הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 24

הוועדה המיוחדת לדיון בהצ"ח הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית,

הצ"ח התכנון והבניה (הוראת שעה) ובהצ"ח שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים

יום שלישי, י' בטבת התשע"ו (22 בדצמבר 2015), שעה 14:00

הצעת חוק התכנון והבנייה (הוראת שעה), התשע"ו-2015

חברי הוועדה: אלי כהן – היו"ר

דוד ביטן

יואב בן צור

חיים ילין

אורי מקלב

רועי פולקמן

תמר זנדברג

עבדל חכים חאג' יחיא

שולי מועלם

אברהם נגוסה

אריאל וכסלר - מנהל אגף, משרד האוצר

אפרת דון יחייא סטולמן - יועצת משפטית במנהל התכנון, משרד האוצר

בנימין ארביב - מנהל התכנון, משרד האוצר

מירי כהן - עוזרת מנכ"ל, משרד האוצר

צור ולוק - רפרנט, משרד האוצר

אביגדור יצחקי - יושב ראש מטה הדיור, משרד האוצר

אלדר דוכן - עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

ניר מסיקה - עוזר בכיר לראש מטה הדיור הממשלתי, משרד האוצר

בינת שוורץ-מילנר - מנהלת מינהל התכנון, משרד האוצר

כרמית יוליס - ראש אשכול נדל"ן, משרד המשפטים

נועה עמירב-פטאל - משרד המשפטים

אילן טייכמן - מנהל תחום תכנון ובינוי עירוני, משרד הבינוי

טל זסק - לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

פרל- פנינה קלפן - המשרד להגנת הסביבה

אילן דגני - מנהל אגף שיווק, רמ"י- רשות מקרקעי ישראל

עוזי סלמן - יועץ משפטי, פורום ה-15

שחר פוני - אדריכל, רשות העתיקות, רשות העתיקות

יוסי אוחנה - יועץ לתכנון ובנייה, מרכז השלטון המקומי

איתמר בן דוד - מנהל תחום תכנון, החברה להגנת הטבע

אמיר הלר - משנה למנכ"ל ומנהל אגף יזמות ובניה, התאחדות בוני הארץ

רינה ברעלי - פעילה

אמיליו פלוס - קבלן

לי קריים - קבלן

אתי ירדן - מנכ"לית, חברת יעוץ אסטרטגית (פרטית) להתחדשות עירונית

שרון קרני כהן - עו"ד, עמותת במקום

עטרת הורוביץ - מקדמת מדיניות, שומרי משפט - רבנים למען זכויות אדם

ענת אלון - לוביסטית (לויסקי לובינג), המועצה לשימור אתרים

אביגיל עמית - לוביסטית (אימפקט), החברה להגנת הטבע

תומר רוזנר

גלעד קרן

אריאלה מלכה

אתי אפלבוים

הצעת חוק התכנון והבנייה (הוראת שעה), התשע"ו-2015

צהריים טובים. אני פותח את ישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, הצעת חוק התכנון והבנייה (הוראת שעה), התשע"ו-2015 ובהצעת חוק שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים.

אתמול התקיים דיון והיתה ישיבה פורה. בישיבה הועלו מספר הערות על-ידי הגורמים הנוגעים בדבר וגם על-ידי חברי הכנסת וראשי הרשויות.

אנחנו פעלנו והיועץ המשפטי של הוועדה, תומר רוזנר יחד עם גלעד על-מנת לבצע התאמות. ברשותכם, נעשו מספר תיקונים והתאמות.

חברת הכנסת פארן שלא נמצאת כאן ביקשה הסתייגות. היועץ המשפטי יעדכן את ההתאמות שעשינו. קיבלנו גם הסתייגות מחבר הכנסת עבדל חכים חאג' יחיא ומהרשימה הערבית. אדוני, גם חלק מהדברים שאתה אמרת, חלקם נכנסו. כמובן שנעבור על הסעיפים ונקווה שהן יהיו מקובלות עליך. אם הן לא יהיו מקובלות אנחנו כמובן נצביע.

ברשותכם, זמן הדיבור לחברי הכנסת יהיה 3 דקות, זמן הדיבור ליתר המשתתפים, ככל שיהיה, יהיה עד שתי דקות. ההתייחסות היום תהיה ספציפית אך ורק לסעיפי החוק.

תומר, היועץ המשפטי, בבקשה תציג את השינויים.

צהריים טובים לאדוני היושב ראש, לחברי הוועדה ולשאר המשתתפים. מונחים בפניכם שני מסמכים שהם הרלוונטיים לדיון כאן: הצעת החוק בנוסח הכחול כפי שעברה בקריאה הראשונה ולצידה מונחת בפניכם הצעת הייעוץ המשפטי וצוות הוועדה, כמובן בתיאום עם יו"ר הוועדה, שהוכנה לקראת הדיון היום.

בהצעה הזאת מובא הנוסח הממשלתי עם השינויים המוצעים פה על ידנו. הם מופיעים בעקוב אחר שינויים. אני כבר אומר, שלמרות שיש פה הרבה צבע אדום והרבה שינויים מסומנים, רוב השינויים הם שינויי הניסוח, מבחינת מיקום הסעיפים, הניסוח הפרטני שלהם והם לא שינויים מהותיים.

אני אדבר כאן על מספר שינויים שאנחנו מציעים, שהם שינויים מהותיים. כמובן שבמהלך הקראת הסעיפים נדבר באופן יותר ספציפי.

אני רק רוצה להבהיר. תמר, נכנסו שינויים בעניין חוק התכנון והבנייה ושמירה על מרחב התכנון. זה גם נקודות שהעלית וגם נקודות שהעלו הפורום של ה-15 וראשי הערים. זה גם היה חלק מההתייחסויות. אני גם שמח להגיד שגם בינת שוורץ ממנהל התכנון יחד עם אביגדור, שתכף יצטרף אלינו, הלכנו לגישה שתמצא את קו המשווה כדי שנעבוד בשיתוף פעולה ולא בדרך אחרת.

השינוי הראשון הוא לגבי תקופת הוראת השעה. על-פי הצעת יושב ראש הוועדה החוק יוגבל לשלוש שנים ולא לחמש שנים, כפי שהציעה הממשלה מלכתחילה. בהמשך הסעיף אנחנו מבהירים שבקשות להיתרים ולהקלות שיוגשו במהלך התקופה הזאת ייכנסו למסלול.

הצעת התיקון שלנו הוא 4 שנים.

אנחנו נתקן את זה בהתאם. בנוסח שלפניכם מופיע 3 שנים ונתקן בהתאם.

כלומר, על תכניות שהן למעלה מארבע שנים - - -

לא. אנחנו מדברים מתי אפשר להגיש את בקשת ההקלה במשך תקופת הוראת השעה. הצעת הממשלה היתה חמש שנים ללא שום התייחסות לשאלה על מה זה חל.

קיצרנו את תוקף הוראת השעה מחמש שנים לארבע שנים מתוך מטרה שיאיצו לממש את הנושא הזה.

אתמול דיברנו על 3.

רצינו שלוש שנים עם אפשרות לשר לתת הארכה. רצינו לתת אפשרות לשנה, עוד שנה ועוד שנה. אומר היועץ המשפטי של הוועדה, שבמסגרת החוק לא ניתן לתת סמכות להרחבה.

אז בעצם יש 4 שנים בלי הרחבה.

כן, אין אפשרות להרחבה אלא אם כן זה יעלה לחקיקה.

ההבהרה הנוספת בהקשר הזה היא, שבקשות להיתרי בנייה עם ההקלה הזאת שיוגשו במהלך התקופה הזאת ייכנסו למסלול גם אם הטיפול בהם יימשך לאחר תום התקופה של 4 שנים. זאת הבהרה שנדרשת.

אתה מתכוון להגשת הבקשה להיתר?

כן. ביום שהוא הוגש לוועדה המקומית. מכיוון שבחוק עדיין אין הגדרה ברורה מה זה היתר שנקלט או לא נקלט, אנחנו מדברים על הגשת הבקשה להיתר. זה התיקון המשמעותי הראשון.

תיקון משמעותי נוסף.

התחילה מיידית?

כן, התחילה מיידית.

התיקון הנוסף מבהיר שהמגרשים שלגביהם זה יחול, זה יחול לגבי מגרשים שעיקרם למגורים ולאו דווקא למגרשים שמיועדים אך ורק למגורים. לדוגמה, מגרש שיש בו שטח שמיועד למגורים, בניין עם חזית מסחרית, או אם רוצים לעשות בקומת הקרקע של הבניין שטחי ציבור, כפי שהזכיר חבר הכנסת ילין לגבי באר שבע, משתמשים בקומת הקרקע לצרכי ציבור ולאו דווקא למגורים.

גם לשטח מסחרי. בתל-אביב בהרבה בניינים הקומה הראשונה היא מסחרית.

אני דיברתי יותר על מקומות ציבוריים, כשאין קרקע לבנות גני ילדים וקופות חולים ומועדונים וניתן לעשות את זה שם. לא דיברתי על מסחר.

ההבהרה היא שמדובר על מגרש שעיקרו למגורים ולאו דווקא רק למגורים.

הבהרה נוספת מתייחסת לבקשה של הרבה חברי כנסת בדיון שהיה אתמול, לגבי כך שאנחנו הוספנו הוראה שאומרת שאם ניתן היתר בנייה כזה עם ההקלה הזאת, צריך להתחיל בביצוע העבודות בתוך שנה ואם לא מתחילים בביצוע העבודות בתוך שנה, ההיתר פוקע. יש פה תמריץ לבעל ההיתר להתחיל לבצע את העבודה. ניתנת אפשרות להאריך את התקופה הזאת בשנה אחת נוספת. זה שונה מהמצב לגבי היתרים בדרך-כלל, שבהם ניתן להאריך לתקופה ארוכה.

הזמן רב - - -

הזמן רץ מתאריך הנפקת ההיתר.

חבר הכנסת עבד אל חכים, זה בין היתר עלה במסגרת ההסתייגויות שהגשת.

על זה אני מוסיף משפט אחד: אם מבטלים אחרי שנה את התוקף של ההיתר, מה עם כל התשלומים ששילם הקבלן?

זה כמו בכל מקרה של ביטול היתר אחר. אם היתר פוקע - - -

פוקע זה משהו אחר. השאלה האם הוא מפסיד את אגרות הבנייה? מדובר בסכומים גדולים. אני לא נקטתי עמדה אלא אני מעלה את זה לדיון. לדעתי, שהוא יפסיד אותם.

הסוגיה ברורה. מה שעומד ברוח החוק זה שאנחנו רוצים לתת את אותה הטבה מתוך מטרה שיממשו אותה בימינו.

הערה חשובה נוספת שהתקבלה כאן. כפי שאתם זוכרים, אחד הסעיפים בחוק אומר שאפשר יהיה במסגרת ההקלה הזאת להתגבר גם על הוראות שנקבעו בתכנית שעניינה סטייה ניכרת. ההצעה הציעה אפשרות כזאת בחמישה נושאים. אנחנו חשבנו שהיא הצעה שמעוררת שאלות משפטיות לא פשוטות, גם ברמה החוקתית וגם ברמה של פגיעה בקניין ואפשרות לקבל פיצויים. הסיכום שהושג הוא, שבעצם נצמצם את מספר הנושאים שלגביהם אפשר יהיה להתגבר במסגרת החוק על תכנית, כך שלא יהיה אפשר להתגבר על נושא של קווי בניין. עדיין אפשר יהיה להתגבר על נושא של מספר הקומות, גובה, מספר יחידות ותכסית המגרש.

אז מבטלים את ההקטנה בקווי הפנים?

אני אסביר: אם תכנית ספציפית לאותו מגרש קבעה שקווי הבניין איקס אבל היא הוסיפה וקבעה שלא ניתן יהיה לסטות מהם כי הדבר ייחשב סטייה ניכרת, במצב כזה וכשהתכנית היא ישנה, במצב כזה לא ניתן יהיה להתגבר על זה במסגרת ההקלה הזאת.

בתמורה לכך אנחנו לא נתייחס במסגרת ההצעה לסוגיית הפיצויים ונשאיר את המצב הכללי שקיים בדרך כלל, שבו במסגרת בקשות להקלה אין זכות מוקנית לפיצויים לפי סעיף 197 לחוק או דומיהם.

זה גם קשור להערתה של חברת הכנסת זנדברג וגם לפורום ה-15. היום, למעשה, בקווי בניין יש סמכות לוועדה מקומית לחרוג. זה, לצורך העניין, לא שינוי. לא נתנו כפל החרגות. לא החרגה ועוד הורגה, על-מנת כן לשמור על המרחב הציבורי. המקום היחיד זה הנושא של העלייה לגובה ואז הנושא של 197 אנחנו לצורך העניין מורידים את ההתנגדות העיקרית.

יש דברים במסגרת סטייה ניכרת שכן חל בהם שינוי מהמצב כיום?

גובה וצפיפות.

גובה גם לעניין סטייה ניכרת?

אני אסביר. יש שני מצבים שבהם קיימת סטייה ניכרת לגבי גובה. מצב אחד הוא מצב שבו חורגים ממה שתכנית קבעה כגובה הבניין שמהווה סטייה ניכרת. למשל, יש ערים מסוימות שראשי ערים חושבים שאסור יותר מ-6 קומות בעיר שלהם. הם קבעו את זה בתכנית והם קבעו שכל סטייה מגובה של 6 קומות זאת סטייה ניכרת. במקרה הזה, החוק יאפשר כאן, אם מוסיפים עד 20% זכויות בנייה, אפשר יהיה לחרוג מההוראה הזאת.

סוג אחר של הוראה שקובעת מגבלות לגבי גובה וסטייה ניכרת נקבע בתקנות לפי החוק. התקנות שהן תקנות כלליות ארציות והן קובעות הגבלות על מספר קומות שניתן להוסיף במצב שלא ייחשב סטייה ניכרת. לדוגמה, מותר בבניין של 4 קומות להוסיף עד שתי קומות. אי-אפשר יהיה להוסיף, גם במסגרת החוק הזה, יותר משתי קומות, כי אז זה ייחשב סטייה ניכרת לפי התקנות. על התקנות לא ניתן להתגבר במסגרת ההקלה הזאת. חשוב מאוד להבין את זה. זאת אומרת, האפשרות היחידה להתגבר שנותנת הצעת החוק הזאת, היא להתגבר על הוראות סטייה ניכרת שנקבעו בתכנית. אין שינוי מתכנית ישנה. אין שינוי מהוראות סטייה ניכרת שנקבעו בתקנות.

אבל גם אותה סטייה ניכרת מתכנית, כפי שציינת, היא במסגרת ההקלה של ה-20%.

נכון. רק במסגרת ההקלה הזאת.

לא רק שזה במסגרת הקלה של ה-20% אלא ועדה מקומית צריכה להשתכנע שהסטייה הזאת היא נדרשת לצורך תוספת הבנייה הזאת. זאת אומרת, זה חייב להיות קשר חד ערכי.

במצב שאין את המגבלה של 6 קומות ובגדול אפשר לבנות 30 קומות אבל החליטו שבונים עד 14 קומות כי כך העירייה החליטה בתכנית. אותו אחד שקנה בקומה 14 יודע שהולכים לבנות לידו בניין של 10 קומות. בסטייה שאתם מדברים הולכים לבנות עוד קומות. הוא ישר יתבע. הוא יתקע את כל הבניין. הוא יגיד: אני קניתי בקומה 14, שילמתי יותר מקומה ראשונה ושנייה בשביל לראות את הנוף ועכשיו אתם תוקעים אותי עם הנוף.

מה השוני בין זה לבין אדם שקנה בקומה 14 ולמחרת העירייה אישרה לידו בניין של 20 קומות.

לפני שהוא קונה הוא שואל מה הולך להיות בסביבה.

גם עושים שינויים ואף אחד לא מתחייב.

במשך 6 חודשים שינו את כל החוקים שהממשלה הקודמת החליטה. הכול אפשר לשנות במדינה. השאלה, האם כך אתה רוצה לבנות את המדינה?

חבר הכנסת ילין. אני קניתי בית והבטיחו לי שטח ציבורי בטוח מהמרפסת שלי. אחרי זה בנו עליו. מה אפשר לעשות?

בעניין הזה של מספר הקומות, אין שינוי ביחס למצב הקיים היום. גם היום, אם אתה קנית דירה בקומה 13 ולידך יש תכנית מאושרת ל-10 קומות, העירייה יכולה בהקלה להפוך את ה-10 קומות ל-14 קומות.

למען אם היא כבר בתכנית. יש שינוי.

אבל לכל שכונה בתכנית אב יש אופי השכונה. העירייה קובעת בכל שכונה קמה קומות.

יכול להתחלף ראש הרשות.

- - פעם, גם השטחים הנוספים, לאו דווקא השטחים שבאחוזי הבנייה היו נחשבים כסטייה ניכרת. אתם לא מתכוונים לזה? אני מבין שאתה לא רוצה לעשות איזו פגיעה עמוקה שאתה לא יודע בדיוק מה היא, שאפשר יהיה לעשות הקלה בסטייה ניכרת ב'קווי בנייה. את זה אתה רוצה למנוע. אני מבין שבקומות אתה מאפשר, מספר הדירות ודאי שאתה מאפשר, על אחוזי הבנייה וודאי שאתה מאפשר.

מספר הדירות זה לא בחוק הזה.

אבל ממילא זה קורה כי כשאתה מגדיל קומות אתה מגדיל את מספר הדירות. יש סטיות ניכרות שמדברות גם על מספר הדירות בבניין הזה או בשטח הזה.

מספר הדירות זה יתגבר.

זה ודאי מתגבר על זה, את זה הבנתי. אבל יש גם לפעמים על שטחים.

שטחים ככלל זאת סטייה ניכרת. לכן אנחנו מתקנים את התיקון, כדי לאפשר תוספת של 20% - - -

לא שטחים של אחוזי בניין אלא שטחים שהם שטחים שהם לא נחשבים. יש תב"עות שמדברים על השטחים העיקריים וחוץ מזה מדברים על השטחים הנוספים. הם כותבים שכל תוספת על השטחים האלה היא סטייה ניכרת.

חבר הכנסת מקלב אתה צודק. תמר, תתייחס.

כל היתר רגיל יש לו 3 שנים. האם כל ההיתר פג התוקף שלו או שרק ההקלה? הוא יתחיל את הכול מחדש? אני חושב שצריך מחשבה חוזרת על זה.

תומר, תתייחס להערות של חבר הכנסת מקלב.

לגבי ההערות של חבר הכנסת מקלב וחבר הכנסת ילין.

חבר הכנסת מקלב, האפשרות כאן לקבל סטייה ניכרת, השינוי שנעשה כאן הוא לגבי מצב מאוד מיוחד שבו בתכנית יש הוראות שקובעות סטייה ניכרת. אם בתכנית יש הוראות סטייה ניכרת בנושאים שהם לא ארבעת הנושאים שאנחנו מדברים עליהם, קרי, מספר הקומות, מספר יחידות הדיור, גובה ותכסית – אם, למשל, בתכנית כתבו שכל הבניינים צריכים להיות צבועים באדום כהה בוהק וקבעו שסטייה מהוראה זאת היא סטייה ניכרת, לא ניתן יהיה להתגבר על זה במסגרת ההקלה הזאת.

למה אתה לא רוצה להשאיר את זה רק לקווי בניין? למה אתה הולך כל-כך רחוק? אתה ראית שגם בקווי בניין – עכשיו אתה מוריד חלק מההיתכנות של החוק הזה. קשה למדוד את זה אבל אם אי-אפשר לעשות סטייה ניכרת מקווי בניין, יש עניין של היתכנות וזה פוגע. אבל למה אתה רוצה ללכת עד כדי כך גם על הרחבה של כל מה שלא בתוך? אנחנו היום לא יודעים את כל הסטיות הניכרות. יש כל-כך הרבה תכניות ותב"עות וכל-כך הרבה פעמים השתמשו בסטייה ניכרת. אנחנו יכולים להקשות בעניין הזה.

אני חושב שההוראה הזאת היא הוראה מאוד בעייתית באופן כללי ולכן צריך לצמצם אותה למינימום ההכרחי הנדרש.

תמר, זאת התייחסות חשובה בהתאם להערות שלך.

ההבנה היא שלצורך תוספת אחוזי הבנייה, יש מקרים שבהם יצטרכו לעשות את הפשרה הזאת ולסטות גם מתכניות שקבעו סטייה ניכרת.

יש דברים שהם לא בתוך אחוזי הבנייה. למה אתה לא רוצה לאפשר שתהיה גם מרפסת שירות או כל מיני תוספות שהן לא בתוך אחוזי בנייה? לפעמים בתכסית של הבניין יש כבר משהו והחלק הזה לא היה נחשב בתוך אחוזי הבנייה. בתכנית כתבו שפה תהיה סטייה ניכרת גם בזה. יישאר מצב שלא תוכל להשלים את כל הקונטור.

אני מניח שיש פה שתי תשובות שאני יכול לתת לך אבל אני חושב שהממשלה צריכה להשיב על זה יותר מאשר אני.

אם אתה תוריד את ההתנגדות שלך נראה לי שהממשלה תתמוך בזה.

הנקודה היא פשוטה. יש מגוון רחב מאוד של נושאים שבהם ועדות מקומיות או ועדות מחוזיות קובעות שהם סטייה ניכרת. זה מגוון רחב מאוד של נושאים. בשנים האחרונות העניין הזה הולך ומתגבר. אנחנו לא יכולים לחזות את כל האפשרויות ואת כל הדברים. הממשלה על חמישה נושאים, אנחנו חשבנו על ארבעה נושאים, שבהם יש סבירות מאוד גבוהה לצורך בסטייה מהוראה כזאת, שזאת סטייה מאוד חריגה מההיררכיה התכנונית שאנחנו מדברים עליה. אנחנו מדברים על סטייה על סטייה על סטייה, כאשר יש פה - - -

בתוך הקונטור של הבניין - - -

זה מה שאנחנו אומרים.

דיברת על תכסית.

תכסית זה בתוך התכנית.

במסגרת הוועדה אנחנו משתדלים לשמור על האיזון בין החריגות המותרות.

אני מעריך שיהיו מקרים שבהם לא תיתכן התוספת וההקלה הזאת בגלל מגבלות שנקבעו בתכנית שהן לא המגבלות האלה. יתכנו מקרים כאלה. אני, לפחות, לא מתיימר להכיר ולו מקצת התכניות שיש בארץ. יכול להיות שוועדה מקומית או ועדה מחוזית כזאת או אחרת הכניסה כאלה מגבלות בתכנית שלא יאפשרו את זה והם לא קשורים לנושאים שאנחנו מדברים עליהם. יתכנו מקרים כאלה. אנחנו לוקחים את זה בחשבון. כמו שיושב ראש הוועדה אמר, יש פה איזון שצריך לעשות אותו. הוועדה יכולה להחליט איך היא רוצה לעשות את האיזון הזה. ההצעה שהממשלה הציעה, בכפוף לשינויים שאנחנו דיברנו עליהם עושה את האיזונים האלה.

תומר, יש עוד הערות?

אין עוד הערות כלליות.

תודה רבה לתומר היועץ המשפטי.

סליחה, אני יועצת משפטית מנהל תכנון.

ביחס לשאלה שהועלתה, מה קורה אם תכנית קבעה שתוספת שטח היא מהווה סטייה ניכרת? אני רוצה להבהיר, שככל שתכנית אמרה את זה, היום כשיש איסור כזה בחוק, אנחנו נפרש תכנית כזאת ככזאת שלא באה למנוע שלא לפעול מכוח תיקון החוק שעכשיו אנחנו מביאים פה.

אני לא הבנתי.

לפעמים תכניות אמרו את זה.

תחזרי על הערתך.

חבר הכנסת מקלב שאל מה קורה כשיש תכניות שחוזרות על האיסור שקיים כבר היום בחוק? החוק אומר שתוספת של שטח זאת סטייה ניכרת. אבל יש תכניות שאמרו שתוספת שטח תהווה סטייה ניכרת. זה לא אחד מהדברים שאנחנו ציינו שאפשר יהיה לגבור עלינו בגלל שזה היה ברור לנו. לכן אני רק רוצה להבהיר לפרוטוקול.

אז לפי החוק החדש, עד 20% זה כן יהווה סטייה.

לא. אפשרית הקלה.

ברשותכם נתחיל בהקראה ולאחר מכן נעבור להתייחסויות.

הם אומרים שזה כן יהיה אפשרי. הם הבינו שאם אנחנו עושים הקלה, אנחנו עושים הקלה על כל השטחים.

תומר, למה בעצם הצעת שאי אפשר בסטייה ניכרת לסטות בנושא קווי המגרש וכן לגובה?

אנחנו חושבים שהסטיות לגובה פחות חמורות מבחינת הפגיעה בזולת. בואי נחלק לשניים. כאשר מדובר במספר יחידות הדיור, זה לב התיקון המוצע כאן ובלי לאפשר סטייה במספר יחידות הדיור אנחנו כמעט מאיינים את התיקון כולו. לגבי מספר קומות וגובה, ההנחה היא שהפגיעה בסביבה בשל עלייה לגובה ותוספת קומות היא פחותה מאשר התקרבות במישור האופקי.

חברת הכנסת זנדברג, רק להבהיר. מה שהשינוי עשה מאתמול להיום על-מנת לאזן זה שצומצמו מספר ההקלות הניתנות, בעוד שאתמול יכולה היתה להיות הקלה גם במסגרת קווי בניין.

אלי, אני חושב לשקול מחדש את ההקטנה בקו הבניין האחורי. יש לי הצעה שאומרת: שנישאר עם מה שהצגתם, בתנאי שזה לא יקטן מ-4 מ', מ-3 מ'. אז לבניין מאחור יש מרווח של 6 מ'.

חבר הכנסת חאג' יחיא, קשה לנו במסגרת הוועדה לקבוע את קווי הבניין האחוריים באופן גורף לכל הארץ.

אני אומר: כך שלא יקטן.

אם לא כתוב סטייה ניכרת אז אפשר.

אנחנו מציעים שבמקום שלא ניתנו הקלות קודם לכן בכל דבר, תוכל להינתן הקלה על-פי מה שאנחנו אומרים. אנחנו אומרים לא לתת כפל הקלות או כפל מבצעים. זאת אומרת, אם בתכנית המקורית קו הבניין היה 3 מטר ונתנו לו חצי מטר הקלה, אנחנו לא רוצים שעל חצי המטר הזה הוא ייקח הקלה נוספת.

להיפך. אני אומר אם יש לי 5 מטר, אני אומר: יש לך 30%, בתנאי שהקו בניין אחרי ההקלה, לא יקטן מ-3 מטר.

אני אתרגם לך את מה שהוא אומר במילים שאני חוויתי אותם במחוזי. כאשר מגיע האח של ראש העיר ורוצה לבנות בניין.

חברים, על רקע הערתו של חבר הכנסת ילין, ראשי הערים יהיו בנים יחידים.

הם בונים את הבניין ורוצים הקלה וכל מה שאתה רוצה. אז אתה בונה את הבניין מטר מהחלון של הבניין הקודם כי זה לא מעניין אותם. מה שמעניין אותם זה לגזור את הקופון.

אז מה אתה רוצה? שעל זה אני אתן עוד הקלה.

הוא התכוון שכשאתה נותן את ההקלה באחורי, שתשמור על המרחק של הבניין שנמצא ליד.

חברים, הסוגיה ברורה. נעבור להקראה.

אדוני היושב ראש. הדוגמה היא לא דוגמה מדויקת. אם מישהו קיבל הקלה לחצי מטר, הבניין כן נכנס לקונטור של הבניין והוא יכול להשלים אותו כמו שהוא. אם ההקלה היתה בקווי בניין ועכשיו הבניין החדש יהיה עוד שתי קומות, אז צריכה להיות נסיגה?

אבל הוא ירצה עוד חצי מטר, זה בדיוק העניין.

עוד חצי מטר לא.

זה מה שאנחנו אומרים.

אנחנו נעבור לקריאה. יהיו טיפה שינויים בנוסח ממה שהופץ אתמול בעקבות סיכומים שהיו עוד הבוקר.

"חוק התכנון והבנייה (הוראת שעה), התשע"ו-2015.

חוק התכנון והבנייה – הוראת שעה.

1. בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה עד יום 31.12.2019, יקראו את חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 כך:"

אני מבקשת הסתייגות שזה יהיה ב-2018.

הסתייגויות אחר-כך. כדי שזה יהיה תואם להקלה אחרת שנתנו לפני כחודש למגזר המיעוטים, שזה יהיה 1.1.2020, שזה עוד יום אחד.

(1) בסעיף 62א(א)(16) פסקת משנה (ב), אחרי בסעיף 151 (ב2), יבוא "או (ב3)".

(2) בסעיף 151, אחרי סעיף קטן (ב2) יקראו:

"(ב3) (1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), תוספת לשטח הכולל המותר לבנייה בתחום מגרש המיועד בעיקרו למגורים (בסעיף זה – תוספת שטח לבנייה) בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית לפני יום תחילתו של חוק התכנון והבנייה (הוראת שעה), התשע"ו-2015 (בסעיף זה – יום התחילה), לא תיחשב כסטייה ניכרת, ובלבד שמתקיימים כל אלה:

א. המגרש מיועד למגורים בבנייה רוויה כהגדרתה בסעיף 62א(א)(1)."

אנחנו נאמר במפורש שמדובר פה שבמקום 7 יהיה כתוב 4.

שים לב תומר, ההפניה היא 4 במגרש ולפעמים זה יותר צפוף מאשר 4 לדונם. אני חושבת שכדאי להשאיר את ההפניה.

אנחנו חוזרים לנוסח המקורי שזה אומר: "4 יחידות בשתי קומות במגרש".

בסעיף אחר זאת ההגדרה לבנייה רוויה. הסיבה היא, שיש הרבה ישובים סמי עירוניים בישראל, הרבה במגזר הערבי או יישובים קהילתיים - - -

לא רוצים לקפח את המגזר הערבי או החרדי, ששם כמות יחידות הבנייה היא נמוכה יותר.

יישובים כמו פרדסיה או כפר יונה, שהם על סף העירוניות, בואו ניתן להם גם להגביה.

מה את מציעה?

בניין לפחות בן שתי קומות ולפחות 4 יחידות דיור.

זה במקום ה-7?

כן. ה-7 זאת ההצעה שהצענו אתמול אבל שוכנענו שאין מקום להגדיל. אגב, זה בעקבות ההערה של אדוני.

זה למגרש.

אני מבינה לגבי המגזר הערבי. לגבי המגזר היהודי העירוני. אחת הבעיות, ובין היתר להבנתי התיקון הזה בא לפתור - - -

אני מבקש שגלעד יסיים את ההקראה. אנא מכם תרשמו את ההערות.

"(ב) המגרש נמצא בתחום רשות עירונית.

(ג) תוספת השטח לבנייה אינה עולה על 20% מהשטח הכולל המותר לבנייה למגורים במגרש לפי התכנית ואולם אם אושרה תכנית להגדלת השטח הכולל המותר לבנייה בהתאם להוראות סעיף 62א(א)(16)(א) או שמתבקשת בהקלה כאמור בסעיף 147, תוספת לשטח הכולל המותר לבנייה על פי הקבוע בתכנית שהופקדה לפני המועד האמור בסעיף 151(ב), יופחת משטח התוספת שניתן לאשר בהקלה בהתאם להוראות סעיף קטן זה, שטח ההגדלה או התוספת שמאפשרות התכנית או ההקלה כאמור, לפי העניין.

(ד) תוספת השטח לבנייה תשמש רק להוספת יחידת דיור, אחת או יותר לבניין, מעבר למותר לפי תכנית; לעניין פסקה זו, "יחידת דיור" כהגדרתה בסעיף קטן (ה), לרבות שטחי שירות המוצמדים אליה או הנדרשים בשל הוספתה.

(ה) לעניין תוספת שטח לבנייה שתשמש להוספת שתי יחידות דיור או יותר לבניין – מחצית לפחות מיחידות הדיור שיתווספו כאמור לבניין, מעבר למותר לפי תכנית, יהיו יחידות דיור ששטחה של כל אחת מהן אינו עולה על 75 מ"ר.

(ו) שטחה של כל יחידת דיור שתיווסף לבניין, מעבר למותר לפי תכנית, לא יעלה על 150 מ"ר.

(ז) בעת הגשת הבקשה להקלה טרם התחילה הקמת הבניין שלגביו מתבקשת תוספת השטח לבנייה, לעניין זה לא יראו כתחילת הקמתו של בניין הריסתו של בניין קיים, עבודות חפירה ועבודות פיתוח כיוצא באלה הנעשות כהנה להקמת הבניין."

גם כאן זאת הבהרה מהנוסח הממשלתי. ניסינו להיות כמה שיותר מדויקים ולהסביר שבעצם חפירה או עבודות פיתוח מקדמיות לא ייחשבו כתחילת בנייה.

"(ח) לא נכנסה לתוקף תכנית הכוללת הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, לאחר יום התחילה."

עד איזו רמה זה לא ייחשב? כל עבודות התשתית?

עבודות פיתוח, חפירה והריסה.

מרגע שמשאית הבטון הראשונה נכנסת זאת כבר בנייה?

חפירת יסודות.

"(ח) לא נכנסה לתוקף תכנית ה כוללת הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, לאחר יום התחילה".

אנחנו מציעים למחוק את מה שכתוב פה לגבי תכנית - - -

(ט) הוכח להנחת דעתה של הוועדה המקומית לפי חוות דעת מהנדס הוועדה שהוצגה לפניה, מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החנייה".

"נותנים מענה לצרכים הנובעים מהגדלת מספר יחידות הדיור.

השינוי כאן מההצעה הממשלתית הוא שהממשלה ביקשה שהבדיקה תוגבל לסביבת הבניין. בעקבות ההערות של השלטון המקומי והערות אחרות חשבנו שצריך לבטל את ההגבלה הזאת ולעשות את הבדיקה לפי העניין. אנחנו לא אומרים איפה צריך לבדוק. חזקה על מהנדס הרשות המקומית או הוועדה המקומית שיידע איך לעשות את הבדיקה ואיזה שטחי ציבור הוא צריך לאותו בניין. אם צריך בדיקה פרוגרמתית או צריך בדיקה נקודתית, יעשה המהנדס את הבדיקה כפי שהוא מבין.

אנחנו ביקשנו לקבוע את הבדיקה הפרוגרמתית בחוק.

אנחנו משאירים את זה לשיקול דעת מהנדס הוועדה.

"3. הוראות סעיף קטן זה לא יחולו אם היתר לפי הוראות תכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה (תמ"א 38), או לפי תכנית מפורטת שהוכנה על-פי הוראות תכנית המתאר הארצית האמורה. "

גם כאן יש הבהרה. זה לא רק לפי תמ"א 38 עצמה אלא גם על תכניות שהוכנו לפי סעיף 23 לתמ"א. בערים מסוימות הוכנו תכניות כאלה. אם מתבקש היתר לפי התכניות האלה, לא יהיה אפשר לבקש גם את התוספת הזאת.

ואם השטח מאפשר ויש לך אפשרות בשטח?

תרשמו את ההערות.

מה קורה במקומות שיש תמ"א?

אין כפל. אם התכנית היא תכנית מכוח תמ"א 38, כלומר, לפי סעיף 23 לתמ"א אפשר לעשות תכניות עירוניות או שכונתיות שקובעות הוראות שונות. למשל, אם בהרצליה קבעו תכנית שבמקום 2.65 קומות, אפשר יהיה להוסיף 4 קומות כדי שזה יהפוך לכלכלי. בתל-אביב אמרו ההיפך, לא 2.5 אלא 1.5. זאת תכנית מכוח תמ"א 38 וזה מה שיהיה בעיר שלנו. אם מבקש ההיתר מתבסס על התוספת שנותנת תכנית כזאת, הוא לא יוכל לבקש גם את ה-20%. זה או זה או זה.

זאת אומרת, שאם איפה שהוא באישור יש תמ"א 38 זה מאיין את החוק הזה.

נכון.

גם אם יש תב"ע שמתוקפה יש תוספת נוספת מעבר לתמ"א?

בגבעתיים ורמת-גן לקחו את 38 לפינוי בינוי. ואז כן נכנס או לא נכנס?

הערה חשובה של חברת הכנסת זנדברג. אין כפל.

יש מקומות היום שיש כפל.

יש הרבה מקומות אבל הוא אמר שלא.

חברים, ניתן לתומר לסיים.

גלעד, תמשיך בבקשה.

"4. ועדה מקומית רשאית לתת הקלה בנוגע למגבלה שנקבעה בהוראות תכנית לגבי מספר יחידות הדיור בבניין, מספר הקומות בו, גובהו או תכסית הבניין".

אנחנו מציעים למחוק את המילים "או קווי הבניין".

"אף עם נקבעה בתכנית כי סטייה מהוראות התכנית כאמור לסטייה ניכרת, ובלבד שמתקיימים תנאים אלה:

1. הסטייה כאמור נדרשת לדעת הוועדה המקומית לצורך התוספת.

2. התכנית כאמור נכנסה לתוקף לפני יום כ"ה בטבת התשע"א (1 בינואר 2011)".

את סעיף קטן ב' אנחנו מוחקים.

ג. נקבעה בהוראות תכנית החלה על המגרש, שמתקיים לגביה האמור בפסקת משנה (א)(2) מגבלה לגבי גובה הבניין, ונקבע בתכנית כי סטייה מאותה מגבלה תיחשב לסטייה ניכרת, לא תיתן הוועדה המקומית הקלה מאותה מגבלה לפי הוראות פסקה (א), אם המגרש שלגביו התבקשה ההקלה כלול בשטח ששר הביטחון או נציגו הודיע למוסדות התכנון הנוגעים בדבר כי הוא שטח שיש לגביו אינטרס ביטחוני, בהתאם להראות סעיף 62א(ו)(4), אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:

1. ההקלה תואמת את ההוראות שקבע שר הביטחון לעניין שטח זה.

2. נציג שר הביטחון בוועדה המחוזית שהמגשר מצוי בתחומה, או הוועדה למתקנים ביטחוניים, אישרו את מתן ההקלה,".

5. בסעיף קטן זה –

"יחידת דיור" – כהגדרתה בסעיף 158ו2.

"שטח יחידת דיור" – לרבות שטחו של מרחב מוגן."

סעיף קטן ב' שלא הקראתם ומופיע בנוסח, נמחק?

כן.

נכנס התיקון לגבי השיפוי?

אין פיצויים.

הסברנו את זה בהתחלה אבל נחזור על זה תכף שוב. בעקבות צמצום ההקלות לא הכנסנו את הסעיף הזה מפני שהלכנו לגישה מאזנת לראייתנו.

בסעיף 6 יש גם שינוי בנוסח ואני אקריא נוסח מעודכן יותר.

"6. על אף הוראות שנקבעו לפי סעיף 265, ניתן היתר הכולל תוספת לשטח הכולל המותר לבנייה לפי הוראות סעיף קטן זה ולא החלה בניית הבניין בתוך שנה ממועד מתן ההיתר, יפקע ההיתר אולם הוועדה המקומית רשאית, לבקשת בעל ההיתר או בעל זכות בנכס להאריך את המועד האמור בתקופה שלא תעלה על שנה אחת. "

שנה עם אופציה.

זה לא פוקע תוך שנה.

זה קיצור ביחס לתקופה הקיימת כיום. היום זה ארבע שנים.

זאת שנה עם אופציה כמעט אוטומטית לעוד שנה.

אתה נותן פה מתנה לקבלן.

חיים, היום הוא יכול שנה פלוס 4.

חבר הכנסת ילין, קיצרנו את התקופה בחצי, מארבע שנים לשנתיים. משנה פלוס שלוש לשנה פלוס שנה.

אז תרשום ישר שנתיים.

לא, שיהיה לו קשה.

אתה רוצה שיהיה כתוב "מטעמים מיוחדים"?

גם ככה קיצרנו.

אתם כל הזמן רוצים מהר מהר ואז אתם רוצים כמה שיותר זמן. כל החוקים האלה מטרתם לקצר. אז אנחנו נותנים לכם כלים לקצר ואז לא. אנחנו רוצים רק מה שחרום, רק מה שמהר.

אנחנו סומכים על הרשויות המקומיות. הם יודעים מה טוב למדינה.

"7. הוראת סעיף קטן זה יחולו לגבי בקשה להקלה שהוגשה לוועדה המקומית לפני יום 31.12.2019".

לא, 1.1.2020.

ברשותכם, נעבור עכשיו להתייחסויות של חברי הכנסת. כיוון שחברי הכנסת יוכלו גם להעיר הערות וגם להגיש הסתייגויות, יהיה לכל אחד מהם 6 דקות. ההתייחסויות והתגובות יהיו של היועץ המשפטי ושל ראש מטה הדיור. כל חברי הכנסת יוכלו לדבר. לאחר מכן ארבעה גופים יוכלו לתת את התייחסותם: התאחדות בוני הארץ, עד שלוש דקות. החברה להגנת הטבע, פורום ה-15 ואמיליו פלוס.

אין צורך.

חבר הכנסת חאג' יחיא, בבקשה אדוני.

אני רוצה להודות לאביגדור, לבינת ולמירי על הגישה שבאה לאזן. אני לא מסתכל כאן על קואליציה ואופוזיציה. הצלחנו במסגרת החוק לקבל את התוספת של 4 יחידות דיור שחשובה למגזרים השונים, לצמצם את ההקלות וקיצור התקופה.

בבקשה אדוני, חבר הכנסת חאג' יחיא.

אני מדבר על ההפקדה של התכנית בסעיף 2(ב)(3)(ג) שמדבר על ההפקדה של התכנית. רשום פה: "תוספת לשטח הכולל המותר לבנייה על-פי הקבוע בתכנית שהופקדה לפני המועד האמור ב-151ב. יכול להיות שהתכנית תופקד וכל משך ה-3 או 5 שנים התכנית לא תאושר. יש לנו את הניסיון שלנו.

אתה לא בכיוון שאנחנו מדברים עליו.

התכנית הופקדה. אני רוצה לדעת מתי היא מאושרת?

יש לנו ניסיון. תכנית המתאר של טייבה הופקדה ב-2006 ואושרה ב-2015. אז כל התקופה הזאת שהתכנית הופקדה, זה יכול להיות שאנחנו סתם מדברים עליו, ללכת לתכניות שאושרו וזהו. או שאנחנו קובעים שתכנית שתופקד, ייקח לה מיום ההפקדה שנה עד שהיא תאושר. אחרת הסעיף הזה מיותר, אם אני מדבר רק על ההפקדה.

איך זה קשור לחוק הזה?

אני אשתמש בדבריו של מר יצחקי, יו"ר מטה הדיור. המטרה של הממשלה כאן זה למנוע כפל מבצעים. זאת אומרת, ההפנייה כאן היא הפנייה לסעיף 151ב, שבו כתוב שתכניות שהופקדו לפני 1989, תכניות ישנות כאלה, אפשר להוסיף 6% בנייה.

אז בעצם, מהיום והלאה, כל תכנית שאינה מאושרת, לא חל עליה החוק הזה.

לא. זאת הוראה ספציפית מאוד למצבים שבהם בתכניות ישנות מאוד לא נתנו שטחי שירות ולכן אמרו: בתכניות ישנות שהופקדו לפני 1989, היום אפשר להוסיף 6%. זה לפי החוק היום.

משטח המגרש. זה כלום, זה מטרים בודדים. אנחנו אומרים שאם קיבלתם את ההקלה הזאת של 20% אז תקבלו פחות 6% משטח המגרש. זה טכני.

הנושא של התכנית שהופקדה, זה פשוט שימוש באותו מינוח שמשתמשים בו בסעיף קטן ב' של החוק הקיים.

ההערה הבאה היא בקשר לתמ"א. איפה שיש תמ"א 38 החוק לא חל.

היזם צריך לחשוב איזה מסלול הוא לוקח.

אני חושב שפה אנחנו יכולים להכניס בסעיף שינוצל השטח הגדול משני המקרים.

חבר הכנסת חאג' יחיא, צריך להבין שיש כאן גם את הסוגיה של היטלי השבחה. בעוד שבמסלול של תמ"א יש לך פטור מהיטל השבחה. כאן יש לך חיוב בהיטל השבחה ולכן יש עוד שיקולים וזה לא רק הגודל.

אני אתן לו את הזכות לבחור.

זה קיים.

הערה שלישית, שהיתה גם בהסתייגויות ששלחתי. אם אנחנו נלך להקלות בדרך הרגילה של לפרסם הקלות, התנגדויות, אז אנחנו נעבור את כל השנים האלה ואי-אפשר לקבל היתרים. אנחנו מכירים את המצב הזה.

יש תכנית מפורטת ומאושרת. התכנית המאושרת קובעת את התנאים שלה ויש לה את התקנות. היום אני בא עם החוק הזה לעשות את הסטייה של 20% בנייה. קראנו לזה סטייה. לפי החוק בדרך-כלל אנחנו צריכים לפרסם את הסטייה כדי שאנשים יבואו ויתנגדו ושתהיה להם זכותה התנגדות. אם אנחנו משאירים את זה, לפי מה שאנחנו מכירים את הוועדות ולפי הדיונים ולפי כל התהליך הזה, לדעתי צריך לפטור את העניין של הפרסום ושל ההתנגדויות על ההקלה. אני יודע שזה קשה - - -

רגע, המפלגה שלך העבירה לי מנדט של דיקטטורה? לא לפרסם?

לא. כל החוק הזה, אם אנחנו נלך לפרסום של ההקלות ושל ההתנגדויות ואנשים יתנגדו וייקח להם את הזמן הזה, החוק הזה התוקף שלו פג ואנחנו - - -

זה ברור.

חבר הכנסת חאג' יחיא. זה באמת חוק ספציפי. אתה רוצה דרך החוק הספציפי? אנחנו בחוק על הקלות צריכים לשמוע התנגדויות, אין מה לעשות. אם אתה רוצה לשנות את חוק התכנון והבנייה, שבהקלות לא יצטרכו לשמוע התנגדויות, אז יכול להיות שנתמוך בך, אני לא אומר שלא. לצורך העניין, זה לא קשור לחוק הזה.

האם יש לך הסתייגויות?

את רוב הדברים הטמענו.

העניין של ההחלטה של הרשות המקומית. כל עוד שהוא עומד בכל התנאים – זה לא שנותנים שיקול דעת רחב מידי לראש הרשות המקומית. נכון שיש את חוות הדעת של המהנדס. אנחנו נותנים את הוטו למהנדס שייתן את חוות הדעת ולא רואים שיש מקום לערער. צריך לשקול את העניין של הערעור על חוות הדעת של המהנדס. יכול להיות שזאת מדיניות של ראש רשות שלא רוצה את כל זה, ואז כל חוות הדעת יהיו לא בסדר. השאלה, איפה מערערים על חוות הדעת של המהנדס?

יש זכות ערר. על כל החלטה של הוועדה המקומית - - -

יש לנו פה את חוות הדעת של המהנדס. אני מדבר על ערעור על חוות הדעת.

אם אתה יזם שמבקש, אתה יכול לכלול את ההתנגדות שלך או את ההערות שלך לחוות דעת המהנדס, במסגרת ערר שתגיש לוועדת הערר המחוזית.

חבר הכנסת חאג' יחיא, התשובה של תומר מקובלת עליך?

כן.

אני מבין שהנוסח מקובל על אדוני.

חבר הכנסת ילין, בבקשה.

קודם כל, אני מקבל את ההערות שהיו. אני חייב להגיד שבטווח הקצר, אני לא בטוח שזה יעשה את שלו. אני חושב שברגע שיצרכו לתכנן שוב – הרי מי שייקח עוד 20% קרקע, צריך לעשות את כל התכנון מחדש. אני לא בטוח כמה ייקחו.

לעומת זאת, לטווח הבינוני והארוך, זאת אומרת, אם כבר כל מי שמתחיל עכשיו מהתחלה אין לו תכנון מוקדם והוא מתחיל פה, לאלה כן כדאי. אבל עדיין לא נמצאים שם.

אני אומר איפה אני חושב שזה יצליח ואיפה לא.

אני חושב שאתה טועה.

אביגדור, אני מת לטעות. אני אומר את זה כבר עכשיו. הרבה אנשים הבטיחו לי כל-כך הרבה דברים ועברתי שלוש מלחמות, אני רוצה פעם אחת לטעות.

אתה מתייחס לזה פרסונלית.

לא.

יש לי משהו שהוא מהותי ואמרתי אותו אתמול. בבנייה אורבנית כל הזמן הלכנו על זה שיש לנו שטחים. תל-אביב היתה חול וחול אבל עכשיו איפה בכלל אפשר לבנות בתל-אביב? זאת אומרת, לאט לאט אנחנו מבינים שאנחנו סיימנו במרכז הארץ כמעט את כל הקרקעות. עכשיו, כשאנחנו צריכים לבנות שצ"פים, ריאות ירוקות, מוסדות חינוך ולהתאים אותם למציאות של היום, אז אין לנו.

אני גדלתי בעיר שהכול היה על קומות, מהקנטרי קלאב שהיה על קומות, בית ספר שהיה על קומות. הכול היה על קומות עם תחבורה ציבורית. אנחנו צריכים לעשות שינוי בתפישה ואני בא מהמקום הזה. אם יש עיר שאין לה שטחים, כמו גבעתיים, אז המקסימום גודל של דירה לא יהיה 150 אלא 100. השטח הנוסף יהיה למוסדות ציבור. לא מסחרי, אני לא מדבר על מסחר בשום פנים ואופן כי אז תהיה מלחמת עולם בין הקניונים לבין כל מי שפותח מסחר מתחת לבניין. אני מדבר אך ורק על מוסדות ציבור. זה אומר מועדונים, גני ילדים, מעונות יום, מרפאות וטיפות חלב. אבל אז אין שטח לעשות את זה. אז המקסימום יהיה 100 מטר. על כל דירה שהוא לא בונה וחוסך 50 מ', יש לו, גם אם זה אומר שהוא לא יחרוג מה-75 מטר. זה השכל שאני מנסה להכניס לדבר הזה.

מי שיש לו את השטחים, כמו קריית גת או כל מיני מרכיבים עירוניים אחרים שיש להם שטחים בשפע, אז אין להם בעיה. הם יפלו בדיוק לקטגוריה של בין 75 ל-150 ואין לי התנגדות. אבל חייבים לתת את האפשרות למרכז הארץ, לאותם מקומות שהם חנוקים. אני מבקש שהסעיף הזה לא יתנגד אלא הוא ייכנס כאופציה נוספת בתוך החקיקה.

אדוני מציע שאפשר לאפשר לוועדה המקומית לקבל החלטה שבמצב שטחי הציבור שיש לה, היא משנה את מה שכתוב פה לגבי ה-150 מטר. היא אומרת: 100 מטר והשאר למטרות ציבוריות.

נכון. היא מקטינה את הדירות בשביל שתהיה לו אפשרות כי אחרת נמצא את עצמנו במקום - - -

מה קרה, שיניתי לכם את המוד? יצאתם מהקופסא?

הוא מבקש בעצם שינוי שימוש.

עשינו את זה בבאר-שבע. עשינו הקלות בקומות שניות.

אני חושב שאנחנו צריכים לעשות משהו יותר כללי, לא רק בהקלה כמותית אלא בכלל. גני הילדים הם כולם קומה אחת ואין מעליהם כלום. למה? המתנ"סים קומה אחת ואין עליהם כלום.

אני לא מכיר הרבה ערים אבל אני אומר לך שבמחוזית בדרום התחלנו לעשות גם גנים וגם מעונות יום קומה שנייה ושלישית וזה בסדר. אבל לא על זה מדובר. אם יש לך אפשרות לעשות את זה, אז תעשה. אם אין לך אפשרות, אז תכניס את האופציה הזאת. היא לא באה נגד.

עמדת הממשלה?

עד 50%.

גן או מעון יום לפי התקן, 135 מ"ר, פחות מדירה של 150. חצר זה עוד 30 מטר? זה כמו דירה אחת.

אני רוצה להתייחס להצעה הזאת. אנחנו מדברים בעצם על תוספת של הקלה. ההנחה היא שאנחנו מוסיפים שטחים והם הולכים אחר הייעוד שממנו הם נגזרו. כאן אנחנו מדברים על ייעוד למגורים. זאת אומרת, בסיטואציה של שיתוף הציבור שנעשה פה, יוצאים מנקודת הנחה שאנחנו רק מאפשרים את תוספת השטחים. כאן אדוני מבקש לשנות גם את הייעוד. שינוי ייעוד זה במסגרת שימוש חורג וזה אפשרי אבל הוא להיות קצוב בזמן.

אותו זמן שיש פה.

אם אנחנו פועלים באמצעות התהליך הזה, השאלה המשפטית היא: האם ההליך הזה של הקלה שעליו אנחנו מדברים כרגע הוא אפשרי או שכבר גלשת?

כראש רשות בין שלוש לחמש שנים יכולתי לתת את ההיתר בשביל להסדיר את שינוי הייעוד עליו את מדברת. בין שלוש לחמש שנים לפי החוק. אבל פה, כשאת לוקחת את החקיקה יש לך כמעט חמש שנים ואין לך בעיה. יש לך ארבע ועוד שנה.

לפני חודשיים חוקקנו חוק שאין שימוש חורג מדירות לכל שטח שהוא, כולל מוסדות ציבור. אנחנו ביטלנו את זה. צריכה להיות הלימה בין החוקים.

לבניין כזה צריך שצ"פ.

תודה חבר הכנסת ילין.

לא בכדי תומר נמצא פה. הוא היועץ המשפטי גם של ועדת הפנים.

יש לי הערה מקצועית כי במקרה אני חבר בוועדת הפנים וגם בוועדה הזאת. חוקקנו חוק שביטל את כל האפשרות לשימוש חורג מדירות מגורים לשימושים אחרים. לדעתי הוא נכנס לתוקף ב-1.1 כהוראת שעה והוא עד 2020. אי-אפשר לעשות שימוש אחר, כפי שביקש ילין, אם מקבלים את ההסתייגות שלו.

לאור הדברים שאמר חבר הכנסת ילין, אני לא יודע למה לא הארכתם לחמש שנים. תהליכי בנייה הם תהליכים ארוכים. יש התחשבנויות, יש כדאות, במיוחד אם מדובר על התחלות של תכנון.

זה רק להגיש את הבקשה.

נכון, אבל בעוד ארבע שנים כבר לא אפשר יהיה להגיש בקשות.

אחרי ארבע שנים.

נכון שמי שרוצה להתחיל היום אז יש לו מספיק זמן. אבל מי שירצה להתחיל בעוד שנתיים, אתם כבר מכניסים אותו לסד של זמן. ארבע שנים זה זמן סביר למי שמתחיל היום.

ארבע שנים זה להגשת בקשות, זה לא לקבלת היתרים. אנחנו רוצים שיגישו כמה שיותר מהר.

לא הבנתי למה התכוונתם כשאמרתם שסמכות מהנדס העיר לפטור שטחי חנייה. אני מבין את מה שאתם אומרים לגבי מוסדות ציבור, שטחים פתוחים ותשתיות. יש תקן חנייה. מדובר על תוספת יחידות דיור. מה בסמכותו של מהנדס העיר?

הוא צריך להגיד שיש מספיק.

ואז הוא פוטר את הדירה מחנייה?

לא. הוא חייב להראות שיש במגרש או בסביבה פתרון חניה.

לדעתי זה קריטי. הרבה תכניות נפלו בגלל חניה. אנחנו יודעים שיש פסיקה שהחניה צריכה להיות במרחק מסוים מהבניין. אתה רוצה להרחיב את התקנה?

לא.

אם אתה מתכוון שהמהנדס צריך להראות, אז למה המהנדס? היזם עצמו צריך להראות.

כדי שהיזם לא יספר סיפורים. המהנדס צריך להגיד שהפתרון שיש בסביבה או במגרש הספציפי הוא פתרון הולם.

אז אתה לא נותן הקלה.

אין הקלה.

מדובר במגרש שאין עליו בניין ואז אפשר לחפור חניה בדרך-כלל אלא אם המגרש קטן.

מדברים על תוספת יחידות דיור.

אבל במגרש שאין עליו בניין כרגע אתה חופשי מאילוצים. זה לא שאתה מוסיף 20% לבניין קיים. איפה שאפשר חניה תת קרקעית, אז אין בעיה. איפה שאי-אפשר, יש פתרונות של 350 מטר ועוד.

הנוסח הזה, שאתה נותן סמכות ושיקול דעת למהנדס העיר, לא הבנתי אותו. תקנה זה תקן. אז מה זה שיקול דעת?

הוא צריך להגיד שהוא בדק והם עומדים בתקן.

מה אתה מציע?

אני לא מציע, אני שואל. שאלתי אם יש הקלה במקומות חניה וקיבלתי תשובה שלא. לכן הניסוח לא כל-כך ברור לי. למה המהנדס צריך להחליט אם יש תקן. אם זה סעיף כדי שראשי ערים יוכלו לטרפד את התכנית הזאת, אז אפשר. אני רוצה להבין האם מאחורי הניסוח הזה עומדת - - -

חברת הכנסת זנדברג, הוא מעלה כאן נקודות חשובות. גם את מעלה את נושא החניה וניתנו תשובות חשובות.

מצד אחד נחוקק חוקים שיאפשרו בנייה ומצד שני, נותנים סמכות למהנדס העיר שמבצע את מדיניות ראש העיר.

אני גם מציע במקום "תואמים" לכתוב "מספקים".

לא "תואמים" אלא "נותנים מענה".

חבר הכנסת מקלב, צריך להבין פה דבר פשוט. הנושא של מתן ההקלה הזאת הוא בכל מקרה בשיקול דעת. יכול ראש רשות מקומית - - -

לא ראש הרשות, הוועדה המקומית.

תודה על התיקון. יכולה ועדה מקומית לקבל החלטת מדיניות שאומרת: אנחנו לא רוצים לתת את ההקלה הזאת בשום מקום בעיר שלנו.

את הקלת שבס?

את ההקלה הזאת.

גם את ההקלה הזאת. זאת הקלה שכפופה לאישור הוועדה המקומית. זה לא טייס אוטומטי.

לא אוטומטי אבל אם הוועדה המקומית לא מאשרת אז מה?

אם הוועדה לא מאשרת זה עומד למבחן משפטי.

חברת הכנסת זנדברג, בבקשה.

קודם כל שתי שאלות הבהרה. לגבי סמכות ועדה מקומית. הרי חלק מהבעיה שלנו עם ההקלה הזאת, שהיא בעצם הולכת בדרך עקומה ועוקפת את הוועדה המקומית.

ממש לא, בדיוק הפוך.

ואם הוועדה המקומית לא מאשרת? מה עם ועדת ערר? ועדה מחוזית?

תומר, אני מבקש שתתייחס ואם יש צורך ניתן הבהרות ממשלה.

אמירה כללית שגם נוגעת לכמה הסתייגויות. אני בעצם מבינה מהדיונים שהיו כאן אתמול והיום, שיש לנו כבר את אותה הקלת שבס, שדיברנו עליה אתמול, שהיא מאפשרת לנו להוסיף יחידות דיור. עכשיו יש לנו בעיה במימוש יחידות הדיור האלה ולכן אנחנו רוצים לתת אפשרות להגדיל את השטח שלהן.

לא, להגדיל את השטח לבנייה.

זה נכון מה שהיא אומרת.

על-מנת להגדיל את שטח הדירות שבתוספת בגלל שהן לא מספיק - - -

שבס אתה יכול לאפשר בכל מקרה.

אתה יכול אבל עכשיו אתה רוצה להגדיל את שטח הדירות בשבס. נכון?

איפה כאן הבשורה לתוספת יחידות דיור?

תומר, לגבי סטייה ניכרת בנושא תוספת יחידות דיור. אמרת שלא אפשרת את זה.

אני אסביר שוב. היום מותר להוסיף יחידות דיור לפי הקלה מכוח התקנות המכונות " תקנות סטייה ניכרת" הידועות כהקלת שבס. ההקלה הזאת מאפשרת תוספת של עד 30% יחידות דיור בכל בניין.

30% זה במכירה לזוגות צעירים.

בשבס יש גם מינימום.

אף אחד לא נותן את זה היום.

חבר הכנסת ביטן, אני מבקש לתת לתומר להשיב.

יחד עם זאת, אם תכנית קבעה שאי-אפשר לעשות את זה ואי-אפשר לתת את הקלת שבס/סער אלא מספר יחידות הדיור שנקבעו בתכנית הן ותו לא, אומר החוק הזה שעל אף האמור בתכנית, יהיה אפשר לתת עד 30%.

כלומר, בכל מקרה החוק הזה מתייחס להקלת שבס?

נכון, כגבול מקסימום.

אם הקלת שבס על כלליה לא חלה, החוק לא חל?

נכון.

הבנתי.

קודם כל, כל הערה שאני אומרת או הסתייגות שאני מבקשת לרשום, זאת הסתייגות בשם קבוצת מרצ.

אני מבקשת בסעיף 1 לקצר את הזמן מארבע שנים לשלוש שנים, כמו שביקשנו לעשות. אני מבקשת לרשום את זה כהסתייגות.

לגבי נושא הבנייה הרוויה עליה דיברנו קודם. אני מבינה את השיקול שלכם להוריד מצפיפות של 7 שהוצעה חזרה למה שהיה, שזה בעצם ארבע. אני גם מבינה את השיקול לגבי המגזר הערבי. יש לי בעיה לגבי המגזר הלא ערבי, המגזר היהודי העירוני, הסמי-אורגני. למה? מה אנחנו עושים פה? כל הדיון שהיה לנו אתמול, שבעצם ההקלה הזאת, עקומה ככל שתהיה – אמרתי שזאת לא דרך המלך להוסיף יחידות בנייה או זכויות בנייה דרך הקלה. זאת בעיה.

הזמן שאת נותנת לנו את ההרצאה ששמענו אותה גם אתמול היא על חשבון ההסתייגויות.

נגיד שאנחנו אומרים שיש צורך דחוף וחייבים עכשיו. למה את כל אותה בנייה פרברית, ביניים, מפוזרת, מבוזרת, עד אז עכשיו נוסיף לה 30%? כלומר, זה בעצם פלוס יחידות הדיור שנתנו והגדלנו אותן עד 150 מטר, חצי מהן. בעצם אנחנו מוסיפים עוד איזה פנטהאוז שניים בפרברים, במקום שזה מיועד לבנייה רוויה. מה הרציונל בזה?

תתייחסו בסוף לאחר שאסיים.

תפרידי בין התייחסות ובין הסתייגות.

אם כך, אני מבקשת בסעיף הזה להחיל את התוספת הזאת רק על מקומות שהיא בנייה רוויה יותר.

להחזיר לשבע.

את יודעת שאת מחליפה כאן את עיסאווי פריג', הוא מסכים לזה?

ראית אותו פה? נדמה לי שהוא מסכים.

לגבי השטח. אני רוצה להצטרף או לרשום הסתייגות חדשה, להסתייגות של חבר הכנסת ילין. נדמה לי שגם הדברים של דוד ביטן קולעים לזה. הרי יש לנו היום את אותה תוספת שבס, כלומר, להוסיף יחידות דיור קטנות בשביל לדאוג לבנייה האורבנית הרוויה אנחנו יכולים.

יש לנו בעיה, ככל הנראה, שלדירות האלה אין ביקוש וצריך דירות יותר גדולות.

זה ממש לא נכון. זאת לא המציאות.

איזה מציאות? כמה עיריות נותנות שבס?

גם עכשיו לא יתנו.

אתם משאירים את זה עוד פעם בסמכות?

בין היתר כי הדירות נהיות יותר קטנות.

הייתי בטוח שחובה לתת. אז מה עשינו? מה עשיתם פה? לא עשיתם כלום.

את התובנה הזאת קיבלתי ממך אתמול. לכן היתה ההבהרה שלי בהתחלה. עיריות שלא נותנות היום שבס וימשיכו לא לתת, אז החוק לא חל. עיריות שנותנות שבס, או שהיו נותנות שבס אם יחידות הדיור היו גדולות יותר, אליהן החוק הזה מיועד.

נתניה, למשל, לא רוצה לתת. תכריחו אותה לתת שבס. אם תכריחו אותה אז היא תיתן.

יפה, בדיוק.

אתם נכנעים לה?

חבר הכנסת ביטן, בגידול, לפחות ממחצית הדירות חייבות להיות מתחת ל-75 מ"ר.

אני אסביר. בהרבה מקומות במרכז הערים אתה יכול לבנות על חצי דונם בניין משותף. שם הבעיה היא הדירות ולא השטח. בדרך כלל אתה אפילו לא יכול להכניס את כל השטח שיש לך בזכויות הבנייה בתוך התכנית עצמה ואז נותר לך שטח מיותר. כשהם באים לבקש שבס, העיריה לא מוכנה. אם יש לך עוד שתי דירות, אז אתה יכול להכניס את השטח המיותר בתוך הדירות שבס בלי להקטין כמעט, כי אחרת אתה מוותר על 150 מטר. זה לא נותן פתרון העניין הזה. זה בכלל לא נותן פתרון. אתם ממשיכים עם אותה מנטרה. אני אוהב את ראשי הערים ותומך בהם אבל בנושא של הבנייה הרגולטור הכי בעייתי זה ראשי הערים. זה לא רוצה לתת דירות קטנות. ראש עיריית נתניה לא רוצה כי היא לא רוצה אוכלוסיות חלשות. כאילו הילדים שלנו שגדלים בנתניהו או בראשון וצריכים לקנות דירה, הם האוכלוסייה החלשה. השאלה מה אנחנו רוצים לעשות?

קודם כל אנחנו צריכים לחייב את העירייה לתת שבס בהוראת שעה. זה לא שאנחנו פוגעים בסמכות של ראשי הערים או של הוועדות. יש היום בעיה של דירות במדינה אז אנחנו נותנים הוראת שעה שאם קבלן מבקש שבס, חייבים לתת לו. או שהוועדה הארצית והמחוקק והשר נותנים פעם אחת ולתמיד ושמים את הדברים על השולחן, או שלא. אז עוד פעם אנחנו מתחילים שאסור לפגוע בוועדה המקומית, זה תלוי כמה בתי ספר וזה תלוי וזה תלוי ואז עוד פעם לא יהיה כלום. אז אם אתם רוצים לעשות את זה בצורה הזאת, אז חבל על הנייר. פעם אחת ולתמיד, בואו נשים את הדברים על השולחן. ראשי הערים, עם כל הכבוד להם, יזוזו הצידה לשלוש שנים ושיתנו לנו לפתור את הבעיה של הדיור ולא לעשות רגולציה על רגולציה. גם ועדה מקומית היא רגולטור כי ראש העיר הוא רגולטור. אתם לא מבינים את זה?

עם כל הכבוד, מי היא ראש עיריית נתניה שהיא לא מוכנה לתת דירות קטנות? גם ראש עיריית נס ציונה. הם שניהם מהליכוד, אני אומר את זה בגלוי. הם לא נותנים דירות קטנות. מה זה הדבר הזה? מספיק עם זה.

דברי טעם, חבר הכנסת ביטן.

אני רוצה לחזק את הנקודה הזאת. הנציג של פורום ה-15 הוא היועץ המשפטי של עיריית תל-אביב. עיריית תל-אביב בונה דירות קטנות. אז החוק הזה רק מעקם לה את מערכת התכנון. הוא לא עוזר לה, הוא לא מגשים את המטרה של החוק, הוא רק מקלקל.

עיריות אחרות, שלא רוצות לתת דירות קטנות, לא יתנו, כמו שאומר חבר הכנסת ביטן. כלומר, אנחנו נקבל את הרע מכל העולמות במקום ללכת בדרך המלך.

אפשר לחייב לארבע שנים.

כמו חבר הכנסת ילין, אני מציעה שאת שטחי היחידות של ה-150 מטר, את ה-50% השניים, להגביל ל-100 מטר. במקום 150 מטר שיהיה 100 מטר.

נרשם.

דבר נוסף. בחוות דעת מהנדס הוועדה, אני מבקשת להוסיף את הנושא של הניתוח הפרוגרמתי.

מה זה אומר?

תכף עוזי יסביר.

עוד שני דברים קטנים. בסעיף של פקיעת ההיתר אחרי שנה והשנה הנוספת, אני רוצה שמבקש ההיתר יצדיק את השנה הנוספת מטעמים מיוחדים. לא סתם שנה אלא שיסביר.

לגבי הנושא של ההתנגדויות. אחת הבעיות שעולה מהעובדה שאנחנו פונים למסלול של הקלה ולא למסלול תכנית זה שההתנגדויות לציבור מוגבלות, גם במועד שלהן וגם בזה שרק מי שנפגע יכול להתנגד. אני רוצה למצוא דרך, ואני מקווה שהייעוץ המשפטי יעזור לי, להרחיב גם את הזמן הניתן להתנגדות וגם מי יכול להתנגד. שאפשר יהיה להתנגד מטעמים אידיאולוגיים. כשמתכננים עיר זה טעמים, מה שאת קוראת אידיאולוגים. זה לא רק הקלה ותוספת זכויות בנייה. זה לא צריך לבוא על חשבון ההתנגדויות של הציבור.

תודה לחברת הכנסת זנדברג.

התאחדות הקבלנים, בבקשה. שתי דקות אדוני.

אני לא מגיש הסתייגויות, אני מגיש הערות.

לגבי סוג מבנה שמחילים עליו את החוק. מחילים את זה על בניין שעוד לא התחילו לבנות אותו. אני חושב שנכון וראוי להחיל את זה גם על בניין שבנייתו החלה, כי אין שום הבדל בין יחידת דיור נוספת שתתקבל כשבס לבניין שהתחילו לבנות אותו לבין אחד שלא התחילו לבנות אותו. אותה יחידת דיור תקבל את ההקלה. זה גם לא יעכב את הבנייה, כי תוך כדי תהליך הבנייה הוא יכול לבקש את ההקלה הזאת. זה לא מפריע, לא פוגע, וזה תואם גם את החלטת הממשלה.

נקודה שנייה זה המועד. בהחלטת הממשלה נקבע 1.1.2013 ואחרי זה 1.1.2011, לגבי ההתניה. אני לא מבין את המועד הזה. זה מועד שהוא סתם תלוש. למה הוא רלוונטי בכלל? למה אם כל סטייה מתכנית תהווה סטייה ניכרת, השנה ה-13 רלוונטית או השנה ה-11 רלוונטית. זה רק פוגע בחלק מהתכניות שהכניסו את ההתניות האלה.

החוק הזה חל רק על תכניות שאושרו לפני 2011. הוא שואל למה 2011?

לא, שיש להם התניה.

התניה ניכרת זה תכניות מלפני 2011. שאר החוק חל על - - -

אבל אנחנו הולכים כאן הרבה על סטיות ניכרות. ההקלות האלה הן בגלל סטיות ניכרות. למה אנחנו לא מאפשרים את זה? מה התאריך הזה? אתה מצמצם עוד אלפי בתים.

לגבי קווי הבניין. אני לא מבין למה. אני באמת לא מצליח להבין למה ואני לא מבין למה זה מצמצם. זה בסך הכול - - -

זה יזרוק אותנו לוועדות ערר אין סופיות.

לא. אני אסביר לך למה זה יכול לעזור דווקא. במקום שבו לשכנים מפריע דווקא הגובה ואפשר לאפשר את ההרחבה לרוחב, זה יכול לסייע לראש הרשות וזה יכול להסיר את ההתנגדויות.

הערה נוספת היא לגבי פקיעת ההיתר. מי שהוציא היתר יודע איזה מדורי גיהינום צריך לעבור כדי להעביר היתר. זה שהסנקציה היא פקיעת היתר, זאת סנקציה נוראית. אני לא מדבר על הכסף ולא מדבר על האגרות אלא על עצם הפרוצדורה.

אמיר, ההערה ברורה.

לפחות תן לי שתי דקות להסביר.

לגבי פגיעת ההיתר. כשבן אדם מוציא היתר הוא רוצה לבנות. סביר להניח שמה שמעכב אותו בבנייה זה כל מיני הוראות של רשויות שונות שמפריעות לו.

דבר נוסף זאת הערה טכנית. לא הכנסתם כאן את עניין הווד"ל. זה מוגדר כוועדה מחוזית. לא ברור לי אם זה חל על תכניות שחלות על הווד"ל. יש הרבה דירות שאושרו במסגרת הווד"ל ודווקא שם יש מחיר למשתכן והשבס הזה חשוב לצורך הסבסוד הצולב.

לגבי תוקף הוראת השעה. דובר פה על 3 שנים, 4 שנים, 5 שנים. ההוראה הזאת, אם היא טובה ונכונה, היא צריכה להיות הוראה קבועה ולא הוראת שעה.

שילוב מוסדות הציבור שעלה כאן כהסתייגות וראיתי שהממשלה שוקלת את זה. לדעתי זה הקש שישבור בכלל את ההצעה הזאת. זה לא ימומש, אף אחד לא יבקש את זה. מישהו צריך לבנות את מוסדות הציבור האלה. עכשיו זאת תהיה התדיינו ת מול הרשת כמה יעלה לבנות, מי בונה, האם זה חלק מההיטלים והאגרות. זאת הדרך להרוג את זה.

זה באמת נראה לי מסובך. את ההערה הזאת אנחנו שוקלים בחיוב.

עוד מילה לגבי קווי הבניין. החלטת הממשלה דיברה על הגדלה של 10%. כשקיבלה את ההחלטה הממשלה ראתה לנגד עיניה את הבעייתיות בהגבהה ולכן נתנה אפשרות להגדיל ב-10% את ההקלה של קווי בניין. אני לא מבין למה עכשיו מחריגים את המקומות שבהם נקבע בתכנית שזאת סטייה ניכרת.

עמותת במקום, בבקשה.

אני אחזור במשפט על מה שאמרתי אתמול. לטעמנו כל התוספות האלה לא מתאימות להקלה. הן מתאימות להליך תכנוני. זה תוספות שהן מרחיקות לכת, בוודאי בסביבה עירונית צפופה והן צריכות להיות חלק מהתכנון.

גברתי, הסתייגויות לחוק. היום אנחנו לא בפרשנויות.

לדעתנו, הגדלת מספר יחידות הדיור הוא יעד הכרחי אבל לא מספיק. אם אנחנו נייצר פה יחידות דיור בגודל של 150 מטר, זה לא קהל היעד שסובל ממשבר הדיור. זה קהל היעד של אנשים שחסר להם איפה להשקיע בנדל"ן. אנחנו לא חושבים שהמוסד הזה צריך לדאוג דווקא להם. אנחנו כמובן בעד הדירות הקטנות, רק אנחנו רוצים להזכיר שהגודל הוא לא המרכיב היחיד שקובע מחיר. גם דירה של 75 מטר עלולה להיות מאוד יקרה ומחוץ להישג ידם של הרבה אנשים. אנחנו רוצים להציע לשלב איכשהו את התוספת השישית לסיפור של דיור בר השגה בחוק הזה.

לגבי מה שדובר קודם, אם זה יהיה קו בניין, כל ההתגברות על סעיף שנקבע בתכנית קיימת וחלה שקובעת כסטייה ניכרת איזו סטייה ממנה, למרות שהיא לא מגיעה לתקרה שבתקנות, לטעמנו זה בעייתי. זה באמת ממחיש שהסיפור הזה לא מתאים להקלה.

שמעת את ההתייחסויות. מה שהוסכם, חבל לחזור עליו.

לגבי הנושא של כמה יחידות דיור אפשר להוסיף. לטעמנו צריך להוסיף פה שמספר יחידות הדיור המותר לא יעלה על מה שמותר בתקנות סטייה ניכרת כי כרגע לטעמנו זה לא ברור בנוסח הקיים. אנחנו חושבים שצריך להוסיף את זה.

לגבי התחולה של מקום שכבר ניתן היתר מכוח תמ"א 38, שמחנו לגלות שהיועץ המשפטי המליץ לקבל את הערתנו ולכן אני לא צריכה לחזור עליה.

לגבי כפיפות לתקנות סטייה ניכרת, אני חושב שזאת הערה נכונה.

החברה להגנת הטבע ואחר-כך חבר הכנסת דוד ביטן.

עלו פה נקודות בעייתיות אבל ככלי מדיניות החוק הזה נראה לנו נכון. הוא נותן זכויות בנייה במקומות שכבר הוחלט לפתח אותם. בין השאר, הוא אחד הכלים הממשיים על אדמה פרטית בישראל וזה חלק מהחוזק שלו.

אני חושב שחשוב להוסיף איזה מנגנון מעקב ובקרה בשביל שמנהל התכנון יוכל ללמוד עד כמה הכלי הזה יושם. גם בתמ"א 38 בהתחלה לא היה מנגנון של דיווח. חשוב להכניס מנגנון דיווח כדי שמנהל התכנון כמה יחידות דיור הניב המהלך הזה. לעת סיום החוק, או אולי יאריכו אותו, נדע את הנתונים. לפחות לבצע עבודת מעקב מקצועית של מנהל התכנון כי גם יכולות להיות בעיות בחלק מהיישובים.

חבר הכנסת ביטן, בבקשה.

יש לי שתי הערות. להוסיף בחוק סעיף שאומר שהרשות והוועדה המקומית חייבים לאשר שבס 20% למשך 4 שנים כהוראת שעה. ואז, אם היזם ירצה להוסיף מטרים יוסיף. לא ירצה, לא יוסיף.

דבר שני, אני רוצה להוסיף סעיף שקשור להיטל השבחה. יש יזמים שלא ירצו את התוספת מטרים הזאת. מכיוון שזאת אופציה שקיימת, יכולים לחייב אותם בהיטל השבחה בעת מכירת הקרקע. ולא בעת הפנייה. במכירה, מכיוון שקיימת אופציה של הקלה – לא של תב"ע. בתב"ע אי-אפשר לחייב היטל השבחה, כמו שהיה בתיקון 101, אבל בתיקון כזה הם יחייבו היטל השבחה בעת המכירה וזה דבר שלא יעלה על הדעת. צריך להכניס סעיף בעניין הזה.

אבל זאת לא זכות מוקנית.

זכות בהקלה מחויבת בהיטל השבחה.

במימוש.

לא. מכירת קרקע נחשב כמימוש.

הממשלה תתייחס.

תבדקו את זה.

היטל השבחה הוא רק בעת המימוש.

תבדקו את זה ואם צריך תוסיפו סעיף.

תכף תתייחסו ואם צריך תוסיפו סעיף.

זאת לא הקלה רגילה. רק בנסיבות מאוד חריגות אפשר לבטל אותה. ההסתייגות שלי היא להוסיף סעיף שהעיריות חייבות לתת שבס לארבע שנים.

תודה רבה לחבר הכנסת ביטן.

אחרון הדוברים, פורום ה-15, רק הסתייגויות לחוק. תשומת לבך שחלק מההערות שנתתם הוטמעו.

נכון. לכן אני אהיה קצר ולא אחזור על דברים שכבר נאמרו.

אני רק רוצה הערה קטנה לחבר הכנסת ביטן. מדובר על בהקלה רגילה לכל דבר ועניין. המועד של ההיטל השבחה הוא מועד ההקלה ולא מועד אישור התכנית.

מכיוון שמדובר בהקלה חריגה - - -

היא לא חריגה, היא הקלה רגילה.

אז בעצם העירייה מחויבת לתת אותה. לכן במצב הזה יבואו השמאים של העיריות ויעשו הבחנה בין הקלה רגילה להקלה כזאת. אם אני טועה, אז שלא יתקנו.

לגבי מועד התחילה. העמדה של פורום ה-15 היתה ונשארה שההקלה הזאת לא צריכה לחול על תכניות חדשות. זאת אומרת, אם היום אצלי בתל-אביב אושרה תכנית 3700 עם 12,000 יחידות מגורים, המשמעות היא מחר תוספת של 20%. צריך לזכור גם שהקלה זה נקודתי, זה ניתן פר מגרש וזה לא ניתן רוחבי. לכן, זאת אש בשדה קוצים. ברגע שמאשרים הקלה למישהו אחד זה רץ.

אתה מדבר על תכניות שכבר אושרו?

אני אומר על תכניות שכבר אושרו.

זה רק התכניות שאושרו לפני 2011 וקבעו שסטייה מהוראה היא סטייה ניכרת, רק על זה ניתן להתגבר. אבל כל תכנית - - -

הגברת בינת שוורץ, אני מבקש את התייחסותך.

קחו בחשבון שהחוק הזה יעלה את ערך הקרקע באופן אוטומטי.

הרציונל של ההערה שלנו, שברגע שיש תכנית חדשה – חדשה בתכנון ובנייה זה תכנית בת עשר שנים, לא בת שנה. חדשה בתכנון ובנייה, לפי תפישתנו, זאת תכנית של עשר שנים והיא מייצרת ודאות תכנונית לסביבה, לכל גורם שמעורב בה. לכן, לשנות אותה בהקלות בעינינו זה לא נכון. אמרתי והערתי.

ההערה השנייה שהעלינו היתה, וזה עלה גם על-ידי חברת הכנסת זנדברג, זה הנושא של חוות דעת בכתב לגבי פרוגרמתית, שעושה ניתוח פרוגרמתי.

אני לא מבין.

הוא מדבר על חדשות 10 שנים אחורה. זה חדש אצל סלמן.

אבל מהיום ואילך זה לא חל.

אושרה אצלנו השנה תכנית – בסדר, הערתי.

חוות דעת בכתב מאת מהנדס הוועדה. החשיבות היא שזה מונע לחצים על מהנדס הוועדה. חוות דעת פרוגרמתית נעשית על-פי אמות מידה סדורות וידועות.

תסביר לנו מה זה. שנדע מה לרשום בהסתייגות של חברת הכנסת זנדברג.

חוות דעת פרוגרמתית אמורה להיעשות לגבי כל תכנית, בעיקר תכנית בסדרי גודל שעליהם רוצים לתת הקלות. היא מייצרת בעצם את היחס בין שטחי ציבור, בין צרכי ציבור, כולל תשתיות הנדסיות, תשתיות ציבוריות, לבין זכויות הבנייה שניתנות בתכנית. ברגע שמבקשים ציפוף והקלה כמותית צריכה להיערך איזו בדיקה פרוגרמתית לגבי העובדה שהתכנית של תוספת זכויות הבנייה עומדת בדרישות ביחס הולם לצרכי הציבור. אני אומר שזה לא רק תשתיות ציבוריות, זה גם תשתיות הנדסיות.

לכן אנחנו חושבים שברגע שתהיה למהנדס העיר חוות דעת בכתב, אז יהיה יותר קשה ללחוץ עליו. זאת הנקודה, לשחרר אותו מלחצים.

מה אתה רוצה שיהיה כתוב?

שיהיה כתוב: חוות דעת בכתב של מהנדס הוועדה, חוות דעת פרוגרמתית.

מה זה פרוגרמתית?

הוא רוצה כמו בתמ"א.

חברים, יש לנו אישור מיושב ראש הכנסת לשבת עד 16:15.

הנקודה האחרונה. הבנתי מתומר שהורדתם את ה-197 כי אתם סבורים שיש פה את האיזון הנכון מבחינת זכויות הבנייה.

בדוחק, אך יש.

תודה לעורך דין סלמן.

אנחנו נעבור להתייחסויות קצרות של אביגדור יצחקי ובינת שוורץ.

לגבי ההצעה של חבר הכנסת מקלב שההקלה תאפשר גם הוספת שימוש. מכיוון שאפשר לעשות את זה בשימוש חורג במקומות שבהם נדרש וצריך, הרשות המקומית יודעת לדרוש את זה. אנחנו לקחנו לתשומת ליבנו שבחוק ההסדרים נעשה תיקון לחוק התכנון והבנייה ונקבע שרשויות מקומיות לא יכולות לתת שימוש חורג מעבר לקומה ראשונה לצרכי ציבור. אנחנו נבחן את האפשרות באמת לשים איזה סייג על זה וכך נאפשר לרשויות המקומיות גם במקרים האלה. למשל, לעשות גן ילדים גם בקומה ראשונה וגם בקומה שנייה, מה שהיום אסור להם. אבל זה במסגרת שימוש חורג.

גן ילדים כנראה יוחרג.

לגבי ההערות של חברת הכנסת זנדברג. לגבי 7 יחידות דיור במגזר שאיננו ערבי. יש תכנית מאושרת על המגרש והתכנית המאושרת אומרת 5 או 6 יחידות דיור ולא 7. אנחנו מאוד רוצים, גם בישובים האלה, לאפשר יותר. לכן, מבחינתנו, הציפוף והאינטנסיביות העירונית במקום שיש בו תכנית מאושרת – זה לא שאין תכנית ואנחנו עושים עכשיו 4 יחידות דיור. יש תכנית. גם אם היא סמי עירונית, אנחנו רוצים לאפשר את זה שם.

הרי המטרה של התיקון הזה זה לאפשר הגדלת - - -

לא, לא. היא עונה תשובה. יכול להיות שהתשובה תמצא חן ויתכן שלא. בסוף התשובה, או שאת מורידה את ההסתייגות או שמשאירה אותה.

המטרה של הדבר הזה היא להגדיל את הדירות. למה שהתוספת לא תהיה קטנה?

בינת, אם תשובתך תהיה מקובלת עליה היא תוריד.

היא לא ענתה לי.

אני לא מהנדס אבל היא אמרה את התשובה בצורה ברורה. יש תכניות של ארבע. רוצים גם במקומות של ארבע על מגוון היישובים, לאפשר להם את היחידה הנוספת.

אבל היחידה הנוספת מותרת בתכנית. כל מה שהחוק הזה עושה, זה פשוט מגדיל אותה, זה הכול. למה שיחידה נוספת לא תהיה קטנה?

ההקלה הזאת מוציאה את זה מהכוח אל הפועל.

בבקשה תעברי לסעיף הבא.

ההצעה לפתוח את ההתנגדויות לכולם כמובן שהיא לא מקובלת עלינו בשום פנים ואופן.

התשובה ברורה, הנושא הבא.

לגבי לאפשר שנה נוספת רק מטעמים מיוחדים, אנחנו חושבים שזה לא נכון. זה מאוד יעזור לכל מי שמתנגד לתקוף את זה. תיתן הוועדה המקומית טעמים, יגיד התוקף שזה לא טעמים מיוחדים אלא סתם טעמים.

תשובה ברורה.

כן הייתי מציע לכם לשקול אמנם לא טעמים מיוחדים אבל לפחות טעמים שיירשמו. שתהיה הנמקה ולא באופן אוטומטי.

בסדר.

לגבי ההצעה של חבר הכנסת ביטן לחייב את הרשויות המקומיות לתת את שבס.

כהוראת שעה.

בנושא הזה אני מסכים עם חבר הכנסת ביטן במאת האחוזים. אם באמת אנחנו רוצים לטפל – יש ערים שבאופן עקרוני לא נותנים שבס באופן גורף. הם לא נותנים לאף אחד ולא שמופעל שיקול דעת. לכן, חבר הכנסת ביטן, אתה צודק.

יחד עם זאת, גם בהתייעצות כאן נאמר לי הדבר הבא. אתה גם ניהלת עניינים מוניציפליים רבים. החשש שלנו הוא שאם נעשה זאת דרך הממשלה, יקרה מצב שראשי הערים יתקעו לנו את הנושא של ההיתרים. הם לא יתנו היתרים.

איך הם יכולים לתקוע היתרים? מספיק עם זה.

לא יתקעו.

אדוני, יו"ר מטה הדיור. אני מבקש ממך שבמהלך החודש הקרוב תשב עם השלטון המקומי ועם ראשי הערים ותנסה להגיע עד ה-15.1 להצעה שתיתן לפחות 10%.

20%.

אני יודע שיש לך יכולות ניהול משא ומתן טובות וענייניות לטובת פתרון משבר הדיור. אם תצליח, נברך אותך. בכל מקרה תודיענו תשובה ככל שתהיה.

זאת משימה לא פשוטה. אין לי ספק שתהיה לו כאן משימה מאוד מסובכת וקשה. יחד עם זאת, אם יו"ר מטה הדיור לא יצליח, אני מזמין אותך, חבר הכנסת ביטן יחד איתי ועם אחרים להגיש הצעת חוק פרטית.

לא, לא.

לי אין בעיה להתעמת איתם.

יש חוק, אז בואו נכניס את זה לתוך החוק.

יש לזה חצי תשובה בחוק.

חבר הכנסת ביטן, לא יהיה מאושר ממני לעשות את זה. יחד עם זאת, אתמול קיימנו דיון. היו ראשי השלטון המקומי, היו ראשי ערים. הנושא הזה לא כלול בתוך החוק הזה. בעיניי זה שינוי די מהותי בחוק הזה. בכלל לא דיברנו איתם על הדבר הזה. אני לא חושב שזה נכון, אפילו מבחינה אתית, לבוא ולשים להם דבר כזה ולחייב אותם.

בואו נעכב את החוק הזה לעשרה ימים.

לא. אני מבקש שלא.

חבר הכנסת ביטן, אנחנו הולכים להביא את כל הנושא של התחדשות עירונית לתוך הוותמ"ל. אני חושב שזה דווקא חלק מתוך החוק הזה שכן יכול להתאים. בשבוע הבא כבר נביא את זה לקריאה ראשונה. אני חושב שמן ההגינות הבסיסית היא – אנחנו עובדים איתם בשיתוף פעולה.

איזה שיתוף פעולה? נתת את כל הסמכויות אליהם? איזה שיתוף פעולה יש פה.

תראה, הרגולטור מספר אחד בנושא תכנון ובנייה כיום זה העיריות והוועדות המקומיות.

חבר הכנסת ביטן, אני מוכרח לומר לך שלתכניות שלנו, כל מה שאנחנו עושים וכל המהלכים, אנחנו זוכים לשיתוף פעולה.

זה הסכם גג.

גם בהסכמי גג, מה רע בזה? יש כאלה שאין להם הסכמי גג. אני אומר לך שיש עיריות שאישרו שיווק של 4,000 יחידות דיור לשבוע הבא בלי שבכלל עשינו איתם הסכם גג אלא אולי נעשה איתם הסכם גג. יש לפחות 15 רשויות כאלה ששחררו לנו יחידות דיור בלי שנעשה הסכמי גג.

אז עכשיו ליצור קונפליקט? אני לא חושב שזאת הדרך הנכונה. אנחנו נביא את זה בשבוע הבא. אנחנו נשב איתם ונדבר איתם.

חבר הכנסת ביטן, אני רוצה להפנות את תשומת לבך שבהצעה הזאת עשו לפחות חצי דרך למה שאתה מבקש בזה שהממשלה ביקשה שלפחות מחצית מהדירות שמוסיפים פה יהיו דירות קטנות.

אבל הוא לא מחויב לתת את התוספת הזאת. זה יכול להיות אפס. אנחנו יושבנו פה אתמול ויושבים היום ויכול להיות שזה לא יקרה.

אם אני יזם ומבקש תוספת של מטרים אבל לא קיבלתי שבס - - -

אבל חייבים לתת לך כי חייבים לתת לך דירות קטנות.

אבל לא קיבלתי שבס.

חייבים לתת לך.

איפה זה כתוב?

אתה חייב לתת דירות קטנות בלי שקיבלת שבס. מה תעשה במטרים?

לא, אתה יכול - - -

זה לא מה שכתוב. כתוב שאם אני קיבלתי מטרים, אני חייב דירות קטנות. ואם לא קיבלתי שבס איך אני אתן?

חייבים לתת לך.

איפה זה כתוב? זה לא כתוב בשום מקום.

אי-אפשר אחרת.

איפה זה כתוב? להיפך, פגעת בו. יותר גרוע עשית. תראה לי איפה זה כתוב? זה לא כתוב.

תודה רבה. בינת, יש לך שתי דקות להערות המהותיות.

זה חל על תכניות וד"ל.

זה לא חל.

סליחה, לא הייתי מודעת לזה.

אני רוצה לעבור לשלוש הערות של הממשלה.

אחד. אמרנו שההקלה הזאת לא תחול על מגרש שאושרה בו תכנית אחרי היום שהחוק הזה אושר. אבל, הממשלה בהצעתה החריגה תכניות נושאיות, שזה תכנית שחלה על כל העיר ואין בה התייחסות ספציפית למגרש ספציפי והיא אומרת אמירות כלליות על כל העיר. אמרנו שאם יאושרו תכניות כאלה, למשל מרתפים, בריכות שחייה, חצי קומת גג, פרגולות מעבר למה שמותר, אז למרות שאושרה אחרי החוק, אפשר יהיה עדיין לתת את ההקלה למגרש ספציפי מפני שהתכנית היא לא תכנית למגרש ספציפי. זה נמחק בהצעה של הצוות ואנחנו הממשלה מבקשים לחזור להחרגה הזאת. זה חשוב לנו.

אנחנו חשבנו, גם בעקבות ההערות של הרשויות המקומיות, שיש פה בעיה קשה. יש הרבה תכניות שנותנות אחוזי בנייה ושטחי בנייה נוספים. אני מבין את הרציונל של הממשלה בעניין הזה. אם התכניות נותנות זכויות בנייה שהן לא קשורות לדירות ולשטחים עיקריים שעניינם מגורים. אבל אם התכניות האלה נותנות שטחים עיקריים למגורים, אין הצדקה לתת כפל מבצעים. תכניות חדשות שיהיו אחרי החג - - -

זה חל על כולם, זה לא חל דווקא על הדירות האלה. למה לא? מצד אחד, אתה נותן להם ומצד שני, אתה גורע מהם.

אפשר להוסיף את זה ואז להוסיף "למעט". זה יחול על תכניות נושאיות, למעט תכניות שעניינן תוספת זכיות למגורים.

על הגג זה גם תוספת.

אחרי שהחוק הזה מאושר רוצה רשות מקומית לתת זכויות בנייה למגורים נוספות? תתכבד ותעשה את זה במסגרת תכנית. אם היא כבר עושה תכנית, היא תיקח את זה בחשבון.

אותם עושים ותמ"ל, אתם רוצים להחיל את ההקלה?

תומר, אם התכנית היתה חלה בין כך ובין כך - - -

אני מציע שנחזיר את הסייג אבל למעט אותן תכניות שיש בהן תוספת זכויות בנייה למגורים וליחידות דיור נוספות.

אבל למה? אם יש תוספת חצי קומה על כל העיר - - -

אבל לא נותן תוספת יחידת דיור.

תוספת זכויות בנייה שכוללות יחידת דיור חדשה על הגג.

אז מספיק, זאת תכנית חדשה.

תומר, מדובר על תכניות רוחביות. לא מדובר על תכנית ספציפית לבניין ספציפי. עכשיו מהנדס עיריית תל-אביב החליט שאת רמת אביב הוא מעלה בשתי קומות. אז זה לא יחול על זה?

אם הוא כבר העלה את זה בתכנית חדשה - - -

גבעתיים מחר בבוקר תעשה תכנית חדשה ותיתן עוד מטר לכולם על הגג ועכשיו נעשה יותר הקלות.

נתנו את זה לכולם, זה לא במסגרת ההקלה. אז זה יתפוס לנו את התוספת.

החשש שלי הוא בדיוק החשש שהעלתה מנהלת מנהל התכנון בישיבה מקדימה שערכנו, שעכשיו בתכניות חדשות יעשו אוטומטית הפחתה של 20% כי יודעים שיתנו להם את זה בהקלה.

התכניות הכלליות שכוללות תוספת זכויות הן באמת נדירות.

אבל לא עושים את זה בתכניות חדשות.

מה שכן, דירות לא יצאו מהחוק הזה, יותר ממה שהיה יוצא ממילא.

תראה את המכרז של עתלית.

הערה אחרונה. בנוסח הוועדה כתוב "מגרש שעיקרו למגורים". אין לנו ויכוח, אנחנו באמת מסכימים שזה מגרש שעיקרו למגורים. אבל, מכיוון שזה חוק ומכלל ההן יעלה הלאו, יש לנו בחוק התכנון והבנייה הרבה פעמים שכתוב שם "מגרש שמיועד למגורים" ואנחנו מתכוונים בפרשנות שעיקרו למגורים.

משרד המשפטים יגיד לנו שזאת פרשנות לעניין הזה ואז אפשר יהיה למחוק את המילה "בעיקרו" כדי לא לגרום נזק לסעיפים האחרים.

אכן, גם להבנתנו הפרשנות של מגרש שמיועד למגורים, הוא יכול לרבות גם שימושים שהם תפלים למגורים וגם סיטואציות כמו חזית מסחרית. לשם האחידות החקיקתית וכדי שלא נגיע לכל מיני פרשנויות מיותרות ביחס ל-62א, שהוא סעיף מאוד ארוך והוא משתמש במינוח הזה של "מגרש המיועד ל-" - - -

כולל קומה מסחרית?

להבנתנו כן.

זה עמד פעם למבחן משפטי?

זאת מטריה די חדשה.

אתם רוצים שפה אחידה אבל אתם יכולים לגרום נזק.

זה נזק חמור יותר.

זה עושה נזק יותר גדול בכל מקום שבו זה לא כתוב.

אני לא משפטן.

כרמית, לגבי שאלתו, אני שואל לפרוטוקול על-מנת לחדד. זה צוין למגורים ולא עיקרו למגורים אבל לצורך העניין זה מתייחס גם לשימושים שונים לרבות מסחר, לרבות סוגיות שהעלה חבר הכנסת ילין.

קומות ציבוריות ומסחריות.

אני לא יודעת על קומות. בואו נדבר על סיטואציה של חזית מסחרית. אנחנו מדברים על מבחן של שכר ישר, שמי שמסתכל על המגרש הזה מבין שהוא אכן מיועד למגורים. זה באמת לרבות מצבים שונים. זה תפל למגורים, זה משני למגורים.

אם זה שתי קומות מתוך 20 קומות, זה משני.

על-מנת שלא יבינו מכאן שבכל יתר ההוראות – זאת חקיקה באמת חדשה, בסך הכול היא עברה לא מזמן תיקון. כדי שלא יפרשו שם בדרך אחרת צריך להיצמד לנוסח הקיים.

אנחנו מבקשים לחזור לנוסח של הממשלה בסעיף 2ד. אנחנו מפחדים שנוסח הוועדה "הנדרשים ל-" ואחר-כך ירצו טיפה להגדיל את הלובי ויגידו שזה לא נדרש.

לא מסכים.

אנחנו לא רבים על זה.

ברשותכם, אנחנו עוברים להצבעה.

אני אבקש התייחסות של הממשלה לנקודה שזה יהיה ברור שמספר היחידות שאפשר לתת הוא כמגבלת שבס.

לנו זה ברור. לנו אין התנגדות.

אבקש את הסמכת הוועדה להוסיף את ההבהרה הזאת.

מקובל.

נקודה נוספת. לחברי הוועדה. היתה הסכמה עם הממשלה שמחצית מהדירות יהיו 75 מטר ויתר הדירות, במקום 150 מטר, יהיו 120 מטר. הורדנו את זה ב-30 מטרים נוספים. במסגרת התיקונים רשום שמחצית מהדירות התוספתיות הן מתחת ל-75 מטר והיתרה צריכות להיות מתחת ל-150 מטר. אנחנו מבקשים, בהסתייגות שלי שמקובלת עליהם, שה-150 יקטן ל-120.

הצהרה לפרוטוקול: מהחוק הזה, יותר דירות מאשר היה יוצא ממילא, לא יצא. זה מה שיש לי להגיד.

אתה צודק.

חבר הכנסת יצא והיתה לו הסתייגות בעניין מבני ציבור. זה היה גם נושא של התאחדות הקבלנים.

אמרנו שקשה לנו להוסיף שימוש במסגרת הקלה, אבל מכיוון שאפשר לעשות את זה בשימוש חורג באופן כללי, אז נכון שהרשויות יעשו את זה בשימוש חורג. אנחנו גם לוקחים לתשומת לבנו לנסות לטפל באיזו הוראת חוק שקבעה שאסור לרשויות - - -

אין לי בעיה, בתנאי שזה בתוך ה-20%, בתוך התוספת ולא שיבקשו עוד תוספת, אחרת לא עשינו כלום.

בינת, אתם רוצים להקטין את זה ל-120 מטר. המרפסות המקורות הן בתוך או מחוץ?

מחוץ.

חבר הכנסת ילין, האם אפשר להוריד את ההסתייגות אחרי תשובתה של בינת?

אם יוסיפו את זה.

אנחנו לא מוסיפים את זה כאן. התשובה היתה שאפשר לעשות את זה בהחלטה בהיתר במסגרת החלטה על שימוש חורג. אמרנו שיש היום הוראת חוק שאוסרת על רשויות מקומיות לתת שימוש חורג בבניין שמיועד למגורים. אנחנו נבחן את האפשרות - - -

נעשה את זה כהוראה כוללת לכלל הבניינים. לאו דווקא ל-20% אלא כולל ה-20%.

אני מצביע בעד החוק מותנה בזה שאתם תצליחו לעשות את זה ושהחוק גם יצליח.

אתה רצה שנצביע על ההסתייגות?

אני מוריד את ההסתייגות.

ההסתייגות של הרשימה המשותפת, שלא יהיה פרסום להתנגדויות.

מי בעד ההסתייגות של הרשימה המשותפת?

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות של הרשימה המשותפת לא נתקבלה.

ההסתייגות נדחתה.

ההסתייגות של המחנה הציוני - - -

חברת הכנסת זנדברג, להצביע על כל ההסתייגויות יחד או אחת אחת?

אחת אחת.

בבקשה.

קיצור לשלוש שנים. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 1

נגד – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות של סיעת מרצ לא נתקבלה.

7 יחידות לדונם.

מי בעד?

הצבעה

בעד – 1

נגד – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות של סיעת מרצ לא נתקבלה.

ההסתייגות נדחתה.

להוריד את השטח המרבי מ-150 מטר ל-100 מטר?

עכשיו זה 120. אפשר להוריד את ההסתייגות?

בסדר.

הארכת ההיתר מטעמים מיוחדים בלבד.

אני מקבלת את ההערה של תומר.

התנגדות לכל אדם.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות של סיעת מרצ לא נתקבלה.

ההסתייגות נדחתה.

הסוגיה של תכנית פרוגרמתית. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 1

נגד – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות של מרצ לא נתקבלה.

ההסתייגות נדחתה.

כעת הסתייגויות של המחנה הציוני.

חברת הכנסת יעל פארן לא כאן.

ההסתייגות שלה היא לבטל את סעיף 151 ב(א) להצעת החוק.

זאת פסקה 4ג. סטייה מהוראות.

היא ביקשה שנצביע ואני מכבד אותה.

מי בעד ההסתייגות של חברת הכנסת פארן?

הצבעה

בעד – 1

נגד – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות של סיעת המחנה הציוני לא נתקבלה.

ההסתייגות נדחתה.

ההסתייגות של חבר הכנסת ביטן.

הוא קיבל את התשובה של אביגדור.

אני מסיר אבל בלב כבד.

עכשיו אנחנו מצביעים על הצעת החוק כולה, לרבות השינויים שסוכמו, לרבות הסעיף של ה-120 מטר.

מה לגבי התכנית הנושאית?

בעיקרו הוא קיבל.

בעיקרון קיבלנו.

מי בעד החוק כולו עם השינויים?

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – 1

חוק הצעת חוק התכנון והבנייה (הוראת שעה), התשע"ו-2015, נתקבל.

תודה, החוק אושר פה אחד.

הישיבה ננעלה בשעה 16:10.