הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 35

מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה

יום שלישי, י' בטבת התשע"ו (22 בדצמבר 2015), שעה 13:00

תקנות ניירות ערך (מאשר חתימה) (תיקון), התשע"ו-2015

חברי הוועדה: אורי מקלב – היו"ר

שרה קנדלר - עו"ד, מנהלת יחידת חקיקה ומשנה ליועץ המשפטי, רשות לניירות ערך

יעל תנחומא - סגן מנהל מחלקה, מחלקת מערכות מידע, רשות לניירות ערך

חגי בן ארזה - עו"ד, מחלקת חקיקה, רשות לניירות ערך

מורהף אבו סאלח - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

אייל לב ארי

ענת לוי

אהובה שרון, חבר המתרגמים

תקנות ניירות ערך (מאשר חתימה) (תיקון), התשע"ו-2015

אני מתכבד לפתוח את ישיבת המדע והטכנולוגיה. היום יום שלישי, י' בטבת התשע"ו, ה-22 בדצמבר 2015. על סדר היום תקנות ניירות ערך (מאשר חתימה) (תיקון), התשע"ו-2015.

המשנה ליועץ המשפטי של רשות לניירות ערך. אנחנו דווקא מתרגשים להיות כאן היום, אפילו שהוועדה שקטה, כי אנחנו עברנו דרך חקיקתית מאוד ארוכה בנושא מערכת ההצבעות וזה הדיון האחרון והמסכם מבחינתנו.

בשנת 2013 הוועדה הזאת אישרה את תיקון 53 לחוק ניירות ערך שבעצם אפשר לנו להקים מערכת אינטרנטית באמצעותה כל מי שמחזיק ניירות ערך, כל אחד מהציבור, יכול להשתתף באספות שהחברות מקיימות ולעשות זאת מהבית שלו באמצעות המחשב. זאת מהפכה גדולה כי עד היום כדי להשתתף באספה של חברה, היה צריך או ללכת בעצמך או לשלוח מיופה כוח או לשלוח הצבעה בכתב. כך כל אחד מהבית שלו יכול פשוט לשבת ולהצביע בכל הניירות שהוא מחזיק בהם.

ממש כל אחד או שצריכה להיות לו כמות של מניות?

לא. כל אחד שמחזיק. המערכת התחילה לפעול ביוני. עוד לפני כן היינו צריכים לעבור דרך חתחתים ועברנו שוב דרך הוועדה הזאת, דרך ועדת החוקה, דרך ועדת הכספים כי היה צריך לתקן את כל התקנות, תקנות המניות, תקנות כתבי אופציות, תקנות אגרות חוב. כבוד היושב ראש בשותפויות, בוועדת חוקה הכנסנו דרך פקודת השותפויות גם הצבעה בשותפויות הנסחרות.

השתתפת בחקיקה בוועדת חוקה.

נכון. היינו שם. אחרי שכל החקיקה הועברה, המערכת התחילה לפעול. המערכת פועלת באמצעות חברי הבורסה, שם כל אחד יש לו את האחזקות שלו בחשבון חבר בורסה. ברגע שחברה מודיעה שמתקיימת אספה, חבר הבורסה נכנס לפעולה והוא צריך לשלוח הודעה לכל הלקוחות שלו שמחזיקים באותה מניה בתיק שלהם ונותן להם קוד מזהה וקוד כניסה למערכת. הוא גם מעביר למערכת את הפרטים על המחזיקים.

את ההצבעה עושים מול חבר הבורסה או ישירות?

ישירות מול המערכת. עוד מעט יעל תנחומא ממערכות המידע שלנו תוכל להסביר יותר. התיקון הקטן שעוד נשאר לנו לעשות זה תקנות מאשר חתימה. כמו שאמרתי, כל אחד שרוצה להצביע מהבית, מקבל קוד מזהה וסיסמה כדי להיכנס.

ישנם גופים, בעיקר גופים מוסדיים כמו קופות גמל, מנהלי קרנות נאמנות, שמנהלים הרבה מאוד חשבונות ויש להם אחזקות מרובות בחשבונות שונים. כדי לאפשר להם להצביע בפעם אחת ולא יצטרכו כל פעם להיכנס עם קוד, מחזיקים במאה חשבונות, אלא שהם יוכלו להצביע בבת אחת – לשם כך אנחנו עושים את התיקון היום. כבר היום יש לנו תקנות שמדברות על אפשרות. אלה בעצם תקנות שבאות מעבר לחוק חתימה אלקטרונית. חוק חתימה אלקטרונית קובע הוראות שחלות על הגורמים המאשרים שמנפיקים את התעודות האלקטרוניות למי שרוצה להשתמש אחר כך בחתימה והתקנות שלנו, תקנות מאשר חתימה, הן נדבך נוסף מעבר לחוק חתימה אלקטרונית שמדברות על מערכת היחסים בין אותם גורמים מאשרים לבין הרשות, את הפרוצדורות מולנו.

התקנות האלה היום רלוונטיות לשתי מערכות מחשב שאנחנו מתפעלים נכון להיום, שזאת מערכת המגנ"א, מערכת באמצעות בה כל הגורמים המדווחים מוציאים את כל הדיווחים לציבור, ומערכת יעל שזאת מערכת באמצעותה אנחנו מוציאים הודעות. אנחנו פשוט צריכים לתקן את התקנות כדי שגם מערכת ההצבעות האלקטרוניות יהיו חלק מאותן תקנות.

זאת תוספת על המגנה.

כן. על המגנ"א ועל יעל. זאת מערכת שלישית נוספת. מערכת ההצבעות משתמשת במערכת יעל. אולי יעל תסביר איך זה עובד.

יעל תסביר את יעל. מגנ"א זאת מערכת גילוי נאות אלקטרוני.

מגנ"א זאת מערכת בה כל הגופים המדווחים מדווחים לרשות ולבורסה כל מיני דיווחים כמו דוח כספי או זימון לאספה. מערכת יעל היא מערכת בה הרשות שולחת הודעות לגופים המדווחים. מערכת הצבעות היא לא צלע משלים במובן הזה כי מגנ"א ויעל הן משלימות אחת לשנייה, אלא היא פשוט משתמשת באותה טכנולוגיה של חתימה אלקטרונית. התקנות האלה מסדירות את מערכת היחסים בין המערכות של הרשות לבין הגורם המאשר - איך הגורם המאשר מתקשר אלינו, איזה תעודות הוא יכול להנפיק, מתי הוא יכול להנפיק תעודה לאחת המערכות, איך הוא שולח לנו את הרשימה של התעודות הבטלות. לכן בעצם התלבשנו על אותו הסדר שקיים לנו וקיים מול מגנ"א ומול מערכת יעל, כך שגם התעודות החדשות יהיו באותו הסדר. איך הוא יעביר לנו את התעודות? בדיוק באותה דרך. מה המבנה של התעודות? מוגדר. מתי אתה מעביר לנו? הכול מוגדר.

יש גם מסלול של מחזיקי מניות שהם רק עובדים לפי קוד ולא עם תעודות.

הציבור חופשי, יכול להצביע ללא עלויות וללא שום דבר עם קוד גישה למערכת. כאן מדובר על ישויות שיש להן המון הצבעות ולכן אנחנו רוצים לסייע להם להשתמש במערכת כי אחרת הם לא יוכלו לעשות שימוש במערכת.

אני רוצה להביא אתכם לקל וחומר. החוק הקודם שהוועדה דנה בו לפני כמה ימים, הצעת חוק פרטית שבאה לחייב כל מי שמעביר חשבונית מס, התקשרות, הוא צריך לעשות את זה דרך מערכת ממוחשבת.

נכון. חגי היה כאן.

נכון. היה מי שרצה לדרוש שגם אותו ספק, אותו בעל דפוס קטן או אפילו בעל המכולת שמספק מטרנה לאותו מעון יום שגם נחשב גוף מתוקצב מבחינתנו, יצטרך כרטיס מאושר. אני רוצה ללמוד קל וחומר. את זה לא ידעתי אבל עכשיו אני אשתמש. אם בעל מניה, הוא לא צריך תעודה מאושרת ומסתפקים בקוד, אז אני צריך לדרוש מאחד ששולח לנו חשבונית? בסופו של דבר, לא משנה כמה הוא מחזיק, הוא בעל השפעה וההשפעה שלו יכולה להיות מאוד רחבה ומאוד מהותית. יכולים להיות מאות כאלה.

כן. זאת המטרה.

איך זה עובד? בשביל הידע ההשכלתי שלי. אנשים משתתפים? יש איזו בדיקה של הדברים האלה?

יש לנו קצת בעיה עם הנתונים כרגע כי בוועדה הזאת שהעברנו את החוק, היה מאוד חשוב לוועדה לשם הגנת הפרטיות של כל המצביעים, שלא נחזיק את המידע.

רשות לניירות ערך לא תחזיק את המידע.

בדיוק. שלא נוכל גם לעשות שימוש במידע הזה לצורכי חקירה וכולי. לכן אנחנו באמת קיבלנו הרבה מאוד פניות עכשיו, גם ועדת הכספים רצתה לדעת, איך זה עובד, כמה השפעה יש לזה. אנחנו עכשיו בדיונים עם משרד המשפטים ועם רמו"ט, הרשות לטכנולוגיה ומידע, מה באמת מותר לנו.

מבקשים נתונים סטטיסטיים.

זה בדיוק מה שלא נותנים לנו.

גם לא יודעים מה הצביע אותו אחד. נתונים סטטיסטיים של המערכת הממוחשבת. אתם צריכים חוות דעת משפטית. מה אתם יודעים? רואים הצבעות?

אנחנו משתמשים במערכת.

אנחנו רואים שיש שימוש. אנחנו גם מקבלים פניות מהחברות שבסופו של דבר מקבלות את התוצאות. אנחנו יודעים שיש שימוש. יש יותר שימוש מאשר היה בהתחלה, בתחילת המערכת. יש עכשיו גם הרבה יותר אספות כי ברגע שנכנסו אספות של אג"ח, יש המון אספות וזה ממש בצורה משמעותית. כמה שימוש, אנחנו צריכים להיכנס לנתונים כדי להוציא את הסטטיסטיקה. לכך אנחנו צריכים את האישור, כדי לעשות את זה.

אנחנו מחכים לאישור משרד המשפטים ורשות המידע. אם אתה רוצה, אנחנו יכולים לדווח כאן – כמו שאמרנו גם לוועדת כספים – על כך.

זה לא רק דיווח בשבילכם אלא זה גם משכיל אותנו ומראה לנו תמונה. זה משלים לנו את הפאזל בדברים בהם אנחנו דנים. הנתונים האלה באמת חשובים לנו.

אנחנו עכשיו מבקשים לאשר הליך של החתימה המאושרת עבור המוסדיים.

אגב, זה יכול להיות גם לא מוסדיים. אנחנו מניחים שבעיקר המוסדיים ירצו להשתמש, אבל אם יש גורם פרטי שיש לו הרבה אחזקות, גם הוא יכול להשתמש.

זאת אומרת, מי שרוצה להשתמש או יש לו ריבוי הצבעות או סתם כך. כל המוסיף, הרי זה משובח.

נכון.

העלויות היום גדולות כל כך, אבל אני משאיר את זה. מדובר על 300 שקלים או על 200 שקלים. חתימה מאובטחת למשל היא בלי עלות היום. אפשר להוריד את זה מהאינטרנט וזה בלי עלות. יש חברות שעושות את זה והן אומרות שהן לוקחות שקל על מסמך, נניח על חשבונית או על תהליך ואפשר להגיע גם להרבה פחות מזה, אבל בעיקרון אפשר להוריד את זה דרך האינטרנט.

אין לנו סיבה להאריך בישיבה אלא אם יש מישהו שרוצה להרחיב בעניין.

באופן חריג לא נקרא את התקנות. בדרך כלל אנחנו כן קוראים תקנות כדי שלא יהיה ספק מה הוועדה אישרה ואם היו תיקונים, מה היו התיקונים והיכן. לאור היום, פשוט נציין את הסימוכין, שזה המסמך שעמד לפני הוועדה והוא יצורף לפרוטוקול במלואו.

יש לך כאן תיקון אחד.

נכון.

בסעיף 1 פסקה (8). כתוב "מורשה הצבעה" וזה צריך להיות "מצביע מורשה".

של מצביע מורשה?

כן.

"בהגדרה "מספר מזהה", בסופה יבוא "או המשמש לזיהוי במערכת ההצבעה האלקטרונית של מצביע מורשה".

נכון.

כל התיקונים באדום הם תיקונים של הוועדה?

אלה תיקונים הדדיים.

אבל זה כבר נכנס וזה הנוסח.

כן.

כולל התיקון שהוסבר עכשיו.

כן.

הצבעה

בעד התקנות – פה אחד

תקנות ניירות ערך (מאשר חתימה), נתקבלו.

אנחנו מאשרים את התקנות פה אחד. בהצלחה. אנחנו מאוד מברכים על התהליך הזה שאני חשוב שהוא תהליך שגם פותח לציבור וגם חברתי מאוד. יש כאן שקיפות מלאה וזה תהליך חשוב מאוד. אני ידוע שכל מי שליווה את זה, מאוד תמך בזה. אמנם היו הרבה דיונים כדי להוציא דבר מתוקן תחת ידינו אבל הנה, עכשיו זה נשלם.

אנחנו מאחלים לכם הצלחה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:15.