הכנסת העשרים
מושב שני
פרוטוקול מס' 203
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ט' בטבת התשע"ו (21 בדצמבר 2015), שעה 11:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 21/12/2015
שינויים בתקציב לשנת 2015
פרוטוקול
סדר היום
שינויים בתקציב לשנת 2015, לרבות בקשות לדיון מחדש על שינויים בתקציב לשנת 2015
נכחו
¶
חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
נאוה בוקר
מיכל בירן
באסל גטאס
זהבה גלאון
מכלוף מיקי זוהר
אחמד טיבי
מנואל טרכטנברג
אלי כהן
מיקי לוי
מנחם אליעזר מוזס
יעקב מרגי
אראל מרגלית
בצלאל סמוטריץ'
רחל עזריה
רועי פולקמן
עודד פורר
טלי פלוסקוב
נורית קורן
מיקי רוזנטל
מוזמנים
¶
שניר ניב - רפרנט אנרגיה, אגף התקציבים, משרד האוצר
רועי טייאר - רפרנט תקציבים, משרד האוצר
איתי טמקין - משרד האוצר
ליאור בראון - רפרנטית אגף תקציבים, משרד האוצר
אלי בין - אגף תקציבים, משרד האוצר
יוסי עדס - רפרנט פנים, אגף תקציבים, משרד האוצר
עידן הרשקוביץ - תקציבן מינהל התכנון, משרד האוצר
נורדן שלאבנה - רפרנטית אנרגיה, אגף תקציבים, משרד האוצר
יוני רובין - אגף תקציבים, משרד האוצר
עמיחי דוד - אגף תקציבים, משרד האוצר
דור בלוך - אגף תקציבים, משרד האוצר
איליה כץ - אגף תקציבים, משרד האוצר
יובל טלר - רפרנט שיכון, משרד האוצר
אלון מסר - רכז תחבורה ציבורית, משרד האוצר
ניר אמסל - אגף תקציבים, משרד האוצר
מיטל גלברט - אגף תקציבים, משרד האוצר
דניאלה גרא מרגלית - רכזת תחבורה, אגף תקציבים, משרד האוצר
אסף וסרצוג - רפרנט תקשורת ותיירות, אגף תקציבים, משרד האוצר
דניאל מלצר - אגף תקציבים, משרד האוצר
עידו סופר - רפרנט תעשייה ומסחר, אגף תקציבים, משרד האוצר
יעל אגמון - רפרנטית רווחה, אגף תקציבים, משרד האוצר
רעיה עדני - רפרנטית מים, אגף תקציבים, משרד האוצר
ניר אקשטיין - כלכלן, משרד האוצר
לידיה לזנס - סגנית המדען הראשי, משרד הכלכלה
ג'ירייס גהשאן - ראש תחום חשבות ותקציבן, לשכת נשיא המדינה
רס"ן קובי רייכלר - ראש תחום עידוד השכלה, משרד הביטחון
מיטל הומינר - רכזת תקציב פיתוח תחבורה ציבורית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
קובי אלירז - עוזר שר הביטחון להתיישבות
קרן שפר - מנהלת תחום תקציבים, משרד התיירות
דרור - תקציבן ומנהל אגף תכנון, משרד הנגב והגליל
יוני רובין - מנהל אגף תקציבים, משרד המשפטים
אורי גבע - ראש תחום תקציבים, רשות מקרקעי ישראל
שאול הויזלר - תקציבן, המשרד להגנת הסביבה
חיה עזו - מנהלת תחום בכירה תקציבים, הנהלת בתי המשפט
שלומית נקש - מנהלת חטיבת תקציבים, החטיבה להתיישבות
רישום פרלמנטרי
¶
הילה לוי
רמי בן שמעון
שינויים בתקציב לשנת 2015, לרבות בקשות לדיון מחדש על שינויים בתקציב לשנת 2015
היו"ר משה גפני
¶
אני מחדש את הישיבה. בינתיים נעבור לסעיף של שינויים בתקציב ולאחר מכן נצביע על הרביזיות מאתמול. אנחנו עוסקים בהעברות.
מס' פנייה לוועדה – 10 – חוק חיילים משוחררים. מי מסביר את חוק חיילים משוחררים? אני רוצה לשאול מי נמצא פה, שיכול להסביר לחברי הוועדה ולי למה צריך עכשיו העברות, כשאישרנו תקציב קודם? עודפים – הבנו, מכיוון שאחרי שמאשרים תקציב, מעבירים משנה לשנה. אתם אתי? בעודפים הבנו. אני הבנתי שבעודפים, המצב הוא שאחרי שמאשרים תקציב, צריך לעשות עודפים שבעצם היה צריך לעשות אותם במרס, אבל אי אפשר היה לעשות בגלל שלא היה תקציב, הלכו לבחירות וכו'. למה יש העברות? למה חוק חיילים משוחררים, שאתם הולכים להסביר אותו עכשיו, למה הוא לא מופיע בספר התקציב?
ניר אמסל
¶
אני רפרנט משרדים מנהליים באגף תקציבים. לכל פנייה יש ההסבר שלה, כמובן, מדוע אנחנו צריכים להביא אותה לאחר בניית התקציב. בסופו של דבר, כאשר אנחנו בונים תקציב, בין אם בשנה רגילה, שאנחנו בונים אותו שנה מראש, ובין אם בשנה כמו זאת, שבנינו אותו באוגוסט, בסופו של דבר צריך לעשות את ההתאמות של התקציב לביצוע בפועל. אני יכול לתת מספר דוגמאות – תשלומים לפי חוק. הצפי, אפילו אם אנחנו עושים אותו באוגוסט, יכול להיות X והביצוע יכול להיות Y. או תשלומי שכר, כשחברי הוועדה, גם בנושא עודפים שאלו איך יכול להיות שאנחנו לא משלמים שכר. אנחנו משלמים שכר, אבל בסופו של דבר, ביצועי השכר, גם אם אנחנו עושים אותם באוגוסט, יש שינויים במהלך השנה, במיוחד בגופים גדולים. בהתאם לכך אנחנו צריכים להתאים את התקציב לביצוע בפועל.
ניר אמסל
¶
אני אחלק את התשובה שלי לכמה דברים. יש דברים שהם על-פי חוק ואין לנו בררה אלא לשלם. חשבי משרדים לא יכולים שלא לשלם שכר, למשל. לכן, השכר משולם בהתאם לחוק. נקודה. מה שקורה זה שתקציב המשרד באותו מקום ייכנס לגירעון. זה יכול לקרות, וזה לא רצוי.
ניר אמסל
¶
יש לנו דוגמאות של התאמת תשלומי מס הכנסה שלילי, שגם כן מבוצעים לפי חוק. זה נמצא בפנייה שאמורה להגיע לוועדה. זאת גם התאמה לפי הביצוע בפועל. אנחנו לא יודעים בדיוק כמה דורשים יגיעו בסופו של דבר.
ניר אמסל
¶
שוב, אני מציין שהתקציב נבנה באמצע השנה ולכן, את רוב הדברים – מה שיכולנו – השתדלנו לעשות בהתאם לצפי הביצוע שלנו באותו זמן. עדיין יש דברים, למשל אם משרדים החליטו לעשות פעילויות חדשות דרך משרדים אחרים לאחר העברת התקציב. זה בסדר שמשרד מחליט שבהתאם לתקציב שלו הוא מעדיף לעשות פעילות זו או אחרת, ולהעביר אותה, ולכן אנחנו צריכים לעשות פניות בין משרדים. או שצריך להתאים את התקציב לביצוע ולעשות התאמות פנימיות.
היו"ר משה גפני
¶
רגע, רגע, רגע. אני מציע שניקח את הדוגמאות שאני אבקש תשובות עליהן, כל מה שעומדים לשאול. יש לנו עכשיו את חוק חיילים משוחררים. אני מבקש שתסבירו את זה.
ליאור בראון
¶
אני מאגף תקציבים. הפנייה המדוברת נועדה להסיט תקציב בסך 19 מיליון שקלים מתכנית קרן הפיקדון לחיילים משוחררים לתכנית קרן לעידוד השכלה. מדובר בעידוד השכלה ללימודים.
ליאור בראון
¶
שנייה, אני אסביר הכול. זה מופיע. מדובר על עידוד השכלה ללומדים בפריפריה וליוצאי פריפריה. אנחנו מציינים במפורש בספר התקציב שיש סיכונים שאנחנו לוקחים בעת בניית התקציב. אנחנו נסמכים על הנחות של כמות משתחררים, של כמות מושכי פיקדון, של צפי למדד המחירים לצרכן. על כן, התקצוב לקרן הפיקדון, למשל, נסמך על הנחות. יש פער בביצוע אל מול ההנחות. שנת הלימודים האקדמית החלה רק לא מזמן.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
כן. עניין פער הביצוע – זה צפוי. הרי לא סתם יוצא בסוף שעוברים סכומים מאד מאד דומים בהרבה. זה לאו דווקא בתכנית שלכם, אבל בהרבה מאד מהתכניות שמעבירים אליהן כספים. הדברים האלה גם צפויים מראש בתקציב. מדובר בתקציב שעודכן בפעם האחרונה – הוא לא נכתב באוגוסט. הוא עודכן כמה פעמים לאורך הדרך ועודכן לאחרונה בסוף נובמבר, ערב ההצבעה על התקציב. מגוחך להביא את זה בהעברות תקציביות. יש פה ממש בעיה בתכנון תקציבי. תסבירו למה זה ככה ולמה לא לתכנן תקציב כמו שצריך.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
¶
העניין פה לא רק מספרי אלא מהותי. קח דוגמה את המדינה. יש תקציב, אושר תקציב, יש ספר.
היו"ר משה גפני
¶
באסל, אני אאפשר לך. שנייה. אתה תשאל. אני רק מבקש מהחברים לא לחזור על השאלות האלה. אפשר להצביע נגד.
מיקי רוזנטל
¶
אתם עושים פה משהו שהוא לא בסדר. כל מה שקרה זה ככה – שיערו שכך וכך חיילים משוחררים ייקחו את הכסף ללימודים. תקשיב שנייה. הם לא לקחו את הכסף וזה עובר חזרה לפיקדון למען אנשים שבעתיד ייקחו אותו. זה כל מה שקרה. אתם קצת מגזימים.
סא"ל קובי רייכלר
¶
צהריים טובים, אדוני, אני ראש תחום עידוד השכלה. תיקון 7א מאפשר לנו – אנחנו נותנים שכר לימוד של שנה ראשונה למי שלומד בפריפריה ושכר לימוד של שנה ראשונה לאנשים מהפריפריה שלומדים בכל מקום בארץ. בעצם, יש לנו גידול של אנשים שלומדים בפריפריה ולהפך, ולאור זאת נדרש הוויסות התקציבי. אנחנו לוקחים את זה מהפיקדון. גודל הפיקדון הוא מעל מיליארד שקלים.
אראל מרגלית
¶
מה שאני שואל אותך זה למה לא הכנסת את זה בבסיס התקציב כשביקשת, שאישרנו? מה שאתה אומר נשמע לי הגיוני לחלוטין, אבל למה שלושה שבועות אחרי שאישרנו? למה זה לא היה בתוך הבקשה הבסיסית?
סא"ל קובי רייכלר
¶
כמו שאמרתי, אנחנו כאן תוצאתיים. אם יש יותר אנשים שלומדים בפריפריה, אני אדרש לשים שם יותר תקציב.
סתיו שפיר
¶
זה לא הם, זה משרד האוצר. משרד האוצר יודע שהיה שינוי והוא לא הולך לבדוק אתם. ואז הם נתקעים וצריכים לבוא לפה להתחנן על העברה תקציבית. למה משרד האוצר לא יכול היה לבדוק אתם בכמה זה השתנה?
סתיו שפיר
¶
הרבה יותר נוח שכולם יצטרכו לבוא לפה ולבקש תקציבים במקום שהאוצר יתכנן תקציב נורמלי פעם אחת.
היו"ר משה גפני
¶
בבקשה, תשיבו על השאלה של סתיו בגלל שזאת שאלה שתישאל כנראה כל הזמן. תשיבו תשובה אינטליגנטית.
סתיו שפיר
¶
אני לא יודעת מה שמו, אבל הוא ענה מאד יפה. הם מסתמכים על כמות החיילים שנכנסו ללימודים ב-2014, בנובמבר. שאלתי – מדוע לתקציב שהוגש באוגוסט האחרון, שנת 2015, לא יכולתם להתחשב בנתונים החדשים בתכנון התקציבי?
ניר אמסל
¶
אני לא יודע לפי איזה מודל תקצבנו באוגוסט 2015 את הנושא של חיילים משוחררים. אנחנו נבדוק לפי איזה מודל זה תוקצב ואיזה הנחות נלקחו כשתקצבו את הסעיף הזה בפועל.
ניר אמסל
¶
לא. יש הנחות שנלקחות עבור כל דבר בהתאם לביצועים של שנים קודמות. יש פה התייחסות בתוך ספר התקציב. ליאור תענה על זה.
ליאור בראון
¶
כפי שאתם יכולים לראות, בתוך ספר התקציב שהוגש לכם אנחנו מפרטים את הסיכונים שנלקחו בעת בניית התקציב. יש כאן סעיף שמתייחס במפורש למשתנים ולהנחות בהקשר של השכלה גבוהה. אנחנו לא יודעים מה יהיה הביקוש למלגות להשכלה גבוהה.
סתיו שפיר
¶
אבל ידעתם באוגוסט מה הביקוש כי המלגות ניתנו בנובמבר. בנובמבר 2014 ניתנו מלגות ובאוגוסט 2015 ידעתם, מן הסתם, כמה מלגות כי השנה כבר הסתיימה.
ליאור בראון
¶
בהנחות שאנחנו לוקחים, שמפורטות בספר התקציב, יש הנחה בדבר גידול במממשים את ההטבה של המלגות. אין פה הסתרה. כפי שזה מצוין בתקציב במפורש, אנחנו לוקחים פה איזושהי דלתא פוטנציאלית של גידול מעבר למה שמתוקצב.
סתיו שפיר
¶
אבל לא היה צריך צפי כי ידעתם מה הגידול. ראיתם את התלמידים כבר נכנסים לשנת הלימודים. זה כבר היה תשעה חודשים אחרי שהם למדו באוניברסיטאות. לא הייתם צריכים צפי. הייתה מציאות. המציאות היא לא צפי.
סתיו שפיר
¶
לא, זה מנובמבר 2014. הוא תיקן. אתם ידעתם בדיוק מה המציאות. זה לא צפי. לא הייתם צריכים לעשות שום תכנון מבוסס על סטטיסטיקות. ידעתם כמה חיילים משוחררים נכנסו ללימודים בשנה זו.
רס"ן קובי רייכלר
¶
גברתי, אני רק רוצה להדגיש שההטבה של שכר של שנה ראשונה היא לא אוטומטית. הלומד צריך לעמוד בכמה תנאים. זאת אומרת, הוא צריך לחתום על כתב התחייבות והוא צריך לשלם לפחות את גובה המענק.
סתיו שפיר
¶
בסדר, אבל זה קרה כבר ב-2014. התקציב הוגש ב-2015. שוב, הטענות הן לא כלפי הקרן. הטענות הן כלפי משרד האוצר. בגלל זה אני רוצה לשמוע את משרד האוצר מסביר את זה.
ליאור בראון
¶
אני רק רוצה לחדד, מספר הרשומים לא זהה למספר המבקשים את ההטבה. כלומר, סטודנטים שהיו רשומים בשנת 2014, אני לא יכולה לדעת באופן אוטומטי שהם ידרשו את ההטבה הזאת ב-2015.
סתיו שפיר
¶
לא. מדובר על שנת הלימודים 2014. כשאנחנו הצבענו על התקציב, כבר הייתה שנת הלימודים הבאה. אני לא רוצה לסבך את הקרן עם משרד האוצר ושוב, זו לא בעיה של הקרן, אבל אני רוצה שבשנים הבאות לא תצטרכו להגיע לפה ולהתחנן על כסף. הם ידעו טוב מאוד כמה חיילים משוחררים כבר נכנסו לדבר הזה. הייתה להם שנה לעשות את זה. אתם פשוט לא מתכננים תקציב.
סתיו שפיר
¶
לא, זאת לא בקרה. אתם לא מתכננים תקציב. למעשה, התקציב שאתם מגישים לפה הוא תקציב שאינו קיים במציאות. אתם לא מתכננים תקציב ואחרי שהתקציב מוגש אתם באים לפה ומבקשים לשנות את הכול כי לא תכננתם.
היו"ר משה גפני
¶
אוקיי, רבותי. הבנו. הנושא ברור. מי שהתשובות לא מספקות אותו צריך להצביע נגד ומי שהתשובות מספקות, שיצביע בעד. לפני זה אני מבקש להצביע על הרביזיות של אתמול, שלא הספקנו. אני מבקש להקריא את הרביזיות ואנחנו נצביע. בבקשה.
היו"ר משה גפני
¶
מי בעד הרביזיה – ירים את ידו.
הצבעה
בעד הרביזיה– 8
נגד – 9
נמנעים – אין
הרביזיה לפנייה מס' 04002 – משרד ראש הממשלה, לא נתקבלה.
היו"ר משה גפני
¶
מי בעד הרביזיה – ירים את ידו.
הצבעה
בעד הרביזיה – 7
נגד – 9
נמנעים – אין
הרביזיה לפנייה מס' 20001 – משרד החינוך, לא נתקבלה.
היו"ר משה גפני
¶
מי בעד הרביזיה?
הצבעה
בעד הרביזיה– 7
נגד – 9
נמנעים – אין
הרביזיה לפנייה מס' 50001 – דיור ממשלתי, לא נתקבלה.
היו"ר משה גפני
¶
מי בעד הרביזיה?
הצבעה
בעד הרביזיה – 7
נגד – 9
נמנעים – אין
הרביזיה לפנייה מס' 54001 – רשויות פיקוח, לא נתקבלה.
היו"ר משה גפני
¶
מי בעד הרביזיה?
הצבעה
בעד הרביזיה – 7
נגד – 9
נמנעים – אין
הרביזיה לפנייה מס' 60001 – חינוך, לא נתקבלה.
היו"ר משה גפני
¶
מי בעד הרביזיה?
הצבעה
בעד הרביזיה – 7
נגד – 9
נמנעים – אין
הרביזיה לפנייה מס' 68001 – רשות האוכלוסין, לא נתקבלה.
היו"ר משה גפני
¶
מי בעד הרביזיה?
הצבעה
בעד הרביזיה – 7
נגד – 9
נמנעים – אין
הרביזיה לפנייה מס' 78001 – פיתוח התיירות, לא נתקבלה.
היו"ר משה גפני
¶
מי בעד הרביזיה?
הצבעה
בעד הרביזיה – 7
נגד – 9
נמנעים – אין
הרביזיה לפנייה מס' 83001 – הוצאות פיתוח אחרות, לא נתקבלה.
היו"ר משה גפני
¶
הרביזיה לא נתקבלה.
פנייה לוועדה מס' 10 – קליטת חיילים משוחררים. מי בעד הפנייה, ירים את ידו.
הצבעה
בעד הפנייה – 9
נגד – 6
נמנעים – אין
פנייה מס' 10 – חיילים משוחררים, נתקבלה.
היו"ר משה גפני
¶
הפנייה אושרה.
אנחנו מדלגים על הפנייה הבאה, האוצר משך אותה. אנחנו עוברים לעמ' 7. מס' פנייה לוועדה 15 עד 16 – מטה לביטחון לאומי. מי מסביר את זה?
ניר אמסל
¶
הפנייה הזאת מבקשת לעשות התאמות בתקציב המטה לביטחון לאומי. כמה התאמות שאנחנו מבקשים לעשות: 1. העברה של 500,000 שקל ממשרד ראש הממשלה למטה לביטחון לאומי. זה נובע מהצורך לאבטח את ראש המל"ל הנוכחי. זה צורך שהוא חד-פעמי והוא בהתאם להוראות גופי הביטחון. סך של 230,000 שקל להתאמות בתקציבי השכר. כמו שהסברתי קודם, תקציבי השכר הם תקצוב בהתאם לביצוע בפועל ויש התאמות ושינויים משנה לשנה.
היו"ר משה גפני
¶
בסדר. אתם יכולים לקבל את ההתייעצות לחמש דקות. אנחנו חוזרים בשעה 11:57.
(הישיבה נפסקה בשעה 11:52 ונתחדשה בשעה 12:00.)
נורדן שלאבנה
¶
הפנייה נועדה לתקצב 32 מיליוני שקלים בהרשאה להתחייב לרשות הגז הטבעי, בגין החלטת ממשלה 2025, מיום ה-23 בספטמבר 2014 – הנגשת גז טבעי לערד ולצפון רצועת עזה.
היו"ר משה גפני
¶
בערבית? כל הכבוד. איפה טיבי כשצריך אותו? כל הכבוד לך, תאמיני לי. בבקשה. אבל אני רואה שאת יכולה לדבר בקול רם.
נורדן שלאבנה
¶
32 מיליוני שקלים בהרשאה להתחייב לרשות הגז הטבעי בגין החלטת ממשלה 2025, מה-23 בספטמבר 2014, עבור הנגשת הגז הטבעי לערד וליישובי צפון רצועת עזה.
מיקי רוזנטל
¶
החלטת הממשלה היא מספטמבר 2014. אנחנו בדצמבר 2015. זאת אותה שאלה כל הזמן – למה זה לא נכנס לתקציב המדינה ל-2015?
נורדן שלאבנה
¶
החלטת הממשלה בעצם מחליטה על הקצאת מזומן. המזומן אכן יועבר, כשאנחנו נוכל, בבסיס התקציב, אבל ההרשאה היא על מנת שרשות הגז תוכל כבר לחתום על הסכם עם הספק.
נורדן שלאבנה
¶
הסיבה לכך שזה קורה עכשיו היא בגלל איזושהי סוגיה משפטית שאנחנו היינו צריכים לפתור אותה יחד עם רשות הגז ומשרד האנרגיה. עד שהיועצים המשפטיים מצאו את השביל המשפטי.
נורדן שלאבנה
¶
כי אנחנו לא מעניקים את המזומן כרגע. הם רק יקבלו את ההרשאה כדי שהם יוכלו לחתום עם הספק.
סתיו שפיר
¶
גם בין 2013 ל-2014 אתם העברתם 15 מיליון שקלים, זאת אומרת שינוי של 100% בתקציב. ובשנת 2014 התקציב גדל מ-22 מיליון שקלים ל-34 מיליון שקלים. בסוף השתמשתם רק ב-18 מיליון. אני באמת לא מצליחה להבין את התכנון התקציבי שלכם. זו לא החלטת ממשלה. יותר משנה לפני שעודכן התקציב בפעם האחרונה, כשהתקציב עודכן בפעם האחרונה, אם אני לא טועה, ב-17 בנובמבר. יותר משנה עברה פלוס זה שאתם עושים את הדבר הזה כל שנה. כל שנה יש לכם גידול בתקציב.
נורדן שלאבנה
¶
אני אתייחס לשתי השאלות. שאלה אחת היא לגבי תקציב רשות הגז. אנחנו כרגע שינינו את התקציב בצורה כזו, שאנחנו נכניס יותר לבסיס גם לגבי תקצוב של הרשאות וגם בהרשאות להתחייב כדי שלא נצטרך להגדיל אותו כל שנה לצרכי שמירה על פעילות שוטפת של רשות הגז. לגבי ההחלטה עצמה, שהתקבלה ב-2014, אמרתי שכבר אז ידענו שאנחנו צריכים לתקצב את המזומן, אבל הייתה איזושהי סוגיה משפטית בהקצאת מזומנים לאותו זכיין, שהוא יוכל להתחיל עם עבודת התשתיות. אחרי שמצאנו את הדרך המשפטית לעשות את זה, להעניק לו את האפשרות להכניס צינורות לקרקע שהיא בשטח - - -
היו"ר משה גפני
¶
תודה, אני עובר ל-21-18 ו-74, אנרגיה ומים. סתיו, אני לא מקיים דיאלוג על זה. אפשר להצביע נגד. בלאו הכי יש לכם פה חברים שיצביעו נגד. בבקשה.
שניר ניב
¶
הפנייה נועדה לתקצוב של 19 מיליון שקלים בתקציב משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, ובתקציב מנהל האדמה והים. זה סעיף 34. הפנייה נועדה בעיקר לצורך מימון פעילות התייעלות אנרגטית, תקצוב פעילות המדען הראשי עבור תחליפי נפט והסטות סוף שנה, לצורך התאמת התקציב לביצוע. החלוקה של ה-19 מיליון – 7.5 מיליון שקלים עבור התייעלות אנרגטית ברשויות מקומיות בדרום, עוד מיליון שקלים להתייעלות אנרגטית ברשויות מקומיות של דרוזים וצ'רקסים, עוד 9.7 מיליון למתקני חלוץ ומענקי מו"פ למדען הראשי בנושא תחליפי נפט ועוד הסטות סוף שנה.
אראל מרגלית
¶
כן. מה זה בדיוק מענקי מחקר ופיתוח? אני יודע שזה דבר שנמצא על השולחן שלכם הרבה מאד זמן. אני שוב שואל למה עכשיו זה עולה? הרי זה דבר שאתם עובדים עליו באופן מתמשך.
שניר ניב
¶
נכון. ישנו המדען הראשי במשרד האנרגיה, שנותן מענקים לטכנולוגיות חלוץ ומענקי מו"פ לטכנולוגיות חדשות למטרה של תחליפי נפט. זה יכול להיות בתחומים של אנרגיה מתחדשת, זה יכול להיות פיתוח של אתנול.
שניר ניב
¶
גם יכול להיות. נכון. החלטת הממשלה התקבלה ב-13 בינואר 2013 והמשרד עדיין לא ביצע את התקציב שניתן ב-2015. למרות זאת, היה לנו חשוב להעביר את התקציב בזמן ולקיים את החלטת הממשלה ובכל זאת לנסות לקדם את התהליך הזה כבר השנה. לכן, זה חלק מהפנייה הנוכחית.
היו"ר משה גפני
¶
כן, את זה אנחנו יודעים. אני אומר מראש שעמדת חברי הוועדה, בעיקר אלה מהאופוזיציה, וגם אני, כשאני רואה מה קורה בקואליציה, זה היה צריך להיות בתקציב. אבל זה לא בתקציב. גמרנו.
אני עובר למס' פנייה 25-22.
אני רק מבקש להגיד לכם, הרפרנטים באוצר והפקידים הבכירים שנמצאים כאן, שאתם לא עונים על שאלות של חברי ועדה מבלי שאני נותן רשות. ועכשיו תיתן תשובה לאראל, אבל אם אפשר בקצרה.
שניר ניב
¶
האמת היא שזה כסף שאנחנו מאד תומכים בו. הייתה החלטת ממשלה לקידום הנושא הזה בהתייעלות אנרגטית ביישובים הדרוזים והצ'רקסים. יש בערך 16-15 יישובים וזה ניתן להחלפת תאורה לתאורה מתקדמת יותר בשביל לחסוך את הוצאות האנרגיה באותם יישובים. למשל, מיזוג אוויר וכן הלאה.
היו"ר משה גפני
¶
בסדר. שאלת את השאלה הזאת, לפי דעתי חמש פעמים ואני הוספתי על זה עוד שאלות ולפי דעתי גם פקידי האוצר ישאלו את זה.
היו"ר משה גפני
¶
בסדר. אני מתכוון להצביע על כל הפניות שיש בוועדה. מתכוון להצביע על כולן. מנהל הוועדה קובע את הסדר. הוא הכין חוברות. אנחנו הולכים לפי הסדר ואני אפילו לא יודע מה יש בהן.
היו"ר משה גפני
¶
הוא עושה את עבודתו ואני אפילו לא מתערב בזה. תשאלי אותו האם שאלתי אותו איזה סדר הוא עושה.
היו"ר משה גפני
¶
אבל מה? העולם בנוי מכל מיני טיפוסים. פנייה 25-22 – השכלה גבוהה. אני רוצה גם תשובה האם גם פר"ח במוסדות החרדיים גם מקבלים. בבקשה, תסבירו.
מיכל גלברט
¶
הפנייה נועדה להעביר סכום של 237,996,000 בחלוקה הבאה: 8,896,000 ממשרד המדע לות"ת עבור מלגות פר"ח ופרויקט ננו-טכנולוגיה.
מיכל גלברט
¶
אני לא מכירה מלגות פר"ח שהן ספציפיות למגזר החרדי. כמובן שכל חרדי שלומד, אם זה במח"ר ואם זה במוסדות עצמם של מערכת ההשכלה הגבוהה - - -
היו"ר משה גפני
¶
ואני צריך להצביע על הפנייה הזאת מבלי שלחרדים יש פר"ח? הרי עושים את הפעילות הזאת. זאת פעילות מאד חשובה. יש מישהו שיודע לענות תשובה על זה?
היו"ר משה גפני
¶
המצב הוא כזה. אני אסביר. כדאי שתבואו לפה לוועדה ותתכוננו. אני אשאל שאלה כזו. רבותי, מלגות פר"ח ניתנו לכולם. מה זה מלגות פר"ח? הבנות בסמינרים – אלה לא הישיבות – עסקו בפר"ח ועוסקות בפר"ח. וזה מפעל בלתי רגיל. זה לסייע לחלשים וכו'. וכל הזמן קיבלו רגיל. עד שהייתה החלטה שאת כל התכנית של פר"ח, בזמן פרופ' טרכטנברג, או שאחריו, העבירו את הכול למל"ג. יותר נכון, לות"ת. מי שמטפל בזה זה המוסדות להשכלה גבוהה. מכיוון שהסמינרים של הבנות לא שייכים לות"ת, לא נמצאים במל"ג, המציאות היא שהם הפסיקו לקבל בהחלטה טכנית.
היו"ר משה גפני
¶
יכול להיות שכן. אז היה סיכום שמשרד החינוך יתקצב את זה. אבל משרד החינוך, כמו תמיד, מתקצב את זה פחות מתמיד וודאי לא בזמן. וכל פעם אנחנו צריכים לבוא בהסכם קואליציוני ולהוסיף עוד קצת כסף. אנחנו בגלות.
עודד פורר
¶
אני רוצה להבין למה אתם מקצצים 10% בסעיף של תמיכות בענפי המשק בתקציב? הרי אתם מביאים את התקציב הזה מאיפשהו. זה 10% מתקציב התמיכות.
מיכל גלברט
¶
אני אסביר, מכיוון שאני גם הרפרנטית של המדען הראשי במשרד הכלכלה. מדובר פה על עודפי תקציב מזומן שנוצרו. תקציב המדען הראשי לא הופחת בכלל. נהפוך הוא. הוא גדל ובפנייה הבאה אני אדבר גם על תוספת תקציב.
מיכל גלברט
¶
זה 225 מיליון במזומן, כשבעצם התקציב שניתן לחברות הוא בהרשאה, כלומר יש התחייבות. התשלום במזומן לחברות נעשה בהתאם לאבני הדרך שהחברות צריכות לעמוד בהן כאשר הן מקבלות את המענק. מכיוון שהייתה שנה של תקציב המשכי ונוצרו עודפי מזומן, ראינו לנכון להעביר אותם להשכלה הגבוהה.
היו"ר משה גפני
¶
מי בעד אישור הפניות ירים את ידו.
הצבעה
בעד הפניות – 7
נגד – 6
נמנעים – אין
פניות 25-22 – השכלה גבוהה, נתקבלו.
היו"ר משה גפני
¶
הפנייה אושרה.
אני חוזר לפניות לוועדה מס' 16-15, בעמ' 7. מי בעד אישור הפניות ירים את ידו.
הצבעה
בעד הפניות – 7
נגד – 6
נמנעים – אין
פניות 16-15– השכלה גבוהה, נתקבלו.
היו"ר משה גפני
¶
נרשם.
מס' פנייה לוועדה – 17, בעמ' 10. מי בעד אישור הפנייה, ירים את ידו.
הצבעה
בעד פנייה 17 – 7
נגד – 6
נמנעים – אין
פנייה 17 נתקבלה.
היו"ר משה גפני
¶
רביזיה.
פניות מס' 21-18 ו-74, בעמ' 13 בנושא אנרגיה ומים. מי בעד אישור הפניות, ירים את ידו.
הצבעה
בעד פניות 21-18 ו-74 – 7
נגד – 6
נמנעים – אין
פניות 21-18 ו-74– אנרגיה ומים, נתקבלו.
מיכל גלברט
¶
הפנייה נועדה לתקצב סך של 1,370,000 שקל עבור השתתפות משרד החינוך בתכנית המו"פ האירופי הוריזן 2020. כמו כן, יש כאן שינוי בהוצאה מותנית בהכנסה מיועדת על מנת שנוכל לקלוט 120 מיליון שקל בתמלוגים. זה כתוצאה מגבייה עודפת של תמלוגים שהייתה השנה. התקציב נועד להוות תוספת מזומן לתקציב המדען הראשי, שבעקבות זה שחרר את המזומנים הנוספים.
מיכל גלברט
¶
אני עונה. משרד החינוך, סכום השתתפותו הוא הנמוך מבין החמישה. תקצבנו את כל ההשתתפויות בין המשרדים בתקנות השתתפות בבניית התקציב. אחרי בניית התקציב הודיע משרד החינוך למדען הראשי שיש לו בעיה בהעברת הכסף בתקנת ההשתתפות ולכן ביקש להעביר את הכסף הזה בהעברה בין גגות. כל יתר הסכום, 65 מיליון שקלים, כבר תוקצב בעת בניית התקציב.
מיכל גלברט
¶
זאת התחשבנות בין החשבים של שני המשרדים. פנו אלינו שני המשרדים בבקשה לבטל את תקנת ההשתתפות. אתם גם תוכלו לראות את הביטול של אותם 1.370 מיליון בתקנת ההשתתפות.
היו"ר משה גפני
¶
מאה אחוז. מי בעד אישור הפניות, ירים את ידו.
הצבעה
בעד פניות 27-26– 7
נגד – 6
נמנעים – אין
פניות 27-26– תמיכות בענפי משק, נתקבלו.
אראל מרגלית
¶
השטח של הצפון והדרום במדינת ישראל זה 70% מהמדינה, ואת אומרת ששליש הולך לצפון ולדרום ביחד.
אראל מרגלית
¶
אני יכול לשאול אותך שאלה? למה כשזה מגיע לצפון ולדרום, כשאתם נותנים, נניח, הקצאת חממה או הקצאה אחרת, אתם סופרים להם את זה? למה בשנה שבה נצרת מקבלת חממה, כרמיאל לא יכולה לקבל? אם אין הצעות, אין הצעות. אתם לא חייבים לתת. הרי בחוק המו"פ החדש את הגליל והנגב שמנו.
היו"ר משה גפני
¶
גברתי, השאלה שנשאלת כאן היא שאלה נכונה. את לא הכתובת. זאת מדיניות שצריך להביא אותה לשר, ואם אפשר שזה יהיה שר הכלכלה, זה כבר יהיה טוב.
אראל מרגלית
¶
לאור איך שניסחנו את חוק המו"פ החדש. בעמוד הראשון כתבנו: עם עדיפות מיוחדת לצפון ולדרום.
סתיו שפיר
¶
אפשר לבקש שכל מי שמגיע לפה לבקש העברה, אם יש בעניין הזה חלוקה גאוגרפית, שיביא אתו לוועדה את החלוקה הגאוגרפית?
היו"ר משה גפני
¶
טוב, נדבר עוד. אין לנו עכשיו היכולת. חבל על הזמן. עוד את מדברת עוד כמה שאלות, ושם הם מתעוררים ויש להם עוד בעיות.
סתיו שפיר
¶
את יושבת פה, את רואה בדיוק שתקציב המדינה הזה הוא בושה ושאנחנו מצביעים עכשיו על מיליארדים שהולכים למקומות שאף אחד לא יודע מה הם.
סתיו שפיר
¶
אתם יושבים בוועדת הכספים ונלחמים על עוד להוריד שקיפות מהחטיבה להתיישבות, עד שבכלל לא תהיה בה שום שקיפות.
היו"ר משה גפני
¶
כמה שתתווכחי יותר עם סתיו שפיר, נגיע יותר מאוחר למה שאת רוצה להעביר. אז אל תתווכחי.
סתיו שפיר
¶
רק הבוקר מתפרסמים הכספים של החטיבה להתיישבות ורואים שבעוטף עזה קיבלו גרושים, בזמן שביהודה ושומרון קיבלו ב"צוק איתן" עוד ועוד ועוד מיליונים. ובמקום לדאוג שבעוטף עזה יקבלו את הכסף - - -
היו"ר משה גפני
¶
אני מבקש שבפעם הבאה שהרפרנטים של האוצר מגיעים לנושא של העברות תקציביות, אני מבקש לקנות כרטיסים בחוץ. היו חלק שאני אתן בחינם. בבקשה.
אלון מסר
¶
הפנייה נועדה לאפשר ביצוע הסטות פנימיות בתוך תקציב משרד התחבורה בין היחידות השונות, בהתאם לביצוע בפועל.
היו"ר משה גפני
¶
אתה מבין מה שזה עושה לנו, מה שאמרת עכשיו? זה בסדר, אמרת את האמת, אבל אנחנו אישרנו את התקציב לפני כמה שבועות. דרך אגב, אני מבין את מה שאתה אומר. אתה עכשיו עושה הסטה בתוך הסעיפים.
אלון מסר
¶
אני אסביר אפילו למה. חלק מההסטות הן, לדוגמה, ביצוע בפועל של שעות נוספות ברשות התחבורה הציבורית במקום ברשות הספנות. הבדל של חודשים לפעמים כן משנים סכומים קטנים. אני יכול לעבור על הפירוט. אלה סכומים מאד קטנים ביחס לתקציב המשרד.
היו"ר משה גפני
¶
טוב, מה לעשות. מי בעד אישור הפנייה, ירים את ידו.
הצבעה
בעד פנייה 28 – 7
נגד – 6
נמנעים – אין
פנייה 28 – משרד התחבורה, נתקבלה.
היו"ר משה גפני
¶
אין רכבת למירון. הם סתם עובדים עלינו. הפנייה אושרה.
פניות 30-29 – תיאום פעולות בשטחים. מי מציג? בבקשה.
רועי טייאר
¶
מדובר בפנייה תקציבית להעברת 5.8 מיליון שקל עבור מתאם הפעולות בשטחים. נמצא פה נציג המתפ"ש שיסביר את התקציב הזה.
מיטל
¶
5.8 מיליון שקל הם העברה שנועדה להתאמת בינוי ותשתיות במעברים ביהודה ושומרון. אנחנו לא מבצעים את זה, זו העברה.
סתיו שפיר
¶
הבנו שזו העברה. לא קיבלנו פה יותר מידע ממה שקיבלנו בדפים. אני מסתכלת על התקציב הקודם שלכם – ב-2013 התקציב שאושר היה 21 מיליון והוא הוגדל ל-37 מיליון, אבל בפועל השתמשתם רק ב-11 מיליון, כלומר פחות מהתקציב המאושר. ואז אותו דבר קורה גם ב-2014 – אתם מקבלים 22 מיליון בבסיס, מקבלים תוספות תקציביות של עוד 20 מיליון שקלים במהלך השנה בהעברות תקציביות, שלא מסבירים אותן, ובסוף אתם משתמשים שוב רק ב-14 מיליון שקלים, שהם פחות מהתקציב שאושר לכם בבסיס. יש פה דפוס מסוים שחוזר על עצמו, של לבקש העברות.
מיטל
¶
בבסיס התקציב אנחנו לא לוקחים בחשבון החלטות ממשלה שמתקבלות במהלך השנה. לכן אנחנו מקבלים את התוספות האלה כמו עכשיו, לקראת סוף השנה.
מיקי רוזנטל
¶
הם יכולים להגיד גם שבא להם, וגם אז אתם תצביעו בעד התשובה הזאת. זה הרי לא משנה בכלל מה אומרים.
רעיה עדני
¶
הפנייה נועדה לתקצב התאמות קטנות בתקציב המשרד. העברה של 99,000 שקל מתקציבי הפעולות לתקציבים השוטפים ועוד הוספה של שני חודשי עבודה בלתי צמיתה.
היו"ר משה גפני
¶
אתה צודק. רבותי וגבירותי, אני מאד מבקש לא להפריע. היא מסבירה את הפנייה ואני מבקש לא להפריע לה. אני אתחיל להוציא אנשים מהקואליציה ומהאופוזיציה.
רעיה עדני
¶
הפנייה נועדה לתקצב שינויים קטנים בסעיף הרשות הממשלתית למים ולביוב. עיקר השינויים הם העברה של 99,000 שקל מפעולות במשק המים, שזה בעיקר תקציבי ייעוץ לפעולות שוטפות של המשרד, שזה תשלום חנייה, ארנונה, שכר דירה וכו'. בנוסף, להוסיף שני חודשי עבודה בלתי צמיתה.
היו"ר משה גפני
¶
מי בעד אישור הפנייה, ירים את ידו.
הצבעה
בעד פנייה 33 – 6
נגד – 5
נמנעים – אין
פנייה 33 – משק המים, נתקבלה.
רעיה עדני
¶
הפנייה נועדה לתקצב שינויים בתקציב הפיתוח של משק המים. מדובר בסעיף שהוא הרשאה להתחייב ולכן הוא פועל על בסיס של צפי מזומן. יש כמה שינויים קטנים שאנחנו עושים התאמות בסוף השנה והם מובאים כאן.
היו"ר משה גפני
¶
מי בעד הפנייה, ירים את ידו.
הצבעה
בעד פנייה 34– 6
נגד – 5
נמנעים – אין
פנייה 34 – משק המים, נתקבלה.
אלון מסר
¶
הפנייה נועדה לתקצב סך של 824,341,000 שקל במזומן לתקציב הפיתוח של משרד התחבורה, זאת לצורך ביצוע תשלומים עבור פרויקטי פיתוח בתחומי התחבורה הציבורית והכבישים. אני אחדד, מתוך הסכום הזה, 574 מיליון – מדובר בפרויקטי תחבורה ציבורית שכולם כבר חויבו אלא שצפי התשלומים בפועל הוא גבוה ממה ששוער בהתחלה, ולכן אנחנו מתקצבים את זה. סכום של 192,000 שקל בפרויקטי כבישים ו-157,000 שקל בתקציב התמיכות בתחבורה הציבורית, תקציב הסובסידיה השוטף של התחבורה הציבורית.
עודד פורר
¶
רגע, יש לי שאלה. הייתי רוצה לדעת – סעיף גמלאות ופיצויים שהעברתם ממנו 280 מיליון שקלים, בשנה הקודמת, כמה מהסעיף גם העברתם או שלא העברתם, מבחינת תכנון?
היו"ר משה גפני
¶
רק שנייה, אל תעשה לי יום עיון על גמלאות ופיצויים. תענה על השאלה. כמה העברתם באותו סעיף? שלושה ימים היה לנו יום עיון על גמלאות ופיצויים. תענה לשאלה של חבר הכנסת פורר.
עודד פורר
¶
כן, כמה העברתם בפעם הקודמת? הרי סעיף גמלאות ופיצויים הוא סעיף שאתם עושים בו איזושהי תחזית, ואתם עומדים בה או שלא.
היו"ר משה גפני
¶
עודד, אני אתך. אני מבקש, תבדוק את הנתון הזה ותאמר לחבר הכנסת עודד פורר. זה לא סותר את ההצבעה. סתיו, מה רצית לשאול?
סתיו שפיר
¶
אני צריכה לפתוח את הנתונים של משרד האוצר, שאגב, גם הם היו יכולים לפתוח במחשב אבל הם לא עושים את זה, ולהסתכל. להשוות את התקציבים שלהם לשנים קודמות.
עודד פורר
¶
הבעיה היא ששמים בתקציב מסוים עודף תקציבי כדי להעביר אותו פשוט בדקה התשעים. הם ידעו שהם לא ינצלו 30% מהסעיף של גמלאות ותגמולים.
סתיו שפיר
¶
אני פשוט עוברת על התקציב שלהם מ-2013 ומ-2014. ב-2013 היו להם בגמלאות על-פי ההסכמים 781 מיליון וקיצצו להם את זה ל-628 מיליון. אחר-כך היה להם שוב קיצוץ מ-829 ל-765. גם בהעברות תקציביות.
איתי טמקין
¶
אני יכול להסביר על הסעיף הזה ולמה יש בו לעתים טעויות בתחזית. סעיף גמלאות ופיצויים מורכב משני דברים: מהוצאה תקציבית שמורכבת מתקציב המדינה, ומהוצאה מותנית בהכנסה שמורכבת מהתשלומים שמשלמים העובדים הקיימים עבור העובדים שנמצאים בפנסיה. אין בהירות בתחילת השנה או אפילו שנה וחצי לפני שבונים תקציב לגבי כמה כסף יפרישו באותה שנה כלל העובדים.
סתיו שפיר
¶
אבל השנה הם בנו תקציב לבד. זה לא נכון שהם היו צריכים תחזית. למה ב-2015 לא הצלחתם לעשות את זה כמו שצריך?
איתי טמקין
¶
ההנחות של הסעיף הזה נלקחו בחודש אפריל. מחודש אפריל הגיעו שני סכומי כסף משמעותיים יחסית, שלא ציפינו להם, מעובדי גמלאות. הם הגיעו ולכן מתפנה כסף בתקציב מזומן. חסר כסף כרגע להשלמת פרויקטים.
היו"ר משה גפני
¶
איתי, אני רוצה שתדע ותגיד את זה גם הלאה. אנחנו עכשיו בסוף שנה אזרחית ואנחנו חייבים לגמור את כל העניין הזה. זה לא יהיה ב-2016. אני אבקש שתבואו עם נתונים מדויקים כפי שסוכם כשהייתה פה יעל מבורך ועם הנוהל שהצבענו עליו.
היו"ר משה גפני
¶
בסדר. מי בעד אישור הפנייה, ירים את ידו.
הצבעה
בעד פניות 37-35 ו-39 – 5
נגד – 4
נמנעים – אין
פניות 37-35 ו-39 – פרויקטי תחבורה ציבורית, נתקבלו.
אסף וסרצוג
¶
הפנייה נועדה להעביר סכום של 16 מיליון שקל ו-166,000 שקל לטובת תגבור תקציב משרד התקשורת. זה בגין תשלום מע"מ על תשלומי עבר של חדשות מקומיות. בעבר, משרד התקשורת היה מממן את החדשות המקומיות. היה סיפור עם מע"מ האם צריך לשלם מע"מ, כן או לא, התדיינות של כמה שנים. היא נפתרה. לא תוקצב בבסיס התקציב מכיוון שלא היה ברור האם זה ישולם השנה. בהתחלה זה לא היה אמור להיות משולם.
היו"ר משה גפני
¶
מי בעד אישור הפניות, ירים את ידו.
הצבעה
בעד פניות 40-38 עד 41 – 5
נגד – 4
נמנעים – אין
פניות 40-38 עד 41 – משרד התקשורת, נתקבלו.
אסף וסרצוג
¶
הפנייה נועדה לתקצב את משרד התיירות בסך של כ-6.8 מיליוני שקל. התוספת העיקרית כאן היא לתקציב השיווק וזה מתוקצב עכשיו משתי סיבות: כשבנינו את התקציב לא היה ברור האם המשרד יצליח לממש את כל תכנית השיווק שלו, בגלל העובדה שבתקציב המשכי היה delay במשך הזמן שהגיע הכסף. כבודו זוכר שהיינו אצלך בדיון בנושא שיווק תיירות.
אסף וסרצוג
¶
עכשיו אנחנו יודעים לתקצב את זה. עוד סיבה שדחפה להשיג תקציבים לטובת הנושא הזה, היא האירועים שקרו בשבועות האחרונים עם תיירים מרוסיה, שהיו אמורים לטוס למצרים ולירדן וזה נמנע מהם. הוחלט להגביר את פעילות השיווק.
היו"ר משה גפני
¶
היה דיון על העניין הזה. נכון, אתה צודק.
מי בעד אישור הפניות, ירים את ידו.
הצבעה
בעד פניות 43-42 – 4
נגד – 3
נמנעים – אין
פניות 43-42 – משרד התיירות, נתקבלו.
אסף וסרצוג
¶
הפנייה נועדה להעביר 14 מיליון שקל בהרשאה להתחייב מתקציב השקעה במלונות לתקציב פיתוח תשתיות תיירות. אני אסביר. במשרד התיירות יש שני נדבכים עיקריים בפיתוח, האחד הוא תשתיות תיירות בתוך הערים עצמן והשני, מתוקף חוק עידוד השקעות הון, השקעה בבתי מלון. לשתי התמיכות האלה מפורסמים נהלים מסודרים במשרד התיירות. השנה, בתחום המלונות, כנראה בגלל שהנוהל פורסם מאוחר בגלל התקציב ההמשכי, הגישו כמויות נמוכות יותר ולכן נותר תקציב. בהסכמה עם המשרד הסטנו אותו לטובת תשתיות תיירות.
אסף וסרצוג
¶
אי אפשר לחזות בדיוק כמה אנשים יגישו נוהל ומה יעמוד בתנאי הסף. את מדברת על מזומן ואני מדבר על הרשאה להתחייב.
היו"ר משה גפני
¶
לא, לא. זאת העברה אחרת, פיתוח תיירות. מי בעד אישור הפנייה, ירים את ידו.
הצבעה
בעד פנייה 44 – 4
נגד – 3
נמנעים – אין
פנייה 44 – משרד התיירות, נתקבלה.
סתיו שפיר
¶
תוכלו לענות על 37 שעפתם עליה?
חבר הכנסת גפני, אתה טס. באמת. לא קיבלנו את הפנייה הזאת מספיק זמן מראש. הם דיברו עכשיו על ענף המלונאות ואני רוצה להבין את הסוגיה ב-370901.
אסף וסרצוג
¶
התקציב הזה מיועד לטובת נוהל שאנחנו מנסים לקדם עם המשרד לתגבור האשראי שמעניקים לתחום המלונאות, תחום חלופי. זה נוהל שהוא מסובך ומורכב, לוקח זמן לכתוב אותו והשנה קיווינו שנצליח להוציא אותו לפני סוף השנה. זה לא התממש. אנחנו מאד מקווים שהוא ייצא בשנה הבאה. בהסכמה עם המשרד הסטנו את התקציבים האלה לטובת שיווק, כמו שהוסבר פה.
אסף וסרצוג
¶
לא, בעבור מה זה תוקצב בשנים קודמות. אני גם מסתכל, ב-2013 וב-2014 אני רואה מספרים שונים.
אסף וסרצוג
¶
לא, הביצוע היה קרוב יותר ל-2 מיליון, לפי מה שאני רואה. אם יש שאלות ספציפיות לגבי מה שהיה בעבר, אני אשמח לבדוק ולענות.
סתיו שפיר
¶
במקרה כזה, שנוהל לא מתממש והוא יושב באותה תכנית, זה אומר שכל שנה יודעים שהוא לא מתממש והכסף פשוט מוצא למטרות אחרות?
אסף וסרצוג
¶
לא, זאת לא המטרה. בעבר, התקציב שם היה לטובת נושאים שונים. אני לא יודע היסטורית מה זה היה, אבל אנחנו יכולים לבדוק ולהגיד לך. השנה זאת הייתה המטרה של הנוהל. אני יכול לבדוק לך שנים קודמות ועבור מה זה היה. אני מקווה שבשנה הבאה זה יצליח יותר.
ניר אמסל
¶
הפנייה התקציבית הזאת מבקשת לתגבר את סעיף תקציב נשיא המדינה בסך של 507,000 שקל. התגבור נובע משני דברים עיקריים: 1. העברת סך של 300,000 שקל מהמשרד לשוויון חברתי עבור פעילות משותפת שהם עשו עם בית הנשיא בסוכות. זה האירוע של הבית הפתוח, שבמהלכו מארחים. זה אירוע המוני שמתקיים מדי שנה וכל פעם יש קונספט אחר. השנה זה בוצע בשיתוף עם המשרד לשוויון חברתי.
מיקי לוי
¶
בדקתם שהפעילות הזו עלתה כסף ולא בוצעה על-ידי מתנדבים? זה מה שנאמר לי, שזה בוצע על-ידי מתנדבים.
מיקי לוי
¶
מה שעלה, עלה. אני שואל האם כסף שהיה לגורמים שבאו בהתנדבות להפעיל את הסוכה, לבנות אותה, לקבל את האנשים ולהפעיל אותם, האם גם שולם להם שכר?
ג'ירייס גהשאן
¶
שלום לכולם, הסכומים שאנחנו אמורים לקבל מהמשרד לשוויון חברתי זה בעקבות סיכום שהיה אתם לפני אירועי הבית הפתוח. כל הסכומים שולמו במלואם מתקציב בית הנשיא ובעקבות סיכום שהיה מול תקציבנית המשרד לשוויון חברתי, הוחלט שהחלק של המשרד לשוויון חברתי הוא בסך 300,000 שקל. שאר הכסף הוא כתוצאה ממימון של גירעון שכר. 300,000 שקל שולמו במלואם מתקציב בית הנשיא לאנשים שעבדו בפועל – יועצים, חלק אומנותי. זה היה משהו אינטראקטיבי, מחשוב בסימן של שוויון. כל הכסף שולם ואני מדגיש – שולם מתקציב בית הנשיא. החלק שלנו, שאנחנו צריכים לקבל, בעקבות סיכום שהיה אתם הוא 300,000 שקל.
ניר אמסל
¶
הנושא של גירעון השכר זה מה שלא הספקתי להשלים. הסכום הזה מחולק לשני חלקים. יש 300,000 שקל שהם עבור הפעילות המשותפת של המשרד לשוויון חברתי ובית הנשיא, ויש 207,000 שקל שהם התאמות בתקציבי השכר של בית הנשיא.
היו"ר משה גפני
¶
מיקי, מה לעשות.
מי בעד אישור הפנייה, ירים את ידו.
הצבעה
בעד פניות 46-45 – 4
נגד – 3
נמנעים – אין
פניות 46-45 – נשיא המדינה, נתקבלו.
היו"ר משה גפני
¶
מיקי, בסדר גמור. טוב שהערת גם את תשומת לבנו, שלא ניכשל עם זה. הפניות אושרו.
פניות 48-47 – תמיכות בענפי משק. אני מבקש להזדרז, אין לנו זמן.
עידו סופר
¶
הפנייה נועדה לבצע שינויים בתקציב הסיוע לענפי המשק במשרד הכלכלה. אפרט את עיקרי השינויים: הגדלת תקציב ההרשאה להתחייב למענקי החוק לעידוד השקעות הון, בסך 9 מיליון שקל. הגדלת תקציב הרשאה להתחייב במענקי מסלול התעסוקה בסך 13 מיליון שקל.
הסיבה שמבצעים את השינוי לאחר אישור התקציב היא, ראשית, לאור דרישת המשרד. לאחר בחינת בקשות החברות אנו רואים מה קו הכסף, כלומר כמה חברות יכולות לקבל מענק וכמה לא. לאור הירידה בהשקעות בנתונים המקרו-כלכליים החלטנו יחד עם המשרד לבצע הגדלה.
מעבר לכך, הגדלת תקציב הרשאה להתחייב של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים בסך 32 מיליון. 30 מיליון מתוכם התקבלו מ"ישראל דיגיטלית" עבור פעילות של מסחר מקוון, גם במגזר הערבי, גם במגזר החרדי וגם סיוע.
היו"ר משה גפני
¶
אבל בתקציב עידוד לעסקים קטנים יש שוני? למה אמרת "ערבים"? חרדים – לא משנה, אבל "ערבים", למה אמרת?
עידו סופר
¶
התקציב עצמו הועבר מישראל דיגיטלית והוא מבוצע על-ידי הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. התקציב הועבר על מנת שהסוכנות תיתן סיוע במסחר מקוון ביישובים הערביים ובמגזר החרדי. זה משהו שהוא ייעודי.
עידו סופר
¶
"ישראל דיגיטלית" הוא לא גוף ביצועי. "ישראל דיגיטלית" מתקשרת עם משרדי ממשלה אחרים, מעבירה במהלך השנה את התקציב שיש לה. במקרה הזה היא העבירה לסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים לטובת המטרה הזו.
סתיו שפיר
¶
אבל אם מקצצים ל"ישראל דיגיטלית" בתקציב לא היה ראוי שיגיע מישהו מ"ישראל דיגיטלית" שיכול לייצג אותם?
עידו סופר
¶
אבקש שהרפרנטית תגיע. חברת הכנסת ביקשה שניתן פירוט לגבי ביצוע "ישראל דיגיטלית". אין לי כרגע את הנתונים ואני אעביר לך אותם בהקדם.
היו"ר משה גפני
¶
לא, זה לא נכון.
הצבעה
בעד פניות 48-47 – 4
נגד – 3
נמנעים – אין
פניות 48-47 – תמיכות בענפי משק, נתקבלו.
יובל טלר
¶
הפנייה נועדה לתקצוב הוצאה מותנית בהכנסה בסך של כ-4 מיליון שקל, שנובעת מגידול בהכנסות המשרד מפרסום מכרזי שיווקי קרקע, וכן מקנסות ממכרזים. ההוצאה מיועדת לפרסום מכרזים נוספים וכן לתגבור בהוצאות התפעול של המשרד.
בנוסף, הפנייה נועדה לביצוע התאמות בתקציב המשרד בסך 64,000 שקל בהתאם לקצב הביצוע בפועל.
סתיו שפיר
¶
למרות שהוא עודכן ב-17 בנובמבר. אנחנו מתייחסים לעדכון האחרון. התקציב הוגש לנו בפעם האחרונה מעודכן ב-17 בנובמבר. לזה אני מתייחסת. אני לא מתייחסת לאוגוסט. יכולתם לשנות אותו בשביל להכניס פנימה כל מיני עניינים פוליטיים? יכולתם לשנות אותו גם כדי להכניס פנימה חישובים רציניים של התקציב.
יובל טלר
¶
לא, יש הבדל בין פנייה שהמשרד פונה מול משרד האוצר ומנסה להבין לגבי הוצאות מותנות בהכנסה בהתאם להיקפי ביצוע לבין הזמן שבו פנייה מועברת לוועדה. יש דיאלוג שמתנהל כל הזמן בין המשרד לגבי תוספות תקציביות.
סתיו שפיר
¶
אתם ידעתם באוצר – לפני שאנחנו מצביעים פה על התקציב כבר ידעתם שיש פניות להעברות תקציביות.
היו"ר משה גפני
¶
הוא אומר חודש. מי בעד אישור הפנייה, ירים את ידו.
הצבעה
בעד פנייה 49 – 4
נגד – 3
נמנעים – אין
פנייה 49 – בינוי ושיכון, נתקבלה.
סתיו שפיר
¶
זה בדיוק זה שאתם עוברים על חוק יסוד משק המדינה. אתה מבין את זה. אתם אמורים להביא לכנסת את כל השינויים.
דור בלוך
¶
מטרת פנייה זו לתקצב את פרויקט שיקום רמת חובב בשיעור של 5.5 מיליון שקל וכן 9.5 מיליון שקל בהרשאה להתחייב.
שאול הויזלר
¶
מדובר על מספר החלטות ממשלה שעברו ב-2005, ב-2006 ו-2007. הפרויקט הוא בהיקף של 228 מיליון שקל בהתחייבות גדולה אחת שיצאה ב-27 בפברואר 2008. למעשה, מאז ועד היום יצאה התחייבות בהרשאה להתחייב וכל פעם אנחנו מתקצבים את המזומן או את ההרשאה. עכשיו יש משהו שהוא שונה, כאשר הגענו לסוף הפרויקט וגילינו שחסרים 9 מיליון שקל. בפרויקט בהיקף של 230 מיליון שקל, 9 מיליון שקל זהו סכום לא מהותי.
שאול הויזלר
¶
הוא צפוי להסתיים ב-2016. אנחנו רוצים להוציא הרשאה של עוד 9 מיליון שקל ולסיים את הפרויקט.
סתיו שפיר
¶
אני מבקשת את כל פירוט ההתקשרויות על הפרויקט הזה, בבקשה.
הצבעה
בעד פנייה 54 – 4
נגד – 3
נמנעים – אין
פנייה 54 – הוצאות פיתוח אחרות, נתקבלה.
יובל טלר
¶
הפנייה נועדה לתקצוב הרשאה להתחייב בסך של 55 מיליון שקל לצורך השלמת הליך התקשרות לניהול הסיוע בשכר הדירה. ההרשאה הזאת תוקצבה בסוף השנה שעברה לצורך יציאה למכרז. בבניית התקציב נעשתה טעות והתקציב הזה לא תוקצב. המשרד, לאחר אישור התקציב, הגיש בקשה לבצע את התיקון הזה.
יובל טלר
¶
אני כן אגיד שמדובר בנתונים אחרים ממה שחבר הכנסת רוזנטל מדבר. הוא דיבר בזמנו על ההתקשרויות עם הבנקים.
יובל טלר
¶
אני כן אגיד שהפנייה של חבר הכנסת רוזנטל מדברת על תחום אחר. היא לא מדברת על ניהול הסיוע בשכר דירה. היא מדברת על התקשרויות עבור משרד השיכון.
מיקי רוזנטל
¶
עברו חודשיים ועוד לא עניתם. יש לכם תשובה למה אתם לא עונים בכלל? מה, אתם מצפצפים על הוועדה? השאלות שלנו הן לצרכי נימוס בלבד?
היו"ר משה גפני
¶
הפנייה לא קשורה למה שחבר הכנסת מיקי רוזנטל אומר. אף על פי כן אני לא מצביע על זה. אני מבקש במהלך היום שתתנו לו תשובה. גם אם אין תשובה, תגידו. תתייחסו לעניין הזה. אני לא יכול למחול על כבודם של חברי הוועדה. נצביע, אבל לא עכשיו.
יובל טלר
¶
בשביל לבצע מכרז יש צורך גם בתקצוב ההרשאה ברגע המכרז וגם לחייב את ההרשאה באותה שנה. המכרז הזה התחיל בשנת 2014 והסתיים בשנת 2015. בסוף שנת 2014 תוקצבה ההרשאה להתחייב בתקנה הזאת ויצאו למכרז. לצורך סגירת המכרז היה צורך בתקצוב ההרשאה מחדש. בבניית התקציב, ההרשאה הזאת לא חויבה. עם זאת, המכרז כבר בוצע, יצאו למכרז ויש צורך לסגור את המכרז ולחייב אותו. לכן היה צורך לתקצב את ההרשאה הזאת מחדש.
דור בלוך
¶
פנייה זו נועדה להגדיל את התקציב עבור תכניות מתאר בתקציב מנהל התכנון בסך של 13 מיליון שקל ו-740,000 שקלים. וכן להגדיל את תקציב ההרשאה להתחייב עבור תכניות מתאר בסך של 30 מיליון ו-490,000 שקלים.
סתיו שפיר
¶
לקרוא אנחנו יודעים. השאלות שלנו הן שאלות קבועות. למה עכשיו? למה אחרי התקציב? מה גיליתם חדש?
עידן הרשקוביץ
¶
את תכניות המתאר מבצעות חברות חיצוניות. הן התקדמו בתכנית העבודה כשהיינו בבניית התקציב באוגוסט. עוד לא התקדמנו ועוד לא היינו בטוחים שבאמת נהיה בשלים לקראת סוף שנה להוציא תכניות נוספות.
עידן הרשקוביץ
¶
נכון. אמרתי שכאשר בנינו את התקציב באוגוסט לא היינו בטוחים שבאמת ייצא הדבר אל הפועל. עכשיו, כשאנחנו באמצע דצמבר אנחנו בשלים להוציא עוד תכניות מתאר ליישובים נוספים לפי תכנית העבודה. ולכן אנחנו מבקשים לעשות את זה.
סתיו שפיר
¶
שנייה, שנייה. מתי התקיימה הישיבה במשרד האוצר ובה ידעתם שאתם הולכים להגיש פנייה כזאת? באיזה תאריך?
היו"ר משה גפני
¶
תקשיבו לי, רגע. תקשיבו לי. אם יהיה מצב שבו אתם אומרים שתעבירו חומר – לא משנה מי. אפילו חבר כנסת מהקואליציה, שאליהם מתייחסים פחות, אבל ודאי לחברי כנסת מהאופוזיציה, שמבקשים חומר ואתם אומרים: נביא חומר, אתם תביאו חומר. אם לא תביאו, לא תוכלו להעביר פה העברות.
מיכל בירן
¶
מזמן לא נתקלנו במחזה הזה, של חבר כנסת מהקואליציה שיושב כאן ומבקש חומר. תיאורטית אתה צודק.
היו"ר משה גפני
¶
הנה, לא הצבעתי על מה שמיקי רוזנטל ביקש. אני גם זכרתי שהוא ביקש את החומר. מצדי שהם יגידו: אין לנו פתרון. בסדר. אבל שייתנו תשובה.
היו"ר משה גפני
¶
התחלת רשימה עכשיו. אחרי שאמרתי אז את עושה רשימה?
יש לנו רוב? מה המצב פה?
נצביע על מס' פנייה לוועדה – 57, מי בעד?
הצבעה
בעד פנייה 57 – 4
נגד – 3
נמנעים – אין
פנייה 57 – משרד הפנים, נתקבלה.
היו"ר משה גפני
¶
תודה רבה, הפנייה אושרה.
על משרד הכלכלה אני מדלג. למה אני מדלג? אני לא יודע.
אנחנו עוברים לעמ' 74, מס' פנייה לוועדה 62 – הגנת הסביבה.
יובל טלר
¶
מטרת הפנייה להעביר הרשאה להתחייב בסך 9 מיליון ו-400,000 שקל למשרד להגנת הסביבה עבור הוצאות מחשוב.
מיקי לוי
¶
לא ידעו על זה באוגוסט? למה צריך העברה אם ידעו באוגוסט שיש הוצאות מחשוב? הרי זה לא משהו שנופל מהשמיים.
היו"ר משה גפני
¶
האמת היא שיכול להיות שבסוף אני אבקש את ההסבר שלך לכל הדבר הזה. האמת היא שמה זה ישנה כבר? גם בשנה הבאה תהיה איזו בקשה.
יובל טלר
¶
נכון. יצא מכרז על חמש שנים לשירותי מחשוב למשרד. כל שנה התקציב הוא 6.5 מיליון שקל. החשב הקודם חשב שהוא כל שנה מוציא התחייבות. התקציב הזה מתוקצב, למעשה, בבסיס והחשב רצה להוציא כל שנה התחייבות מתקציב שמתוקצב בבסיס. החשב החדש אומר: אם אני חותם חוזה שהוא חמש שנתי, אני רוצה בעצם בהרשאה להתחייב לחתום את כל החוזה מראש ושהחוזה יהיה מגובה בהתחייבות. בגלל שיש חשב חדש שרוצה לחתום התחייבות על כל הסכום מראש, אנחנו צריכים הרשאה.
היו"ר משה גפני
¶
טוב. מי בעד אישור הפנייה, ירים את ידו.
הצבעה
בעד פנייה 62 – 4
נגד – 3
נמנעים – אין
פנייה 62 – הגנת הסביבה – נתקבלה.
רועי טייאר
¶
הפנייה הזאת נועדה לטובת העברת תקציב עבור כמה נושאים במשרד לביטחון פנים. הנושא הראשון הוא עבור תקצוב משטרת ישראל עבור מבצע "שומר הבירה" בגין האירועים הביטחוניים שהיו בירושלים בחודשים האחרונים. עוד נושא הוא סכום פשרה.
רועי טייאר
¶
עבור גיוס פלוגות מג"ב במילואים, זה דבר ראשון. הסעדה עבור כל פלוגות המג"ב האלה. גם הלינה וציוד שהם רכשו לטובת המבצע, כמובן התחמושת.
היו"ר משה גפני
¶
כן, אבל הפעילות שנעשתה - - -
מי בעד אישור הפניות?
הצבעה
בעד פניות 68-63 – 4
נגד – 2
נמנעים – אין
פניות 68-63 – המשרד לביטחון פנים – נתקבלו.
רועי טייאר
¶
קודם כל, פה מדובר בפנייה שהיא בעצם פניית עודפים מחויבים עבור שנת 2015. העברנו את הפנייה הזאת בפעם הקודמת דרך סעיף 17, דרך מתפ"ש, עקב עניין טכני. בעצם התקצוב הזה נועד לטובת מספר דברים בהוצאות חירום אזרחיות.
היו"ר משה גפני
¶
אלה לא עודפים מחויבים, תסלח לי. לפחות שאני אוכל להגיד שאני יודע על מה אני מצביע. הפניות האלה לוועדה, מס' פניות לוועדה 72-70, שר האוצר מבקש את אישורה של ועדת הכספים של הכנסת להעברת סכום וכו'. זה לא עודפים. בעודפים אתה יכול להודיע, כמו שעשינו אתמול.
מיקי רוזנטל
¶
כבר שנתיים את שואלת שאלות, פעם אחת קיבלת תשובה אחת לעניין? פעם אחת? תגידי לי. אחת. תעשי לי טובה, תגידי את האמת. קיבלת תשובה מלאה? לעניין? לא, אף פעם לא.
היו"ר משה גפני
¶
עם כל הכבוד, גם אני רוצה לדעת משהו. ישאל אותי החבר שלי בסיעה, יגיד לי: מה הצבעת? אני לא אדע לענות לו. אם מדובר על העברת עודפים, אני לא יכול להצביע על זה. אתם לא יכולים להגיד לוועדה דבר אחד ואחרי זה להביא דבר אחר.
רועי טייאר
¶
בהתאם לחוק, כשעודפים מחויבים עוברים, הם עוברים לסעיף בו הם נוצרו. ולכן, אם פעילות עוברות מסעיף לסעיף באיזושהי שנה, בעצם אנחנו צריכים להעביר אותה. אלה הפניות שהועברו לפני כן לאותו סעיף שבו הן נוצרו. ואחר-כך צריך להעביר אותם כפנייה תקציבית רגילה לאותו סעיף שבו הפעילות מתבצעת.
היו"ר משה גפני
¶
תשובה לשאלה – על מה מדובר? לא מה פרטי ההעברה. האם מדובר על עודפים שאפשר לעשות את זה בהודעה, שיש לו מעמד חוקי שונה או מדובר בפנייה תקציבית רגילה?
איליה כץ
¶
אנחנו מבקשים פה פנייה רגילה לפי סעיף 11 לחוק יסודות התקציב, שינוי מסעיף 17 לסעיף 16. המקור של התקציב בסעיף 17 מבוסס על פניית העודפים שאושרה אתמול. כמו שציינו אתמול כשהעברנו את הפנייה, הכסף הזה מיועד לסעיף 16.
היו"ר משה גפני
¶
הבנתי, הבנתי, די. סתיו, שאלות. לא צריך להסביר לי הרבה. אם מסבירים לי לאט, אני מבין מהר.
סתיו שפיר
¶
אבל תראה מה קרה שם. ב-2014 תקצבתם את זה במיליון שקל. ואז עשיתם הגדלה בגלל ה-67 מיליון, אבל בסוף הביצוע הוא רק 8 מיליון שקלים בשעה שלצורך במיגון אנחנו כולנו מודעים. אז איך יכול להיות שהביצוע כל-כך כל-כך נמוך ביחס לסכום שהתקבל שם במהלך השנה?
סתיו שפיר
¶
למה צריך כל פעם לשאול את אותן שאלות ואי אפשר לבוא עם נתונים? כאילו שאנחנו לא עושים את זה - - -
דניאל מלצר
¶
גם אתמול הסברתי על סעיף 51 של הדיור הממשלתי. בפנייה הזאת אנחנו מוסיפים הוצאה מותנית של 20 מיליון שקלים למכון הגיאולוגי, שהייתה שם התקדמות בפרויקט והקדימו אבן דרך.
היו"ר משה גפני
¶
הסעיף הוא "בינוי משרדי ממשלה..." אה, הבנתי. זה הסעיף המרכזי.
מי בעד אישור הפנייה, ירים את ידו.
הצבעה
בעד פנייה 73 – 4
נגד – 3
נמנעים – אין
פנייה 73 – דיור ממשלתי, נתקבלה.
היו"ר משה גפני
¶
הפנייה אושרה.
מס' פנייה לוועדה – 75 – תיאום פעולות בשטחים. למה אי אפשר לעשות את זה ביחד?
עמיחי דוד
¶
הפנייה דנה בהעברת 1.200,000 שקלים מהמטה הצבאי ליחידת הפיקוח. הפנייה נועדה לביצוע התאמות תקציביות בתקציב מתאם הפעולות בשטחים, לצורך העברת כספים מהמטה הצבאי ליחידת הפיקוח.
היו"ר משה גפני
¶
הבנתי. מי בעד אישור הפנייה, ירים את ידו.
הצבעה
בעד פנייה 75 – 4
נגד – 2
נמנעים – אין
פנייה 75 – תיאום פעולות בשטחים, נתקבלה.
דניאל מלצר
¶
בפנייה הזאת אנחנו עורכים שינויים פנימיים בתקציב הרשות. אנחנו מעבירים 470 מיליון שקלים היטל השבחה לרשויות מקומיות בגין תכניות על קרקע מדינה. אנחנו מוסיפים 145 מיליון שקלים במזומן ו-125 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב לתכניות הפיתוח של הרשות.
אורי גבע
¶
ביולי בערך היינו עדיין בתהליכים של קליטת עובדים. ההליכים האלה מתעכבים כי כוח אדם לא תמיד מגיע, ואני יכול לפרט לך בצד למה.
אורי גבע
¶
היו לנו תקציבים שישבו אצלנו בתקנות לקראת הוצאות פרישה, שטרם אושרו. למעשה, זה דיון פר עובד ובסוף השנה בא אגף השכר אצלנו ואומר כמה אנחנו צריכים לצמצם בהוצאות השכר.
אורי גבע
¶
השכר מתוקצב מאד קרוב. כל התקציב הוא גבוה ואנחנו עושים התאמה בסוף שנה בהתאם לביצוע בפועל ונתונים שאנחנו מקבלים, שאנחנו מבקשים באופן קבוע באמצע נובמבר. כל שנה.
היו"ר משה גפני
¶
אוקיי. מי בעד אישור הפנייה, ירים את ידו.
הצבעה
בעד פנייה 76 – 4
נגד – 2
נמנעים – אין
פנייה 76 – רשות מקרקעי ישראל, נתקבלה.
היו"ר משה גפני
¶
כן. אני ארצה לדעת מה התקציב הכולל של זה. הרי זה היה פה בדיון. אנחנו אישרנו ואמרו שתביאו נתונים. תביאו את כל הנתונים.
עמיחי דוד
¶
הפנייה מיועדת להעברת כספים לטובת המטה הקיברנטי סרט, לטובת פרויקט סייבר בגובה 50 מיליון שקל ולטובת גמלאי - - -
ליאור בראון
¶
אני אסביר את המקרה. ב-2014 הייתה הרשאה להתחייב של 50 מיליון לצורך הסרט, אבל ההתקשרות לא התממשה. על כן זה הועבר הלאה ל-2015.
סתיו שפיר
¶
מאד נוח שעכשיו ראש הממשלה הוא גם ראש כל המשרדים. אפשר לחבר את כל התקציבים.
הצבעה
בעד פנייה 78 – 4
נגד – 3
נמנעים – אין
פנייה 78 – הוצאות פיתוח, נתקבלה.
ניר אמסל
¶
הפנייה הזו מבקשת תגבור וגם מספר שינויים בתקציב משרד המשפטים והיחידות השותפות במשרד המשפטים.
היו"ר משה גפני
¶
תגיד לי, אתם רוצים שאני אאשר את הפנייה הזאת? למה אתם מורידים לבתי הדין השרעיים 5 מיליון? לא אכפת לי שאתם מורידים לבתי הדין הרבניים 50 מיליון, אבל למה אתם מורידים לבתי הדין השרעיים 5 מיליון?
ניר אמסל
¶
יש פה התאמות שחלק הולכות לנושאים של תקצוב שכר בהתאם לביצוע בפועל. חלק מזה הולך להשלמות של פעולות, כמו, למשל, תקצוב הסיוע והסנגוריה.
ניר אמסל
¶
לסיוע וסנגוריה בערך 14 מיליון שקל השלמה. סיוע וסנגוריה, כמו שהסברתי בהתחלה, זה נושא שמתוקצב בהתאם לחוק. זאת אומרת, הסיוע והסנגוריה מספקים שירותים בהתאם לנדרש וזה בהתאם לחוק. התקצוב הוא בהתאם למה שקורה בפועל.
סתיו שפיר
¶
אין לך תקנות? אתה לא רואה את התקנות? אנחנו לא רואים כי אתם לא מאפשרים לנו, אבל אתה לא רואה את זה?
ניר אמסל
¶
לא כל העברה מתקנה אחת לתקנה אחרת זה קיצוץ. יש התאמות, שאם בוצע בתקנה אחת יותר ובתקנה אחת פחות, אז עושים מינוס בתקנה אחת ומעבירים לתקנה אחרת. זה לא קיצוץ.
סתיו שפיר
¶
36 מיליון שקלים יורדים מתכנית מסוימת. על מה הם יורדים? מה הותאם? מה קרה מאז ה-17 בנובמבר 2015?
סתיו שפיר
¶
אני מתמקדת בהתאמות השכר שדיברת עליהן, שהן כ-36 מיליון שקלים. התאמות השכר – מה השתנה במציאות בין ה-17 בנובמבר, בזמן שעדכנתם לאחרונה, ועד היום?
ניר אמסל
¶
לא 17 בנובמבר. התקציב נבנה בפועל באוגוסט, לא בנובמבר. הוא אושר על-ידי הוועדה בנובמבר, זה נכון.
ניר אמסל
¶
את התקציבים אי אפשר לעדכן. אנחנו לא יכולנו לעדכן אותו בנובמבר. עודכנו דברים ספציפיים מאד. התקציב נבנה באוגוסט ובהתאם לכך, גם השינויים הנדרשים.
יוני רובין
¶
אני אסביר. 5 מיליון שקל של הקאדים הלכו לתגבור תקציב של שכר הפרקליטות, למשל, בגלל המצב במזרח ירושלים.
היו"ר משה גפני
¶
הבנתי, כן. אני לא מצביע על זה. אני רוצה תשובה כמו שצריך. עם כל הכבוד, מוסיפים לבתי המשפט 154 מיליון ומורידים מבתי הדין הרבניים 50 מיליון? שאני אאשר את זה?
פניות 91-85 – משרד החוץ.
ניר אמסל
¶
הפנייה התקציבית הזאת מבקשת לתגבר את תקציב משרד החוץ בסך של 102 מיליוני שקלים. התגבור נובע ממספר דברים. עיקר התגבור נובע מהעברת תקציב עבור תשלומים לאו"ם, ביצוע תשלומים לאו"ם ולארגונים בינלאומיים.
ניר אמסל
¶
לא. התשלום לאו"ם ולארגונים הבינלאומיים נקבע משנה לשנה. גובה השתתפות המדינה בתקציב האו"ם נקבע משנה לשנה בעצרת האו"ם שנערכת בסביבות ספטמבר. בהתאם לכך, גם חלקה של מדינת ישראל גדל השנה בהתאם לגודל התוצר ולנתונים נוספים.
החלק של מדינת ישראל כדל מ-0.39% ל-0.41% מסך תקציב האו"ם. בהתאם לכך גם אנחנו צריכים לתגבר את תקציב האו"ם. בנוסף, יש שם התאמות בשכר בחו"ל. כמו שאתם יודעים, משרד החוץ מפעיל נציגויות של המדינה בחו"ל וצריך לשלם את השכר בחו"ל גם לעובדי המשרד וגם לעובדים זרים. השינויים בשכר נקבעים גם מהסכמי שכר כאלה ואחרים בארץ וכמובן שגם מנתונים שמתקיימים בחו"ל, כמו צווים והוראות חוקיות שחלים על העובדים בחו"ל. בהתאם לכך צריך להתאים את השכר בסוף השנה בהתאם לביצוע בפועל.
ניר אמסל
¶
המספר הוא בפעולות, לדעתי. זה 095103/04. החלטת הממשלה משתתפים בה מספר משרדים והאיגום מבוצע בתקציב משרד החוץ. הביצוע בפועל, זה כמובן בהתאם להתקדמות הביצוע. משרדים מבקשים לראות את הביצוע ובהתאם לכך מעבירים את התקציב עבור זה.
סתיו שפיר
¶
ב-2014, בפרויקטים ופעולות, הועברו במהלך השנה 146 מיליון שקלים והשתמשתם ב-100 מיליון. למה זה לא שולם ב-2014?
ניר אמסל
¶
הסברתי את זה גם בפניית העודפים. התקציב בחו"ל, לוקח קצת יותר זמן עד שזה מגיע ועד שזה מחושב ובהתאם לשערי חליפין ומתי זה בוצע בפועל. בהתאם לכך, לוקח קצת יותר זמן לבצע אותו. לכן, התקציב הזה מועבר בעודפים הרבה פעמים, לא תמיד. אנחנו משתדלים שכמה שפחות.
ניר אמסל
¶
משרד החוץ פועל בהרבה מאד מדינות. בהתאם לכך, הרבה פעמים צריך להתאים הוצאה לשער חליפין של היואן הסיני שמשתנה, לרובל או לכל מטבע אחר.
ניר אמסל
¶
כוח האדם במשרד וגם התקציב קוצצו בדיוק כמו כל שאר משרדי הממשלה. אותן הפחתות בדיוק חלו גם על המשרד.
היו"ר משה גפני
¶
מי בעד אישור הפניות, ירים את ידו.
הצבעה
בעד פניות 91-85 – 3
נגד – 2
נמנעים – אין
פניות 91-85 – משרד החוץ, נתקבלה.
ניר אמסל
¶
הפנייה התקציבית הזאת מבקשת לבצע מספר פעולות. הראשונה, אנחנו מתקצבים הוצאה מותנית בהכנסה עבור קרן הפיצויים של מס רכוש בסך 980 מיליוני שקלים. התשלום של קרן הפיצויים של מס רכוש בהתאם לחוק מס רכוש וקרן הפיצויים מבוצע בהתאם לחוק, ללא קשר לגובה התקציב. בגלל זה אנחנו מתקצבים אותו בהתאם לביצוע בפועל בסוף שנה, בהתאם למה שאנחנו יודעים שהוא המספר הסופי. אנחנו מבקשים לתקצב פה 980 מיליון שקל, כשעיקר הבקשה הוא עבור פיצויים של "צוק איתן" שבוצעו השנה על-ידי קרן הפיצויים של מס רכוש. בנוסף לכך יש פה התאמות בתקציבי השכר של משרדי 05 – משרד האוצר.
סתיו שפיר
¶
אנחנו יודעים לקרוא. שאלה – אם הכול זה התאמות, אני מנסה להבין את הפילוסופיה מאחורי שיטת התקצוב שלכם. למה לא לתקצב הכול בהתאם למה שהוצאתם שנה אחורה?
סתיו שפיר
¶
את כל התקציב. מה שאתה אומר לי כל הזמן זה: אנחנו לא יודעים לתכנן. אנחנו לא יודעים לעשות תכנון דו-שנתי. תתקצב הכל רטרואקטיבית. לא שאני, חלילה, מציעה שזה מה שצריך לעשות. אסור לעשות את זה, אבל זה מה שאתם עושים.
מיקי רוזנטל
¶
אבל לא במס רכוש. הכסף לא עבר? ידעתם את ההוצאה. הכסף לא עבר, אבל לא היו בקשות חדשות שהוגשו ב-2015.
ניר אמסל
¶
אני אסביר. נושא הפיצויים של מס רכוש, ומיקי מכיר את זה טוב מאד – באותו זמן ישבנו הרבה ביחד, גם על הנושאים האלה – אחרי "צוק איתן" תוקצב סכום עבור מתן מקדמות. אחרי מתן המקדמות, שבוצעו בשנה שעברה, אנשי מס רכוש צריכים לעבור בקשה-בקשה, לבדוק אותה, לבדוק את הנכונות שלה, את גובה הפיצוי. במידה ויש מחלוקת, גם יושבים על מחלוקות. יש ועדות ערר וכדומה. לכן, אין שום קשר במס רכוש בין מה שהיה שנה קודמת לשנה זו.
היו"ר משה גפני
¶
מי בעד אישור הפניות, ירים את ידו.
הצבעה
בעד פניות 96-92 – 3
נגד – 2
נמנעים – אין
פניות 96-92 – גמלאות ופיצויים, נתקבלה.
יוסי עדס
¶
הפנייה נועדה לתקצוב איגוד ערים כינרת ותקצוב רשות הטבע והגנים. תקצוב איגוד ערים כינרת ב-20 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב עבור פיתוח חופי הכינרת, וכן סך של כ-4.5 מיליון שקלים במזומן עבור תקציב שוטף והוצאות פיתוח. כמו כן, מתוקצבים בתקנה זו 9 מיליון שקלים לרשות הטבע והגנים בהתאם להחלטת ממשלה מס' 358, ב-400,000 שקל, העברה ממשרד החקלאות לרשות הטבע והגנים.
מיקי רוזנטל
¶
מה אתה אומר לי? אתה אומר שיש פה החלטה לתקצב את הגנים הלאומיים ביהודה ושומרון ב-250 מיליון שקלים?
יוסי עדס
¶
החלטת הממשלה הקצתה סכום של 240 מיליון שקלים. מתוך זה הוחלט על-ידי ועדת מנכ"לים ש-9 מיליון יועברו לרשות הטבע והגנים.
מיקי רוזנטל
¶
תקשיב, אתה פקיד ממשלתי, תגיד רק את העובדות. אני מבקש ממך להגיד את העובדות. הוחלט על פיתוח של גנים לאומיים. 9 מיליון לפיתוח גנים לאומיים. כל ה-9 מיליון האלה הולכים לגנים לאומיים ביהודה ושומרון? אני רוצה תשובה כן או לא.
יוסי עדס
¶
באוגוסט 2015 התקבלה החלטה להקצות תקציב לפיתוח תשתיות, מבני ציבור ומענקים מוניציפליים וביטחוניים ביהודה ושומרון.
מיקי רוזנטל
¶
אדוני, לדעתי אנחנו צריכים לקבל פה איזו תשובה יותר - - - אנחנו לא מתנגדים לשום דבר, אבל לא יכול להיות שגנים לאומיים - - -
סתיו שפיר
¶
למה זה לא נכנס במסגרת ההסכמים הקואליציוניים ברשימה שאתם הייתם אמורים להעביר לחברי הכנסת, בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה?
מיקי רוזנטל
¶
אדוני, היועץ המשפטי של הוועדה, אני מבקש את תשומת לבך לעניין הזה. כל הכספים הקואליציוניים, בין אם הם אושרו בהחלטת ממשלה ובין אם לא, היו צריכים להיות מובאים פה לפי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה ברשימה נפרדת לוועדה, ואכן הובאו. הסעיף הזה לא הובא למרות שהוא חלק מההסכמים הקואליציוניים. יש פה איזו בעיה שאני מבקש את התייחסותך אליה, כי יש פה איזו סטייה מההוראות של היועץ המשפטי לממשלה.
אייל לב-ארי
¶
נכון שרוב הפניות או רוב השינויים בתקציב, שאירעו אחרי הקריאה הראשונה, היו בהכנה לשנייה ושלישית של הצעת חוק התקציב והיו שינויים שנבעו מהסכמים קואליציוניים. הם הוצגו בפני הוועדה ובהחלט נרשם לבקשת מי ולאיזה צורך. למטב זכרוני, ופשוט לא מולי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, אני לא חושב שהיא מנעה את האפשרות לעשות גם שינויים תוך כדי, שהם קשורים להסכמים קואליציוניים, ובלבד שהעובדה שהשינוי נובע מהסכם קואליציוני או מכספים קואליציוניים, מוצגת בפני הוועדה.
אייל לב-ארי
¶
עד כמה שלי זכור, צריכים נציגי הממשלה, היה וההעברה נובעת מכספים קואליציוניים, להציג את זה.
היו"ר משה גפני
¶
רק שנייה. אתה לא בטוח בזה? אני מציע ככה – אנחנו נצביע. אני אומר לך ואני שואל אותך את רשותך לעניין.
היו"ר משה גפני
¶
שנייה. אנחנו נצביע. אני אגיש רביזיה ובינתיים יהיה לך הזמן לבדוק. אם הבדיקה תעלה שזה בסדר, אני אסיר את הרביזיה. אם הבדיקה תעלה שזה לא בסדר, אני אביא את זה חזרה לוועדה עם רביזיה.
היו"ר משה גפני
¶
מי בעד אישור הפנייה, ירים את ידו.
הצבעה
בעד פניות 100-98 – 4
נגד – 3
נמנעים – אין
פניות 100-98 – רשויות פיקוח, נתקבלה.
איליה כץ
¶
הפנייה שלפנינו מובאת בהתאם להחלטת ממשלה 379 שדנו בה במסגרת פניית העודפים. ההחלטה הזאת קיצצה אחוז אחד מהעודפים המחויבים בתקציבי המשרדים ומעבירה אותם לרזרבה הכללית. מתוך הרזרבה הכללית, התקציבים האלה מופנים לטובת יישום החלטת ממשלה 358 מה-5 באוגוסט 2015, בעניין מבני ציבור, מענקים מוניציפלים ביטחוניים ביהודה ושומרון, החלטת הממשלה שדיברנו עליה קודם לכן. יושב כאן נציג משרד הביטחון שיסביר לגבי השימושים של ההחלטה.
קובי אלירז
¶
בתוך הדבר הזה, 90 מיליון שקל, חלקם הלא מבוטל הוא לעוקפים ולכבישים שעכשיו נדרשים מהמצב הביטחוני המיוחד והחדש – אל ערוב, חווארה ונבי אליאס.
קובי אלירז
¶
חווארה עוקף בגזרת שומרון, אל ערוב בגזרת גוש עציון וקריית-ארבע ונבי אליאס גם בגזרת שומרון. שלושה צירים.
איליה כץ
¶
הפנייה מחולקת, כרגיל, למקורות ושימושים. המקורות הם מתוך העודפים המחויבים. אחוז אחד מתוך העודפים המחויבים, כל מקום שבו נוצרו עודפים, הם מועברים לרזרבה בסעיפים. מהרזרבה בסעיפים מועברים לרזרבה הכללית. השימושים הם כולם בפלוס.
היו"ר משה גפני
¶
אתה צריך לקחת בחשבון שליבה לא למדתי. אתה צריך להסביר לי לאט. 20 מיליון שקל עוברים למועצות המקומיות ביו"ש. אני יכול לדעת, למשל, האם ברשויות האלה נמצאת גם בית"ר עילית?
קובי אלירז
¶
כן. יש קריטריונים של משרד הפנים. כתוצאה מהחלטה 358 ישבה ועדת מנכ"לים שהורכבה ממספר משרדים.
היו"ר משה גפני
¶
אם זה לעניות דעתך, נחכה עד שדעתך תתעשר. אני חבר בוועדה, חוץ מזה שאני יושב-ראש ואני צריך להצביע. אני אבוא אחרי זה לסיור בבית"ר עילית ויגידו לי: תשמע, עבדו עליך.
היו"ר משה גפני
¶
זה נכון. לפחות שאני אדע את האמת. אני מבקש את הרשימה של הרשויות ביו"ש שמקבלות מהכסף הזה, מה-20 מיליון שקל, עבור ביטחון, כפי שאמרת.
יוסי עדס
¶
משרד הפנים עדיין לא הקצה את התקציב הזה לרשויות המקומיות לשנת 2015. הבסיס שעליו מתבסס משרד הפנים לנושאים האלה הוא מספר האוכלוסייה והקריטריון של איום ביטחוני.
היו"ר משה גפני
¶
איפה היית, מיקי זוהר, מתי שהיינו צריכים אותך? אני מבקש את הרשימה של ה-20 מיליון שקל של המועצות המקומיות. קודם את הרשימה של 2014, איך חולק, ואני רוצה את הקריטריונים מה הולכים לעשות ב-2015.
היו"ר משה גפני
¶
עוד דבר, רק שנייה. מה זה 10 מיליון שקל שעוברים למשרד המדע, למנהל התרבות? למי זה? למה זה?
מיקי רוזנטל
¶
תודה רבה. אדוני, היועץ המשפטי, אני מבקש לבדוק גם את הדבר הזה. זה לא דווח לוועדה ככספים קואליציוניים.
מיקי רוזנטל
¶
אני רוצה רק לקבל חוות דעת מהייעוץ המשפטי בעניין הזה. זה הכול. האם זה כספים קואליציוניים או לא.
יוסי עדס
¶
לא, לא, לא. הפנייה הקודמת שהועברה – 9 מיליון לרשות הטבע והגנים – ה-9 מיליון שאנחנו רואים עכשיו לרשות להגנת הצרכן הם טעות. הפנייה שהועברה לרשות הטבע והגנים, שיש עליה רביזיה, מתקנת את הטעות הזאת.
יוסי עדס
¶
לא. זה מראש מיועד ליהודה ושומרון. זה מיועד לעבור דרך רשות הטבע והגנים. טעות טכנית הכניסה את זה לרשות להגנת הצרכן.
סתיו שפיר
¶
אני רוצה להבין משהו. קובי, אמרת קודם שההחלטה נבעה ממצב ביטחוני. מדברים על החלטה שהתקבלה באוגוסט, לפני ההידרדרות במצב הביטחוני. אנחנו היום רואים שהמצב הביטחוני, שאגב, לא השתפר בצורה דרמטית בשבועות האחרונים בעוטף עזה, שרואים "צבע אדום" פעם בשבוע, ועכשיו גם בצפון. לא חשבתם שהגיוני לחלק את הכסף הזה בצורה קצת יותר הוגנת בין היישובים שמותקפים?
קובי אלירז
¶
זאת החלטת ממשלה. כתוצאה מהחלטת הממשלה הזאת נבחר צוות מנכ"לים. אני הייתי נציג משרד הביטחון בצוות הזה. עלו שם כל מיני צרכים וזה הלך והתהווה, גם כתוצאה מהצב הביטחוני, אבל לא רק.
קובי אלירז
¶
אנחנו יש לנו חלק בתוך ההחלטה הזאת בסדר גודל של כ-100 מיליון שקל. זה רוב הכסף. בעניין הזה, היינו מקצועיים לגמרי, ת"פ אלוף פיקוד מרכז. כל הצרכים שהוא העלה ועלו כתוצאה מהפיתוח שלנו.
סתיו שפיר
¶
הם אמרו לפני שנייה שזה היה הסכם קואליציוני. הם לא דיברו על שום דבר מקצועי. באוצר אמרו, וגפני אישר את זה, שמדובר בהסכם קואליציוני.
מיקי לוי
¶
אדוני, אני בזכות דיבור. מכיוון שכל החוברת הזו היא הסכמים קואליציוניים, והיא בניגוד להנחיית היועץ המשפטי לממשלה, ולא נמסרה לנו, אני מבקש לעצור את ההצבעה.
היו"ר משה גפני
¶
אני רוצה לדעת, האם זה הסכם קואליציוני? החלטת הממשלה הזאת נובעת מהסכם קואליציוני? מישהו יודע לענות?
היו"ר משה גפני
¶
טוען קובי שלא מדובר על הסכמים קואליציוניים. בפנייה הקודמת הגשתי רביזיה וביקשתי מהיועץ המשפטי לבדוק. אני מניח שאתם תגישו על זה גם רביזיה. אני לא אצביע על הרביזיה עד שלא יהיה בירור של העניין. הם טוענים שזה לא הסכם קואליציוני. אם זה לא הסכם קואליציוני, יש החלטת ממשלה. טובה או רעה – לא משנה.
מיקי רוזנטל
¶
אדוני, נמסרו לך פה שתי גרסאות בתוך חמש דקות. באוצר אמרו שהחלטה 358 נובעת מהסכם קואליציוני. אמרו את זה לפני דקה. ועכשיו אומרים שלא. אי אפשר. אנחנו לא יכולים לחיות ככה. אחד פה לא אומר את האמת בדיוק.
איליה כץ
¶
היושב-ראש, יכול להיות שהיה בלבול במושגים. זה לא הסכם קואליציוני במובן שמדברים עליו ערב כינון הממשלה.
מיקי לוי
¶
יש לי עוד שאלה, בבקשה. האם גם הסכם קואליציוני מחייב החלטת ממשלה, אחרת איך תעביר? כן או לא?
שולי מועלם
¶
מיקי, תפסיקו להתנפל עליהם. הוא לא ענה, אז למה אתה אומר שהוא אמר "כן"? אני מסתכלת עליו, הוא לא עונה ואתה אומר שהוא אמר "כן". די.
אייל לב-ארי
¶
הסכמים קואליציוניים אינם רק הסכמים שנחרתים בעת כינון ממשלה. אמנם, רובם ועיקרם נכרתים אכן במסגרת משא ומתן להקמת הממשלה. עם זאת, וגם זה מופיע בהנחיית היועץ, הסכמים קואליציוניים יכולים לקרות גם במשך כל תקופת כהונתה של הממשלה, מכל מיני סיבות. הן אם באמת במהלך אישור חוק התקציב, הן אם בכלל אישור הצעות חוק אחרות והן אם בכלל סיכומים שמתקבלים בין סיעות הקואליציה במהלך כהונתה של הממשלה. הדבר יכול גם למצוא ביטוי בהעברה תקציבית.
סתיו שפיר
¶
בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה משרד האוצר אמורים לעדכן את הוועדה שיש העברה תקציבית שהיא כתוצאה מהסכם קואליציוני.
סתיו שפיר
¶
ואם לא היינו שואלים זה לא היה נאמר, וזה בניגוד להנחיות היועץ המשפטי לממשלה. סליחה, אתם ממשלה, אתם ממשלת ימין ואתם רוצים להעביר להתנחלויות. בבקשה, אבל למה בסתר? למה בסתר?
מיקי רוזנטל
¶
או כהבנה קואליציונית? זה אותו דבר כי כל דבר שנעשה כתוצאה מהתחייבות להצביע בעד התקציב וניתנו בגינו הטבות שונות, כמו ההטבה הזאת, זה הסכם קואליציוני לכל דבר ועניין לפי הוראות היועץ המשפטי לממשלה.
אייל לב-ארי
¶
הביאו לי את הנחיית היועץ המשפטי לממשלה. כפי שזכרתי, הנושא של העברות תקציביות שהן תוצאה של הסכם פוליטי – אני אקרא כדי שלא יהיו אי-הבנות: "אחת התוצאות של הסכם פוליטי-תקציבי יכולה להיות העברה תקציבית. פקידי הממשלה נוכחים בדיון בבקשת ההעברה התקציבית יציגו את ההסכם הפוליטי-תקציבי העומד בבסיס ההעברה". הסעיף הבא: "לעתים פקידי הממשלה אינם מודעים לכך שההעברה היא תוצאה של הסכם פוליטי. לכן, האחריות להצגה כי מדובר בהעברה שהיא תוצאה של הסכם פוליטי-תקציבי היא של שר האוצר ושרים נוספים, אם הם צד להסכם ולא של פקידיהם".
היו"ר משה גפני
¶
רגע, שנייה. תאמין לי שהבנתי. הוא קרא את זה והבנתי. אני מבקש לדעת, עמדת משרד האוצר, האם אתם יודעים האם ההעברה הזאת נובעת כתוצאה מהסכם פוליטי?
מיקי רוזנטל
¶
זאת לא תשובה. תגיד: אני לא יודע. תגיד שאתה לא יודע ויבוא נציגו של שר האוצר ויגיד אם זה הסכם פוליטי או לא. לא כדאי לך גם להיכנס לזה. תאמין לי, לטובתך אל תיכנס לזה בכלל.
בצלאל סמוטריץ
¶
אדוני, אני מכיר את הרקע מצוין. זה לא קשור להסכם קואליציוני. זה המשך עוד מהממשלה הקודמת בכלל.
מיקי רוזנטל
¶
הוא אמר את דברו וזה היה כל-כך ברור. אי אפשר להצביע על זה. עד ששר האוצר לא בא, או נציגו, מתייצב ואומר שזה לא היה חלק מהסכם קואליציוני, אי אפשר להצביע על זה.
בצלאל סמוטריץ
¶
זה סיכום שהיה עם האוצר בממשלה הקודמת, רק כדי שתדעו בינתיים את האמת. בגלל הבחירות הוא לא בוצע והוא עבר לממשלה הזאת. אין פה שום דבר שהוא קואליציוני.
היו"ר משה גפני
¶
רבותי, הסיכום הוא כדלהלן, לפי מה שאמר היועץ המשפטי של הוועדה – אומרים משרד האוצר ומשרד הביטחון שזה לא הסכם קואליציוני, לא הסכם פוליטי. יש החלטת ממשלה. אמר היועץ המשפטי – אגב, אני לא לוקח את ההנחיות של היועץ המשפטי כתורה מסיני, אבל אנחנו פועלים על-פי זה. אמר היועץ המשפטי שאם מדובר בהסכם פוליטי, צריך להניח את ההסכם. אם לא מדובר בהסכם פוליטי, אין צורך מכיוון שהחלטת ממשלה מספיקה בעניין הזה. עכשיו התעורר ספק – אומרים נציגי משרד האוצר ונציגי משרד הביטחון שאין הסכם פוליטי.
מיקי רוזנטל
¶
סליחה, אדוני, באותה החלטת ממשלה 358 הפקיד הקודם אמר שזה חלק מהבנות קואליציוניות ופקיד אחר אמר לא. זה עורר את חששנו שייתכן שכן.
סתיו שפיר
¶
בסעיף 38 כתוב שהעברה תקציבית בעקבות הסכם פוליטי-תקציבי תותנה בחוות דעת משפטית של היועץ המשפטי של משרד האוצר.
היו"ר משה גפני
¶
יפה, פתרת את הבעיה, אבל לא קיבלת רשות דיבור. ריבונו של עולם. אני מקבל את דברי הפקידים שאין הסכם פוליטי.
היו"ר משה גפני
¶
אתה תגיד מה שאתה רוצה. אנחנו תכף נצביע אפילו בלי להסביר.
אבל אנחנו חוששים שאולי בכל זאת מדובר בהסכם פוליטי. מנחה היועץ המשפטי לממשלה – אייל, תקשיב לי – שאם יש ספק לפקידים, צריך שר האוצר או נציגו לומר את הדבר הזה. אם הוא אומר שאין הסכם פוליטי, אנחנו מקבלים את דבריו. זאת ההנחיה. אני מציע שנצביע על זה כי הם אומרים שאין הסכם פוליטי. אני מגיש רביזיה ואנחנו נבקש לשאול את שר האוצר או נציגו – שמישהו מכם יגיד את זה – להגיד האם יש הסכם פוליטי או לא. אם אין הסכם פוליטי, אני מבטל את הרביזיה. אם יש הסכם פוליטי אנחנו נצביע על הרביזיה ונחזיר את זה לכאן. ונבקש את ההסכם הפוליטי שעל בסיסו יש את ההעברה הזאת.
היו"ר משה גפני
¶
מי בעד אישור הפניות, ירים את ידו.
הצבעה
בעד פניות 9007-9003, 9009 – 7
נגד – 5
נמנעים – אין
פניות 9007-9003, 9009 – שינויים בין סעיפים לקראת 2015, נתקבלו.
ליאור בראון
¶
הפנייה הנוכחית נועדה להעביר סכום של 7 מיליארד ו-674,000 שקלים, תקציב הרשאה להתחייב בסך 2 מיליארד ו-740,000 שקלים ותקציב הוצאה מותנית הכנסה בסך 158 מיליון שקלים. ההסברים המפורטים יינתנו בוועדה המשותפת לתקציב הביטחון.
היו"ר משה גפני
¶
אין שאלות. לא רוצה. יש ועדה משותפת. מי שיודע על מה מדובר, לא שואל שאלות. לא רוצה. אתם מצביעים נגד?
סתיו שפיר
¶
שאלות על המקורות התקציביים, בטח שאפשר לשאול. שאלות על המקורות התקציביים חייבים לשאול פה. המשרדים מקוצצים. גפני, באמת, יש גבול.
דרור
¶
לא, אני חייב להסביר. יש פנייה נוספת בהמשך, פנייה 116. לא יורד שקל מתקציב המשרד. נהפוך הוא, התקציב של המשרד גדל. המשרד הפך להיות משרד ביצועי שמתקצב פרויקטים ארוכי טווח ולכן המשרד מחליף עם אגף תקציבים תקציב מזומן בתקציב הרשאה כדי שנוכל להקצות תקציב לרשויות המקומיות על-פני מספר שנות תקציב. היום אנחנו לא יכולים.
קרן שפר
¶
אני אענה לחברת הכנסת שפיר. במסגרת החלטת הממשלה 2026 – פיצוי לתעשיית התיירות בעקבות מבצע "צוק איתן", משרד התיירות תוגבר בתקציב השיווק. אנחנו מאמינים שאחרי משבר יש לעשות פעילות שיווק אינטנסיבית בחו"ל. המלונאים, להם היו חשובים שני כלי סיוע: האחד, שיפוי בארנונה והשני הוא קרן שיווק. הם קיבלו סיוע בפעולות שיווק שהם מבצעים עצמאית בחו"ל. הארנונה, מלכתחילה הם העריכו את זה ביתר. הם ביקשו 60 מיליון. שימי לב שכאשר תקצבנו באוגוסט, תקצבנו שם רק 20 מיליון.
קרן שפר
¶
הארנונה תוקצבה ב-20 מיליון והם יודעים לממש רק 15 מיליון. יש נוהל מסודר של ארנונה והם ידעו לעמוד רק ב-15 מיליון שקל. לא תקצבנו 60 אלא רק 20, כי כבר באוגוסט ידענו שהם לא יגיעו ל-60 מיליון. מלכתחילה ידענו שהם לא יגיעו ל-60 מיליון.
קרן שפר
¶
אני אשמח להסביר. יש לי פה את הנוהל שנבנה עם המלונאים, אם אתה רוצה לעיין בו. זה היה שיפוי של 50% בארנונה והם היו צריכים להוכיח 25% תיירות נכנסת ו-20% ירידה במחזור. 157 בתי מלון עמדו בזה ובסך הכל זה הגיע ל-15 מיליון.
סתיו שפיר
¶
שאלה נוספת, יש פה קיצוצים ביחידה לשילוב האוכלוסייה הבדואית בנגב. מישהו יכול להסביר את זה? האוכלוסייה הבדואית בנגב שולבה בהצלחה?
ליאור בראון
¶
החלטת ממשלה 3708 משנת 2012 עוסקת בפיתוח המגזר הבדואי ובעצם מדובר פה בביצוע נמוך ביחס לסכום שהועבר בגין ההחלטה.
סתיו שפיר
¶
ב-2012 התקבלה החלטה ואתם תקצבתם את זה ב-39 מיליון עכשיו, בנובמבר. ועד עכשיו, דצמבר – עבר חודש – והבנתם שפתאום זה לא מבוצע. זאת החלטה מ-2012.
אלי בין
¶
זאת תכנית חומש לפיתוח חברתי וכלכלי של האוכלוסייה הבדואית בנגב מ-2012 ועד 2016. למטב זכרוני, ה-100 מיליון פלוס תוספתי ועוד יש מקורות מהמשרדים השונים. זאת החלטה שהיא רוחבית על כלל משרדי הממשלה לצורך פיתוח חברתי וכלכלי של האוכלוסייה הבדואית בנגב.
סתיו שפיר
¶
בפעם הבאה שאתם מתקנים תקציב, תודיעו לוועדת הכספים שלא תיקנתם את כל התקציב. 32 מיליארד שקלים זה לא תיקונים מינוריים.
מכלוף מיקי זוהר
¶
ואל תסתכל בטלפון. מה זה פה, דיקטטורה? מה זה הגישה הזו? תכבדי את האדם בעבודתו ובתפקידו.
מכלוף מיקי זוהר
¶
אני קצת יותר ממך פה בוועדה. את באה לפה כדי לעשות את הפופוליזם שלך פעם בשלושה שבועות. אל תעשי עלינו פוזות. אני פה יום-יום, שעה-שעה, הרבה יותר ממך.
מיקי לוי
¶
שאלה בנושא הארנונה, מכיוון שזה לא הרשאה להתחייב וזה לא מזומן, יש עודף תקציבי. לאן הלך הכסף? לא ניצלו את כל התקציב של הארנונה אחרי "צוק איתן".
מיקי לוי
¶
הכסף הזה, חברים, זה לא הרשאה להתחייב, זה לא פרויקט ארוך טווח. זה כסף שאמור לחזור לקופה הציבורית ולשמש על-פי חוק לכיסוי החוב הלאומי. למה שאני אצביע עבור העברת הכסף הזה? תסבירו לי.
סתיו שפיר
¶
גפני, אני מציעה שתזמן לכאן את שר האוצר כדי שנערוך דיון רציני על מה שקורה פה עם 32 מיליארד שקלים, ולא היו להם תשובות בכלל. זה פשוט לא רציני להצביע על זה בוועדה.
רחל עזריה
¶
אני חושבת שהמסקנה מהסיפור עם המלונות הייתה שהכסף אז לא חולק כמו שצריך.
הצבעה
בעד פניות 123-116 – 5
נגד – 3
נמנעים – אין
פניות 123-116 – משרד הביטחון, נתקבלו.
היו"ר משה גפני
¶
הפניות אושרו.
אני עושה הפסקה עד השעה 15:00. ב-15:00 נדון בכלכלה.
(הישיבה נפסקה בשעה 14:30 ונתחדשה בשעה 15:10.)
היו"ר משה גפני
¶
אני פותח את ישיבת ועדת הכספים, אני מחדש את הישיבה. אנחנו בעמוד 63, פנייה מספר 56, משרד הכלכלה, פיתוח התעשייה. בבקשה.
עידו סופר
¶
הפנייה נועדה לתקצב את מנהל אזורי תעשייה במשרד הכלכלה ב-36 מיליון ו-900 אלפי ₪ בהרשאה להתחייב. אני אפרט את השינויים המרכזיים: 17 מיליון ₪ בהרשאה עבור פיתוח אזורי תעשייה במימון מלא של היזם.
עידו סופר
¶
אנחנו מדברים על 36 מיליון ו-900 אלפי ₪. 15 מיליון מתוכם מדובר בהחלטת ממשלה מס' 59 שעוסקת בהעצמת היישובים הדרוזים והצ'רקסים. מדובר בהחלת ממשלה שהתקציבים היו אמורים להינתן ב-2016, הוחלט להקדים אותה ל-2015.
עידו סופר
¶
מ-7 ביוני 2015. אבל אלה תקציבים שהיו אמורים להתחיל משנת 2016. החלטת הממשלה תוקנה כך שיתחילו להינתן תקציבים ב-2015 ואנחנו נענינו לכך.
עידו סופר
¶
לא יכולנו לתת את זה בבסיס. העבודה על התקציב שלנו הסתיימה במאי. גם החלטת הממשלה הזאת תוקנה רק לאחר מכן. אם אני זוכר נכון, לפני חודשיים או שלושה.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
מה זה "השתנתה"? אתם בסוף העברתם חלק מהקיצוץ הרוחבי שהיה לפני שהוסיפו כספים על הסכמים קואליציוניים, לא?
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
בסדר. הראשה להתחייב הופכת מאוד מהר למזומן. אחר כך תגידו לנו שכבר הצבענו על זה. אמרת לי שבפעם האחרונה שעבדתם על התקציב היה במאי ואחר כך היו שינויים.
עידו סופר
¶
השינויים שנעשו לאחר שהתקציב הונח על שולחן הכנסת הם לא שינויים ברמה הזו אלא שינויים קטנים שמחויבים להעברת התקציב. כאן מדובר בתקציב הרשאה להתחייב שמאפשר פעילות חדשה. קיצוצים נעשים בתקציב המזומן. אלו שני דברים שונים.
מעבר לכך, מדובר פה על הרשאה עבור פיתוח אזורי תעשייה במימון מלא של היזם. למעשה, זו רק התחייבות שהמדינה נותנת ולאחר מכן מקבלת את הכסף מהיזמים כהכנסות. כלומר, מדובר פה בהגדלה טכנית של הרשאה להתחייב. ועוד 4.9 מיליון מדובר בהחלטות ממשלה: 2.9 פיתוח אזור תעשייה בירכא ועוד 2 לעוטף עזה.
היו"ר משה גפני
¶
טוב. אני לא אצביע בגלל שאין לי רוב. אסור להגיד דבר כזה, בעצם. אני לא אצביע בגלל שאני עוד בוחן את העניינים.
עמוד 68, משרד הכלכלה. 58 עד 61, 69. תחייך, מעניין פה.
עידו סופר
¶
הפנייה נועדה לבצע שינויים בתקציב התפעול והשכר של משרד הכלכלה בהתאם לביצוע בפועל. בהוצאות השכר מדובר בעיקר בהסכמי פרישה שלא היו ידועים בחודשים קודמים ולכן מתוקצבים באל"ש. בהוצאות התפעול מדובר בעיקר בפתרון דיור ממשלתי למעבדה לפיזיקה, הסכם שנחתם זה עתה. אלה ההוצאות המרכזיות.
היו"ר משה גפני
¶
יש לנו את משרד המשפטים. איזה עמוד? משרד המשפטים, עמוד 93. היו שאלות שם על בתי הדין הרבניים, על בתי המשפט. למה לבתי המשפט אתם מוסיפים ומבתי הדין הרבניים אתם מורידים.
דורון סמיש
¶
מדובר בהתאמות בתקציב השכר. נושא השר הוא בעיה של אגף תקציבים ולא בעיה של המשרד. בהתאם לכמה שמשלמים שכר, צריך לוודא בסוף השנה שהתקנה נמצאת על כמה סך הכול שיצא באותה תקנה. בבתי הדין הרבניים תוקצב יותר מדי כסף בתקנת השכר של הדיינים. זה קרה, בין היתר, בגלל אומדן לא טוב וגם קצב האיוש של דיינים היה איטי ממה שתוכנן.
דורון סמיש
¶
נכון, אבל הם מונו יותר מאוחר ממה שחשבנו וכל חודש עבודה זה הרבה כסף. לכן בסוף שנה נשאר עודף בתקנה של הדיינים בגובה של 44 מיליון מתוך כל מה שזז שם, אז העברנו אותה לאיפה שהיה חסר, במקרה לתקנת השופטים.
דורון סמיש
¶
נכון, אבל הדיינים גייסו סביב אוקטובר-נובמבר ברובם ולכן היה צריך לשלם עליהם רק חודשיים. כשתכננו את התקציב חשבנו שיהיה צריך לשלם 7-6 חודשים וגם היה שם אומדן לא מדויק.
דור בלוך
¶
אני רוצה להבהיר את מה שנאמר קודם. ועדת הכספים כבר אישרה את העברת ההון לחברת "דירה להשכיר" מהמדינה, 156 מיליון. כעת צריך לתקצב את התקנה בהתאם. תוקצב 36 מיליון ₪, כעת צריך להוסיף עוד 20 מיליון ₪. הסיבה שזה לא תוקצב מראש היא - - -
היו"ר משה גפני
¶
אני רוצה תשובה. אמרו בישיבה הקודמת שישימו מישהו חרדי. האמת היא שזה לא לעניין לשים מישהו חרדי: אולי הוא ידאג לדיור לחרדים - - -
היו"ר משה גפני
¶
כל הכבוד לחרדים האלה שכל הזמן דואגים להם. לא מפסיקים לדאוג להם.
בסדר, הבנו. יש עוד משהו שלא הסברנו?
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
כל מי שיושב פה בחדר יודע שלהגיש ככה תקציב זה לא רציני, שמה שאנחנו עושים פה עכשיו בוועדה זה לא רציני. אם אני אצביע בעד, אני אאפשר לדבר הזה להמשיך ולהתנהל גם שנים קדימה. אני בעד שאנחנו - - - ונחשוב על כל הסיפור הזה מחדש. אני לא נגדכם, אני בעד - - -
היו"ר משה גפני
¶
זו הצעה טובה דווקא, בסך הכול. יותר טוב, תאמין לי, אצלכם מאשר הגיהינום שאני עובר פה. יאללה, מספר פנייה לוועדה 11, רשות האוכלוסין.
היו"ר משה גפני
¶
כל השנה מתרכזת עכשיו בשבועיים האלה. זאת הבעיה. כל מה שאת עושה כל השנה בהעבקרות, בעודפים - - -
יעל אגמון
¶
הבקשה נועדה להעברת 431 מיליון ₪ למוסד לביטוח לאומי על מנת להתאים את התקציב לביצוע בפועל. המוסד לביטוח לאומי מתוקצב כולו פי החוק והתקציב נבנה על בסיס הערכות מחלקת המחקר של המוסד. השנה הייתה סטייה בסעיף אחד כלפי מעלה ובסעיף שני כלפי מטה והבקשה נועדה לאזן את התקציב ולהכניס להם תקציב נוסף כי הם תוקצבו בחסר.
יעל אגמון
¶
ביטוח לאומי מתוקצב בדיוק על פי החוק. אני לא יכולה לתקצב אותו ביתר ואני לא יכולה לתקצב אותו בחסר.
יעל אגמון
¶
לא קיצצנו לו. ההערכות שניתנו על-ידי המוסד בתחילת 2013 כשנבנה התקציב היו הערכות יתר ולכן בסוף השנה המוסד לא יכול להשתמש בכספים האלה כי הוא לא יכול לקחת מהאוצר יותר ממה שמותר לו לפי החוק.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
זאת אומרת שגובה הקצבאות והכול סבבה, לא? התגלה עוד כסף, אז לא היה צריך להשתמש בו בתוך ביטוח לאומי?
יעל אגמון
¶
להשתמש בו בתוך ביטוח לאומי זו החלטה של הכנסת וצריך לשנות את החוק. ביטוח לאומי לא יכול להחליט להשתמש בכסף. אין עודפים בביטוח לאומי.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
אני מדברת על מה שעשיתם בשנתיים הקודמות. תכננתם איקס ובסוף הסתבר שצריך פחות.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
השקעתם בזה את הכסף כבר. במצב כזה, סיטואציה שבה מתגלה עודף באמצע השנה, האם השיקול הנכון הוא באמת להעביר את כל העודף למשרד הביטחון, מיליארד וחצי כל פעם או שהיה עדיף לקחת את הכסף הזה ולהבין שיש לנו עודפים בביטוח לאומי – אגב, אין שם עודפים, הרי ביטוח לאומי נמצא בגירעון – או לשפר באמצעות זה ולנסות ולהוריד את הגרעון או להעביר את זה למטרות של שביטוח לאומי.
יעל אגמון
¶
בשנה שעברה רוב הכספים שהוצאו מהביטוח הלאומי הלכו לבריאות. מתוך מיליארד וחצי, מיליארד הלך לבריאות.
יעל אגמון
¶
לא. רוב התקציבים שהוצאו בשנה שעברה מהמוסד לביטוח לאומי הלכו לבריאות ורווחה. מלבד זה, צריך להפריד בין תקציב המוסד לבין לתקצוב האוצר את המוסד. למוסד לביטוח לאומי יש תקציב נפרד שבו מתנהלות הגמלאות והוא בגירעון שוטף. תקציב האוצר למוסד לא יכול להיות בגירעון ולא בעודף. הוא מתוקצב שקל מול שקל כדי שדורש החוק.
היו"ר משה גפני
¶
תודה רבה.
עכשיו, אחרי שקיצצנו במשרד לפיתוח הנגב והגליל 272 מיליון שקל, אנחנו מבקשים להחזיר להם בחזרה. מספר הפנייה לוועדה 97. תאמינו לי אתם משהו. בכוונה אתם עושים את זה, לבלבל את האויב.
דרור סורוקה
¶
כמו שהסברנו, אנחנו צריכים תקציב הרשאה. אנחנו מקבלים פה כ-270 מיליון שקל הרשאה לתקצב פרויקטים ארוכי טווח, כולם בפריפריה, רובם על פי החלטות ממשלה. לדוגמה: 80 מילון שקל לבאר שבע על פי החלטת ממשלה; 50 מיליון שקל לעוטף עזה על פי החלטת ממשלה; מוסדות ציבור בכל יישובי הפריפריה. אנחנו ערוכים להוציא הרשאות לכל הרשויות המקומיות לכל הפרויקטים, אם ההרשאה תאושר.
יוסי עדס
¶
הפנייה נועדה לתקצוב סעיף 06 במשרד הפנים בסך של 18,745,000 ₪ עבור תפעול משרד הפנים ותקציבי שכר. כמו שנאמר כאן לא פעם אחת, שכר נצפה בתחילת שנה ולא תמיד נצפה במדויק ולכן אנחנו מבצעים כעת תיקון.
בנוסף, יש דברים שונים בתפעול המשרד שמתוקצבים בפנייה הזו כמו הוצאות מחשוב, דרישות שהגיעו מהמשרד במהלך השנה.
בנוסף, יש כאן תקצוב של אגף לעדות לא יהודיות עבור מבני דת, הרשאה להתחייב בסך של כ-23 מיליון ₪ למבני דת בעדות לא יהודיות ו-14 מיליון ₪ במזומן הן להוצאות האגף מבני דת במזומן.
כמו כן, יש כאן תקציב של מיליון ו-241 אלף ₪ עבור תפעול הרשות למאגר ביומטרי.
יוסי עדס
¶
סעיף 1, כמו שרשום בפנייה, חלק גדול ממנו נועד להוצאות שכר וחלק להוצאות תפעול שעלו במהלך השנה.
יוסי עדס
¶
כי הוצאות שכר תוקצבו בתקציב. מסתבר שחלק מהוצאות השכר תוקצבו בחסר מסיבות שונות, הן בגלל הוצאות חד-פעמיות שהמשרד מוציא והן בגלל שלעיתים - - -
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
הוצאות חד-פעמיות, על פי ההתחייבות שלכם לבג"ץ, אתם אמורים להכניס לתוך התקציב. על פי ההתחייבות של האוצר לבג"ץ אתם צריכים להכניס כל הוצאה - - -
יוסי עדס
¶
ככל שידוע בעת בניית התקציב על הוצאות חד-פעמיות, אז אנחנו משתדלים להכניס אותן בבניית התקציב. הנושא הזה לא היה ידוע לי בעת בניית התקציב ולכן לא נכנס בבסיס התקציב.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
אני רוצה על כל פעם שהם אומרים שהם קיבלו את זה אחרי אישור התקציב, לראות את העותק מהבקשה שהגיעה לאוצר. מקובל?
יוסי עדס
¶
הפנייה נועדה לתקצוב מספר נושאים, ביניהם התקשוב הממשלתי בסך של כ-137 מיליון ₪ בהרשאה להתחייב. בנוסף, בפנייה הזו מתוקצבים תכנית "מורשת", תכנית "מרום" ותכנית "אגן העיר העתיקה" בירושלים בהתאם להחלטות הממשלה בנושא - - -
יוסי עדס
¶
חלק מהדברים כיוון שהמשרד היה צריך לעבוד מול משרדים אחרים ולתאם אתם על הנושא. מה שניתן היה לעשות, נעשה בעת בניית התקציב, את היתרה קיבלנו בפירוט לאחר בניית התקציב.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
כל הזמן אומרים "בניית תקציב, בניית תקציב" אבל הם לא בנו שום תקציב. כשאתה אומר בנייה, למה מתייחס?
שרית גולדשטיין
¶
תכנית "מרום" זו תכנית חומש רב-שנתית לפיתוח ירושלים בין השנים 2016-2012. התקציב המקורי של התכנית היה 290 מיליון שקלים
שרית גולדשטיין
¶
זו תכנית רב-שנתית בתקציב מקורי של 290 מיליון – שגדל עם השנים – שמתמקדת בשלושה נושאים מרכזיים: תיירות, פיתוח תיירות בדגש על עידוד של תיירות נכנסת לירושלים ולא תיירות פנים; פיתוח תעשיית ביו-טק והיזמות הטכנולוגית; ותחומים משלימים נוספים כמו עידוד האקדמיה הירושלמית, הגדלת מספר הסטודנטים בירושלים.
שרית גולדשטיין
¶
ידענו. התכנית הזו, במשך השנים, היא גם גדלה התקציב המקורי שלה היה 290 מיליון שקלים, עם השנים, כל פעם שיש פרויקטים חדשים, בעיקר זה קורה ביום ירושלים, מתווספים לה תקציבים נוספים עבור פרויקטים נוספים, לדוגמה: בפנייה הזו אצת יכולה לראות שיש 2.5 מיליון שקלים ממשרד הבינוי והשיכון עבור פרויקט של התחדשות עירונית.
היו"ר משה גפני
¶
אני רוצה לבקש מחבר הכנסת אראל מרגלית, אם הוא יסכים, לשבת אתך, לראות מהן התכניות האלה של פיתוח בירושלים ולדווח לוועדה.
שרית גולדשטיין
¶
דווקא לפי מה שראיתי הייתה כאן הרבה רצינות.
בימים אלה אנחנו מסיימים גם מחקר מלווה - - -
אראל מרגלית (המחנה הציוני)
¶
אבל גם תתגאי. אתה יודע שירושלים בפעם הראשונה אחרי שנים נכנסה לרשימת 50 הערים המובילות בעולם. נכון שהיא רק במקום ה-50 - - -
היו"ר משה גפני
¶
לפי הקדמת הפריימריז בליכוד צריך גם מימון מפלגות – גם את זה לא תקבלו עד שלא תביאו חברים.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
לא משנה, הם היו פה כשהיו עניינים חשובים להם. כשהיה יהודה ושומרון הם היו, כל יתר ישראל זה הרי לא חשוב, אז לא - - -
אראל מרגלית (המחנה הציוני)
¶
אבל אנחנו ביקשנו קודם אשראי לעסקים קטנים, אז הנה – יש לו אשראי למפלגות. התחלה טובה.
יוסי עדס
¶
האשראי למפלגות הוא על פי התיקון לחוק מפלגות שהועבר בכנסת הקודמת להעביר מימון המפלגות. בגלל בעיה טכנית, הנושה הזה תוקצב בסעיף 83 בעת בניית התקציב, וכעת אנחנו מעבירים את זה לסעיף 14.
יוסי עדס
¶
14 זה הסעיף שדרכו מועבר מימון מפלגות ובכלל זה דרכו יועברו מעכשיו והלאה גם הלוואות למפלגות.
הבעיה הטכנית הייתה שבעת תקציב המשכי לא ניתן לפתוח תקנה חדשה וא ניתן לפתוח מיון לדש לנושא של אשראי תקציבי ולכן זה תוקצב בתקנה קיימת שיש בה אשראי תקציבי, וכעת מועבר לסעיף 14.
היו"ר משה גפני
¶
הסבר מפורט.
מספר פנייה לוועדה 110 עד 111. משרד הכלכלה, שטיינמץ, בבקשה, תסביר. מה זה פנייה כזאת ארוכה? בסעיף ראשון אתם שמים פניות של נוער חרדי. לוקחים 2 מיליארד שקל ונותנים 4,500 לחרדים.
דוד שטיינמץ
¶
הפנייה נועדה לתקצוב הרשאה להתחייב בסך 24 מיליון שקל לצורך הכשרה מקצועית בתחום המלונות וקונדיטוריה וזאת בהתאם החלטת ממשלה. יש פה גם תקצוב של 20 מיליון שקל - - -
היו"ר משה גפני
¶
לא, זה נשאר. כשהיינו ברמת גן, בכפר המכביה, היה סיכום שמעבירים להם כסף. נכון? העברתם? אז מה אתם רוצים עכשיו כסף? העברתם כבר.
דוד שטיינמץ
¶
אנחנו נותנים להם קורסים כדי שהם יחיו.
תקצוב הרשאה להתחייב של 20 מיליון שקל לצורך תקצוב מרכז הכוון תעסוקתי לאנשים עם מוגבלות, לצורך עידוד התעסוקה. גם זה בהתאם להחלטת ממשלה.
אראל מרגלית (המחנה הציוני)
¶
איפה זה? יש אחד בבני ברק ויש בירושלים. בירושלים זה כבר קם? זה עומד על הרגליים כמו שצריך?
היו"ר משה גפני
¶
תענה תשובה. הוא שואל שאלה רצינית. אם אתה לא יודע, תבדוק, בגלל שבשעתו מרכז ההכוון בבני ברק קם בל בירושלים לא קם. שאול חבר הכנסת אראל מרגלית, ואותי לא מעניינים החרדים בכלל, אבל הוא שואל ואני דואג לזה שתיתן לו תשובה מדויקת: האם קם או לא קם, בגלל שעבדו עלינו פעם.
אראל מרגלית (המחנה הציוני)
¶
זה צריך לעניין אותך, סגנית המנכ"ל לענייני ירושלים, שרית. כל הסיפור של ההכוון התעסוקתי של החרדים בירושלים, דיברו עליו הרבה זמן, הקבה נושאים פה, והיה צריך להקים את זה. תקצבו את זה כבר שלוש פעמים וזה לא קם.
אנחנו רוצים לראות כי זה דבר שאנשים זקוקים לו, עומדים בתור כמו משוגעים, רוצים להיכנס לתכנית - - -
היו"ר משה גפני
¶
אני לא בעניין אבל אראל מרגלית צודק.
שטיינמץ, אתה רוצה שנצביע? אין בעיה יש אחד בעד ו-3 נגד.
דוד שטיינמץ
¶
זה הקמת שני מרכזים לעידוד ופיתוח עסקים קטנים ובינוניים בחברה החרדית בשיתוף עם הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים.
אראל מרגלית (המחנה הציוני)
¶
תעשה לי טובה, תגיד לנו את זה. אנחנו רוצים לדעת. אנחנו עובדים על זה שנים.
היו"ר משה גפני
¶
שטיינמץ, לחבר הכנסת אראל מרגלית יש שתי שאלות: האם מה שכתוב פה שקם, קם באמת. בגלל שבעבר אמרו קם על מה שלא קם, ואם קם - איפה קם?
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
משרד האוצר, בתגובה לבג"ץ, אמר: אנחנו נכניס. התחייב שמשרד האוצר יכניס כל הוצאה חד פעמית לתוך תקציב המדינה. ההתחייבות הזאת הייתה לפני שכתבתם את התקציב הזה.
דוד שטיינמץ
¶
נכון. אבל כל התוספות האלה נתנו לנו לאחר שהתקציב אושר, לאר שהוכחנו שאנחנו יכולים להתחייב על הכסף.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
עשירה בדפים.
אנחנו נראה שהם קיבלו החלטות לפני שהם הביאו לנו את התקציב וכל התקציב הזה היה בולשיט.
היו"ר משה גפני
¶
אל תענה לי, תענה לאראל מרגלית. מעניין אותי המרכז החרדי? מה לי ולחרדים? זה אראל מרגלית.
עלי בינג
¶
פנייה זו נועדה להעביר סך של 238,241 אלפי ₪ עודפים לסעף 33 משנת 2014 לשנת 2015. העודפים בהתאם לחוק יסודות התקציב - - -
עלי בינג
¶
אלה אותם עודפים שהוועדה אתמול. העודפים הגיעו לסעיף 32 כי בו הם נוצרו. מכיוון שסעיף 32 בוטל במהלך בניית תקציב 2015, הם עוברים עכשיו לסעיף 33 שבו באמת מתבצעת הפעילות של משרד החקלאות. "צער בעלי חיים" זה חלק מהפעילות של משרד החקלאות. אלה אותם עודפים שעוברים מסעיף 32 לסעיף 33.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
יש פה עוד שאלות. תמיכות ומחקרים רב שנתיים בחקלאות, בכפר ובתשתיות 330602 וגם 330601.
סיוון ינקוביץ
¶
- - - לוקחת את העודפים שהועברו אתמול לסעיף 32 - - - יש פה 20 מיליון שקל לסבסוד פריימת נזקי טבע, זה כלל ארצי לחקלאים בכל הארץ; 18 מיליון שקל לסבסוד פרמיית אסונות, זה לחקלאים בכל הארץ - - -
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
התמיכות האלה ל-2014? זאת אומרת שהגופים הנתמכים ב-2014 רק עכשיו יקבלו את הכסף שלהם?
סיוון ינקוביץ
¶
התמיכות בחקלאות עובדות ברובן לפי ביצוע. הנתמכים מקבלים כתבי אישור, אם זה כתב אישור שאומר שברגע שירכשו מכונה מסוימת הם יקבלו החזר חלקי של מימון של המדינה או ברגע שיעבדו את הקרקע שלהם בצורה מסוימת שמשמרת את הקרקע לדורות הבאים, הם יקבלו סבסוד מהמדינה או אם הם רוכשים פוליסות ביטוח לנזקי טבע, אז המדינה משתתפת במימון.
החקלאי מקבל כתב אישור מהמדינה שאם יבצע את הפעולה, הוא יקבל אחר כך את הכסף חזרה מהמדינה. אנחנו מוציאים את כתב האישור - - -
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
אם אנחנו היום לא היינו מאשרים, אז אולי הוא כבר הוציא את הכסף ולא היה מקבל אותו.
סיוון ינקוביץ
¶
במקרים של עודפים מחויבים, כן. במקרים על עודפים מחויבים החקלאי היה חייב לקבל את הכסף מהמדינה אם הוא ביצע את הדברים שהוגדרו בנוהל התמיכות שמזכים אותו בתמיכה. הוא זכאי ברגע שהוא מחזיק כתב אישור. זה כמו התחייבות לספק.
עלי בינג
¶
פנייה זו נועדה לבצע התאמות לביצוע במשרד החקלאות וכן את תוספות הבאות: תקצוב בסך של 37,750 אלפי ₪ עבור פעילות בעוטף עזה על פי הנחיית ממשלה מס' 2017; תקצוב הוצאה מותנית בהכנסה בסך של 46,171 אלפי ₪ עקב גידול צפוי בהכנסות של מנהל המחקר החקלאי; תקצוב סך של 30,077 אלפי ₪ בהרשאה להתחייב בהתאם להחלטת ממשלה 358 והמרת מזומן להרשאה להתחייב. במשרד החקלאות אנחנו מתאימים את הביצוע, כמו שהוסבר, קודם - - -
עלי בינג
¶
החטיבה להתיישבות, בהתאם להנחיית המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אי אפשר לתקצב אותה יותר בבסיס וכן כל המחויבויות הקודמות שיש לה – הרי אין לה התקשרויות חדשות - - -
עלי בינג
¶
אני רק אסיים את המשפט.
משרד החקלאות התקשר בהסכם עם החטיבה על מנת להעביר לה את תקציב בגין כל ההתחייבויות הקודמות וכן בגין ההתקשרויות שאושרו השנה בוועדת חריגים באישור המשנה ליועץ המשפטי לממשלה - - -
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
תסביר את 330501 היחידה לשילוב אוכלוסייה בדואית בנגב, ומה הקשר בין זה לבין משרד החקלאות? איך יכול להיות שתחת משרד החקלאות - - -
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
גם הבדואים, גם שירות לאומי – מה הקשר? בסוף, כל מה שהוא רוצה זה טרנספר לחתולים.
עלי בינג
¶
במסגרת החלטות ממשלה, גם 2025, הוקצו תקציבים לתשתיות-על לחברה הבדואית. תקצבנו את זה במזומן אבל בדיעבד התברר שעדיף לתקצב את זה בהרשאה להתחייב מכיוון שאלה פרויקטים ארוכי טווח, לבנות חלק מתשתיות כביש. לדוגמה, אחד התקציבים לכביש לוואדי אל-נעם. לוקח מספר שנים לבנות אותו ולכן יותר כדאי לתת הרשאה להתחייב. לכן גם כתבנו - - -
היו"ר משה גפני
¶
רגע. אני לפנייך עכשיו.
הרב רובינשטיין, אתה יכול לגשת לשולחן. ראש עיריית ביתר עילית. היה לנו פה דיון בבוקר לגבי הנושא שה ההתיישבות הצעירה והעברות לרשויות המקומיות. יש רביזיה שלי על העניין הזה ונמצא פה גם הרפרנט של האוצר. על נושא התיישבות צעירה יש רביזיה שלי.
אני רוצה לדעת האם אתם בביתר עילית מקבלים כסף על הנושא הזה של המעבר לרשויות המקומיות, התיישבות צעירה וכולי?
יוסי עדס
¶
ביתר עילית לא קיבלה בשנים עברו מהתיישבות צעירה. התיישבות צעירה ניתנת רק למועצות אזוריות או ליישובים שהם פחות - - -
יוסי עדס
¶
עבור התיישבות צעירה ניתן או למועצות אזוריות, יש את ההתיישבות הצעירה לרשויות ביו"ש שניתן או למועצות אזוריות ביו"ש או לרשויות קטנות מ-3,500 תושבים.
היו"ר משה גפני
¶
זאת אומרת, התיישבות צעירה ניתן לפי קריטריונים כאלה שהחרדים לא יהיו בפנים, בגלל שהחרדים הם יותר מ-3,500 והם לא מועצה אזורית. זאת אומרת שהקריטריונים תפורים כך שהם לא יקבלו. נכון?
היו"ר משה גפני
¶
אין לי טענות אליך, אתה עושה את עבודתך, הכול בסדר. אתה יכול בבקשה לבדוק לי איך נעשו הקריטריונים האלה? את מי רצו להוציא? את מי רצו להכניס? אתה יכול לבדוק, הרי אתה צריך לחזור עם תשובה גם לגבי הנושא של ה-20 מיליון שקל.
היו"ר משה גפני
¶
אני רק רוצה שתגיד לממונים עליך שאני לא מתכוון לשתוק על העניין הזה. זה לא יכול להיות. הדבר הזה פשוט לא יכול להיות. בסדר, שתקנו עד עכשיו.
היו"ר משה גפני
¶
משפטית, משפטית – אני לא סומך על המשפטנים. אני אומר לך שזה הולך לעבור בצורה הזאת. צריך להתנהל ביושר.
היו"ר משה גפני
¶
צריך להתנהל ביושר. יש לי תכנית להיות פה יושב-ראש הוועדה חודש-חודשיים ואני לא מתכוון שיעברו לי ככה מתחת לידיים אפליות כאלה על רקע - - -
היו"ר משה גפני
¶
למה אמרת בשקט? שלילי. לפרוטוקול: שאל חבר הכנסת מיקי לוי נאם ביתר עילית מקבלת מהחטיבה להתיישבות. אמר הרב רובינשטיין, ראש עיריית ביתר עילית: שלילי. פשוט.
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
אבל יש החלטות מועצה. למיטב ידיעתך, יש החלטות ממשלה ספציפיות לא למועצות מקומיות?
יואב אריאל
¶
בוודאי. היא שאלה אותי על בית אל למשל, אבל זו החלטת ממשלה ספציפית על העתקת בתים בבית אל.
יואב אריאל
¶
כדי שאני אעבוד בביתר – אני מקווה שזה לא יקרה, לא בביתר ולא בשום מקום אחר, בשום מקום עירוני – יש החלטת ממשלה ספציפית.
יואב אריאל
¶
התקציב של החטיבה – תקציב הליבה, אנחנו קוראים לו – הוא למועצות אזוריות בלבד. יישובים ומועצות אזוריות. נקודה. כל השאר, זה החלטות ממשלה - - -
היו"ר משה גפני
¶
קודם תגמרו עם המיצוי כושר השתכרות.
פנייה 124 עד 125, בבקשה. רגע, בוא רגע. סליחה רגע.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
לא יכול להיות שחברי כנסת מהליכוד לא יהיו פה בדיונים ואז ויבואו רק להצביע. זה כאילו חברי כנסת מזלזלים בעצמם.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
אתם לא יודעים על מה אתם הולכים להצביע, לא ישבתם פה עכשיו בדיון. תבקשו מיו"ר הוועדה שיקיים דיון כדי שתוכלו לשמוע על מה אתם מצביעים.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
מאיפה אתם יודעים על מה? אנחנו, עד שנכנסנו לדיון, לא ידענו על מה יהיה הדיון. קיבלנו את ההבהרות האלה עכשיו, איך אתה יכול לדעת על מה? אני ישבתי פה ב-15:00, קיבלתי את ההבהרות האלה ב-15:00. אתה ישבת, כנראה - - - אין שום סיכוי שאתה יודע על מה אנחנו מצביעים. יו"ר הוועדה לא ידע על מה אנחנו מצביעים.
היו"ר משה גפני
¶
אה, כן - - - את רוצה, יש לנו שני דרכים: יש לנו דרך – הבטחנו לאלקין שנעביר לו את - - -
היו"ר משה גפני
¶
את שתי הפנית של המשרד שלו. עכשיו, יש לי אפשרות או לבקש להאריך את המועד של הישיבה ונתחיל להצביע עכשיו - - -
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
אם אתה מבקש ממני להצביע על כספים שאני לא יודעת לאן הם הולכים, אני אצביע נגד.
היו"ר משה גפני
¶
מי נגד? לא עושים בחינות. זה לא חידון תנ"ך.
הצבעה
בעד פניות 104, 105 ו-107 – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – אין
פניות 104, 105 ו-107 – תכנית "מרום", נתקבלו.
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
¶
תתנגדו, תתנגדו לקליטה.
הצבעה
בעד פניות 31136-31132 – 5
נגד – 3
נמנעים – אין
פניות 31136-31132 – משרד הקליטה, נתקבלו.
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
¶
את באה לעשות לפריימריז הבאים שלך, זה מה שאת באה לעשות. מה, אנחנו לא יודעים?
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
¶
- - - כדי שאחרי זה תביאי את כל הקטעים לפריימריז שלך - - - אנחנו לא יודעים מה את עושה? תספרי את זה - - - לא לנו.
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
¶
תגיד לי, אתה היית מוכן לשבת שבוע מול הוועדה ולסיים בין המקומות הגבוהים בפריימריז? גם אתה היית עושה את זה.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
גפני, אני מבקשת שתבקש מיו"ר הקואליציה בוועדת הכספים להפסיק להתחצף פה אחרי שהוא לא ישב בישיבה והוא מעז לדבר ככה אל חברת כנסת שמגיעה לכאן בהתנדבות. אני מבקשת את התערבותך.