הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 59

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שלישי, ב' בשבט התשע"ו (12 בינואר 2016), שעה 14:30

הקצאת תקציב מידי למניעת קריסת רדיו רק"ע

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

סופה לנדבר

קסניה סבטלובה

טלי פלוסקוב

רוברט אילטוב

ציפי לבני

שר העלייה והקליטה זאב אלקין

אופיר להב - מנהל אגף בכיר תכנון מדיניות , תקצוב ומחקר, משרד העלייה והקליטה

ילנה פפל - רכזת בכירה, משרד העלייה והקליטה

נגה כץ - יועצת לשר, משרד העלייה והקליטה

שלמה נאמן - יועץ לשר, משרד העלייה והקליטה

אלעד סון - דוברות, משרד העלייה והקליטה

רן שיטרית - ראש מטה השר, משרד התקשורת

שירה גרינברג - סגנית הממונה על התקציבים, משרד האוצר

אסף וסרצוג - רפרנט תקשורת ותיירות באג"ת, משרד האוצר

שמעון אלקבץ - מנהל "קול ישראל" ועורך ראשי רשות השידור, רשות השידור

סולי אברמוב - סמנכ"לית שיווק, רשות השידור

חיה גולדברג בראל - מנהלת רק"ע, רשות השידור

אלגרה אמדו בן יצחק - מנהלת מחלקת עולים ואירופה, רדיו רק"ע, רשות השידור

אלכסנדר מדבין - מנהל שידורים ברוסית, רדיו רק"ע, רשות השידור

אלונה לוינסקי - עיתונאית עורכת ומגישה, רדיו רק"ע, רשות השידור

גיא מולדבסקי - עורך ברדיו רק"ע, רשות השידור

דוד שכטר - ממונה על תקשורת בשפה הרוסית, הסוכנות היהודית

אינה ישראלי - יו"ר התאחדות יוצאי גרוזיה - טביליסי

זיוה מקונן-דגו - מנכ"לית, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

אברהם ירדאי - סגן יו"ר, איחוד הארגונים של עולי אתיופיה

אקלה וונדה - מנכ"ל, נציגי הארגונים של קהילת עולי אתיופיה

אולגה גלפנד - יו"ר, ארגון "מוסקבה" ישראל

לב גלפנד - חבר, ארגון "מוסקבה" ישראל

אלכסנדר ברמן - יו"ר, חזית הכבוד - עמותה להשגת זכויות פנסיה בישראל

אברהם שרנפולסקי - סגן יו"ר, חזית הכבוד - עמותה להשגת זכויות פנסיה בישראל

נתנאל גולדפינגר - מנכ"ל, האגודה לזכות הציבור לדעת

ילנה פייגין - מתנדבת, כן לזקן

אריה לוי - פעיל, המשמר החברתי

רומן גורביץ' - גורביץ' תקשורת

מרב תורג'מן

דנה גורדון שושני

מוריה אביגד

הקצאת תקציב מיידי למניעת קריסת רדיו רק"ע

שלום לכל המשתתפים, התכנסנו היום לדון שוב בנושא: הקצאת תקציב מידי למניעת קריסת רדיו רק"ע, בהשתתפות שר העלייה והקליטה זאב אלקין, שעומד להגיע בקרוב, וגב' שירה גרינברג, סגנית הממונה על התקציבים במשרד האוצר. בעקבות הישיבה הקודמת בנושא, בסוף נובמבר, פניתי לשר האוצר בקריאה להקצות לאלתר תקציב למניעת קריסת רדיו רק"ע כדי למנוע פגיעה בזכות העולים למידע בשפתם, לנוכח גל הפרישה של העובדים והעומס הבלתי סביר על כתפי העובדים המעטים שנותרו, וזה לפי המצב שהוסבר לנו בפגישה הקודמת. בישיבה הקודמת למדה הוועדה כי לא ניתן להמשיך להעניק לעולים חדשות ומידע בשפתם ברמה הגבוהה שנתנה בעבר. מאחר ששר האוצר לא השיב לי – מבחינת הכסף אני מדבר, מבחינת התוצאה למה שביקשנו – אנחנו מכנסים את הישיבה היום. חשוב לנו להבטיח שרמת השידורים תישמר גם במסגרת תאגיד השידור החדש. חשוב לנו גם להגן על זכויותיהם של העולים הממשיכים לעבוד ברדיו רק"ע בעומס בלתי סביר. הגיע גם מר שמעון אלקבץ, מנהל "קול ישראל" ועורך ראשי של רשות השידור.

צריך להגיד שאנחנו ביקשנו ממנו להציג לנו נתונים של מה שהוא צריך כדי להציל את רדיו רק"ע ולמחרת כולנו קיבלנו.

בסדר גמור. במקביל הוא גם נציג תאגיד השידור החדש, לכן יש לנו גם נציג מתאגיד השידור החדש. נמצא אתנו גם ראש המטה של משרד התקשורת. גם השר יבוא, גם הוא מתגייס לנושא הזה, דיברתי אתו, הוא רואה מה שאנחנו רואים ואני מקווה שהיום אנחנו נצא להציל את המצב. השר עוד לא הגיע ואני מציע שגב' שירה גרינברג תתחיל ותעדכן אותנו מה קרה. כמו שחברת הכנסת סופה לנדבר ציינה קודם, מר שמעון אלקבץ הגיש לנו הגיש לנו מה צריך לעשות גם מבחינת כוח אדם, גם מבחינת התקציב, ועל בסיס זה פניתי אליכם, על פי החלטה של הוועדה. אנחנו נשמח מאוד לשמוע איזו בשורה את מביאה לנו היום. נמצאים אתי חברי הכנסת, חברי הוועדה: חברת הכנסת קסניה סבטלובה, חברת הכנסת טלי פלוסקוב, חברת הכנסת ושרת הקליטה לשעבר, סופה לנדבר.

אני אציג בשמחה את הדברים, אני חושבת שכדאי ששמעון יציג את תמונת המצב ברשות השידור והתאגיד החדש קודם כי הדברים שאני אגיד בעצם יתייחסו לתמונה שהוא יציג. אני מציעה שהוא יציג לכם ראשית, שתבינו את תמונת המצב, ואני אשלים אחר כך את הדברים מהצד שלנו.

בסדר גמור, פניתי אליך בגלל שהוא הציג לנו, אבל זה חשוב מאוד לישיבה שאחרים גם ישמעו. תציג לנו, בבקשה.

כמובן גם דגש על שינויים שיתרחשו בתקופה האחרונה, אם יש כאלה.

ובדגש על זה שאנחנו מתקרבים לחודש מרס.

וכבר נפגשנו כמה פעמים ושמענו דברים מלומדים וחשובים.

אנחנו נמצאים היום – כשאני אומר "אנחנו" אני מדבר על מצבת כוח האדם בתחנות "קול ישראל" – על סדר-גודל של 365 עובדים בשמונה תחנות רדיו, לעומת 488 עובדים שהיו בתקופה הזו המקבילה. אני חייב להגיד שגם הקיטון במצבת כוח האדם וגם הפרישה הלא מבוקרת שהיתה בתחנות "קול ישראל" וברשות השידור בכלל, הביאו לירידה אל מתחת לכמות העובדים הדרושה, שאנחנו זקוקים לה כדי לקיים לוח שידורים. מ"קול ישראל" פרשו מספטמבר-אוקטובר 2014, עת אושרה פרישה מרצון, ועד היום, 123 עובדים. מרביתם, אגב, במסגרת עידוד הפרישה ומקצתם בלבד במסגרת הפרישה לגמלאות. אנחנו נמצאים בסיטואציה שבה אני צריך – לפחות בכל מה שקשור ל"קול ישראל" – לנהל שידור, להוציא שידור 24 שעות ביממה בתחנות שונות, כל תחנה היא עולם בפני עצמו. חברת הכנסת טלי דיברה עכשיו על כך שמרס מגיע – נכון, חודש מרס מגיע, מעבר לעובדה שבחודש מרס חל יום הולדתי, בחודש הזה גם - - -

מברוק, נזמין אתך לברך כאן.

מה שיותר חשוב ויותר מרגש הוא שב-31 במרס "קול ישראל" חוגג 80 שנה. השידור הראשון שלו היה במרס 36', עת הוא נקרא "קול ירושלים מישראל", אבל, זה סימבולי וזה רק מעיד על העובדה שפס הקול של מדינת ישראל מלווה אותה שנים רבות עוד לפני הקמתה. היתה לי הזכות גם להיבחר כמנהל "קול ישראל", כסמנכ"ל חטיבת הרדיו בתאגיד השידור הישראלי החדש, ומהמקום הזה אני גם יכול לומר – אמרתי ואני אומר את זה בצורה מאוד ברורה ולדברים האלה גם שותף מנכ"ל התאגיד, אלדד קובלנץ – שאנחנו רואים חשיבה גדולה מאוד, חשיבות לאין ערוך, גם לשידורים בשפה הרוסית וגם לשידורים ביתר השפות, אין פה בכלל שאלה.

אנחנו נמצאים היום בנקודת זמן שבה אנחנו אמורים לשדר ולעשות את העבודה שלנו, ומצד שני, אנחנו אמורים לעשות את זה עם פחות כוח אדם ועם פחות אמצעים. אתם שואלים אותי אם אנחנו עומדים במשימה? אז אנחנו עומדים במשימה. אתם שואלים אותי אם זה קשה ואם זה כמעט בלתי אפשרי? אז התשובה היא כן לשתי השאלות – אבל איזו ברירה יש לנו? אנחנו חייבים להמשיך ולשדר. אנחנו מוצאים את עצמנו עם דוגמאות - - -

הברירה היא להילחם למען העובדים, לא?

כן, אני חושב שזה גם כן עוד פקטור מאוד חשוב ותכף אני אתייחס לזה, כי בסוף מי שעושה את "קול ישראל" ומי שעושה את השידור – כי בעולם כולו קיימות 24,000 תחנות רדיו באינטרנט, אבל מה שעושה תחנת רדיו שונה זה האנשים, והאנשים היו ב-80 השנים האחרונות והם גם ימשיכו להיות בתאגיד החדש, והשידור, לא רק שהוא לא יפגע, הוא גם יצליח.

למה הכוונה? אתה יכול להרחיב על זה? "אנשים ימשיכו להיות" – זאת אומרת שיש התחייבות כלפי העובדים שעובדים כרגע?

גם שמעתי על דרישות של ההסתדרות, אולי תעדכן אותנו גם על זה.

תראו, אנחנו נמצאים היום בסיטואציה ש-31 במרס הוא יום התחילה. יום התחילה הוא יום שבו אמור לעלות תאגיד השידור הישראלי עם שמונה תחנות הרדיו, שלושה ערוצי הטלוויזיה ואני לא חושב שאני נמצא במקום שבו אני יכול להגיד אם זה יהיה במועד הזה או לא. יש תאריך, כרגע נעשות ההכנות ומתקיימים כל המפגשים, כי בסופו של יום יש שאלה מאוד מרכזית גם לגבי המיקומים וגם לגבי כוח האדם. לגבי כוח האדם, הרי לכאורה שפת החוק מדברת על זה ש-25% מעובדי רשות השידור אמורים יהיו להיקלט בתאגיד השידור החדש, הסכם בין ההסתדרות לאוצר למשרד התקשורת בזמנו דיבר על זה שאותם עובדים יגיעו גם עם התנאים הקיימים שלהם, אבל בדיוק על הדברים האלה גם מדברים היום. אני לא הייתי בישיבה, אני קראתי את מה שהיה כתוב בעיתון כמוכם, שניסנקורן, מזכ"ל ההסתדרות, דיבר על כך שהוא רוצה ש-90% מעובדי רשות השידור יגיעו לתאגיד החדש, קראתי גם שהיתה שם אמירה על 50%.

התנאים יהיו פחות טובים בתאגיד החדש?

אני חושב שלחלק מהעובדים התנאים בתאגיד החדש יהיו אולי טובים יותר.

אז בשביל מה לגרור את התנאים שהיו להם?

לא, לא בטוח שזה יהיה, אני מניח שהכול יהיה על שולחן הדיונים, זה לא משהו שהוא מובטח. נמצאים פה גם את נציגי האוצר, אפשר יהיה גם לשמוע אותם. אני, לפחות על סמך מה שאני מתרשם, כרגע מדברים על הכול, בשים לב שאולי יש איזו הפסקה עכשיו כי היה איזה פיצוץ בישיבה, ההסתדרות אומרת כך, משרדי התקשורת והאוצר אומרים כך, אבל יש פה את האנשים, הם יוכלו להגיד. אני צריך להתמודד עם דבר אחד, אני צריך להוציא את המיטב ולנהל בתבונה את השידור בפירוק. בכל מסמך – זה עצוב – כתוב: "קול ישראל - רשות השידור בפירוק". אנחנו בפירוק.

גם אומרים בשידור, אומרים בפירוש.

אריה גולן הפסיק להגיד "בפירוק".

הפסיק להגיד? אני שומעת את זה כל הזמן.

זה כבר התפרק מבחינתו?

אני אומר, אין פה היום סיטואציה – וזה הדבר החשוב ביותר שלדעתי אפשר לצאת אתו מפה – שמדברת על סגירה בלבד ומישהו בצורה ערטילאית אומר: יהיה בסדר בעתיד. נפתח תאגיד שידור חדש, החל את צעדיו הראשונים, פועל במלוא המרץ לקיום השידורים גם ברדיו וגם בטלוויזיה, תהיה מסירת שרביט בצורה מסודרת והשידור הציבורי ו"קול ישראל מירושלים" ימשיך להיות משודר. זה לא משנה אם כל התחנות יהיו מהלני המלכה או מבניין חוטים או שימצא מקום אחר בירושלים, זה לא משנה, מה שחשוב ומה שקובע ומה שצריך לצאת מפה – שהשידור של "קול ישראל" ימשיך.

לגבי המצוקה שקיימת ברקע, אני מתנצל שאני אומר את אותם דברים שאמרתי גם בישיבה הקודמת אבל המצוקה היא לא – הדבר משול לבית ובבית יש שמונה ילדים, מה שיש על השולחן לאכול הוא לשמונת הילדים, הקושי הוא אצל כולם. אני לוקח שדרנית מרשת ג' שמשדרת 12 שנה מוסיקה ותוכניות ואני אומר לה: גברתי, את היית בעברך כתבת בערוץ הכנסת ואני מבקש ממך, מהיום את כתבת בבית הנשיא ומסקרת לי גם את עיריית ירושלים. אתה לוקח עורך מוסיקה שזה כל מה שהוא ידע לעשות אבל הוא מספיק מוכשר ואתה אומר לו: ערן, אתה לא רק עורך את המוסיקה היום, אתה גם עושה הפקות כי אין מי שיפיק. אין לי מי שיפיק.

אני לוקח תחנות רדיו חינוכיות בפריפריה, בעמק יזרעאל ובספיר ואומר: אנחנו פותחים שם נקודות שידור כדי להקל על המצוקה של הטכנאים ואני משדר גם משם. אני מעביר שידור לפריפריה, שתמיד היה מסורתית מירושלים. יומנים, יומני אקטואליה משודרים מבאר שבע וחיפה. מצד אחד זה מחזק את הפריפריה, מצד שני, זה רק מעיד באיזה קשיים אנחנו נמצאים במובן הזה שאני צריך כל הזמן לחשוב בצורה יצירתית איך אנחנו מוציאים שידור עם כוח האדם הקיים. אתם רוצים לשמוע משהו? כוח האדם הקיים ברובו עושה פשוט דברים מופלאים. אני לא מדבר על פיגועים חלילה ואני לא מדבר על אירועים גדולים. אני אומר לכם, חטיבת החדשות של הטלוויזיה של הערוץ הראשון עושה דברים מופלאים, "רשת ב'" עושה דברים מופלאים, "קול המוסיקה", עם האמצעים שלו, עושה דברים מופלאים וכל תחנה עושה את מה שהיא צריכה לעשות עם הרבה, אבל הרבה, פחות אנשים.

אנחנו מקווים שאנחנו הולכים לאופק חדש. האופק הזה אמור להיות בעוד חודשיים-שלושה ואני מקווה ששם היכולת שלנו תבוא לידי ביטוי בצורה הרבה יותר גדולה למרות מצוקת כוח האדם, כי יכול להיות שגם יהיו פתרונות טכנולוגיים שיאפשרו לאנשים לעשות שידור מסוים בלי מעורבות של עוד בן אדם נוסף אבל שאותו בן אדם נוסף לא יהיה בבית, אותו בן אדם נוסף יהיה בשידור במקום אחר, כי חסרים לי היום צוותים שיוצאים החוצה, אין לי אותם. אין לי אותם. אני העברתי את הקריינים של השפה הרוסית - - -

אתה יכול להתייחס כמה אתה צריך?

יש לנו את זה במסמך.

זה נורא חשוב אבל אנחנו באנו לדבר על רק"ע באופן ספציפי, אני חושבת שאנחנו חוזרים על אותם דברים באמת והמהות לא נשמעת.

כמה אני צריך? בואו אני אגיד לכם כמה אני צריך: אני העברתי מסמך מסודר כבר בשבוע הראשון, אני יודע שהחיים יותר חזקים מכול מסמך. אני אומר פה, כל סיוע שנקבע, בין אם זה ברמת פרילנסרים ובין אם זה יהיה ברמה של תמיכה כספית כזו או אחרת, מבחינתי יתקבל בשמחה.

ברדיו רק"ע, עד כמה שזכור, אתה ביקשת תשע משרות לתקופה הזאת.

אתה מדבר על שמונה ילדים אבל אם יש ילד עם צרכים מיוחדים אז נכון שמשקיעים בו יותר.

אני גם ריאלי, חברת הכנסת, אני ריאלי. לגייס עכשיו, חודשיים לפני שאנחנו יוצאים לתאגיד החדש, רק לפסם את המכרזים, לצאת החוצה ולעשות תהליך קליטה – אנחנו עברנו את החודשיים האלה, צריך לחשוב על פתרון יותר פרקטי.

אבל יכול להיות כאלה שיצאו לפנסיה, אפשר לקחת אותם בחזרה לתקופת מעבר.

אז אני רוצה להגיד בעניין הזה לגבי הפנסיונרים, בקטע הזה האוצר קשוב לנו ואנחנו - - -

רגע, אולי תשאיר את זה, אני רוצה את ההצעה שלך. אמרת שאם אנחנו נתחיל עכשיו לקלוט וכו' זה אוטוטו יסתיים, אז אני רוצה לדעת: מצד אחד, אתה מגדיר מצוקה, מצד שני, אנחנו רוצים לדעת בדיוק, כדי למנוע את המצוקה, עד התאריך הקבוע - - -

וגם אחריו.

אחריו זה תאגיד חדש.

עד שיפתח חדש.

יש עובדים שרוצים לדעת מה יהיה אתם.

אבל זה לא רק העובדים של רק"ע, כל העובדים, כל ה-1,000 עובדים שלנו שואלים את עצמם מה יהיה אתם. כולם אבל כולם, אין אחד שלא שואל.

בסדר, אבל במקום שהוא עם פחות שומנים מלכתחילה גם צריכות להיות תשובות אחרות, עם כל הכבוד.

לא, זה לא עניין של שומנים, פשוט כולם הולכים הביתה מבחינת החוק.

זה כן, אם יש תחנה שיש בה 80 עובדים ותחנה אחרת שמשדרת את אותה כמות שעות עם 17 עובדים אז נכון שזה דורש התייחסות שונה קצת.

אני רק רוצה להבהיר דבר אחד, אדוני היושב-בראש, רק משפט אחד אני רוצה להעביר לשמעון. אני באמת רוצה לחזק אותך, אני יודעת, נמצאים פה גם עובדי רק"ע ואני שומעת "רשת ב'" ואני באמת רוצה לחזק אותם כי אני יודעת שאתם עובדים בתנאים מאוד מאוד קשים. אתה נמצא כאן לא בוועדת הכלכלה וזה ההבדל. אני יודעת שהיה דיון בוועדת הכלכלה, הייתי בדיון הזה ושמעתי את הדברים האלה. כאן הנושא – ויושב-ראש הוועדה גם הקריא את הנושא – הוא רדיו רק"ע. לכן, אני מבקשת מכם, בואו ננסה לשים את כל הבעיות של "קול ישראל" – עם כל זה שאנחנו מוקירים אותם ואנחנו מחזקים אתכם ואנחנו מוכנים גם להתווכח – לוועדה אחרת. פה, בוועדה הזאת, אנחנו רוצים להיות מכוונים בדיון לגבי רשת קליטת עליה, זה מה שחשוב כאן.

לזה התכנסנו.

ולכן, תנסה בכל אופן – אני מבינה איך אתה רואה את זה וזה טוב, אתה אבא לשמונה ילדים – אבל בוא ננסה לטפל במה שלשמו התכנסנו, כאן הנושא הוא רדיו רק"ע. אני מבינה, וגם דיברתי עם שר האוצר וגם עם שר הקליטה - - -

גברתי, כתבתי את זה במסמך.

אנחנו מכירים את המסמך, נאמר פה שכדי שנציגת האוצר ואחרים ישמעו ניתן לך את האפשרות להסביר. אבל אני רוצה ללכת בכיוון אחד, קודם כל תסביר לנו מה אתה רוצה, כלומר, מה ההצעה שלך?

הוא כבר כתב את ההצעה שלו.

אדוני היושב-ראש, תראה, אני העברתי מסמך מסודר באותו שבוע שהתקיימה הישיבה, זה היה ב-29 בנובמבר 2015, מבחינתי אני הגדרתי 9.5 משרות עם עלות של 143,000 שקלים לשידורים בשפה הרוסית כמובן. יש פירוט נוסף ליתר השפות שמדבר על כ-478,000 שקלים, כי אנחנו מדברים על שידורי רק"ע ורק"ע זה השידורים בשפה הרוסית ועוד 13 שפות נוספות אחרות.

אני יכולה להתעכב רגע רק על המספר כי שמעון פה טעה רק בדבר אחד – זה 143,000 לחודש לרוסית ו-335,000 לשאר השפות, ביחד זה 478,000.

אוקיי, הורדת, הבנתי.

גם היו לנו לא למעט שאלות לגבי זה כי רק"ע משדר הרבה יותר שעות.

לפני שהתאספנו כאן, כאשר קיבלנו את המסמך, היינו צריכים לעשות ישיבה, אתה אמרת ששר האוצר ושר העלייה והקליטה באים עם בשורה אז בואו נשמע את הבשורה.

הנה, הגיע איש הבשורה.

השר הגיע, תודה רבה. אני שוב מחדד את השאלה שלי: כיוון שאתה אמרת שאם אנחנו נלך על קליטת העובדים החדשים, עד שאנחנו קולטים אותם, המועד הקבוע מגיע, לכן אמרת: בואו נמצא פתרון אחר.

פרקטי, כן.

כן, פרקטי. אז אני שואל אותך: מה הוא הפתרון הפרקטי הזה?

פתרונות פרקטיים הם באופן הבא: שנוכל לקלוט בחזרה פנסיונרים, שכמובן לא קיבלו את התנאים המיטביים, לא פרשו בגיל פרישה מוקדם וקיבלו את כל הפיצויים, אני מדבר על 67, יש לא מעט כאלה, אנחנו יכולים לרתום אותם אלינו. זה סוג של פתרון אחד. אגב, האוצר אפשר לנו לעשות את זה בעבר ואמור להתקיים דיון בעוד 10 ימים עם האוצר על כלל הבקשות שלנו בתקופת הפירוק וזאת אחת ההצעות שאנחנו מציעים. זה דבר אחד.

אז למה אתם לא מבצעים את זה אם האוצר הסכים, אם אישר להם?

מה שהאוצר אישר והסכים היה למכסה מסוימת שהיתה נכונה לנובמבר 2015, הוא המועד שבו נסגרה כל תוכנית התנאים המיטביים, ומאז אנחנו מסתדרים עם מה שיש, עם אותם פנסיונרים קיימים וזהו.

הפנסיונרים הקיימים הם לא עובדים עכשיו במערכת, הם יצאו לפנסיה, אתה יכול לתקופה מסוימת להחזיר אותם לעבודה, כן?

נכון, כן, כמובן בכפוף לזה שהאוצר יסכים.

לכן אני רוצה להתמקד.

הגיע הזמן לשמוע את האוצר.

חברים, אני יודע למה אני מכוון, אני רוצה לדעת: אם נתנו לך אישור עד נובמבר, האם אתה ביקשת להאריך את זה והאוצר סירב, או שאם הם עכשיו יתנו לך אתה יכול להאריך את הדבר הזה?

אני אענה: האישורים שלנו היו עד נובמבר, מעבר לנובמבר לא יכולנו לגייס עובד אחד, בין אם זה פנסיונר, בין אם זה שעתי, לא יכולנו.

אבל ביקשתם, כן?

אני שואל: ביקשתם מהאוצר?

תראו, אני לא מנהל את הדיאלוגים עם האוצר בצורה ישירה.

למה?

יש מנהל מיוחד שהוא הרפרנט שלנו, יש סמנכ"לית - - -

אז הוא יצר אתם קשר? הוא ביקש?

הוא יצר אתם קשר?

אני אומר עוד פעם: את הנקודה הזו, האם אותו פנסיונר שאנחנו רוצים אותו, אם כן ביקשנו או לא ביקשנו – אז אתה יודע מה? אני לוקח על עצמי אחריות ואומר: נגיד שלא ביקשנו, נגיד שלא ביקשנו.

לא ביקשתם, אוקיי.

סליחה, לעזור לך – מה שרלוונטי זה שבמסמך שהוא הכין הוא ביקש לרדיו רק"ע ברוסית תשע משרות, אם יש כסף אז הם ימצאו פתרון עם האוצר ומשרד התקשורת, הם ימצאו את הפתרון עם אישורים שאנחנו נדרוש כוועדה. בינתיים אנחנו צריכים כסף לאותן משרות.

לכן אני רוצה להגיע לאוצר.

חוץ מהפנסיונרים יש גם את האפשרות להגיד: טוב, הסיפור של התקנים הוא מאוד בעייתי עכשיו, עד שנגייס וכו', אז אולי לבקש, לבדוק, לבחון מול האוצר אפשרות שנגדיל תקציב פעולות, אפילו במסגרת התקציב הקיים, ונסיט תקציבים למקומות שבהם אנחנו חושבים שיש צורך, אבל שנקבל את האישור הזה. ואז, לחודשיים וחצי שנותרו עד ליום התחילה, נגדיל את התקציבים בכמה שצריך ונגייס כוח אדם בהתאם לדרישות של המנהלים שלי.

אוקיי, אז אם האוצר יסכים אתה יכול להחזיר את הפנסיונרים ולהמשיך את זה, הבנתי.

מדובר פה באמת בפירורים.

נציגת האוצר היתה צריכה לדבר אבל השר צריך לצאת ולכן אנחנו ניתן קודם לשר. הצטרף אלינו גם חבר הכנסת רוברט אילטוב. כבוד השר, בבקשה.

תודה. אדוני היושב-ראש, אני אקדים ואומר שאני מודה לך על ההזמנה לדיון הזה, דווקא באופן חריג אני מופיע כאן פחות כחבר ממשלה שמדבר על התחום שהוא מופקד עליו – כי אני לא מופקד על רדיו רק"ע – אלא כחבר ממשלה שמייצג את ציבור הצרכנים. מבחינתנו רדיו רק"ע הוא כלי מאוד מאוד חשוב בתהליך של קליטת העלייה ולכן נכנסתי לסיפור הזה כבר במשך כמה חודשים בניסיון להביא פתרון, מתוך החשש שהשירותים שניתנים כרגע לקהל העולים נמצאים על קצה גבול היכולת.

אם אני מבין נכון את המצב – אני לא מדבר כרגע מה יקרה מה-1 באפריל, מהפעלת התאגיד החדש, גם זה נושא חשוב וראוי לדיון ואני בטוח שתהיה פה התקדמות בקרוב, יהיה נכון שהוועדה תדון גם על זה כי זה בסוף העיקר. ל-31 במרס נגיע, השאלה מה יקרה מה-1 באפריל ואיך יראה רדיו רק"ע מה-1 באפריל מבחינת הקיפי המשאבים. עוד לא התקיים על זה דיון וחשוב שיתקיים, זה עוד מוקדם קצת אבל אני בטוח שתוך חודש, חודש וחצי, התמונה תתבהר ויהיה חשוב לתאם כאן את הדיון. אני אשמח להיות מוזמן, כמו שאני מוזמן הפעם, להציג את תפיסתנו, כי אני חושב שהרדיו, אפילו במתכונת שלו לפני הרפורמה, סבל מתת-תקנון משווע, טענתי את זה תמיד.

כשמשווים את זה לכל תהליך מקביל בהיקפים של כמות השידור, מורכבות השידור, חדשות, תוכניות תוכן וכל מה שכרוך בכך, אין מה להשוות בין הסטנדרטים הקיימים ברשות השידור לפני הרפורמה לבין מה שהיה ברדיו רק"ע. לכן, אסור להסתפק ביעד לקראת העתיד להביא את רדיו רק"ע למצב שהוא היה לפני תחילת הרפורמה והפרישות, זה לא יפתור שום בעיה. זה אולי יאפשר לו לשרוד אבל לא לתת שירות נכון, בוודאי כשמדובר על יעד – שאני אגב, שמעון, מאוד מברך עליו – לעבור ל-24 שעות שידור באופן מלא. אני חושב שזה נכון אבל זה כמובן ידרוש משאבים הרבה יותר משמעותיים ממה שהיה לרדיו רק"ע בעבר. זה קודם כל. אני חושב שאסור לשכוח את זה. אנחנו כל הזמן עסוקים בשאלה מה קורה היום והיום מתקדם ואנחנו מתקרבים ל-31 במרס ולא עסוקים בעיקר. עוד חודש, חודש-וחצי, אני חושב שכבר יהיה זמן לקיים דיון בעיקר כדי שלא נגיע ל-1 באפריל ונגיד מה קורה.

לגבי תקופת המעבר, צוינו כאן מספר הבעיות הקיימות, הן בעיות מערכתיות של כל תהליך הרפורמה, אפשר לדבר על זה, אני לא חושב שזה המקום והזמן, יש פה הרבה דברים שנפלו בין הכיסאות בתהליך המעבר הזה, גם כנראה בגלל התכנון מלכתחילה וגם מעצם התארכותו מעבר למצופה. ספציפית בהקשר של רדיו רק"ע וספציפית במיוחד בהקשר של השידורים בשפה הרוסית, ברור שנוצר כאן מצב חריג כי ממצב של תת-תקנון להגיע לכ-50%, אם אני לא טועה, שמעון, של פרישה, זה אומר שזה בכלל נס שהם מצליחים להחזיק את השידור עד היום והיה ברור שנדרש פתרון. גם אם הפתרון הוא לא הקנייה של תקנים נורמליים, כי באמת כבר אין טעם לקחת בן אדם לתקן כשאולי תוך חודשיים או שלושה הכול יתחיל מחדש, הם היו צריכים משאבים להעסיק אנשים באופן זמני – אם זה פורשים למיניהם שיכלו לחזור ולעבוד כפרילנסרים או אנשים אחרים שיש היום בשוק התקשורת בשפה הרוסית שאפשר למצוא. אמנם זה לא אותם תנאי העסקה אבל בכל זאת זה מאפשר לרדיו לתפקד במשך כמה חודשים ולתת את השירות לציבור, ולאחר מכן, כמו שאמרתי, צריך לדאוג לתקנון נכון של הרדיו הזה בתאגיד השידור החדש.

כדי להגיע לדבר הזה, די מהר התברר לי – ושוב, אני לא ממונה על זה אבל ראיתי את חובתי להיכנס כאן לתמונה – שצריך בשביל זה כמה תנאים: אחד, צריך, ואתה ציינת כאן בשאלות לשמעון, את הבקשה. האוצר לא יכול לתת תשובה חיובית למשהו שלא מבקשים ממנו. עוד לא ראיתי מעולם את האוצר מתנדב לתת כסף או תקנים לפני שביקשו. לכן, היה צורך בהחלטה גם של הרדיו, ויותר נכון של כל תאגיד השידור הקיים, במסגרת הפניות שלו לאוצר במצב המשברי של הרפורמה, להגיד את זה כאחד מהצרכים הדחופים, כי זה נכון שיש הרבה בעיות אבל בסוף מי שמופקד על הגדרה של מה סדר העדיפויות בבעיות האלה זה הם ועד שהם לא יגדירו את רדיו רק"ע גבוה בסדר העדיפויות של הבעיות האוצר לא מתערב פנימה. הוא לא יגיד: קחו לזה ולא לזה – למרות שיש פה בסיס משפטי לגישה כזאת, אני רוצה לציין, כי כמו שאתם יודעים עבר בזמנו תיקון לחוק, ואני הייתי אפילו שותף פעיל בהעברה של התיקון הזה, שקבע תקצוב ייחודי לרדיו רק"ע בשתי שפות, ברוסית ואמהרית, אין את זה בשום נושא אחר של פעילות הרדיו. המחוקק כאן נתן את דעתו לגבי התאגיד הישן של רשות השידור, שיש מצב ייחודי לשידור בשתי השפות האלה ורצה להבטיח את תקצובן כדי שהן יהיו ברמה נאותה.

זה נכון שהיום, במצב של פירוק, אי אפשר לדרוש קיום של החוק – אני מחזיק פה את החקיקה הרלוונטית – כי מצב של פירוק למעשה שינה את כל המצב המשפטי הפורמלי. אבל, אין ספק שהמחוקק התכוון, ואני חושב שיש פה הנחיה לניהול של רשות השידור הישנה, שתינתן תשומת לב מיוחדת והקצבה מיוחדת לנושאים האלה. לכן אני חושב ששגיתם שלא הגדרתם את זה באופן מידי כצורך דחוף, בין הצרכים הראשונים, עוד בחודשים אוקטובר-נובמבר, כשהתברר מה עוצמת - - -

זה היה בנובמבר, המסמך שאני הוצאתי.

אבל הוצאת אותו לפה, לא לאוצר.

אבל על פי בקשת היושב-ראש העברתי אליו והוא הלך עם זה לאוצר.

העברנו את זה לאוצר.

אתם העברתם. תבינו דבר מאוד מאוד חשוב - - -

אבל, שמעון, אתה לא כתבת שם תעדוף של המערכת הרוסית, של כל השפות גם, חצי מיליון שקל.

צריך להבהיר פה גם לגבי ההצגה שלך בכתב, מה שכתבת, שלא - - -

אבל הוועדה ביקשה ממנו, הוא הציג כדי שאתם תעבירו את זה למשרד האוצר.

לא, סופה, זה לא עובד בצורה כזאת.

לא הצעת, כמו שעכשיו אמרת, להחזיר את הפנסיונרים והדברים האלה, הצגת סכום.

לא, זה לא משנה, ברגע שנותנים לו סכום ותקנים הוא היה כבר יודע מה לעשות עם זה. זאת לא השאלה. אברהם, זו לא שאלה מי מגיע, אם יגיע פנסיונר או יגיע מישהו צעיר יותר, הלוואי שזו תהיה הבעיה, שנהיה שם. את זה כבר הם יפתרו. השאלה היא שתהיה לו עצם היכולת. זה שקיבלתם והעברתם לאוצר זה ברור, אבל אני יודע איך הדברים מתנהלים במדינת ישראל, הגוף המבקש הרי צריך לפנות ישירות למשרד האוצר. אתם גורם מסייע, הכנסת, אבל הכנסת לא גורם שבאופן ישיר פונה עם בקשות ולכן אני חושב שחבל שזה לא היה גם בפניה ישירה. אני אגיד לך במה אני נתקלתי כשהתחלתי לעסוק בסוגיה הזאת – עסקתי בזה קודם מול השר הממונה על רשות השידור, הוא פרש מתפקידו בהקשר הזה אז התחלתי לעסוק בזה באופן ישיר מול שמעון – כשפניתי למנכ"ל משרד האוצר והוא עשה בירורים, התשובה הראשונה שקיבלתי ממנו היתה: לא ביקשו ממני, אם לא ביקשו ממני אז אין בעיה.

גם להוריד מע"מ לא ביקשו ממנו אבל הוא הלך על זה.

אנחנו העברנו.

אנחנו כן ביקשנו.

כבוד השר, אתה מדבר על פורמליסטיקה.

לא, אני לא מדבר על פורמליסטיקה, אני רוצה להגיד לך, רוברט, מה יקרה: אם האוצר יקצה משאבים בלי החלטה של רשות השידור שהיא רוצה אותם לרק"ע, יגיעו המשאבים האלה ורשות השידור תשתמש בהם לפי שיקול דעתו של המפרק של סדרי עדיפויות. לכן, עד שלא תהיה החלטה שלהם שזה בראש סדר העדיפויות אז כל מה שהאוצר יביא לא ילך לזה, ילך למשהו אחר. ולכן היה חשוב פה להבטיח סגירת מעגל משני הכיוונים: נכונות של האוצר לתת ונכונות שלהם להגדיר את זה גבוה בסדר העדיפויות.

אני מקצר, לא אלאה אתכם בתהליך המסובך של השיחות שהיו לי רק בחודש האחרון עם כל הנוגעים בדבר, פינג-פונג כזה, מי פנה למי ומי מוכן לתת למי. לפי מיטב הבנתי היום – והשיחות האחרונות היו היום בבוקר עם כולם, כולל מנכ"ל משרד האוצר, מנכ"ל משרד התקשורת, שמעון וכל מי שמעורב בעניין הזה – אני מבין היום שיש החלטה ברמה של מי שמייצגים את הרדיו ואת רשות השידור להגדיר את הצורך הזה כצורך חיוני ולבקש פה פתרון מהאוצר לצורך התקנים הדרושים להעסקה במתכונת של פרילנסרים לתקופת המעבר הזאת עד 31 בחודש.

מצד שני, משיחות שהיו לי – שירה יושבת פה, היא צריכה להגיד את דברה כי זה לא תמיד עובד, השיחות המקדימות לא תמיד עוזרות, אבל לפחות מה שנאמר לי, גם על ידי מנכ"ל משרד האוצר וגם על ידי נציגי אגף התקציבים, כולל היום בבוקר, שיש נכונות של משרד האוצר ואגף תקציבים להקצות את הפתרון הנדרש כדי לאפשר לעבור את התקופה הזאת של חודשיים וחצי. בואו נשמע את זה משירה אבל אני לפחות סוף סוף היום בבוקר, פעם ראשונה, קיבלתי קצת אופטימיות אחרי הרבה מאוד שעות ושיחות וימים בפינג-פונג הזה של מי ביקש ומי לא ביקש וכו'. עד כאן דברי, כמובן שתכף נשמע מה יש לה לומר אבל אני מתכוון להמשיך להוביל ולעקוב אחרי התהליך הזה כי הוא חשוב לנו ביותר. בסוף אנחנו נפגעים, כמשרד הקליטה, אם הרדיו לא יוכל לתת את שירותיו עד 31 בחודש, וכאמור, עיקר האתגר הוא אחרי 31 במרס.

תודה, כבוד השר.

אני רוצה, אדוני היושב-ראש, לומר עוד משפט אחד לפני שהאוצר ידבר.

בבקשה, עוד רגע. הצטרפה אלינו חברת הכנסת ציפי לבני, שרת הקליטה לשעבר.

זה מצב ייחודי שיש כאן שלושה שרי קליטה, אחד בהווה ושניים בעבר.

אני מציעה גם שיתנו לנו לדבר.

בהחלט.

רק משפט אחד לפני שהאוצר ידברו. תחנת השידור בשפה הרוסית מייצרת ארבעה מיליוני שקלים בשנה, מסוגלת גם מבחינת הפוטנציאל – יושבת פה סולי אברמוב, סמנכ"לית השיווק של הרשות, היא מדברת על גישה שמרנית שכשאנחנו נעבור, וזה יהיה ממש בימים הקרובים, ל-24 שעות ביממה אז אנחנו נוכל להגיע לסדרי גודל של שישה מיליון, אני מאמין אפילו הרבה יותר. לכן, גם מעבר לערכים שדיברנו עכשיו לשידור, שערכם לא יסולא בפז בכל מה שקשור לקשר עם המאזינים בארץ ובתפוצות, אני מדבר גם על כך שהתחנה מייצרת בעצמה הכנסה כספית של 4 מיליוני שקלים וזה סכום שאף אחד לא היה רוצה לא לראות אותו אצלנו.

תודה. שאלה, בבקשה.

שאלה קצרה לכבוד השר. תודה שכיבדת אותנו בנוכחותך, אני חושבת שזה חשוב מאוד שאתה בא לפה, זו גם איזושהי אמירה למאזיני רדיו רק"ע, שזה חשוב להם מאוד, שאנשים ברמה הכי גבוהה במדינת ישראל באמת מודעים ומטפלים בעניין הזה. השאלה היא כזאת: אנחנו מתכנסים פה בעניין הזה מחודש יולי, מחודש יולי דנים במצב שהוא קרוב לקריסה ובאמת מצב בלתי רגיל, כמו שאתה בעצמך ציינת עכשיו, שהיה תת תקנון ועכשיו אנחנו התדרדרנו למצב שכבר אנשים לא יכולים לנשום, לא יכולים להחזיק את הראש מעל המים. נציגים של משרדך כמובן היו פה והיו מודעים לעצם העניין והשאלה שלי היא שאלה אולי נאיבית אבל אני חושבת שהיא רלוונטית מאוד: האם בעצם לא יכולנו לנצל את הזמן הזה כדי לעבוד יחד עם משרדך על איזשהו פתרון יצירתי שגם משרד הקליטה, שהרי בא לשרת את העולים, היה משתתף בו? בסך הכול מדובר בתקופה שהיא קצרה מאוד, יש פה סוף מועד ואחרי זה יש כבר אחריות מוחלטת של משרד האוצר ומשרד התקשורת.

לשאלתך, הבעיה פה היא לא משרד הקליטה, הוא לא שייך לזה באופן ישיר, סופה גם מכירה את זה. גם אף פעם לא ניתן כשיש בעיה תקציבית, ולא היתה פניה למשרד הקליטה, תנו קצת כסף כדי לפתור את הבעיה. הבעיה היתה פורמלית - - -

דווקא מהבחינה הזאת משרד הקליטה כן סייע גם בעבר בתסכיתים כשתרגמנו - - -

אז אולי צריך להמשיך לעזור לו.

גם המשרד כמשרד וגם הכנסת, כמו שאמרתי, הקצתה כסף ישיר. הבעיה היתה ברמת פורמלית, ברגע שרשות נמצאת במצב פירוק אי אפשר בלי אישור של משרד האוצר בכלל – גם אם יש לכאורה תקציב מגורם שלישי – לפתור את הבעיה.

אולי אנחנו נשמע את התייחסות של משרד האוצר ומשרד התקשורת?

דבר שני לגבי שאלתך, קחי בחשבון שעצם זה שזה התארך עד 31 במרס לא היה ברור ביולי, כשהדיון היה ביולי היה עוד בתוקף חוק שכבר מזמן היה צריך לפעול תאגיד חדש. לכן, כל פעם החלטה על גורל הרפורמה משפיעה גם על המצב של הרדיו.

תודה. בואו נשמע את נציגת האוצר.

קודם כל, אני מסכימה עם הדברים שנאמרו לפני, גם על ידי יושב-ראש הוועדה, שר הקליטה, גם שמעון מנהל הרדיו ובעצם נציג הכנ"ר ברשות השידור בוועדה. אני רוצה לחדד כמה נקודות: אחת, אנחנו רואים, במשרד האוצר, חשיבות עליונה בזה שתישמר האיכות של השידור הציבורי, שזה גם רדיו וגם טלוויזיה. אנחנו לא נכנסים לנעלי הכנ"ר או הגוף עצמו שמפעיל את רשות השידור, אנחנו יושבים אתם בישיבות שונות כדי להבין את הבעיות השונות שיש ברשות השידור ועל מנת לתת את המענה הראוי – ומצאנו פתרונות יצירתיים גם בעבר, כפי שנאמר כאן – אנחנו ציינו שאנחנו גם נסייע במקרה הזה כדי למצוא את הפתרונות על מנת לעזור בנושא.

אני רוצה להגיד שגם בנושא של פרישת העובדים, סוכמו עם ההסתדרות תנאים, תנאים מיטביים, העובדים לא אולצו לפרוש, העובדים פרשו מרצון. עדיין נתנו כן לכנ"ר אפשרות להגיד איפה יש מוקדים קריטיים שהפרישה מרצון תיפגע באיכות השידור הציבורי ושם, דרך אגב, יש באמת 40 עובדים שהכנ"ר לא נתן להם לפרוש למרות שהם היו מעוניינים.

נשארו ברדיו רק"ע 17 איש.

אולי באמת תתייחסי ספציפית לרדיו רק"ע? אנחנו לא מדברים על "קול ישראל", זו לא ישיבה על "קול ישראל", זו ישיבה על רשת קליטת עליה. ועדת עליה מתעסקת ברשת קליטת עליה.

תתייחסי לרדיו רק"ע, אנחנו לא כאן לדבר על כלל הבעיה. במשך כמה חודשים מדברים על הבעיה של רדיו רק"ע, אנחנו לא רוצים לשמוע סתם דיבורים, אנחנו רוצים התייחסות לנייר שהוא הגיש.

אנחנו שמענו את שמעון, צריך להתייחס לגופו של עניין.

אנחנו לא באנו לשמוע הרצאות. תשמעי, גם אנחנו מבינים משהו.

אני חושבת שנתתי מאוד מהר את התשובה שאתם רוצים לשמוע, זה כבר נאמר על ידי, שאנחנו נמצא את הפתרונות היצירתיים ונקבע דיון כפי שנאמר, ואנחנו אמרנו שנסייע, זה מה שרציתם לשמוע. עכשיו אני אומרת - - -

אנחנו רוצים לשמוע איך, כיצד לסייע, איך לסייע ולמי לסייע.

תרשו לי, בבקשה, להגיד בכל זאת, המתנתי עד עכשיו, אני חושבת שיש מקום שאני גם אגיד את הדברים כי אני חושבת שהם רלוונטיים. חשוב לי גם להגן, מצד שני, הנושא בכלל של זכויות העובדים הוא חשוב לנו, כפי שאמרתי, הדבר הזה הושג עם ההסתדרות וגם הרצון הוא לתת לעובדים שרוצים לפרוש לפרוש.

אבל הם לא רצו לפרוש, אתם שמתם להם תנאי ואתם אמרתם שאם הם לא יעמדו בתנאי הזה ולא יפרשו עכשיו הם לא יקבלו את אותם תנאים.

חברת הכנסת סופה.

לא, תשמע, צריכים להגיד את הדברים האמיתיים, אנחנו לא באנו לדבר - - -

אם היא מופסקת בכל משפט, איך היא יכולה להגיד?

אם הגברת תתמקד ברק"ע אז בסדר, אף אחד לא יפריע לה.

אני אומרת לך, לעובדים הציגו תנאים ואמרו: אם אתם לא פורשים עכשיו לא תקבלו את התנאים שאנחנו נותנים.

אמרו שיתכן שלא תקבלו את התנאים האלה.

שהגברת תתרכז ברק"ע, שתדבר על רק"ע. מה הפתרון של רק"ע? מה את מציעה?

א', נאמר פה משהו שהוא גם לא מדויק. הכנ"ר, דרך אגב, הוציא לעובדים מכתב שהתנאים עומדים בעינם - - -

עד תאריך מסוים.

לא, גם עכשיו.

לא, זה לא ככה, גם אנחנו דיברנו עם אותם עובדים שפרשו ואנחנו גם חשבנו שהם יכולים להמשיך.

אני מוכנה לאחר מכן להמשיך את הדיון, אני לא חושבת שזו מהות הדיון.

אתם רוצים לקיים דיון על הנושא הזה – נקיים בזמן אחר, אבל היום אנחנו קבענו דיון על נושא מסוים, למה אתם נגררים וגוררים לנושא אחר?

אנחנו רוצים לשמוע מהגב' פתרון, מה הפתרון? את תשאירי אותנו במתח, אנחנו רוצים לשמוע ממך מה הפתרון, תגידי.

אנחנו לא רוצים לשמוע הרצאות, את התכלס, התייחסות לנושא.

אז היא תתמקד.

היא כבר אמרה, נו, מה.

מה, מה היא אמרה? איך בדיוק? היא אמרה: אנחנו נעזור – איך?

ברור, היא אמרה, לא הבנתם?

אמרה ולא הבנו.

שירה, תחזרי, בבקשה.

תחזרי על הפרטים, כמה תקנים יוסיפו וכו'.

הייתי שמחה אם יתנו לי להתבטא באופן שבו אפשר להסביר את כל מה שמעניין, לדעתי לפחות, שקשור לנושא.

תתמקדי בנושא.

אני לא אומרת דברים שלא קשורים, אני חושבת שזה מאוד קשור. אתם דיברתם על המצוקה שנגרמה כתוצאה מפרישה, אני חושבת שזה קשור ועל כן הייתי שמחה אם היה מתאפשר לי להגיד את הדברים שלדעתי קשורים ורלוונטיים וחשוב לי שיאמרו. אז כמו שאני אומרת, יש חשיבות רבה בעינינו לכל הנושא של איכות השידור הציבורי, של הנגישות, שזה גם לשפה הרוסית, גם לשפה האמהרית, של כל הנושא של תנאי העובדים וכו', הנושאים האלה חשובים.

יש עוד שפות.

13 שפות.

אמרתי נגישות, אני ציינתי את שתי השפות שצוינו כאן קודם כדוגמה. כפי שאמרתי, אנחנו מבינים והרצון שלנו הוא שתקופת החיכוך הזאת תסתיים כמה שיותר מהר בגלל שברור לכולנו שהתקופה הזאת עד להקמת התאגיד החדש גוררת חיכוכים שהם אילוצים שכולנו נאלצים להתמודד אתם ולמצוא את הפתרון, גם לרדיו רק"ע, זו דוגמה בדיוק לדבר הזה. לכן אנחנו פועלים במלוא המרץ וצריך להגיד גם מילה טובה על התהליך החדש, על אלדד ושמעון שמנסים במלוא המרץ להקים את התאגיד החדש, לגייס אנשים וכו'. מתנהל במקביל - - -

הנה האנשים – יגייסו אותם? אני שואלת: הנה האנשים, האם יגייסו אותם, כן או לא?

מה קורה ברמה הפרקטית?

דיברת כמה דקות ולא אמרת כלום, עם כל הכבוד לך.

אתם קוטעים אותי באמצע המשפט כשזה בדיוק רלוונטי.

אבל במשך חמש דקות את לא אומרת כלום, את לא אומרת כלום.

ככה זה בכנסת, חברי כנסת יכולים לשאול שאלות באמצע.

היא חמש דקות מדברת והיא בכלל לא מדברת על כלום.

את באת לתת לנו הרצאה ואנחנו צריכים לתת לך – סליחה, את באת לענות על הנושא רדיו רק"ע ברוסית, אמהרית וכמה שפות, אז תעני.

סופה, אבל היא עונה.

סליחה, אני מבקשת ממך - - -

אז שהיא תתחיל מהתשובה.

התשובה היא מה שאמרתי בהתחלה, שהגוף שמנהל - - -

יכול להיות שאני לא מבינה, תתייחסי לעניין. לשר מותר לדבר בכלליות, לך לא.

התשובה היא מה שנאמר בהתחלה: הגוף שמנהל והאחראי וצריך לענות לכם על השאלה זה לא אני, רשות השידור אחראית מי נקלט ומי לא, נקודה. זה מה נאמר כבר. אני אומרת מה התנאים שאנחנו בעצם מאפשרים או לא מאפשרים. יש חוק שמאפשר העסקה של 400 עובדים לתאגיד החדש, אני החמאתי גם למנהל הרדיו וגם למנהל התאגיד החדש שאכן פועלים במרץ על מנת להתחיל לאייש ולקלוט. אני אמרתי שהחיכוך הזה שנוצר – וזו הדוגמה שגם נוצרה ברדיו רק"ע – בגלל הזמן עד להקמת התאגיד החדש, אנחנו רוצים שזה יהיה באמת מינימלי ואנחנו עושים את כל המאמץ כדי לעמוד בזה כדי שבאמת ב-1 באפריל יהיה תאגיד חדש שיענה על כל הנושאים, זה מה שאנחנו עושים. זהו.

אבל זה עוד שלושה חודשים, 17 איש מחזיקים את המערכת.

את דיברת ולא אמרת כלום, אבל כלום לא. זו תשובה שלא – אני חושבת שזה זלזול בוועדה, זלזול בוועדה, לא שמעתי ממך שום תשובה.

אני שואל אותך שאלה, שירה: אנחנו התכנסנו היום בנושא של עד ה-1 באפריל, שמענו את המצוקה, האם אתם מוכנים לענות לדרישה שלו כדי למנוע את המצוקה?

אנחנו אמרנו שכן, שאנחנו דנים. יש לנו דיון ואנחנו בהחלט נכונים לסייע ולמצוא את הפתרונות היצירתיים על מנת לסייע לרדיו רק"ע להיות במקום של שידור איכותי ולתפקד כמו שצריך עד להקמת התאגיד, זה נאמר.

מתי יסתיים הדיון? מתי יסתיים הדיון? אפשר לקבל תשובה מתי יסתיים הדיון? תאריך, אפשר לדעת?

מתי תתנו את התשובה, מתי?

אני לא מבינה. מה היא אמרה סך הכול: אנחנו דנים, אנחנו נדבר, אנחנו נעשה – אני רוצה תכלס ועכשיו. אני ביקשתי ממך ביחד עם חברי הכנסת לקיים את הישיבה, אתה אמרת שהשר יבוא, נתנו לך שבועיים - - -

נכון, הוא הגיע.

הגיע, נו, תודה רבה, אבל בינתיים עובדים שם 17 איש בתנאים לא תנאים ומחזיקים את המערכת. אני רוצה להבין.

מתי יסתיים הדיון, ב-1 באפריל?

חבר הכנסת רוברט, רק רגע. אני חושב שכשאנחנו מזמינים את נציגי המשרדים אנחנו נותנים להם לדבר כדי להסביר לנו וזה חשוב מאוד שנשמע עד הסוף. לשאלה ששאלתי, שזה מה שרצינו, היא ענתה: כן, הם יסייעו.

תאריך אפשר לדעת?

הכישלון עד עכשיו, למה זה קרה – לא היתה דרישה מסודרת מקצועית.

זה לא נכון.

זה לא נכון.

אתה עומד כיושב-ראש ועדה, אתה ביקשת, אתה העברת את המסמך הזה.

זה גובל בפגיעה באינטליגנציה שלנו, עם כל הכבוד.

לא, לא.

הם יושבים בוועדות, הם לא יודעים? הם לא שומעים?

הרי אנחנו כאן, בישיבה הזאת, ביקשנו מרשות השידור, ביקשנו משמעון, אתה הצטרפת לבקשה שלנו, הוא למחרת שלח את המסמך, אתה אמרת שהמסמך הזה הועבר למשרד האוצר.

שלחנו, אבל היה צריך להיות תיאום ברמת אנשי המקצוע וזה לא נעשה.

יש שאלות פשוטות: מתי יסייעו? למי יסייעו? בכמה כסף יסייעו? האם יש תאריך יעד מתי תתנו לנו את התשובה איך אתם עוזרים? איך אתם עוזרים?

עכשיו אנחנו מצאנו פתרון.

איזה פתרון?

ולכן עכשיו הם צריכים לשבת ביחד ולהתחיל לעשות את העבודה.

תאריך יעד – זה יהיה מחרתיים? בעוד שבוע? מתי זה יקרה?

לא, ב-31 במרס.

אולי ביום הראשון, כשצוחקים על כולם ובבדיחות הדעת.

בואו ניתן לחברת הכנסת ציפי לבני.

תודה רבה. אני באתי רק לדקות ספורות אבל הנושא הוא מאוד חשוב, לא רק בעיני. אני מודעת לזה שכל התהליכים שרשות השידור עוברת והמעבר לתאגיד הם תהליכים מאוד מאוד מורכבים, מטבע הדברים, מסובכים ונוגעים גם בעובדים וגם בעוד אלף ואחד דברים. אבל אני בכל זאת כאן ולא בדיון בוועדה אחרת כדי להדגיש, גם בהיותי שרת קליטה בעבר וגם אני פשוט רוצה לתת דוגמה: יצאתי מדיון אחר, שאלתי את הסדרן איפה הוועדה והוא הוביל אותי – מדובר בעולה ותיק כבר מאתיופיה – ועל הדרך במעלית הוא סיפר לי שזה הקשר היחידי שיש להם לעולם. לא לו, הוא דובר עברית שוטפת והכול. אמרתי: אתה יודע מה? למה שאני אדבר? תבוא איתי, אתה כבר ליווית אותי עד הנה, תדבר אתה. זה היה מאוד מכובד כי הוא אמר: אני עובד מדינה, אני לא יכול, אז ביקשתי את רשותו להעביר את המסר הזה. זה החלק שבוודאי אתה מכיר מצד השידור באמהרית, יש גם את השידורים בשפה ברוסית – זה פשוט הקשר לעולם החיצון.

ש גם תיגרית, אמהרית ותיגרית.

יש 13 שפות. זה הקשר שלהם לעולם החיצון ובעניין הזה ערכים עולים כסף, אין מה לעשות. בתוך כל הבלגן הזה של המעבר לתאגיד הציבורי זה צריך להיות סדר עדיפות ראשון. יש כאן קבוצות אוכלוסייה שלא תמיד הן מיוצגות וזה הקשר שלהן. זה צריך להיות איכותי מספיק ולא רק שזה יופעל. אומרים לי: זה לא יופסק, אז זה לא רק שפותחים את הרדיו ויש שם משהו, השאלה היא מה קורה שם, איזה איכויות, כמה עובדים נמצאים ושזה באמת יהיה ברמה הראויה, כי בוודאי העובדה שאינם דוברים את השפה לא אומר שלא מגיע להם לפחות כמו כל אזרח ישראלי. אז אני לא נכנסת לשום פרט, רק היה לי חשוב להביע גם את התמיכה במאבק הזה. יש לי כמעט אישית נציגה כאן, את קסניה, וגם יש כאן שלושה שרי קליטה לדעתי, כאלה שכיהנו כשרי קליטה. אבל זה לא עניין סקטורייאלי, זה מה שאני מנסה להגיד, זה לא עוד סיפור של סקטור שצריך לדפוק על השולחן, זאת האחריות שלכם.

גם אני מודה ששמעתי דיונים וזה נשמע מאוד מאוד כללי. אני חושבת שאם אפשר להוציא מכאן מחויבות – דרך אגב, פחות מעניין אותי האיך אלא מעניין אותי התוצר הסופי. אם אנחנו יכולים להגיע לזה שנציגי המדינה יגידו לנו מה התוצר הסופי שהם מתחייבים אליו, לגבי האיך תסתדרו, אתם הגוף הביצועי. תודה רבה.

ולו"ז מסודר.

תודה. כבוד השר, בבקשה.

הערה אחרת, מותר לי לשאול שאלות גם?

כן, כן.

אתה גם חבר כנסת.

קודם כל הערה: חשוב להבין – שמעתי את חלק מחברי אומרים: כבר שמענו את האמירות האלה בעבר – למיטב ידיעתי, עיינתי בפרוטוקול של הדיון הקודם, לא הייתי בו, וגם מהשיחות שקיימתי עם כל הגורמים המעורבים, עד היום בבוקר לא היינו בשלב הזה, לא שמענו את השיחות האלה. עד היום היינו מסביב בזה שיש בעיה, לא היינו במצב שרשות השידור באופן ברור - - -

לא הכול בפרוטוקולים, יש גם שיחות, יש מפגשים, יש התפתחות. לא הכול בפרוטוקולים, עם כל הכבוד. אני, את הדבר הזה, שמעתי כשהתחלנו - - -

מזלך, כי אני לא שמעתי.

לא שמעת? באמת? יש כל כך הרבה דיונים ולא שמעת? לא היית מודע לזה? לא שמעת?

אדוני השר, אתה מופיע כמעט כל יום ברדיו רק"ע ולא ידעת שיש שם בעיה? נו, בחייך.

לא, זה לא מה שאמרתי, אולי תקשיבו למה שאני אומר?

כבוד השר, אם אנחנו מחפשים את המפלט שלהם – שיש איזו טעות טכנית שעשו – אנחנו לא רוצים להיות שם.

לא, זה לא עניין של טעות טכנית. רגע, אתם רוצים לפתור בעיה או לצעוק? לצעוק – תצעקו, אין בעיה, אתם לא צריכים אותי בשביל זה.

לא, אנחנו רוצים לפתור, אבל להגיד: לא היה ולא נברא, זה גם לא נכון.

אף אחד לא אמר.

כי היה, סוכם, דובר ולא פעם אחת.

אפשר לעסוק בצעקות ואפשר לטפל בבעיה.

לכן לבוא ולהגיד: בפרוטוקול זה לא היה והוא לא שלח מכתב – זו בעיה.

שרת הקליטה לשעבר הרי אומרת שגם המשרד עזר – היה משרד שלא עזר לרדיו רק"ע? וגם איזה סכומים?

חברת הכנסת קסניה, אני מבקש.

הנה, גם מנהלת הוועדה מראה לי עכשיו מסמכים שדברים נשלחו ונעשו, זה לא נכון.

בוודאי שנשלחו.

וכמה כסף ישראל ביתנו העבירה?

ואני רוצה לציין את פעילות הוועדה, שהוועדה מתפקדת כמו שצריך, רק פשוט מוצאים את הדרך לא לעשות.

יש החלטת יושב-ראש שהתחייבה לפנות לשר האוצר ולהביא תוצאות.

אני חושבת שהתוצאה כאן על השולחן, אבל אתם פשוט לא רוצים לשמוע אותה. נו, באמת, חברים.

איזו תוצאה, טלי?

מה אנחנו לא רוצים לשמוע?

חברת הכנסת, אנחנו שמענו אותה, שלוש פעמים היא אמרה את אותו דבר.

היא אמרה כאן, ואני רוצה פה להבהיר – סליחה, אדוני היושב-ראש, מה שקורה פה פשוט לא מקובל – יש פה נציגת האוצר שאמרה חד משמעית שכן יש רצון של האוצר לפתור את הבעיה.

אז תגידי לי מה הבנת, מתי היא מסיימת את הדיונים?

רגע, רוברט.

אם את שמעת והבנת תגידי לנו מתי היא מסיימת את הדיונים.

מה זה "מסיימת"? היא לא יכולה להגיד לך עכשיו כמה כסף היא תיתן, או שהיא תיתן או לא תיתן, היא תשב עם נציג התאגיד - - -

אז למה הם לא נפגשו? למה היא הגיעה ללא תשובות?

למה הם לא נפגשו זה משהו אחר, אבל כאן יש תשובה ותשובה שאותי מספקת.

זה גרוע מאוד.

חבר הכנסת רוברט, אני קורא לך לסדר פעם ראשונה.

- - -

אני קורא לך לסדר פעם שנייה.

אני גם יכול לצאת, אתה לא חייב, עם כל הכבוד.

תצא, תצא. מה זה, ככה אפשר לקיים דיון?

כן, ככה אפשר לנהל את הדברים.

אז תצא, בבקשה.

חוצפה.

מה זאת אומרת? מה זאת אומרת?

אז את יכולה לצאת גם, גם את יכולה לצאת.

פשוט חוצפה.

אתה לא תגיד לי לאן לצאת ולאן להיכנס.

אז אני קורא לך לסדר פעם ראשונה.

אתה יכול לקרוא לי לסדר.

פעם שנייה.

אתה עושה כאן בלוף, סליחה על הביטוי.

פעם שלישית – תוציא אותה.

בגלל שלממשלה הזאת אין עניין, לא ברדיו רק"ע, לא ברחוב הרוסי, אין לה עניין בעלייה, בגלל זה אתם מתייחסים ככה.

את עושה פוליטיקה, אתם לא רוצים לפתור את הבעיה, רק לצעוק.

רק פוליטיקה - - -

מה אתה עושה כאן? מה אתה עושה כאן?

בבקשה, תצאו.

אתה חצוף.

אנחנו רוצים תשובות.

תצאו.

אתה חצוף.

אנחנו רוצים תשובות.

אתה, במקום לעשות משהו למען העלייה, אתה עושה רק דיבורים כאן.

לצאת, אנחנו רוצים לקיים דיון מסודר.

איזה דיון אתם מקיימים?

אנחנו רוצים לקבל תשובות, כבוד השר, אלה מביננו שנשארים פה, אנחנו רוצים לראות לו"ז.

בבקשה, לצאת.

אני מדברת על שבועיים שחיכינו ששר האוצר יגיע לכאן ואתה לא - - -

אנחנו לא רוצים צעקות אבל אנחנו רוצים לו"ז מסודר, לו"ז מסודר מתי אנחנו נראה את התשובות האלה.

(חברי הכנסת סופה לנדבר ורוברט אילטוב יצאו מאולם הוועדה.)

בבקשה, להמשיך, כבוד השר.

יש פה נציגים של רק"ע שעוד לא דיברו, הם בוודאי ישמחו לדעת מתי כל ההבטחות הנפלאות האלה יתממשו.

את תקבלי, תקשיבי רק. תמשיך.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. עוד פעם אני אומר, אפשר לצעוק סביב הנושא ואפשר לנסות לפתור אותו.

כמו שניסיתם עד עכשיו.

העובדות הן מאוד מאוד פשוטות. אני חושב שאנחנו היום בבוקר, בפעם הראשונה, נמצאים במצב, כפי שאמרתי, שרשות השידור רשמית שמה את הבקשה ומשרד האוצר רשמית הודיע שהוא הולך להיענות לבקשה הזאת וזה לא היה קודם. אולי היו כאלה ששמעו - - -

כבוד היושב-ראש, תדע, אנחנו גם נגיש נגדך תלונה בוועדת האתיקה כי ככה לא מתנהלים.

אני אחכה לך.

תחכה לי.

אולי יש כאלה ששמענו את זה קודם בשיחות לא רשמיות, אני לא שמעתי את זה, לא בשיחות לא רשמיות ולא בפרוטוקולים. לגבי לוחות זמנים, וכאן אני מגיע לשאלה באמת כי אני חושב שיש מקום לשאלה הזאת וכשאלה היא שאלה נכונה, רק לא חייבים לצעוק את זה. השאלה היא קודם כל לשמעון: להערכתך – ומה שמעניין פה את כולם זה התהליך הסופי, זה לא השלבים שלו, גם אותנו כמשרד הקליטה מעניין התהליך הסופי – בסיטואציה שאנחנו נמצאים הבוקר, שלא היינו בה עד היום, כמה זמן להערכתך ייקח עד שהעובדים החדשים האלה, הזמניים, יוכלו להיות שותפים לעבודה של רדיו רק"ע? מה לוחות הזמנים שאתה רואה? אתה שומע את עמדת האוצר, אתה היית שותף לכל הדיונים שהיו עד היום, כולל היום בבוקר, עכשיו השאלה היא האם אתה יודע לתת הערכת זמן.

שבוע.

שבוע,. זאת אומרת שלהערכתך שבוע מהיום אנחנו - - -

סליחה, שבוע מהרגע שאני מקבל את האישור מהאוצר. אם האוצר מאפשר לי אחרי הישיבה, אומר לי: תקשיב, שמעון, תרוץ תביא איזה נייר שהוא סביר והוא לא - - -

אני חושבת שצריך לקבוע דד-ליין לאוצר עד מתי להודיע על ההתחייבות שלו.

מתי אתה תגיש לאוצר?

שירה, הם צריכים להגיש לך? איך זה עובד?

אני אפנה לשירה את אותה שאלה: כששמעת את התשובה של שמעון, לך יש הערכה של לוחות זמנים? הוא אמר שבוע מרגע שיש אוקיי ממך. בהתחשב שאת יודעת מה צריך בשביל האוקיי שלך, כמה זמן בנוסף לשבוע שלו דרוש בכדי שאנחנו נדע שיש עובדים ברדיו בסוף? זה מה שמעניין אותי לפחות.

הדבר הזה כרוך בדיון עם הנהלה של הכנ"ר, אני לא רואה מניעה שאם באמת הנושא חשוב להם, שיגיעו לדיון אצלנו תוך שבוע, שבוע-וחצי, ולאחר מכן שמעון אומר שייקח לו עוד שבוע אז אני חושבת שתוך שבועיים וחצי אפשר.

עד סוף ינואר?

שבועיים וחצי, מצוין.

אתם יודעים לצמצם את זה, למה הם צריכים להגיע אליכם תוך שבוע וחצי? למה אי אפשר לעשות את זה תוך כמה ימים?

אני לא יודעת מתי הם יכולים, אני תלויה בזה שהם יגיעו אלי. אני לא יודעת להתחייב בשמם. נראה לי הגיוני שבמהלך שבוע וחצי אפשר - - -

מתי אתם תהיו מוכנים להגיע אליה?

אני יכול להיות מחר אצלך, שירה, או אצל אסף, אין בעיה, תחליטו, לא משנה.

את מוכנה להקדיש לזה זמן מחר?

הצוות שלי יקדיש לזה את הזמן, הם גם אמרו כבר שהם יקדישו לזה את הזמן.

אתם מוכנים לשבת מחר?

אני לא יודעת את הלו"ז בעל פה אבל בשבוע הקרוב בטוח שאפשר יהיה.

השבוע, השבוע, לא בשבוע הקרוב.

בשבוע הקרוב, שבוע.

צריך להגיע עם הלו"ז מוכן, בכל זאת זו ועדת כנסת, אז אני אומרת באמת שנקבע איזה לוח זמנים שהוא מקסימלי שהוא לא יותר ממספר ימים.

אני אומרת, בשבוע הקרוב אני בטוחה שאנחנו נשב.

אני שואל את שמעון ושירה אחרי כל הדברים האלה: האם מציאותי – היום אנחנו ב-12 בינואר – לצפות שתוך שבועיים מהיום יהיו עובדים כבר בתוך הרדיו?

אם יהיו עובדים זה תלוי בו, תוך שבוע, תוך שבעה ימים, אתה יכול לצפות שאנחנו כבר נסיים את השיח.

תוך שבעה ימים יהיה אישור שלהם.

עד סוף החודש.

גיוס עובדים, לא ניוד עובדים, בניוד ניסיתי ולא הצלחתי.

גיוס, רק גיוס, לא ניוד.

לא ניוד.

כבר ניידו את כל מי שאפשר.

אני שואל: היא אומרת שתוך שבוע תקבל תשובה חיובית פורמלית, מספרים והכול, אתה אומר שבוע עד שהאנשים במקום?

אני, בשבוע הזה, כבר אכין תוכנית עבודה, ברגע שהיא תיתן אישור אני כבר אהיה מוכן.

זאת אומרת שריאלי לצפות שתוך שבועיים אנשים כבר ברדיו בפועל? שמעון, זה ריאלי לצפות לזה?

מבחינת הרצון שלנו כן, ומבחינת האישורים, אם יהיו, אז גם כן. אתה יודע, לפעמים עובד שאתה רוצה לגייס אותו אומר: אני אוכל רק בעוד יומיים וכו', אבל בגדול כן.

בסדר, אז עובד מסוים יהיה רק בעוד יומיים, שזו תהיה הבעיה שלנו. התשובה היא כן, בסדר.

כן, התשובה היא כן.

תודה רבה למשרד האוצר. זה המקום להגיד תודה למשרד האוצר ולא רק לצעוק על משרד האוצר.

אפשר היה גם להתחיל בבשורה הזאת, שתוך יום אתם יכולים לקיים את הדיון.

קסניה, אם היו צועקים פחות ופחות מחפשים אשמים היינו מגיעים לזה.

בדיוק, היא היתה יכולה להגיד את זה עוד מתחילת הדיון, לא נתנו לה.

לא, לא, זה לא נכון. זה לא נכון. אפשר היה לקיים את הדיון ולהגיד רק משפט אחד שלך: מחר מקיימים את הדיון ותוך שבוע פותרים את הבעיה – למה אי אפשר היה להגיד את זה בהתחלה?

ברדיו רק"ע או בדברים אחרים?

אנחנו מדברים על רק"ע, זה הנושא, אין נושא אחר.

אדוני היושב-ראש, תיאמנו שאני אגיע רק לחלק מהישיבה, אתה משחרר אותי? אני מבטיח לך שאני אמשיך להיות מעורב בסוגיה הזאת, גם לחברי הכנסת שכאן, וגם לאנשי רדיו רק"ע, זו חובתנו כמשרד הקליטה מבחינת הדאגה לציבור שאנחנו מייצגים בכל השפות, וכמו שאמרתי, יש פה הרבה אנשים שעבדו כדי להביא את התוצאה הזאת. לכן, צודקת חברת הכנסת פלוסקוב שבהחלט היתה פה מעורבות עד לרמה של מנכ"ל משרד האוצר לפתור את הבעיה, ואני מאוד מעריך את זה, ועד לרמה של מנכ"ל משרד התקשורת. אני מודה לכולם על העניין הזה, כמובן שכולנו מצפים לתוצאה בפועל. ושוב אני אומר, אני מציע לך לקיים עוד חודש-חודש וחצי את הדיון על הסוגיה האמיתית, מה הולך לקרות ב-1 באפריל, כי זה הדבר הכבד. ל-31 במרס איכשהו נגיע, כך או אחרת, עם רגל שבורה או יד שבורה אבל נגיע, בלשון מטפורית, אבל צריך לראות שב-1 באפריל רדיו רק"ע יעמוד על שתי רגלים ויהיה עם שתי ידיים, עם הראש וכל מה שצריך. תודה רבה.

תודה רבה, כבוד השר, אנחנו מודים לך על תרומתך לנושא.

אם אפשר שתישאר עוד דקה או שתיים. אני פשוט רוצה להגיד כמה דברים, אולי לא נעימים. רבותי: א', עדכון לגבי המצב במחלקה הרוסית – המצב הולך ומחמיר ובתקופה האחרונה, בשבועות האחרונים, שמתי לב לתופעה שאנשים חולים יותר, אנשים לוקחים יותר ימי חופשה, ימי בחירה, ימי הצהרה וכן הלאה וכן הלאה.

כי הם קורסים.

וזה לא שנפלתי מהכיסא מהתופעה הזאת, הכול היה צפוי מראש.

אני כן נופל מהכיסא כי ביתר תחנות "קול ישראל" זה לא קורה, בטלוויזיה הישראלית זה לא קורה.

מר שמעון, כי רמת העומס לא אותה רמת עומס.

אולי הם היו במצב רגיש מלכתחילה לעומת האחרים? אולי אם היו להם שומנים יתרים היינו משווים אותם אליהם? באמת.

כשברדיו בשפות אחרות, אם בעברית ואם בערבית, יהיה לך בן אדם אחד שגם יכין חדשות, גם יערוך אותן וגם יקריא אותן, אז יכול להיות שזה יראה אחרת.

17 איש – 80 איש, מה יש להשוות?

זה התור שלו, אנחנו נקשיב לו.

אז הכול, לדעתי, היה צפוי מראש. היה צריך להתכונן לזה והמצב הולך ומחמיר. לגבי העתיד, לגבי הפתרונות הזמנים, רבותי, פתרונות זמניים זה דבר טוב אבל טוב רק כפתרון זמני ולא יותר. אנחנו חייבים לחשוב על מה נעשה אחרי 1 באפריל.

זה בדיוק מה שאמר השר.

על זה נקיים דיון נפרד.

יפה.

זה אפילו יותר חשוב.

אז אני רוצה לחזור ממש על קצה המזלג על אותם דברים שאני אמרתי בפעם האחרונה, שצריך לגייס אנשים חדשים עכשיו, ואפילו אתמול – לא פנסיונרים. פנסיונרים זה בסדר אבל זה בסדר כפתרון זמני, לשבוע, שבועיים, חודש, אוקיי, אבל אם אנחנו חושבים על מה שיהיה מחרתיים אז אנחנו צריכים עובדים חדשים, מה שמר אלקבץ מכנה כשילוב דורות.

מר אלכסנדר, אנחנו נקיים דיון על זה, תודה רבה לך. מר אברהם ירדאי, בבקשה.

תודה רבה. קודם כל, עבדתי ברק"ע כמעט 23 שנה, יצאתי לפנסיה בתחילת ינואר 2014, בדיוק לפני שנתיים. עבדתי לבד במשך כמעט 23 שנה, קיימתי שידור של 10 דקות במשך 23 שנה לבדי, שישה ימים בשבוע, חוץ משבת כמובן שהייתי בבית. אני גר באשדוד, עבדתי בתל אביב. לקראת צאתי לפנסיה, באוגוסט 2013, כתבתי מכתב למנהל הקודם של הרדיו ואמרתי לו שאני יוצא, אני פורש וצריך להכשיר אנשים, הוא לא ענה, לא התייחס, אני גם פגשתי אותו אחר כך. אחר כך, בתחילת ינואר 2014, התרצו משהו, אמרו לי להכין שדרנים. הכנתי, הכשרתי ארבעה אנשים, שלחתי אותם, בסוף לא קיבלו אותם והשידור בתיגרית לא התחדש. אני עבדתי במשך 23 שנה, לדעתי זה חידוש שלא קיים בשום מקום בעולם, גם לאנשים פה, שבן אדם אחד עבד במשך 23 שנה לבד.

לפני מספר שבועות נפגשנו ארבעה נציגים עם מר שמעון אלקבץ, שהוא באמת קידם אותנו באווירה חיובית, יש לו נכונות לחדש את העניין הזה של תיגרינית – תיגרינית זו שפה מאתיופיה, אמהרית ותיגרינית. רק מה? הוא הציע לחדש את זה במתכונת של פרילנסרים וכדו' ואין לו תקן. לכן אנחנו רוצים – יש אוכלוסייה שגם עכשיו עולה, יש גם אוכלוסייה ותיקה דוברת תיגרית, לא מבינה ולא קוראת שפה אחרת, והיא זקוקה לדבר הזה. מי כמוכם יודע שהיום התקשורת הפכה להיות ממש למצרך יסוד, מצרך בסיסי, בעולם שלנו, בלי זה לא חיים כמעט מבחינת אינפורמציה. אני מבקש להתייחס לנושא הזה. רומנית, למשל, יצאו לפנסיה בדצמבר, שני אנשים פרשו, כעבור חודש מיד חידשו אותה.

מה שהצעתי גם לך, גם הם בפרילנסריות.

אני רוצה לשאול פה, מר שמעון: היה תקן, התקן שלו, כשהוא יוצא לפנסיה אתה לא צריך תקן חדש, למה אתה לא מכניס במקומו?

אני רוצה להגיד לגבי זה, זה היה עם ההנהלה הקודמת, המנהלים הקודמים. מר שמעון, עכשיו נפגשנו אתו והוא הביע נכונות, אני מקווה שהוא ימשיך בנכונות הזאת, צריך שלושה אנשים, 2.5 אנשים לפחות לעניין הזה. רומנית יצאו בספטמבר, חידשו את השידור שלהם אחרי חודש, הונגרית יצאו וחידשו, ספרדית יצאו וחידשו – רומנים לא עולים עכשיו, האחרון עלה אולי לפני 50 שנה, אני לא יודע כמה. הדבר הזה הוא חשוב ביותר ויש אפליה, אין אבא ואימא לעניין הזה של יוצאי אתיופיה, אין שום דבר. אנחנו מבקשים לחדש את השידור, כמו הרומנית, כמו הספרדית, כמו ההונגרית, שאחרי חודש חידשו אותם, אחרי שפרשו העובדים שלהם מיד חידשו אותם. אנחנו מבקשים במשך שנתיים וסורבנו, לא מחדשים את הדבר הזה. לנו היה צריך לחדש, לנו. לקהילה הזאת היה צריך לשדר ולא – עיני אינה צרה אבל אני אומר - - -

הנקודה ברורה, בואו נקבל תשובה בעניין כי עוד מעט נפתחת המליאה.

אני רוצה לענות, אני אחראית על מחלקת השידורים בשפות, חוץ מרוסית. אני ראיינתי את ארבעת האנשים שמר ירדאי שלח, קבעתי אתם יותר מפעם אחת, הגיעו לראיונות, קבעתי להם זמן אולפן והקלטה והם לא הופיעו. צלצלתי אליהם כמה וכמה פעמים, הם כל פעם אמרו לי שהם לא יכולים להגיע כי הם לא ירושלמיים, ירושלמי אחד אפילו לא ענה לי לטלפון. גם דיברתי אתך בפעם האחרונה שנפגשנו כאן - - -

בגלל זה נפגשנו, בגלל זה התקדמנו.

וביקשתי ממנה שתיתן לי שמות של אנשים.

זה בסדר, גם אני ביקשתי שמות, לא קיבלתי עדיין.

אנחנו עדיין מחכים כי אנחנו רצינו לחדש את השידור הזה מיד.

יש אי הבנה – אני רוצה לסיים בעוד מילה, היא הפסיקה אותי, בבקשה. אני אומר, הציעו להם משכורת של 700 שקל – בזה אפשר לעבוד? אז אני אומר, אני לא נכנס לעניינים, מנהל הרדיו הקודם הוא זה שעשה את הדברים האלה, ואני מקווה שגם האוצר וגם המנהל החדש של הרדיו יתייחסו לעניין הזה ויקימו את הצורך הזה של שידור בתיגרית.

אברהם, אנחנו צריכים לסגור את הדיון כי ב-16:00 יש מליאה, אני חושב שהנקודה ברורה. לטענתך, הסיבה שהאנשים האלה לא באו היא המשכורת - - -

לא, לא, לא.

אבל זה בדיוק מה שאנחנו מציעים לכל אחד ואחד.

זיוה, במשפט אחד, את היית מעורבת בזה.

סוגיית השפה התיגרית היא באמת שערורייה ש"קול ישראל" לא טיפל בה מלכתחילה. זה לא הגיוני שיש בן אדם אחד שבמשך 365 ימים בשנה צריך להיות זמין ולשדר. סליחה, לא הגיוני שבן אדם יכול להיות חולה? בן אדם אמור להיות בחופש או לא בחופש? הבן אדם יצא לחופשה – לא היה שידור בתיגרית. זאת אומרת, זה משהו שהיה במשך 20 שנה וזה חמור ביותר.

בואי תתכנסי למה שיהיה, עדיף, אין לנו מספיק זמן.

גם כשאנחנו, כראשי הארגונים, פנינו מיד עם סיום התפקיד שלו, לא התקבלה התייחסות בכלל ואדוני היה מעורב. עכשיו לעצם העניין - - -

נכון, בדיון הקודם הוא אמר שהוא חזר עם שמות.

נכון, שניה.

תביאו שמות, כן. נפגשנו אתם ועדיין הם לא נותנים שמות. על מה אתם לא מלינים? הם לא מביאים פתרונות? שאני אשדר בתיגרית?

זיוה, משפט אחד ואנחנו צריכים לסיים.

נפגשנו עם מר שמעון אלקבץ והוא הראה נכונות, הוא מוכן לגייס עכשיו, אבל בואו תסבירו לי איך עושים דבר כזה שמישהו צריך להכין אותם והם באים ומשדרים? שליטה בשפה בלבד זה לא הכישורים כדי להיות שדרן ברדיו, כדי להיות עורך, זה מקצוע, זו התמקצעות.

תודה, זיוה.

שניה. הנקודה המשמעותית ביותר – תקופת מעבר, לא תקופת מעבר – היא מהו הזמן שהולכים להקדיש מה-1 באפריל גם לשפה האמהרית וגם לשפה התיגרית בצורה מובנית, מקצועית - - -

אני בעד ליזום ישיבה שתעסוק מה יהיה אחרי ה-1 באפריל ששם תהיה התייחסות לעניין הזה.

תראו, אני רוצה לסכם את הדיון.

אני רוצה מילה, אדוני היושב-ראש, על נושא אחר, אני רוצה לברך אותך, לא ראיתי אותך מאז שנבחרת לכנסת.

תודה.

אני לא ראיתי אותך, אנחנו פעילים לאורך עשרות שנים ביחד, לא ראיתי אותך, לא פגשתי אותך. אני מברך אותך על זה שנבחרת להיות חבר כנסת ועל זה שנבחרת להיות יושב-ראש ועדת העלייה והקליטה במדינת ישראל ואני מברך אותך שתצליח במשימה למען הציבור, למען יהודי אתיופיה, למען כלל עם ישראל.

תודה רבה. אני מסכם את הדיון בכך שנמצא פתרון לנושא שלשמו התכנסנו ודנו בו. אתם, בשבוע ימים, תעשו את העבודה שלכם, את הסיכום שלכם ונמצא פתרון לעניין, כולל נושאים שאתה העלית. הדבר השני שאני מסכם – אנחנו בקרוב נקיים דיון מיוחד מה יהיה מה-1 באפריל.

פנינו לעתיד.

כן, תודה לכל המשתתפים, תודה רבה לכם. ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 16:00.