הכנסת העשרים
מושב שני
פרוטוקול מס' 91
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, י"ז בטבת התשע"ו (29 בדצמבר 2015), שעה 12:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 29/12/2015
אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (גן לאומי הר הכרמל) (תיקון) התשע״ו-2016
פרוטוקול
סדר היום
תיקון הכרזה על חלק משמורת טבע הר הכרמל - גן תעשיות צומת יקנעם (דרך גישה לבית העלמין)
מוזמנים
¶
יסמין טלמון - יועצת סביבתית, מינהל התכנון, משרד האוצר
מנחם זלוצקי - ראש אגף שטחים פתוחים, המשרד להגנת הסביבה
רחל בצ'ינסקי - רכזת, אדריכלית הוועדה מקומית יקנעם עלית
יהודה רייך - ראש תחום קידום תכניות, רשות הטבע והגנים הלאומיים
רישום פרלמנטרי
¶
ר.כ., חבר המתרגמים
תיקון הכרזה על חלק משמורת טבע הר הכרמל - גן תעשיות צומת יקנעם (דרך גישה לבית העלמין)
היו"ר בצלאל סמוטריץ'
¶
שלום לכולם. אנחנו מתכבדים לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה, בנושא תיקון הכרזה על חלק משמורת טבע הר הכרמל – גן תעשיות צומת יקנעם, לפי תכנית ג/ ב/ 245. אנחנו רוצים לראות את זה ואני גם רוצה להבין למה הגדלתם את זה תיקון טכני. זאת אומרת זה לא תיקון טכני. תיקון טכני זה כאילו הייתה טעות בהכרזה ורק מתקנים. זה לא טכני. זה חלק מהשמורה ואנחנו רוצים - - -
היו"ר בצלאל סמוטריץ'
¶
אז אני אומר, למיטב שיפוטי זה לא נקרא טכני. זה יש שמורה ואנחנו רוצים לעשות תכנית, או אושרה כבר תכנית שחופפת לשטח ואנחנו מבקשים לגרוע חלק מהשמורה. זה לא טכני. תיקון טכני זה אומר שנפלה טעות ורק מתקנים את הטעות הטכנית. אני הבנתי.
היו"ר בצלאל סמוטריץ'
¶
אה, זה כבר בנוי? זה עוד דבר שתסבירו. חשבתי לתומי שרק אצל בני הדודים זה ככה. זה לא טכני בעיני. תתקן אותי אם אני טועה. גורעים זה לא טכני ואני אשמח לדעת למה בשביל כביש שעובר לבית העלמין, צריך לגרוע אותו מהשטח. מה איכפת לי שכביש יעבור בתוך השטח אל הגן, אם - - -
יסמין טלמון
¶
לא, בית העלמין לא בתוך הגן, חלק קטן קטן קטן ממנו הוועדה הזאת כבר אישרה לפני אני לא זוכרת, שנתיים, שלוש, ארבע, משהו כזה והוא נגרע, אבל חתיכה ממש קטנה.
יסמין טלמון
¶
מה שאנחנו רואים פה בקו כחול, זה את תחום השיפוט של יקנעם עילית, כאשר בעיגול, אם אתם רואים, יש בקטן קטן את השלושה וחצי דונם שעליהם אנחנו מבקשים, בדיעבד, גריעה מגן לאומי הר הכרמל.
יסמין טלמון
¶
אנחנו תיכף נראה אותו בגדול. זה המקום, אזור תעשייה של יקנעם. אנחנו יכולים לראות איפה אנחנו נמצאים פה בגדול – צומת יקנעם, תל יקנעם והמושבה ואזור התעשייה שאני מניחה שכולם מכירים. מעל העיגול האדום שאתם רואים, רואים את בית העלמין, שהוא קיים. הקו הכחול שאתם רואים זה הקו הכחול שראינו קודם, שהוא מקיף את תחום השיפוט של יקנעם.
היו"ר בצלאל סמוטריץ'
¶
רגע, אז אם אני מבין נכון, הגריעה היא לא בשביל הכביש, הגריעה היא בשביל אזור התעשייה.
יסמין טלמון
¶
אנחנו רואים בגדול, בתמונה הקטנה שהופיעה בצד, את כל תחום הגן הלאומי ולמטה אנחנו רואים את אותו קו כחול של תחום השיפוט, כשנקודת המגע שלהם זה ממש בפינה הימנית למטה, אנחנו נראה. זאת התכנית ג/ב/ת 245, שאושרה בשנת 1995.
יסמין טלמון
¶
זה לא נגרע מהגן הלאומי, כי הגן הלאומי, אם נחזור אחורה, הוא נמצא מעבר לקו הכחול. זה הכתם הירוק.
יסמין טלמון
¶
כאן אנחנו רואים בכתם ירוק את הגן הלאומי, אז בית הקברות, שהוא מעבר לעיגול האדום, לא היה בגן הלאומי. בסדר?
יסמין טלמון
¶
וגם אזור התעשייה הוא מחוץ לגן הלאומי. יש כאן קטע של מגע, של חפיפה, רק של הדרך שהיא בתחום התכנית הזאת, שהיא תכנית ישנה, מאושרת. לא היינו מודעים לעניין הזה עד שלא באו והתחילו לתכנן, מה שהיום בהתהוות תכנית מתאר כוללת ליישוב יקנעם, שבעצם לא אמורה להביא דברים חדשים, אלא אמורה לקחת את כל התכניות הקטנות שהיו קיימות קודם, מאושרות ולהציג את התמונה הכוללת. ובמסגרת הזאת גילינו את החפיפה הזאת, תיכף נראה אותה - - -
היו"ר בצלאל סמוטריץ'
¶
אז יכול להיות שזה באמת כן טכני וזה רק בגלל שכשסימנו עם היד על מפות זה דבר אחד וההכרזה הזאת, כשעושים דיגיטציה ו-TIS ושמים את הכל, אז - - -
יסמין טלמון
¶
נכון. אז בסוף הדיון תגידו לנו אם אפשר היה לקרוא לזה טכני או לא. אם אתם רואים, מה שמודגש בצהוב, הקו המקווקו, זה בעצם החפיפה של ה-3.5 דונם, שהיא רק על הדרך ואת זה אנחנו באים לבקש את הוועדה שתאשר לנו לגרוע, כדי שיהיה סדר בדברים.
היו"ר בצלאל סמוטריץ'
¶
אני שאלתי קודם וזה לא קשור לדיון הזה, אבל אני כן רואה שהאצבע הזאת שראינו שמאלה היא כן חופפת על הגן הלאומי.
יסמין טלמון
¶
אז בצהוב אנחנו רואים את הקטע של ה-3.5 דונם שעליו אנחנו מדברים. זה חלק מהתכנית כמו שהיא נראית היום. היא עוד יכולה לעבור שינויים. התכנית הכוללת, שמציגה את תכנית המתאר הכוללת. אפשר לראות ששטחים אחרים שהם בחפיפה עם הגן הלאומי, שטחים מאד קטנים, ארוכים כאלה, הם מסומנים כגן לאומי בתכנית החדשה. המקום היחידי שיש ממש חפיפה עם שטח בנוי, זה המקום הזה של הכביש שעליו אנחנו מדברים. זאת התכנית כולה, כמו שהיא כרגע נראית ובזה נגמר הסרט להיום.
מנחם זלוצקי
¶
קודם כל לגבי התכנית הזאת, שיסמין אמרה, אנחנו מדברים כאן על תיקון מאד מינורי, שלמעשה אפשר לקרוא לו תיקון טכני, כי הוא בעיקר נובע מהעובדה שפעם כל המקום שורטטו ביד, בקנה מידה של 1 ל-100,000. היום כשעושים הכל בדיגיטציה וגם בקנה מידה של 1 ל-5,000, אז אפשר לראות בדיוק איפה עובר הגבול ואם יש כאן איזו שהיא חפיפה.
אבל הנושא הזה, שהוא כביכול שולי, מעלה כאן נושא שהוא הרבה יותר עקרוני, והוא חפיפה בין שמורות הטבע או הגנים הלאומיים או השטחים המוגנים באשר הם, כי יש גם יערים, ובין יישובים ובין אזורי פיתוח. וכאן יש ממשק כזה, שהרבה פעמים אלף גם בגלל בעיות הסימון, כפי שאמרתי קודם, אנחנו מוצאים את עצמנו עם גלישה וצורך בגריעה כזו או אחרת. היה לנו בפקיעין לדוגמא משהו מאד דומה, שהיינו כאן לפני. אתה שאלת למה זה, אבל זה דברים מאד מיוחדים.
מנחם זלוצקי
¶
העניין העקרוני זה באמת, כשיש תכנית לפיתוח של יישוב, האם נכון ממש בשולי הקו הכחול של היישוב, וראינו כאן מקודם את הקו הכחול של יקנעם, באמת לאשר תכניות לשמורות טבע או גנים לאומיים ואחר כך להכריז עליהם, ואנחנו באים לכאן בגלל הצורך למעשה לגרוע כתוצאה מההכרזה, כי התהליך - - -
היו"ר בצלאל סמוטריץ'
¶
אתה אומר אם לא ניתן את האפשרות לגרוע, אז יפחדו להכריז מלכתחילה, אז בואו נגדיר. אתם יודעים שבמשנה מסכת גיטין קודמת למסכת קידושין. רואים את זה הרבה פעמים - - - שיש אפשרות לפרק את החבילה, אז אל תיבהל, תתחתן, הכל בסדר. אפשר גם לפרק את החבילה אם זה לא עובד.
מנחם זלוצקי
¶
נכון, למרות שזה ויה דה לרוזה כזה, אבל כאן יש. תראו, היו מקרים שבהם היו באמת בעיות. היינו כאן פעם עם אשקלון, היה כאן דיון שבנו שכונה שלמה, עיריית אשקלון, בתוך הגן הלאומי של אשקלון, כי רשות הגנים הלאומיים בזמנו, נתנה את זה לתפעול של עיריית אשקלון והיא בנתה שכונה בתוך הגן הלאומי. זה היה באמת מקרה חריג שאני לא נתקלתי בו. אבל כל הדברים שאנחנו כרגע מביאים, או לפחות שבאו לכאן, זה דברים מאד מינוריים שהם נובעים-. ויש כאן דעות לכאן ולכאן.
יש כאלה שאומרים מסביב ליישוב בוא ניתן מרווח לא עם ייעוד של שמורת טבע או של גן לאומי, אלא איזה שהוא באפר כזה בין הפיתוח לבין השטח שמוגדר כשטח פתוח מוגן, ושהוא לא יהיה - - -
היו"ר בצלאל סמוטריץ'
¶
פתאום עכשיו באה תכנית של דלית אל כרמל. עשו מסביב שטח ירוק יפה, שהוא עדיין לקח מרחק טיפה מהשורה.
מנחם זלוצקי
¶
זה לא דלית אל כרמל, דיברנו על זה בדיוק בדיון הקודם, אתה לא היית, שביישובים הדרוזים וגם בהרבה יישובים יהודים אחרים, זה מאד בולט, כי בזמנו, כשהכריזו, לא לקחו בחשבון את הגידול והפיתוח. ועוד דבר, שחלק גדול מההכרזות, זאת אומרת מהייעודים שמורות טבע וגנים לאומים נעשו על קרקעות פרטיות, וכמו שאנחנו יודעים, דווקא בעיקר במגזר המיעוטים, הבנייה היא באמת לקרקע ולכן יש גם הרבה מאד קונפליקטים והם יבואו לכאן.
מנחם זלוצקי
¶
התכנית של חורפיש היא לא עם 4 דונם. שם אנחנו מדברים על 1,000 דונם ויש כאן באמת בעיות. אבל אני רוצה להגיד עוד דבר אחד. קודם כל אנחנו עכשיו עושים סדר. כשאני אומר אנחנו, אנחנו בדרך כלל מופיעים כאן כ - - ולט, אבל מינהל התכנון, רשות הטבע והגנים ואני מייצג את מועצת גנים לאומיים ושמורות טבע, ומנסים לעשות סדר, מה שלא נעשה בעבר, כי הרבה פעמים קידמו תכניות, בלי שבאו למועצת גנים, מבלי שנדרשה קריאה וזה לא הגיע לכאן. אז צריך לדעת.
עכשיו עוד מילה לגבי הכרמל. הכרמל זה גן לאומי, בחלקו גם שמורת טבע, על שטח של קרוב ל-100,000 דונם. עכשיו, עם הקמת המדינה, כבר בשנת 1951, למעשה הכינו את תכנית המתאר הראשונה לישראל, זו הייתה תכנית שרון. גם כן, אריה שרון, לא אריק שרון, אלא אריה שרון, והוא קבע את שמורות הטבע ואת השטחים המוגנים הגדולים של ישראל – את הר מירון, כ-100,000 דונם, את הכרמל, הרי יהודה ועוד גם בשפלת יהודה וגם את הנחלים שחוצים את מישור החוף.
זה שטח באמת מאד גדול, שחלקו כמו שאמרתי או רובו גן לאומי, חלקו שמורת טבע וחלקו גם יער שבניהול של קק"ל. אבל בתוך המרחב הזה, יש את כל היישובים – שני היישובים הדרוזים – דלית אל כרמל ועוספייה, ויש גם כמה יישובים יהודיים כמו שכולנו יודעים – ניר עציון, עין הוד, בית אורן ועכשיו גם בעקבות השריפה שהייתה לפני חמש שנים, בשנת 2010, למעשה אנחנו מקדמים מהלך של החייאה של מה שנקרא השמורה הביוספרית של הכרמל, או בעברית, בישראל זה נקרא המרחב הביוספרי של הכרמל.
ולמה הכוונה? למעשה השטחים של הכרמל הם שמורות טבע וגנים לאומיים, מוכרזים שמנוהלים על ידי רשות הטבע והגנים, אבל יש שם גם קהילה, ואחת הדרכים באמת לשמור על הטבע ועל הנוף, זה לא רק שרשות הטבע, ואני אוהד שלהם ובעדם והכל, אבל כגוף מרכזי שעוסק באכיפה, יבוא ויגיד ככה, אלא לשתף את הקהילה. שהקהילה תרגיש שהמרחב הזה הוא גם שלה, כי גם יקנעם זה המרחב שלה, זה הבית שלה.
מנחם זלוצקי
¶
זה אזורי הדופק שלה, ולכן פשוט רציתי להבהיר שאנחנו כרגע עובדים על תכנית כזאת, שדרך אגב גם מקבלת וקיבלה הכרה בינלאומית של אונסק"ו. אני יודע שאונסק"ו לא כל כך אהודים, אבל יש את התכנית של שמורות ביוספריות ויש היום בישראל שתי שמורות ואנחנו בדרך למה שנקרא הכרזה, למרות שזה לא כרזה פורמאלית, אלא זה הכרה על ידי אונסק"ו באזורים האלה – כרמל, רמת מנשה ועכשיו הולכים לאזור מרחב נחל שיפון.
היו"ר בצלאל סמוטריץ'
¶
המתח שבין שימור לפיתוח הוא המתח שכולנו חיים בו, בטח בתא שטח קטן ועשיר כמו שלנו. לא נפתור אותו עכשיו. אני רק חוזר על מה שאמרנו באותו דיון של פקיעין, שטוב תעשו, או טוב נעשה כולנו, אם באמת נעשה את זה מסודר ולא טלאי על טלאי.
אין ספק שיצטרכו לגרוע שטחים מההכרזות. היישובים הדרוזיים זה דוגמא קלאסית, אבל כנראה לא רק, והדבר הנכון הוא באמת לפרוש את כל המפה, להגדיר מראש מה נותנים ולא כל פעם לנגוס ביס. על פניו זה לא קשור לעניין שלפנינו, אבל אני בעד לאשר אותו. מכיוון שאני פה לבד אז אני אצביע עם עצמי, אבל אנחנו מאשרים לכם את זה.
הצבעה
בעד – פה אחד
התיקון אושר.