הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 204

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, י' בטבת התשע"ו (22 בדצמבר 2015), שעה 10:00

אי אכיפת הורדת המע''מ

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

נאוה בוקר

איתן ברושי

יצחק וקנין

מנואל טרכטנברג

מיקי לוי

רחל עזריה

עודד פורר

אילת נחמיאס ורבין

יעקב פרי

לזר עדי - ממונה חקיקה מנהל אגף א' מחקר וסטטיסטיקה, משרד האוצר

שי דותן - מנהל תחום בכיר מע"מ, משרד האוצר

צביה עמיאל - מנהל תחום מקצועית - מע"מ, משרד האוצר

נופר טל - היועצת המשפטית, כל בו חצי חינם

בינה אוירבך - טרום מתמחה במחלקה המשפטית, כל בו חצי חינם

שרגא ברוש - התאחדות התעשיינים בישראל

רעות קינן - התאחדות התעשיינים

טמיר כהן

לאה קיקיון

אי אכיפת הורדת המע''מ

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. היום עשרה בטבת, היום בו התחיל המצור על ירושלים. על כל פנים, אנחנו אחרי אלפי שנים עדיין סובלים מהעניין הזה ואז פרצו את החומה ב-17 בתמוז, ואז היה את החורבן והלכנו לגלות. אנחנו נשתדל לעשות את הישיבה קצרה יותר היום.

אנחנו מתחילים בדיון מהיר בעקבות אי אכיפת הורדת המע"מ. חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין, בבקשה. דיון מהיר בעקבות אי אכיפת המע"מ.

תודה רבה ותודה על כך שאתה מכנס את הדיון ביום צום. ביום 3 בספטמבר, 24 שעות לאחר שעבר התקציב בקריאה ראשונה הודיעו ראש הממשלה ושר האוצר על הפחתת המע"מ ב-1 אחוז. לא אתעכב על ההחלטה בדבר הפחתת מס החברות, אדוני היושב ראש יודע את עמדתי בעניין, אני חושבת שהוא היה נדהם לו הוא היה שומע את עמדתו של חברי, שרגא ברוש, אבל זה לא הדיון היום. אנחנו זוכרים את שר הכלכלה דאז, אריה דרעי, מדבר על ההחלטה הזו בהלם מוחלט פה, באולם, כשהוא הציג את תקציב משרד הכלכלה. הוא היה בהלם. אדוני היו"ר המע"מ הופחת ב-1 באוקטובר, השנה, ואני רוצה לשאול אותך אם אתה יודע מי ניהנה מהמהלך הזה. זה 4.5 מיליארד שקלים. אמנם חולקו פה עודפים משנת 2014 – 30 מיליארד שקלים, אדוני יושב הראש, אבל אני לא מזלזלת ב-4.5 מיליארד, בטח לא שבוע אחרי שפורסם דוח העוני.

בבדיקות שנעשו ברשתות המזון, אדוני היושב ראש, רואים הפחתה בדיוק בגובה אחוז אחד. אבל, האם ההורדה בעלות התשומות, שאמורה להביא לכך שהירידה למעשה תהיה יותר מאחוז אחד, מתגלגלת באיזושהי צורה לסל הקניות של המשפחה הישראלית? כמה נתונים, אדוני היו"ר, על המצב הכלכלי, שראש הממשלה ניהנה לתאר לנו תחת הכותרת "הסייבר". סייבר, שמאד מעניין את ההורים ששולחים את הילדים שלהם בלי אוכל לבית הספר, את האימהות שסובלות באופן אבסורדי מהשמנת יתר, כי הן לא יכולות להרשות לעצמן תזונה בריאה. אתה יודע כמה רכבים צפויים להירכש עד סוף שנת 2015? שיא של כל הזמנים – 254 אלף רכבים. כ-14 אחוז מתוכם נרכשו מאז נובמבר. מי שרוכש רכב משפיעה עליו ירידת המע"מ. כמה דירות נרכשו באוקטובר, אחרי ירידת המע"מ? 2,452 – עליה של 6 אחוז בהשוואה לחודש ספטמבר. מי שרוכש דירה חדשה ניהנה מירידת המע"מ. אגב, אם אנחנו מדברים בממוצע על דירה של מיליון וחצי שקלים, זה בערך 15,000 שקלים, אנחנו לא נורא מתרגשים, אבל סכום כזה למשפחה ישראלית נוטלת משכנתא זה גם ירידה. כל זה בסדר.

אז את בעד הפחתת המע"מ? לא הבנתי.

אני בעד הציבור הישראלי. אם נגיע למסקנה שהציבור הישראלי ניהנה מזה – אבל אני בספק. כל זה בסדר, אבל מי שאין לו מה לאכול - המע"מ לא חוזר לציבור. יו"ר ועדת הכנסת, דוד ביטן, אתה מפריע לי באמצע דיון מהיר.

אדוני היושב ראש, המע"מ לא חוזר לציבור, בואו נגיד את האמת, בואו לא נתבלבל, זה היה צעד פופוליסטי, ולא ייקח הרבה זמן עד שיעלו אותו מחדש - - -

אבל אמרת מכוניות, דירות - - -

אבל מה זה עוזר לציבור? בסוף הציבור הולך לקנות חלב, לחם, ביצים.

בסופר אין שום הפחתה.

שום הפחתות. עכשיו אני אגיד לך, למרות ירידת המע"מ, ודיברנו על זה בשבוע שעבר במליאה, והעובדה שזה היה אמור להתניע קצת את המשק, הרי למה אתה מוריד? – מצד אחד יש לך עודפים ואתה רוצה לעזור לציבור, להוריד ממנו את המחנק, אבל זה לא. המדד לחודש נובמבר, דיברנו על זה, היושב ראש, ירד ב-0.4 אחוז, והייצור – שזה הדיון הבא שלך – ירד מתחילת השנה ב-11 אחוז, דיווח של התאחדות התעשיינים מאתמול.

אחרי שאמרנו את כל זה, מכל הבדיקות שנערכו, המחיר לקמעונאים ללא מע"מ לא השתנה. כלומר, גם עם מחיר התשומות שהיה אמור לרדת באחוז אחד, היה כאילו אמור לייצר ירידה יותר משמעותית לציבור, אנחנו נמצאים בדיוק באותו מקום. אז החיסכון בחלב שבפיקוח הוא 4 אחוז. החיסכון בלחם אחיד הוא 5 אגורות, בביצים הוא 10 אגורות. איזה יופי. אז אני אומר ככה: במקרה הטוב, משום שאנחנו ניהנים מהורדת מס מסוימת בדברים כמו חשמל, מים ודלק – אני מעריכה, בזהירות, והסתמכתי על הרבה בדיקות שנעשו בעניין, שהמע"מ ישפיע על המשפחה הישראלית בשיעור של בין 150 ל-200 שקלים בשנה. זה לא שאני לא מברכת על זה, אבל אני אומרת – הממשלה קיבלה החלטה פופוליסטית במקום שקל לטפל, ובכסף הזה היה צריך להשתמש כדי לייצר מנגנונים כלכליים לטפל בבעיות חינוך, בעיות עוני, בעיות של רווחה.

אחרי שאישרנו את הנומרטור בחוק ההסדרים, הוא לא יוכל לעשות את זה.

נו, אתה מבין? תעסוקה ועידוד עסקים קטנים. זאת אומרת, במקום להשתמש במשאבים האלה, האמיתיים, במקביל, ובגלל זה זימנתי את הדיון המהיר - - -

מה את מבקשת מהוועדה?

אני מגיעה לפואנטה – במקביל, הממשלה, אחרי שהיא לא השתמשה במשאבים האלה כדי לייצר דברים משמעותיים עבור הציבור ועבור המגזר העסקי והתעשייתי, היא לא באמת מוודאת שהציבור באמת ניהנה מהמע"מ. זאת אומרת, זה לא שבדקו שהמחירים באמת ירדו ברשתות, וכשאתה הולך ומסתכל על המחירים ברשתות, אתה רואה שהמחירים לא ירדו. זאת אומרת, המע"מ בקופות ירד. כולם שומרי חוק ורשתות השיווק הן שומרות חוק. ואגב, מצבן לא טוב, גם בגלל המצב הביטחוני - - -

אבל הנגידה אמרה אתמול שהיתה עליה בצריכה הפרטית.

אני אומרת את האמת – אני לא רואה את זה מהנתונים. מדובר בחברות ציבוריות, אנחנו יודעים מה התוצאות שלהן. אני לא מצליחה לראות. יכול להיות שרוכשים יותר באינטרנט. אחת משתיים – או שמשרד הכלכלה יואיל בטובו וישלח פקחים לרשתות ויבדוק שבאמת המחירים יורדים, שבאמת הציבור ניהנה מזה, או, לחילופין, אנחנו נלך למהלך שבו צריך לבדוק את האפשרות שמפרידים, כמו שמקובל באירופה, בין מחיר המוצר ובין המע"מ ונותנים גם מחיר סופי לצרכן. המקומות היחידים בעולם שלא עושים את זה, בקנדה ובארצות הברית הוא משום שהמע"מ הוא דיפרנציאלי – הוא שונה ממדינה למדינה וממוצר למוצר. בישראל – יופי, הנה, יש לנו, המע"מ הוא across the board, הוא אותו הדבר לכל דבר.

תסבירי לי את ההצעה – להפריד את מחיר המוצר מהמע"מ. ואז, מה יקרה?

הבן אדם יראה – מוצר, מע"מ, ומחיר סופי. ככה, זו הדרך היחידה.

רק במוצרים שאתה רוכש ב - - -

אתה רואה את הסך הכל, אתה רואה את סך המחיר.

ואז מה יקרה?

אתה רוצה לדעת מה מחיר המוצר, אדוני היושב ראש. אתה מסוגל להשוות, אתה רוצה להבין מה קורה. בסופו של דבר, מה שאני טוענת, שהאזרח הישראלי לא באמת יודע מה הוא משלם על המוצר. ותוספת קטנה – עשיתי בדיקה מ-2004. אני תכף אגיד לך – כמה פעמים הורידו והעלו, הורידו והעלו, את המע"מ? תאמין לי, זה משגע גם את היצרנים. אתה יודע למה? כי הם לא תמיד יכולים לגלגל. המע"מ הוא חור שחור שבאמת, אף אחד לא ניהנה ממנו. משנים. מורידים, מעלים, מפחיתים. מה קורה פה?

רשתות השיווק הן גדולות. אני מאמינה שהן יכולות לעמוד בדברים האלה. מה קורה עם כל החנויות הקטנות? עם כל המכולות? מה עם כל המקומות הקטנים שאנחנו עדיין מנסים לשמור עליהם? העסקים הקטנים והבינוניים. בואו לא נשכח את זה.

מי משיב בשם הממשלה?

אני מרשות המסים, אני עובד תחת ערן יעקב. רשות המסים לא אמונה על כל העניין של הצגת מחירים לצרכן, זה תחום ששייך למשרד הכלכלה.

אתה האיש הבכיר שמשיב בשם הממשלה?

אני משיב בשם רשות המסים, משרד האוצר.

אני לא יודע. אנחנו פנינו לממשלה. אתה איש רשות המסים. מעלה חברת הכנסת נחמיאס נושא ואומרת שהפחתת המע"מ, שזה הרבה כסף, לא מגיעה לצרכן הקטן, בסופו של דבר. האם זה נכון או לא?

כמו שחברת הכנסת ציינה, בחלק מהמקרים בהחלט זה מגיע – והיא ציינה את זה – בדיור, במכוניות, ברשתות השיווק. בחלק מהמקרים זה לא מגיע, וגם אנחנו יודעים מהמחקרים שנערכו, שלא כל המע"מ מתגלגל לצרכן. מי שיקרא את הדוח היפה של ועדת טרכטנברג בעקבות המחאה החברתית בקיץ 2011 – זה שם מפורט בדיוק, כל עניין גלגול המסים, ולמה אז, בזמנו, חשבו להפחית מע"מ ובסוף לא הפחיתו.

אני רוצה להעמיד את חברת הכנסת על טעותה. שתי טעויות, למעשה. באירופה, המחיר מוצג כולל מע"מ, במרבית מדינות אירופה. רק בארצות הברית וקנדה הוא לא מוצג כך. אנחנו רואים את הגנת הצרכן נגד עינינו.

תרשה לי לחלוק עליך כי עשיתי את הבדיקה - - -

היא אומרת שזה לא נכון, מה שאתה אומר.

אז היא טועה. הרעיון להציג מחיר כולל הוא להגן על הצרכן, כדי שיימנע מכל מיני חישובים, מהפתעות בקופה, מאנשים שלא מסוגלים לחשב את המסים, וכדומה. דבר שני, יתרון חשוב מאד –שאנחנו רוצים להשריש נורמה, שמחיר כולל את המע"מ, שאם אינסטלטור נותן שירות לאדם וקובע את המחיר, לא תישמע טענה שזה לא כלל מע"מ ולכן יש קושי לשלמו. צריך להציב נורמה בפני הציבור שמחיר כולל את המסים. לכן המסים מגולמים - - -

עשיתם בדיקה כזו, לראות מה עדיף מבחינת הצרכן?

אנחנו לא עשינו. אני יודע מקריאה של חומר מקצועי ממשרד הכלכלה ואני חושב שטובת הצרכן היא by far להעמיד לפניו מחיר סופי, שהוא יידע מה הוא משלם בקופה, והוא לא יופתע.

זאת אומרת, לא משנה לו מחיר המוצר – אתה מניח.

אני חושב שצרכן נורמטיבי רוצה לדעת כמה כסף הוא מוציא עבור המוצר. הוא לא רוצה להתקשקש - - -

יש לך מסקנה בדבר הזה, או שאתה מעלה?

כן, יש לי מסקנה. המסקנה היא שזה נכון לא לשנות את השיטה הנהוגה היום, והיא – להציג מחיר כולל המסים.

משרד הכלכלה כאן?

ממש לא תקין שהם לא הגיעו. בסופו של דבר זו האחריות שלהם לוודא שההפחתה הזו מגולגלת לצרכן.

יש לי עוד נקודה אחת להעמיד על דיוקה – התשומות של הקמעונאים לא משתנות - - -

לא דיברתי על הקמעונאים.

את דיברת על העלויות שלהם.

דיברתי על התשומות בייצור המוצרים. אני יודעת על מה אני מדברת.

אוקיי. לא שייך להורדת המע"מ.

תקשיב טוב – התשומות בייצור המוצרים שאמורות, בסופו של דבר, כיוון שהמע"מ מופחת גם עליהם, אמורות להיות מגולגלות בסופו של דבר על המחיר הסופי.

אז זה מה שאני רוצה להסביר לך – זה לא משנה להם משום שאם ספק נותן לקמעונאי, נותן לו ב 18 אחוז או ב 17 אחוז, זה בסופו של דבר רק נטל מימוני, משום שהוא מקזז את המע"מ. הוא זכאי לקזז, בדוח הסופי - - -

כן, אני מבינה שיש קיזוז מע"מ.

אני היועצת המשפטית של כל בו "חצי חינם". אני ספרתי 2 וחצי דקות לנאום שלי. עדיין, אני מורידה ממנו, כי אני מאד מאד מסכימה עם הדברים שאמרה חברת הכנסת ורבין נחמיאס. אני מתנצלת אם הדברים הם טיפה ארוכים – בתור מי שמייצגת את "חצי חינם", שמנו נקשר בדיון בדברי ההסבר, ולכן חשוב לי להגיד שההתייחסות לרקע שבגללו התכנסנו כאן, מה שכתוב בדברי ההסבר – שם היה רשום: רשת "חצי חינם", תובענה ייצוגית, ואני רוצה להבהיר – לא דובים ולא יער. זו עוד אחת מהדוגמאות שאמרנו את זה פעמים רבות, את ההשלכות ההרסניות שיש לקלות הגשת תובענות ייצוגיות על הרשתות הקמעונאיות. הנה, אנחנו כאן. דברי ההסבר שכתבה חברת הכנסת ורבין נחמיאס, שאני מאד מעריכה ומכבדת, הגיעו למאות גופים במשק, שהתקשרו אלינו ופגעו לנו בשם, למרות שהתובע הייצוגי נסוג מתביעתו. אבל בתקשורת הוא עשה בלאגן.

אבל כשהגשתי את הבקשה לדיון המהיר הוא עדיין לא נסוג בו.

את צודקת. אבל עדיין. הוא הבין שאין בה ממש. לא גבינו. "חצי חינם" לא גבתה מאף אחד אחרי ה-1 באוקטובר, מע"מ, אלא בשיעור 17 אחוז, ולפי החוק, והוכחנו את זה.

כעת, לעניין הפחתת שיעור המע"מ בפועל. אני אחזור על המילה "פופוליסטי", כי הפחתת המע"מ באחוז היא מעשה פופוליסטי, שלא סייע כהוא זה לשכבות החלשות. למוצרי מזון שעלותם שקלים בודדים לא שינתה ההפחתה את המחיר. ניקח לדוגמה "מילקי". המוצר עולה 2.80 עם 18 אחוז מע"מ. עם 17 אחוז מע"מ הוא עולה 2.77 שקל. לפי חוק העיגול, אני צריכה להציג לפי הילך חוקי - 2.80. המחיר לא השתנה לצרכן. איפה עוד לא השתנה? נסיעה בתחבורה הציבורית. מי נוסע בתחבורה הציבורית? משרד התחבורה אמר שמדובר באגורות בודדות. בעיתונים – לא. מוצרי מזון בפיקוח. אדוני היושב ראש רוצה לדעת מה ההוזלה הגבוהה ביותר?

אני לא רוצה לדעת, אני מבקש להפסיק.

10 אגורות. ועוד דבר אחד - - -

לא, לא. שניה. עמדתך – שלא צריך להפחית את המע"מ בגלל שזה לא - - -

לא, זה לא נכון. לא, להפך.

העמדה שלה – שצריך להפחית ביותר מאחוז. אם זה רק אחוז, אין לזה משמעות.

אני לא פותח דיון.

אבל יש לי עמדה.

לא, אין לך. אמרת את עמדתך.

אנחנו הגענו לירושלים כדי להביע עמדה בתור הרשתות הקמעונאיות.

אמרת את עמדתך.

לא, לא אמרתי אותה. דיברתי פחות מדקה, אני מבקשת לסיים את הדברים. דבר ראשון – אין שום חובה בחוק, ויושב פה נציג רשות המסים – לשנות את מחירו הסופי של המוצר ולעדכן את שורת המחיר. ולכן, כשחברת הכנסת נחמיאס ורבין מציעה שפקחים ייגשו לרשתות – זה לא ישים, כי אין שום חובה לשנות את מחיר המוצר. לכן, מי שאולי ניהנה מזה זה אכן הרשתות הקמעונאיות – וכאן אני מדברת בתור אזרח. אז אם אין חובה בחוק, מה זה משנה?

הדבר השני, הדבר האחרון שיש לי לומר, שגם ב-2012, כאשר שיעור המע"מ עלה, המחירים לא השתנו. לכן אני אומרת, צריך להבין את העלויות. הדבר האחרון – לו דעתי היתה נשמעת, המע"מ בישראל היה מע"מ דיפרנציאלי כמו במדינות המתקדמות, כך שעל מוצרי מזון ומוצרי חלב לא היה מע"מ ועל רכבים היה מע"מ גבוה יותר. על דירות – לא ניכנס לדיור, אבל על בגדים היה מע"מ גבוה יותר. על מוצרי מזון לא צריך להיות מע"מ. יש מע"מ דיפרנציאלי, רק בישראל – לא. מי שניהנה מהפחתת המע"מ זה השכבות החזקות ביותר באוכלוסייה. לא החלשות.

כמה מהשינוי במס, לכאן או לכאן מגיע או לא מגיע לצרכן – זה עניין אך ורק של הכוח המונופוליסטי שיש או אין למי שמוכר, וזה א-ב של תורת הכלכלה. לא יעזור שום דבר. אם למוכר יש כוח מונופוליסטי מול הצרכן, הוא יגלגל את הדבר הזה לצרכן, או ייקח לעצמו את הרווח העודף. לכן, לא נתלה תקוות בשינוי בשוליים של המע"מ כדי שזה ייטיב עם הצרכן. זו אמירה אחת.

אמירה שניה – אני נדהם מהקלות הבלתי נסבלת שבה הממשלה לאחר שינוי תקציב – משנה מסים. מורידה מס חברות, מורידה מע"מ באחוז. על שום מה? מדיניות מסים זה דבר רציני ביותר, והשאלה היא האם סך המסים מספיקים כדי לספק את השירותים שאנחנו צריכים, ואם לא – מה ההרכב הנכון של המסים. זה לא בדיון. עוסקים בזוטות פופוליסטיות ועל זה אני מוחה.

אני חושב, בהמשך לדברי חבר הכנסת טרכטנברג – גם להזכיר שהורידו אתה מס על אלכוהול ובירה. כלומר, הממשלה מצאה לנכון אחרי התקציב להגיד מה סדר העדיפויות שלה, כשיש עניים בישראל היא מקטינה את עלות האלכוהול. אולי קיבלו החלטות מתוך מצב של שכרות. אני חושב שכדי למנוע מהלכים כאלה קצרי טווח ולא אחראים, אני מציע שעם הניסיון שלך, לנסח איזו החלטה שאומרת שההפחתה לא יכולה להיות לעתים קרובות ולא באחוזים נמוכים. כלומר, אם רוצים שינוי שיגיע גם לצרכן וגם יבוא לידי ביטוי, זה צריך להיות משהו מסוים שי לו ערך ולא רק לכותרת בעיתון.

תרשה לי מילה – אל"ף, אין ספק שהמע"מ לא הגיע לצרכן. אל תתבלבלו, הוא לא הגיע. שתיים, הגדיל לעשות אחד העיתונים שהפך להיות כבר כת, לא עיתון, שהודיע לצרכנים שלו שזאת הזדמנות טובה – פשוט, נשלם פחות מע"מ, ונשאיר את האחוז אצלנו. הוא היה ישר, הוא גם הודיע את זה לצרכנים. בגלל זה ביטלנו את המנויים בעיתון הזה. חשבנו שהכסף צריך להגיע לצרכנים ולא באותה הזדמנות לשפר את הרווחיות של העיתון. אבל דבר אחד בטוח, אדוני. אני חושב שמה שחבר הכנסת טרכטנברג התכוון לומר לך, זה שהוועדה הזו צריכה לעשות דיון רציני גם כאילו תלוש מהכל – על מבנה המסים במדינת ישראל, ואז, כשהמדינה תרצה להוריד אחוז, תגיד לה - יש לכם אחוז להוריד? – אז אנחנו חושבים שצריך להוריד את זה בביטוח הלאומי, או שם או פה. וננווט את זה.

שלא תהיה טעות. הוועדה תקיים דיונים על מדיניות המס. בעבר קיימתי על זה מספר דיונים, גם כשהיה מס החברות, גם כשהיה מס הכנסה - היו דיונים מקיפים על העניין הזה. יש תקנון בכנסת וברגע שחבר כנסת מקבל אישור לדיון מהיר – אני צריך לקיים דיון רק על העניין הזה. הדיון צריך להיות קצר, אבל רק על העניין הזה, זה התקנון. מוציאים את הנושא הזה ומדברים רק עליו. זה פשוט לא אומר שאין דיון על מדיניות המס. יהיה דיון, ברור שיהיה, בעזרת השם.

משפט – אני כבר אמרתי ביום שהורידו את המע"מ, ואני לא רוצה לייצג אותם כי אני מכיר את הדעה שלהם, הם התנגדו להורדת המע"מ באחוז אחד, כי היה מה לעשות ב-4.5 מיליארד שקל. זה מה ששווה אחוז במע"מ. היה מה לעשות. לכן היה צריך לקחת את זה למקום אחר. אמרתי – בואו נחכה עד שאפשר יהיה להוריד 3 אחוזים, כשייטב לנו, ואז זה היה יכול לבוא לידי ביטוי גם באצטבאות בסופר.

אני רוצה לסכם את הדיון, ואני רוצה להניח את זה על שולחן הכנסת. דבר ראשון –ועדת הכספים מוחה על כך שנציג משרד הכלכלה לא הגיע לדיון כאשר מדובר בדיון מהיר שהיה מספיק זמן להיערך אליו, כשהוא דיון חשוב כשאנחנו מדברים נקודתית על הפחתת המע"מ והאם זה מועיל לצרכנים - משרד הכלכלה היה צריך להיות כאן, עוד יותר מרשות המסים, כשרשות המסים היא פחות אקטואלית לעניין זה. לרשות המסים יש שר, הוא קבע. אני דיברתי עם שר האוצר. שר האוצר סבור שהפחתת המע"מ בסופו של דבר, במדיניות ארוכת טווח, תפחית את מחיר המוצרים. אני לא מתווכח אתו על העניין הזה. ימים יגידו.

8 פעמים מאז 2004.

המציאות הזו תיבחן, אבל לא זה נושא הדיון. אנחנו לא יכולים במסגרת דיון מהיר להחליט אם אנחנו מבטלים את הפחתת המע"מ, או מוסיפים את הפחתת המע"מ - זה דיון מסוג שונה. אנחנו דורשים ממשרד הכלכלה לקיים בדיקה לאור הדיון המהיר שאת העלית לגבי הנושא הזה שהוא הנושא של הפחתת המע"מ, שאנחנו מעוניינים שזה יגיע לצרכנים, ואנחנו יודעים שזה רחוק מאד מלהשיג את המטרה הזו. לקיים בדיקה רצינית ומקצועית, ולהביא את המסקנות לכאן בתוך 3 חודשים – האם צריך להפריד את המחירים, האם צריך לעשות את מחיר המוצר ואת מחיר המע"מ בנפרד, האם צריך לעשות יחד - כיצד משרד הכלכלה שתפקידו להגן על הצרכן, כיצד הוא נערך מבחינה מקצועית על ההשקעה הזו של 4.5 מיליארד שקל, כדי שיופחת המחיר לצרכנים, ואנחנו בתוך 3 חודשים רוצים לדעת מה העלתה בדיקתו של משרד הכלכלה – זה התפקיד שלו. גם במסקנות שמונחות על שולחן הכנסת, נכתוב את המחאה שלנו על זה שנציג שלהם לא הגיע. הייתי מזמין את השר אבל אני לא יודע מי זה.

או להזמין את כל המועמדים להיות שר.

תודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30