבחנים עם התשובות. הם יכינו את המבחנים עם תשובות מוכנות. כמובן שזה לא יתפרסם לנבחנים. זה יתפרסם שבוע אחרי זה כמו שהוא אמר - - -

התשובות, יהיה אפשר לפרסם את התשובות כדי שבנאדם יכול לבדוק אם הוא עבר או לא עבר.

אני אומר, התכנית שלנו, שיפורסמו באתר האינטרנט את התשובות בצורה מסודרת אחרי שאנחנו נעבור את התהליך של עורכים לבד ובודקים לבד.

שבוע לאחר הבחינה זה יהיה?

כן.

במבחן הקרוב, יש תאריכים כמה זמן לחכות?

אפשר במבחן של אדר לעשות את הפעולה שאמרת עכשיו?

כן, למה לא.

אם אנחנו נצליח להגיע לפתור והתשובות תהיינה אצלנו, בוודאי שכן. עכשיו זה גם יפתור את הבעיה.

הרב מזרחי, אתם כתבתם שפרסמתם באתר הרבנות את תוצאות מבחני ניסן: "וימים אלה אנו שוקדים על השלמת העדכון של תוצאות חודש אב תשע"ה".

כבר נעשה.

כבר נעשה. אז רוצה לרשום לחיוב שהדבר נעשה.

אני רוצה להודות לכם שהייתם איתנו. בעזרת ה' שלא נצטרך עוד פעם להתכנס בעניין הזה. תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:30.