הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 129

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, ט"ז בטבת התשע"ו (28 בדצמבר 2015), שעה 9:30

הידבקות יולדות בחיידק טורף, של חה"כ עאידה תומא סלימאן

הידבקות קשה של שתי יולדות בחיידק טורף, ככל הנראה מאיש צוות רפואי, של חה"כ מירב בן ארי

הידבקות קשה של שלוש יולדות בחיידק טורף, ככל הנראה מאיש צוות רפואי, של חה"כ יואל חסון

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

ישראל אייכלר

אייכלר ישראל

אלי אלאלוף

מירב בן ארי

מאיר כהן

עבדאללה אבו מערוף

יואל חסון

אחמד טיבי

סופה לנדבר

איילת נחמיאס ורבין

עאידה תומא סלימאן

פרופ' ארנון אפק - המשנה למנכ"ל משרד הבריאות

פיראס חאיק - עו"ד, מינהל רפואה, ניהול סיכונים, משרד הבריאות

טלי שטיין - עו"ד, ממונה על תחום בריאות, משרד המשפטים

פרופ' גליה רהב - מנהלת היחידה למחלות זיהומיות, בית חולים שיבא תל השומר

אורון לביא - עו"ד, ממונה חקיקה, לשכת עורכי הדין

מזל נייגר פיטוסי - עו"ד, ממונה חקיקה, לשכת עורכי הדין

מאירה בסוק - עו"ד, הלשכה המשפטית, נעמ"ת

ענת כהן שמואל

אהובה שרון, חבר המתרגמים

הידבקות יולדות בחיידק טורף, של חה"כ עאידה תומא סלימאן

הידבקות קשה של שתי יולדות בחיידק טורף, ככל הנראה מאיש צוות רפואי, של חה"כ מירב בן ארי

הידבקות קשה של שלוש יולדות בחיידק טורף, ככל הנראה מאיש צוות רפואי, של חה"כ יואל חסון

בוקר טוב. היום ה-28 בדצמבר 2015, ט"ז בטבת התשע"ו, השעה 09:37. אנחנו התכנסנו לדון בבקשה לדיון דחוף של חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, מירב בן ארי ויואל חסון.

אני שמח שנמצאים אתנו גם חברי הכנסת סופה לנדבר, מאיר כהן, אחמד טיבי ועבדאללה אבו מערוף.

אנחנו דנים בנושא שהוא מאוד מסוכן שפגע עד עתה ב-14 מקרים של אנשים שאושפזו באופן דחוף כאשר שלושה מהן עד היום מטופלים בטיפול נמרץ. לצערנו אישה אחת, תושבת נתיבות, נפטרה לפני שבוע. אני חייב להגיד שלמיטב ידיעתי לא מדובר רק ביולדות אלא מדובר בשפעת שפגעה באנשים האלה.

נכון. זאת שפעת שנשים יולדות ובהריון נמצאות בסיכון יתר.

אבל לא רק.

אבל זה לא הנושא.

אנחנו לא דנים עכשיו בשפעת.

הדיון הוא על השפעת.

לא. על החיידק הטורף.

יואל, השפעת היא לא תחום ההתמחות שלנו.

השפעת, לא. חיידקים טורפים יש כאן מספיק.

אני מתנצל על חוסר ההבנה שלי. אתם מדברים על הידבקות יולדות בחיידק הטורף.

נכון.

בסדר. לא קשור לשפעת.

רשות הדיבור לחברי הכנסת. לפי הודעת המזכירות עאידה היא הראשונה להגיש את הבקשה, אחריה מירב בן ארי ואחריה יואל חסון.

תודה כבוד היושב ראש. האמת היא שברגע ששמעתי את החדשות האלה, הזעזוע היה עמוק. אני שמחה לראות שגם חברי כנסת גברים הצטרפו לדיון אבל אני חושבת שנשים שעברו את החוויה הזאת, להיות בחדר לידה ולעבור את החוויה של הרגשת חוסר האונים ולהרגיש שהרופאים בעצם הם השולטים בכל צעד ושעל בתוך חדר הלידה, שייכנס ללב כל אישה שעומדת ללדת החשש הזה שדווקא מתהליך שהיא אמורה לצאת אחריו אימא ואמורה להיות עם הרבה שמחה, היא יכולה להיפגע בצורה בלתי חוזרת והיא יכולה להידבק בחיידק טורף זה או אחר. במקרים הספציפיים האלה, שלוש נשים עברו כריתת רחם וכולנו – למרות שאני לא יודעת אם אלה כולנו – מבינים את עומק ההשפעה של כריתת רחם אצל אישה. תהליך שאמור להיות תהליך משמח, יכול לגרום לאישה אסון טוטלי גם מבחינה נפשית, גם מבחינת ההשלכות הפיזיות והבריאותיות על חיי האישה לאחר מכן. בדרך כלל נשים נכנסות לחדר לידה ללדת כאשר לרוב הגיל הממוצע הוא מקסימום 35 וזה אומר שהן עדיין בתחילת החיים שלהן אבל הן יוצאות מחדר לידה, לאחר שיכול להיות שהסתכנו במצב כזה.

הייתי רוצה להעלות שאלות לגבי המקרה הספציפי ואני מקווה שנקבל תשובות כי הבנתי שלאחר שבית החולים הבין שיכול להיות שהנשים נדבקו בחיידק הטורף על ידי רופא שטיפל בהן, שיילד אותן והוא עצמו היה נשא, האם בית החולים ידע או הרופא עצמו ידע שהוא נשא חיידק כזה? אם אכן זה היה ידוע, מה נעשה כדי להגן על הנשים האלה ולמה הוא היה צריך להיות מעורב בלידה כאשר הוא נשא של החיידק?

אני לא רופאה. אני לא יודעת מה הרגולציה במקרה הזה של בדיקות לרופאים שמעורבים בתהליכים שיכולים להיות מדבקים אבל עובדה שיותר מחמש-שש נשים – שלפחות אנחנו יודעים עליהן – כן נדבקו.

השאלה השנייה שעולה לי בראש היא האם היה אפשר למנוע הידרדרות המצב עד כדי כריתת רחם? אני יודעת, ואני אומרת את זה לצערי הרב מניסיוני כאישה, שיש איזושהי זילות אצל הרבה רופאים ביחס שלהם לנושא של כריתת רחם. לצערי הרב עדיין הרבה רופאים מדברים על כך כעל תהליך שהם רואים בו רק את הצדדים שהם יכולים למנוע ולא חושבים הרבה פעמים על ההשלכות על הנשים לאחר מכן. האם היה אפשר למנוע את כריתת הרחם?

את אומרת שהיד על ההדק קלה בקבלת החלטה כזאת?

הרבה נשים יגידו לך זאת מהחוויה שלהן. אני רוצה להגיד לך שמהחוויה האישית שלי, כן. הרבה פעמים הרופאים הולכים להצעה כזאת כאשר יכול להיות שיש עדיין תהליך שהאישה צריכה לעבור אותו עד קבלת החלטה כזאת.

והם לא עושים את זה.

זה החשש שלה.

זה החשש ואני רוצה לומר שזה אפילו מעבר לחשש. אני רוצה להגיד שהרבה פעמים הרופאים מתייחסים לנושא של כריתת רחם כאשר לפי הבנתנו כנשים הם לא מבינים את כלל ההשלכות שלו אלא מסתכלים עליו כעל ביצוע ניתוח פיזי ולא ממש קולטים את כל מה שקורה מסביב לזה, גם מבחינה נפשית, גם מבחינה בריאותית, גם מבחינת תפקוד האישה וההסתכלות שלה על עצמה ואיך היא תופסת את עצמה. תבדקו האם זה מוצע באותה מידה בקלות כזאת לגברים במקרים מסוימים. אני לא חושבת שהיו מציעים דבר שנתפס בהוויה של האישה כסמל המיניות שלה.

אני משער שאם אצל גבר יאתרו סרטן בערמונית שלו והסרטן מסכן את חייו, הוא יעבור כריתה.

נכון. כאשר יש סרטן רחם או סרטן בצוואר הרחם, כורתים חלקית. נכון, יש מקרים. אני אומרת שבהרבה מהמקרים, לצערי, אין את הרגישות הזאת. זה מה שאני אומרת. כאשר יש צורך בכריתה, השאלה הבסיסית שלי הייתה האם במקרים הספציפיים האלה היה אפשר, עם הגילוי היה יותר מוקדם, לחסוך את הדבר הזה, במיוחד שכולנו יודעים שעד גיל חמישים, כריתת רחם נחשבת לנכות מוכרת. השאלה היא האם ננקטו כל הצעדים והאם יש מסר או משהו אותו למדתם מניתוח המקרה הספציפי הזה ושינוי בצעדים. אני מרגישה שאין.

תודה. מירב בן ארי, בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש. קודם כל, אני חייבת להביע תרעומת על ישיבת הוועדה המביכה הזאת. עם כל הכבוד, זה לא יכול להיות שיושבים כאן כל כך הרבה חברי כנסת ולא סתם מכל הסיעות כי באמת הנושא הזה כל כך חמור בעיני וחמור גם בעיני הציבור, ובאים לכאן שלושה אנשים. מי הנציג של משרד הבריאות?

אני. אני המשנה למנכ"ל משרד הבריאות שעשה גם תחקיר בנושא הזה והיה אחראי על ניהול סיכונים. נמצא כאן גם עורך דין פיראס חאיק ופרופסור גליה רהב מבית החולים שיבא שהיא מנהלת היחידה. זאת אומרת, נמצאים כאן האנשים הכי בכירים במערכת.

והנציג של בריאות הציבור? זה גם אתה לצורך העניין?

כן.

כל משרד הבריאות עכשיו נופל עליך. קראתי בסוף השבוע את הכתבה על הרופא מבית החולים תל השומר. קודם כל, אני חייבת להגיד לחברת הכנסת עאידה שהוא לא ידע וזה בוודאות וזה ברור. הוא הגיע מחוץ לארץ והוא לא יכול היה לדעת שהוא נשא. לא רק זה אלא אני יודעת שהמנהל של היחידה בתל השומר – וחבל שהוא לא כאן - מי שקרא ומי ששומע אותו, ואני עסקתי בעניין הזה ואני מודה שקראתי את הכתבה עליו לעומק ואני יודעת שהוא עושה ימים ולילות, רואים את זה ויודעים שהוא מנסה למצוא את הפתרון. לכן אני כבר אומרת לך שכל מה שקרא את הכתבה מבין שבהחלט אותו רופא, שזה לא אותו רופא שהתראיין בכתבה, שהגיע מחוץ לארץ, לא ידע שהוא נשא את החיידק וזה בוודאות.

אני רוצה לשמוע את תוצאות התחקיר.

אני אומרת את זה כי העלית את זה והתייחסת לזה.

אני רוצה להתייחס למשהו אחד. אין ספק שבעולם היהודי, ושמענו את ההתייחסות שלו, הנושא הזה של הרחם הוא נושא שהוא הרבה יותר מועצם.

מה זה בעולם היהודי? מה הקשר?

אני רוצה להסביר לך משהו. יש משהו במדינת ישראל – אני אעשה את זה יותר מדויק – בנושא של הרחם שהוא מאוד מאוד רגיש. יבואו אותם רופאים שנחשפים למה שקורה במדינות אחרות ויעידו – גם העיד אותו מנהל מחלקה – שבמדינת ישראל יש רגישות גבוהה לנושא של הרחם. אגב, אני לא יודעת מה קורה מבחינת מחקר משווה, אם הנושא של הרחם, כאשר אתה כורת אותו, הוא נכות גם במדינות אחרות. מעניין לבדוק. אני לא יודעת אבל בטוח שבארץ שלנו שמים על זה את הדגש.

לא אחזור על הדברים שעאידה אמרה. ברור לי שהרופא לא ידע שהוא נשא וברור לי שכל הנושא הזה הגיע לפתח בית החולים ובית החולים עושה ימים כלילות כדי למצוא פתרון וכדי למנוע את הנושא הזה של התפרצות החיידק הטורף.

מה שמטריד אותי בכל הנושא הזה זה עד כמה באמת – וראיתי שהרופא בכתבה התייחס לזה – הנשים המעורבות ידעו, או משפחתן, את ההשלכות של העניין ועד כמה שנים שהגיעו לבדיקות באמת יודעות את ההשלכות על מצבן. דבר שני שאני רוצה לדעת ולשאול אתכם, למרות שקראתי אבל שם לא היה לי ברור, עד כמה חשפתם את העניין של החיידק בפני כל המטופלות, מה גם שאנחנו יודעים – וגם קראתי על החיידק הזה - - -

אני רוצה להזכיר לחברים שהדין הוא דיון דחוף וקבענו לו שעה.

אין בעיה. אני שאלתי את השאלות גם לגבי הנשים, גם לגבי המודעות מסביב וגם על כך שאנחנו יודעים שהחיידק הזה עובר בהתעטשות ולכן איך באמת אתה יכול למנוע שאפילו אותן אנשים שבאו לבקר בבית החולים לא נחשפו לו.

אם הוא עובר בהתעטשות, זה לא מגיע לאיברים הפנימיים.

עובר גם לגוף.

חבר הכנסת יואל חסון.

תודה רבה אדוני היושב ראש. אני באמת יזמתי את הדיון הדחוף הזה.

גם אתה.

גם אני יזמתי את הדיון הדחוף הזה כי הידיעה הזאת והסיפור הזה נגעו בי ולקחתי את זה מבחינתי מאוד מאוד קשה.

קודם כל, צריך להגיד גם מילה טובה על כל המערכת שמטפלת ביולדות ובילודה במדינת ישראל כאשר בסך הכול באמת המערכת היא מהמתקדמות והמתפתחות בעולם. אין ספק שיש כאן הצלחות גדולות גם במקרים של נשים שנתקלו בקשיים בלידה או נשים שיש להן קושי להיכנס להריון. יש כאן מערכת מאוד מאוד טובה שמאפשרת תודה לאל לרוב הנשים במדינת ישראל שרוצות להביא ילדים לעולם, אכן לעשות זאת.

המקרה הזה אפילו קצת הפתיע אותי, שיכול לקרות דבר כזה אצלנו בשנת 2015 במערכת בריאות שהיא בסך הכול מערכת בריאות טובה ומקצועית. באמת מדובר כאן בעיני באירוע קשה וטראומתי, בוודאי עבור הנשים שנפגעו מזה באופן אישי אבל לא רק אלא גם נשים אחרות שאני בטוח שזה הכניס אותן לחרדות רבות ולדאגות רבות מפני דבר שכאילו נראה שלא ניתן להתמודד מולו. כמו שאמרה כאן חברת הכנסת בן ארי, הרופא לא ידע, אף אחד לא ידע, קרה כאן דבר שהפתיע את כולם וכל אחת יכולה לחשוב לעצמה שאולי רופא אחר גם לא יודע על כך.

אם רופא לא ידע, יכול להיות שהוא נדבק ממטופלת שלו.

אני פחות בהקדמות ויותר בשאלות שחשוב לי לקבל עליהן תשובות. קודם כל, אני יודע שקיים נוהל שמחייב צוות רפואי להתחסן נגד מחלות חיסוניות לגביהן יש חיסון בטוח. יש חוזר מנכ"ל בעניין הזה. אני רוצה לשאול האם הנוהל מקוים כלשונו, האם זה בדוק שהוא מקוים ואוכפים את קיום הנוהל הזה.

שנית, אני רוצה לדעת האם מעת לעת גם עושים בדיקות תקופתיות לרופאים. אולי אם הרופא הזה היה עובר בדיקות תקופתיות היו יודעים שהוא נשא. אני רוצה לדעת אם יש בכלל נוהל לבדיקות של צוותים רפואיים לגבי מחלות מדבקות, זיהומיות וכיוצא באלה.

דבר נוסף שחשוב לי לדעת ולהבין איך נדבקו הנשים בחיידק. האם באמת הקפידו על כללי הסניטריה – כפפות, מסכות, חיטוי ידיים באמצעות אלכוהול – והאם זה אכן בוצע או כאשר בדקו, האם גילו שלא פעלו בדרכים שבדרך כלל אמורים לפעול בכל עניין הסניטריה.

אני רוצה גם לדעת האם יש אחידות ברמת הנהלים שמשרד הבריאות כופה או מורה לבתי החולים מבחינת השמירה על הסניטריה למינה וכל הדברים האלה. האם יש אחידות בנהלים.

השאלה הנוספת היא האם אתם יודעים בוודאות שאותן יולדות נדבקו מאיש הצוות הרפואי.

אני גם רוצה לדעת איך אתם מתכוונים לפצות את אותן נשים. האם יש אתן איזשהו תהליך בנושא הזה או שנצטרך לראות שהנשים האלה, בנוסף, יצטרכו לעבור חוויה של משפטיזציה ותביעות או שאתם מראש כבר באים במגע עם אותן נשים, ואגב, לא רק בעניין כספי שהוא מובן מאליו בעיני אלא גם בסיוע נפשי שלדעתי הוא משהו שנדרש מאוד לנשים הללו. תודה רבה.

תודה. חבר הכנסת אחמד טיבי שיש לו גם הכשרה מקצועית.

תודה. אני אהיה קצר כי אני צריך לעבור לוועדת הכספים שם דנים בהעברה תקציבית.

אלא אם כן עוד פעם יעשו לך תרגיל.

לפי אתמול לא צריך לקיים ועדת כספים כי הכול סגור.

לא. אני מדבר על העברה תקציבית ודאית עם כסף ברור וצבוע בניגוד לתכנית ההיא.

אדוני היושב ראש, אני רוצה לברך את עאידה, את מירב ואת יואל על עצם העלאת הנושא. כריתת רחם היא דבר טראומתי. נקודה. גם גופנית, גם נפשי, אבל עושים אותה מחוסר ברירה ולא כמשהו אלקטיבי. השאלה היא למה יש הדבקה, האם אפשר היה למנוע אותה, ולשם כך מתקיים הדיון היום. אני בטוח שגם המשנה למנכ"ל משרד הבריאות וגם האורחים הנכבדים ידעו לענות על השאלה.

אני שותף לדעתו של יואל לגבי הרמה המצוינת של רפואת נשים ומיילדות במערכת הבריאות בישראל שהיא אחת הטובות בעולם. תודה רבה. לכן גם עזבתי אותה.

עוד מישהו מחברי הכנסת רוצה לשאול?

כן. בוקר טוב אדוני היושב ראש ובוקר טוב לחבריי. ארנון, לי חשוב מאוד לשמוע איך נערך בית החולים מהרגע שהדבר הזה קרה ומה מערך הפקת הלקחים כי זה הדבר החשוב ביותר לפעם הבאה. ברור לנו שקרה מה שקרה ודברים טראומתיים קרו. אני תמיד יוצא מתוך הנחה שאני לא חושד בכשרים ואני לא מאמין שיש רופא באחד מבתי החולים שחלילה יודע שצריך לעשות תהליך מסוים ומחליט על כריתה בלי לדון עם מי שצריך אבל אם כן, בנימת הדברים שלך היה כאילו שאת יודעת דברים שאת לא אומרת אותם לוועדה, ואם כן, זה חמור אבל אני עדיין לא חושד בכשרים. מה שחשוב לי זה לשמוע באמת מה התהליך שעשיתם מהרגע שזה קרה והאם בעקבות התהליך נולדו הוראות חדשות.

בוקר טוב לכולם. זה דיון מאוד חשוב. רציתי לשמוע את הנציגים אבל אני פחות או יותר יודע על מה מדובר ויודע מה יגידו כי אני במקצוע. לכן אני מרשה לעצמי לא להגן עליהם אלא לומר מה שאני רואה מבחינה אובייקטיבית.

אנחנו חייבים ללמוד את הלקחים ולראות האם היה ניהול סיכונים כרגיל וכפי שצריך. אני בטוח שכל הדברים נעשים כהלכה אבל את הנושא חייבים ללמוד וללמוד על המקרים המצערים שקרו. אנחנו יודעים שברפואה אין מתמטיקה אבל אין דבר שיחלוף ולא יתייחסו אליו. ההתייחסות הזאת מאוד חשובה ואני מודה לחברים שהעלו את הדיון.

אני רוצה להסתייג מהדברים שנאמרו לגבי הגישה לכריתת רחם. אני לחלוטין מסתייג מהם. זאת לא הגישה הרפואית אותה אני למדתי, זאת לא הגישה הרפואית אותה אני מכיר טוב. דוקטור טיבי מומחה בנשים ואני מומחה באורולוגיה ולכן החברה עאידה, יכול להיות שיש צורך לדון בנושא הזה, ואני בעד.

אני מבינה את דעת הרופאים בנושא הזה. אני הבאתי את הדעות, את ההרגשות ואת החוויות של הנשים.

אמרתי שאפשר לדון על זה.

כנראה שכריתת הרחם הייתה כי היו צריכים להציל את הנשים האלה. כריתת רחם במקרה הזה, היא לא נכות.

ברגע שצריך לכרות את הרחם או הרופא חושב שצריך לכרות את הרחם, בדרך כלל הוא מביא את זה כהחלטה ולא כתהליך שצריך לעבור עם האישה.

גם אני הייתי מעורב בהחלטות. יש לי פרקטיקה של 25 שנים גם בנושא וגם כאורולוג. לכן אפשר לדון בנושא. רציתי לשמוע אם משהו משותף מאחד את המקרים האלו שקרו כי זה מאוד חשוב לנו לדעת כדי להפיק לקחים וכדי שלא יישנו מקרים כאלה. אלה מקרים מצערים ואין מלים לתאר כמה זה מצער שמקרה כזה קורה וטוב שאנחנו יושבים כאן ודנים. אני שוב מודה למי שהעלה את הנושא לדיון.

תודה. ברשותכם, ניתן את רשות הדיבור לפרופסור ארנון אפק ואחריו לפרופסור גליה רהב.

אם אתה מוכן אדוני היושב ראש, אנחנו ניתן אולי לפרופסור רהב לדבר ואני אתאר את המקרים בכלליות כי יש הרבה מאוד שאלות כמו שהעלתה חברת הכנסת תומא סלימאן. פרופסור רהב גם הייתה שותפה להחלטות.

בסדר. תציגי את עצמך.

מזה הרבה שנים אני מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים שיבא ובמאורע הזה הייתי מעורבת מקרה-מקרה ולא רק במקרים עצמם אלא בכל ההתנהלות של מניעת הזיהומים.

קודם כל, אני חושבת שמאוד חשוב להדגיש מה היה כאן. מה שאתם אומרים זה בכלל לא מה שהיה. לא הייתה שום התפרצות. יש לנו נשים, ארבע נשים, שעברו כריתת רחם. זאת הבעיה. ארבע נשים עברו כריתת רחם כאשר חולה ראשונה, זה היה סטרפטוקוק ששונה לגמרי מהסטרפטוקוק של אותו רופא שעוד מעט אני אגיד איך ומה.

אל תשכחו שבית חולים שיבא הוא בית חולים מאוד גדול שכל המקרים הבעייתיים בארץ מגיעים אליו.

החולה השנייה הייתה חולה עם הריון מאוד מאוד מסובך שהיא דיממה כמעט למוות תוך כדי הלידה וזאת בכלל לא הייתה בעיה זיהומית אלא זו הייתה בעיה של דימום, דימום, דימום. פרופסור שיף באמת עמד בניתוח שלה וניסה לא לכרות את הרחם. אמרו לו שיציל את האישה ויעזוב את הרחם. ממש כך. היא דיממה ודיממה וזאת לא הייתה בעיה זיהומית. על זה אחרי כל כך הרבה פרוצדורות שהיא עברה, על מנת למנוע את כריתת הרחם, אחרי כל מה שהיא עברה, היא גם הזדהמה כי היא עברה כל כך הרבה הכנסה של גופים זרים לתוך הרחם בכוונה למנוע את הכריתה. אי אפשר היה למנוע את הזיהום וזה בכלל לא היה סטרפטוקוק. היו חיידקים אחרים, כל מיני חיידקים שלה. אלה לא היו חיידקים של בית החולים אלא אלה היו חיידקים רגישים לכל אנטיביוטיקה.

אבל בסופו של דבר היא נדבקה.

לא. אלה היו חיידקים שלה.

זאת הייתה מקריות.

כשמישהו בא לחדר ניתוח ויש לו אין סוף גורמי סיכון והחיידקים שלו בסוף גורמים לזיהום, אי אפשר להשתלט על זה. אי אפשר למנוע כל דבר.

כל ההריונות היו מאוד בעייתיים. הראשונה לא הייתה בעייתית ועוד מעט אני אדבר עליה. החולה השלישית היא חולה שגם לה הייתה לידה מאוד בעייתית, לידת ואקום ובדיעבד הסטרפטוקוק שלה והסטרפטוקוק של הרופא היה אותו חיידק ותכף נדבר עליה.

החולה הרביעית, בכלל לא הייתה לה מחלה זיהומית. היא עברה כריתת רחם כי הייתה לה בטן חריפה. מה זאת בטן חריפה? כשבא מישהו לחדר מיון עם בטן חריפה, מה זאת אומרת? בטן רגישה נורא שאי אפשר לשים את הידיים על הבטן מרוב שהבטן כואבת. זה אומר שהקרום של הבטן, קוראים לזה הפירנטונאום, מעורב. אנחנו קוראים לזה פריטוניטיס. זאת אינדיקציה לקחת את החולה לחדר ניתוח כי אם לא, הוא ימות. בדרך כלל זאת התפוצצות של מעיים, התפוצצות של משהו, של איזשהו איבר בגוף. זה אומר שאתה צריך לקחת אתו מיד לחדר ניתוח כי אחרת הבן אדם עלול למות. זה אינדיקטור לניתוח.

הוא לא עלול למות אלא ימות.

המקרה הראשון כן היה עם החיידק.

היה סטרפטוקוק שלא קשור לרופא. הוא היה מזן אחר לגמרי.

המקרה השלישי היה קשור לרופא.

כן. אני רוצה להגיד לכם – ויש על זה הרבה ספרות רפואית - ש-13 אחוזים מהמקרים קשורים לרפואה מסטרפטוקוקים אחרי לידה, 87 אחוזים הם בכלל לא קשורים. אל תשכחו שבבית יש את הילדים הקטנים ו-25 אחוזים מהילדים נשאים של סטרפטוקוק. הנשים בבית נדבקות מהילדים שלהן ולא מהרופא. המקרה הראשון, היא באה לבית החולים רבין עשרה ימים אחרי שהיא ילדה אצלנו. זה לא מבית החולים אלא זה מהחיידק שלה. בדיוק הבוקר באתי לכאן ודיברו אתי מחדר מיון שלנו. הגיעה במצב קריטי אישה בת שבעים עם אותו חיידק והיא נפטרה. זה חיידק קטסטרופלי שמתים ממנו.

הוא פוגע במי שיש לו בעיה במערכת החיסונית?

לאו דווקא. יכול גם אבל לאו דווקא.

את אומרת ש-25 אחוזים מהילדים נושאים אותו.

נשאים. נכון.

אם האימהות שלהם היו נדבקות, היו לנו מאות אלפי נשאים, אבל הן לא נדבקות. למה הן לא נדבקות?

כי לא כל נשא מדביק. לא כל אישה אחרי לידה נדבקת. זה תלוי בהמון דברים. זה תלוי - במה שאנחנו קוראים לו - במאחסן עצמו ומאחסן הוא לא רק דיכוי של מערכת החיסון. אישה אחרי לידה שכל האזור הזה הוא מאוד רגיש ומאוד נוטה להידבק מחיידקים, והיא נדבקת מהבן שלה, אולי היא נדבקת בידיים, אולי היא מנקה את עצמה.

אבל יכול להיות שגם כניסה באופן חופשי למחלקת לידה יכולה לגרום. כל אחד נכנס עם החמולה שלו. יכול להיות שצריך – כמו במדינות אחרות – למנוע את הכניסה החופשית הזאת.

אני רוצה לומר לך שאני חושב שמה שחברת הכנסת לנדבר אמרה, ואני מודה לך מאוד, זה אחד הדברים הכי בוערים. אני אומר לך שמחוויית הלידה שאנחנו עברנו במשפחה שלי, אם יש משהו טראומתי שעברנו – ואני לא אגיד באיזה בית חולים זה היה כי זה לא משנה – זאת הייתה ההמוניות וכמות האנשים שנכנסת בכל זמן ובכל שעה. זה משהו שאומרים שזה ישראלי, אבל זה מגעיל. זה מגעיל וזה פתח למחלות. אני חייב לומר שהייתי רואה את האבטחה של בית החולים נלחמת בזה מאוד אבל אף פעם לא מצליחה. סופה, אולי את ואני ניזום דיון ספציפי בנושא הזה.

אפילו חקיקה. מחלקת לידה זה דבר שצריך להיות סטרילי למען אותם ילדים והיולדות שנמצאים שם.

חברים, זה לא ויכוח בין חברי הכנסת.

אדוני, ברשותך, שאלה. כמה מקרים של כריתת רחם יש בשיבא?

יואל, תאפשר לה לסיים את הדברים. תשמור כמה שאלות לסוף הדיון9.

הגעתי לחולה האחרונה שהגיע, כמו שאמרתי, עם בטן חריפה ועכשיו אתם יודעים מה זה. אנחנו היינו סביבה חמישה רופאים בכירים מנהלי מחלקות במשך כארבע שעות וחשבנו כן לכרות את הרחם, לא לכרות את הרחם. נכון, אנחנו כאילו בהתפרצות ועדיין לא ידענו את כל הדברים ולא ידענו את סוג החיידק ואת השם המולקולרי שלו. זה לוקח זמן. אנחנו בהתפרצות כזאת כאשר החולה לפי כל אינדיקציה, היה צריך לקחת אותה לחדר ניתוח. רחם זה לא רגל. אם החיידק הטורף תוקף את הרגל, אנחנו לוקחים את החולה לחדר ניתוח, מסתכלים על הרגל ורואים אם זה כן או לא, אם יש מעורבות או אין ומחליטים האם לכרות את הרגל או לא. ברחם זה הרבה יותר מסובך. שוב, אני לא עושה את הניתוח אבל היינו שם וראינו. מבחוץ כשמסתכלים על הרחם לא יודעים ורק כאשר פתאום מסתכלים פנימה – והרחם אחרי לידה הוא פריך ואי אפשר להתחיל לחתוך אותו קצת ולראות אלא צריך או להוציא או לא להוציא. ההחלטות האלה מתקבלות אחרי קריעת ים סוף.

אנחנו מסיטים את העניין. אנחנו הולכים אחרי מה שעאידה תומא אמרה. אני כחבר כנסת מבקש לדעת אם היה מקרה של הדבקה, האם אכן היה המקרה ומה עשיתם בעקבותיו.

אני מגיעה לזה.

אני הבנתי שלא הייתה הדבקה.

הייתה הדבקה של אישה אחת, המקרה השלישי.

אנחנו לקחנו את העניין הזה מעל ומעבר. אנחנו הולכים לפי החוקים של ארגון הבריאות העולמי, של ה-סנטר אוף קונטרול בארצות הברית ויש גייד ליינס. הנהלים לפי ה-CDC ואחרי שיש שני מקרים, להתחיל לעשות חקירה. כבר שנים שאנחנו בשיבא, כל מקרה, לא מקרה כזה קשה אלא כל בידוד מעבדתי של סטרפטוקוק מהקבוצה A – ולא להתבלבל עם B כי זה חיידק אחר לגמרי, ב-B כל אישה עוברת סקר לפני הלידה על זה כי זה עובר לתינוק ו-A זה משהו אחר לגמרי.

זה החיידק הטורף A.

נכון. זה חיידק אחר לגמרי. זה לא B שכל אישה עוברת סיקור רגיל. במשך שנים בשיבא, כל בידוד שיש לנו במעבדה של החיידק הזה, אנחנו מיד הולכים לבדוק את האישה ולראות במה מדובר. יש נשאות וזה ידוע. נשים, אני לא מדברת כרגע על רופאים, נושאות את החיידק הזה בהריון בערך ב-0.03 אחוז. מספר מאוד זעיר. כמובן שלא כל מי שנושאת את החיידק מפתחת את המחלה. ברור שלא כי אחרת היו לנו הרבה יותר מקרים. המחלה הזאת היא יחסית נדירה. לפי הנתונים של ה-CDC זה בערך שישה מקרים למאה אלף לידות חי. זאת אומרת, זה לא שכיח. אבל אנחנו, בגלל החומרה של זה, כל מקרה אנחנו בודקים.

בשנת 2015 היו לנו חמישה בידודים מעבדתיים של נשים כאלה. בכולן זה לא היה משמעותי, היו בכלל במיון גניקולוגי ושוחררו. לא הייתה לזה שום משמעות. אחרי שאנחנו קיבלנו טלפון מבית חולים רבין לגבי האישה הזאת שמאושפזת אצלם – קיבלנו את ההודעה גם ממשרד הבריאות על כך שבית חולים רבין הודיע להם וגם מבית החולים רבין ישירות, מהאחיות למניעת זיהומים והרופאים שהודיעו לנו על כך באותו יום – ומיד התחלנו לעשות חקירה. אני אישית ביקשתי את החיידק מבית חולים רבין שיהיה אצלי כדי שאם יהיו עוד מקרים, שנבדוק ונוכל לראות אם זה כן אותו חיידק או לא אותו חיידק. שלחנו אותו גם למעבדות של משרד הבריאות כי יש להם איזושהי שיטה מיוחדת לדעת מולקולרית איזה חיידק זה כי לסטרפטוקוק יש חלבון מסוים שקוראים לו אמ-פרוטאין ויש כ-150 סוגים שונים והם שונים לגמרי האחד מהשני.

ברגע שקיבלנו את המידע הזה, מיד הוצאנו מהמחשב ומחקירה בשטח את כל אנשי הבריאות שהיו במגע עם האישה הזאת אם כי היה לי ברור שזה עשרה ימים אחרי לידה, הרבה יותר סביר שהיא נדבקה בבית שלה ולא מבית החולים.

סקרנו את כולם. בטעות נסקר רופא נוסף שלא היה צריך להיכנס ללופ הזה, למה? כי הוא עבר לידה ושם עליה את היד על הבטן אחרי הלידה וזה לא גורם סיכון. בטעות הרופא הזה נסקר והוא דווקא הרופא אצלו מצאנו את החיידק. בטעות בדקנו אותו. לא היינו צריכים לבדוק אותו. את החולה הראשונה הוא באמת לא הדביק כי הזן שלו היה זן אחד והזן של החולה היה זן 94. זה לא היה אותו זן.

אחרי שראינו את הרופא הזה, כמובן בדקנו את כל הנשים אותן הוא בדק והגנו לשמונים נשים אותן הוא בדק. הלכנו והתקשרנו לכל הנשים האלה ובדקנו. שמנו רופאה בכירה גניקולוגית לבדוק אותן אם יש להן כאבי בטן, אם יש להן הפרשות נרתיקיות, אם יש להן חום וכל מקרה שהיה לו משהו, ביקשנו מהן לבוא אלינו לחדר מיון. לקחנו להן בדיקות סיקור גם לגרון.

אתם הגעתם אליהן?

אנחנו התקשרנו.

כולן הגיעו?

לא הגיעו כולן. מי שאין לה כלום והיא בריאה, רק עכשיו היא ילדה, איך יש לה זמן עכשיו לבוא לחדר מיון? למה שהיא תבוא ותידבק בשפעת? לא כדאי. שאלנו אותן אם יש להן סימפטומים וביקשנו מהן אם יש חס וחלילה משהו שמתפתח, מיד להגיע אלינו לחדר מיון.

התקשרנו לכל אחת, ל-81 נשים. חמש נשים הגיעו אלינו, נבדקו ואחת הנשים שלא רצתה לבוא אלינו כי היא אמרה שהיא בסדר, אבל אמרנו לה שתיזהר, זאת החולה הרביעית. החולה הרביעית פיתחה כאבי בטן. כשדיברנו אתה לא היו לה כאבי בטן אבל כשהיו לה כאבי בטן, היא פנתה לחדר מיון. היא הגיעה ב-1:30 בבוקר. אנחנו היינו בלחץ בגלל כל הסיפור הזה שעוד לא ידענו ואמרנו שאנחנו לא הולכים מיד להוציא לה את הרחם אלא לקחנו לה תרביות, עשינו לה ספירות, בדקנו אותה, התחלנו טיפול אנטיביוטי עד הבוקר. בבוקר, בשעה 10:30 עשינו קונסוליום של כל הרופאים הבכירים שהיו מעורבים, בדקנו אותה עוד פעם, ראינו את הידרדרות המצב שלה ולא הייתה ברירה אלא לקחת אותה לחדר ניתוח. בניתוח הרחם נראה נורא והיה צריך להוציא אותו כדי להציל את החולה. לא הייתה ברירה.

החולה הרביעית הייתה עם פריטוניטיס.

היה לה פריטוניטיס. לכולן היה, מלבד השנייה שהיה לה דימום נוראי אחרי לידה.

בעצם מתוך ארבע מקרים יש סיכוי שאחת הייתה חולה.

נכון. בדקנו אחר כך גם את כל אנשי הצוות ומצאנו עוד אחות שלמעשה גם לא היו צריכים לסקור אותה כי היא למעשה נמצאה אחרי כל המקרים האלה כנשאית בגרון. את הרופא, ברגע שמצאנו אותו, ואת האחות הזאת, מיד הוצאנו מהעבודה, נתנו להם טיפול אנטיביוטי להפסיק את הנשאות, עשינו בדיקה של בני המשפחה שלהם. האישה של הרופא גם נמצאה חיובית והייתה נשאית בגרון והיא בהריון. כמובן טיפלנו בה. אני חושבת שעשינו מעל ומעבר מבחינת בדיקת הצוות.

אפרופו שאלתך. עשינו המון הסתכלויות על התנהגות הצוות אבל זה לא רק עכשיו אלא אנחנו עושים את זה קבוע. יש לנו יחידה למניעת זיהומים ביחידה שלנו למחלות זיהומיות כמו בכל בתי החולים בארץ. יש לנו אחיות אפידמיולוגיות ודוקטור דבי בן-דוד אחראית אצלי על מניעת זיהומים. אנחנו עושים כל הזמן הסתכלויות בכל המחלקות על היגיינת ידיים. כל חודש אנחנו מוציאים למחלקות איזה אחוז היענות לרחצת ידיים יש להן ומה הם צריכים לעשות. זה דבר רוטיני שאנחנו עושים וכמובן שעכשיו עוד יותר הסתכלנו ועוד יותר ראינו. כמובן שיש דברים קטנים שצריך לשפר ולעשות.

אחד הדברים שאנחנו באמת מתלבטים בו, אפרופו למידת לקחים, אולי כן ואולי לא, אני אגיד לך מה אנחנו חושבים איך לקדם את זה. נקודה אחת היא האם צריך ללבוש מסכות. תראו, ה-WHO אומר שלא צריך ללבוש מסכות בחדרי לידה. אין נוהל כזה באף מקום בעולם שצריך לשים מסכות בחדרי לידה. אני כן קוראת ואנחנו כן דנים האם צריך או לא צריך. הגניקולוגים שלנו אומרים שיחליט משרד הבריאות שצריך לשים מסכה, יעשו זאת אבל זה לא משהו ספציפי לשיבא. אני רוצה להדגיש שוב שבחדרי לידה בעולם לא שמים מסכות. האם צריך לשים? שאלה.

דבר שני. האם צריך לסקור נשים בהריון לחיידק הזה? יש תשובה די ברורה והיא לא. כמובן שכולם מעלים את הנושא הזה אבל הנשאות היא כל כך נדירה ומה נעשה עם הנשאות הזאת? נטפל בכל אישה? אולי חס וחלילה ימותו משוק אנפילקטי, מאנטיביוטיקה, מאשר מסטרפטוקוק A שהוא מאוד נדיר.

אני חושבת שבנושא הזה של נשאות, יש על זה עבודות ואנחנו לא ממציאים את הגלגל.

יש לי מבקש, להתמקד ולהגיע לסיום כדי שאפשר סיבוב נוסף וגם נאפשר לפרופסור ארנון אפק להתייחס.

לגבי הנשאות של הצוות. בדרך כלל, איך אנשי צוות מעבירים? או בגרון או דרך הידיים. זה הדבר השכיח ביותר. דרך הגרון, אולי מסכות ימנעו. דרך הגרון, כמובן אנשי עבודה חולים, אסור להם להגיע לעבודה.

בכל עבודה.

בדיוק, בכל עבודה. כמה אנשים חולים באים לעבודה? זה לא צריך להיות. זה דבר שאולי כן צריך לדבר עליו.

הקטע של רחצת ידיים, כמובן שהוא רחץ ידיים אבל המסכות הוא נושא שצריך לעבוד עליו.

בקטע של לבדוק אנשי צוות, אין לזה סוף. זה דבר נדיר ביותר, ושוב, מה נעשה עם זה? מה נעשה עם התוצאות וכל כמה זמן נבדוק אותם? כל שבוע? כל שבועיים? זה לא דבר שעושים במקום כלשהו בעולם.

הקשר שלנו עם הנשים היה קשר מאוד מאוד הדוק. הן קיבלו את כל המידע. כל החלטה כזאת נעשתה אתן ביחד ועם בני המשפחה שלהן. כמובן זאת שהייתה בחדר ניתוח חתמה לפני כן על כך שהיא יודעת שאם תהיה קטסטרופה, יצטרכו לכרות לה את הרחם. הנושא הזה באמת נדון אתן.

אני חושבת שבית חולים שיבא, הדבר היחיד שהוא יוצא דופן, ואני אומרת במירכאות, זה שהיינו נורא שקופים לתקשורת ומיד הלכנו עם הכול החוצה. אני יכולה להגיד לכם שיש הרבה בתי חולים שאף אחד לא יודע שיש מקרים כאלה. לא מזמין הייתי בבית חולים שם נתתי ייעוץ, כן, הייתה אישה שעברה כריתת רחם כתוצאה מסטרפטוקוק מסוג A.

ואף אחד לא ידע.

אף אחד לא ידע על זה.

כמה כריתות רחם יש אצלכם בשנה?

אני הוצאתי את זה ואנחנו מצאנו 12 מקרים ואף אחד לא על רקע זיהום.

בשנה.

בשנה אבל זה לא מדויק.

על כמה לידות?

800 לחודש. אני לא בטוחה שזה נכון.

צריך להסביר את הנקודה. שיבא הוא מרכז שלישוני בכל הארץ למקרים של שליה חודרנית. הטיפול בשליה חודרנית הרבה פעמים הוא כריתת רחם. שולחים לשיבא כדי למנוע. בגלל שאתה מרכז בשיבא את כל המקרים, אתה יכול למצוא יותר מקרים של כריתת רחם. לכן השאלה הנכונה היא במקרה של זיהום כי גם זה קורה ולא סתם כריתות רחם. כמובן לעולם הן לא סתם אבל לא כריתות רחם בלבד כי זאת לא אינדיקציה במקרה של שיבא.

אבל זה גם קורה כדי להציל את החולה.

לצערנו.

תודה פרופסור גליה רהב. פרופסור ארנון אפק.

אני אנסה להיות גם קצר וגם לענות לחברי הכנסת הנכבדים לשאלות.

תקבל החלטה, או קצר או שתענה.

אני אשתדל לעמוד בשתי המשימות. המנכ"ל ביקש ממני לחקור את הנושא הזה ואני ביליתי הרבה מאוד זמן בבית החולים תל השומר, גם כדי ללמוד את הנושא וגם ביקשתי ממנהל היחידה שלנו למניעת זיהומים במשרד הבריאות, פרופסור שוואבר, לבקר בבית החולים יחד עם הצוות ולבדוק גם בראייה שלו את הנושא הזה, וגם הוא בדק, היה שם והמליץ המלצות. אתמול שוחחתי עם פרופסור קרייס, ממלא מקום המשנה למנכ"ל, והוא בעצמו הבטיח לי שכל הלקחים שהומלץ עליהם ימולאו.

יש כאן ארבעה מקרים בהם נכרת רחם לצערנו ואתם צודקים כי כל דבר כזה הוא באמת אירוע טראומתי בוודאי לאישה המסכנה אבל גם לצוות שלא קל לו הדבר הזה. צריך גם לזכור שיש כאן רופא שמרגיש רע מאוד ונמצא בבית ואני גם ביקשתי ממנהל המחלקה לדבר אתו ולחזק את ידיו כי אנחנו לא רוצים שגם לו יקרה משהו רע. אני יודע שהוא לוקח את זה מאוד קשה כי זה באמת לא נעים לדעת או רע מאוד לדעת שמטופלת שלך נדבקה ממך. זה קשה.

אז היא כן נדבקה או לא?

זה לא ברור.

אולי. אני אדייק.

יכול להיות שהתקשורת עשתה מזה סלט אחד גדול.

אני אהיה יותר מדויק. באחד המקרים החיידק אצל הרופא והחיידק אצל המטופלת היה אותו חיידק ולכן יכול להיות במקרה הזה, המקרה השלישי, שהיא נדבקה ממנו. יכול להיות. את צודקת, תודה על התיקון.

המקרה הראשון הוא מקרה של סטרפטוקוקוס שלא קשור לצוות הרפואי וגם מרווח הזמן של עשרה ימים מעיד יותר על משהו שקשור לבית ולסביבה. המקרה השני, כריתת רחם על רקע דימום ולא חיידק אחר והוא לא קשור. המקרה השלישי הוא המקרה עליו כרגע דיברנו של חולה לה נכרת הרחם, לה היה סטרפטוקוקוס מאותו סוג שגם הרופא נמצא כנשא ואני לא אחזור על הדברים. המקרה הרביעי הוא לא זיהומי אלא כריתת רחם על רקע דלקתי, מקרה מאוד מורכב שעד היום אנחנו עוד מנסים להבין אותו והוא מאוד לא פשוט. צריך לזכור, דיבר על זה דוקטור אבו מערוף, שבמקרה הזה באמת הייתה בטן קשה וחמישה רופאים בכירים התרשמו ממנה ובאמת לא היה כאן שום מקרה של זיהום.

חיידק הסטרפטוקוקוס הוא חיידק שנפוץ באוכלוסייה. הוא לא חיידק של בית חולים. הוא לא החיידקים של בית החולים אלא הוא חיידק שיש לכולנו. הוא נמצא אצל הילדים ואצל כולנו וזה כבר עונה לשאלה שלך, חבר הכנסת חסון, לגבי סקירת הצוות הרפואי. ראשית, באמת זה לא מומלץ אבל מעבר לזה שזה לא מומלץ, נחשוב על זה הגיוני. נאמר שעכשיו נעשה את הסקר הזה ונקבל תשובה אחרי יום-יומיים, אבל בינתיים האדם חוזר הביתה לילדים, הוא מקבל תשובה שהוא שלילי אבל יכול להיות שהוא כבר עכשיו נשא כי הוא נדבק בבית וזה אפילו יכול להיות מסוכן כי זה ייצור תחושה של ביטחון עצמי כאילו הכול בסדר כי אני נסקרתי.

לכן על רקע זה, ופרופסור רהב תתקן אותי אם אני טועה, לא מומלץ בשום מקום בעולם לעשות סקר כזה גם בגלל הנגזרות והמשמעויות.

אגב, החיידק הזה עושה גם דלקת ראומטית בלב שזה מאוד מסוכן ובמקרים האלה שרוצים למנוע את זה, לא עושים את זה בסקר אלא עושים טיפול אנטיביוטי מונע באוכלוסייה כדי באמת למנוע הדבקה שנייה.

אבל איך יודעים? יש תסמינים?

מי שחולה, יש לו תסמינים ואז צריך להיות בבית. לצערי לא כולנו מקיימים את זה אבל צריך. במקרים האלה אתה גם לא יכול לדעת ולכן מאוד קשה לבוא ולהגיד כיצד אפשר למנוע כי זאת השאלה הנכונה – וגם אתם שאלתם – כיצד אפשר למנוע. הסקר הוא לא הדרך למנוע. להיות בבית כשאתה חולה, זאת דרך למנוע אבל היא לא תמנע הדבקה מנשאים אבל לפחות היא תמנע הדבקה מחולים.

הדבר השלישי שאני חושב שצריך לעשות בעקבות מה שלמדנו מהמקרה הזה, כן צריך לחדד לנשים בגניקולוגית שאם מופיעים סימנים או של חום או של כאבי בטן או של הפרשה וגינלית, שאלה הסימנים, להגיע ישר למיון כי באותה תקופה, החודש הזה, היו שני מקרים בסורוקה של הדבקה של יולדות פוסט לידה בחיידק ושתיהן ברוך השם קיבלו טיפול אנטיביוטי והצליחו להציל את הרחם. זאת אומרת, אם מגיעים בזמן, אפשר למנוע את זה אבל צריך להגיע בזמן. לכן אם לקח אחד אני כן לומד זה שבטח בתקופת החורף כאשר יש עכשיו עלייה של הזיהומים ואנחנו רואים את זה במעבדות שלנו, במעבדות של שירותי בריאות כללית, להדגיש את זה וזאת תהיה אחת ההמלצות שלי שאני אפיץ בשטח. תדגישו לנשים, תזהירו אותן כדי שאם מופיעים הסימנים, להגיע ישר למיון.

קיבלתם תשובות?

אני רוצה להגיד משפט. קודם כל, אני מודה מאוד על התשובות שניתנו כאן בפירוט. אני חושב שמה שעשינו כאן היה גם סוג של שירות לציבור, בעיקר גם לדעת שהמקרים מפוקחים ומטופלים. אני קודם כל רוצה לברך אתכם ולהודות לכם על הגישה הזאת. אני חושב שגם מה שאתה סיכמת, זה משהו שהוא חשוב וקריטי גם להמשך וגם לביטחון של הנשים שמגיעות לבתי החולים להיבדק. אני מודה לכם.

יכול להיות שאנחנו צריכים לקיים דיון נוסף על כניסת מבקרים למחלקת יולדות.

את צודקת.

היולדת יכולה להביא את החיידק מהבית ולהדביק. צריך לעשות שינוי בתפיסה. צריך לומר גם מילה טובה על בית החולים שיבא. אני חושבת שזה מגיע לו.

תרשו לי לסכם את הדיון . אני רוצה לאחל החלמה טובה למטופלות. בואו לא נשכח אותן כי זאת המטרה של כולנו. אני שמח שקיבלנו הסברים מספקים לאנשים כמונו שחוץ מדוקטור אבו מערוף שהוא מקצועי ואם הוא מסופק, ודאי אנחנו. אנחנו מודים לכם.

אני רוצה להצטרף ולבקש לסיכום, היות שגם אני מסתובב בבתי חולים, עוד לא כסבא אבל כאזרח מעורב בבתי חולים, לגבי השליטה בביקורים במחלקות היולדות – ואני רואה את זה במיוחד בסורוקה, שם אני מבקר יותר מאשר בתל השומר – ואני מאוד ממליץ שתהיה יותר שליטה בביקור של הקהל.

אני מודה לכם. תודה לחבריי חברי הכנסת שיזמו את הדיון.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30.