הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 121

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, ט' בטבת התשע"ו (21 בדצמבר 2015), שעה 12:05

הסכנה לסגירת הוסטל לשיקום אסירים ערבים "בית החסד"

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

ישראל אייכלר

מיכל בירן

ג'מאל זחאלקה

מאיר כהן

איימן עודה

עבדאללה אבו מערוף

באסל גטאס

דב חנין

סופה לנדבר

אוסאמה סעדי

עאידה תומא סלימאן

חנן פריצקי - מנהל אגף תקצוב, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

חנן רטמן - עוזר שר הרווחה והשירותים החברתיים

יעל אגמון - רפרנטית רווחה, אגף התקציבים, משרד האוצר

ליאנה מגד - עו"ד, משרד המשפטים

רות סינואני - מתמחה, הסניגוריה הציבורית, משרד המשפטים

יצחק דדון - מנכ"ל הרשות לשיקום האסיר

אריאל אבקסיס - מפקח ארצי, הרשות לשיקום האסיר

אלעד דהן - עו"ד, עוזר מנכ"ל הרשות לשיקום האסיר

פיני קבלו - סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי

חיאם קאעדן - סמנכ"ל למגזר הערבי, מרכז השלטון המקומי

ג'לאל בנא - הרשות הלאומית למלחמה בסמים

אגנס שחאדה
ג'מאל שחאדה

-
-

מייסדת בית החסד
מנכ"ל הוסטל בית החסד

אליאס סוסאן - מנהל הוסטל בית החסד

אנואר אבו סאלח - מדריך, עמותת בית החסד

עביר בכר - עו"ד, עמותת בית החסד

שושנה צמרת - עו"ד, עמותת בית החסד

רדא ג'אבר - עו"ד, ממונה חקיקה, לשכת עורכי הדין

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

אהובה שרון, חבר המתרגמים

הסכנה לסגירת הוסטל לשיקום אסירים ערבים "בית החסד"

ה-21 בדצמבר 2015, ט' בטבת התשע"ו, השעה 12:05, ברוכים הבאים חברי הכנסת. אנחנו מקיימים דיון דחוף על פי בקשתה של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה ועוד חברי כנסת שדיברו אתי.

הדיון הזה הוא דחוף כי באמת אני חושב שהנושא הזה הוא אקוטי והוא פוגע בשירות אדיר אמור לשרת מקום יחיד שקיים, מרכז כזה שאמור לשרת את האוכלוסייה הערבית ואני חושב שאסור לפגוע בו. אני מביע את התמיכה באופן אישי. ראש העיר התנצל על שהוא לא יכול להיות כאן אבל גם הוא בעד המשך הפעילות במלוא התנופה של המרכז הזה.

חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה.

תודה כבוד היושב ראש. אני חייבת להודות לך על ההיענות המהירה בקביעת הדיון ואני חושבת שלא במקרה ציינת בפתיחת דבריך שפנו אליך כמה מחברי הכנסת שלנו בנושא הזה. אני חושבת שלא במקרה נמצאים אתנו כל האנשים והנשים הנהדרות שפועלים ופועלות למען בית החסד.

אני חייבת לציין שכולנו מגויסים והתגייסנו מהר מאוד בנושא של סגירת הוסטל לשיקום אסירים בית החסד כי המקום מסמל עבורנו בדיוק את השם שלו. המקום הזה מסמל עבור האוכלוסייה הערבית ועבור הרבה שכבות מוחלשות לסוגיהן – אם אלה נשים, אם אלה אסירים משוחררים – מקום שתמיד סיפק תמיכה, סיפק אפילו מקום פיזי לשהות בו להרבה אנשים. מאז 1983, עת נוסד המוסד הזה, הוא פעל בכל מיני כיוונים כולל קבלת נשים מוכות עליהן הוא הגן ונתן להם ולילדים שלהן מענה. כמו כן, מאז עבד עם אסירים משוחררים למרות שלא באופן רשמי ולא דרך התקשרויות עם רש"א אלא מתוך מחויבות לנושא.

אני מאוד מקווה שתינתן רשות הדיבור לצוות הנהדר שמנהל את המקום כדי שנוכל לשמוע מהם וגם לשמוע ממי שנהנו מהשירות שהמקום מספק. הם נמצאים אתנו ואני חושבת שכדאי שגם הם ידברו.

נמצא ג'מאל שחאדה?

כן. האימא היא לא רק אימא של ג'מאל אלא היא אימא של כלל האסירים שנמצאים בהוסטל הזה. לפני פחות משבוע, ביום רביעי האחרון, השתתפתי באירוע תמיכה שהיה למקום ואני חייבת לומר שכאשר שמעתי את האסירים הבוגרים של המקום מדברים, ראיתי עד כמה המקום הזה היה חשוב להם ועד כמה שיחק תפקיד מכריע שלהם, בשיקום שלהם ובחזרה שלהם לקהילה.

ההחלטה לסגור את המקום, כבר דיברתי עם הרבה גורמים והבנתי שהשיקול העיקרי שעומד מאחורי סגירת ההוסטלים וההוסטל הזה במיוחד, אלה שיקולים כלכליים. שמעתי באירוע בו נכחתי שבעצם בית החסד קיבל משהו בין 2,500 ל-3,000 שקלים לחודש עבור כל חוסה.

הסכום היה 1,700 שקלים.

היה, אבל בשנה האחרונה קיבלו בין 2,500 ל-3,000 שקלים ואני חייבת להגיד שהייתי בהלם כי אני ניהלתי בעבר מוסדות לנשים נפגעות אלימות ואני יודעת כמה עולה למדינה חסות של נערה או נער במוסד וכמה עולה שהייה של נשים. מדובר בכפול שלוש או ארבע מכפי שניתן לבית החסד עבור כל העבודה הנהדרת והצוות המקצועי, השהייה וסיפוק כל הצרכים של החוסים במקום.

ההחלטה שמתבססת בעיקר על יסוד כלכלי כאשר העלות היא מינימלית, בעיני צריכה בדיקה מחודשת וצריכים להעמיד אותה בסימן שאלה גדול מבחינה מקצועית.

אני יודעת שהיום נמצאים חוסים באמצע תקופת השיקום שלהם ואני יודעת כבר מה יענו לי. יגידו לי: הכנו להם תכניות, אחרי סגירת בית החסד הם יצאו ויהיו להם תכניות בקהילה. אבל לצערי, אני חושבת שיש שני דברים שאנחנו לא שמים לב אליהם כאשר הדבר הראשון הוא שמעבר כזה באמצע תקופת שיקום , יפגע בתהליך השיקום של אותם חוסים שנמצאים כיום במקום. מצד שני, לא תמיד הפתרון של שיקום בקהילה הוא אפשרי לחלק מהאסירים. חלק מהאסירים חייבים – וזה לפי חוות דעת מקצועית שקיבלתי ושאני מכירה אותה מניסיוני הקודם, אבל רציתי עוד הוכחה – להיות במקום כי האסירים לא בכל המקרים יכולים להשתקם בקהילה מיד אחרי יציאתם.

עכשיו תגידו לי שיעבירו אותם להוסטלים אחרים שנמצאים אבל ההוסטלים האלה, עד כמה שידוע לי, הם הוסטלים מתמחים בהתמכרויות ולא בשיקום אסירים. כל מי שיודע ומבין בעבודה, יודע ששיקום וטיפול והתמכרויות, זה לא אותו דבר כמו שיקום אסיר בו יש את כל הנושא של העבריינות, לחץ חברתי, קשר עם המשפחה וכולי.

מאוד מפתיע אותי שסוגרים את בית החסד, מקום שנותן תשובה לאוכלוסייה שמונה 42 אחוזים מכלל האסירים הערבים במדינת ישראל. הם מהווים 42 אחוזים מכלל הערבים ששוהים בבתי הסוהר. כלומר, סוגרים דווקא את ההוסטל הזה היחידי ובינתיים עד כמה שידוע לי ממשיכים להחזיק בהוסטלים אחרים. יש הוסטל בירושלים, יש הוסטל לאסירות, ויש עוד הוסטל לאסירי אלמ"פ. כלומר, ההחלטה שמתבססת על רקע כלכלי לא עומדת בעינה כאשר מדובר על שלושת ההוסטלים האחרים. אני יודעת, תגידו לי שהם יקבלו אסירים משוחררים ערבים, אבל לצערי הרב אסירים משוחררים ערבים, צריכים לקחת בחשבון שהשיקום שלהם חייב להיות בקונטקסט התרבותי שלהם וקרוב למקום המגורים שלהם, היכן שאפשר לקיים יחסים אמיתיים ולא לעקור אותם מהקונטקסט התרבותי שלהם, להכניס לקונטקסט אחר ולהגיד כך משתקמים.

אני חושבת שבנושא הזה עומדים כמה צדדים שצריך לקחת אותם בחשבון, גם העניין הכלכלי, ואני לא מאמינה שטיפול בקהילה ישתווה – ובינתיים אני לא רואה שיש טיפול בקהילה – במיוחד ישתווה לטיפול בתוך ההוסטל, במיוחד כאשר אנחנו יודעים שמערכת הרווחה באוכלוסייה הערבית כמעט קורסת. היא על סף קריסה טוטלית. לרש"א עבור שיקום יש תשעה תקנים לעובדים סוציאליים בצפון או שאני טועה?

כשיגיע הזמן, אני אענה.

זה המידע שקיבלתי ועד כמה שאני יודעת, זה מידע מוסמך. יכול להיות שטעיתי ומדובר בתשעה תקנים נוספים בשנה האחרונה אבל בכל זאת, התכניות הקיימות בתוך הקהילה, כמה שיעובו, כמה שיוחזקו, לא ייתנו את אותו מענה מקצועי שניתן בתוך ההוסטל. כמי שעברה את כל החוויה של הפרטות, של תכניות רווחה, אני חושבת שנופלת כאן טעות חמורה. אסור לסגור את המקום הזה. אחוזי ההצלחה בשיקום במקום הזה הם גבוהים בהשוואה לכל ההוסטלים האחרים והגיע הזמן באמת למצוא את התקציב המתאים, אולי ברזרבות שמחולקות בימים אלה, אולי במשרד הרווחה.

נראה לי שהרזרבות מחולקות רק ליהודים.

כנראה. אבל המדינה לא מבינה שאם לא משקמים כמו שצריך, בסופו של דבר זה יחזור בעלויות הרבה יותר גבוהות גם לחברה מבחינה חברתית וגם למדינה מבחינת העלויות.

אני מאוד מקווה שנשמע כאן תשובות מרגיעותץ.

תודה. ברשותכם, נציגת האוצר בלחץ זמנים והיא ביקשה לומר כמה מלים. אחריה יתייחס חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה.

אני רק רוצה לתת כאן סקירה של המצב התקציבי של הרשות ושל המשרד. הרשות תוקצבה עד שנת 2015 ב-14 מיליון שקלים בבסיס התקציב. התקציב 2015 ו-2016 התקציב הזה הוכפל ועומד היום על 28 מיליון שקלים.

כל שנה.

כן. כל שנה. מדובר בתקצוב מלא על פי הדרישות התקציביות של משרד הרווחה. הם קיבלו את כל מה שהם ביקשו בסעיף הזה.

כמה כסף?

28 מיליון שקלים בבסיס ב-2015 וב-2016. בנוסף, בפניית סוף השנה של משרד הרווחה שאני עכשיו הולכת להעביר אותה בוועדת הכספים, יש עוד שני מיליון שקלים לטובת פרויקט מחשוב ברשות. מבחינת משרד האוצר, אנחנו תקצבנו את כל הדרישות של משרד הרווחה בנושא הרשות לשיקום האסיר וחלוקת התקציבים הפנימית מסך התקציב הזה היא במסגרת סדרי העדיפויות של המשרד.

שאלה אדוני היושב ראש. האם יש לך מושג האם הרשות לשיקום האסיר מתנה פעילויות מסוימות לפי תקציבים שהביאו חברי כנסת?

אני לא יודעת.

זאת אומרת, אתם מתקצבים הכול.

אנחנו בתקציב 2015-2016, בסעיף הזה, תקצבנו את דרישות המשרד במלואן.

זאת אומרת, לא יכולה להיות למשל דרישה של חברי הכנסת הערביים.

זה נשמע כמעט פלילי מה שאתה אומר.

מר פריצקי, הסכומים שנאמרו על ידי נציגת משרד האוצר, ואני לא מטיל ספק, כך מופיעים אצלך בתקציב?

כן. זה בדיוק הסכומים שמופיעים בבסיס תקציב משרד הרווחה.

28 מיליון פלוס שני מיליון.

28 מיליון שקלים בבסיס התקציב. בפניית סוף שנה, כפי שאמרה יעל, אותה אנחנו מעבירים עכשיו, יש לטובת פרויקט מחשוב תוספת של שני מיליון שקלים, בעקבות פרויקט מחשוב שעשתה הרשות.

וה-28 מיליון של שנת 2015 נוצלו במלואם?

כרגע, מבחינת הרשות, ה-28 מיליון מנוצלים במלואם. כן.

עבור כמה אסירים?

בפחות מחודש הצלחתם להדביק את הפיגור של 1 חלקי 12 של שנה שעברה?

לא. מבחינתנו היה ידוע, בעקבות סיכום אוצרי שנעשה כבר בשנה שעברה יחד עם המשרד ויחד עם הרשות, שתקציב 2015 יעמוד על 28 מיליון שקלים.

ולמרות זאת הוצאתם אחד חלקי 12? לכל אורח השנה הוצאתם 14 לחלק ל-12?

כמו שאתם מכירים, אחד חלקי 12 זה ברמת המשרד ולא ברמת תקנה בודדת. מבחינתנו ניתקנו בין תקנות אחרות ואנחנו נתנו כל הזמן לרשות מקדמות על החשבון. אחד חלקי 12 נמצא ברמת התכנית, ברמת המשרד, ובהתאם לזה אנחנו עבדנו.

האוצר, עת הוא תכנן להכפיל את הסכום, זה היה על פי בקשתכם?

כן. היה סיכום כבר בטיוטה המקורית שנעשתה לגבי 2015. היו הבנות בין משרד האוצר, משרד הרווחה והרשות לשיקום האסיר שהתקציב יעמוד על 28 מיליון שקלים.

28 מיליון שקלים, מה היה מיועד למרכז בחיפה?

28 מיליון שקלים נותנים תקציב מלא של הרשות לגבי סדרי העדיפויות בתוך הרשות. הרשות היא זו שעושה את סדרי העדיפויות שלה ואנחנו נשמע על זה בהמשך.

בין היתר לשם כך התכנסנו כאן ואנחנו די רוצים לשמוע גם תשובות פרטניות לגבי ההוסטל הזה.

מנכ"ל הרשות נמצא כאן.

כל חברי הכנסת ממהרים ולכן אני מבקש מי מתחיל ומי מסיים כי לא נוח לי. כולכם חברים שלי ואני מרגיש שכל אחד רוצה להגיד מילה.

השאלה אם זה דיפרנציאלי, כי עאידה אמרה שתקציב המוסדות שקולטים חוסים, הם מוסדות שמטפלים בהתמכרויות ובעניינים אחרים שלאו דווקא מתמזגים עם התפקידים שלנו היום. השאלה אם יש משהו דיפרנציאלי בעניין הזה.

לא. תרשום את השאלה ותענה אחר כך.

תודה רבה כבוד היושב ראש. זה ידוע ששיקום האסירים, מבחינת תוצאה והשקעה, זאת אחת ההשקעות הכדאיות ביותר. כלומר, כך זה בכל העולם ולא רק בארץ. בכל העולם ההשקעה בשיקום האסירים חוסכת כסף רב ומקטינה באופן משמעותי את העבריינות. זה מוכח ועל זה אין עוררין. כל השקעה והגדלת השקעה, היא דבר מבורך ולטעמי צריך להשקיע הרבה יותר.

אני רוצה לספר לך כבוד היושב ראש. הייתי בפגישה עם מפקד בתי הסוהר, נציב שירות בתי הסוהר, והוא אמר שמשקיעים הרבה בבתי הסוהר בשיקום אסירים, בלימוד מקצוע, בגמילה מסמים וסיפר לי סיפור. אמרתי לו שכל מה שהוא עושה, האסיר יוצא מבית הסוהר וזה מתאדה אם אין מסגרת שתקלוט אותו בחוץ. לכן בעצם אנחנו נמצאים במיוחד לגבי האסירים הערבים הפליליים עם השקעה שהולכת לאיבוד כי רובם המכריע, למרות ההשקעה – ונעשית השקעה בבתי הסוהר אבל צריך להשקיע יותר – יוצאים החוצה ואין מי שיקלוט אותם ואין מי שיטפל בהם. יוצא שכל ההשקעה שהושקעה בהם בבתי הסוהר מתאיידת ואנחנו רואים שהם חוזרים שוב לבית הסוהר.

היום יותר מארבעים אחוזים מהאסירים הם ערבים. הם יוצאים מבתי הסוהר, יש את המסגרת של המחסה ויש מסגרות אחרות כמו טיפול בקהילה וכולי. בבית הסוהר היום התפתחה התמחות שאומרת להפנות אנשים למקומות הנכונים. כלומר, יש אנשים שזקוקים למחסה, יש אנשים שזקוקים למכון גמילה ויש אנשים שזקוקים לטיפול בקהילה, לפי הבחנות ולפי מצבו של האסיר ובאיזה מצב שיקום הוא נמצא. אין חילוקי דעות לכך – וחבל שנציגי העובדים הסוציאליים בבתי הסוהר לא נמצאים כאן – וכולם אומרים פה אחד שיש מאות אסירים שזקוקים למחסה נוסח בית החסד. כלומר, אנחנו לא אומרים שזה תחליף של כל עניין שיקום האסיר אלא אתה לא יכול להחליף אותו במשהו אחר לא בארץ ולא בשום מקום בעולם. אני יודע, שמעתי שמשקיעים במקומות אחרים, בסדר, טוב מאוד, אבל המקום הזה דווקא בא לטפל במצבים הקשים, במצבים שזקוקים לטיפול אינטנסיבי והמסוכנות שם גדולה יותר. אלה שהקימו את המקום משקיעים. יותר ממחצית הכסף שמושקע באסירים בא מתרומות שגברת אגנס שהיא שוויצרית במקור, והיא ובעלה זיכרונו לברכה גייסו הרבה תרומות כדי להקים את המקום הזה ועדיין מגייסים. כלומר, הרשות לא מכסה את כל העלות אלא מכסה פחות מהעלות. כלומר, הם תורמים. יש כאן עניין של תרומה.

דווקא את בית החסד היה צריך לשמור כי הוא דוגמא. אחוז ההצלחה בשיקום במקום הזה הוא הגבוה בארץ ומתפתח כאן פיילוט של מודל כיצד לטפל בעניין הזה. זה פרויקט שיש להעתיק אותו כדי לענות על הצרכים.

לא להרוס אותו.

צריך לעשות עוד כמה מקומות כאלה וללמוד מהניסיון האדיר שנצבר שם, גם של עובדים סוציאליים שלמדו ועושים ואחר כך עוקבים אחרי האסיר. הם יספרו לך מה הם עושים. זה פנינת חסד. את המקום הזה צריך לחזק, צריך להרחיב את מספר האנשים שנמצאים בו, להרחיב את מספר המיטות. הם יכולים לקלוט עוד יותר אנשים והם יכולים לטפל בעוד יותר אנשים במעקב בקהילה. אני חושב שזה מה שצריך לעשות. אסור לפגוע במקום הזה.

כבוד היושב ראש, כל אדם הוא עולם ומלואו וכל המציל נפש אחת, לא רק מישראל, כאילו הציל עולם ומלואו.

אני מבקש מהרב אייכלר לתקן אותך. הוא מדבר על כל נפש.

הוא מדבר על מדינת ישראל וכל אזרחיה.

יש לנו בעיה חברתית קשה מאוד והיא לא רק בעיה של החברה שלנו אלא היא בעיה של כולם. יש אחוז גבוה מאוד עבריינות ופשיעה בישובים הערביים. ראש הממשלה אמר לנו שחמישים אחוזים מהעבריינים הם אצל הערבים ורק חמישה אחוזים מתקציב המלחמה בפשיעה מושקע בישובים הערביים. יש כאן ארבעים אחוזים של אסירים וארבעים אחוזים מתקציב הרשות צריך להיות מושקע כאן.

לכן שאלנו האם זה דיפרנציאלי.

לא. זה לא דיפרנציאלי. זה דווקא שוויוני.

מה ההבדל בין עבודה בשיקום לבין עבודה אחרת? בעבודה בשיקום יש לך ציבור שאתה יודע שחלק גדול ממנו עלול לבצע פשעים ולחזור לבית הסוהר. כלומר, טיפול ממוקד ביותר, לא משהו דיפוזי, לא הרצאות בבתי הספר נגד עבריינות אלא אתה מטפל באנשים טיפול אינטנסיבי כשאתה יודע שהסיכויים שהם יחזרו עוד פעם ויבצעו פשע הוא גבוה מאוד. אין לך עוד ציבור כזה שאתה יכול לטפל בו טיפול אינטנסיבי ושם צריך להשקיע יותר, הרבה יותר כי התוצאה היא מניעת פשעים באחוז גבוה מאוד. איפה יש לך השקעה היום כל כך ברורה וכל כך חד משמעית?

כבוד היושב ראש, הייתי הרבה שנים בכנסת אבל דבר אחד לא הבנתי היום. איך קורה שיש יותר כסף - אין כסף. כאשר מכפילים תקציבים – אין תקציב. את זה לא הבנתי. תודה.

לא קראת את דוח העוני.

אני רוצה לברך את הגברת אגנס שחאדה על כל מה שעשית. מהמעט ששמעתי, מגיע לך ולבעלך זכרונו לברכה כל התודה. ממה שקראתי לקראת הדיון, תודה לך על כל העשייה שלך בארץ שלנו. תודה.

דוקטור אבו מערוף.

תודה רבה כבוד היושב ראש. אני חושב שיהיו הרבה מלים מיותרות אחרי הדברים של עאידה וג'מאל אני מצטרף אליהם. אני אומר כמה משפטים. בעניין של בית החסד אני אישית מעורב. הייתי שם לפני שנה וחצי וביקרתי הרבה פעמים כבן אדם ולא כרופא. הם לא הכירו אותי אבל הייתי שם ואני יודע איך הם עובדים שם ומה עושים. אני יודע שהמקום הזה, בשורה התחתונה, אסור לסגור אותו. אם אנחנו מדינה, כנסת, ועדת רווחה ועבודה, שיקום אסיר אחראים כלפי אנשים, צריך לעשות הכול כדי שהמקום הזה לא ייסגר. אני לא אספר לכם למה הייתי שם כמה פעמים.

אני לא מדבר על מה שהם עושים אבל הם עושים עבודת קודש ואלה עובדות.

שאלה לאוצר. אם יש לכם ביקורת או ויכוח על הכספים שנותנים לרשות לשיקום האסיר? זה לא רק עניין דיפרנציאלי בכסף.

לכן בשורה התחתונה אני אומר שאנחנו חייבים לעשות הכול שהמקום הזה ימשיך לעבוד. אם אתם רוצים לדבר במפורט על הניסיון שלי במקום ולמה הייתי שם, אני לא מדבר כדי לתת שבחים לבית החסד, אבל זה חסד פשוטו כמשמעו. את המקום הזה חייבים לשמר. משרד הרווחה, הרשות, משרד האוצר, משרד הבריאות, חייבים לקבל החלטה שהמקום ממשיך לעבוד והמדינה חייבת למצוא תקצוב למקום הזה על מנת שימשיך לפעול. תודה.

מנכ"ל בית החסד.

מנכ"ל בית החסד. אני הייתי מאוד מקווה שבדיון כזה נשב אנחנו והרשות באותו צד כדי לדאוג ליותר תקציבים עבור האסירים.

זה שולחן כמעט עגול.

דיברו כאן כמעט על הכול ואני אציין רק כמה עובדות אישיות. קודם כל, בית החסד הוקם בשנת 1982 והוא היה ההוסטל הראשון שהוקם על ידי אימא שלי שהגיעה משוויץ, עזבה שם את הכול כדי לשרת את האנשים שם, ואבא שלי זכרונו לברכה, מתוך אמונה ושליחות.

אבל הייתה גם אהבה.

בטח. בלי אהבה אי אפשר להקים כלום. מאז הקמת הבית, מעל 900 אסירים עברו בו. זה מקום שלא רק מטפל באסירים אלא אנחנו מסייעים למשפחות נזקקות ונוער במצוקה. במשך השנים היו התקשרויות עם רשות שיקום האסיר כגוף האחראי על שיקום האסיר.

אמרת שאתם מטפלים גם באסירים וגם בנוער, זה בנפרד.

בנפרד, אבל זה חלק מהפעילות שלנו. אנחנו מסתכלים על זה בצורה הוליסטית. אי אפשר לטפל רק באסיר ולזנוח את המשפחה או את הילדים ולכן מנסים לטפל גם בדברים אחרים.

מה שקרה זה שבשנת 2011 פנו אלינו מרשות לשיקום האסיר כדי לטפל בחברה הערבית כי ההוסטל האחר שהיה פתוח, נסגר בצו משטרה.

איפה הוא היה?

בחיפה. אנחנו הרגשנו את המחויבות שלנו כלפי האסירים וכשותפים לרשות לשיקום האסיר, קיימנו את שיתוף הפעולה ומאז יש חוזה התקשרות שנתי עם הרשות לשיקום האסיר.

כל הזמן היו הפניות אלינו באינטנסיביות. המקום הוא מקום של 24 שעות טיפול, שבעה ימים בשבוע, יש לנו מדריכים ויש לנו עובדים סוציאליים. אחד המדריכים שנמצא כאן אתנו הוא בוגר ההוסטל והיה מטופל אצלנו.

מי זה?

אנואר. הוא כיום חלק מהצוות. לצערי כל הזמן היו טענות ובעיות עם התקציב. ב-2 בנובמבר קיבלנו את המכתב שאומר שמפסיקים את ההתקשרות עם בית החסד ולדאבוני זה הגיע שבועיים אחרי שקיבלנו מגן שר הרווחה על העשייה שלנו. ב-15 לאוקטובר קיבלנו את המגן משר הרווחה בכבודו ובעצמו.

מי היה אז השר?

עדיין. חיים כץ.

בזמן שאתם מקבלים תשבחות על הפעילות שלכם, סוגרים את התקציב.

כן. קיבלנו גם מנשיא המדינה ומשירות בתי הסוהר.

לא יאומן.

אבל לא הם אשמים.

זה חוסר רציונאליות של המערכת.

גם אחרי המכתב הרשמי שקיבלנו, היו עדיין הפניות לבית החסד של אסירים שמבקשים טיפול. תקופת השהות והטיפול עצמו הוא תשעה חודשים שהות בתוך המסגרת, שחלקו מתקצבת הרשות לשיקום האסיר ואת השאר אנחנו מממנים, ואחר כך, לפי התכנית, יש שנת מעקב שהרשות כלל לא מממנת אלא אנחנו מממנים אותה וזה לפי תכנית השיקום שמוגשת לוועדות השחרורים.

לא נעים לשאול אותך מספרים.

3,000 שקלים לאסיר.

זה רק מ-2014. מתחילת 2014.

נכון.

לפני כן זה היה פחות.

נכון. אנחנו תיקנו את זה.

מה התקציב הכולל שאתה מקבל ממשרד הרווחה וכמה אתה מוסיף?

ב-2014 הסכום היה בסביבות 450 אלף שקלים שהיינו אמורים לקבל מהרשות לשיקום האסיר וחסרים עוד חודשיים אחרונים.

כמה עולה לך אחזקת הבית?

עולה כמיליון שקלים.

מיליון ומאתיים אלף שקלים.

כן.

את שאר הכסף אתה מקבל מתרומות?

תרומות. מאז ההקמה שלנו אנשים מאמינים בעשייה שלנו בארץ ובחוץ לארץ ומגייסים תרומות לעשייה הזאת. כאשר נקלענו לבעיות תקציביות המשכנו כי אנחנו מאמינים שאנשים אלה חייבים את המקום הזה ולא רק בית החסד, בית החסד בפרט אבל הוסטל הוא כלי מאוד משמעותי בשיקום אסירים מרקע מסוים כדי להשתלב בחברה. העלויות לשיקום בהוסטל הרבה פחות מהעלויות של אסיר בתוך בית הסוהר. אני לא מדבר על שיקום אלא על עלויות אחזקת אסיר בבית הכלא.

שהמדינה משלמת.

שלושת החבר'ה שנמצאים כאן, יש להם רקורד של מעל שישים שנות מאסר ביחד. תחשבו את זה ביחד ותראו כמה עולה אסיר במשך חודש לשירות בתי הסוהר, כמה הם עלו למדינה וכמה הם עולים בשיקום. היום אחד מהם עובד אצלנו בבית החסד ושניים עובדים בחברה וחוזרים למשפחה שלהם ורוצים להתקדם בחיים.

אתה יודע להגיד לנו את המספרים של כמה זה חוסך?

תשעה מיליון אחזקת שלושת האסירים במשך שישים שנים.

אסיר עולה למדינת ישראל 110 אלף שקלים לשנה. חלקו את זה ב-12, יוצא בערך 9,000 שקלים. שיקום האסיר משלם 3,000 שקלים שזה שליש. בכל מקרה הרבה יותר טוב שהוא יהיה בשיקום שזה עולה למדינה הרבה יותר זול.

קח בחשבון גם את המשפחה.

הוא יכול לשבת עשר שנים בכלא ומספיק לו שיקום של שנה.

חברת הכנסת תומא, את צודקת במיליון אחוזים. בתוך זה אין את החישוב והתכלול של המשפחה והרווחה כאשר המשפחה הופכת להיות מטופלת בה. יש עוד הרבה מרכיבים אבל המספרים שאנחנו מכירים ברווחה, אלה המספרים האלה.

אדוני היושב ראש, אני רוצה לומר משהו. יושב כאן ז'ק דדון מהרשות לשיקום האסיר. אנחנו צריכים שני דיוני עומק. אני כשר הרווחה השתדלתי להפסיק את ההפרטות המטורפות האלה כי זה בדיוק הסיפור. המדינה כל שנה מנסה להתנער מהאחריות שלה. כשאני נכנסתי, התקציב היה 14 מיליון שקלים ואנחנו העלינו אותו ל-28 מיליון שקלים. יש התחייבות לעוד שבעה מיליון שקלים לאיש הטוב הזה שאני חייב להגיד בענווה גדולה שהוא עושה עבודה מצוינת. יש התחייבות, אדוני היושב ראש, לתקציב 2016 לעוד שבעה מיליון שקלים בדיוק כדי לייצר מצב שמה שעמותות מהסוג הזה משיגות, זה לנשמה יתרה ולא לקנות את האוכל ואת הדברים הבסיסיים. אגב, בשום מקום בעולם אין – ובדקנו את זה במדינות הנאורות, במדינות ה-OECD – שכספי העברה לשיקום אסירים הם בצמצום כמו במדינת ישראל. בדקנו את זה בגרמניה, בדקנו את זה בצרפת, בדקנו את זה באנגליה. אין שום יחס בין מה שהממשלה הישראלית מעבירה, או משרד הרווחה, לבין מה שעובר במקומות אחרים. אגב, זה היה הרבה פחות ואנחנו העלינו את זה בשנת 2014 ב-3,000 שקלים אבל הדלתא הזאת עדיין נשארת.

צריך לקבל כאן החלטה ושבאמת תצא מכאן בקשה לשר הרווחה להמשיך בהעלאת התקציב. התקציב צריך להיות, נדמה לי, 35 מיליון שקלים כדי להתחיל לעשות. אנחנו הוספנו עשרים עובדים סוציאליים, עשינו המון דברים לטובת העניין, אבל לצערי בבסיס המדינה הולכת וסומכת יותר על העמותות והעמותות האלה יקרסו והחבר'ה האלה יחזרו לכלא. חד וחלק.

אני מבקש לתת את רשות הדיבור לרשות לשיקום האסיר.

אני מבקש לסיים את דבריי בעוד משפט או שניים.

בבקשה, אבל אנחנו מוגבלים בזמן.

כרגע יש לנו 12 מטופלים שנמצאים באי ודאות וחלקם קיבל פנייה מהרשות לשיקום האסיר על תכניות חלופיות אבל כפי שהזכירה חברת הכנסת עאידה תומא, לא כל מה שהוצע מתאים למצב בו הם נמצאים וחלק מהוועדות עדיין מחכות לתכניות תואמות.

מכאן אני פונה למשרד הרווחה, לרשות לשיקום האסיר ולאוצר להתחשב עוד פעם בהחלטה הזאת ולשנות אותה כי זאת גזרה שפוגעת בהרבה אנשים ובהרבה מקומות שצריך לטפח אותם כי הם נותנים מוטיבציה להרבה אנשים לעשות חברה טובה יותר ואכפתית יותר. תודה.

תודה. בבקשה. מר דדון.

היושב ראש ביקש קצת הומור ואני אפתח בכך. שאלו את נפוליאון למה הוא הפסיד בקרב והוא ענה שיש לו אלף סיבות, הראשונה – לא הייתה לי תחמושת, השאר לא חשוב. אחר כך אני אעשה לזה הקבלה.

אדוני היושב ראש, אני ממש מציע שהדיון הזה לא יהיה נקודתי אלא דיון מסיבי לעומק ברוח הדברים שאמר חבר הכנסת מאיר כהן וזאת מסיבה פשוטה: הבעיה היא בעיה של כלל האסירים במדינת ישראל. התקציב שעומד לרשות הרשות איננו מתאים לשום דבר ואני יכול לפרט ולהרחיב כאן ולומר מה אנחנו עושים ואיך הגענו למצב הזה. חייב להיות דיון יסודי ומעמיק שהמדינה תבוא ותגיד זאת ההיכרות שלנו, כן מכירים או לא מכירים. אם לא מכירים, בוא נסגור את הרשות. הרי הרשות הוקמה למטרה מסוימת והיא הוקמה כדי לשקם אסירים. נאמרו כאן מספרים.

עכשיו אמר נציג האוצר שקיבלתם מה שביקשתם.

ברשותך, תכף תשמע. לא קיבלנו את מה שרצינו, אבל נעזוב. בזמנו של השר מאיר כהן הגשנו תכנית תלת שנתית מותנית כל שנה בתקציב עולה מה הוא היקף האסירים שאנחנו נטפל בהם. בשנת 2016 אני נעצרתי ואני חייב לפתור את הבעיות. עומדות לפני מספר סוגיות לטפל בהן ואני כבר ממהר ואומר שבית החסד עושה עבודה נפלאה. אני מסכים אתו, אנשים מקצועיים, טובים ומוטב שיישארו, אבל כמנכ"ל אני צריך לקבל עדיפויות. אני חייב לקבוע מה אני עושה ומה אני משרת, האם אני מפטר עובדים, האם אני סוגר מסגרות שהחוק מחייב אותי להחזיק.

על פי חוק במדינת ישראל, חוק הרשות, אני צריך לטפל באסיר, במשפחתו, בילדים שלו אבל אני לא מגיע לשם בכלל. לא מגיע. יש לי עוד הרבה תפקידים.

בכל מקרה, בוא נתמקד בבית החסד. מה עושים לגבי בית החסד עכשיו.

כמה יש במגזר הערבי חוץ מבית החסד?

לא. אני לא רוצה.

הוא מדבר על סדרי עדיפויות.

לא הייתי רוצה לפתוח את הדיון. אני רוצה לצאת מכאן עם החלטות.

הוא מדבר על סדר עדיפויות. אם במגזר הערבי יש בית חסד, כמה יש כאלה במגזר הערבי?

אמרנו שאין פרופורציה.

סדר העדיפויות הוא שסוגרים את הבית היחיד במגזר הערבי. זה סדר העדיפויות שלך.

התכנסנו כדי לפתור את הבעיות של בית החסד. תרשו לי לנסות להגיע לזה. אני בעד הדיון העקרוני הכללי שיש לו מקום, ואני בטוח שנעשה אותו, אבל לא עכשיו. בואו ננסה כרגע להתמקד ולראות מה עושים עם בית החסד במצב הנוכחי.

עוד משפט אחד ואני ניגש לזה. המצב ברשויות הוא הרבה יותר חמור. אני מוציא אסיר ואני מטפל בו והוא מגיע לישוב שלו ואין לו יחידת סמים, אין לו תעסוקה זמינה, אין לו מרכז טיפול, אין מרכז לאלימות, אין כוח אדם מקצועי, אין קשר. המצב הוא לא טוב ואז אנחנו שוברים את העיקרון הקדוש שנקרא הרצף הטיפולי בין הכלא לבין הרשות ואז התופעה היא פשוטה, דלת מסתובבת. החבר'ה חוזרים וזה עולה למדינת ישראל – מאיר, ברשותך אני מתקן אותך – מעל 170 אלף שקלים לאסיר בכלא בלי המשפחה שלו. אנחנו ברשות מוציאים 28 אלף על כל אסיר.

כנראה שעכשיו נותנים להם ממש אוכל טוב, אם בשנה זה עלה ל-170 אלף שקלים.

בית החסד הוא לא הוסטל שלנו אלא הוא התקשרות.

אתה כנראה היית עם יד קמוצה.

אנחנו קשורים עם בית החסד בהתקשרות עסקית. אנחנו מביאים אסירים, משלמים להם, ואני מזכיר לבית החסד שכאשר אני הגעתי לרשות הם קיבלו 1,700 שקלים ואני העליתי את הסכום בשתי מנות, מ-2,400 שקלים ל-3,000 שקלים.

כמה משלמים במקומות האחרים?

אין לי כי שאר ההוסטלים היו של הרשות או של המדינה.

וכמה עולה שיקום אסיר בהוסטלים האלה?

ברשות, אני עולה ל-28 אלף שקלים בשנה. לנגד עיני עומדת סוגיה, האם אני אמשיך לטפל ב-15 אנשים - - -

דרך אגב, זה תת תקצוב.

ודאי.

צריך להשקיע יותר מ-28 אלף.

חברים, יש לי גילוי נאות. אני הייתי אחראית להקמת ההוסטל בבאר-שבע. תאמינו לי שאני יודע כל דבר ואלה לא הסכומים שהיו. הקרן שניהלתי שיפרה את זה אבל זה היה ברור שזה תת תקצוב אבל לצערי אין מספיק.

אני נמצא כרגע במצב נתון, בתקציב נתון, ואני צריך לקבל החלטות. אז אני מקבל החלטה, כמובן לא שרירותית. אני יושב עם קבוצת דיון מאוד מקצועית - - -

מה ההחלטה שקיבלת?

להפסיק את ההתקשרות עם בית החסד.

מתי?

מתי מסתיים החוזה?

בסוף 2015.

מהיום להיום?

לא. קיבלו הודעה מסודרת.

עד עכשיו שילמת.

אני משלם עד האגורה האחרונה.

עבור כמה אסירים משוחררים?

15.

בעוד חודשיים הם היו צריכים למצוא פתרונות ל-15 אנשים.

לא הם אלא אנחנו, ברשות. יושב כאן המפקח הארצי שלי והוא יכול לתת הרצאה מקצועית. אני לא רוצה להיכנס כאן למה שנאמר.

לא. תנו תשובות קטנות. ל-15 אנשים שנמצאים היום בבית החסד, יש פתרונות.

הרשות דואגת. אנחנו דואגים.

הם מסודרים?

אנחנו דואגים עוד מזמן. אגב, יש לי כאן רשימה מסודרת שמית.

איפה הם יהיו? בלי להגיד שמות.

אנחנו מפנים אותם. פנינו למשרד הרווחה, פנינו לקהילה ובקהילה יש הרבה גופים שמטפלים ולא כמו שנאמר. אנחנו נמצה עם כולם, ולא יהיה אדם אחד שלא יקבל את הטיפול שלו עד הסוף.

אבל לא אמרת מילה על איכות. האיכות, זה כבר לא מעניין.

אנחנו חלוקים.

מדברים על ראשים, כאילו מדברים לא על בני אדם.

למה אתה אומר את זה?

אני אומר לך כי לא יכול להיות שהמקום הכי איכותי בארץ - - -

אומר לך את זה איש חמלה ברמה הכי גבוהה על האדמות.

אנחנו מדברים על עוד שבוע.

אתה מתעלם מהנקודה שמדובר כאן במוסד שהוא מנטלית וחברתית מבין את האסירים ואתה סוגר אותו.

אני חלוק על מה שאתה אומר.

אתה מתעסק עם המקום הזה בהתקשרות חיצונית, כלומר, הם לא כל כך חשובים. אני משריין עבודה למי ששייך לי. כלומר, אתם מתנתקים לחלוטין מהמילה איכותי. מדובר בבני אדם, מר דדון, שיש לך חמלה ואני לא מטיל ספק בכך שיש לך חמלה.

אם לא היו לך בעיות תקציביות, המקום הזה היה נשאר פתוח?

כן.

ב-28 מיליון שקיבלתם ב-2015, אתם שילמתם עבור בית החסד ואתם מקבלים ב-2016 את אותם 28 מיליון שקלים, אז למה שלא תמשיכו? למה ילך הכסף שאתם מקבלים?

שאלו כאן מה המצב שלנו בסוף השנה. אנחנו בגירעון של מעל חמישה מיליון שקלים. את זה לא אמרו. חבל שהרפרנטית של האוצר לא כאן.

אבל פריצקי נמצא כאן והוא יכול לתת לנו תשובה. פריצקי הוא איש משרד הרווחה. הוא חשב המשרד.

תקציבן המשרד. יש הבדל בין השניים.

בשבילנו זה אותו דבר. הכסף אצלך.

הכסף אצלי אבל אני לא משלם אותו. זה ההבדל. אני חייב להגיד שני משפטים קצרים. ראשית, תקציב הרשות, כמו שאמרנו, הוא 28 מיליון שקלים ומבחינתנו זה באמת גידול מאוד משמעותי.

איימן, מי האורחים שלך?

מאום אל פאחם. אמרתי להם שיבואו להתרשם. עכשיו הם ישמעו אם נעזור לערבים או לא נעזור.

כיהודי אני אומר לכם ברוכים הבאים לישיבה. אהלן וסהלן. ברוכים הבאים. בעיקר ברוכות הבאות.

התקציב, כפי שאמרה הרפרנטית של האוצר, גדל ל-28 מיליון שקלים אבל כמו שאתם מכירים את משרד הרווחה, לא מהסעיף הזה אלא מהרבה מאוד סעיפים אחרים, בכל נושא ובכל דבר הצרכים הם הרבה יותר גדולים באופן מאוד ברור. אנחנו מבחינת הרשות, כמו שאמר גם חבר הכנסת מאיר כהן לשעבר שר הרווחה, התקציב גדל ל-28 מיליון שקלים.

הוכפל.

הוכפל ל-28 מיליון שקלים.

היה 14 מיליון שקלים והכפלנו ל-28 מיליון שקלים.

תקופה מאוד ארוכה הוא היה 14 מיליון שקלים והגענו ל-28 מיליון שקלים, אבל גם בתקציב הזה הרשות לא יכולה לעשות את כל מה שהיא רוצה. אני חייב להגיד שעל פי היעדים של המשרד, המשרד, גם בתקופתו של השר מאיר כהן וגם בתקופה זאת, אנחנו מדברים הרבה יותר על השילוב בקהילה. אנחנו חושבים שיש דגש מאוד מאוד גדול לשילוב בקהילה. אני אומר שמבחינת עלות תועלת, חייבים להגיד שההוסטלים הם משאב חשוב אבל הוא משאב מאוד מאוד יקר באופן יחסי ואנחנו רואים שאם אתה מסתכל לטווח ארוך ואתה מסתכל על מדיניות, אנחנו רוצים להתמקד בהרחבה של הרבה מאוד שירותים בקהילה. זה חלק מהיעדים של הרשות ולשם בעיקר אנחנו חותרים.

שוב, לגבי ה-28 מיליון שקלים, כרגע זה המצב בשנת 2015 וב-2016. המטרה היא כמובן בכל תקציב שאנחנו מקבלים להגדיל.

הייתה התחייבות להוסיף עוד שבעה מיליון שקלים.

יש ויכוח לגבי ההתחייבות, אם הייתה התחייבות, כן או לא, אבל אני לא רוצה כרגע להיכנס לזה.

כאשר אמרה הרפרנטית שלכאורה מיצינו את כל הדרישות של משרד הרווחה, זה נכון מה שהיא אומרת אבל זאת לא כל התמונה כי מבחינתנו, בשורה האחרונה, משרד הרווחה מקבל סכום תקציב מוגבל ובתוך סכום התקציב המוגבל הוא חייב לתעדף את השירותים שהוא מקבל. מהבחינה הזאת, תוספת של 14 מיליון שקלים כפי שנמצאת בבסיס, היא הייתה מה ששמנו. כמובן שאם היינו יכולים, היינו שמים יותר.

שר הרווחה שלח לנו את העוזר האישי שלו. אתה יכול לומר לנו מה מדיניות השר בנושא הזה?

אני רק יכול לחזק את דבריו של חנן פריצקי. אני מניח שככל שאנחנו נתקדם בתוך השנה, ואם יהיו גירעונות או כיסויים שאנחנו נצטרך לעשות, אם נוכל, אבל תכניות העבודה של הרשות, כמו שאנחנו אישרנו אותן בלשכת המנכ"ל - - -

אתם נפגשתם פעם עם האיש הזה?:

אני שואל את דדון. השר פגש אתו לגבי הסוגיה הזאת? הייתה פגישה?

לא. לא הייתה פגישה.

אני שואל לגבי עכשיו לגבי המצוקה הזאת של הסגירה.

יש התנגדות במשרד שהמרכז הזה ימשיך לפעול?

אני מציג שז'ק ישיב על העניין. במסגרת תכניות העבודה, וגם אמר את זה חנן, אנחנו - - -

אני לא עד כדי כך תמים כדי לשאול שאלה טיפשית. שמועות מגיעות אלינו, שזאת מדיניות השר לפיה הבית הזה מיותר. כך זה נראה לו. זה נכון?

ממש לא. אני לא יודע מאיפה מגיעה הידיעה הזאת. אני בוודאי לא יכול להשיב.

עוד שאלה טיפשית אדוני היושב ראש. יש מקום אחר שנסגר מלבד בית החסד?

ההוסטל התורני.

לכן אני יושב כאן שעה שלמה.

אנחנו מדברים על הוסטל שמשרת 42 אחוזים מכלל האסירים הערבים במדינת ישראל. זה אבסורד.

חבר הכנסת אייכלר ביקש את רשות הדיבור, בבקשה.

לא רציתי להפריע לפעילות של עמותת בית החסד שיזמה את הדיון ולכן שתקתי וחיכיתי, אבל אני רוצה לומר שאנחנו צריכים להבין שהשירות הזה והפעילות שהם עושים שם לא רק מגנה על אלה שחוסים שם אלא על הציבור בכלל. כמה שזה עולה, זה הרבה יותר זול מאשר יעלה אם האנשים האלה יצאו לרחוב ויחזרו לפשע. כולם צריכים להיות מעוניינים שמוסדות כאלה שיש להם פעילות כזאת כן יתקיימו ועוד יוסיפו עליהם.

יש כאן עניין עליו דיבר מנהל הרשות לשיקום האסיר שאמר שיש לו אמנם 28 מיליון שקלים מול 14 מיליון שקלים שהיו לו – אני לא מכיר עוד רשות אחת במדינה שיכולה להגיד שתקציבה הוכפל, ותודה למאיר כהן שאני מבין שהוא עשה את זה עת הוא היה שר הרווחה.

בשמחה גדולה.

זכות גדולה מאוד.

צריך להגן על ראש המפלגה שלי שחתם על זה.

לא משנה. אבל לעלות מ-14 מיליון ל-28 מיליון שקלים, זה דבר עצום. מצד שני, כאני שומע שדווקא את ההוסטל התורני שמפיק את החוזרים לכלא הכי פחות כאשר השיקום התורני הוא השיקום הכי מוצלח במדינה לפי כל הסקרים וכל המחקרים שנעשו, לסגור את ההוסטל הזה?

כל שיקום דתי מצליח הרבה יותר. גם במגזר הערבי, אני עקבתי אחרי אסירים שהלכו לטיפול במסגדים או אצל אנשי דת ושם יש הצלחה בלתי רגילה. בתורני זה פשוט מדהים. יש כמעט אפס חזרה.

נכון, ויש לזה הסבר פשוט. הנפש מחפשת, אמר כבר פרנקל שהאדם מחפש משמעות והדת נותנת משמעות, אבל זה נושא אחר.

לכן אני מדבר על סגירת ההוסטל התורני. אני חושב – אני לא רוצה להגיד מלים קשות - שזה דבר שלא ייעשה. יש הוסטל אחד בלבד. יש הוסטל לנשים מוכות, יש הוסטל לגברים מכים, אבל רק ההוסטל התורני וההוסטל הערבי, במקרה נסגרו. אולי יש לזה הסבר אחר?

גם כאן התשובה היא בדוח העוני.

לכן אני רוצה שזה יסודר גם בעניין ההוסטל התורני וגם בעניין ההוסטל הערבי. יש משל לגבי בת כפר שאיבדה את כד החרס שלה בבור המים, היא בכתה ואחר כך הגיעה בת המלכה עם כד של זהב וגם היא איבדה אותו. התחילה הילדה עם כד החרס לשמוח כי עכשיו יבואו להוציא את הכד של בת המלכה אולי ימצאו גם את כד החרס שלה. אם נושא עמותת החסד יסודר ויפתחו את ההוסטל הזה, אולי גם ההוסטל התורני ייפתח.

אני רוצה לתת את רשות הדיבור לאסירים לשעבר. מי מכם רוצה לדבר?

אני אסיר משוחרר אחרי 21 שנים בכלא. לפני כמה ימים סיימתי לימודים במכללת בית ברל בנושא הדרכה התמכרויות לסמים ואני מדריך של שני הבחורים הנפלאים שיושבים מאחור שהשתחררו מהכלא לפני ארבעה חודשים. אני משתדל להיות מדריך טוב ולשמש להם דוגמא. אני מדריך בבית החסד.

אתם מתעסקים גם בסמים?

רק בסמים.

התמזל מזלי שבאותו זמן שעשיתי שיקום בכלא, לא היה הוסטל שיקבל אותי אבל אני זוכר שאמרו לי שנפתח הוסטל חדש שיש לו קשר עם שיקום האסיר ואני הולך לשם. השופט שלח אותי לשם. זאת פעם ראשונה שאני בהוסטל. כל הזמן הייתי משתחרר מהכלא, הולך לרחוב, הולך למשפחה ועוד פעם חוזר לכלא. כך עברו 21 שנים של שימוש בסמים מאוד קשים וכל הזמן חזרה אותה בעיה. כשהגעתי לבית החסד, שם מצאתי משהו אחר. מצאתי בית חם, מקום קדוש, אווירה משפחתית ומלווה בצוות מאוד מקצועי.

דרך אגב, האסירים שם אוכלים עם המשפחה.

באותו זמן יכולתי לסיים את התקופה שלי וללכת הביתה. אני לא גר בחיפה אבל מאותו רגע בו נכנסתי להוסטל וסיימתי את הטיפול בו, נשארתי עד היום בחיפה וכל החיים שלי השתנו. הוסטל בית החסד שלח אותי ללמוד להיות מדריך בשיתוף הרשות למלחמה בסמים והיום אני עובד שם ואני מאוד גאה לעזור לחברים שמגיעים מהכלא. אני אסיר שהיה בכלא ואני יודע שאסיר ששולחים אותו לחברה החוצה בלי מסגרת שתשמור עליו ותשגיח עליו במשך 24 שעות ביממה ולא יהיה מלווה במדריך צמוד שכל הזמן יכול להשיג אותו בטלפון, בעובדת סוציאלית ובמישהו שישגיח עליו – הוא הולך לאיבוד. מהמקום שלי, אם היו שולחים אותי לרחוב, הייתי הולך לאיבוד ולא הייתי יושב כאן מולכם בכנסת ואפילו לא הייתי משוקם. מאוד חשוב לשלוח את האסיר למסגרת.

אני שומע על אסירים ששלחו אותם למסגרת בה הוא רואה אחת לשבוע עובדת סוציאלית או שלחו אותם למסגרות אחרות בקהילה אבל השיקום שלהם לא יצליח. אני יודע שאם על האסיר לא תהיה השגחה במשך 24 שעות ואם הוא לא יודע שהוא חוזר להוסטל ויש מישהו שמשגיח עליו, מישהו שייקח ממנו בדיקות שתן, מישהו שישאל היכן אני עובד, מישהו שיבקר אותי בעבודה, מישהו שיציב לי גבולות בזמן אמת, מישהו שיתמוך בי, מישהו שילמד אותי לדבר עם הילדים ועם המשפחה, זה לא יעזור ולא יעבוד.

תודה רבה. עדות מדהימה.

אני עורכת דין. אני חייבת שעד לפני שנה ניהלתי קליניקה לזכויות אסירים באוניברסיטת חיפה והמפגש הראשון כאשר רציתי שהסטודנטים ישתחררו מהסטיגמות כלפי אסירים ואסירים משוחררים, הייתי מביאה אותם לבית החסד ומשם החלה ההיכרות עם בית החסד. כיום אני מלווה אותם גם משפטית ואכן נעשו כמה התכתבויות מול הרשות לשיקום האסיר.

אני חייבת להדגיש נקודה אחת לגבי בית החסד והיא עלתה במהלך הדיון. גם אם יש אלטרנטיבות שעלו, עדיין אותן אלטרנטיבות לא אושרו על ידי ועדות השחרורים. יש שאלה מאוד גדולה שהרשות מתבקשת לענות עליה והיא כי צד בחודש ספטמבר נציגי הרשות עם נציגי הכלא מגישים חוות דעת לוועדות השחרורים שאנחנו נעמיד לאסיר פלוני תכנית שיקום בהוסטל – ודרך אגב, אלמלא כך הוועדה לא משחררת את אותו אסיר - וחודשיים לאחר מכן כאשר האסיר למעשה מתחיל את התהליך הטיפולי, באים כעת לוועדת השחרורים ואומרים מצטערים, טעינו, אין לנו כסף. זה משהו שהרשות צריכה להסביר כי לא היה מאורע בלתי צפוי. אלה ענייני כספים. אני מניחה שהרשות יודעת לצפות פני עתיד לפחות לשנה הקרובה וכאשר מגישים חוות דעת לוועדת שחרורים, מתחייבים גם לעמוד בה. זה לגבי בית החסד.

עלתה גם השאלה בנוגע לסכום. נכון שבית החסד מגייס כספים ויוכל תיאורטית לגייס כספים. אחת התשובות שקיבלנו הייתה שההוסטל תיאורטית יכול להתקיים אם בית החסד יגייס תרומות או כסף ממקורות אחרים. לנו חשוב מאוד להסביר. העמותה מאוד נחושה להמשיך את ההתקשרות עם הרשות לשיקום האסיר ולא להפוך לעסקן פרטי של שיקום אסירים ללא פיקוח של המדינה. אני כסניגורית שמופיעה כל שבוע בפני ועדות שחרורים, יש אסירים שמשתחררים בתכניות בכסף, חוות דעת שהם רוכשים. היה לי ניסיון מוצלח כאשר קיימנו ימי עיון בנוגע לכך שאסיר נאלץ לקנות את השיקום שלו בכסף. לפחות לגבי אסירים ברמה הזאת של המסוכנות הגבוהה, שההוסטל הוא המענה הטיפולי, בבקשה לא להסיט את התחום הזה ולגרום לכך שגם אנשים שיש להם הון תועפות ויוכלו לבנות הוסטלים משלהם, יתחילו למכור את התכניות שלהם.

דוח דורנר, כבוד השופטת בדימוס, יצא לאחרונה. כאשר אנחנו מעיינים בדוח, עניין ההוסטל עלה בדיונים כמענה שיקומי שהוועדה גם עודדה ואז גם ההמלצות שהיו שם כדי לזנוח את רעיון הכליאה כרעיון אולטימטיבי ולהסתכל על פתרונות שהקהילה מציעה, הוסטל זה מענה שזכה להתייחסות מפורשת והמלצות.

אני חייבת לציין שאחד מחברי הוועדה הוא קולגה שלימדתי בפקולטה למשפטים הופתע לגלות שהנתון הזה של סגירת הוסטלים והמגמה שהולכת ומתרחבת, לא עלתה. מי שמעיין בדוח לא רואה שיש מגמה של נסיגה או סגירת הוסטלים ומשהו כאן לא ברור לי. בוועדה הזאת היו נציגים מהרשות לשיקום האסיר, אם אני לא טועה אפרת שוהם נטלה חלק בדיונים, אבל משהו כאן לא מסתדר.

אנחנו בכיוון של לאמץ את דוח ועדת דורנר שהוא באמת הביא תפיסה תקדימית מבחינת הענישה והשיקום ובפועל המציאות היא שאנחנו רק נוגסים במה שקיים במקום שנוסיף ונתקצב עוד מקומות כאלה. תודה.

תודה. אני חייב להגיד לכם שיש לנו בעיית זמן והדיון על שיקום האסיר – ואני מאמץ את ההצעה שלך לקיים דיון מהותי – ואנחנו צריכים לסיים את הדיון.

גם על המלצות דורנר.

אנחנו נחכה לפרסום המלצות ועדת דורנר ונקיים דיון מהותי, על כל נושא שיקום האסיר. כרגע יש לי בקשה. היום בית החסד, יש לו הכרה שלכם כמוסד שיכול לטפל. למה צריך להוריד להם את הזכות הזאת ואת ההכרה הזאת? תשאירו להם את ההכרה הזאת. אין שום סיבה שמרכז כזה שצבר ניסיון, ידע ויכולת, שלא ימשיך לקבל את ההכרה שלכם. אל תיכנסו לשיקולים משפטיים כי זה לא מעניין. אני יודע שיש מספיק פתרונות כדי שהמרכז יוכל להמשיך.

דבר שני. לדעתי התראה של חודשיים היא לא טובה לא למוסד ובוודאי לא לאסירים לשעבר שזה הדבר החשוב ביותר בעיני. שמעתם את זה. להוציא אותם היום ולשים אותם במסגרת חדשה טובה – אין לי טענות לגבי המסגרות – אני לא חושב שזאת החלטה טובה. בטוח שאם התקציב היה קיים בידיכם, לא הייתם עושים את זה. זה אומר שזה לא הפתרון האופטימלי אלא זה פתרון אלטרנטיבי.

לכן אני מבקש מכם לדחות את ההחלטה בשישה חודשים ולאפשר לנו בוועדה – כל מה שאני אומר, בינתיים זה על דעתי וחברי הכנסת הנוכחים יסכימו או לא יסכימו ואני אלך אתם, עם הרוב של הוועדה – ואני רוצה שבמשך ששת החודשים האלה נמצא ביחד – ואנחנו נעזור, ואני באופן אישי ונלך לשרים הרלוונטיים ואתם מנחשים מי אלה אותם שרים – ונבקש לבדוק את זה כדי שהמצב של הפעילות הקיימת היום והברוכה, וכולכם אמרתם זאת, תימשך. אם זה היה מקום בעייתי, שילכו לאן שהם רוצים, אבל לא, זה לא כך.

אני מציע, ראשית, תשאירו את ההכרה לבית החסד לטפל באסירים. שנית, לדחות את ההחלטה בשישה חודשים ולאפשר לנו כוועדה, בעזרתכם, יחד עם השרים, למצוא את הפתרון כדי שהמקום הזה לא ייסגר.

אני מבקש שיימצא גם כד החרס עליו דיבר חבר הכנסת אייכלר.

בדיוק.

גם ההוסטל התורני.

תמיד אני יכול להתחיל משפט ומאיר ישלים אותו ואני אזדהה אתו אוטומטית. אני אומר לכם שיש לי ניסיון במרכז ואני מכיר את החבר'ה במרכזים לשיקום האסיר. אני מוקיר את הפעילות של שיקום האסיר. אני יודע שאדון דדון עשה מהפכה לא קטנה ואני מכיר גם את התקופה הנרדמת של שיקום האסיר. אני מכיר גם את הנושא של שיקום מהתמכרות לסמים.

בבקשה, אני מבקש, צאו מכאן עם המשימה להאריך בשישה חודשים. גם מי שמנהל תקציבים של 28 מיליון שקלים יודע לתמרן ב-225 אלף שקלים. ההחלטה לסגור את המרכז הזה, זאת פגיעה ואני אומר זאת גם כמי שעסק בפילנתרופיה. חבר'ה, לפעמים הפילנתרופיה לא צריכה כסף אלא היא צריכה הכרה של המדינה. זה מאוד חשוב ותמיד, עת הייתי בפילנתרופיה ולא קטנה, חיפשתי את הגרושים רק כדי לקבל את ההכרה של המדינה. כדי לגייס כסף מפילנתרופ אחר, אתה צריך לבוא ולהגיד לו שהמדינה מכירה ומאמינה בך. אל תפגעו גם בעבודה שלהם. אתם רוצים חמישים אחוזים, תנו להם את הכלי, את ההכרה שלכם שהיא כלי לגיוס כספים עבורם.

בזה אני מבקש לסכם. ראשית, לדחות בשישה חודשים את ההחלטה. שנית, מאוד חשוב שתשאירו להם את ההכרה.

הנקודה השלישית. בינתיים כולנו ביחד בוועדה, וכל אחד לחוד, נפעל אצל השרים הרלוונטיים כדי שהתקציבים של הרשות לשיקום האסיר יטופלו, כמו שהמרכז הזה שטיפל באוכלוסייה החרדית, גם הוא ימצא את פתרונו. על זה אני אשב בצורה יסודית. לא ישבנו על זה היום אבל אני אשמח להצטרף לחבר הכנסת אייכלר שהעלה את הנושא.

זה הסיכום. אם אתם רוצים לתקן משהו, בבקשה.

אני חושב שזה לפחות נותן מענה חלקי. לפחות יש לנו חצי שנה - וזה מקובל – כדי להמשיך וללחוץ על השרים הרלוונטיים כדי להמשיך ולהפעיל את המרכז הזה. אני בהחלט חושב שזה פתרון.

אדוני היושב ראש, אני כמעט עומד לבקש שלא תפקירו אותנו.

חס וחלילה.

אומר באיזה מובן. בסופו של יום אני אעמוד לבד מול התקציב, אני אתן את ההסברים כי אם אני נכנס עוד הפעם, יש את הבעיות. אם בחצי השנה הזאת לא תיפתרנה הבעיות ולא יטפלו באופן יסודי ברשות, כי אני לא מטפל ואצלי אין הבדל בין ערבי ליהודי, בין אישה לנער וכולי אלא אני מטפל בכולם ללא שום מגדר ואתה היית אצלי, אדוני, וראית את מה שעשינו ומה אנחנו עושים. משנת 2013 גייסתי 18 עובדים סוציאליים מהחברה הערבית כולל מנהלת מחוז. פתחנו ישובים. אני משלם מכספי הדל עבור רשויות שאין בהן ועדה קרואה. זה לא קשור כי אני חושב שזה אינטרס של מדינה. אין לי קשר בכלל למוצא ולא מקובל עלי לחשוב בכיוון הזה. אני יודע שאם אנחנו לא עושים את זה, גורלם של החבר'ה האלה יהיה דלת מסתובבת.

אני מקווה שיימצא אותו תקציב כדי שיקל עלי את החיים.

אתה יכול להשתמש בי.

אני מקבל. מילת כבוד.

ברשות הוועדה, אני יודע שאנחנו חושבים באותו כיוון. בעוד שלושה חודשים או בעוד חודשיים תתקיים ישיבה בעניין שיקום האסיר ובכלל בכל הנושא ולא רק בנושא הספציפי הזה. אז יימצא פתרון לעניין הזה במסגרת הכללית. אני אישית חושב שצריך לא 28 מיליון שקלים אלא 280 מיליון שקלים לשיקום האסיר. כל כסף כזה מהווה חיסכון וגם מניעת עבריינות.

תבינו היכן האבסורד. יש תקנה 42 לתיקון חוק בתי הסוהר שהוסיף להם 150 מיליון שקלים עבור שיקום בכלא. בכלא אנשים משוקמים, יוצאים החוצה, מי מקבל אותם? איש לא יקבל אותם כי אין לי את כוח האדם ואין לי את התקציב.

זאת בדיוק הבעיה.

בקטע הזה צריך ללכת על טיפול יסודי.

עוד מילה אחת אדוני היושב ראש. אני ישבתי בדיון מתחילתו ועד עתה וההצהרה הראשונה שלך, וגם בסיכום שלך, אתה מוכיח שאתה מגדלור ערכי ותודה רבה על עמדתך אותה אנחנו מוקירים ממעמקי ליבנו. תודה רבה.

לא במקרה פנינו אל היושב ראש אלי אלאלוף.

תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:10.