הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 211

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, י"א בטבת התשע"ו (23 בדצמבר 2015), שעה 10:20

1.תקנות הטלגרף האלחוטי (רשיונות, תעודות ואגרות)(תיקון), התשע"ה-20152. תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות)(הוראת שעה מס' 3), התשע"ה - 2015

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

באסל גטאס

זהבה גלאון

יצחק וקנין

מכלוף מיקי זוהר

אחמד טיבי

מנואל טרכטנברג

מיקי לוי

אראל מרגלית

בצלאל סמוטריץ'

רחל עזריה

נורית קורן

הרן לבאות - סמנכ"ל בכיר אגף כלכלה, משרד התקשורת

נתי שוברט - סמנכ"ל בכיר ספקטרום ותדרים, משרד התקשורת

חזי נאור - ממונה תקשורת לווינים ושידורים לציבור, משרד התקשורת

אורן מור - מנהל תחום רגולציה, משרד התקשורת

רן שיטרית - ראש מטה שר התקשורת, משרד התקשורת

יעל מלם יפה - עו"ד, לשכה משפטית, משרד התקשורת

חגית ברוק - עו"ד, לשכה משפטית, משרד התקשורת

נחמן יעקב - מפקח ימי - מפקח רדיו, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

בני רוז'נסקי - מרכז חירום ימי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

שרה פרץ ונסו - מרכזת ועדת האגרות הבינמשרדית, משרד האוצר

איליה כץ - רפרנט תקציב, אגף התקציבים, משרד האוצר

תמיר כהן - רפרנט תקציב, אגף התקציבים, משרד האוצר

מיטי גלברט - רפרנט מו"פ והשכלה גבוהה, אגף התקציבים, משרד האוצר

עופר מרגלית - אגף התקציבים, משרד האוצר

אלידור בליטנר - עו"ד, עוזרת ראשית ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עודד ריימר - משנה למנכ"ל רשות השידור

מנחם גרנית - מנהל חטיבת הביצוע, רשות השידור

עודד בירגר - משנה למנכ"ל, רשות השידור

יובל קלר - ראש יחידת המשדרים, רשות השידור

גלעד מלכא - לשכה משפטית, רשות השידור

רון חובב - מפקח ראשי מערכות תקשורת, רשות התעופה האזרחית

צחי חבושה - סמנכ"ל כלכלה וכספים, רשות שדות התעופה

לוי עזרא - מהנדס ראשי לאלקטרוניקה, רשות שדות התעופה

יעקב סיון - רא"ג אלקטרוניקה מכ"מ וניווט, רשות שדות התעופה

דוד בן בסט - יו"ר, התאחדות תחנות הרדיו האזורי

קרן אוזן - סמנכ"לית, התאחדות תחנות הרדיו האזורי

דוד יוסוב - מנכ"ל רדיו דרום, התאחדות תחנות הרדיו האזורי

קרן אוזן - סמנכ"לית רדיו דרום, התאחדות תחנות הרדיו האזורי

יגאל הררי - עוזר ליו"ר ההתאחדות, התאחדות תחנות הרדיו האזורי

ליאור חריש - עו"ד, התאחדות תחנות הרדיו האזורי

יהב דרורי - מנהל אגף רגולציה, פרטנר תקשורת בע"מ

טל זהר - מנהל תחום רגולציה, פרטנר תקשורת בע"מ

דני בן שמחון - מנהל שיווק סיקלו תקשורת בע"מ

דני ארנון - מנכ"ל רדיו חיפה

ישראל פריד - מנכ"ל רדיו גלי ישראל

שחר רז - מנהל רגולציה, חברות היי-טק

בנימין רוזנסקי - מפעיל במרכז החירום הימי, מרכז החירום הימי

שגית אפיק

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר המתרגמים

1.תקנות הטלגרף האלחוטי (רשיונות, תעודות ואגרות)(תיקון), התשע"ה-2015

2. תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות)(הוראת שעה מס' 3), התשע"ה - 2015

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום תקנות הטלגרף האלחוטי (רשיונות, תעודות ואגרות) (תיקון), התשע"ה-20152 ותקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (הוראת שעה מס' 3), התשע"ה – 2015.

אני אתן סקירה קצרה. אני מאגף הכלכלה במשרד התקשורת. אולי לא כולם יודעים מה זה טלגרף אבל בגדול אנחנו מדברים על כל מה שהוא אלחוטי. כל תקשורת אלחוטית שבעצם התווך הוא אוויר והנתונים עוברים דרך האוויר.

כולם מכירים את הסלולר, כולם מכירים את הרדיו, כולם מכירים את שידור הטלוויזיה. זה אלחוט. יש עוד כמה יש עוד כמה שימושים כמו נניח מיקרוגל שזה כמו קו נלן שהוא כמו העברת נתונים מרוכזת דרך האוויר. כמו שיש כבל מתחת לרצפה, אז יש ערוץ, עורק מסוים שעובר.

חלק ניכר מהתקשורת שאנחנו מקבלים היא אלחוטית. המשאב הזה, הוא משאב במחסור. מחה אומר משאב במחסור? זה אומר שאם מישהו משתמש בתדר מסוים, אחר לא יכול להשתמש באותו מקום באותו תדר. לכן יש צורך לנהל את המשאב הזה שהוא במחסור וכאן נכנסות אגרות התדרים. אגרות התדרים בעצם אומרות, אתה רוצה להשתמש במשאב הזה? שלם כסף.

צריך גם לנהל את זה. התפקיד הכי מהותי של האגרה הוא ליצור תמריצים נכונים לשימוש יעיל בתדרים, שלא יהיה בזבוז כי אם יהיה בזבוז, בעצם אנחנו פוגעים בעצמנו כי מישהו אחר לא יוכל לעשות שימוש בזה.

על רגל אחת אפשר להגיד שאגרות התדרים צריכות לחפוף פחות או יותר או כמה שאפשר את הערך הכלכלי של השימוש בתדר. זאת בעצם התורה על רגל אחת. כל הניסיונות עכשיו שלנו לשנות את אגרות התדרים ולהחליף מדרגות ולשנות כל מיני תעריפים, זה רק כדי לקרב את האגרה לערך הכלכלי של השימוש באותו תדר.

האגרות שקבועות כיום נקבעו לפני כמעט עשרים שנים.

ב-1995.

מאז הן מעודכנות בשיטת הטייס האוטומטי בהתאמות מדד. ברור שהאגרות שנקבעו אז לא רלוונטיות כל כך להיום כיוון שהטכנולוגיות השתנו, תחומי תדר נוספים הושמשו לשימוש ובעצם הקשר הוא די מקרי היום בין האגרה לערך הכלכלי ולכן יש צורך לעשות קצת סדר.

מה שאנחנו עושים היום זה לא טיפול שורש לעניין הזה אלא זה יותר טיפול קוסמטי. אנחנו משנים דברים. מומי דהאן, יועץ שנשכר על ידי משרד התקשורת לפני כמה שנים, זיהה גם כי הציבור, או יותר נכון מפעילי התקשורת, העלו את זה בפניו וגם כי ראינו שיש חוסר מתאם או חוסר איזון כלכלי משמעותי בין האגרה לבין הערך הכלכלי. זה אינטואיטיבי. אין כאן איזו בדיקה מעמיקה. הבדיקה המעמיקה, אנחנו הולכים להיכנס אליה עוד מעט והיא בעצם תעשה סדר על ידי יועץ בינלאומי שיתמחר את הערך הכלכלי שגלום בשימוש בכל תדר ותותאם לו אגרה מתאימה.

השינויים שאנחנו רוצים לעשות. אני אומר על קצה המזלג. הנחות פריפריה. זה התחום הכי אינטואיטיבי כאן. שאר הדברים פחות אינטואיטיבים. לא יכול להיות שתדר בערבה שווה כלכלית לשימוש בתדר בתל אביב. לכן צריך לעשות חלוקה דיפרנציאלית של האגרות – אגרות לשימושים מקומיים בפריפריה ואגרות לשימושים מקומיים במרכז. החלק האינטואיטיבי הוא ליצור דיפרנציאציה בין פריפריה למרכז.

זה נושא מאוד חשוב.

כן. בתחום הרדיו זיהינו שהאגרות בישראל הן יקרות מאוד, אמנם תחום הרדיו צפוף כאן מאוד בגלל הטופוגרפיה של המדינה וגם הפרעות מהשכנים שלנו, אבל האגרות כאן מאוד יקרות. מצאנו צורך או יכולת להפחית אותן במידה ויש לנו אמצעי לנטר ולאכוף הספקי שידור.

בתחום המיקרוגל זיהינו שיש אי התאמה בין המדרגות של האגרות לבין השימושים והערך של השימוש בכל תדר, בכל תחום תדר, ולכן עשינו שינויים במדרגות. בגדול הפחתנו את האגרות בתחום המיקרוגל במשהו כמו עשרים אחוזים וזה גם כדי להתאים את זה לממוצע העולמי כי ראינו שהאגרות כאן קצת יקרות, אבל המהפכה הכי חשובה היא בעצם שהשמשנו תחומי תדר בתחומי התדר הגבוהים כאשר כרגע האגרה הייתה קבועה החל משלושים ג'יגה הרץ ואנחנו עכשיו ממשיכים את זה לאגרה המקסימלית עד תשעים ג'יגה הרץ ודווקא התחום של תשעים ג'יגה הרץ או שבעים עד תשעים, הוא התחום הכי חשוב היום לסלולר שם רוצים לעשות שימוש באלומות קצרות שמפריעות מעט והוא חשוב מאוד לתחום הסלולר לכל השימושים החדשים ב-LT.

מה אתה מבקש מאתנו?

אנחנו רוצים לעשות כמה שינויים בתקנות. המשמעויות הכספיות שלהם הן די צנועות, משהו כמו בין 15 ל-20 מיליון שקלים.

חסכון למפעילים בשנה.

כן. בגדול אנחנו רוצים להוריד את הכנסות המדינה פחות או יותר בין 15 ל-20 מיליון שקלים ולעשות כל מיני שינויים מבניים במבנה האגרות ובגובה שלהן.

סמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת. מדובר בעצם בשני סטים של תקנות כאשר סט אחד עליו דיבר אורן, הסט העיקרי, שהוא שינוי באגרות, בהוראת שעה, והסיבה שזה בהוראת שעה היא מכיוון שאנחנו בתוך עבודה כלכלית מעמיקה יותר שתטייב או תעדכן את הערך הכלכלי. אנחנו מתקנים יותר תמריצים ועיוותים משמעותיים ואנחנו מבינים שבעוד שלוש שנים אנחנו כנראה נשב כאן שוב וניתן סקירה קצת יותר משמעותית. הסט השני שאיננו בהוראת שעה, הוא בעצם גם מתקן עיוותים אבל גם מאפשר לאגף ספקטרום שלנו לנהל על צד הניהול של כל בעלי הרישיונות לספקטרום בצורה מיטבית והוא משפר להם את השירות. זה לא בא באופן של פגיעה בשירות אלא באופן של טיוב השירות למפעילים.

מה אתם מבקשים?

לאשר את התקנות.

למה אחד קבוע והשני הוראת שעה?

כרגע הסברתי שהוראת השעה - - -

אני מתנצל, לי צריך להסביר כמה פעמים.

אני מתנצל. אני אסביר שנית.

אני צריך להתנצל. אתה תסביר.

הסט בהוראת שעה נובע מהמקום שבו יש מחיר עוגן, יש איזשהו תחשיב כלכלי עוגן לתדרים. מחיר העוגן הזה לא שונה באופן מהותי גם בתקנות שאנחנו מציגים לפניכם. מחיר העוגן הזה נכנס עכשיו לעבודה כלכלית באמצעות יועץ בינלאומי שתסתיים כנראה רק בעוד שנתיים. אנחנו לקחנו עוד טווח זמן כי אנחנו יודעים שעד שמסיימים את כל ההתנהלות, זה לוקח קצת יותר זמן.

אם כן, לשם מה אתם מביאים את התקנות האלה אם זה ממילא לא משנה?

גם את זה הסברתי. יש כאן תיקון - - -

הסברת, זה לא מספיק. לי צריך להסביר כמה פעמים. כמה פעמים אני אגיד לך את זה?

זה כדי לתקן עיוותים משמעותיים.

לתקן עיוותים כרגע בהיבט של תמריצים.

מה הוראת השעה הזאת? מה אתם רוצים בהוראת שעה?

אני יכול לתת דוגמה?

כן.

לדוגמה. האגרה למיקרוגל נקבעת היום עד ארבעים ג'יגה הרץ. היום יש שימוש טכנולוגי גם במקטע שבין השבעים לתשעים ג'יגה הרץ. מכיוון שאנחנו מסיימים היום בארבעים ג'יגה הרץ, קורה שהאגרה לא קיימת אבל גם אם היא הייתה קיימת, בין השבעים לתשעים האגרה הייתה גורמת לזה שבעצם כלכלית לא היה ערך לשימוש במוצר. לכן הורדנו את האגרה באופן משמעותי כדי להשוות אותה לערך הכלכלי שלה בתקווה שיהיה שימוש רב על ידי חברות הסלולר במקטע הזה ולא רק.

רשות השידור.

מנהל חטיבת הביצוע בקול ישראל, רשות השידור בפירוק. אני רוצה לשמש כפה לתחנות הרדיו החינוכי של קול ישראל. כיום יש כארבעים תחנות רדיו שמשדרות מבתי ספר תיכון, מכללות ואוניברסיטאות. חוק התדרים של משרד התקשורת קובע שעל כל תדר צריך לשלם אגרת תדרים. רוב תחנות הרדיו החינוכי משדרות בתדר FM106 ויש כמה תחנות שלא יכולות לשדר בתדר הזה מסיבות טופוגרפיות, טכנולוגיות ואחרות.

אני מבקש בשם תחנות הרדיו החינוכי לבדוק את העניין הזה. זאת אומרת, לא יתכן שתחנת רדיו שמשדרת בגליל העליון ו/או בשדרות תשלם אגרה מלאה על תדר בגלל שהיא לא יכולה לשדר בתדר 106FM בגלל סיבות שמשרד התקשורת קבע.

תגיד עוד פעם.

רוב תחנות הרדיו החינוכי משדרות בתדר 106FM. זה התדר שנקבע לפני כעשרים שנים עת המיזם הזה יצא לדרך. זה מיזם משותף לקול ישראל, משרד התקשורת ומשרד החינוך. יש כמה תחנות שלא יכולות לשדר בתדר הזה.

בכמה מקומות הוא משדר?

בכל הארץ. אלה בתי ספר תיכון, מכללות ואוניברסיטאות, מהצפון ועד הדרום. דרך אגב, אני מאוד מקווה שהמיזם הזה ימצא את מקומו גם בתאגיד החדש.

לגופו של עניין. יש תחנות שלא יכולות לשדר בתדר 106 בגלל סיבות טופוגרפיות, בגלל הפרעות או בגלל שהן נמצאות באיזשהו עמק או בקעה. אז הן צריכות לשלם מחיר מלא של אגרת תדרים, במקום שכל התחנות החינוכיות ייחשבו כאילו הן משדרות בתדר 106. מדובר בתחנות חינוכיות שמקדמות את הדמוקרטיה ואת ערכי השידור הציבורי.

הסתכלתי לא מעט על התקנות הללו ובחנתי אותן. זה משהו שבאמת קשור גם לשיח הדמוקרטי שלנו. אנחנו באמת רוצים לאפשר להיטיב.

התחנות האלה משדרות בשבת?

בטח. איזו שאלה? כולן משדרות בשבת.

רציתי לומר כמה דברים לפרוטוקול. אני מרשות השידור. נרשמתי לדיבור.

חשבת שאנחנו בדמוקרטיה שלנו נתעלם ממך? היות והוא מקדם את הנושא של שבת, נתתי לו את רשות הדיבור.

יש כמה בעיות בתקנות הללו שאני מתקשה לקבל אותן. ראשית, אני מנסה להתחבר, וקשה לי, לרעיון הניטור שרוצים ליישם בתוך התקנות. הרי אותו ניטור הוא סוג של פגיעה בערכים הדמוקרטיים שלנו כאן במדינה. אני יודע שיש לנו רצון לייצר איזושהי אכיפה או לייצר איזושהי בדיקה אבל יש גם קצת פרופורציות. עד לא מזמן עסקנו רבות בנושא אכיפה, גם בנושא המסים למשל כאשר היו כאן דיונים בנוגע לחובת דיווח וכולי, והיה לנו קשה להתחבר לרגולציה הכול כך קשה הזאת ולפעמים אפילו קצת מוגזמת מדי.

לכן הבעיה הראשונה שלי שאני רוצה לקבל עליה תשובה בטרם נוכל לדעת אם אנחנו יכולים לאשר את התקנות היא לנושא הניטור שלדעתי אין לו מקום בתקנה.

הדבר הנוסף שאני רוצה לבדוק ולבחון אתכם הוא תוקף התקנה. אני לא חושב שהיא צריכה להיות קצרה כל כך. שלוש שנות תוקף, לדעתי זה מעט מדי. אגב, אם אנחנו נדון בנושא הרטרואקטיבי של התקנה, אנחנו נצטרך כמובן להאריך את הזמן כי לא יתכן שהתקנה תהיה רק מהיום אלא היא חייבת להיות רטרואקטיבית.

היא לא יכולה.

למה לא?

ממתי יש הצבעה רטרואקטיבית?

אני מדבר על התקנות.

כן, על התקנות.

התקנה עוכבה לא מעט זמן על ידי המשרד ובסוף מי שניזוק מזה, אלה כל אותם בעלי תחנות. אני חושב שזה לא ראוי ולא סביר שבגלל שאנחנו באוזלת ידנו לא הבאנו את התקנות אל שולחן הוועדה, נזיק לבעלי תחנות הרדיו. אני חושב שזה לא הוגן כלפיהם.

לכן אני חושב שרטרואקטיביות היא דבר חשוב וצריך לקחת אותו בחשבון.

אני מניח שחבר הכנסת סמוטריץ' יצטרף אלי בטענה שיהודה ושומרון חייבת להיכלל בתוך התקנות הללו.

לוודא שזה חל גם על הרדיו שם. בפועל זה מנוהל על ידי קמ"ט תקשורת במינהל האזרחי ואין מצב שהם ימשיכו לשלם את התעריף הגבוה.

בצלאל, אתה לא קיבלת רשות דיבור.

אני מבין שאתה אוהב את שמי ולכן אתה מזכיר אותו.

אני לא מתכוון לשתף אותך באהבות שלי ובשנאות שלי. אתה לא תפריע באמצע הישיבה ואף אחד לא יפריע.

בצלאל, הפכת להיות הילד הרע של הוועדה.

לכבוד הוא לי בנסיבות האלה.

כל ארבעת הדברים עליהם דיברתי – תוקף התקנה, הניטור, יהודה ושומרון ורטרואקטיביות – הופכים את התקנה לבעייתית מאוד מבחינתנו, לפחות מבחינתי. אני חושב שבמידה והיא לא תתוקן, לא נוכל להצביע עליה אדוני היושב ראש ויואילו בטובם החברים במשרד להביא פתרון הולם כדי שנוכל לאשר את התקנות.

כבוד היושב ראש וחברי הכנסת, אני מהנדס תקשורת ומנהל שיווק בסיקלו תקשורת בפתח תקווה. אני עובד בשוק הטלקום הישראלי כבר עשרים שנים. 16 שנים בבזק ובסלקום ואני חושב שאני מכיר את השוק לא רע. אני לא מתייחס לנושאים שחבר הכנסת זוהר דיבר עליהם, על תדרי רדיו, אלא לחלק של המיקרוגל שאורן והרן הזכירו.

סיקלו היא חברה ישראלית שמפתחת ומייצרת בישראל. היא הוקמה ב-2008 והתחילה למכור ב-2011. יש לנו טכנולוגיה מיוחדת שעובדת בתדרים הגבוהים האלה עליהם דיבר אורן. אנחנו מורידים בצורה דרסטית, לפחות פי ארבע, את הפגיעה באיכות הסביבה, מבחינת רוחב אלומות ומבחינת עוצמת קרינה. אנחנו עובדים בתדרים שאף אחד אחר לא עושה בהם שימוש. אנחנו לא מפריעים לאף אחד ואפילו לא לצבא. התדרים הם משאב טבעי של מדינת ישראל שבדרך כלל מוכרת, כמו שנאמר כאן, את השימוש לחברות תקשורת. אנחנו מאפשרים חיבורים מהירים בקצב של עד אלפיים מגה ביט לשנייה.

הציוד בו עושים היום שימוש בישראל בחברות הסלולר בעיקר, מרביתו ככולו מיובא משוודיה במיליונים רבים של שקלים בטכנולוגיה ישנה שכאמור משדרת בקרינה של פי ארבע ממה שמקובל בעולם.

לכן מה אתה מבקש?

אנחנו מבקשים שייפתח תחום התדרים של השבעים, שמונים, ובכלל אגרות התדרים של המיקרוגל כפי שהן. לא שזה הדבר הכי טוב שיש כפי שזה מאושר. רק לסבר את האוזן, דובר כאן על אגרות. בארצות הברית, להתקין מערכת שלנו עולה שבעה וחצי דולר לשנה. התעריף כיום בישראל הוא 130 אלף שקלים לשנה וזאת הסיבה שאף אחד לא קונה מאתנו ציוד ומשתמש בציוד משוודיה.

מה אתה מבקש שנעשה? שנאשר את התקנות?

באגרות החדשות יש תעריף צנוע של 5,500 שקלים. עם זה אני יכול לחיות. מאז 2012 אנחנו היצרן מספר אחד בעולם בתחום הזה. כל פעם שאנחנו באים למכור בחוץ לארץ, אומרים לנו: מה עם מדינת ישראל, פסגת הטכנולוגיה? אנחנו שוברים את השיניים, מתפתלים בכיסא, מבטיחים.

אתה מבקש שנאשר את התקנות?

כן. אנחנו מבקשים שתאשרו את התקנות.

אתה מבקש שנאשר את התקנות, גם את הקבע וגם את הוראת השעה.

כן.

תודה רבה. חבר הכנסת סמוטריץ ואחריו חבר הכנסת טרכטנברג.

אני קודם כל מבקש להצטרף לדברי חברי חבר הכנסת זוהר. אדוני היושב ראש, אני מזכיר את הדיונים שעשינו כאן לא מזמן על העברות מידע וכולי. הסוגיה הזאת של ניטור, האח הגדול שם איזה רכיב ושותל אותו בתוך המשדרים, בעיני זה דבר שמקובל אולי ב-ק.ג.ב. אבל ממש לא אצלנו. אני לא חושב שאנחנו יכולים לאשר דבר כזה שהאח הגדול שם איזה מכשיר ניטור בתוך המערכת של תחנות הרדיו. זה נראה לי יותר מתאים ל-ק.ג.ב. זאת פגיעה בפרטיות ובזכויות.

שמענו את ההסבר למה בהוראת שעה. אני חושב שצריך להאריך את הוראת השעה הזאת. הם לא יסיימו בשנתיים אלא יחזרו לכאן שוב.

אני כן רוצה שייאמר כאן בצורה ברורה. אני פשוט מכיר את ההתנהלות. הרדיו של יהודה ושומרון, החריגו אותו מהרשות השנייה והוא כפוף למינהל האזרחי, לקמ"ט תקשורת. ההתנהלות שם היא יותר גרועה מאשר כאן. אני רוצה שיסבירו לי בצורה ברורה איך הדבר הזה חל אוטומטית ולא עכשיו צריכות לעבור במשך שלוש שנים מדורי גיהינום עד שקמ"ט תקשורת במינהל יחליט שהוא נאות לאפשר את זה.

אני כנראה לא הצביע. אני כנראה אבקש מהם לחזור בשבוע הבא. אני לא אלך נגד רכז הקואליציה בוועדת הכספים.

אולי נשכנע אותו.

אולי. לכן אני נותן לכם עוד יומיים-שלושה.

בגדול יש כאן שני אלמנטים שהם מאוד חיוביים כאשר האחד הוא קביעת האגרות. האגרות נקבעו בעבר לפי פרמטרים מיושנים שהם לא לעניין. השינוי שמוצע כאן הוא בהחלט הכיוון הנכון. הרי היה מדובר על קביעת אגרות לפי קריטריונים מיושנים שהם לא לעניין וכאן ההצעה שמובאת היא בסדר גמור. אני לא אפרט כי היא לפניכם. הדבר השני היא האפשרות להשתמש בטכנולוגיה מתקדמת שבאה כדי לעשות שימוש אופטימלי בתדרים קיימים, לחסוך פגיעה בסביבה וכולי, וגם על זה לא יכול להיות ויכוח.

לגבי הנושא של ניטור. אני לא מבין במה מדובר ואני אבקש שיסבירו את זה אבל כפי שאני הבנתי מדובר על ניטור של הכמות של הווליום, כדי לקבוע כמה תשדורות יש.

לא.

אנחנו מדברים על עובדות. שיסבירו על מה מדובר. אף אחד מאתנו לא רוצה שמישהו יאזין לנו. אם כן, קודם כל, לפני שמפריחים דברים באוויר, נשמע על מה מדובר.

לגבי התוקף. אני באמת לא מבין למה לשלוש שנים. אם יש הסבר לזה, נשמע אותו, ואם לא, זה צריך להיות לתקופה ארוכה יותר.

לגבי האזורים הגיאוגרפיים, אני מבין שמדובר על כל אזור גיאוגרפי שמכוסה על ידי הדבר הזה. אין שום איפה ואיפה.

לכן על השולחן נשאר רק העניין של הניטור ובואו נברר מה הוא ונצביע.

לעניין הניטור. הניטור, בדיוק כמו שיש למשרד להגנת הסביבה, מתקן שיושב על האנטנה הסלולרית שמנטר האם עומדים בתקינה, בכללים שהמשרד קבע לעניין עוצמה הקרינה, כאן עומד מתקן שאומר האם המשדר עומד בהספק שנקבע לו ברישיון. לא מקליט, לא מקשיב, לא עושה שום דבר אלא מכניס הספק ומוציא הספק, מוציא קריאה אם הוא עומד בזה או לא. זה מה שזה עושה. זאת האופציה היחידה שלנו, הכלי היחיד שלנו לראות האם הזכיינים עומדים בחוק, בכללי הזיכיון שנקבעו להם ועל זה הם משלמים.

אנחנו מבקשים שהכלי המינימלי הזה, שאין לו שום דבר שקשור לדמוקרטיה אלא רק להצליח לעמוד בכללים אותם קבענו ולפקח, יינתן לנו.

תעשו ביקורות.

אי אפשר. אנחנו חיים בתוך המשטר הזה.

למדינה יש גבולות גזרה של איך אני מפקח. אני גם לא רוצה העלמות מס ואני לא שותל אצלך שבב.

בצלאל, אני קורא לך לסדר פעם ראשונה.

לגבי רטרואקטיביות. לא בגלל התארכות בירוקרטי ממשלתי אנחנו מחילים ארבע שנים אחורה הנחה רטרואקטיבית על האגרות. אנחנו לא עושים את זה בשום תחום. גם אם אנחנו מחליטים מחר להפחית מס הכנסה, זה לא אומר אנחנו צריכים לעשות זאת ארבע שנים אחורה. לכן אנחנו מתנגדים.

לגבי יהודה ושומרון. עמדת המשרד היא ברורה. כל מה שחל כאן, יחול ביהודה ושומרון. מה לעשות שזה לא אותו חוק ואנחנו צריכים לתקן.

לגבי התוקף. אנחנו חשבנו שזה משך הזמן שייקח לנו להביא אליכם את העבודה המקצועית שאנחנו עושים. אם אתם חושבים שצריך להאריך את התקופה או לקצר, זה בסדר מבחינתנו. אנחנו באנו מההיבט המקצועי. חשבנו שתוך שלוש שנים נוכל לבוא אליכם ולהביא לכם תיקון ולכן זה סדר הזמן שקבענו. אם אתם חושבים שצריך יותר או פחות, אנחנו לגמרי אדישים לעניין הזה.

אני מרדיו דרום. אני רוצה להתחיל בנושא הרטרואקטיביות. ב-2010 ישבה ועדה שהחליטה שצריך להוריד את דמי התדרים. המצב הגיאוגרפי של הדרום מחייב אותנו ליותר תדרים כדי לשפר את הקליטה שלנו. ב-2010 החליטו שצריך להוריד את הכסף הזה ומ-2010 עברו חמש שנים ולדעתי גם בשל המצב הביטחוני והשינויים הכלכליים שאנחנו עוברים עקב כך, יש כאן מקום לצדק ובהחלט לחשוב על רטרואקטיביות.

בנושא הניטור, מה שלא אמרו כאן זה שתחנה שתחליט ליהנות מההנחה של התקנה, היא זאת שיחול עליה הליך הניטור הזה. יש כאן חוסר שוויון בסיסי כי תחנה ארצית שמקבלת ומתוקצבת מכספי המדינה, אין לה אינטרס לדרוש את הפחתת התדר כי היא לא סובלת מחוסר כלכלי או מכספים שמשלמים אותם בעלי עסקים פרטיים. לכן האינטרס הוא של התחנות האזוריות.

מה העמדה שלכם?

גם להחיל רטרואקטיביות וגם לבטל את הניטור.

למה לבטל את הניטור?

קודם כל, תחנות הרדיו האזוריות סובלות מהרבה מאוד תחנות רדיו פירטיות שמשדרות באזורים שלנו.

זה סיפור אחר למשטרת ישראל.

אבל המדינה לא אוכפת את זה. אני יכולה לתת לך רשימה של למעלה ממאה תדרים פירטיים שפועלים באזור הזיכיון שלנו ונקלטים. הניטור לפעמים מחייב אותנו לשדר בהספקים שהם עדיין במגבלות שמותרות לנו.

תעבירי לי מכתב ואני אעביר שאילתה לשר לביטחון פנים למה משרד התקשורת והמשטרה לא אוכפים.

יש לי מכתב מוכן ואשמח להעביר לך.

זה לא אומר שבגלל שמישהו עושה עבירה, אתם תבקשו פטור מהעבירה.

יש דרכים טכנולוגיות לברר את ההספקים של המשדרים.

אני לא מבין בזה ולכן אני רוצה לשאול. אדוני ממשרד התקשורת, אני מבקש לדעת האם חוסר הניטור בנוסף לזה שאנחנו נבדוק אמור לפגוע בציבור עצמו, כמו אנטנות סלולריות שמשדרות בהרבה יותר הספק, בוואטים גבוהים יותר, האם זה פוגע בבריאות הציבור?

כל הזמן יש ביקורות של קרינה.

אני רק ביקשתי לדעת אם זה פוגע בבריאות הציבור, אם לא יהיה ניטור. אני מבקש תשובה חד משמעית.

סמנכ"ל ספקטרום במשרד התקשורת. לשאלה האם שידור בהספק יותר גבוה מכפי שנקבע ברישיון פוגע בבריאות הציבור – כן. פוגע. בתחנות הרדיו כולן, למעט הרדיו האזורי, משדרים בהספקים פי כמה וכמה גדולים מאשר אתרי הסלולר. כל מטרת הניטור היא לוודא שהתחנות שהן שומרות חוק באמת עושות את מה שהן אומרות. אני לא מבין מה הבעיה של תחנות הרדיו האזורי שיהיה ניטור, כי הרי הן עובדות לפי הרישיון שלהם.

אם יהיה ניטור, שיהיה ניטור לכולם. אנחנו גם מחויבים באישור של המשרד להגנת הסביבה כל הזמן לגבי קרינה, כך שאני לא רואה מצב שבו חרגנו.

תודה. אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר היום. אני מעביר את הדיון בנושא הזה ליום שני. אני לא ממשיך בדיון עכשיו.

אנחנו מחכים חמש שנים.

אנחנו נדון בנושא בשבוע הבא.

הישיבה ננעלה בשעה 10:55.