הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 58

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום ראשון, כ"ט בטבת התשע"ו (10 בינואר 2016), שעה 11:00

ישיבה בעיריית חיפה לבחינת קליטת העלייה בעיר

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

סופה לנדבר

קסניה סבטלובה

טלי פלוסקוב

יואל רזבוזוב

משה הראל - מנהל מחוז חיפה והצפון, משרד העלייה והקליטה

אירנה נירקו - סגנית מנהלת מרחב חיפה, משרד העלייה והקליטה

אסף גרטי - מנהל תחום קליטה וקהילה, מחוז חיפה והצפון, משרד העלייה והקליטה

ענת שכטר - ממונה מחוזית, קליטת תלמידים עולים ממלכתי, משרד החינוך

ויקי ניגרי - חיפה, קליטת עלייה בחינוך ממלכתי דתי, משרד החינוך

אילנה ברובסקי - משרד הרווחה והשירותים החברתיים

יונה יהב - ראש עיריית חיפה

יוליה שטראים - סגנית ראש עיריית חיפה

דבורה גרובר - מנהלת המחלקה לאזרחים ותיקים, עיריית חיפה

פיני ווגמן - ראש מערכת חינוך, תרבות ורווחה, עיריית חיפה

גבי נגוסה - מנהל מחלקת שילובים, עיריית חיפה

סמדר סטולר - מנהלת פרויקט, הרשות לקליטת עלייה בחיפה

שי פישל - מנכ"ל הרשות לקליטת עלייה בחיפה

אילנה בן ליש - מנהלת אגף הרווחה, עיריית חיפה

דינה פלדמן - רכזת לדוברי רוסית, עיריית חיפה

פיני גולדמן - ראש מערכת חינוך, תרבות ורווחה, חיפה

אסיה ציירסקי - מחוז חיפה והצפון, הסוכנות היהודית

אורלי צוקרמן - מנהלת תכניות קליטה, הסוכנות היהודית

שרונה סטנהיל - רכזת עולים באזור חיפה והצפון, ארגון נפש בנפש

סנבטו ג'נבר - דובר, טבקה - מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה

בני ארמס - תושב קרית שמואל

ארז טייצ'או - תושב קרית שמואל

אלימלך סהלו - תושב קרית חיים

שי מנובוב - נציג קרית חיים

גבי וורקו - תושב חיפה

מולי שפראו - תושב חיפה

צ'רמנט וורקו - נציג מזרח חיפה

פנטה מהראי - תושב חיפה

אגניו אג'יבו - תושב חיפה

צפורה מימון - משקיפה, המשמר החברתי

דנה גורדון שושני

ס.ל., חבר המתרגמים

ישיבה בעיריית חיפה לבחינת קליטת העלייה בעיר

בוקר טוב לכולם, לכל המשתתפים בפגישה היום. אנחנו מקיימים את דיון הוועדה היום בעיריית חיפה. אנחנו מאוד מודים לך, ראש העיר והצוות, שהסכמתם שאנחנו נקיים את הדיון היום פה על מנת ללמוד מקרוב בעניין השילוב של העולים החדשים בחיפה.

אנחנו מודים גם לצוות שלך וכל הצוות שבכל המערכות, אם זה נציגי החינוך, רווחה, בריאות, וסגנית ראש העיר ומשרדי העלייה והרווחה וכל נציגי משרדי הממשלה, וגם נציגי העולים שנמצאים פה. קודם כל העיר מאוד יפה, חיפה.

מאיפה אתה?

אני ירושלמי.

לא כל אחד מושלם.

אני אגיד לך מה מושלם בחיפה. בחיפה זה מושלם כי יש גם הר, יש יער וגם יש ים. בירושלים יש לנו יער ויש לנו הר, אבל אין לנו ים, לכן חיפה היא עיר מאוד יפה. אנחנו יודעים שחיפה היא עיר שיש לה ניסיון בקליטת עלייה מכל התפוצות ויש לה גם ניסיון גם בדו קיום בין ערבים ליהודים ולכן העיר חיפה היא עיר מאוד יפה בכל הכיוונים. אנחנו פה היום לקיים את הדיון.

אז אנחנו נפתח בכבוד ראש העיר שיפתח את הישיבה ואז נקיים את הדיון, נקבל סקירה מהעירייה ואנחנו נקיים דיון שחבריי חברי הכנסת - - - מבקשים שכל מי שמדבר שיציג את עצמו למען הפרוטוקול. נמצאים פה חברי ועדת העלייה והקליטה של הכנסת, חברת הכנסת סופה לנדבר, שרת הקליטה לשעבר, חבר הכנסת יואל רזבוזוב, הוא גם יושב ראש ועדת העלייה והקליטה הקודם, חברת הכנסת טלי פלוסקוב, שהיא חברת ועדה, וחברת הכנסת קסניה סבטלובה ומזכירת הוועדה דנה גורדון וגם הצוות של ועדת העלייה והקליטה והצוות שלי גם נמצאים פה. אדוני ראש העיר, אנחנו נשמח לקבל - - -

אני רק רוצה להציג את האנשים שלנו.

(סבב נוכחות)

אז יש לנו גם עמותה לקליטת עלייה ויש לנו גם את פרויקט שילובים, שאנחנו עושים אותו יחד עם הקהילה היהודית בבוסטון כבר מספר שנים רב. לפי הסטטיסטיקות ומחקרי העומק שאנחנו עושים זה פרויקט מאוד מאוד מוצלח ואנחנו מאוד גאים בו.

יש לנו שני בתי קהילה, הקהילה האתיופית מרוכזת בשלושה מקומות בעיר, בעיר המזרחית, בעיר המערבית ובקרית חיים. בעיר המזרחית והמערבית בנינו בתי קהילה, אנחנו השבוע נתחיל לבנות בית קהילה בקרית חיים. הניהול של בתי הקהילה מאוד מוצלח ואנחנו מאוד אוהבים מה שאנחנו רואים שם. יש לנו סגנית ראש עיר שאחראית על קליטת עלייה ואני מעביר אליה את רשות הדיבור.

אני רוצה רק בכמה דקות להראות מצגת קטנה על העלייה לחיפה. אני גם עולה חדשה, עשיתי עלייה לפני 25.5 שנים והיום אפשר להגיד שחיפה קולטת עלייה מכל המקומות, גם מכל העולם וגם מטפלת בהם מהיום הראשון כבר 25 שנה. אנחנו עולים ועולים ועולים בתוך העלייה.

עולים תרתי משמע.

אתם רואים, אשדוד, ירושלים וגם חיפה. גם עולים מצרפת, אמריקה ודוברי רוסית.

העיר שלנו עושים שיחות עם מועמדי עלייה גם ב - - -

כל שבוע אנחנו עושים - - -

פרה עלייה ואנחנו נוסעים - - -

גם עכשיו יש נסיעה לאנגליה. בשנה היינו שבע פעמים בצרפת ואחרי שבע פעמים ראינו שאנחנו הצלחנו בשנה הזאת, יש לנו קצת עלייה מצרפת.

זו עלייה מצרפת. אנחנו עובדים גם עם הסוכנות היהודית וגם הקרן לעידוד.

אנחנו עובדים עם כולם. מי שרוצה להיות פרטנר שלנו אנחנו מקבלים אותו.

יש לנו תשע דירות קלט שאנחנו מקבלים אנשים כאשר הם פונים - - -

הם באים ממש לדירת קלט, שתוך שבועיים הם יכולים, לא מה שהיה פעם, בא עולה וחיפש מה שנתנו לו, מצא, הם לבד מחפשים איפה קרוב לגן ילדים, איפה קרוב לבית הספר לילדים, מסתדרים ואחר כך שוכרים דירה.

אנחנו מלווים את העולים בצעדים הראשונים שלהם שזה גם עם משרדי ממשלה, כמו משרד העלייה והקליטה, משרד הפנים, בנק. כל השלבים שהם צריכים בצעדים הראשונים, כולל חיפוש דירה קבועה, אחרי דירת קלט, שנותנים להם שבועיים או יותר להיקלט בעיר.

מעבירים סיורים לאנשים בחברה וקהילה, עם תקציב בסיוע של משרד הקליטה.

בעזרת משרד הקליטה אנחנו עושים סיורים להכרת הארץ, לחגים, כל הפעילות לקרב את העולים למדינת ישראל. מעבירים אירועי תרבות וספורט, יוליה עושה את זה ברמה מאוד גבוהה. רושמים לבתי ספר, מרכזי למידה ומעבירים גם בעזרת משרד העלייה והקליטה ייעוץ לילדים עולים. יש גם אולפני קיץ, היה אולפן חנוכה.

בגלל שעכשיו, מחודש ספטמבר עד חודש דצמבר, הגיעו אלינו המון עולים אנחנו פתחנו שלושה אולפנים, שניים בשפה הרוסית ואחד בצרפתית בחנוכה.

בר/בת מצוות.

בר/בת מצווה לעולים חדשים. עשינו עכשיו בדצמבר, היו ילדים שהיו חודשיים בארץ.

לילדים שלא יכולים לחגוג בר/בת מצווה שלהם, כי אין להם קרובי משפחה, אז עושים את זה איתם. יש לנו ארבעה אולפנים שפועלים - - -

ארבעה אולפנים, לא ארבע כיתות.

בכל אולפן יש 10-14 כיתות.

אלה אולפנים שכל הזמן מלאים. יש גם שעות בוקר ושעות אחרי צהריים.

אולפן לאקדמאים, אולפן עציון.

מחזור 13 ויש לנו קבוצה של 300 עולים.

זה אולפן עציון, שנותנים להם, גם בזכות הסוכנות היהודית ומשרד העלייה והקליטה.

פה אנחנו רוצים עזרה שלכם. עוזרים מאוד, אבל אולי אנחנו צריכים עזרה של הכנסת וחברי כנסת, חברי ועדה, הכול בסדר, הכול יפה, בתעסוקה בחיפה יש לנו בעיה לחבר'ה הצעירים. האולפן בעציון זה רק חבר'ה עם השכלה גבוהה, חלק עם תואר שני, חלק תואר ראשון, מהנדסים, רופאים, אבל אנחנו לא יכולים לעזור להם כל כך בתעסוקה וזה מאוד כואב.

עשינו קורס טבחות וקורס סוכני נסיעות.

ועכשיו יש לנו קורס של - - -

זה קורסי תעסוקה שעושים ביחד עם - - -

הסוכנות ועיריית חיפה. יזמים זה עולים חדשים שלנו שבתוך שנה ראשונה הם כבר פתחו עסקים ואנחנו מנסים לעזור להם, איך להוביל את העסק. אלה כל מיני פעולות.

אני רוצה רק ברשותכם להוסיף, אנחנו כבר שמונה שנים תומכים והקמנו מוקד לקליטת עולי אתיופיה בחיפה ואנחנו מממנים לעיריית חיפה פרויקטורים לעידוד עלייה מחבר העמים ומצרפת ודוברי אנגלית. סמדר פה והפרויקט הזה - - - התקציב של המשרד פה בשנת 15' עמד על 11 מיליון. עיקר הסיוע הוא לתעסוקה, סיוע ישיר ועקיף, והסיוע לקליטה חברתית של העולים, מלבד הסיוע למוקד עמד על מיליון ו-400,000 שקל בשנת 15'.

מה ההתייחסות שלך בעניין התעסוקה?

בתעסוקה אנחנו משקיעים בקורסים והשמה, יש פה חברת מעוף שדואגת ליישם, הם מקבלים את הסיוע מהמשרד. רק אחרי שהעולה עובד, לא בזמן משא ומתן ובניית קורות חיים, והם משימים הרבה מאוד עולים.

אבל לא הרוב נשאר פה.

דיברתי על הצעירים.

אני עוד לא סיימתי, חוץ מהמצגת לא דיברתי.

אנחנו רוצים שכולם ישתתפו ולכן מי שיכול מגיע. בואו נסיים את ההיכרות ואז נגלה שכולם פה, ואז אנחנו נחזור אליכם. אני רוצה שכל אחד יציג את שמו, ואם יש לו תפקיד, מה התפקיד שלו ואז נמשיך איתך.

אין בעיה.

(הצגת נוכחים).

את יכולה להמשיך.

קודם כל זו הזדמנות גם להגיד לראש העיר שלנו, שהוא לקח את זה מאוד מאוד חשוב, את כל התכנית של העלייה ואנחנו בנינו את העמותה. על שילובים יספר גבי, אנחנו מטפלים בכל העולים, חוץ מיוצאי אתיופיה. כשנכנסתי לתפקיד אנחנו עושים פרויקטים ביחד, לתכנית אינטגרציה. יש לנו גם אירועים ביחד, אנחנו גם מזמינים אמנים שלהם. בתוך העמותה אנחנו מנסים לעזור לכל העולים, עם עזרה של משרד הקליטה, המון עזרה אנחנו מקבלים מהסוכנות היהודית, אבל 70% זה העירייה.

התקדמנו, בשנה האחרונה, בשנת 2015, עוד לא סופי, אבל יש כבר 2,522 עולים ופלוס שהגיעו עולים לחיפה, יש המון עולים שהגיעו לקרית ים, כרמיאל, או בקיבוץ חצי שנה ראשונה, ובתום השנה אנחנו - - - אותם לחיפה, בסביבות 720.

אנחנו מנסים לעזור להם, אנחנו חיים איתם יום יום. נכון שעדיין יש לנו בעיות באולפן, יש לנו רק אולפן בבית ספר תיכון אחד, חטיבת ביניים, וזה לא מספיק. חיפה זו עיר גדולה גיאוגרפית. אנחנו פתחנו שם מועדוניות. יש לנו מועדוניות בשני בתי ספר דתיים ויש בית ספר הרצל, שהוא לילדים עולים חדשים ותושבים חוזרים דוברי אנגלית. יש לנו שלושה פרויקטים כמו בית ספר דרור, בית ספר ליאו בק ובית ספר שלווה, ועכשיו נפתח עוד אחד. בשנה הזאת נכנסנו לתכנית ביחד עם משרד החינוך. כל העולים כבר מקבלים עזרה במועדוניות עם תוספת שעות, אחרי בית ספר.

יש לנו קשישים, עדיין מתוך העלייה באות משפחות, אבל יש גם אנשים קשישים. אנחנו מנסים גם לעזור לקשישים, פותחים כל מיני קורסים, גם איך להתמודד במדינה, סדנאות של בריאות, אנחנו מנסים לעשות להם אירועים. זה התפקיד שלנו - - -

עשיתם גם - - -

אבל זה לא מספיק. כל מה שאנחנו עושים, הכי חשוב גם לכל הקהילות, גם יוצאי אתיופיה, רוסיה, אנגליה, צרפת, זה תעסוקה. אנחנו זקוקים לתעסוקה, אנחנו זקוקים מאוד לתעסוקה. לא איזה חברה, אולי אחראי ממשלתי, לא יודעת איך, לתת להם את התעסוקה יותר חזק. זה מאוד חשוב. ותודה שבאתם, אנחנו ממש בכינו.

תודה רבה לך. חבריי חברי הכנסת, אתם רוצים להתייחס בשלב הזה, או לשמוע עוד נציגים?

אנחנו רוצים עוד לשמוע.

אני גם בניגוד עניינים, ההורים שלי מקרית חיים, אני גדלתי בקרית חיים.

ואיפה אתה גר היום?

נתניה.

הנה אתה רואה? זה הסוף של המדינה. לא לצחוק, ממש לא לצחוק.

נתניה זה הסוף של המדינה?

לא, מקרית ים באמת יש - - -

אין לנו סיכוי, אין סיכוי, כדאי שתדעו את זה. כי בצפון יש בו רק 21% יהודים. אין לנו סיכוי. ברגע שאנחנו לא מקבלים את הצרפתים, הם לא נשארים פה, לא אמריקאים, לא אמל"טים, אז אנחנו בבעיה קשה ואיש לא מטפל בבעיה הזאת. זה לא רק אנשים לשבת פה, זה כולל אמצעי ייצור. האתוס הציוני, ההורים שלנו בנו את המדינה ברעיון שיהיה ביזור של אזרחים וביזור של אמצעי ייצור. הממשלות ב-40 השנה האחרונות בונות רק את מדינת תל אביב, לכן אתה גר בנתניה. הלכת לשם, אני לא יודע מאיזה סיבה, בדרך כלל הולכים מסיבת עבודה וזה הסיפור. אז עוזבים את הצפון, עוזבים את חיפה.

אנחנו היינו הרבה מאוד עשרות בשנים עיר בהגירה שלילית ואין ואקום, מישהו תופס את המקום הזה ואת אף אחד זה לא מעניין. אני גם הייתי חבר כנסת, לא הצלחתי להביא את זה לסדר, לא הצלחתי להביא את זה לדיון, עד היום לא היה שום דיון בדברים האלה, זה לא מעניין אף אחד. ראשי המדינה מתפארים שייבנו 100,000 יחידות דיור במדינת תל אביב, 100,000 יחידות דיור זה מיליון איש, אין מיליון משפרי דיור, אין חיה כזאת, זה יבוא מהצפון והדרום.

כדי לסבר את האוזן, בעשור האחרון עזבו את הצפון 88,000 צעירים יהודים, כדי שתבינו את המספר, אז גודלה של רעננה זה 69,000. אז זה מאוד יפה, אנחנו כולנו מחיאות כפיים סוערות, אין לנו סיכוי. לכן מאוד שמחנו שאתם באים, אני חושב שהוועדה בראשותך היא חשובה, רק יחד עם משרדי הממשלה הייעודיים מעולם לא חשבו על הדבר הנכון שצריך לעשות. הנכון שצריך לעשות זה לא לקלוט ברעננה ובאשדוד, זה מדינת תל אביב. גם את צריכה לעבור לפה.

נשלח את כל העולים לצפון? זה מה שאתה מציע?

גם בדרום יש כאלה.

אני רוצה לשמוע את ההצעה שלך.

איך בשנות ה-60 וה-70 הקימו את אביבים בצפון? העולים ממרוקו שהגיעו הגיעו מתוך דרישה ללכת לרמת אביב, ואמרו להם 'נכון, תבואו ב-12 בלילה', העלו אותם ב-12 בלילה בדרכים עקלקלות והביאו אותם לאביבים. אתה מעולם לא יישבת את המדינה הזאת, רק בתחבולות. כולם רוצים להיות ליד השמנת, העם היהודי זה עם שרק מסתכל על הנוחיות שלו, זה לא - - -

אז איך אתה תשנה את זה?

מהעלייה הגדולה קלטתם בחיפה הכי הרבה עולים.

אם לא נשנה לא תהיה מדינה, שלא תביני לא נכון.

איך תשנה את זה? אמרת שהיית חבר כנסת ולא הצלחת.

הכי הרבה עולים קלטתם.

אתה אומר, עולים שעזבו - - - מה זה המשפט הזה? לא הבנתי, כבוד ראש העיר.

מה לא הבנת?

שהעם היהודי שהתקבץ פה, ובהרבה מקרים עזב את השמנת כדי להיות פה, אז - - -

לא הקשבת כנראה עד הסוף, כי היית טעונה בטיעון הנגדי.

לא, אני מקשיבה בקשב רב לכל מה שאתה אומר.

אז מה שאני אמרתי, אני לא יודע אם עזבו שמנת או לא שמנת, הם רוצים להצטמצם פה בשמנת שהיא במרכז הארץ. זה לא נכון?

אני ממש לא חושבת שצריך להכריח את העולים, צריך ליצור להם תנאים טובים.

אני אמרתי להכריח?

זה בדיוק מה שהוא אומר. זה נכון. יש פערים, אני כאחת שבאתי מערד אני יודעת על מה אתה מדבר.

היא מערד. תשאלי אותה, בערד, היה לי קשר פעם בבניית ערד, אז עשינו את זה בהרבה תחבולות, לבנות את ערד. ואם שמנו שם את המרכז לקליטת עולים מחוץ לארץ, אני בניתי אותו, אז יכולתי לבנות אותו בירושלים, יכולתי לבנות אותו בתל אביב וגם בחיפה, בנינו אותו בערד, למה בנינו אותו בערד בכניסה לעיר? את מכירה את זה.

בוודאי.

למה בנינו את זה ועשרות שנים זה היה שם? כדי לגרום לאיזה שהוא אחוז להישאר שם, או להישאר בסביבה וזה מאוד הצליח לאורך השנים. אבל אם את לא מכוונת אין. אני אגיד לך, היות שאת קפצת אני אספר לך.

לא קפצתי. בוא נעמיד דברים על דיוקם.

אני אספר לך, אני חייב ללמד אותך את החומר. אז על דיוקם, אני אביא אותם. איך קם פולגת בקרית גת, את יודעת?

אני בטוחה שיש לך הרבה דברים לספר לי. אני רק אומרת לך שמאז היום הראשון שלי בארץ, כאשר ניסו לכוון אותי לדימונה, למשל, לכוון אותי, להגיד לי 'בסדר, מה יש לך לחפש בירושלים?' אנחנו רצינו להיות בירושלים כי יש שם את האוניברסיטה העברית, ככה אמא שלי החליטה. ואני לא בעד ניתובים ואני בעד זה שעולים באמת יבנו את החיים שלהם איפה שטוב להם. האחריות שלכם זה לבנות את התנאים האידיאליים, לא לנתב אותם בדברים כאלה.

לא שלכם, של כולנו.

של כולנו, בוודאי. אבל אני אומרת שיש פה רשות חזקה מאוד, חיפה, אנחנו גאים בה, גאים באיך שקולטים פה את העולים, אבל כל פעם שאומרים לנתב ולהוביל וזה אני נחרדת, כי אני אומרת ש - - -

אז אני מאוד שמח שאת נחרדת, אבל בלי לנתב לא הייתה קמה המדינה. ולכן אני רוצה שתקשיבי לי איך קם פולגת בקרית גת. אדון פולק, שהיה איש אמיד ואיל טקסטיל ענק בדרום אמריקה, בארגנטינה, הגיע לפנחס ספיר, שהיה אז שר המסחר והתעשייה ואמר לו 'אני רוצה להקים את תעשיית הטקסטיל בארץ ישראל החדשה, אני אממן, אני אביא את הידע, יש רק תנאי אחד. המדינה נותנת לי מגרש באזור של חצי שעה מתל אביב'. השר אמר לו 'בסדר, אני מקבל את התנאי הזה, תבוא לפה בארבע בבוקר'. אלה השעות שהשר עבד, אז הוא בא בארבע בבוקר והוא לחש לנהג שלו 'יש לך חצי שעה להגיע עכשיו בלילה לקרית גת'. את זה קראתי בזיכרונות של פולק, לא של ספיר. כולם יודעים את הסיפור, וככה קמה פולגת בקרית גת, הוא פשוט רימה אותו. ומה עשתה פולגת בקרית גת? זה הרים את כל הנגב.

בוודאי.

אני בעד לכוון את העולים, כן לכוון, אין ברירה.

אני בעד לכוון, אבל בהחלט לא - - -

אין ברירה. ועם כל הכבוד לך, אני בוגר האוניברסיטה העברית - - -

אתה אומר דברים שהם מאוד חדים, מאוד - - -

אני בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים ואני לא גרתי בירושלים כדי להיות הבוגר. לא צריך לגור באיזה עיר כדי להיות הבוגר של האוניברסיטה שלה.

יש אנשים שחושבים אחרת.

רגע, אל תכריחו אותי שאני אשתמש בזה.

רבותיי, אנחנו אורחים כאן בעיר חיפה. חייבים להגיד שחיפה היא עיר קולטת עלייה ובואו נוריד את ה - - -

באנו ליהנות.

בהחלט. ראש העיר עוד לא סיים, אני לא נותן לך לסיים כי יש לי שאלה. אני חושב שאנחנו באנו למקום הנכון, לאדם הנכון, באמת לשמוע בעניין שילובם וקליטתם של העולים, כי היית חבר כנסת, אתה יודע את פעילות הכנסת ועכשיו אתה ראש עיר, אז יש לך את כל הכיוונים, הידע והניסיון. מה אתה מציע כדי למנוע את ההגירה השלילית מחיפה, מהצפון? מה צריך לעשות?

צריך לראות את התמונה ההוליסטית. במדינה שלנו לא רואים את התמונה הכוללת. אם למשל עכשיו הממשלה החליטה, ונכון שהיא החליטה טוב לפתח את הדרום, אז היא לא ראתה את התמונה הכוללת. היא מעבירה לשם את בסיסי צה"ל, מחיאות כפיים סוערות, יגיעו לשם 30,000 חיילי חובה - - -

הלוואי.

הלוואי, והיא לא עשתה שום דבר כדי שאיש קבע אחד יישאר לגור שם. זאת אומרת לא רואים את התמונה הכוללת. מה שאני מבקש מהוועדה להיות זה הקאטו, אלה שצועקים כל הזמן בדרך 'תראו את התמונה הכוללת', תראו איך אתם מזיזים לשם מקומות עבודה. יש הרי תרגיל, יש אמצעי ענק לממשלה, זה לתת אזור פיתוח א' מועדף, אז עושים את זה פוליטיקה במקום לעשות את זה ציוני. לא צריך לתת אזור פיתוח א' לכל השנים, אפשר לעשות את זה נקודתי לחמש שנים ולראות מה עושים.

אני אתן לך רק דוגמה. במלחמת לבנון השנייה, כשחצי עיר התרסקה פה אז הממשלה, בראשותו של אולמרט, ואני אומר את זה, נתנה לי אזור פיתוח א' בתיירות. אני באתי ואמרתי שאני רוצה לפתח את העיר היפהפייה הזו לתיירות ולהיות מוקד מקצועי של זה. אז אני לא מאמין שיש מישהו שקיבל אזור פיתוח א' ויכול להגיד שהוא בונה עכשיו 51 מלונות. ידעתי לבצע את זה, ידעתי להוציא את זה לפועל. 51 מלונות הופכים את כל הסיפור.

אז אני פותח בית ספר תיכון עכשיו, פתחנו, למקצועות התיירות. אני במשא ומתן עם האוניברסיטה לפתוח פקולטה למקצועות התיירות והמלונאות, כדי שלאדם יהיה אופק. ככה צריך לבנות את זה, כשאתה לוקח ילד ואומר לו 'לך אתה, תהיה מחר מנהל בית מלון', שזה בערך כמו מפקד יחידה צבאית גדולה, אני אתן לך בי איי על זה, אני אלמד אותך קודם תיכון, אתה תיבחן בבגרות בזה ואחר כך אני אתן לך בי איי בזה ואתה תהיה לי פה מנהל ותעשה לי את הדברים ולא תלך מפה. זאת אומרת צריך לראות את כל המסלול.

פה בארץ לא רואים את כל המסלול. מה שאני מבקש מכם, ועדה, יש פה אנשים מצוינים, כי מי שבא לוועדה הזו אלה אנשים שמאוד מודעים לחומר, זה ומעמד האישה וכל זה, אלה ועדות ייעודיות שאנשים רוצים לעשות פוליטיקה, רוצים לעשות עבודה, ולכן צריך לנצל את האנשים האלה שיצעקו בכל מקום ויגידו בכל מקום. למה אני משתגע על האישה הזאת, שהייתה שרת הקליטה? כי היא ראתה את זה ככה, אני עבדתי איתה. זה נכון שאנחנו נבחרנו לכנסת ביחד באותה סיעה ואנחנו חברים הרבה זמן, אבל ראיתי איך זה עובד. זה נכון לעבוד כך. אפשר לעשות פה שינוי. יש המון אנשים שרוצים לגור בפריפריה, מה רע בפריפריה? זה מילה גסה?

זה מצוין. אני לא מחליפה את העיר שלי בשום דבר. אבל, יונה, העלית סוגיה. אני פשוט חייבת, אדוני היושב ראש, כי זה כן קשור לעלייה. עכשיו אני יושבת פה והציגו פה שני פרויקטורים לקליטת עלייה ואז נזכרתי כשאני הייתי ראש עיר - - -

3.5 משרות.

ואני נזכרתי, כשאני יצאתי מהרשות בדיוק היה מדובר על פרויקטור ואז שאלתי את מנהלת מחלקת הקליטה אם היא גייסה את הפרויקטור לערד, אז מה היא אומרת לי? לא גייסנו כי לעירייה אין מצ'ינג, שאלתי אותה כמה כסף, היא אומרת '20,000 שקל'. תבינו על מה אנחנו מדברים, עם מה הרשויות מתמודדות. 20,000 שקל אין פרויקטור להביא עולים לעיר.

אבל אמרתי כל הכבוד לראש העיר, הוא נתן לי הכול, גם שם אותי בתיירות, בגלל שהוא כל כך רוצה לעזור לעולים. אני עוזרת להם גם להיקלט.

זה מקצוע נהדר, מה, זה לא מקצוע נהדר, להיות בתיירות?

אני רק אומרת, הרשויות הקטנות האלה בפריפריה, עם מה הן מתמודדות. זה לא יאומן, בגלל 20,000 שקל אין פרויקט, נו, לא אבסורד?

לנו אין דברים כאלה.

לא, נתתי דוגמה.

זו דוגמה. את כל כך שומרת על ראש העיר.

ראש העיר טוב, אז למה לא לשמור עליו?

ד"ר נגוסה, אתה קרוב של גבי? הוא גם נגוסה.

למשל הניסיון היוצא דופן של הקשר בינינו לבין קהילת בוסטון, צריך לעשות בעוד מקומות עם עוד קהילות ולעשות להם מצ'ינג, שיבואו ויגידו - - - אנחנו במקרה בהמון נושאים איתם בשותפות, אבל הם מאוד שמו יד על הנושא הזה של שילובים וזה מוצלח מאין כמוהו. זאת אומרת צריך להיות יותר יוזמתיים, לא רק לדבר, אלא להיות יותר יוזמתיים.

תודה, אדוני ראש העיר. שמענו כל מיני דברים. כל חברי הכנסת שנוכחים פה, כולנו עולים חדשים, היינו עולים חדשים, עולים ותיקים, ואז אנחנו מבינים למה אתה מתכוון ואני מאוד מודה לך. אנחנו נשמע עכשיו את נציג משרד העלייה והקליטה, תחליטו מי ידבר.

משנת 1988 מדינת ישראל לא נותנת דירות לעולים אלא המדיניות של הממשלה, של המדינה, היא שהעולה פונה לאן שהוא מחליט בעצמו. ככה נקלטו במדינת ישראל כמעט כל העלייה מחבר העמים בשנות ה-90. בצפון, כל הצפון, עברו כ-400,000 עולים, נשארו מעל 300,000. אני אומר הצפון, אני אפילו לא לוקח את חדרה במספר הזה, עד קרית שמונה, והעולים התפזרו. כל הצוות של אנשי בן גוריון היה מציע לעולים, באותן שנים, להגיע לקרית שמונה או למצפה רמון, ספק אם העולים היו מגיעים. העולים מקבלים את סל הקליטה ועל פי מידע שמעמידים לרשותם בוחרים את יעד מגוריהם. גם לעולים יוצאי אתיופיה, כידוע משנת 93', אם אני לא טועה, המדינה לא נותנת דיור ציבורי, אלא כולם מקבלים משכנתא ועל פי המשכנתאות בוחרים את עיר מגוריהם.

כשאנחנו רואים שאזור מסוים גולש במספרים מסוימים אנחנו סוגרים את הרחוב, או לפעמים את העיר בפני עולים, וזה יוצר קשיים גדולים בתוך הקהילה כי יש להם קודמים שהגיעו. ניקח לצורך העניין את חיפה, המשפחות ממשיכות להגיע והם רוצים לגור בחיפה ומדינת ישראל לא כי החלטנו לסגור מסיבות של - - - מכל מיני סיבות.

של פיזור, כמו שצריך.

חיפה עכשיו אזור א' או מה?

חיפה כמעט סגורה. רק בחריגים ביותר, פה ושם משפחות בודדות, אבל בעיקרון אין משכנתאות. את ההלוואות הרגילות הם יכולים לקבל, אף אחד לא יכול למנוע.

אדוני ראש העיר, קודם כל עיריית חיפה, על כל שלוחותיה, באמת תרתי משמע עיר קולטת עלייה, היא שותפה ו - - -

אבל היא לא מוכרת על ידי המדינה ככזו, הכול בא מזה שאני מוריד מהחינוך, מוריד מזה, מוריד מזה, בשביל לתת לעולים. זה לא הגיוני. כשאנחנו יש לנו רק מעולי חמ"ע 70,000, שזה שליש מהתושבים פה.

מה זה הגדרה של עיר קולטת עלייה לצורך העניין?

פעם נתנו לעיר קולטת עלייה מענקים.

דווקא אני רוצה לפנות למשרד הקליטה כדי ש - - -

נתנו מענקים גדולים מאוד ו - - -

בשנות ה-50.

והיום לא קיים דבר כזה?

לא, הקפיאו. מי שיש לו עיר קולטת עלייה, כבר לא מעניין אם הוא קולט או לא קולט, יש לו את התואר הזה. מי שהפך לעיר קולטת עלייה, כמו שאנחנו, לא מקבל. תשאלי את השרה.

בבקשה, הוא באמצע.

הסיוע התקציבי לעיריית חיפה ולעולים בחיפה, בלי סל קליטה, בשנת 15', שהייתה שנה מורכבת, עמד על כ-11 מיליון שקל, כשמעל 6 מיליון לצורך שילוב העולים בתעסוקה. גם עכשיו יש לנו פרויקטים לעידוד עלייה ולקליטה בחיפה, יש במרכז קליטה קרית ים קבוצה של רופאים שעושים את האולפן שם וילמדו שם את ההכנות ומיועדים לעבוד בבית חולים רמב"ם. תכנית נוספת שפועלת לעידוד עלייה לחיפה זה נהגי משאיות ואוטובוסים, אגד נסע לערים באוקראינה, הציג את התכנית וכולם מיועדים לצפון, מבטיחים להם עבודה בחיפה, בעכו, באזורים בצפון.

הסיוע התקציבי לעיריית חיפה הוא רחב. יוליה היא יושבת ראש צוות ההיגוי עם נציגי המשרד ונציגי קהילה ובונים את התקציב. נכון של-2,000 עולים בשנה, זה בערך הקצב בשנים האחרונות, התקציב שהמשרד נותן לא מספיק לכסות והכול עם מצ'ינג, זה 25% הרשות ו-75% המשרד. זהו, בגדול.

הפרויקטורים, חלק מתפקידם, ומשנה הנוכחית, 2016, הם יצטרכו להקצות 10% מהתקציב כדי לנסוע ולשווק את העיר בקהילות באוקראינה ובצרפת ובצפון אמריקה.

אתה אומר שאין תקציב, אז למה - - -

אני אומר שצריך עוד. בנושא הרווחה, יש כמה תכניות שהמשרד מקיים כאן בחיפה, אבל הוא לא יכול לקיים את הכול.

סליחה, אני רוצה להגיד, אני כועסת מאוד על אגף הרווחה, אבל זה בינינו, יש לנו לפני שנה, שנת 2015, המון תקציבים שלא עשו את הביצוע. אני לא בוועדת היגוי שלכם, אני לא יודעת, או שתזמינו אותנו, אני אעזור לכם גם לבצע את הכסף. כן, זה מה שקרה.

בתורך תציגי את העניין.

אני לא צריכה תור, אני רק לא יודעת - - -

דיברנו גם עם שרה כהן ממשרד הקליטה ודיברנו גם עם אנשים שלכם.

יש תכניות רווחה שפועלות.

אז אתם שותפים בעניין מבחינה כספית?

כן, 600,000 הסיוע.

אתה רוצה להוסיף?

אני רק רוצה להגיד, אם אפשר, שיושבים פה הרבה שותפים, כמו שמנהל המחוז אמר וגם ראש העיר, והמציאות של הקליטה היא מאוד מורכבת. חלק מהעולים מרגישים שהם כבר נקלטו, חלק פחות, הטיפול מול המבוגרים - - - אני מדבר מההיבט של קליטה חברתית.

לכולם, גם לרוסים, צרפתים.

גם מבחינת שיתוף הפעולה, אני רואה פה את אורלי מהסוכנות היהודית ושי המנכ"ל, שאנחנו כל הזמן באינטראקציות, והפעילים וגבי. הפעילים, שאני מכיר אותם בפנים, זאת אומרת אלה אנשים שאנחנו כל הזמן באינטראקציות, יושבים בוועדות היגוי, מחליפים דעות, הקליטה פה בחיפה היא באמת, באמת אני רוצה להגיד, זה אחד היישובים, זה בעצם היישוב שהוא הדגל של המחוז, קולט באמת בצורה מאוד מאוד טובה - - -

מה זה קולט? קולט כלום. אם בתל אביב קולטים 12,000 עולים ובכל הצפון כולל חיפה אתה קולט 4,000 אז אנחנו צריכים פשוט להתאבד.

אתה מעביר נקודה שהיא - - -

מה שאתה אומר, יונה, זה לא רק עולים. עזוב את המדינה, תיקח אותנו מערי פריפריה, כולם כולם רוצים לעבור לכיוון מדינת תל אביב, זה משהו הרבה יותר גדול מאשר הקליטה בעיניי. ברגע שאתה שומר על היחס הזה אתה עוד במצב טוב.

איזה יחס?

שהם 12,000 ואתה 7,000?

אתה קלטת הכי הרבה משנות ה-90'.

מחמ"ע גם היום עולים.

אתה יודע שהעולים זה חבר מביא חבר.

אחרי שיהיה לך פה אוויר נקי אז בכלל - - -

יש לנו אוויר נקי.

בכנסת, בוועדה, אתה היית חבר כנסת, אם לא ניתן לפי התור אז לא נסיים.

מה שאני רואה בטלוויזיה שמדבר זה שמתפרץ.

מקבל כותרות.

לא בוועדת הקליטה.

אבל למה דווקא רק עולים חדשים? למה הנציגים עולים חדשים? אולי גם ישראלים צריכים להיות בוועדה?

קודם כל יש חברים גם, אבל הם לא מצאו לנכון להגיע. מוטי יוגב חבר ועדה.

זה יום ראשון, זה לא קל לאנשים. באמת חברי הכנסת - - -

לא עובדים ביום ראשון, אנחנו למדנו.

מי שאכפת לו ומי שיכול אז הוא הגיע. היא הגיעה מערד, זה הכי דרום.

בסדר, שלוש שעות.

אני מבקש מאסף לסיים, לסכם את זה.

כן, אני חושב שאני נמצא במקום של הקליטה משהו כמו עשר שנים, זה דווקא היה אחד המשרדים היציבים, משרד הקליטה. כשסופה הייתה שרה לאורך תקופה ארוכה היא לקחה את הנושא הזה בצורה מאוד מאוד רצינית. אם אני מסתכל, בסופו של יום אפשר תמיד לראות את חצי הכוס הריקה, אבל חצי הכוס המלאה, תראו איזה אנשים יושבים פה. זאת אומרת אנשים שנקלטו והגיעו לתפקידים מאוד מאוד בכירים. אם תסתכל לא רק בחיפה, אלא בצפון בכלל, סגני ראשי ערים, אפילו גם ראשי ערים, הגיעו לעמדה בכירה, אלה אנשים שעלו לפני 20 שנה. זאת אומרת כנראה יש גם דברים טובים בקליטה.

אין מדינה כזאת בעולם.

וחיפה ללא ספק אחת הערים שקולטות בצורה מאוד מאוד טובה ובסך הכול העבודה נעשית בצורה מאוד יעילה, בהיבט החברתי.

תודה. נציג משרד החינוך.

אני ממשרד החינוך, בממלכתי הדתי. אני בעצם אחראית על כל המחוז ובחיפה אנחנו קולטים עלייה, קלטנו עכשיו עולים מצרפת ובאמת הם מקבלים מענה, יש שעות עולים, יש מועדונית שמקבלים גם ארוחה וגם המשך יום הלימודים, שההורים יוכלו ללמוד באולפן וגם יוכלו לחפש עבודה, שזו סוגיה שמאוד רגישה ומעסיקה את ההורים. הרבה פעמים זאת הסיבה שעולים חוזרים למדינה שלהם, מהמצוקה הזאת, מהדאגה לעניין הכלכלי. אנחנו גם מאוד תומכים בעולים, אנחנו בקשר עם המשפחות ואנחנו עושים מפגשים לעולים, גם עם מערכת החינוך וגם שומרים על קשר בסדנאות בנושאים חינוכיים. זה באמת שיתוף פעולה של המשולש הזה שלהם, עולים, בית ספר והתלמיד, זו עבודה משותפת. יש לנו בחיפה גם את מרכז הקליטה, שהיום יש פחות עולים אמנם, אבל יש לנו - - -

שאין דבר יותר מטומטם ממה שזה. מרכז הקליטה הזה הוא הדבר הכי מטומטם בעולם.

למה?

זה גטו, יצרו גטו. זה הרעיון שלנו? להביא עולים - - -

לא - - -

אני היחידי בחדר הזה שאני התחלתי עם האתיופים בשנת 70', עוד לא הכירו בכם כיהודים, אני כבר הייתי באתיופיה. הייתי נשיא הסטודנטים היהודים בעולם ומזה עשיתי את זה. לא צריך לספר לי מה זה, אז קראו לכם בכלל פלאשים, אתה זוכר את זה?

כן.

אז לא צריך לספר, יש לי בלב מקום מיוחד לאנשים האלה. מקום מיוחד מאוד לאנשים האלה. לקחת אותם בבניין, באמצע שכונה שמנוכרת אליהם, שבתי הספר וגני הילדים נמצאים מחוץ לעיר, להסיע אותם לשם. איזה מין רעיון זה?

מה אתה מציע?

קודם לבטל את מרכז הקליטה הזה, לשים את זה כמו בני אדם.

איך לקלוט אותם? עוד מעט עכשיו, 9,000 בדרך, מה אתה מציע?

לקלוט אותם במקומות שרוצים לקלוט אותם.

אולי נעשה שם סיור?

נעשה.

זה דבר נורא. ואיך הסביבה מתייחסת כתוצאה מזה.

זו נקודה חשובה. אני רוצה לשאול אותך.

עשו את זה, למה? כי מישהו השכיר את זה למרכז הקליטה, שמו והזדכו עליהם. מה זה הדבר הזה?

לא, היה צריך ללמד אותם שם עברית.

תשאל את הגב' ויקי, שאני רואה אותה היום פעם ראשונה, הם לומדים ברכסים.

הם לא נשארים פה, הם אחר כך מדורגים - - -

הנה, בבקשה, תקשיב, ד"ר נגוסה. הם גרים אצלי בטופ של הכרמל, בנווה שאנן, ולומדים בטירה, בעיר אחרת.

יש חלק שלומדים, יש עכשיו משהו חדש, לפני כמה שנים כשנסגר בית ספר יבנה, שהיו כולו עולים מאתיופיה, מעניין של מי ההחלטה - - -

לא, לא הייתה החלטה שלי.

אז היה פיזור של התלמידים, חלק הלכו לנווה שאנן ופיזרנו אותם בקרית שמואל וגם בטירת הכרמל, כדי שלא יהיו אחוזים גבוהים - - -

אני אגיד לך. אני סגרתי את בית הספר, כי אני לא מוכן שהאתיופים יהיו 100% באיזה שהוא בית ספר, ואם לא ראית מהומות אצלנו והפגנות, זה בגלל שפיזרתי את כל יוצאי אתיופיה בכל בתי הספר שיש בעיר. פה ארבעה, פה שישה, פה שמונה, ולכן הקליטה היא מעולה. ככה אתם גם רוצים את זה, גם הקהילה רוצה.

מה אני מצאתי כשבאתי להיות ראש עיר? מצאתי בית ספר 100% אתיופים. מה זה, מצורעים? סגרתי אותו במקום. היה לי את האומץ ורק אחרי זה גדעון סער, בתור שר חינוך, אמר 'וואלה, זה רעיון נכון' ונתן הנחיה לפזר. אם תדבר איתו, הוא יגיד לך שהוא למד את זה ממני ואני מאוד גאה על זה. אבל להסיע אותם לעיר אחרת ללמוד? מה זה הדבר הזה? זה לא מתאים שם. יודעים את זה מראש, את הדברים האלה. אז אם אתם רוצים לקלוט אותם בטירה, תקלטו אותם בטירה, אין בעיה.

יש נקודה באמת משנות ה-80 - - -

סלח לי שאני כזה היום. אני כל כך שמח שבאתם, זו הזדמנות להבהיר כמה דברים ואלה הדברים שצריך לעשות. נכון? טלי, את היית רוצה שאצלך בעיר יהיה מרכז קליטה שכולם לומדים בבאר שבע?

ממש לא. בגלל זה אני לגמרי איתך. אני גם פיזרתי, אגב, בעיר שלי.

יש עוד נקודה שצריך, אני אשמח מאוד לשמוע את דעתך בעניין. בשנות ה-80 ישראל שינתה את כיוון הקליטה משיטת קליטה מקיפה לקליטה ישירה מקיפה לקליטה ישירה, אז היה דיון. אני באותו זמן כסטודנט צעיר השתתפתי בכמה דיונים. הדיון היה ככה, האם צריך לקלוט את עולי אתיופיה בקליטה ישירה או לא? זו הייתה השאלה.

מה זה קליטה ישירה?

קליטה ישירה בלי מרכז קליטה, עולה חדש נוחת בשדה התעופה, מקבל סל קליטה, שוכר דירה באיזה שהיא שכונה, גר עצמאית. באותו זמן נבחן בכמה כיוונים, שכיוון שהעולים מגיעים מארץ לא מתקדמת מבחינה מודרנית, אז יהיה לעולים קשה להיות עצמאיים בקליטה ישירה, עדיף לתת להם זמן קצר במרכז קליטה. זה כל העניין.

קודם כל אני אומר ככה, אתה צודק. מי שבא מאזור שהוא צריך קודם כל להתאים את עצמו להוויה המקומית אז מרכז קליטה זה רעיון נכון. אבל לא בכל מקום אתה דוחף מרכז קליטה, אתה צריך לדעת באיזה מקום ובאיזה סביבה אתה דוחף ואתה צריך לדעת שהסביבה מסביב צריכה להיות אוהדת את האנשים שנמצאים שם. שיבואו, ידפקו בדלת, יעזרו להם. זה הרעיון.

אני אוסיף לך עוד שאלה, אולי תענה ביחד.

רגע, אני אגיד לך עוד דבר. קליטה ישירה. אני חושב שבקליטה ישירה, קודם כל אני טוען שצריך להיות היום מנגנון שכשאני נוסע לפגוש קהילות אני כבר נוסע עם מקומות העבודה. בייחוד מהארצות ברמה גבוהה, אני רוצה שאדם יורד בשדה התעופה בן גוריון, הוא יודע איפה הוא יגור והוא יודע איפה הוא הולך לעבוד. אחר כך כשהוא יתפתח שירוץ לאן שהוא רוצה, כמו שחברת הכנסת אומרת. שלב ראשון צריכה להיות הכוונה, אולי הוא יאהב את זה? ואולי תוך כדי זה שהוא יאהב את זה אנחנו נעשה ציונות לשמה? אז למשל אם משרד הקליטה היה חורש את מתן, יש לי רבע מיליון מטר מרובע היי טק רמה הכי גבוהה בעולם. אם היו הולכים מדלת לדלת והיו רואים איזה מצאי של מקומות עבודה יש ואיתם נוסעים לפריז ואיתם נוסעים ללונדון ואיתם נוסעים לניו יורק ומביאים את הסטרטה הזה של הזה ולהגיד לאדון משה ינקל 'אתה רוצה לעלות? יש לך באינטל מקום עבודה, הנה מקום העבודה, זה איש הקשר שלך באינטל' והוא בא לפה וכבר לוקח דירה ועושה את הדברים האלה. זה קליטה ישירה.

לתת ל גם אופציה. אם הוא רוצה לראות מסביב, תיכנס למרכז קליטה. גם אדם מאנגליה, שייכנס למרכז קליטה, אבל צריך לתת לו את האופציה הזאת, זאת אומרת שתי האופציות. או קליטה ישירה או קליטה לא ישירה, מה שאתם קוראים. אבל צריך להיות הרבה יותר מתוחכם, אלה אנשים מתוחכמים, יש להם צרכים, זה הכול.

משרד החינוך.

אני חושבת שהשאלה היא לא האם מרכז קליטה או מגורי קבע, מה שאנחנו רואים, למשל עם העולים מאתיופיה, לאחר שהיו שנה, שנתיים ושלוש במרכז הקליטה בעצם יש אזורים שנפתחים לרכישה שהם במחירים שיש להם אפשרות להגיע ואלה אזורים שהם מרוכזים, מבודדים. אם אנחנו בחיפה, לפחות כיום, היום יש יותר פיזור, וזה נכון, אנחנו רואים את זה, אבל אם אנחנו מסתכלים על קרית ביאליק, על קרית אתא, נווה חן, להגיד שיש להם אפשרות לרכוש דירה וישר הם במגורי קבע זה יופי, אבל יוצרים שם בעיות מאוד גדולות. יש פה בני שעובד בבתי ספר ובאמת זו בעיה מאוד גדולה. אני לא חושבת שהשאלה היא מאיפה - - -

למה את מתכוונת בבעיה?

שיש אזור ש-13 בלוקים למשל גרים עולים מאתיופיה, בשעות אחרי הצהריים מסתובבים - - -

אני רוצה לתקן, לא עולי אתיופיה, יוצאי אתיופיה. יוצאי רוסיה, יוצאי אתיופיה, יוצאי צרפת. אני פשוט מתקנת את כולם.

אני מדברת על עולים, לא אלה שנולדו בארץ.

הם לא אתיופים, הם לא רוסים, הם יוצאי מדינה מסוימת שהגיעו למדינה מסוימת.

לא, אבל אני מדברת על עולים שהגיעו בחמש, שש, שבע, שמונה השנים האחרונות ובעצם התפקיד שלנו הוא רק לאלה שהם עולים. בעצם מי שיוצא אתיופיה, הוא כמו כל אחד, אני עולה בעצמי.

את מוצ'צ'ו?

אני 20 שנה בארץ, למרות שהמבטא - - -

עד שמוצאים עולה מדרום אמריקה שהוא גם דתי, זה מוזיאלי לגמרי.

תמשיכי.

אני חושבת שבאמת החשיבה על זה, ברור שזה לא בידיים שלו, ברגע שהילדים מגיעים אנחנו מקבלים אותם ומנסים לעשות איתם מה שאפשר, אבל צריך לחשוב, ברגע שמפנים, לחשוב שלב לפני, כי אחרי שהם מגיעים 'אוקיי, עכשיו תפתרו את זה', מתנ"סים ובתי ספר שהם לא רק עולים וזה כבר מאוחר מדי. אנחנו עושים מה שאפשר, מנסים לתקן בתוך העיר, בתוך בתי הספר, אבל צריך לחשוב שלב לפני.

את ממשיכה את הקו של יונה.

אתם במשרד החינוך מכירים את המקרה, שיוליה התחילה לטפל במקרה הזה, אבל הגיעה אלינו תלונה על ילד בן 7 שהתגלתה אלימות בבית הספר, אני אגיד באיזה בית ספר, דרור. לא מכירים? אני אתן לך - - -

דרור זה חינוך מיוחד.

בית ספר רגיל בקרית אליעזר.

תודה. יש אגף מנהל בחינוך מבוגרים, יש לך מה להוסיף או שנעבור? אוקיי, אז נעבור לנציג משרד הרווחה והשירותים החברתיים.

אני נציגת משרד הרווחה. אני לא הבאתי את כל הנתונים, כי אני מייצגת את מנהל המחוז. אני גם מוכרחה לומר שבחיפה, מבחינת המשרד שלנו, באמת רוב התכניות שאנחנו מציעים לעירייה, לאגף כאן, לעשות, התכניות מתבצעות ואני חושבת שעל הצד היותר טוב.

אני חושבת שגם חלק מהנציגים שנמצאים כאן עברו את ההכשרות שלנו של מנהיגות קהילתית של הפעילים. זה חלק מהעשייה, בצד הקהילתי. זה התחום שלי, של עבודה קהילתית. התחום השני של הטיפול אני אתן את רשות הדיבור לפיני ולאילנה שהם יציגו קצת את יותר את הנתונים. בכל מקרה אנחנו עובדים בשני מישורים, מישור אחד זה לראות את הקהילה, לראות את השילוב בתוך הקהילה, לעשות הרבה מאוד פעילויות ומצד שני הטיפול הייחודי האינדיבידואלי בתוך האוכלוסיות עם הצרכים המיוחדים.

דבר אחד שאני כן יכולה לומר מתוך הניסיון שלי והעבודה במשך השנים זה שראינו שתכניות שהיה בהם את המרכיב הזה של הגישור, גם השפה וגם הנושא של ללוות אנשים באופן פיזי לכל מיני מקומות, הנושא הזה עבד מאוד טוב וזה לצערי הולך ונפסק. עדיין אני רואה שחסר העניין של תרגום, עדיין חסר העניין של מגשרים, גם בחינוך, שקיימים, אבל זה לא מספיק. גם אצלנו הנושא הזה של עובדים, שהם עובדי סמך מקצועי, מה שאנחנו קוראים עובדי שכונה, זה עדיין צורך שאני מוצאת שהוא די חסר. וגם תכניות ספציפיות שמדברות על שילוב, שילוב בתוך המתנ"סים, שילוב בתוך הפעילות הקהילתית, שילוב בתוך תכניות שמתקיימות. זה משהו שאנחנו עושים אותו, אבל התקציבים לפעמים שעומדים לרשותנו, הם לא מספיקים לצורך העניין הזה.

בראייה מחוזית אני יכולה לומר שאני מצטרפת מאוד למה שאמר כאן ראש העיר, יש באמת התחזקות של אוכלוסיות שעוזבות את היישובים לכיוון המרכז, אני רואה את זה, לצערי, בכל הצפון.

וגם בדרום.

וגם בדרום, אבל אני עובדת בצפון, אני רואה את זה בחיפה, טבריה, כרמיאל, כל היישובים, יש איזה היא נהירה.

זה לא רק לגבי עולים, זה נכון ל - - -

בדיוק.

זה לא בעיה של קליטה, זה בעיה בכלל של תפיסה - - -

זה משהו שאולי לא לדיון כאן, אבל זה בהחלט נושא שהוא כל כך כואב וכל כך מצער, שבאמת צריך להקדיש לזה חשיבה. הנושא של תעסוקה יכול בהחלט לתמוך ולעצור את העזיבה הזאת. בנושא של תעסוקה אנחנו מעורבים בעניין של מוקד התעסוקה העירוני, שזה משהו שהמשרד עכשיו נתן לזה הרבה מאוד תקציבים ויש גם את ההשתתפות של משרד הקליטה גם.

המנכ"ל הקודם.

נכון, המנכ"ל הקודם נתן באמת - - -

הוא למד את זה פה ומאוד התלהב.

ועכשיו הנושא של מרכזי תעסוקה עירוניים, הוא הופך להיות מודל גם בערים אחרות ויש כאן גם שותפויות, כמו שאמרנו, גם עם משרד הקליטה וגם עם גורמים אחרים בכל הנושא הזה ויש גם את הנושא של קליטת עולים בתוך המוקד העירוני.

אני רוצה לומר משהו במספרים גדולים. העיר חיפה היא עיר קולטת עלייה בגדול. העולים בחיפה מהווים כמעט 23% מתושבי העיר, 63,000-64,000 עולים, עברו את העיר 120,000 עולים, אבל נשארו בה כ-63,000. 62,110.

פיני, זה לא כולל את ה-2,800.

אני מדבר עד 2015, הנתונים שנמצאים כאן. מה שאני מנסה להגיד, שבכלל שאלה מי זה עולה חדש. אם אנחנו מדברים על שנות ה-90, אנחנו בשירותי הרווחה מתייחסים לתקצובי השירותים לאוכלוסיות השונות, כל תקציב שיש לוותיקים יש תקציב לעולים, זה משנות ה-90. זאת אומרת עדיין מתייחסים לעולים החדשים מהעלייה של שנות ה-90, שחלק גדול מהם הם חברי הכנסת שנמצאים פה. אני חושב שאחת ההצלחות שלנו בקליטת העלייה זה בעצם שרוב העולים נקלטו בצורה מוצלחת בעיר ובתעסוקה ובמסגרות חינוך ובתפקידים מאוד מגוונים בעיר הזו.

הדבר השני, יש אוכלוסיות שלא כל כך מצליחות להיקלט והן נשארות בטיפול שירותי הרווחה. מה היום האחוז של עולים שאנחנו מגדירים כעולים? 25% מהמשפחות שמטופלות בשירותי הרווחה הן משפחות עולים.

רובם קשישים.

נכון, רובם קשישים. צריך לדבר על מספרים, כשאני מדבר על מספרים - - -

אתה מדבר על 25% שפתחו תיק?

כן, יש להם תיקים של אוכלוסיות מטופלות. זה אומר 3,894 משפחות מטופלות, מתוכם 1,831 מה שנקרא משפחות צעירות עד גיל זקנה ויש לנו 2,063 משפחות שהם קשישים. רוב האוכלוסייה הקשישה לא צברה זכויות, אין להם פנסיות, הם חיים מקצבאות הביטוח הלאומי, הם מתבגרים, אוכלוסיות שבאמת נזקקות לשירותים ואנחנו לאוכלוסייה המבוגרת נותנים הרבה מאוד שירותים.

כשאני מסתכל על התקציב אני שומע משרד הקליטה ורווחה, אני רוצה להגיד ש-70 מיליון שקל מתוך התקציב ניתן לעולים חדשים דרך שירותי הרווחה בעיריית חיפה. התקציב שלנו 275 מיליון שקל, מתוך זה רבע מוקדש לאוכלוסיית העולים. מתוך האוכלוסייה של העובדים הסוציאליים עיקר תשומת הלב ניתן לקבוצות העולים, גם מחבר העמים וגם מאתיופיה. אז אוכלוסיית הקשישים היא אוכלוסייה מאוד גדולה שנזקקת ומקבלת את השירותים. כלומר אנחנו נותנים מגוון מאוד גדול של שירותים.

אני רוצה להגיד לך משפט, אני חושבת שלאנשים האלה מגיע, הם הגיעו למדינה הזאת לפני 20-25 שנה - - -

מסכים. אז מה עושים?

לא, אני אומרת, הם הגיעו למדינה הזאת עם ההשכלה ועם הכול, למדינה - - -

אני אומר, אני בעד. הם משולבים במועדוני גמלאים, הם משולבים במרכזי יום לקשיש, יש מערך מאוד גדול של תכניות תומכות לקשיש, מערכות מצוקה ועוד. אנחנו מפעילים מאות מתנדבים כרשתות חברתיות לתמיכה בקשישים עולים ולא שאין בעיות, לא שלא היה לנו מקרה מאוד קשה פה, ששני קשישים נמצאו בביתם מתים בלי שידענו עליהם. לא ידענו עליהם כי הם בודדו את עצמם והאישה לא רצתה קשר. אף אחד לא ידע עליהם כלום, אז גם אנחנו לא ידענו.

אתה מדבר על 25% שהם עולים מאיפה?

מל מיני מדינות.

עולים ממדינות חבר העמים או מאיפה?

הרוב הגדול של העולים - - -

אני רוצה לשאול אותך שאלה.

איזה משפחות, חד הוריות? נכים?

קודם כל אחוז המשפחות החד הוריות הוא גבוה בקרב העולים. אנחנו יודעים שמתוך סך הכול המשפחות הצעירות שמטופלות בשירותי הרווחה 35% עד 40% הן משפחות עצמאיות, ככה היום זה נקרא.

היה מקרה פה בחיפה שהגיע אלינו לכנסת.

אני דיברתי עליו. עכשיו דיברתי על המקרה של זוג קשישים בשכונה מסוימת שנפטרו ולא ידעו עליהם.

הרוב מרושתים, ובאותו בית שגרו הזוג הזה, זה מה שמסתכל כל כך, יש לנו ועד בית, יש לנו שלושה אנשים שמקבלים חוק ביטוח סיעוד. זאת אומרת אנחנו נכנסים לבתים, ואנשים רגילים להגיד לאחרים, תלכו לשירותי רווחה. הם אמרו להם 'אנחנו נביא לכם עובדת סוציאלית', היא לא רצתה לשמוע. אני רוצה להסביר לכם משהו, שלוש שנים רופא לא ראה את האיש הזה, היה לו אירוע מוחי, הרופא לא ראה אותו והאישה הייתה הולכת לרופא לקחת את התרופות בשבילו והוא לא ראה אותו אף פעם. היא לא פתחה את הדלת, השכנים דפקו והיא עוד ענתה והיא אמרה שמאוד קשה לה והיא חושבת להכניס אותו לבית אבות, אז הם אמרו לה 'עכשיו נביא לך עובדת סוציאלית שתעזור לך', אז היא אמרה 'לא, יש לי כבר עובדת סוציאלית'. לא יודעת ממה הם פחדו, הם בודדו את עצמם. יש להם שני ילדים ברוסיה, יש להם שני ילדים שם ונכדה בארץ. מה שלי ברור, שבשבועות האלה של כל הבלגן אף אחד שם לא התקשר, כי אם מישהו היה מתקשר הוא היה מחפש אותם.

זה מאוד עצוב. אנחנו עוברים מבית לבית על מנת שלא נפקשש אף קשיש, ותיק, עולה. אנחנו מתייחסים לכולם באותה הדרך ולעולים אנחנו נותנים יותר.

וחלק מהקשישים האלה הם גם מתנדבים שגם הם - - -

אני רוצה גם להתייחס לנושא של עולי אתיופיה. עולי אתיופיה הם בתשומת לב מאוד, בזכוכית מגדלת של המערכת והשירותים, בכלל, חינוך, תרבות, רווחה, וראש העיר אמר את דברו, אני חושב שעיריית חיפה רק בתכנית שילובים משקיעה נטו, פה דיברו על 20,000 שקל מצ'ינג, אני מדבר על 2 מיליון שקל ומעלה - - -

2.5.

2.5 מיליון שקל שזה רק עיריית חיפה משקיעה בתכנית הזו של קליטת עולי אתיופיה. זה לא כסף קטן, זה כסף גדול שמיועד למרכזי קהילה ומוקדי קליטה ופעילות תעסוקתית ופעילות חברתית. אני קודם כל שמח להגיד שאם בהתחלה, לפני כ-13 שנה, כל עולי אתיופיה, כל אחת מהמשפחות היה מטופל שירותי רווחה, היום פחות מחצי, 40%. יש אוכלוסייה גדולה שהשתלבה יוצא מן הכלל, 80% מעולי אתיופיה הם אנשים עובדים. הם הצלחות בלתי רגילות בזכאות לבגרות. 75% מהעולים, עולי אתיופיה, הנוער שהתחנך פה, זכאי לבגרות .

וזה לא היה ככה, תגיד כמה זה היה פעם.

זה היה 30%.

חבר הכנסת צריך ללכת, אז אני רוצה להתייחס.

אני רוצה להגיד שהמאמץ, חלק מהבעיות של ילדי העולים זה שבבית מדברים אמהרית, הילדים לא יודעים אמהרית. מדברים איתם בעברית ואנחנו מבינים שבבתי הספר צריך לחזק את לימודי השפה העברית.

עברית כשפה שנייה, כי היא לא השפה המקורית.

צריך לתגבר את לימודי השפה העברית באולפנים, לא של כמה שעות, אלא הרבה יותר לימודי עברית, גם להם וגם לילדי עולים אחרים. לקדם יותר אולפנים לעברית לעולים מאתיופיה וגם מחבר העמים. אנחנו מקמצנים בלימודי השפה ובשעות לימוד עברית והעולים מתקשים בכל מה שקשור והילדים מתקשים. זה משפיע על ההמשגה ועל התובנות שלהם לגבי הלימודים שלהם. זה נושא שלא מקבל את הטיפול הנאות.

תודה. חבר הכנסת יואל רזבוזוב.

תודה, אדוני היושב ראש. משהו ממש קצר. אנחנו מכירים את חיפה כעיר קולטת עלייה, אנחנו כאן כחברי הוועדה, המספרים מדברים בפני עצמם. מהעלייה הגדולה באמת אני חושב שאחוז לא מבוטל, אולי אפילו הכי גדול בארץ, עולים עלו לכאן. זה לא סתם, העירייה באמת משקיעה משאבים ואני מכיר הרבה פרויקטים, יוליה, אנחנו לא פעם דיברנו. ישנם הרבה פרויקטים, מנסים לקדם כאן ומקדמים. תמיד בכל עלייה יהיו בעיות, אין מה לעשות, יש דברים שלוקח זמן ויש דברים שצריך יותר משאבים.

כמו שאמרתי ואני מציין עוד פעם, אנחנו כוועדה נשמח לסייע במה שאנחנו יכולים בכלים שיש לנו, דווקא בוועדת העלייה והקליטה אין לנו קואליציה ואופוזיציה, אנחנו באמת מנסים לעשות הכול לטובת העולים.

לגבי ההתייחסות של ראש העיר על ההגירה השלילית, שזה חבר'ה צעירים, באמת ניתן לראות ואני גם מכיר, גם מקרית ים, כי אני עליתי לקרית ים. אני עזבתי בעקבות ספורט, אבל כל אחד עוזב למקום שהוא מרגיש שהוא יכול להתפתח ואני כן רואה שהפריפריה סובלת מזה. יש לנו שרים לענייני פריפריה והנגב והגליל, אבל הרבה דיבורים, אפס מעשים, לא משקיעים. בסופו של דבר אם המדינה תקבל החלטה ותשקיע אז אני חושב שכן יהיה אפשר לראות תוצאות, אבל כנראה, כמו שאמרת, זה לא על סדר היום הציבורי ואת זה צריך להעלות על סדר היום הציבורי. זה בנושא הזה.

אבל, עוד פעם, לדיון הזה, קליטת עולים, אני חושב שחיפה היא באמת אחת הערים שעושה עבודה מכל הכיוונים, עבודה טובה, משקיעה כסף, אז יישר כוח, ואנחנו בשבילכם פה. תודה.

תודה, חבר הכנסת רזבוזוב. נציגת הסוכנות היהודית, אורלי צוקרמן.

אני אוסיף שגם הסוכנות היהודית שמה לה את חיפה כיעד לקליטת עלייה בשנים האחרונות. פיתחנו פה כמה וכמה תכניות יחד עם הרשות המקומית, יחד עם משרד הקליטה. הדגש העיקרי ניתן על תכניות צעירים. אנחנו מדברים על פיתוח תכנית אולפן עציון, שהייתה המותג הירושלמי שנים רבות ואנחנו העברנו אותה לחיפה. בשנים האחרונות אנחנו רואים גידול במספר העולים הצעירים. אני מדברת על צעירים בגילאי 22 עד 35 אקדמאים ברמה מאוד מאוד גבוהה. מגיעים לפה כ-700 צעירים בשנה ובאמת האתגר הגדול שעליו דיבר ראש העיר זה להשאיר אותם פה. גם הם אחרי חמישה חודשים מחפשים להם את המקום שבו יוכלו להתכנס אליו בארץ ולהשתלב בו ולהשתלב בתעסוקה ואנחנו רואים שהם עוזבים לאזור המרכז. אני אומרת שאם צריך לשים משהו על השולחן הזה, זה באמת לדבר על תשתיות, על תעסוקה, על משהו שיחזיק את אותם עולים צעירים. אנחנו מדברים באמת על עולים צעירים איכותיים מכל העולם.

דיבר ראש העיר קודם על נושא של הכוונת עולים, אז כשמדברים על הכוונת עולים זה לא לומר להם 'אתם חייבים ללכת לחיפה', אבל אם מייצרים להם תשתית נכונה בחיפה הם בוודאי יבואו. אנחנו יחד עם הרשות ומשרד העלייה והקליטה ייצרנו פה תכנית ייחודית לצעירים. הם לא הכירו קודם את חיפה ולאט לאט השם של העיר הולך ומוכר בקרב צעירים עולים. הם מגיעים, אבל שוב, הקושי הגדול הוא להחזיק אותם.

בשנה האחרונה פיתחנו תכנית נוספת של צעירים בוגרי מקצועות ההיי טק, כאשר אנחנו מתכוונים לשלב אותם בתחום ההיי טק בחיפה. שוב, זה מקום נוסף למשוך את הצעירים ולהביא אותם לקליטה בחיפה. האתגר שלנו באמת בתכנית הזו לבחון בסיום התכנית כמה יישארו בחיפה, כיוון שנתנו שם דגשים ייחודיים לאוריינטציה לתחום ההיי טק בחיפה, פיתוח קשרים, אנחנו מפעילים פה את כל הרשת החברתית ברשות, אנחנו מדברים על רוטרי ואנשי רפאל שמאוד מסייעים לאותם צעירים להיקלט בחיפה והלוואי שנצליח. אני אומרת שזה האתגר הגדול, כי העולים באים, אנחנו יכולים להביא אותם והקושי והאתגר הוא להשאיר אותם פה.

אני אומר מילה על קרוב ל-30 משפחות מצרפת שנקלטו השנה במסגרת פרויקט קהילתי בחיפה, נקלטו בקהילת נווה שאנן, נקלטו בצורה טובה מאוד. הכיוון של קליטת צעירים בעיר ממשיך.

תודה. חברת הכנסת קסניה סבטלובה.

תודה לך, כבוד היושב ראש, על הקיום של הוועדה הזאת, זה מאוד חשוב באמת ובעקבות המפגש שלנו פה היום אני באמת אשמח שאנחנו כולנו נבקר באותו מרכז קליטה מדובר כדי לראות במה - - -

את מדברת על חניתה?

בהחלט כן, אין כמו לראות בעיניים שלך.

אני אסדר לכם.

תודה לכל המשתתפים ובאמת הארתם את עינינו באשר לדברים ששמענו עליהם וחשוב להתעמק בהם ובאמת לשלוט בפרטים וכל הכבוד לכל בעלי הידע פה שמספרים לנו לאן הולכים הכספים ולמה הם משמשים ומה נעשה, במיוחד בתחום של הקשישים והטיפול בהם. זה דבר מאוד חשוב, אנחנו יודעים שנכון שגם לצעירים יש קשיים בקליטה וקליטה זה עניין, להבדיל מעלייה, אנחנו ועדת העלייה והקליטה, עלייה זה עניין של הכנות קודמות ואז יום אחד שעולים וקליטה זה לפעמים נמשך כל החיים. זה משהו חשוב ואני לא חושבת שמדברים על זה מספיק. עולה אפילו כזה שחושב שהוא נקלט, לפעמים בוחנים את המצב שלו ורואים שלא, אפשר לעשות יותר ואפשר לקלוט יותר. אז באמת, הנושא של קשישים, הנושא הזה עלה בלא מעט ישיבות של הוועדה.

דיברתם פה על רשת של מתנדבים. אני הייתי באמת שמחה לשמוע עוד, כי מתנדבים זה יופי של דבר ואני חושבת שעל זה מושתתת הערבות ההדדית שכל כך חשובה במדינה שלנו. בלי זה היינו מתקדמים. אני זוכרת את המתנדבות הנפלאות שעזרו לקלוט גם את משפחתי ואותי כאשר עלינו. עלינו לירושלים, מתוך בחירה מודעת, אז באמת היינו במצב שהיה נחשב שחיפה זה יעד יותר אטרקטיבי מירושלים, כבוד ראש העיר, אז זה נחשב שתל אביב מבלה וחיפה עובדת ובירושלים מתפללים, זו הייתה הנוסחה שעל פיה העולים מצאו את עצמם, ולאמא שלי כמהנדסת, באמת היו לה הזדמנויות הרבה יותר טובות בחיפה, לדעתי, היא לא עבדה יום אחד במקצוע שלה בירושלים, בלי להתלונן וכו', אבל אני חושבת שהיה לה הרבה יותר קל דווקא בעיר הנפלאה הזאת.

אז באר לקשישים אני הייתי שמחה באמת לשמוע קצת יותר ואולי לקבל חומרים לוועדה, מלבד המערך של המתנדבים שבאמת חשובים מאוד, מה עוד יש מבחינת ההפעלה של העובדים הסוציאליים.

אני אתן לך רעיון שאני רואה על הבת שלי. הבת שלי סטודנטית בירושלים והיא קיבלה מלגה כדי לשמור על ניצולת שואה. זה מה שהיא עושה, פעם או פעמיים בשבוע היא באה, מדברת איתה, דואגת לה. אם היו נותנים מלגות לאנשים לקלוט עלייה, במיוחד כאלה שגם מדברים את השפה, זאת אומרת לקחת יוצאי אתיופיה שהסתדרו פה טוב והדור הצעיר הסתדר טוב, תמיד יש דיסוננס מוחלט בין הדור המבוגר לדור הצעיר. אבא שלי מעולם לא נקלט פה, אבא שלי הגיע לפה ב-1932, הוא מעולם לא נקלט פה, הוא גם לא דיבר את השפה, שום דבר. ככה זה, הדור הראשון, קשה לו מאוד - - -

רק דבר אחרון שאני אגיד, כי יש פה הרבה אנשים בתור וגם מבחינת הוותק - - -

כן. דרך אגב, גם לפי בקשתך אנחנו הולכים לקיים דיון בנושא קליטת עולים קשישים בכל הארץ.

אם נוכל לקבל חומרים לפני הוועדה.

בכל הוועדות עושים, אתם חברי ועדה, תבקשו מאיתנו, לא רק מדי פעם, איזה שהן פעולות ואנחנו נשמח גם להביא עוד מוזמנים וגם להביא - - -

כן. משפט אחרון שאני רוצה להגיד, לגבי מה שהתחלנו לדבר בו קודם, כיצד גורמים גם לעולים לבוא לערים השונות במדינת ישראל, בין אם זה חיפה ובין אם זה ערד, ואני לא משווה, לא מבחינת גודל ולא מבחינת מוסדות החינוך שיש פה, היי טק שיש פה, מבחינת כל מיני דברים. חיפה היא עיר אטרקטיבית, אתה לא צריך לשכנע אותי, אנחנו יודעים שזאת עיר אטרקטיבית, שאנשים רוצים להגיע לכאן. אבל באופן כללי אני יכולה להגיד שכעולה, לא עולה חדשה, אבל כמישהי שעדיין מאוד מאוד זוכרת בבירור את הפרטים הקטנים של העלייה.

מתי הגיעה המשפחה?

באוגוסט 91', שעולים הם, מה לעשות, אוכלוסייה חלשה, בדרך כלל, אז בעצם להביא אוכלוסיות חלשות באיזה שהיא עורמה למקומות שהם חלשים, וזה לא חיפה, חס וחלילה, אני לא חושבת על חיפה, כי היא לא עיר חלשה, ממש לא, זה בעצם לגרום למעגלים של עוני שימשיכו להתרחב. אני חושבת שבדיוק להיפך, צריך למשוך לעיר הזאת, כמובן גם עולים שיכולים לתרום מהידע שלהם וכו' אבל אוכלוסיות ותיקות, אוכלוסיות שהן חזקות. זה היופי שבדבר, לגרום לאנשים שכבר יש להם את הבסיס הכלכלי שלהם, שהם לא צריכים את העזרה בכל דבר. עולה חדש הוא כמו ילד, הוא צריך את הטיפול, הוא צריך את ההשקעה. אוכלוסיות חזקות, תאמין לי שהעולים יבואו.

אבל העולים הם לא חלשים. הם חדשים, הם לא חלשים.

אפשר להתווכח על זה. בגדול אני חושבת שרוב האנשים מוחלשים.

חברת הכנסת סופה לנדבר.

שלום שוב לכולם. אני רוצה להגיד שלעיר חיפה מגיעים עולים לא בגלל שיש להם כבוד לראש העיר וליוליה, בגלל הרצון לעודד את העלייה. בפרויקט עידוד עלייה העיר חיפה הייתה באחד המקומות הכי גבוהים. אני חושבת ששיווק נכון של עיר גם גורם לזה שעולים מגיעים לכאן, נקודה. ואני רוצה להגיד שכאן בעיר הזאת, לא בגלל שישבנו ביחד בכנסת והיינו בהמשך שותפים בפעילות למען עידוד עלייה וקליטה נכונה, בגלל שאצלך ואצל יוליה אפשר ללמוד איך קולטים עולים, מה עושים למען זה שהם יישארו כאן בעיר. אני חושבת שהסטיגמה שעולים הם חלשים היא לא נכונה. העלייה גרמה לפיתוח כלכלי של מדינת ישראל - - -

היא הצילה את - - -

אם עולים לא היו מגיעים למדינת ישראל - - -

בשנות ה-90 אתם הצלתם את העיר שלי.

הפירמידה הכלכלית הייתה מתהפכת עוד מזמן, כמו שזה קרה בכל המדינות. אנחנו לא סתם הפכנו את משרד העלייה והקליטה לעידוד עלייה, זאת אומרת עלייה וקליטה וכאן יושבים עובדים מצוינים של המשרד הזה, אני מאמינה שגם במשרדים אחרים, אבל בגלל שעבדתי יחד איתם אני יודעת מה הם עושים למען קליטת עלייה בארץ וכאן בצפון בפרט, וכאן בעיר חיפה בפרט.

אני רוצה להגיד שאצלכם פה בעיר אפשר לעשות התמחות, השתלמות, מה שאתם רוצים, בגלל שאתם אוהבים את העולה. במדינת ישראל אוהבים את העלייה ולא תמיד אוהבים את העולה. לאהוב את העולה זה לתת לו תמריץ להתקדם במדינת ישראל. כדי שיתקדמו כאן בתעסוקה וגם יגיעו לכאן עולים מצרפת ומבלגיה ומאוקראינה אנחנו צריכים להמשיך לעבוד, אבל לא רק להמשיך לעבוד, להוריד את החסמים בגלל שבעצם זו הבעיה הכי גדולה לעולים שצריכים להגיע לכאן. אנחנו פיתחנו במשרד העלייה והקליטה, ביוזמתי, פרויקט שמוריד את החסמים. עד כה זה לא יצא לפועל, הממשלה הזו כבר תשעה חודשים, אני מאמינה שאם לא יעשו את זה במהירות אנחנו כבר איבדנו את הקצב מצרפת ויכולנו לקבל הרבה יותר, אבל הם התפזרו למקומות ולמדינות שקולטים אותם יותר טוב. מובן שבקנדה, יש להם שפה, הם לא צריכים שום דבר ובקנדה מקבלים את הדיפלומה שלהם. כאן הגילדה הקבועה הזאת לא רוצה לקבל. אתה היית בוועדה וניהלת את הוועדה כאשר אמרו 'לא בביתנו'.

בעניין של ההכרה במקצועות?

כן, הפרא רפואיים, רופאים. לא סתם אמר ראש הממשלה, הוא אמר, אבל בינתיים זה לא יוצא לפועל, הוא אמר שאם הוא היה רופא שם טוב אז למה לא יהיה מצוין כאן? אבל בינתיים זה לא זז ובגלל זה אנחנו איבדנו את העולים מצרפת, שהיו צריכים להגיע ולהיות כאן חלק של המשפחה.

יש פה פרויקטים מצוינים, פרויקטים פשוט מצוינים. גם בתעסוקה. יכול להיות שלא מספיק, אבל עיר שיוזמת והעיר חיפה יוזמת, ובזמן שיוזמים מבצעים. אני חושבת שאני אבקש ממך, כאשר אנחנו נגיע בפעם הבאה, לעיר אחרת או לעיר חיפה, יותר להיות במגע עם אותם עולים שנמצאים באולפנים או נמצאים בתוך החיים בחיפה ולראות מה הם עושים, בגלל שמשרד העלייה והקליטה וגם העירייה עשו לא מעט בתעסוקה, אבל כל המדינה צריכה לתת פוש לתעסוקה של עולים.

יש פה נציגת נושא של המחאה. אני רוצה להגיד שאנחנו כולנו, אנחנו, מפלגת ישראל ביתנו, לא נכנסנו לקואליציה ואם מישהו לא זוכר, רק בגלל הנושא של הפנסיות. אחד מהנושאים שחשובים לעולים. היום אלפי עולים, מאות עולים יוצאים לפנסיה והופכים להיות עניים במדינת ישראל. אני חושבת שאנחנו דורשים מהמדינה מיליארד וחצי, 2 מיליארד, שיש במדינה, שעכשיו פיזרו לשם ולכאן ואני לא רוצה להגיד כאן ולהפוך את הישיבה הזאת לפוליטיקה, אבל פיזרו את הכספים ואנחנו כולנו יודעים לאן פיזרו את הכספים ולא מצאו 2 מיליארד כדי לתת את התמיכה הכלכלית לאותם אנשים שעשו הכול כדי שהכלכלה של מדינת ישראל תתפתח.

אני יכולה לדבר עד מחרתיים בגלל שאתם יודעים בדיוק מה עשיתי, גם על הפרויקטורים. אני חושבת שבתקופה שלי אני הכנסתי את הנושא של פרויקטורים ולא הכנסתי אותו כדי לעודד את העלייה, אני הכנסתי את הנושא כדי שהפרויקטור יהיה אמא ואבא לעולה חדש, שייקח אותו ביד, שילווה אותו, שיהיה יחד איתו, שיפתח לו שערים, שאם צריך הוא יהיה בבית החולים, אם צריך להיות בבית ספר ולהיות בכל מקום, בגלל שהעולה זקוק לתמיכה וזקוק שמישהו בשפה שלו יפתח לו וילווה אותו ויגיד לו 'אני עברתי, גם אתה תעבור'.

יונה, אני אוהבת את העיר חיפה. אני צריכה להגיד שיש פה פרויקט של קרקע חומה, אני מאמינה שעד סוף הקדנציה אנחנו נאכלס ואנחנו נהיה - - -

בינתיים זה תקוע בוועדות.

אני צריכה להגיד, היה כאן פרויקט שאנחנו לקחנו מרכז קליטה במרכז של חיפה, בעידוד של ראש העיר יונה, כמובן שביוזמה שלי, אנחנו שיפצנו את מרכז הקליטה והפכנו אותו לדיור מוגן לעולים חדשים במרכז של חיפה, במקום הכי יפה. אבל כאשר העירייה רצתה לפתור את הבעיה, היא שותפה של משרד העלייה והקליטה, היא שותפה בפרויקטים לאומיים ואני חושבת שפרויקט של דיור ואכלוס זה אחד מהפרויקטים הלאומיים ואם העירייה לא שותפה אז שום דבר לא יתקדם. תודה על קליטה נכונה וסליחה שאני צריכה לרוץ. ואני צריכה להגיד שמשרד הקליטה כאן עובד יפה.

תודה רבה.

שי, נציג מקרית חיים.

קודם כל אני מאוד שמח להשתתף בישיבה זו. כמו שציינתי קודם אני אחד מהנציגים של קרית חיים וקרית שמואל, גם באו נציגים שנבחרו על ידי הקהילה.

אני רוצה לדבר על - - - את יונה יהב אני מכיר, פגשתי אותו בשני מקומות, אחד במלחמת לבנון השנייה, ראיתי אותך בכל מקום, מגיע לכל פינה והשני, שתמיד ריגש אותי בעלייה של תעריפי הנסיעה - - - לבד הוא עמד עם - - - עם כל האנושיות הזו אנחנו, כנציגי הקהילה, מאוד מאוכזבים, כי אנחנו מבקשים שש שנים פגישה ולא הצלחנו לפגוש אותך .

איזה פגישה? ממי אתה מבקש?

בכל זאת אני - - -

ממי ביקשת פגישה, מגבי?

שלחנו מכתב לראש העיר, במקרה הזה לא שלחנו מכתב לגבי, מכתב לראש העיר - - - אבל בסופו של דבר אני מודה לך על ההחלטה האחרונה, שהחלטת לגבש את העניין של מועדון קהילה. אנחנו דיברנו עם גבי.

מה שכן הייתי רוצה בנושא הזה, יש בעיה של משרדי ראש העיר, נגיד ככה, הבעיה הגדולה, יש נבחרי ציבור, ברוב המקרים אני רואה שנבחרי הציבור נזנחים ומי שנבחר כפעיל זה אנשים שלא נבחרו. זה בעצם פוגע ונותן פגם באיזה שהוא קטע של לדעת את הקהילה, מי הפעילים. כשבאים אנשים ונכנסים לאיזה שהיא קהילה, תגידו על הקהילה, לא יודעים, אז הוא לא יודע איזה סטודנט סיים, הוא נסע לתל אביב ויכול לחזור, איזה בן, יש להם תואר שני, הוא נמצא בירושלים. מי שמכיר את הדברים האלה אלה אנשים שיודעים ושנבחרו על ידי הקהילה. הדבר הזה לא נעשה ב - - - אני מקווה שבעתיד תינתן האפשרות הזו. אני לא יודע אם לגבי מותר לבוא לכנס הקהילה - - -

מה זאת אומרת מותר לו?

- - - להיכנס בבחירות, פוליטיקה. אבל אם יש - - - אז העירייה יכולה לעבוד עם האנשים הנכונים. כאשר לא פועלים עם האנשים הנכונים באים אנשים למשרד ואז יצא לנו שם, 'האתיופים לא מחוברים לאנשים'. קודם כל אתם תקבעו - - - אם גבי לא יבוא, הוא לא יראה את הנציגים שנבחרו, יבואו שלושה אנשים, יגיד 'אנחנו הנציגים', אז הוא יכול לעבוד איתם ו - - -

לא, ברגע שאתה נבחרת אתה יכול להודיע לגבי ואנחנו נשמח. אבל פה אנחנו מדברים עם יושב ראש הוועדה, אני יושבת ראש של כל העולים. גבי, מהיום, בוא נעשה משהו, פעם בחודש נעשה פגישה ושהם - - -

תנו לגבי להתייחס.

תקצר, כי יש עוד דוברים.

רק אתה צריך להבין, גבי לא יכול בלי אישור - - -

גבי יענה.

הסוגיה השנייה שאני רוצה לדבר, הסוגיה של החינוך. יש הרבה הרבה הרבה ועדות לתלמידים מכיתה א' עד כיתה - - - לאתיופים. וכשאני אומר אתיופי, יש הרבה ועדות בנושא של השמה, הרבה ועדות. אני רוצה שהקטע הזה, אני לא יודע, יידון באיזה שהוא מקום, באיזה שהוא זמן - - -

גם נזמין אותך. גבי, גם נזמין אותו. ביחד עם הנציג של משרד החינוך.

אני חושב שהוא מדבר על ועדות השמה. הטענה שלהם, שכשיש ועדות השמה ממהרים לתייג אותם כאוכלוסייה עם צרכים מיוחדים. אנחנו ערים למה שאתה אומר, זה לא משהו חדש בשבילנו.

גבי, אני מבקש שלא לחזור, בקיצור.

לא, שתיים שלוש דקות ואני אסיים. קודם כל צהריים טובים לכולם, כבוד יושב ראש הכנסת וחברי הוועדה, כל החברים. בהזדמנות הזו אני הולך להגיד את מה שאני הולך להגיד, כי אני חושב שזה מודל קליטה שערים אחרות יכולות לאמץ אותו. אני בכלל אחרוג מהמנהג שלי ואגיד קודם כל תודה לכבוד ראש העיר וליוליה. אני חושב שבלי ההובלה והמעורבות האישית שלכם - - -

תעזוב, תדלג.

לא, זה חשוב, כי אני יודע למה אני אומר את המודל.

תאמין לי, אתה יודע כמה אשתי נותנת לי קומפלימנטים?

בגלל זה אמרתי שאני חושב שמה שאני הולך להגיד, זה יכול להיות מודל לערים אחרות, מהסיבה הפשוטה. אמרתם פה לתכלל. לא סתם. ברגע שאתה נותן מענה למשפחה, מענה הוליסטי, בגלל זה המחלקה שאתה הקמת, כבוד ראש העיר, שנותנת מענה בתחום חינוך, תעסוקה, בריאות, העצמת המשפחה והרגישות התרבותית, ויוליה, שכל בעיה אני רק מתקשר והיא פותרת את הבעיות, זה איכות הקליטה.

דיברו פה, למשל, על תעסוקה. תעסוקה זה לא מספיק, חבר'ה, בכל העולם יש מחקרים שמדברים שאיכות התעסוקה ואיכות החינוך הם בקשר מאוד ישיר. איכות החינוך תשפיע על איכות התעסוקה ולהיפך. כבוד ראש העיר בא ואומר 'אני יודע שבחינוך' כשהעירייה התחילה לטפל ביוצאי אתיופיה התחלנו עם 34% זכאות לבגרות, היום אנחנו עומדים על 75% זכאות לבגרות, התחלנו עם 40% מועסקים למי שזוכר את זה פה בחיפה, כשראש העיר התחיל לטפל, אנחנו מדברים היום על 81% תעסוקה. ואני בא ואומר, חבר'ה, זה לא מספיק. כמו שהוא אומר, המחמאות האלה לא מעניינות אותי. אם יש בכל העולם קשר ישיר בין איכות התעסוקה ואיכות ההשכלה, במדינת ישראל יש גורם מתערב נוסף וזה איכות השירות הצבאי. הוא רוצה שיתחילו לטפל גם בצבא, למה? הוא אומר 'אני מוטרד, אני שומע בתקשורת', וזה נכון, שיש אחוז גבוה של יוצאי קהילה שמתגייסים, בעיקר ליחידות קרביות, במוטיבציית גיוס גבוהה, 'לצערי', הוא אומר, 'מה שמטריד אותי זה גם שיש אחוז גבוה של יוצאי הקילה בנפקדות, עריקות, כליאה, שירות לא תקין'. בגלל זה קמה מחלקה שמטפלת בכל הצרכים של יוצאי הקהילה, לרצף אחיד. אני חושב שזה יכול להיות מודל לקליטה בכל הערים.

אני סמוך ובטוח שלמשרדי הממשלה יש את הכבוד שלהם, אבל כשפונה תושב בשאלה הוא מגיע לרשות. זה שאנחנו מחלקה שאנחנו לוקחים את החינוך ואת התעסוקה כשני נושאים מרכזיים, אנחנו מדברים שהעירייה מסבסדת מסבסוד מעונות יום,לידה-3, 3 זה גננות תגבור, כל הנושא של תרפיה בתמיכה נפשית, לחזק את הילד במובן הרגשי, כל הנושא של הפער התרבותי. כשאנחנו מדברים על גילאי 6-12, שזה תלמידי יסודי, אנחנו מדברים מתגבור במקצועות הליבה, שזה הבסיס, אבל באים ואומרים שתגבור במקצועות הליבה לא מספיק, למה? כמו שפיני אמר, ילד מגיע לבית שהוא בית לא אורייני בשפה העברית, הוא מגיע לבית שההורים לא תמיד יכולים לתמוך בשפה, אז העירייה, בהובלה של ראש העיר גם פה, החליטה להמשיך את רצף היום. בכל השכונות שיש בהן ריכוז גבוה, בקרית חיים, קרית שמואל, מערב חיפה, מזרח חיפה, יש לנו, חלק יקראו לזה מערכות קהילתיות, חלק יקראו לזה חינוך בלתי פורמלי, אני לא אוהב את ההפרדה זאת, חינוך זה חינוך, מה שקורה בערב משפיע על הבוקר, מה שקורה בבוקר משפיע על אחר הצהריים. יש רצף יום, ילד מגיע, סיים לימודים בשעה אחת או שתיים, מגיע, ארוחה קלה, שיעורי בית, חוגים וכל המענה של תרפיה ותמיכה רגשית, כי יש ניסיון שזה לא משנה כמה שעות תיתן לגבי, אם הוא לא פנוי רגשית הוא לא יפיק את התועלת מהלמידה.

אנחנו מדברים על 12-18, לא סתם הגענו ל-75% זכאות לבגרות. אבל עוד פעם, כרשות אנחנו יכולים היום להרשות לעצמנו גם לבחון לעומק. באים ואומרים ההנהלה הבכירה ש-75% זכאות בקרב יוצאי הקהילה זה בסדר, בואו נדבר על איכות הבגרות. יש היום מה שנקרא פרויקט שאנחנו מכניסים בחמישה תיכונים בעיר וזה בגרות ומקצוע. אנחנו מדברים אמנם על 75% זכאות לבגרות, אבל בא ראש העיר ואומר 'חבר'ה, יש לי 25% שלא משיגים בגרות, מה הם עושים מחר?' אז עליהם אנחנו מדברים. אנחנו נותנים לכל התלמידים יוצאי הקהילה בעיר אפשרות לרכוש מקצוע לחיים, בין אם זה טכנאי מחשבים, טכנאי רשתות, טכנאי סלולר, מקצוע לחיים שההתחייבות שלו היא לסיים 12 שנות לימוד ולהישאר במערכת.

תדבר על ועדות ההשמה.

רק משהו שהוא מאוד חשוב, כל הנושא של צרכים קהילתיים/תרבותיים. נבנו שני בתי קהילה והשלישי בדרך, כבוד ראש העיר, מהסיבה הפשוטה שבא ראש העיר ואומר 'חבר'ה, אני לא רוצה שהקהילה תהיה פה כמו בערים אחרות', ואנחנו עיר קטנה יחסית, שלושה בתי קהילה בעיר אחת זה המון, בשביל שכל המאפיינים התרבותיים הייחודיים, מצד אחד שימור האירועים החברתיים, כן ירבו, ומצד שני כל הנושא של כלים להשתלבות, לא רק להשתלבות, גם להובלה, 'אני רוצה שיהיה גם'. בגלל זה שני בתי קהילה ושלישי בדרך.

לגבי פעילים, אנחנו אמרנו את זה בכל הזדמנות ואני אומר את זה פה, אנחנו כרשות מעולם, וזו הנחיה של ראש העיר, לא אמרנו לבן קהילה כזה או אחר 'אל תבוא'. הוועדות הן ועדות פתוחות. האתגר תמיד ביניהם, אנחנו מגיעים, הם לא מגיעים, אני רק מתמצת את הסיפור הזה, אבל אני אומר פה בריש גלי, אנחנו אומרים את זה בכל הזדמנות, הוועדות הן ועדות פתוחות. כל מי שהוא תושב חיפה מוזמן להשפיע. כשאתה חבר הוועדה זה אומר שאתה חבר בהובלה של משהו מסוים. אתה גם חשוף לביקורת בעשייה, כי מי שלא עושה, חבר'ה, לא טועה. אז מוזמנים להגיע לוועדות כולם. גם, דרך אגב, אנחנו בפעם האחרונה שעשינו בקרית חיים או בקרית שמואל, כמו תמיד הזמנו את כולם. אני שמח שהחבר'ה שנבחרו בחרו להגיע, אבל גם לפני כן הם הוזמנו.

אין נשים פעילות?

יש נשים.

אין כאן אף אישה.

גבי, תסכם. כל הנציגים יגידו כמה דברים.

בשמחה. אני רק אומר בהזדמנות הזאת, בחיפה יש מודל שהוא נכון. לא בכדי אנחנו מדברים היום לא רק על ההישגים, אנחנו מדברים היום שאנחנו מעמיקים באיכות הבגרות, איכות התעסוקה, איכות השירות הצבאי. וזו ההזדמנות להגיד תודה, כי אני חושב שבלי המעורבות האישית, אני באופן אישי לא הייתי שורד במערכת שהיא מורכבת ללא ההובלה של כבוד ראש העיר והתמיכה של יוליה.

תודה. צ'רמנט וורקו, נציג מזרח, מבית הכנסת.

במזרח חיפה יש לנו כ-700 משפחות והרבה עולים, רובם נמצאים באזור חטיבת כרמלי, חשמל וגני יוסף, הבעיה שלנו שאין בית כנסת של הקהילה שיכולה לבטא את עצמה באופן טבעי. רובם מתחננים לבתי כנסת ומתפללים, יש בתי כנסת שמקבלים אותנו ויש בתי כנסת שלא.

איפה? במזרח?

מה שאני אומר, יש בית כנסת אחד שרובו, 97% מתפללים אתיופים.

ראש העיר, זה מה שניסית לפתור.

נפתרה הבעיה הזאת?

לא.

לא עם הרוסים ולא עם האתיופים.

הבעיה יותר מורכבת, כי בבית הכנסת הזה רוב הפעילות שלנו שאנחנו פועלים ויש פעילות של נוער, בשבתות בעיקר, שאנחנו לומדים, יש קבוצה של בנות ויש קבוצה של בנים שלומדים תורה ולימודי חיים. וגם בשבת עצמה, רוב הפעילות שם בתוך הכנסת, הן בחזרות לקריאת התורה, אנחנו מנהלים את הכול. אבל יש מנהל שמחזיק את בית הכנסת. בהתחלה אמרנו שאנחנו רוצים להיות שותפים גם לפעילות, כמו שלקחנו על עצמנו את הפעילות, כי אין אף אחד שיכול לקחת את זה, וכולנו התגייסנו ביחד, אני וחבריי, אבל להיכנס לתוך מה שמתרחש בבית הכנסת עצמו, אמרו לנו שלא. אמרנו בסדר, אמרנו שאנחנו נמצאים בתור אורחים, רוצים גם להתפלל ולפעול, מה שניתן, ולאט לאט שמענו סיפור יותר גרוע, שרוצים למסור את זה לידיים אחרות, למה? אותו בן אדם שהוא קצת מוגבל, הוא אומר לנו בעל פה 'אני רוצה שתהיו שותפים, תבחרו אנשים שיהיו שותפים', וכשבאנו ואמרנו לו שרוצים להיות שותפים, אבל אם רוצים להיות שותפים, רוצים להיות חלק מהפעילים - - - אם יש עמותה, רוצים להיות חלק מעמותה ובסופו של דבר מה שקרה, שאין עמותה ועכשיו רוצים למסור את בית הכנסת. זה דבר שמטריד אותנו. בנינו על זה כל ה-15-16 שנים, כרגע המצב נמצא ב - - -

אז תרשה לי דקה. אם תמשיכו להתנהג כפי שאתם מתנהגים גם בעוד 100 שנה אתה תעמוד פה ותגיד את אותו דבר. אתם הרוב והרוב קובע. אז תהיו הרבה יותר תוקפניים ותזיזו את האיש הזה, או שתעשו ועד מקביל. מה, אני צריך ללמד אתכם איך עושים את זה שם?

מה, יעשו אלימות?

לא אמרתי אלימות, תוקפנות. חד משמעית. הם הרוב, הם צריכים לשלוט בבית הכנסת. אני כבר אומר את זה כמה שנים ואתם צריכים לא לשמוע לו בכלל ולהקים לכם את הוועד מצד ולעשות מה שאתם מבינים שם.

זה מה שעשינו.

אז תמשיכו לעשות את זה. בית הכנסת הוא שלכם, אל תהיה מודאג.

לקחנו על עצמנו, מה שעשינו כולנו, התגייסנו ועשינו - - -

בדיוק, מצוין.

אבל מצד שני אני לא יכול לפגוע בבן אדם - - -

אוה, מה? הוא פוגע בכם ואתה לא תפגע בו? באמת.

תודה, צ'רמנט.

חסר לו אם אני אגיע לשם לתפילה.

אבל מי האנשים האלה, האחרים? גם מאותה קהילה?

לא. אני לא אעבור לפני התיבה.

מולו שפראו, נציג.

הוא הרבה מאוד שנים נציג הקהילה, עושה המון עבודה.

(מדבר באמהרית).

אבל אתה דובר עברית, אנחנו לא מבינים מה שאתה אומר.

(תרגום חופשי מאמהרית): הוא מברך על היום הזה שקיבלתם אותנו, יזמתם ובאתם כדי לשמוע וגם שנציג את הבעיות שלנו. אנחנו מברכים. הוא רוצה להתמקד בשלושה דברים עיקריים, אחד זה בית הקהילה שנבנה ב-2008 וחציו בנוי וחציו נמצא עדיין תחת כיפת השמים, מה שנקרא, וכשיש גשם - - -

לא, זה לא נכון. הוא נבנה כולו, רק הם רוצים שגם את החוץ נעשה.

ולנו יש בעיה, כי ניצלנו 100% זכאות ל - - -

זה נבנה באופן מוחלט.

מי שמכיר את המבנה, חלק בנוי, אבל כשיש הרבה אנשים נאלצים לצאת החוצה ואין כיסוי.

(מדבר באמהרית).

(מדבר באמהרית).

(תרגום חופשי מאמהרית): ציינתי מקודם לגבי בית הכנסת, מה שהוא אומר, 'תמסרו את המפתחות', אבל כדי למסור צריך להיות בחוזה משהו מסודר ולא יכולים לעשות את זה, והוא לא מסכים. לכן אנחנו רוצים את ההתערבות של ראש העיר, כמו שעשיתם בעבר.

הערה שלישית, הוא אומר שאין נציג בתוך העירייה, שברגע שיש בעיה מסוימת שכותבים ושולחים לראש העיר, בסוף מפנים אותם לגבי וגבי מפנה למישהו אחר ובסופו של דבר אין שום מענה, ככה מטאטאים אותנו. לכן הם רוצים מישהו בעירייה שיוכל להציג את הבעיה שלנו.

בשביל מה הקמנו את שילובים?

קודם כל אני לא נציג קהילה, אני עובד עירייה, אבל הקהילה מתחילה, הם הזכירו למשל את הנושא של הקירוי. העירייה השקיעה 3 ומשהו מיליון שקל בבנייה של בית כנסת המזרח.

אולי, גבי, ביחד תענה. תשמע כמה ואז ביחד תענה. בסדר, מולו, אמרת שלוש נקודות. אל תחזור על זה.

הבעיה לפני זה, הקהילה, המועדון שנמצא בנווה גנים, כמו שהוא אמר. קודם כל מה שבנוי שם, זה בסדר, עזר לנו הרבה, אבל זה לא מספיק, זה קטן. אדוני ראש העיר, לפני כמה חודשים היה - - - ואתה נתת הוראה לגבי ולמיקי לעשות להם מבנים - - -

מה?

זה עדיין לא נעשה, אנחנו נמצאים בבעיה. אתה יודע שיש שם הרבה אנשים, אוכלים בחוץ, שותים בחוץ, סבלנו בקיץ, עכשיו גם בחורף יותר גרוע. אנחנו מבקשים לפחות לעשות לנו כמה שיותר מהר מבנה זמני. זה דבר אחד.

הדבר השני, לגבי התעסוקה, אנשים מבוגרים, הרבה אנשים - - - צריך לדאוג להם, גם מבוגרים, אין להם פרנסה. צריך לדאוג למצוא להם עבודה, משרה, גננות - - -

תודה, אגניו

(מדבר באמהרית).

(מדבר באמהרית).

(תרגום חופשי מאמהרית): הבעיה שנבעה מבית הקהילה, בשבוע שעבר נפטרו שני בחורים, הרבה אנשים באו להלוויה ,כתוצאה מריבוי האנשים רוב האנשים היו בחוץ וירד עליהם גשם והוא אומר שאנשים ממורמרים.

על מה הוא מדבר?

על בית הקהילה ב - - -

אותו קירוי.

הקירוי, אמרנו שכן יהיה.

כן, אבל המהנדס אמר שזה נמצא ב-100% בנייה ואין אפשרות.

רק קירוי, כמו מעל מגרש משחקים.

את זה הצענו להם, הם רוצים קירוי הרמטי ש - - -

אין הרמטי, הם יודעים שאין הרמטי.

זה הצענו כמה פעמים. הם רוצים משהו שלא יוכל להיכנס, לא גשם ולא שמש. מה שקורה, בית הקהילה במזרח חיפה הוא יחסית קטן, העירייה השקיעה מעל 370,000 שקל והחשיבה הייתה שהבית ייתן מענה לכל הצרכים של יוצאי אתיופיה, הקהילה במזרח חיפה גדלה ונוצר מצב שבאירועים משמחים לפעמים, כן ירבו, הבית לא יכול להכיל את כל האנשים שמגיעים.

אתם מביאים מכל הארץ אנשים ורוצים שנבנה בניין - - - לא יילך. אין מקום שם, אין תב"ע.

ואז בזמנו הצענו להם, והם פה כולם שמעו, שנעשה קירוי כמו שאנחנו עושים בגנים הציבוריים, שזה ייתן מענה, הם אמרו שלא, ויש פה את הנציגים. זו התשובה שלהם, שהם רוצים קירוי שיהיה הרמטי, גם נגד חדירה של מים וגם שמש. נתן כבוד ראש העיר הוראה לי ולמיקי ליישם את זה, כשאנחנו באנו ליישם את זה בא מהנדס העיר ואמר 'חבר'ה, אני מעריך את הרצון שלנו לעזור לקהילה מסוימת, אבל יש 100% ניצולי אחוזי בנייה, אין אפשרות לשום דבר'. זו הנקודה.

כדאי לתרגם את זה לאמהרית.

(מדבר באמהרית).

(מתרגם): מדבר על מים שנכנסים.

בתוך הבניין?

לא, בחוץ.

(מדבר באמהרית).

(מדבר באמהרית). אז אנחנו אומרים שיהיה גם נגד גשם.

צריך לבדוק אוהב אטום, כמו בצבא.

שיהיה עונתי?

לא, שבקיץ מרימים את הצדדים כדי שלא יהיה חם.

אני אמסור את זה למיקי חדד. חשוב להגיד שהבית הזה, שהם אומרים, מה שהצענו, הצענו קירוי שהוא לא נותן סגירה מוחלטת למים, כמו בגנים הציבוריים, בגלל שניצלנו את ה-100% זכאות והם אמרו שאם זה לא נגד חדירה של מים - - - עכשיו סיימנו שיפוץ של 240,000 שקל, זה בית שהושקעו בו מעל 3 מיליון שקל והבית מתוחזק בצורה מאוד ירודה. העירייה השקיעה עכשיו 240,000 שקל לשיפוץ של הבית מחדש.

למה אתם לא מחזיקים את זה כמו שצריך?

אנחנו החזקנו כמו שצריך.

אז היינו צריכים להשקיע רבע מיליון שקל עכשיו?

לא היה צריך שיפוץ, אנחנו לא ביקשנו שיפוץ, אנחנו ביקשנו לעשות לנו סככה.

לא, אבל הבניין נראה נורא. מה, זה בניין חדש.

הבניין בסדר גמור. לא ביקשנו שיפוץ - - -

לא, זה שלא ביקשתם זה לא אומר שלא צריך.

לא היו אסלות, לא היו כיורים - - -

אתם לא שומרים על הבניין. למה שברו את הכיורים?

לא שברו.

לא שברו? סימן שלא הייתם שם. אתם יודעים שאסור ללמד אותי שום דבר, שהכול אני מכיר ורואה ויודע. אז אני אומר לכם.

אתה קובע, אתה מחליט - - -

לא שאני מחליט - - - לא, זה לא הולך ככה. אני לא אעשה נגד החוק.

זה לא נגד החוק, השטח הזה, אנחנו קיבלנו אותו, יש לנו אישור.

בסדר, ראש העיר שמע והוא צריך להתייעץ עם אנשי המקצוע וייתן לכם תשובה.

כבוד יושב ראש הוועדה וראש העיר, אני גר ב שער עלייה. יש בעיה, אני לפני זה - - -

קודם כל תגיד תודה, מרכז קהילתי יפה וגדול.

אני אמרתי לך תודה באותו יום שבאת.

נכון, אני אוהב לשמוע את זה פעמיים.

ודבר שני, באותו יום כן ניסיתי ליצור איתך קשר לגבי המקלטים האטומים.

נכון - - -

אז באו באמת הנציגים שלך, עשינו סיבוב, דיברנו וראינו באמת, יש תשתית על הפנים במקלטים והם ניסו להיכנס לשם, עוד לפני שירד גשם - - -

זה מקלטים מחוץ לבתים.

עוד לפני שירד גשם - - -

מה אתה מציע לעשות?

מה אני מציע לעשות? שיהיה מקלט.

כל בניין שיתארגן ויעשה את המקלט.

לא, אי אפשר.

למה אי אפשר?

לא, אי אפשר. אדוני ראש העיר, אתה מכיר את האוכלוסייה שלנו, הבעיה שבקושי מחזיקים את ה - - -

מה אתה רוצה, שהעירייה תשפץ מקלטים פרטיים?

לא, תעשו לנו מקלט ציבורי.

כבר לא עושים מקלט ציבורי.

אז מה לעשות? אם תהיה מלחמה מה עושים?

תעשה ממ"ד. תתארגנו כולכם ותעשו ממ"ד.

אין לנו, הבניינים עוד מעט קורסים שם.

תקשיב, במלחמת לבנון השנייה נהרגו בעיר הזאת 14 איש, כולם נהרגו מהליכה למקלטים הציבוריים. כשהפצצות מלאות כדוריות אין לך סיכוי אם אתה הולך למקלט.

אני חושב, כבוד ראש העיר, שזה גם תחושת ביטחון לאנשים שיהיה להם מקלט.

מקלט ציבורי היום זה מקלט מוות.

אנחנו מתנגדים לחלוטין למקלטים ציבוריים.

אם זה היה תלוי בי, אם המדינה הייתה מרשה לי, את כל המקלטים הציבוריים בעיר היינו הורסים. לא לפתות מישהו ללכת למקלט ציבורי.

הדבר השני, לגבי מוקדי קליטה. יש מוקדי קליטה, יש בנווה דוד, יש גם במזרח חיפה. מה שקורה, אין שם יוזמה. שמענו עכשיו שיש 2 מיליון שקל לדבר הזה, אבל אין שם שום יוזמה. יש ילדים אחרי בית הספר שמסתובבים, לא היו קייטנות לילדים מכיתה ה', נראה לי, לא היו להם קייטנות. ילדים מסתובבים חופשי ומגיעים לטיילת ולים. הם יכולים - - -

אתה יודע על מה הוא מדבר?

קייטנות זה לכיתות א' עד ו' רק.

אבל הוא מדבר על ה'.

לא, קייטנות הן לכיתות א' עד ו', ילדים יכולים לבחור - - - ילד מסובסד.

אבל אתה דיברת מ-ה', נכון?

כבוד ראש העיר, קייטנה עולה 1,200 שקל, בן קהילה משלם 190 שקל.

לילדים אין תעסוקה בחופש הגדול, ילדים בני 12-13, אין להם מה לעשות. רובם מסתובבים בים. היו לנו כבר כמה טביעות, אנשים טבעו.

אבל יש מרכזים קהילתיים, מלא, אצלכם.

מוקד הקליטה באמת - - -

לא מוקד קליטה, יש מרכז קהילתי בשער עלייה, יש מרכז קהילתי בנווה דוד, יש הרבה פעילות.

נכון, אני שוב אומר, אין שם יוזמה. לפני שלוש שנים הלכתי למוקד הקליטה, לא יודע איך אתם קוראים לזה, אני רציתי להתנדב להחזיק את הילדים, לעשות להם פעילויות. התשובה שאני קיבלתי, באתיופיה אני עסקתי בקרקס, רציתי לאמן ילדים בשעות הפנאי, התשובות שקיבלתי ממוקד הקליטה וממנהל מוקד הקליטה, 'תשכור את המקום, תשלם כסף, תחזיק את הילדים' - - -

אתה מכיר את הבעיה?

זו הנחיה של שלמה קופמן, כן.

למה אי אפשר שהוא יעשה את זה?

אני רציתי להתנדב, כבוד ראש העיר, אמרו לי 'בוא תשלם כסף'.

זו הנחיה של שלמה קופמן.

מה? בן אדם רוצה להתנדב.

שלמה קופמן עשה את הבדיקה איתו, אני יודע שהיה דין ודברים איתם.

למה אתה מזדכה על זה?

לא, אני אגיד לך למה, כי הוא אמר שהמקום הוא לא מקום - - - רגע, חבר'ה, קודם כל לגבי פעילות הקיץ, רוב המענים של הקיץ, לצערנו אנחנו נותנים מענה ל-א' עד ו', חטיבות ביניים זה תמיד אתגר וחטיבה עליונה, כי תמיד יש תעסוקת קיץ, אז תמיד יש אתגר, בכלל לדעתי בכל הארץ, לא קשור לחיפה. לגבי חטיבות ביניים, זה לא משהו חדש.

יש - - - אנחנו נותנים פתרון.

לגבי המענה באופן אישי.

תן לי את הפרטים שלך. אבל אם אתה עושה קורס קרקס ואתה לא מזמין אותי להיות שם התלמיד יש לך בעיה איתי. אני רוצה ללמוד קרקס.

יש לי תעודת מאמן, אני למדתי באתיופיה, שם בשעות הפנאי הייתי - - -

תכתוב את השם וטלפונים. אל תשכח להזמין אותי.

ודבר שני, לגבי בית הקהילה, גם במזרח וגם במערב, אנחנו לא צריכים להשתמש בבית הקהילה הזה רק בשביל הלוויות, אנחנו צריכים גם לדברי על חיים.

אבל זה מה שאתם עושים. אני מסכים איתך.

אני ביקשתי פעמיים, כבוד ראש העיר, להביא לשם נציג שיכול לדבר עם הקהילה, שיסביר להם, שייתן להם אינפורמציה. במקרה הזה ד"ר אברהם נגוסה, אחרי שדיברתי איתו ועשה את כל המאמצים, חודש שלם בשביל לקבל תשובה מגבי אם אני יכול לקבל את בית הקהילה להשתמש בו. חודש שלם לא קיבלתי מענים, לא קיבלתי תשובה, אפילו לא טלפון. זה היה במערב.

טוב, תן לי את הטלפון.

עכשיו עוד פעם, גם להיום, ביקשתי מנציגים של המזרח שניפגש עם גם עקיבא שם, שייתן להם אינפורמציה, שייתן להם באמת דברים שיכולים לשמש להם כלי.

איפה אתה גר?

מה שגבי נתן לי תשובה, לך לפיני, לך למיקי. פעמיים, גם בפעם הראשונה, ביקשתי, הלכתי לתלונות הציבור כדי לקבל את בית הקהילה לשימוש, ממש לאנשים שעבורם זה נבנה. גם עכשיו הלכתי לתלונות הציבור כדי לקבל את זה. פשוט, הנציגים, כמו שאמר מקודם שי, לא נספרים. נכון, אני לא מבקש מגבי להיות נציג של הקהילה, הוא עובד עירייה, אבל הוא צריך לעבוד, לא שאנשים יעבדו תחתיו. הוא צריך לתת את המענה.

טוב, הבנתי, תכתוב את השם שלך והטלפון.

רק לגבי בית קהילה, קודם פיני אישר, לא אישר, בית קהילה להיום בערב אושרו, קיבלו תשובה. לגבי היוזמות האישיות, הקשר עם נווה דוד, עם שלמה קופמן מנווה דוד, לא אלינו, אבל מה שנעשה שם, הם עשו קבוצת כדורגל שהם הקימו, כבוד ראש העיר, אפרופו יוזמות, ואנחנו מממנים, הבחור הזה, שני אחים שלו קיבלו מלגות להשכלה גבוהה ואנחנו מממנים. אז להגיד שהעירייה לא בסדר, זה חשוב, אבל - - -

אני לא אומר שהעירייה לא בסדר.

לא, הוא לא אמר שהעירייה לא בסדר.

אני עובד עירייה ואני עושה לכולם.

הוא שיבח את העירייה ואת ראש העיר. רגע, נציג של שכונת קרית שמואל.

שלום, קוראים לי בני. באמת בקרית שמואל אנחנו מתנדבים, אני וארז ועוד כמה פעילים מתנדבים.

אנחנו נפגשנו. בקריה נפגשתי איתך, נכון?

נפגשנו הרבה.

ליד הבניין, איפה שאתה גר.

כן. אז אנחנו באמת הקמנו לפני שלוש שנים תנועת נוער שם, יש תנועת נוער בקרית שמואל, עזרא, בני עקיבא, בני הקהילה שלנו יוצאי אתיופיה לא משתתפים בגלל שזה רחוק. הקמתי תנועת נוער ואנחנו פועלים בתוך השכונה. לצערנו אין לנו - - -

את המבנה של בני עקיבא בקריה שיפצתי מאוד יפה.

אני לא שייך לבני עקיבא. זה סניף עולים. יש שם תנועת עזרא ובני עקיבא. העולים שלנו לא השתתפו. אני בדקתי, אבל לא משתתפים. ראיתי שאף אחד לא הולך אז הקמתי תנועה בתוך השכונה, כי המטרה היא להוציא אותם מהבית ולשלב אותם בתנועת בני עקיבא. מאז שזה קם זה עוד מעט ארבע שנים, אבל לצערנו מאוד קשה לפעול כי אין לנו מקום שם, כשיש גשם אנחנו לא פועלים. גייסנו שמונה מדריכים.

כמה ילדים יש לך?

יש בגיל 60-80, אבל יש יותר משם. אין לנו מקום. כשיש גשם אנחנו לא מפעילים אותם.

בני הוא מורה בחטיבת הביניים והוא מדהים.

תאמיני לי, פגשתי אותו ברחוב, הוא על הכיפק.

אנחנו רוצים באמת לא לבכות, אנחנו משתדלים באמת לעזור כמיטב יכולתנו ולהתנדב.

אתה מכיר את הבעיה?

הם היו אצל אורי בלום לפני שבועיים, כן.

למה לא נותנים להם מקום?

אורי ודורון נתנו הנחיה, מה שקורה, הפעילות שהם מקיימים, יש שם מרכז פיס שנותן להם שעה ביום לעשות פעילות בתוך הבית, הוא לא נותן להם - - -

מרכז הפיס של חב"ד?

לא של חב"ד. יש את מרכז הפיס ששמו לבית הספר, יש שם מרכז פיס שנבנה, שני חדרים קטנים.

לא, אל תתאר לו מציאות לא נכונה. הוא לא נותן לנו, לא כלום.

יש מרכז פיס בחב"ד, זה קרוב לכם?

חב"ד בעטו בנו. כמה פעמים אנחנו פתחנו, אמרתם לנו לא להתקרב אליהם.

אני אמרתי לך?

לא אתה, נציגים של - - - קשה מאוד להגיע - - -

ממש קשה להגיע.

אז הרבה פעמים אנחנו נמנעים - - - אני בטוח שאם הדברים היו מגיעים אליך היו דברים אחרת.

במרכז חב"ד שם אתה לא יכול לפעול? אם אני אתן לך אותו?

בשמחה. אני מחפש מקום, לא אכפת לי איפה.

ואם זה קצת רחוק מאיפה שאתם?

לא, זה בסדר. הלוואי שנקבל אותו, אנחנו נפעל. עוד משהו שמטריד אותנו גם כן, שאתה מכיר, קרית שמואל היא שכונה דתית ואנחנו מאוד מאוד רוצים להתפלל, לשמור על המסורת. ביום שישי-שבת אנחנו מתפללים בבית הכנסת, יש שם כיתה זמנית שקיבלנו אותה, זמנית כבר שמונה שנים, אבל מאוד רוצים שיהיה לנו מבנה.

תקשיב, דיברנו על זה. אין לנו שטחים לתת לכם לבנות וגם אחרי שיש שטחים לא תרימו את הכסף בשביל לבנות אותו. אין הצדקה שכל קהילה תקים לעצמה בית כנסת נפרד. אנחנו רוצים ליצור עם ישראל אחד. הלוואי שהיית גר ליד השכונה שלי, הייתי נותן לך לעבור לפני התיבה כל שבת.

בקרית שמואל יש 24 בתי כנסת.

וזה מוצדק? שיהיה ליוצאי מוסול, ליוצאי חלב וליוצאי זה?

הקהילה שלנו - - - לא, יש צרכים של הקהילה, שצריך ללמד אותם.

בבית הכנסת שאני מתפלל רצו הספרדים לעשות בית כנסת לחגים, אז נתנו להם קומה ואמרנו 'תעשו בחגים מה שאתם רוצים'. אבל לא הולכים ובונים חדש ובונים עוד בניין ולוקחים מגרש שאחר כך אין מי שיילך.

אנחנו בלחץ, זה בסדר? הנקודה ברורה?

לא, אבל מה קורה לגבי ההקצאה?

הוא אמר לך מקום.

זה הוא אמר לגבי הצעירים, אבל לגבי בית הכנסת הוא לא עונה.

לגבי בית הכנסת אמרתי לך.

מבנה יביל, קרוון.

איפה תשים אותו?

יש מקום שם.

אין מקום, כי אני צריך את זה לכיתות עתידיות ולבתי ספר עתידיים, כי השכונה גדלה, אז אני אתן את הכול לבתי כנסת? זה לא הגיוני.

אדוני ראש העיר, אנחנו כתבנו בערך לפני שש שנים - - -

ב-2011, יש מכתב.

יש לנו מכתב מראש העיר, שכתבו לנו אם תמצאו, 'אנחנו ניתן לכם מקום'. אנחנו מנסים להשיג את התקציב הזה ויש לנו מכתבים מאנשים שרוצים לתרום את הכסף, אבל אין לנו מקום.

אין מקום, אין לי היום מקום. אין לנו מקום. צריך לבנות בתי ספר, איפה נבנה?

נפגשנו לפני שבועיים במקום הזה, הנציגים שלך אמרו שאין מקום - - -

מי זה הנציגים שלי?

יש יותר מדי, אנחנו - - -

מי זה הנציגים? תספר לי.

יש יותר מדי נציגים. כל מי שאנחנו פוגשים אותו הוא נציג שלך.

קודם כל זה נהדר, כל מי שאני לא יודע מי הוא, הוא הנציג שלי.

לא, זו בעיה.

בסדר, אני חושב שהנקודה ברורה. יש לנו בעיה של זמן. נציג המבוגרים, בקיצור.

של איזה שכונה?

קרית חיים.

(מדבר באמהרית).

(תרגום חופשי מאמהרית): אני שוב מודה על זה שניתנה לי האפשרות פה לדבר, חבר הכנסת אברהם נגוסה. אנחנו פה יותר משש שנים, במשך שש שנים אני - - - את הקהילה ולא נתנה לי הזדמנות או לא נתנה לי אפשרות לשבת פה, אדוני ראש העיר, לפגוש אותך.

שמה?

(תרגום חופשי מאמהרית): במשך שש שנים ניסינו לדבר איתך.

הייתי אצלכם במרכז הקהילתי. אבל, אדוני, אני לא יכול לסבול את זה, כי לפני שנתיים הייתי אצלכם במרכז הקהילתי, היו שם 150 איש. מי זה לשבת ולדבר?

לשבת ולדבר איתך, כמו היום.

אבל אתם לא ביקשתם אף פעם. אם תבקשו, כמו שאני לא יודע שאתה הנציג, כי לא קיבלתי מכתב.

אני ספרתי, אני לא רוצה לחזור על זה, 14 מכתבים ששלחתי לך. אבל זה - - - בואו ניתן לו להמשיך.

(מדבר באמהרית).

(תרגום חופשי מאמהרית): אני אקצר את מה שהוא אמר, גם אם - - - חמש שנים, אני מאוד שמח בזמן האחרון, המועדון, אני מאוד מודה לך על ההחלטה.

איזה מועדון? על מה הוא מדבר?

על קרית חיים. אתה אישרת עכשיו לבנות מועדון, משהו כזה?

כן.

על זה הוא מברך. על זה הוא אומר, גם אם לא ראינו לפני שש שנים, זה לא חשוב, החשוב שהחלטת לתת לנו, אנחנו מודים לך על זה. אני מקווה שייבנה מהר ונראה את הפירות ולא יהיו לנו בעיות כמו מקומות אחרים. אנחנו מודים לך וניפגש.

תודה רבה.

אני רציתי להגיד, אני תושב קרית חיים גם. נכון, הפורום הזה, אם יהיה לו תת ועדה, אם אנחנו יכולים לבוא ולהגיד את הבעיות שלנו לפני, לא היה מגיע מצב כזה, כאילו שכל אחד יבוא ויתפרץ בכל מקום, אם היינו מסודרים. האתגר שלנו, אצלנו בקרית שמואל, קרית חיים, זה מועדון קהילתי. אנחנו מבקשים שנים, אנחנו מקבלים עכשיו, יש פתרון שייתנו לנו, כמו ש - - - שלא ימשכו אותנו שנתיים וככה. אבל מה שרציתי להגיד, הוא ציין את המקלטים, ראש העיר, בכל בניין יש מקלט, במקלט כל אחד שם דברים, ואתה בא, תגיד לו 'תוציא' הוא ידקור אותך בסכין. אבל אם עיריית חיפה תיתן הנחיות לכל אחד, מי שלא מפנה יקבל קנס, זה יכול לעזור לנו. זה בעניין של המקלטים. זו אחת הבעיות. כולם הלכו, אנחנו נמצאים במקום שיכול להיות מקומות חלשים, הבניין שלנו, אלה ממשרד השיכון וכל מיני גופים, שיבואו ויסתכלו איך האוכלוסייה חיה. נכון, התקציב שהיינו מקבלים, המשכנתא וכל זה, לא היה מספיק, היינו הולכים למקומות חלשים. עכשיו היום, אם ברשותכם זה לבוא לבדוק כל השכונה, שתיראה כמו חיפה, דניה וכל זה, זה באמת צריך להיות. כן, המועדון, אנחנו צריכים אותו, גם לצערנו וגם לשמחתנו, וגם אנחנו באנו, אני מתנדב כמעט 16-17 שנה בקריה, מה שאנחנו אומרים, המועדון הזה שהקהילה מקבלת אותו, לא בשביל לשתות ולא בשביל הלוויה בלבד, אנחנו גם צריכים ללמוד ואנחנו גם צריכים שיתוף עם הקהילה הצברית ואנחנו צריכים - - - בשביל זה צריכה להיות ועדה בראשותו. אם אני לא הולך לרופא, לא אומר לו את המחלה שלי, הרופא לא יידע. זה צריך להיות. זה מה שאני רוצה.

תודה. אני מאוד מודה לכם, לכל המשתתפים, אני חושב ששמענו, בהתחלה קיבלנו דיווח מאדוני ראש העיר והסגנית וקיבלנו מנציגי המשרדים פה וגם מנציגי העולים. אנחנו מאוד מודים לך, אדוני ראש העיר, על ההזדמנות ואני גם מודה לכולם, במיוחד לך.

שלא כמו חברי הכנסת אני נשארתי עד הסוף.

זה מה שאני אומר, אתה נשארת עד הסוף, אני מאוד מעריך את זה, כל הכבוד. ואני לומד הרבה דברים ממך ולכן אני מאוד מודה לך.

כשאני נסעתי פעם ראשונה לאתיופיה, ב-1972, כשחזרתי הפסיקו לי את הכסף של הארגון, איך אתה הולך ללא יהודים? איך אתה הולך ועושה את זה שם בגונדר ובכל המקומות?

ב-73' הפסיקה של הרב עובדיה.

כן, שנה אחרי זה הרב עובדיה נתן את הפסיקה. אבל שנה אכלו לי את הלב, שנה הרגו אותי. אתה מבין את זה? החיים לא פשוטים.

כן. אנחנו מאוד מודים לך.

איך הגעתי לאתיופים? בכלל לא ידעתי שיש יהודים באתיופיה. קיבלתי יום אחד גלויה שהייתה כתובה בדפוס של שני חבר'ה אתיופים שלמדו בסמינר במילנו, סמינר דתי במילנו, 'קראנו ואנחנו יודעים מה אתה עושה למען יהדות ברית המועצות, אל תשכח את יהודי אתיופיה'. קיבלתי כזה שוק, לא ידעתי שיש שם יהודים, ואז החלטתי שאני עולה על מטוס ונוסע לשם ומרגע זה הרגו אותי.

תראה, איזה עולם. אתה כראש עיר קולט - - -

עוד דבר כדאי שתדע, תכנית שילובים לא הייתה מצליחה אם לא היינו בונים את זה עם הקהילה. בנינו את זה עם הקהילה, תודה לאל, היו 11 אנשים אקדמאים שלקחנו אותם פנימה לעירייה והם בנו את הצרכים ולכן זה כל כך מצליח.

כן, אני מכיר גם את הפדרציה בבוסטון, הייתי בקשר איתם. אני בטוח גם שהנושאים שעלו, יימצא להם פתרון, ואני מאוד מודה לכם, לכל המשתתפים, תודה רבה, אני סוגר את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:30.