הכנסת העשרים
מושב שני
פרוטוקול מס' 120
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, ט' בטבת התשע"ו (21 בדצמבר 2015), שעה 9:15
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 21/12/2015
חוק שירות אזרחי, התשע"ז-2017
ח"כים נוכחים
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק שירות אזרחי, התשע"ה-2015
מוזמנים
¶
סא"ל נמרוד ארז'ואן - סגן מפקד מיטב, אכ"א, משרד הביטחון וצה"ל
רס"ן אביהו לנסמן - רמ"ד תכנון ושכר, אכ"א, משרד הביטחון וצה"ל
רס"ן לימור מזרחי - רמ"ד ת"ש וחובה, אכ"א, משרד הביטחון וצה"ל
סרן אסף חלבני - יועץ משפטי, חטיבת תכנון ומינהל כוח אדם, פצ"ר, משרד הביטחון וצה"ל
עומר בבלי - עו"ד, לשכת היועץ המשפטי, משרד הביטחון
מלכה ברי - משרד הביטחון
משה אלפנדרי - עו"ד, עוזר היועץ המשפטי למשטרה, המשרד לביטחון פנים
שבתי גרברצ'יק - דובר המשטרה מגזר הדתי חרדי, המשרד לביטחון פנים
איה דביר - עו"ד, משרד המשפטים
דרור גרנית - עו"ד, משרד המשפטים
דוד פלבר - מנהל אגף בנות שירות לאומי, משרד החינוך
מיכל חורין - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד החינוך
אורי שיינין - רפרנט תחום תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר
צהלה חיים - סגנית מנהלת אגף משאבי אנוש, משרד הפנים
ענת לייכטר - מנהלת תחום התנדבות, משרד הבריאות
אבי מאיר - יועץ שר החקלאות ופיתוח הכפר
חנה חורי - רכזת בכירה, לשכת שר החקלאות ופיתוח הכפר
אוריאנה אלמסי - מרכז המחקר והמידע, הכנסת
נאדר אלקאסם - מנהל תחום, נציבות שירות המדינה
בשארה פראן - עו"ד, הלשכה המשפטית, נציבות שירות המדינה
רן כהן
שר-שלום ג'רבי
–
-
חבר כנסת לשעבר
מנכ"ל רשות השירות לאומי אזרחי
מוטי אלמליח - מנהל אגף תקצוב ופיקוח, רשות השירות הלאומי אזרחי
יואב ארבל - עו"ד, היועץ המשפטי, רשות השירות הלאומי אזרחי
מלכיאל דהן - מנהל תחום פיקוח ובקרה, רשות השירות הלאומי אזרחי
יעקב עמר - סמנכ"ל רשות השירות הלאומי אזרחי
שולה אגמי - מרכז השלטון המקומי
ד"ר אלי יפה - מנהל אגף, מגן דוד אדום
לימור נעים - מנהלת מחוז דרום, עמותת שלומית
ארי אדלר - מנהל האגף הערבי והדרוזי, עמותת שלומית
ידעיה לוין - מנכ"ל בת עמי
ישעיהו אברהם - עו"ד, היועץ המשפטי, בת עמי
ירון שמשון לוץ - מנכ"ל האגודה להתנדבות בעם
יגאל וינר - מזכיר המועצה האזרחית לקידום השירות האזרחי, האגודה להתנדבות בעם
מירב קנולר - עו"ד, היועצת המשפטית, האגודה להתנדבות בעם
צבי במברגר - מנכ"ל עמותת עמינדב, עמותה לשירות לאומי
נחמה בניטה - בת שירות, של, עמותה לשירות לאומי
רות טויטו - בת שירות, של, עמותה לשירות לאומי
דפנה ליפשיץ - מנכ"לית עמותת תפוח ויו"ר הפורום לקידום השירות האזרחי לאומי
עדי שניר - מנהלת הפורום לקידום השירות האזרחי לאומי
עמית אמסטרדם - רכזת ארצית ארגון ידידים, הפורום לקידום השירות האזרחי לאומי
אמנון בארי סוליציאנו - מנכ"ל שותף, יוזמות קרן אברהם
ד"ר ראובן גל - עמית מחקר בכיר, מוסד שמואל נאמן, הטכניון
מיטל בראון מנדלביץ' - מנכ"לית משותפת, קרן הזדמנות
גידי זאזא - יועץ קשרי ממשל, קרן הזדמנות
ניר שריג - מנכ"ל עמותת המודל החברתי ישראלי
אייל יסוד - הנוער העובד והלומד
זוורי יצחקי
ד"ר סאבת אבו ראס
–
-
מתנדב בעמותת מקום לכולנו
תושב קלנסוואה
מוחמד זחאלקה - המרכז האקדמי למשפט ולעסקים, רמת גן
נור כלף - המרכז האקדמי למשפט ולעסקים, רמת גן
טורה נוסר - המרכז האקדמי למשפט ולעסקים, רמת גן
ריזיליה חלי - המרכז האקדמי למשפט ולעסקים, רמת גן
תאוס פלנדכאן - המרכז האקדמי למשפט ולעסקים, רמת גן
תום שני - המרכז האקדמי למשפט ולעסקים, רמת גן
רנא ראשד - המרכז האקדמי למשפט ולעסקים, רמת גן
כיסאן ראנו - המרכז האקדמי למשפט ולעסקים, רמת גן
סטיבן לוי - לוביסט, מייצג את קרן הזדמנות
יובל יפת - לוביסט, מייצג את מט"ב
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אני רוצה לפתוח את הישיבה. היום ה-21 בדצמבר 2015, ט' בטבת התשע"ו והשעה 09:15. בוקר טוב לכולכם.
נעה בן שבת
¶
אדוני, קיימנו דיון ראשוני מקדים וכרגע אנחנו רוצים להתחיל בקריאת הנוסח. הנוסח שבפניכם הוא נוסח שנעשו בו שינויים וכולם מסומנים כאן. בחלק מהמקרים מדובר בהעברות מקום של הצעת החוק המקורית ממנה נגזרה הצעת החוק שהונחה בכנסת הזאת והתכוונה להתייחס לעוד מגזרים. היא נבנתה קצת אחרת כי היו בה התייחסויות למה שהיה בזמנו חוק טל. לכן אנחנו הצענו גם לשנות את המבנה מבחינת מיקום הסעיפים. כל השינויים המהותיים, סימנו ליד כל סעיף לאן הוא זז ובעיקר את תזוזת הסעיפים. בנוסף יש כאן תיקונים בנוסח והם מופיעים כמקובל במחיקות ובהדגשות. לפעמים בהפניות הסעיפים, הם עדיין לא מופנים לסעיפים החדשים אבל נטפל בזה אחר כך ברמת הנוסח אבל נראה מה אנחנו אומרים מבחינת המהות.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
יש לנו עוד אורחים ואלה סטודנטים ממכללת רמת גן שבאו עם רן כהן ואנחנו מברכים אתכם. תמשיכו להתעניין אבל גם בצורה פעילה.
פרק א'
¶
מטרה
מטרה
חוק זה נועד להסדיר את המסגרת והתנאים לביצוע שירות התנדבותי מטעם המדינה בידי מי שלפי דין אינו משרת בשירות סדיר, שתהיה בו תועלת ציבורית לקהילה ולמדינה.
השינוי המהותי שחל כאן לעומת הנוסח המקורי הוא שאנחנו מדברים כאן על הקהילה ועל המדינה. המונח חברה קצת נתפס בידי השירות הלאומי, שם יש מסלול חברתי ויש שם מסלול ביטחוני, וכדי להבהיר, אנחנו חושבים שהנושא של הקהילה והמדינה יכול לתת ביטוי לשני הדברים בהם אנחנו מדברים. שירות יכול להיות שירות קהילתי, תרומתו לקהילה, למגזר האזרחי, לאזרחים ולמדינה כולה.
יגאל וינר
¶
בוקר טוב. אני מזכיר המועצה האזרחית לקידום השירות האזרחי לאומי בראשות השר לשעבר עמי אילון, מועצה שהוקמה כגוף וולנטרי לפני שנתיים וחצי, כדי לקדם את נושא השירות האזרחי לאומי.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
שר-שלום, אתה עוד לא מנהל את הישיבה, עם כל הכבוד. לא לתקן אנשים בלי לקבל אישור. תן לו להציג את עצמו. לשם כך יש פרוטוקול. תגיד מה שאתה רוצה.
יגאל וינר
¶
תודה רבה. המשפט הבא שרציתי להביא הוא שהמועצה הוקמה לפני שנתיים וחצי בשיתוף עם האגודה להתנדבות שהיא אחד הגופים המוכרים שמובילים את השירות האזרחי לאומי מזה ארבעים שנים והיא הוקמה לנוכח הוואקום שהיה קיים בהשמעה של הקול הציבורי והחברתי בנושא הזה.
אני מבקש להגיד כאן מספר מלים בשם יושב ראש המועצה עמי אילון שנבצר ממנו להגיע לדיון והוא ביקש לתאם פגישה נפרדת בנושא הזה.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
יש כאן נהלים בסיסיים. אם אתה רוצה לדבר באופן כללי, בבקשה. אנחנו התחלנו לקרוא חוק ואתה מתייחס לסעיף.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
לא. לא קיבלת רשות. אם אתם רוצים שיהיה דיון כללי, נתאם את זה מראש. כרגע אני לא בעד.
יגאל וינר
¶
למחיקת המילה חברה אליה התייחסו כרגע. זה בדיוק חלק מהדיון על מהות השירות האזרחי הלאומי. הקהילה היא קהילה כמו הרבה קהילות אחרות שיכולה להיות קהילה רוסית, אתיופית, חילונית, ערבית וכולי. החברה, המרקם החברתי שהשירות האזרחי לאומי בא לאחות אותו ולתת אפשרות לאוכלוסיות מודרות ומוחלשות, לתת תמונה חדשה של חברה ישראלית בה כולם משתתפים בתוך התהליך הזה בהתנדבות, הוא מאוד משמעותי ולכן המילה חברה, מן הדין וראוי שהיא תישאר כחלק מהמטרות של החוק.
ראובן גל
¶
הייתי ראש מינהלת השירות האזרחי הראשון עת היא הוקמה. אני מצטרף להערה של יגאל. יש לי גם כמה הערות כלליות אבל אני מכבד את בקשתך אדוני היושב ראש. השירות האזרחי הוא בעצם גוף ששייך לחברה האזרחית. בגלל סיבות שונות – שאם תרצה, אני אפרט אותן – הוא מנוהל על ידי גופים ממשלתיים אבל במקור, כמו גם בארצות אחרות בעולם, הוא שייך לחברה האזרחית ואדוני מבין היטב מה פירוש המושג חברה אזרחית.
לכן להוריד את המילה שירות למען החברה בגוף שכל טבעו ומהותו הוא היותו גוף של החברה האזרחית, נראה בעיני בלתי הגיוני בעליל.
איה דביר
¶
משרד המשפטים. בניסוחו של החוק זאת בדיוק הייתה המחשבה. הבחנו בין שני סוגי שירות, שירות שניתן לחברה בכללותה ולקהילה הצרה שמתוכה מגיע אותו מתנדב שמבצע את השירות, אבל משנפתחה האפשרות לכנות את מסלול השירות מסלול שירות קהילתי, בשים לב לרצון לייצר כינוי נוסף שיהיה שונה מהשירות הלאומי של אוכלוסיות אחרות שלא מגיעות מהאוכלוסייה המסורתית שהחלה את תחום השירות הלאומי, נראה היה לנו שהמילה קהילתי משקפת את שתי המשמעויות, גם את הקהילה האזרחית כולה וגם את הקהילה הצרה שמתוכה מגיע המתנדב. אנחנו חוששים שהמינוח מסלול של שירות קהילתי ייתפס כמסלול שמשרת אך ורק את קהילת המוצא של המגזר מתוכו מגיע אותו משרת. זאת הסיבה שחשבנו שהמחיקה שמוצעת כאן היא נכונה. לא תהיה מחלוקת מהותית לגבי זה שהשירות אמור וצריך לשרת את הקהילה כולה אלא שלאט לאט מלאי השמות שיכולנו לנקוב בהם מצטמצם והתוצאה היא פרשנות לקויה למה הוא מסלול קהילתי. קהילה לעומת חברה, רק אז נובעת המשמעות הצרה יותר של מגזר קטן שמתוכו מגיע אותו מתנדב בשונה מהקהילה האזרחית כולה. כך לדעתנו המילה קהילה מסוגלת לקפל את שתי המשמעויות.
נעה בן שבת
¶
זאת אומרת, הכוונה היא שהמחיקה של המילה חברה היא לא כדי להשמיט את החברה אלא כדי לזהות את החברה עם הקהילה כי הקהילה לא חייבת להיות קהילת מוצא אלא יכולה להיות גם קהילה בעיר, יכולה להיות גם קהילה במובן הזה שזאת קהילת האנשים עמם אדם חי. הזכות לקהילתיות היום יכולה לדבר גם על קהילה סגורה אבל היא יכולה לדבר גם על דברים אחרים.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
מי יזם את התיקון?
אנחנו יזמנו את התיקון, ישבנו עם הרשות ועם משרד המשפטים, ולדעתי גם האוצר היה בדיון הזה, בגלל המונחים.
מירב בן ארי (כולנו)
¶
כמה זה קריטי הנושא הזה שעשר דקות אנחנו דנים עליו? אם זה לא קריטי, אני לא מצליחה להבין. זה קריטי?
היו"ר אלי אלאלוף
¶
כן, ודאי. זה אפילו מהותי ולא רק קריטי. זה מאוד מהותי. אלה קהילות שונות. זה מהותי מאוד לעומת החברה שזה כללי. בדרך כלל מדביקים בחיי היום יום שלנו קהילה לחלקים של החברה וזה אמור לשרת את החברה ולא חלקים ממנה. אם היה כאן מומחה לשפה שהיה אומר לי שקהילה זה כללי כמו חברה, הייתי מתפשר. אבל מההבנה הפשוטה שלי, חברה זה יותר כוללני מקהילה.
נעה בן שבת
¶
אם זאת הפרשנות, אני שוב חוזרת ואומרת שאנחנו באנו לתיקון הזה מתוך אילוץ של נוסח. לא התכוונו לשנות שום שינוי מהותי. אם הפרשנות של חברי הכנסת כאן היא פרשנות שרואה בזה שינוי מהותי, ודאי שאפשר לחזור מזה. נמצא פתרון לבעיות הניסוחיות בצורה אחרת.
ניר שריג
¶
אני הייתי הסגן של ראובן עת הקימו את מינהלת השירות האזרחי לאומי והיום אני פעיל בחברה האזרחית בתחומי יזמות חברתית שונים. אני חושב שהמונח חברה אזרחית היא שבדיוק - כפי שמקובל בעולם - החברה האזרחית היא המונח המגשר בין הקהילה המקומית לבין המדינה. כאשר משמיטים את המילה חברה, הייתי מוסיף אפילו חברה אזרחית אבל בוא נניח שמוותרים על המילה אזרחית, משמיטים כאן מהות בתוך הסיפור הזה. זה לא איזה משהו טריביאלי ויש לזה משמעויות מעשיות גם בשלבים יותר מאוחרים מבחינת מי צריך להיות מעורב לגבי הפעילות החברתית או ההשפעות החברתיות שנובעות מהפעילות של השירות הלאומי. זה בכלל לא משהו טריביאלי.
נעה בן שבת
¶
אדוני, אם רואים בזה משהו מהותי, לא הייתה שום כוונה לשנות שינוי מהותי אלא הייתה כוונה לפתור בעיית נוסח שנוצרה מכך שהשירות החברתי קיבל איזושהי תפנית בחוק שירות לאומי אזרחי. אם יש חשש שהחברה נשמטה כאן, ודאי יש מקום להחזיר אותה.
אמנון בארי סוליציאנו
¶
מנהל שותף בקרן אברהם. אני חושב שדווקא מתוך התפיסה של בניית אמון עם החברה הערבית, למונח קהילה יש כאן איזשהו יתרון קל על פני חברה וזה דווקא בגלל שהוא מרמז על האפשרות לשרת את הקהילה שלך, את המקום ממנו אתה מגיע. יש כאן יתרון קל. לא נהרגים על זה אבל אני חושב שזה דווקא משרת.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
ההערה שלך דווקא מחזקת את מה שאני אומר. אני רואה את הערבים משרתים את החברה כולה ולא את עצמם בלבד. הגיע הזמן שנפתח את הראש גם לנושא הזה.
המנכ"ל, הסגן, אתם רוצים להתייחס? לא. אם אין התנגדות לנושא הזה, אני מעדיף להחזיר את זה ולומר חברה.
אנחנו דנים בחוק ששמונה שנים לא טופל. ביקשנו להחזיר את המושג חברה ולא קהילה.
נעה בן שבת
¶
זה מחזיר אותנו לשאלה הנוסחית. האם אנחנו קוראים לשירות, אנחנו נראה בהמשך שקוראים לו שירות לאומי או לשירות קהילתי, למעשה זה היינו הך אבל השם הוא שם שונה. האם אנחנו נשנה את זה או לשירות לאומי או לשירות קהילתי חברתי?
פרק ב'
¶
פרשנות
הגדרות
בחוק זה –
"אזור" – כהגדרתו בתוספת לחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס"ז-2007.
"גוף מוכר" - גוף שהשר הכיר בו לעניין איתור, הפניה וליווי של מתנדבים לשירות לאומי או לשירות קהילתי לפי הוראות סעיף 49.
יכול להיות שמספרי הסעיפים ישתנו בהמשך.
"גוף מפעיל" – גוף שקיבל אישור לעניין הפעלת מתנדבים לפי הוראות סעיף 61, לרבות כפי שהוחלו בסעיף 20(ב)(1).
"דירת שירות" – דירה המוחזקת כדין בידי גוף מוכר או גוף מפעיל, והמשמשת למגוריהם של מתנדבי שירות לאומי או שירות קהילתי.
"הוועדה" – ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת.
"חוק שירות לאומי-אזרחי" – חוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד-2014.
"חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995.
"חוק יסודות התקציב" – חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985.
"חוק התקציב השנתי" – כמשמעותו בחוק יסודות התקציב.
"המועצה" – המועצה הציבורית המייעצת שמונתה לפי סעיף 34.
"המנהל" – המנהל הכללי של הרשות שמונה לפי סעיף 23.
"מפקח" – עובד הרשות שהוסמך לפי סעיף 29.
"המשרד" – המשרד הממשלתי שהרשות נמצאת בתחום אחריותו.
אדוני, גם כאן המונח, בדרך כלל אנחנו מגדירים משרד ואומרים מי הוא המשרד. כאן השירות הלאומי והרשות שעוסקת בו מתניידת בין המשרדים.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אני חייב להגיד לחברים כאן שלא נוח לי המצב הזה שכל פעם שמקימים ממשלה, מעבירים את הרשות. זה כמו שמחר בבוקר יבוא איזה הסכם קואליציוני ויגרום לכך שנעביר את המחלקה למדע וטכנולוגיה של משרד החינוך למשרד הדתות. בעיני המצב הנוכחי בשלב זה הוא בלתי הפיך. זה נמצא במשרד החקלאות וזה לא נראה לי המשרד הרלוונטי ביותר והמתאים ביותר לנושא הזה.
מאוד לא נוח לי. אני חושב שאנחנו צריכים להגיע למצב בו יהיו משרדים רלוונטיים שיכולים להיות אחראים, מה גם שזה לא טוב לשירות עצמו, למנגנון, לארגון. הטלטול הזה שכל פעם זה עובר ממקום למקום בהתאם להסכם קואליציוני כזה ואחר, ואני מכבד הסכמים קואליציוניים ואני חלק מהקואליציה, לא נחה דעתי מהמצב בו מטרטרים את הגוף הכול כך לאומי וכל כך רציני וחשוב ממקום למקום. זה לא מתאים. לכן אנחנו נמצא אולי איזה נוסח בהמשך, אחרי התייעצות נוספת ודאי עם השר, כדי לנסות לקבוע עמדה ברורה בנושא הזה.
סאבת אבו ראס
¶
אני תושב קלנסאווה ואני עוקב אחרי כל הנושא הזה. אני חושב שיהיה טוב אם כל הנושא הזה יהיה חלק אינטגרלי ממשרד הרווחה. זה יהיה הרבה יותר קביל והרבה יותר מקובל בחברה הערבית כשזה יהיה במשרד הרווחה כחלק אינטגרלי של היחידה.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
תגובתי הראשונה הייתה שמשרד החינוך יותר מתאים. בואו לא נקבע את זה כרגע. עוד לא קבענו. אנחנו רוצים לנסות לקבוע ולא משרד אחד אלא יותר ממשרד אחד.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
אני גם לא חושבת שצריך לעשות כאן. גם כך אני נעה בחוסר נוחות על הכיסא מכך שהחוק שונה לחוק שירות אזרחי כי יש כאן איזו קהילות שצריך ללכת לקראתן ולכן הורידו את המילה לאומי. בואו נרגיע ולא מעבירים את זה למשרד הרווחה כי זה נוח לחלק מהאוכלוסיות, כי יש גם אוכלוסיות אחרות.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
יש כאן מדינה יהודית אחת ודמוקרטית. הלכנו עם הסיפור הזה ואמרנו שיש כאן גם אנשים אחרים.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
לא. אני לא רוצה להפוך אותך ללאום היהודי אבל אני רוצה שתזכור שזאת מדינה יהודית ודמוקרטית ויש לך זכויות מלאות. לכן עם כל הכבוד לשינויים המתבקשים, הם ייעשו בהתאם למדיניות המדינה היהודית והדמוקרטית ולא לפי מדיניות של לעשות כאן נוח לחלק מהאוכלוסייה. זה חוק דרמטי שהמטרה שלו היא לעשות שירות משמעותי לכל אזרחי המדינה ולכן בואו נשמור על כבודם של האזרחים הלא יהודים וגם על כבודם של האזרחים היהודים שעושים את השירות הלאומי-אזרחי שלהם. עם כל הכבוד, אנחנו לא מעבירים כאן למשרד הרווחה כי זה נוח לחלק מהאוכלוסייה. אם צריך לעשות על זה דיון, נעשה על זה דיון עקרוני, על מה המקום הנכון של החוק הזה. המטרה כאן היא לא ללטף אנשים שיהיה להם נוח. המטרה היא שירות משמעותי לכל אזרחי מדינת ישראל כאשר חלק יעשו את זה בצבא, חלק יעשו את זה בשירות האזרחי וחלק יעשו את זה בשירות הלאומי. תודה.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אני חושב שהשם שירות אזרחי מתאים. אם מישהו רוצה להוסיף כהרגשה של שירות לאומי, בבקשה. החוק הובא כך ולא שיניתי. עד עכשיו לא היה דיון על זה. בואו נחיה עם זה.
נאדר אלקאסם
¶
נציבות שירות המדינה. לדיון על היכן תהיה הרשות, איזה שר ואיזה משרד יהיה אחראי עליה, אנחנו רוצים שהחוק ימשיך לפי הנוסחים הקודמים. כל הנושאים המקצועיים, איזה שר ממונה על איזה תחומים, נקבעים בהסכמים ונקבעים לפי צרכים מקצועיים. לא היה נהוג בעבר שייקבע בחוק איזה משרד אחראי על מה ואנחנו מבקשים להמשיך באותה גישה ולא לקבוע בחוקים כל תחום עיסוק, תחת איז משרד ותחת איזה שר הוא יהיה.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אדוני, אתה לא מוזמן להעיר לכל אחד. עם כל הכבוד, תתאפק. עם כל הכבוד לפקידות הבכירה ואני מכבד כל עובד מדינה, זאת סמכות הוועדה ואנחנו נחליט. תודה. נמשיך, ברשותכם.
נעה בן שבת
¶
"מתנדב" – מי שמשרת בשירות לאומי או בשירות קהילתי לפי חוק זה.
שוב, מודגש כאן הצד ההתנדבותי שהודגש כבר בסעיף המטרה ויודגש בהמשך, בהגדרת השירות הלאומי שזה שירות התנדבותי, לא מחייבים אותו וזה גם משפיע על אופי השירות ועל ההמשכיות שלו.
"קרוב משפחה" של אדם –
יש לנו כאן כל מיני גרסאות אבל ההגדרה היא הגדרה רחבה שמשמשת בין השאר לעניין קרבת משפחה בין המתנדב לבין המקום שבו הוא מבצע את השירות הלאומי. זאת חלק מהסיבה בגללה ההגדרה רחבה.
"בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם – זאת הרחבה לעומת הנוסח המקורי וצריך לראות האם רוצים לדבר גם על בני הדודים, מה שלא היה במקור –
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אני מוכרח להגיד שזה נראה לי מוגזם. קרבה ראשונה, מילא, בן, בת, אח, אחות, אבל יותר מזה? זה נראה לי מוגזם.
נעה בן שבת
¶
אבל משאירים את: חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורגים וכן כל אדם הסמוך על שולחנו. לעניין זה "בן זוג" – לרבות ידוע בציבור.
"הרשות" – הרשות לשירות אזרחי שהוקמה לפי סעיף 22.
"רשות ציבורית" –
הרשות הציבורית יכולה להיות גוף מפעיל בלי לעמוד בדרישות האחרות שקבועות לעניין גוף מפעיל והיא גם יכולה לממן עבור גורם אחר.
הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם.
לשכת נשיא המדינה.
הכנסת.
אני רוצה לציין שהפרט הזה לא נמצא בהגדרה המקבילה של רשות ציבורית שמופיעה בחוק שירות לאומי-אזרחי, שם הושמטה הכנסת מהרשימה. אני חושבת שהפרט הזה צריך לבוא לדיון, האם רוצים לאפשר שירות לאומי במסגרת גוף מפעיל שהוא הכנסת.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
זה טוב. אני חושב שהשירות בכנסת הוא שירות איכותי. כדאי שאנשים יכירו את זזה וייהנו מזה, מאיכות השירות הזה. אני מקווה שחבריי יסכימו.
נאדר אלקאסם
¶
בפסקה (4), הנהלת בתי המשפט ולשכת הוצאה לפועל, אלה עובדי מדינה כך שהם כבר כלולים בסעיף הראשון ולא צריך להזכיר אותם עוד פעם.
נעה בן שבת
¶
יכול להיות, אבל כיוון שזה נכתב כך, בנוסח זה, בחוק שירות לאומי אזרחי, כיוון שזה נכתב באופן מאוד מאוד מפורש, אני מציעה, כדי שלא יבינו שיש כאן השמטה - כמו השוואה פשוטה שאנחנו עושים עכשיו ואנחנו אומרים שהכנסת לא מופיעה שם והיא מופיעה כאן, האם באמת מכוונים לכך – שלא ייחשב הדבר כהשמטה.
בתי המשפט, בתי דין, לשכות ההוצאה לפועל וגופים אחרים בעלי סמכות שפיטה על פי דין.
רשות מקומית.
המוסד לביטוח לאומי.
גוף אחר – נמחקו כאן המלים "שקבע השר" – ובלבד שמתקיימים בו, לדעת המנהל, כל אלה:
הוא ממלא תפקיד ציבורי.
הוא גוף מבוקר כמשמעותו בסעיפים 9(1) עד (7) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 (נוסח משולב).
עיקר פעילותו בתחומי השירות הלאומי והשירות הקהילתי המנויים בסעיף 12.
השינוי הראשון הוא הקביעה מיהו אותו גוף או מי היא אותה רשות ציבורית, היא קביעה של המנהל ולא קביעה בתקנות כפי שנשמע מהנוסח הקודם והיא נובעת מכך שהגוף גם ממלא תפקיד ציבורי והוא גם גוף מבוקר. נמחק כאן הנושא של ארגוני עובדים בגוף המבוקר וההוראה הכללית של הגוף המבוקר, שזאת אותה רשימה מצומצמת של גופים מבוקרים, ועיקר פעילותו בתחומי השירות הלאומי והשירות הקהילתי שמיד נגיע אליהם בפרק העקרונות.
ידעיה לוין
¶
אם אני לא טועה, גוף אחר גם מוזכר לעניין גופים שיכולים להפעיל שירות לאומי ויש גופים שיכולים היום להפעיל שירות לאומי ועיקר פעילותם לא בשירות לאומי כמו למשל חברת עמידר, חברה ממשלתית.
ידעיה לוין
¶
כתוב כאן עיקר פעילותו בתחומי השירות הלאומי. אפילו בית חולים הדסה שיש בו מתנדבים בשירות לאומי, עיקר פעילותו לא בתחומי השירות הלאומי.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
אם אני מבינה נכון, כל הרשימה הזאת היא בנוסף למה שכבר מופיע ברשימה הקודמת לגבי משרדי הממשלה וכל הנסמכים עליהם. לכן זה רק אם רוצים להרחיב את מה שכבר קיים.
נעה בן שבת
¶
הדיור הציבורי לא נמצא. תחומי השירות הלאומי מפורטים כאן בסעיף 5, סעיף 12 הקודם. יש כאן את התחומים בהם מדובר. דיור ציבורי לא מופיע בהם אבל רווחה מופיעה בהם.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
כן. יעזרו במועדונים של עמידר או עמיגור, פעילות בקרב דיירים וכולי. לא ללכת לבנות את הקירות שנופלים.
אלי יפה
¶
מגן דוד אדום. ראוי שמגן דוד אדום יהיה כאן. הוא גוף על פי חוק, ארגון הצלב האדום הישראלי, שהחוק קבע שהוא חייב להפעיל מתנדבים.
אלי יפה
¶
לא. הוא גוף לא ממשלתי על פי חוק בשונה מכל שאר הגופים האחרים שנמצאים. זאת לא עוד עמותה אלא זה גוף שפועל על פי חוק והמחוקק קבע שהוא חייב להפעיל מתנדבים.
נעה בן שבת
¶
אפשר לכתוב אותו כגוף ספציפי. זה ייצור לנו שאלות לעומת שירות לאומי-אזרחי. אם נעשה כאן רשימה של כל מיני גופים שכל אחד יבוא ויגיד שהוא מיוחד והוא רוצה להיות כאן, אין ספק שמגן דוד אדום נמצא כאן והוא עונה על התנאים של פסקה (7). אין צורך כאן להאריך את הרשימה, במיוחד שיש רשימה מקבילה בחוק שירות לאומי-אזרחי.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
הצטרף אלינו חבר הכנסת מאיר כהן.
אני דווקא מוקיר ומכיר את מגן דוד אדום ואני חושב שיש לו מעמד מיוחד. הייתי מציין אותו במיוחד. זה לא עוד גוף אלא אין לו גוף שני.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אני הייתי מציין אותו. גם מבחינה בינלאומית זה חשוב שיהיה מודגש ויהיה לו מעמד מיוחד. לא לשכוח שאנחנו עוד לא נכללנו בגופים הבינלאומיים.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
לא, זה לא אותו הדבר. כאשר שירות התעסוקה יגיע לרמת התפקוד של מגן דוד אדום, אני אשמח לכלול אותו. בינתיים הוא לא מתקרב לשם.
איה דביר
¶
במקור ההבחנה בין רשות ציבורית לגופים אחרים נועדה לייצר ערוץ קל יותר וככלל רק גופים שפועלים ללא כוונת רווח יכולים לתפעל בתחום השירות האזרחי. זה נותן את הצביון הממלכתי לפעילות הזאת. חשבנו שרשויות ציבוריות אפשר לייצר להן מסלול הסדרה מקל אבל ללא שינוי מהותי.
אני רוצה לחדד ולומר שמול חוק שירות לאומי אזרחי של החרדים, שם נמנה הגוף של מגן דוד אדום ועוד גופים נוספים במפורש, זה נעשה על רקע הצורך לייחד מסלול שירות ביטחוני שתנאיו והסמכויות בו הם שונים, שהגמול שמשרת מקבל בו הוא שונה, ומכאן הייתה נקיבה בשמות של גופים מאוד מאוד מסוימים שהשירות בהם מוכר כשירות ביטחוני בהיקפים אחרים, בגמול אחר, בתנאים אחרים. כאן כולם מבצעים את אותו סוג של שירות, שירות לאומי או שירות קהילתי, שני כינויים שמתארים את אותו סוג שירות, ואין הצדקה למנות כל גוף בנפרד. כל המטרה של הגדרת רשות ציבורית הייתה לייצר שני דברים: האחד, מסלול מהיר לקבלת ההכרה מאת המינהלת מצד אחד, ומצד שני אפשרות של מימון בידי רשויות ציבוריות תקנים לגופים אחרים. זאת הייתה כל התכלית.
אני כן מבקשת לחדד סביב הערת ידעיה לגבי גופים כמו עמידר. ברגע שמכניסים את המתנדבים לגופים שפועלים למטרות רווח, ואני יודעת שהניסוח היום מאפשר את זה, זאת שאלה שנויה במחלוקת עכשיו מבחינה פרשנית בתוך הממשלה, התוצאה היא שלא נשמר האופי הממלכתי של השירות הזה במובהק.
איה דביר
¶
לעמידר יש מטרת רווח. ברגע שהיא מעוגנת כחברה למטרת רווח, מטרת ההתאגדות שלה היא להביא רווחים.
איה דביר
¶
אם אני לא טועה, היא לא מוגדרת כחברה לתועלת הציבור וככל שהיא לא מוגדרת כחברה לתועלת הציבור, המבנה התאגידי הוא כזה שזה נועד להשיא רווחים.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אני רוצה להשתכנע שעמידר והדיור הציבורי בכלל, עמיגור, פרזות וגופים אחרים, יהיו פעם רווחיים. הרווח שלהם הוא לטובת השקעה חוזרת למען הקהילה. אני לא מבין איפה הרווחיות.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
לדעתי זה לא נכון. אני חוזר לנושא של מגן דוד אדום. אני חושב שזה גוף שכדאי שנמשיך ונתגאה בו ונחזק אותו. אם הוא יכול להיות בחוק הזה באופן מפורש, הוא צריך להיות.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אני בעד. לא להגיד כל גוף וכל ארגון אבל יש ארגונים שניתן להם עדיפות, מה גם שהם מבוססים בעיקר על מתנדבים מלווים בצוות מקצועי. זאת דווקא דוגמה מאוד יפה. במקרה לצערי הייתי בהלוויה של חייל שהיה מתנדב במגן דוד אדום ואפשר היה להבין איזו עוצמה יש בהתנדבות הזאת.
קריאה
¶
בנושא של השירות האזרחי של החרדים, זה באמת במסלול הביטחוני אזרחי אבל אני חושב שברגע שמכניסים גופים נוספים, כמובן שיש לי כבוד גדול למגן דוד אדום ולעמידר, בצעירותי, עת התחתנתי, גרתי בדירת עמידר בקריית שמונה, זכיתי לגור בדירת עמידר, אבל אני חושב שככל שמוסיפים עוד גופים, זה יכול לפגוע בגופים אחרים טובים לא פחות וחברתיים לא פחות. אבל זאת החלטה שלכם.
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
אני שואל את אנשי מגן דוד אדום האם זה שתקבלו מתנדבים, האם זה משנה את סידור העבודה של אנשים קבועים? האם למשל במקום כמו דימונה, במקום שיהיו שני אנשים קבועים יש מתנדב ואיש קבוע, דבר שגורם לכם לצמצם אנשים או לפטר אותם?
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
לא. במגן דוד אדום זה משהו שהוא שונה לגמרי. יש הבדל בין אם יש איש מקצוע לאמבולנס, ואני שומע את זה מאנשי מגן דוד אדום והם שלחו אותי. לשם הגילוי הנאות, הם אמרו לי שבזמן האחרון ממלאים את האמבולנסים במתנדבים כי זה זול יותר וזה נשמע מאוד רומנטי ונחמד, אבל זה בא על חשבון אנשים שעושים משמרות וזה פת לחמם. האם כך הדבר?
אלי יפה
¶
במגן דוד אדום יש 14 אלף מתנדבים ו-1,800 עובדים. מגן דוד אדום נוצר כגוף מתנדבים, הוא גוף מתנדבים - - -
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
עשה לי טובה. אתה לא מדבר עם איזה חוצן. אני יודע מה זה מגן דוד אדום. תענה לי עניינית. האם לא נמצא תופעות כאלה? האם זה שנכנסים מתנדבים, האם הם תוספת לכוח אדם ולסידור העבודה או שהם נכנסים כסבבים לתוך סידורי העבודה ומכך יוצא שאתם חוסכים לכם שעות? האם זה כך? תענה לי בכנות.
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
הייתי ראש עיר עשר שנים. זה הולך ומצטמצם. בין מה שהיה לפני חמש שנים למה שקיים היום, אלה שני עולמות שונים.
אלי יפה
¶
אין שום צמצום בשירותי מגן דוד אדום בשום מקום בארץ. בדוק. רק הרחבה כל שנה, משנה לשנה. יש עליה של שלושה עד ארבעה אחוזים במספר הנסיעות ובמקביל כל הזמן - - -
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
אני מדבר על העובדים ולא על נסיעות. ככל שהאוכלוסייה תגדל, בוודאי שיהיו הרבה נסיעות.
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
אל תגיד דברים שהם לא מדויקים. חבל כי אני לא רוצה להביך אותך. אין עלייה בתקנים אלא יש צמצום בתקנים. אתה יודע את זה. אני מצפה ממך שתהיה שקוף. יש צמצום תקנים. אני שואל עוד פעם, ואם תגיד לי שלא, אז בסדר, אני לא רב אתך, אבל האם הדרישה שלכם למתנדבים – וזאת סוגיה חשובה מאוד סביב השולחן הזה – שייכנסו לשירות, האם הם הולכים לתת תשובה לצמצומים שיש במגן דוד אדום?
אלי יפה
¶
התשובה היא לא ואנחנו לא דורשים מתנדבים יותר מאשר יש לנו היום כי יש לנו מתנדבים. בנות שירות לאומי במגן דוד אדום, יש כבר 35 שנים. אנחנו לא משנים כאן שום דבר ושום עובדות קיימות. כל מה שאני אומר זה שבחוק הזה, כנסת ישראל קבעה שמגן דוד אדום – בחוק שנדון כאן – יפעיל מתנדבים. בחוק מד"א. זה מה שכתוב בחוק מד"א. לכן אנחנו מצפים שבחוק שדן במתנדבים, יופיע מגן דוד אדום.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
אני רוצה להחזיר את הדיון לשאלה העקרונית. אני לא לגמרי מבינה את הדרישה הזאת שלכם. בחוק היום כמו שהוא כתוב, מגן דוד אדום בפנים. הציון הספציפי את מגן דוד אדום, לדעתי לא יועיל למגן דוד אדום, ברשותך, ויגרום נזק מול מקומות אחרים. לדעתי זה שאתה יושב כאן, זה דבר חיובי בעיני. אני חושבת שמגן דוד אדום הוא ארגון חשוב במדינת ישראל אבל יש כאן הרבה מאוד ארגונים שלא יושבים סביב השולחן הזה ואם הם היו יושבים והיו מתחילים להגיד גם אני רוצה, היינו מבינים שאין לזה מקום.
אני חושבת שהדרישה הזאת, אין לה מקום. מגן דוד אדום ישוב בתוך החוק הזה כמו שהוא כתוב היום. לדרישה הזאת, אם תהיו כתובים או לא תהיו כתובים, זה לא ישנה את זה שתקבלו בני ובנות שירות לאומי אזרחי. אני חושבת שכאי שתחזור בך מהבקשה הזאת כי כמו שהחוק מוצג היום, אתם בפנים ולדעתי זאת בקשה שאין לה מקום ביחס לארגונים אחרים. אני מציעה שתחזור בך מהבקשה הזאת כי לא נכון להתדיין כאן סביב ארגון אחד. יש כאן חוק שהוא חוק כללי וזה לא מפחית כהוא זה. חברי ובטח יושב ראש הוועדה וחברים אחרים סביב השולחן הזה שמכירים אותי יודעים את הקשר שלי עם מגן דוד אדום, את זה שאני חושבת שמגן דוד אדום עושה עבודה מצוינת, שיש לו משמעות בינלאומית איך מסתכלים על מדינת ישראל ועל מערכת הבריאות של מדינת ישראל. כל זה נכון ואתם לא צריכים להיות מיוחדים בחוק הזה.
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
אדוני, זה לא לעניין. אני כאן הסניגור שלהם, אני גר שם ואני אומר לך שמגן דוד אדום מגיע לכל כפר ולכל מקום.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
יש לי בקשה אליך. אני לא אוהב להשאיר דברים באוויר. ציינת שלושה ישובים. אני מבקש ממגן דוד אדום להגיד איך הוא מטפל בשלושת הישובים האלה ובזה נסיים את הדיון. זאת נקודה אחת. תקבל מכתב ואני רוצה לקבל את ההעתק שלו, אדוני נציג מגן דוד אדום. אני לא חושב שזה טוב שנהיה דמגוגיים.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אני מזכיר את העיקרון. בוא נזכיר את העקרונות של המדינה הדמוקרטית הזאת, כמה שהיא בעייתית אבל היא בעיקר דמוקרטית.
נעה בן שבת
¶
לא אלה גופים מפעילים, לא אלה בלבד גופים מפעילים. הם יכולים להיות גופים מפעילים ויכולים להיות גופים מפעילים אחרים נוספים אם הם עומדים בתנאים שקבועים להפעלה.
נעה בן שבת
¶
אבל זה לא הסעיף. הסעיף שלנו מדבר על מי היא רשות ציבורית. זה לא הסעיף שקובע מי הוא גוף מפעיל.
יגאל וינר
¶
נכון. אני לא מדבר על ההכרה בגוף מפעיל אלא אני מדבר על מי רשאי להיות מנוי ברשימת הגופים המפעילים, סעיף (7)(ג).
יגאל וינר
¶
אני רוצה לתת דוגמה ויכול להיות שכאן טעות שלנו ונשמח לקבל הבהרה. לדוגמה, אנחנו רצינו שתהיה אפשרות להפעיל מתנדבים שאינם יהודים ברשות שדות התעופה כדי שיוכלו להקל על המפגש בין נוסעים מהאוכלוסייה הלא יהודית לבין התהליך שקיים בשדה התעופה. הדבר נאמר מכיוון שרשות שדות התעופה היא גוף רווחי שמרוויח הרבה כסף, לא יכולים להפעיל שם מתנדבי שירות. זה לא תחום שפעילותו בתחומים שמנויים כתחומים של שירות לאומי. אם אנחנו טועים וזה אפשרי וההתייחסות היא לתפקיד ולא לגוף, אנחנו כמובן ניערך לכך.
נעה בן שבת
¶
נגיע לסעיף של התחומים. כרגע זה נמצא בסעיף 5, הועבר לשם מסעיף 12. נגיע לתחומים ואז נוכל לדבר על התחומים.
ישעיהו אברהם
¶
אני עורך דין של בת עמי. עקרונית, להגדרה של רשות ציבורית כן יש השלכה לשאלה מי יכול להפעיל שירות לאומי כי החוק בסעיף 61 ההיסטורי שלו קובע שתי חלופות, האחת, שהיא רשות ציבורית, והשנייה, שזה תאגיד, עמותה או חברה לתועלת הציבור. אלה שתי החלופות. לכן ברור שכל הגבלה מרשות מקומית תמנע ממנה להפעיל שירות לאומי.
ישעיהו אברהם
¶
לא, אבל המשמעות היא שתאגיד סטטוטורי שלא עומד בתנאים כאן, מצבו הרבה יותר גרוע מעמותה כי עמותה לא צריכה להוכיח שעיקר פעילותה בתחום השירות הלאומי. לעומת זאת, אם חברה ממשלתית, שברור שכל הכסף שהיא מרוויח הוא לתועלת הציבור בסופו של דבר, והיא תקים מחלקה נפרדת שתעסוק בדברים שהם רלוונטיים מאוד לשירות הלאומי, אז מה שיצא זה שאם היא תעסוק בחינוך, ברווחה, לא משנה, אבל אם עיקר פעילותה הוא בשדות תעופה, זה לא יעזור שזה בתחומים. והיא ממועטת על ידי הסעיף הזה ולכן היא לא יכולה להפעיל שירות לאומי.
לכן מה שיקרה זה שאם היום חשבנו על עמיגור והכנסנו את רווחה, זה יפתור את הבעיה של עמיגור אבל תבוא רשת ותרצה להפעיל שירות לאומי, היא לא תוכל ולא יעזור שום שיקול דעת של המנכ"ל. היא תהיה מנועה לפי חוק.
הערה שנייה שכדאי לשקול אותה היא שבסעיף שאומר שזאת רשות מקומית, גם לוועד מקומי שהוא נציגות מוניציפאלית של ישובים קטנים תהיה אפשרות להפעיל שירות לאומי. אחרת המשמעות היא שאי אפשר יותר להפעיל שירות לאומי בהתיישבות כי זה לא מופעל על ידי עמותות אלא שם יש או את הקיבוץ או את המושב וכך הלאה, הוא לא גוף שאפשר להגיד שהוא מבוקר על פי חוק, בוודאי שלא עיקר פעילותו בתחומי השירות הלאומי כי הוא גוף מוניציפאלי, והמשמעות היא שכל השירות הלאומי בהתיישבות, אם לא תהיה אפשרות דרך הגדרת ועד מקומי להפעיל שירות לאומי, לא יהיה שם יותר שירות לאומי.
נעה בן שבת
¶
אדוני, להערה השנייה אני רוצה לבקש לבחון את הסוגיה כיוון שאני חושבת שרשות מקומית כן אמורה לכלול ועד מקומי.
ישעיהו אברהם
¶
מי שישכור אותו בפועל, מי שיחתום על החוזה, זה יהיה הוועד המקומי. המועצה האזורית לא קבלן עבודה של הוועד המקומי אלא לוועד המקומי יש תקציב משלו וסמכות משלו לפעול. אם ייקבע באיזשהו מקום שוועד מקומי הוא לא רשות מקומית - - -
איה דביר
¶
אני רוצה שהדיון כן מתפתח על הרחבת האפשרות ואני מזכירה שהאופי של שירות לאומי הוא כחלף שירות צבאי. זה האופי שלו. הוא נפתח לאוכלוסיות שאינן מבצעות שירות צבאי והוא מקבל את המאפיינים האלה מעצם היותו שירות שנעשה לטובת הקהילה ולא בתוך חברות שפועלות למטרות רווח. הממשלה אפשרה לרשויות שונות שלא פועלות למטרת רווח וזה משליך ומקרין על כל יתר הפעילות. לצד הרצון העז להרחיב את תחום השירות הלאומי שאנחנו שותפים לו וחפצים ביקרו, יש חשיבות לשמור על האופי הממלכתי שלו. ברגע שנפתח את האפשרות להפעיל את זה בחברות שפועלות למטרת רווח - ואם אני לא טועה, מעדכונים שאני מקבלת עכשיו מאנשים שעוסקים בזה – עמידר היא כן זרוע ביצוע של משרד השיכון אבל לא חלף. המטרה שלנו כאן הייתה לייעל את השירות. כשפועלים בהתייעלות והמטרה של התאגדות היא השאת רווחים, זה מקרין על כל יתר הפעילות. כל האפשרות להגן על כוח האדם בשירות הציבורי, על המפגש עם שוק העבודה, קטנה בעולמות האלה.
לכן לדעתנו לא נכון להרחיב. אם כבר, נכון להצר ולהגדיר שגם רשות ציבורית צריכה להיות כזאת שפועלת שלא לכוונת רווח. בוודאי שנכון לשמור את המאפיין שעיקר פעילותה בתחומים שהוכרו כתחומים שראוי להרחיב בהם שירות לאומי. פיקוח והאכיפה של הרשות הם נמוכים מאוד גם היום. הגדרות לחוד וביצוע לחוד. יינתן אישור לגוף מפעיל להיות גוף מפעיל, היכולת להבטיח שבאמת הם עושים רק את התחומים שרצינו שיעשו ולא זולגים לתחומים אחרים קטן.
נעה בן שבת
¶
אבל הטענה שהושמעה כאן היא שיש רשויות שהן כן נכללות, גופים ציבוריים, אפילו רשויות סטטוטוריות שהן מבצעות פעילות וכיוון שהדרישה כאן בפסקת משנה (ג) היא שעיקר פעילותו בתחומי השירות הלאומי, דרישה כזאת לא מופיעה במקבילה שלה בקביעה מי הוא גוף מפעיל, אז בעצם הרשויות האלה נפגעות. יכול להיות שצריך לתת את הדעת על זה ולנסות או לסגור שם בסעיף 61, לדבר על עיקר פעילותו בתחומי השירות הלאומי, ואז אנחנו לא ניתן את זה לגוף שעיקר פעילותו בתחום אחר, גם אם הוא עוסק בתחום מתחומי השירות הלאומי. להביא את זה בחשבון.
איה דביר
¶
אני אומרת שזה מאידך גיסא. אם משמיטים את עיקר פעילותו, חברות נכנסות פנימה וספק אם שם יופעלו המתנדבים. הרי גם לחברות מסחריות יש רווחה וכוח אדם. מה השונות כאן?
נעה בן שבת
¶
יתכן שהדרך צריכה להיות אחרת, ללכת בגוף מפעיל לצמצם שם ולהגיד שם עיקר פעילותו בתחומי השירות הלאומי והאזרחי.
איה דביר
¶
אולי נגיד ברשות הציבורית כמקשה אחת בגוף המפעיל מהטעם הזה שזה באמת מקרין אחד עלה שני.
לגבי הוועד המקומי, למיטב זיכרוני בדקנו את השאלה הזאת בהליכי החקיקה. הניסוח רשות מקומית כולל גם מועצה, גם עירייה וועד הוא אורגן אחר שאינו בעל אותם מאפיינים אבל אני אשמח לבדוק במשרד המשפטים את העמדה שלהם.
יואב ארבל
¶
אני מציע שנבדוק את זה אבל נוודא שוועד מקומי נמצא בפנים. אם צריך, נוסיף אותו, ואם הוא נמצא בפנים, הוא נמצא בפנים.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
לגבי ועד מקומי ההחלטה היא ברורה. בודקים את זה. בעיקרון לדעתי זה נמצא בכל מה שקשור לרשויות מקומיות או אזוריות אבל תבדקו את זה.
אורי שיינין
¶
משרד האוצר. אני כן רוצה להמשיך להתייחס לדברים שהעלו כאן נציגי העמותות ונציגי המועצה האזרחית ומה שהעלה כאן משרד המשפטים. חוק השירות האזרחי נועד להסדיר את כל המעמד של השירות האזרחי כשירות ממלכתי. יש חשש מאוד גדול שכבר עמד עליו חבר הכנסת מאיר כהן והוא שברגע שאתה נותן לגוף אפשרות להעסיק מתנדבים בעלות שהיא הרבה יותר נמוכה בהשוואה לעלות העסקת עובדים אמיתיים, הוא ייטה להחליף את עובדיו הרגילים, ובדרך כלל גם את עובדיו שנמצאים בתחתית הפירמידה, במתנדבים של שירות לאומי. ככל שאתה תרחיב את הרשות הציבורית ותלך למחוזות של רשת ושל חברות ממשלתיות אחרות ובכלל של גופים שמטרתם אינה שירותי רווחה במובן הקלאסי של העניין או שירותי בריאות, החשש שהעובדים יוחלפו במתנדבים הולך ומתעצם.
לכן אני חושב שאנחנו צריכים בסעיף הזה – ואני לא מדבר כרגע על הניסוח המשפטי, אם נעשה את זה רק כאן או גם פה וגם בסוגיה של הגוף המפעיל – להיות מאוד זהירים ומאוד קפדניים. חלילה לנו לבוא ולחוקק חוק שבסוף מה שהוא יעשה, הוא יאפשר למתנדבים קיימים לבוא ולעשות שירות במקומות שכל מה שהם יעשו, הם יחליפו עובדים קיימים וידחקו אותם אל מחוץ לשוק העבודה ולמחוזות העוני.
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
הוא צודק בכל מילה. אני גם לא מבין למה יש רצון לשלוח לבתי משפט. זה לא ברור לי. לבית הנשיא. אולי אצלנו בשכונת דימונה? אתם רוצם לבוא לשם? תכניסו גם את זה.
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
לדעתי ברשויות, ואני אומר את זה כראש עיר לשעבר, ויסלחו לי אוהביי הגדולים, ברשויות לא צריך לעשות התנדבות. יש מספיק בתי אבות, מספיק מקומות בהם צריך לעשות התנדבות. שירות אזרחי. זה מכעיס אותי להיכנס לרשות מקומית לראות שמישהי יושבת שם שגובה כסף. מה, איזה מין דבר זה?
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
כן. מתנדבת שנותנת שעתיים בגבייה. למה זה כך? משלמים על זה. זה עניין של רשות. מה פתאום היא עושה את זה? לזה אנחנו שמים את ההתנדבות?
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
אני מציע שתעשו פיין טיונינג גם ברשויות המקומיות ושתהיה הגדרה ברורה מה מותר ומה אסור.
יואב ארבל
¶
יש הרבה מאוד תפקידים חשובים וטובים בתחומי החינוך ובתחומי הרווחה ברשויות המקומיות. בהצעת החוק יש סעיף שבא להסדיר מה מותר ומה אסור, גם ברשויות המקומיות וגם בשאר הגופים המפעילים. כשנגיע לסעיף, בהחלט נתייחס.
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
לגבי שאר הגופים, אתה תשמע התנגדות גדולה מאוד. בבתי משפט לא צריכים להיות מתנדבים.
נאדר אלקאסם
¶
ההערה נכונה ואנחנו מקפידים, ברגע שמגדירים תפקידים של מתנדבים או משרדי ממשלה בהם הם יעבדו, מקפידים על כך שהמתנדבים לא יחליפו עובדי מדינה. כל התפקיד שלהם הוא סיוע לעובדי מדינה ולעשות תפקידים שלא קיימים לעובדי מדינה קבועים.
נאדר אלקאסם
¶
מקפידים על זה ביתר שאת. גם יחידת הפיקוח של הרשות מוודאת שהדברים האלה מתקיימים וכי המתנדבים לא מחליפים עובדים.
נעה בן שבת
¶
אבל אם הם לא מחליפים עובדים אלא רק מסייעים למזכירות בהכוונה של אנשים לאן להגיע וכולי? זה דבר שיכול להיות.
נעה בן שבת
¶
אמרנו שלגבי רשות מקומית, נבדוק את הסוגיה האם רשות מקומית כוללת את הוועד המקומי. נעבור להגדרה הבאה.
"שירות אזרחי" – כל אחד מאלה:
שירות לאומי.
שירות קהילתי.
שירות לאומי-אזרחי לפי חוק שירות לאומי-אזרחי.
תסביר לנו את כותרת החוק שהיא הצעת חוק שירות אזרחי ולמה בעצם היא כוללת את המטריה, גם את החוק האחר, חוק שירות לאומי-אזרחי.
יואב ארבל
¶
השירות היום קרוי שירות לאומי. כל מי שפטור מהצבא, מה שהוא עושה, הוא עושה שירות לאומי. פטור או לא נקרא לצבא. לפני כשנה וחצי עבר בכנסת חוק השוויון בנטל במגזר החרדי, שם חברי הכנסת הגדירו את השירות של המגזר החרדי כשירות לאומי אזרחי. זה השם שניתן לו שם. אנחנו כאן רצינו לעשות חוק, סוג של מטריה לכלל המסלולים. לכן אפשרנו לכל מי שהוא פטור משירות צבאי להגיע לשירות הלאומי. מכיוון שיש ציבור שהמילה לאומי, כמו שהבנו כאן, הוא מעדיף לא לשרת בשירות הלאומי, אפשרנו כאן גם מסלול שנקרא שירות קהילתי. שני המסלולים האלה, שירות לאומי ושירות קהילתי, הם בעצם אותו הדבר בדיוק. הנפקא מינא היחידה היא שהמתנדב עצמו בוחר באיזה מסלול הוא יהיה, שירות לאומי הוא שירות קהילתי. כל אחד יוכל לבחור מה השם של המסלול בו הוא יהיה.
השירות האזרחי שנמצא כאן, זה בעצם שם כולל שקבענו לשלושת המסלולים האלה, הלאומי והקהילתי, וגם הלאומי-אזרחי של החרדים.
יואב ארבל
¶
השירות הלאומי-אזרחי הוא בחוק נפרד וכך הוא נקרא. החוק הזה בא בעיקרו לטפל בשאר האוכלוסיות שפטורות משירות צבאי או לא נקראות לשירות צבאי. מדובר על אוכלוסיות שפטורות מבחינה דתית, מבחינה רפואית וגם בני המגזר הלא יהודי שלא נקראים לשירות.
יואב ארבל
¶
הכול בהתנדבות. כמובן מדובר על מסלול התנדבותי. אלה האוכלוסיות שמייעדים אותן למסלולים הלאומי או הקהילתי, כל אחד לפי בחירתו. אבל צריך להדגיש כמובן שהתנאים בשני המסלולים האלה זהים לחלוטין.
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
חברת הכנסת שואלת האם מחר בבוקר ירצו 10,000 בני נוער מהמגזר הערבי להתנדב, האם יש מספיק תקציב? לא.
יואב ארבל
¶
כמו שאמרת, מדובר בשאלה תקציבית. מבחינתנו השער פתוח, אבל מדובר בשאלה תקציבית. לכל מתנדב יש עלויות מסוימות.
יואב ארבל
¶
הממשלה קבעה יעדים של הצטרפות לשירות. מבחינת היעדים שהממשלה קבעה, כל היעדים האלה כמובן מתוקצבים.
סאבת אבו ראס
¶
אנחנו כל כך קרובים להסכמה עם עשרים אחוזים מהאוכלוסייה, עם החוק הזה בין השאר לאוכלוסייה הערבית. הייתי מציע שבמקום שירות קהילתי, ייאמר התנדבות קהילתית. אדוני, אני יודע שאתה יודע ערבית. למילה שירות יש קונוטציה - -
סאבת אבו ראס
¶
בסדר. עדיין זאת ערבית. המילה שירות יש לה קונוטציה שלילית. אני חושב שהדבר הנכון הוא לומר התנדבות קהילתית במקום שירות קהילתי.
סאבת אבו ראס
¶
למילה שירות יש קונוטציה שלילית בשפה הערבית. ח'אדר. אני חושב ש-פתאווה, התנדבות, יש לה קונוטציה חיובית ולכן אני מציע לקרוא לזה כך.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
כשאתם מעודדים את בני הנוער הערבים ללכת להתנדבות הקהילתית, תדברו על זה כעל התנדבות קהילתית ובחוק במדינת ישראל, יקראו לו חוק השירות האזרחי כי אנחנו רוצים שירות משמעותי.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
יש לי בקשה, בואו נתמקד. נחזור לדיון ולא נתפזר כי לא נתקן את העולם באמצעות החוק הזה אלא רק נסבך את החוק ואז הוא לא יעבור עוד שמונה שנים.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
תאפשרי לי. נתקדם. יש לי בקשה. אני הולך לחרוג ממה שאמרתי הבוקר. היות ובאמת לא הייתה הזדמנות לחבר הכנסת איימן עודה לדבר ולהציג את הזווית שלו, דווקא אחרי שדיברנו על שירות לאומי ושירות אזרחי-לאומי, אני מבקש ממך לתת את דבריך ואני מבקש להקשיב לו.
איימן עודה (הרשימה המשותפת)
¶
תודה רבה אדוני היושב ראש. שלום לכולם. אני רוצה להציג עמדה עקרונית ואני מבקש פתיחות וניסיון של כולנו, יחד אתי, לנסות להבין איך האוכלוסייה הערבית תופסת את השירות הזה.
האוכלוסייה הערבית בעד התנדבות וגם התנדבות ממוסדת. האוכלוסייה הערבית לא מפנה עורף לאזרחות. היא רוצה להיות חלק מהאזרחות, היא מבקשת להיות חלק מהרשויות המקומיות, חלק מהמתנ"סים, חלק מכל משרדי הממשלה ולכן למה היא בעצם מתנגדת למה שנקרא שירות אזרחי או לאומי? בגלל שזאת לא הייתה התנדבות לשמה אלא פוליטיזציה של ההתנדבות. כלומר, אכן זה התחיל במשרד הביטחון, זה רגיש כלפי האוכלוסייה הערבית, כל הקשר בין הזכויות לבין החובות, זאת פוליטיזציה של ההתנדבות וגם הפחד, החשש העיקרי מהבאת מתנדבים על חשבון עובדים במצב כלכלי כל כך קשה בקרב האוכלוסייה הערבית.
אבל אני רוצה לומר יותר מזה ולדבר על תפיסה. בדרך כלל מקדמים רעיונות כמו הרעיון הזה בתקופה של פיוס, פיוס היסטורי מסוים בין המדינה לבין מיעוט לאומי, כחלק מבניית אזרחות משותפת אבל לא בדרך של התרסה, לא כחלק מתפיסה איך להראות להם, איך להעביר את נטל אי השוויון מאת הממשלה אל גבה של האוכלוסייה הערבית שהיא האשמה כי היא לא נותנת, כי היא לא מתנדבת ולא משרתת, ולכן זה לא אנחנו אשמים אלא אתם אשמים. השיח צריך להיות אחר לגמרי. הוא צריך להיות שיח פתוח על האזרחות, אם זה פוליטי. אם זאת סוגיה פוליטית, צריך לדבר פוליטיקה. אם זאת סוגיה של התנדבות לשמה, ממש התנדבות לשמה, אז יושבים ובודקים איך מקדמים את ההתנדבות לשמה. למשל, הצעירים הערבים בבתי הספר התיכוניים מתנדבים במה שנקרא מחויבות אישית וזה חלק מתכנית משרד החינוך. מחויבות אישית. הם מתנדבים לא רק בקרב הערבים אלא גם בקרב יהודים נזקקים כמו בתי חולים ואנחנו מעודדים את הצעירים הערבים שישרתו בבתי החולים שם נמצאים יהודים וערבים כאחד. שיתנדבו. בוודאי, ההתנדבות היא ערך עליון.
אבל כאשר זה פוליטי, התשובות באות כתשובות פוליטיות. לכן, אם אנחנו באמת רוצים לקדם התנדבות למען ההתנדבות עם כל הערכים הכול כך חשובים של התנדבות לטובת הפרט ולטובת הקהילה, לטובת כולנו, אני חושב שבאמת צריך לקיים דיון מפוכח, דיון פתוח ואמיתי וכן, בינך לבין הנהגת האוכלוסייה הערבית, וגם החרדים. אני חושב שאין לנו מה להפסיד. אם נחליט למשל שבחודש הזה אנחנו אכן רוצים לשבת ולקדם שיח אמיתי עם הנהגת האוכלוסייה הערבית. מה זאת אומרת הנהגת האוכלוסייה הערבית? רק לפני שבעה חודשים, קצת יותר, קיבלנו 88 אחוזים מהציבור שלנו. 88 אחוזים מהציבור שלנו שתמך בנו, אז אנחנו ההנהגה הנבחרת של הציבור הזה.
מדברים על הציבור שלנו. צריך לקיים דיון אמיתי וכן עם הנהגת הציבור ולשאול אותו למה הוא מתנגד, כי הרי הוא בעד מחויבות אישית, הוא לא מפנה עורף לאזרחות, אפילו לפי הערכים, לפי התרבות וגם לפי הדת הרי הוא מעודד התנדבות, אז למה הוא מתנגד? בואו נבדוק היכן הבעיה. אולי אנחנו יכולים לשים משהו פה ומשהו שם כדי להביא התנדבות אמיתית אתה תרגישו טוב.
אם אנחנו מקדמים את הדבר דרך הידברות ולא איך נכניע אותם על אפם ועל חמתם, אני חושב ששווה לעשות את המאמץ הזה. אם רוצה שולי מועלם וסופה לנדבר להחליט עבור האוכלוסייה הערבית על אפי ועל חמתי - - -
סופה לנדבר (ישראל ביתנו)
¶
אני לא מחליטה. אני מחליטה במדינת ישראל מי כן ומי לא ואתה יודע, גם ערבים וגם דרוזים וגם חרדים.
איימן עודה (הרשימה המשותפת)
¶
אם אתם חושבים שהתכנית הזאת צריכה לעבור דרך ההצבעה של הבית היהודי ושל ישראל ביתנו בהתנגדותי שלי, של הרשימה המשותפת, וכך אנחנו עושים דבר טוב למען העניין, למען ההתנדבות, אם אתם חושבים שזאת הדרך הנכונה – מברוק. אם אתם חושבים ששווה לשבת חודש, שווה לבדוק - - -
איימן עודה (הרשימה המשותפת)
¶
כאשר נוגעים באוכלוסייה הערבית, לפחות להקשיב להנהגת האוכלוסייה הערבית ואחרי כן להצביע נגדה או נגד העמדה שלה אבל באמת, אני קורא לקיים דיון אמיתי וכן בנושא הזה. תודה רבה.
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
איימן, חבר הכנסת איימן עודה, אני חייב להגיד לך שהדברים שלך נופלים על אוזניים מאוד פתוחות, לפחות מבחינתי. אין לי שום ספק שאסור שזה יבוא בכפייה, לא בדרך של נראה להם ולא בפטרונות ושום דבר מהסוג הזה. אני מסכים אתך בכל מילה.
יחד עם זאת, אני חייב להגיד לך שעת הייתי שר הרווחה, טיילתי המון בישובים עליהם דיבר החבר, גם בישובים הלא מוכרים וגם בערים הגדולות. באמת לא הבנתי את הדואליות שיש או שהתעוררה כל פעם שדיברתי על נושא ההתנדבות. מצד אחד ראשי העמותות, ראשי הערים אמרו לי שהם מאוד רוצים אבל ההנהגה שלהם מתנגדת כי היעלה על הדעת ששר רווחה מגיע עם מאה תקנים ומחפש מתנדבים ומציע אותם לראשי הערים ואומר להם, חבר'ה, אני רוצה שבמועדון לילדים בסיכון יהיה מתנדב, מה אכפת לכם? אני משלם עבורו. אומרים לי: מאיר, אין דבר שאנחנו רוצים יותר מכל, אבל.
זה הפך להיות שאלה פוליטית. להערכתי מה שצריך לעשות, איימן, זה את הדבר הבא. אני מכבד את ההצעה הזאת לשיח. אני לא קובע ליושב ראש, אבל אם היושב ראש ירצה באמת לעשות תוך כדי ובד בבד עם קידום החוק הזה שיח עם ראשי הרשויות ואתכם, אני חושב שזה יהיה מבורך.
מעבר לזה, אני אפילו מקבל את הצעתו של החבר שדיבר כאן. אם יש איזה משהו בטרמינולוגיה שהוא כל כך מזעזע, כי החוק הזה בא מהמקום הטוב ביותר, כך אני מאמין.
איימן עודה (הרשימה המשותפת)
¶
לכן גישה אזרחית דמוקרטית אומרת לא נקדם כל מיני דברים, יכול להיות שם החוק למשל, לפני שאנחנו יושבים. מה יקרה אם נשב חודש אחד? לא נקבע לעצמנו חודשיים או שלושה חודשים. אני מבקש לדון.
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
חכמת המעשה היא לא לקחת חוק ולתקוע אותו. חכמת המעשה היא לשמוע אותך ולקבל החלטה כאשר בד בבד עם קידום החוק עושים איזה שיח.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
חבר הכנסת איימן עודה, החוק הזה הוא שמונה שנים בתהליך חקיקה. קודם כל, איפה ההנהגה הערבית? בסדר. שמונה שנים ופתאום עכשיו מתחיל השיח עם ההנהגה הערבית? מבין שנינו, מי שהופך את זה לפוליטי, זה אתה ולא אני כי אתה הצבת כאן את הבית היהודי ואת ישראל ביתנו בצד אחד – החשוכים, הלא דמוקרטים ועוד מלים שלא השתמשת בהן אבל לשם אתה מכוון – וכל השאר הם הטובים והנאורים שנורא תומכים בהתנדבות אבל בוא נתקע את החוק.
עם כל הכבוד להנהגה הערבית, שהיא חלק ואני לא מפקפקת במספר האנשים או במספר האחוזים שבחרו ברשימה המשותפת, שמונה שנים מקדמים הצעת חוק של שירות לאומי-אזרחי. לאורך כל השנים האלה שוב ושוב בכל מקום אליו מגיעים שומעים את מה שאומר השר לשעבר מאיר כהן, שהציבור רוצה וההנהגה מתנגדת.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
בסדר. אדוני, עם כל הכבוד, הניסיון להפוך הצעת חוק ראויה שמדברת על שירות משמעותי, שמדברת על השתלבות בקהילה ובחברה הישראלית לפוליטית, זה ניסיון נואל במקרה הטוב וגרוע במקרה הרע. אני חושבת שאין מקום לשום עצירה. כל הדיון צריך להתקיים כאן. יש כאן חדר של ועדה, לפני שבועיים היה כאן דיון, אנשים הביעו את דעתם ביחס לחוק הזה כולל אנשים שמייצגים את הציבור הערבי ופתאום עכשיו בואו נעצור, בואו נלך, בואו נדייק. סליחה, שמונה שנים זה מתנהל. גם במשך שמונה השנים האלה הייתה הנהגה לציבור הערבי בכנסת. ברוך השם הציבור הערבי בוחר את נבחריו לכנסת והם אמורים לייצג אותו., אתה רוצה, תבוא לכל דיון ותתנהל בתוכו אבל עכשיו להגיד שזה כן נוח, זה לא נוח, כן הקשבנו, לא הקשבנו, כן מי רוצה לעשות את זה כך, כן מי לא רוצה לעשות את זה כך – סליחה, אני מוחה בתוקף על הניסיון להפוך את החוק הזה לחוק פוליטי. אין כאן שום ניסיון לכופף אף אחד. יש כאן חוק שהמטרה שלו היא גדולה וחיובית לכל אזרח ואזרחית בגיל הרלוונטי במדינת ישראל.
איימן עודה (הרשימה המשותפת)
¶
אדוני היושב ראש, לגבי הפוליטיקה של החוק. מתי זה התחיל כאן במדינת ישראל לגבי ערבים? זה התחיל אחרי המלצות ועדת אור. הוקמה ועדה שנקראה ועדת לפיד. השמאלנים בה היו גדעון עזרא וצחי הנגבי והימנים בה היו בני אילון ואפי איתם. הוועדה הזאת קבעה שעל הצעירים הערבים להיות חלק ממסגרות של שירות אזרחי, צעד ראשון במסגרות ביטחוניות כמו הצבא והמשטרה. כך כתוב בהמלצות ועדת לפיד. אחרי כן זה הועבר למשרד הביטחון לשאול מופז. בזמנו, אני זוכר את שרון ואחרי כן את אולמרט מדברים על הקשר בין הזכויות לבין החובות. מי שהפך את זה לעניין פוליטי, זאת הממשלה גם דרך החלטות ועדת לפיד, גם משרד הביטחון וגם דברי ראשי הממשלה.
לכן היא אומרת שאנחנו עושים, אבל אנחנו בסך הכול מגיבים. אנחנו מגיבים.
איימן עודה (הרשימה המשותפת)
¶
מי שעשה פוליטיזציה להתנדבות, זאת הממשלה, אבל זה לא רק אלא זה מאז שנת 1953, מאז חוקק חוק שירות לאומי. זה היה אפילו חלק מתפיסה ביטחונית כזאת של העורף ולא העורף. זה התחיל שם וזה התפתח.
אני חושב שמי שבאמת יש לו גישה אזרחית דמוקרטית, אומר, יופי, אנחנו מדברים על עשרים אחוזים מהאוכלוסייה שהיא ערבית, יש לה הנהגה, בואו נשב אתה חודש. הם מציעים חודש ולא שנה, בואו נשב אתה חודש. אני חושב שזה ראוי אם מישהו באמת ובתמים רוצה לקדם סוגיה אזרחית בדרך דמוקרטית.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
יש לי הערה כללית לכולם. אני מעדיף שזה יישאר דיון בין חברי הכנסת, ברשותכם. חוץ מחברי הכנסת, אף אחד לא יתייחס לזה. זה דווקא מפני שאני לא רוצה להפוך את הדיון הזה לפוליטי. זה לא פוליטי.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
לא. אתה לא תגיד. ביקשתי. לא תגיד מילה. אני אומר חד משמעית שאני לא רוצה שנהפוך את זה לדיון פוליטי. נתתי את רשות הדיבור בהכרה מלאה, בידידות ובהוקרה אישית לאיימן. אני חייב להגיד לכם את זה. זה היה כדי שהיא יוכל לבטא את עצמו בצורה הכי חופשית וזכותו לומר מה שהוא אמר כמו שאת, שולי, אומרת את הדברים שלך בחדות גדולה. זאת הייתה זכות, ואפילו חובה, של חברי הכנסת.
אני מציע, איימן, אנחנו התחלנו בקריאת החוק. החוק, לפני שנדון כאן בוועדה, הונח בפני כל חברי הכנסת שיכלו לבוא ולהעיר את הערותיהם. אני פתו, אם חברי הוועדה ימצאו לנכון, לשבת עם מי שאתה מוצא לנכון ולדון מחוץ לוועדה ולקיים התדיינות אפילו אינטלקטואלית, אני מעז לקרוא לה כך, ולהתמודד עם הבעיה. החוק הזה, כדי שמסביבו נתקן חלק קטן מהמצב הסוציו פוליטי של המדינה שלנו, של כולנו, גם שלך, גם שלי וגם של שולי. היא של כולנו. אבל תאפשר את הדיון הזה לא בוועדה.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אני לא רוצה לעשות את זה בדיון הטכני שכרגע אנחנו מקיימים. זה דיון טכני על חוק. אפשר לתקן את החוק, אפשר להוסיף בו דברים, אפשר להגדיר אחרת אבל במסגרת החוק. הדיון הנוסף הציבורי או תלוי אם אתה רוצה פוליטי, או שולי קוראת לזה פוליטי וזאת זכותה, אני מעדיף שנעשה אותו בינינו ונתלבט. אני מניח שאנחנו לא נסיים את החוק הזה בחודש הקרוב אבל נוכל לקיים את הדיון הנוסף הזה, המקביל, שאתה מציע במסגרת אחרת.
אני רוצה להגיד שזאת ההזדמנות שלנו לשתף לכל ציבור ישראל על ידי כל ילדי ישראל וזה הדבר החשוב ביותר. בואו לא נאבד את זה. יש כאן הזדמנות לעשות שילוב אמיתי ואני מכיר אתכם. אני באופן אישי הייתי מעורב בהקמת ארגון שעכשיו אמור להיות מוכר ושם מראש קבענו שזה צריך להיות משולב, יהודים וערבים. כנראה עכשיו יש לו הכרה סופית, אבל אני לא יודע היכן זה עומד. תבינו, כרגע לא הייתי תוקע את החוק ולא שההצעה שלך תתקע את החוק. לא. אני רוצה לקדם את החוק ותוך כדי תנועה עם החוק, אנחנו נתקן את הדברים שקשורים לחוק. לפחות נדע שיש מסמך חוקי, מבוסס ומסודר עם כל הדעות של כולנו. אני אומר לך שאני לא אתן שאחד יכתיב את הטון לשני. זה חלק מהחכמה שלנו, אני לא יודע אם יש לנו מספיק, אבל זה חלק מהחכמה שלנו.
איימן עודה (הרשימה המשותפת)
¶
אדוני, הערה עקרונית. אני בן אדם שמנסה לא להחרים בשום פנים ואופן. לא להחרים אלא בכל מקום להיות חלק מפעולה מסוימת. אני עכשיו חושב אולי להחרים, אולי לצאת מהאולם, אולי להגיד שאני לא רוצה להיכנס לפרטים, אולי להגיד שאני לא חלק מהפרטים. אלא יש לי עמדה עקרונית.
לכן, אני חושב שאם אתם מדברים על הציבור שלי אני, עם כל הכבוד לכל הקבוצות כאן, הציבור שלי אני, ואני לא מבקש כמו במדינות דו לאומיות להטיל וטו על דברים שנוגעים לקבוצה שלי. אני לא מבקש את הווטו אבל אני מבקש לכבד. להגיד שבן אדם שהוא ראש רשימה משותפת מציע לנו חודש הידברות מבחינה עקרונית. מה, העולם יברח? אני חושב שאנשים דמוקרטיים צריכים לכבד ולהגיד שזאת גישה עניינית, זאת גישה אזרחית, תנו את הצ'אנס הזה ואולי נמצא משהו, נצא לקהל אחר כך ונגיד, סליחה, הבן אדם מדבר דברים שהם לא מהעולם הזה ולא קשורים ולכן אנחנו נקדם את הנושא. אבל אם אני אומר דברי טעם לגבי העיקרון, לגבי התפיסה, אפשר להתחיל ביחד ולבנות משהו ביחד.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אני חייב לתקן אותך. מה שאתה מבקש, זה אולטימטיבי. אתה מבקש לעצור את החוק ואתם ואני נקבע ביחד.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
חס וחלילה. יש דבר אחד שאני לא אוהב בחיים וזה שמאיימים עלי. אני תמיד אומר שמי שמאיים, שיבצע. זה קשה. אני לא חושב שקיבלתי ממך הרגשה שאתה מאיים. אני רוצה להמשיך לקיים את הדיון עכשיו.
איימן עודה (הרשימה המשותפת)
¶
אני רוצה להגיד לכם שאפילו אין לי את הכוח לאיים. אני נמצא כאן מול קואליציה שיכולה להחליט מה שהיא רוצה. אני לא מרגיש שאפילו יש לי את הכוח לאיים.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
לא. אתה לא מאוים. תן לי סעיף אחד שאתה תגיד שהוא פוגע בך, פוגע בקהילה שלך, פוגע באנשים שלך ותראה אם אני מעביר את החוק הזה. אני אומר לך שאת הסעיף הזה אני לא אעביר.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
במשך זמן ארוך רדפו אחרי ההנהגה של הקהילה הערבית להיפגש, כולל מנכ"ל המינהלת.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
אני חובבת ערבים. אני לא צריכה את האישור שלך. עשרות ילדים בדואים שהצלתי יום אחרי יום בנגב והגעתי אליהם, לאותם ישובים לא מוכרים וכן מוכרים וקיבלו טיפול ממני ששינה את חייהם ביחס להרעלות החוזרות ונשנות בזרחן אורגני – הם אלה שאומרים שאני חובבת ערבים ולא אתה. אבל חודשים רודפים אחרי ההנהגה הערבית. מנכ"ל המינהלת יושב כאן ואתה אומר את הדברים שלא דיברו אתך כשאתם דחיתם שוב ושוב ניסיונות הידברות עם המינהלת.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
לא צריך להגיע להסכמה. הוא רצה דיון. אי אפשר להגיד כאן רק חלק מהאמת.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
יש לי הצעה. אני מציע לעשות הפסקה כי אנחנו ממשיכים עד שעה 12:00. הפסקה של רבע שעה. תודה.
(הישיבה נפסקה בשעה 10:45 ונתחדשה בשעה 11:00.)
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אני מחדש את הישיבה.
סיכום החלק האחרון של הדיון לפני ההפסקה. אנחנו נמשיך בקריאת החוק ואני אזמין את כל חברי הוועדה ובחודש הקרוב נקיים דיונים בינינו כדי להגיע להבנות לגבי החוק הזה. זה לא מונע מאתנו להמשיך בקריאת החוק ולתקן תוך כדי קריאה אותו במידה ויהיו הערות ואני בטוח שיהיו הערות שיהיו לעניין. נתייחס לכל ההערות. אני אדווח על כך לעצמי ובנפרד לאיימן עודה ידידי.
נעה בן שבת
¶
היינו בסעיף 2, הגדרה של שירות לאומי אזרחי.
"שירות לאומי-אזרחי" – שירות לאומי-אזרחי לפי חוק שירות לאומי-אזרחי.
"שירות לאומי", "שירות קהילתי" - שירות בהתנדבות מטעם המדינה לפי הוראות חוק זה, שאינו שירות לאומי-אזרחי.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
ההגדרות האלה הן על מנת לכלול את כל החוקים שקיימים היום ואת כל התקנות שקיימות היום בתוך החוק הזה שהוא הופך למעין חוק גג. נכון?
נעה בן שבת
¶
אנחנו אומרים שתחת הכותרת השירות הלאומי האזרחי נמצא גם השירות הלאומי-אזרחי שנמצא בחוק נפרד אבל אנחנו מגדירים את השירות הלאומי והקהילתי כשירות שאינו כולל את השירות הלאומי-אזרחי. שוב, צריך לחשוב מה התועלת להכניס תחת אותה קורת גג גם את החוק האחר והאם יש בזה באמת תועלת או שבשלב זה, כאשר יש חוק, אפשר להשאיר את החוק הזה כחוק שירות לאומי ושירות קהילתי ולא להתחייב לשם.
יואב ארבל
¶
יש מספר סוגיות בהצעת החוק הזאת שנוגעות גם לשירות הלאומי-אזרחי וזאת הסיבה שרצינו לעשות חוק כוללני. לדוגמה, המועצה. יש דברים שקשורים גם לשם ולכן חשוב לנו שזה יהיה.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אני מזכיר לכם שאנחנו בדרך כלל, גם כאשר מסיימים לקרוא את כל ההגדרות, לא מצביעים אלא רק בסוף מצביעים על ההגדרות כי אם יהיו שינויים שמחייבים שינויים בהגדרות הראשונות, אנחנו נעשה. בינתיים יכול להתקיים דיון גם על זה.
יואב ארבל
¶
אם אפשר עוד מילה. ראיתי שבחוק הפרשנות רשות מקומית מוגדרת כך שבתוך הגדרת רשות מקומית יש גם את הוועד המקומי, כך שמבחינה זאת אנחנו מסודרים.
נעה בן שבת
¶
"שירות סדיר" – כהגדרתו בחוק שירות ביטחון (נוסח משולב), התשמ"ו-1986.
"התעריף" – תעריף הפעלת מתנדב בשירות לאומי או בשירות קהילתי, שנקבע לפי סעיף 19.
"השר" – ראש הממשלה או שר אחר שהממשלה הסמיכה אותו להיות ממונה על ביצוע חוק זה.
גם הנושא הזה לא קבוע אבל לפחות יש עוגן וזה ראש הממשלה. כך שתהיה ברירת מחדל.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
לגבי הסעיף הזה של המשרדים, משרדי הממשלה הרלוונטיים, אני מודיע שאני אקיים התייעצות עם השר הנוכחי שהוא השר האחראי כדי לבדוק אם אפשר לדייק קצת יותר ולפחות לעתיד מי השר או מי המשרדים הרלוונטיים שיטפלו בנושא הזה.
דפנה ליפשיץ
¶
מנכ"לית עמותת תפוח ויושבת ראש הפורום לקידום שירות אזרחי לאוכלוסיות מוחלשות. אנחנו היינו מבקשים, בהמשך למה שנאמר בדיון המקדים הראשון, להוסיף להגדרות. במהלך השנים האחרונות הייתה התקדמות מרשימה בהובלה של הרשות של גופים נוספים שנכנסו למרחב הזה שהם גופי מעטפת וגופי מומחי אוכלוסייה, שמתמחים באוכלוסיות המוחלשות ובמעטפת שניתנת להם. נכון להיום בחקיקה אין בכלל התייחסות לקיומנו, מה שכרגע משאיר אותנו מחוץ למשחק.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
נקרא לזה אוכלוסיות בעלי צרכים מיוחדים כי אוכלוסיות מוחלשות הן אלה שזקוקות לתגבור במתמטיקה.
דפנה ליפשיץ
¶
בנוסף לבעלי צרכים מיוחדים, יש גם נוער בסיכון ונוער במצוקה וגם באמת צעירים מהחברה הערבית שנכון להיום לא מקבלים מעטפת, הכשרה, ליווי ותקצוב של הממשלה. היה תהליך מאוד מרשים של התקדמות בהובלה של הרשות. היום יש הגדרה של מעטפת לאוכלוסיות בעלי צרכים מיוחדים אבל אין לזה התייחסות בחקיקה. היינו מבקשים בהגדרה להוסיף התייחסות לגופי מעטפת, לגופים מומחי אוכלוסייה ולמה שניתן על ידם.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
סליחה, תני לי לעדכן את איימן. איימן, כשלא היית כאן אני הודעתי שאנחנו ממשיכים בקריאת החוק ובמקביל בחודש הקרוב אני לוקח על עצמי יחד אתכם, עם כל חברי הוועדה, להמשיך בדיון אותו ביקשת. אנחנו נקיים את הדיון, נדבר על זה. תוך כדי קריאה אפשר לתקן ואת סעיף ההגדרות לא נביא להצבעה אלא רק בסוף הדיון.
איימן עודה (הרשימה המשותפת)
¶
אדוני, אני כל כך מעריך את פועלך ואתה בן אדם כן ואמיתי. אני מאוד מעריך אותך. אני רוצה שכולנו נפנים את התפיסה הזאת. במידה ויבוא משהו בהסכמה, במיוחד בנושא הזה, אין יותר טוב. במידה ואין הסכמה, זה ייכשל בשטח.
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
אם יורשה לי, אני מברך על הצעד הבלתי רגיל הזה של יושב ראש הוועדה לא להצביע על סעיף ההגדרות אלא לחכות לפגישות. אפשר לשנות דברים. איימן, נעשו באמת צעדים וגם אתם צריכים לעשות צעדים. אנחנו אתך ולא נגדך. אנחנו אתך. ממש לא. באמת. כך צריך להיות. אתה נראה מאוכזב כל הזמן.
מירב בן ארי (כולנו)
¶
זה ממש לא מגיע לך ולא ליושב ראש הוועדה. לא משנה מה אתה עושה, זה לא בסדר.
(חבר הכנסת איימן עודה יוצא ממליאת הוועדה.)
מירב בן ארי (כולנו)
¶
זה כל כך פתטי בעיני, תסלחו לי, אבל בסדר. אני רוצה לחזק את דברי עמותת תפוח. יש לנו אוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים ונוער בסיכון. לא מוחלשים במתמטיקה. אלה חבר'ה שגם אני פגשתי בסיור שעשיתי ובאמת לחלקם בכלל אין מסגרת ביתית, הם חסרי עורף משפחתי ואנחנו עוסקים בהם, שהחליטו לעשות את השירות הלאומי ואני חושבת שיש כאן הרבה מנגנונים סביבם שאנחנו לא נותנים להם ביטוי בחוק. אני יכולה להגיד לך, בגלל שאני יודעת כמה אתה מעורה בנושאים האלה, שקיימתי סיור ופגשתי חבר'ה שעושים שירות לאומי שגרים בדירות של השירות הלאומי וכששאלתי מישהו מה הוא עושה ביום שישי, הוא אמר לי או שהוא מתרסק אצל חבר או שהוא פותח אוהל. אמרתי, מה זאת אומרת אתה פותח אוהל? הוא אמר לי, כן, בשישי-שבת אין לנו את הדירה ואני פותח אוהל בחורשה. אני יכולה להגיד לך שפניתי גם לשר להגנת הסביבה, שהוא מהרשימה שלנו, וביקשתי סיוע של אכסניות. לא משנה, זה קצת יותר מורכב, אבל אני כן מעורבת במציאת פתרון בסופי שבוע לאותם ילדי שירות לאומי שהם ממש לא מוחלשים במתמטיקה אלא הם מוחלשים.
שר-שלום ג'רבי
¶
לא. יש כסף. מי שבן או בת שירות לאומי שיש לו דירה, העלות היא יותר יקרה. אם בת בית, מה שנקרא, גרה בדימונה ומשרתת בדימונה, זה 1,560 שקלים. מי שגרה בדימונה ומשרתת בירושלים, זה 2,560 שקלים. זה הערך המוסף של הנושא של הדירה. לגבי הדירות בשבתות, אני באמת לא יודע מה העניין. אני לא מכיר. אולי תגידו אתם.
ידעיה לוין
¶
אני יכול להגיד לגבי בת עמי. מי שאין לו היכן להיות בשישי-שבת, בוודאי שהוא יישאר בדירה או שימצאו לו משפחה מארחת.
מירב בן ארי (כולנו)
¶
אני רוצה לסיים את הנקודה. כבר קבעתי פגישה עם שר-שלום בנפרד כדי לטפל בסוגיה הזאת של החבר'ה שאין להם פתרון. מה שהכי חשוב לקחת מהדברים שלי זה שיש כאן מנגנונים שתומכים באותם צעירים, לא באנשים מוחלשים אלא באמת אנשים שאין להם מסגרת ואין לנו התייחסות אליהם בחוק. זה הדבר הכי חשוב.
נעה בן שבת
¶
זה יותר מאשר בסעיף ההגדרות, זאת השאלה המהותית האם נותנים להם כאן מעמד בתוך הצעת החוק לשירותי ליווי ותמיכה באותן אוכלוסיות, אלה שמשרתים במסגרת השירות. אם יש אפשרות כזאת של תמיכה וליווי מסוג זה, השאלה אם תהיה הגדרה או לא תהיה הגדרה היא שאלה משנית כמובן.
דפנה ליפשיץ
¶
כן. בהחלט. נוצרו שיתופי פעולה משמעותיים עם העמותות המוכרות ועם גופים כמו שלנו, כמו עמותת תפוח, כמו מפעל החינוך, כמו הנוער העובד והלומד וכמו גופים אחרים, כמו מעשה, והם בעצם משלימים את העבודה סביב מתנדב שהוא באמת עם אתגרים מאוד משמעותיים, בדיוק כמו שמירב אמרה. ביחד אנחנו מייצרים מהכלי הזה שהוא כל כך משמעותי, כלי למוביליות חברתית כלכלית.
נכון להיום אין הכרה בחוק במה שאנחנו עושים וגם יש תקצוב רק דרך משרד הרווחה וקרן ההזדמנות שמשלים אותו, אבל למשל בחברה הערבית כל ההכשרה והליווי שנעשה לנערות הבדואיות, הערביות והדרוזיות נעשה בצורה פילנטרופית על ידי תרומות שאנחנו אוספים ובסיוע של רשות השירות האזרחי. עדיין אנחנו רוצים להשוות את התנאים. נכון להיום אין התייחסות בחוק להתקדמות המאוד משמעותית בשדה שהתפתחה.
שר-שלום ג'רבי
¶
עד לפני שנה נערים בעלי צרכים מיוחדים היו בסך הכול 84 משרתים. היום יש 1,500 משרתים בעלי צרכים מיוחדים כאשר בנקודת זמן הזאת יש עוד כ-250 תקנים פנויים. זאת אומרת, אפשרויות של עוד ילדים שלא מילאו אותם. אותו דבר גם לגבי נוער בסיכון, עוד 600-700. דיברתי על כך בישיבה הראשונה ואני לא רוצה לחזור על הדברים.
אין לנו בעיה ברוך השם של תקנים. זה נכון שהמעטפת והקרנות מוסיפים כספים נוספים אבל צריכים להבין למשל שכל התקנים של בעלי צרכים מיוחדים ואוכלוסיות מוחלשות, כפי שאתה אמרת, זה תעריף שהוא יותר יקר שאנחנו ממנים את זה. נמצא כאן נציג האוצר, ואנחנו ביקשנו תקציב נוסף והעלות של אותו בעל צרכים מיוחדים או נוער בסיכון היא עלות יותר גבוהה. אותו דבר גם לגבי רכז. אם רכז או רכזת היא אחת בממוצע ל-65 או 70 משרתים, באותן אוכלוסיות היא אחת ל-30. היא חייבת להיות או עובדת סוציאלית או עם תואר בחינוך מיוחד.
נעה בן שבת
¶
לגבי קביעת התעריף, יש לנו סעיף שעוסק בקביעת התעריף ומאפשר לקבוע תעריפים שונים בהתחשב במאפייני הגוף המפעיל או המתנדב במקום ביצוע השירות ובתנאי ביצוע השירות. האלה אם אתם מוכנים להוסיף שם גם קריטריון של קיומם של שירותי תמיכה נוספים לאוכלוסיות מתאימות. איזושהי התייחסות אליהם ואפילו בתוך מרכיבי התעריף.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
נתייחס לזה. יש עוד הערות לנושא הזה? אין. בנות, רציתן לומר משהו? סליחה שאני קורא לכן כך.
רות טויטו
¶
אני מעמותת של, שירות לאומי. אני גם בעמותת ידידים שעוסקת בבני ובנות שירות, מלווה אותם במשך כל השירות ואחרי שמשתחררים מהשירות מלווה אותם במציאת אפשרות לימודים או עיסוק.
אני באה ממשפחה חרדית ומי שמכיר את המגזר החרדי יודע ששירות לאומי נוגד את המגזר החרדי. כמובן שבמשפחה זה לא מקובל לעשות שירות לאומי וזה נוגד את כל הערכים של המשפחה.
רות טויטו
¶
זה גובה ממני לנתק קשר עם המשפחה. אני לא גרה בבית וסופי שבוע אני נתקלת כל סוף שבוע במה שאת אמרת, בבעיה הזאת וצריכה לחפש היכן להיות. היו פעמים שביליתי סופי שבוע על חוף הים. זה קורה.
מירב בן ארי (כולנו)
¶
זה ממש מזעזע. הם עושים שירות לאומי, מתנדבים למדינה שלנו ובסוף הם ישנים או על שפת הים או כמו שהילד הזה אמר לי, שהוא פותח אוהל בחורשה.
רות טויטו
¶
אני רוצה להוסיף עוד משהו. אני רואה עניין מאוד חשוב בזה שאני תורמת למדינה שלי. אני קמה כל בוקר, אני עושה את זה מתוך הרגשת תרומה למדינה כי אני חושבת שגם אני צריכה לתרום. גם אני מקבלת מזה באופן אישי וגם אני נותנת למדינה.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אני סתם שואל את היועצת המשפטית. אני רוצה לבדוק אפשרות. משרד המשפטים, תבדקו אפשרות שעל הגוף המפעיל לתת שירות למתנדבים במשך שבעה ימים בשבוע.
צבי במברגר
¶
דירות השירות עומדות לרשות המשרתים שבעה ימים בשבוע, 365 ימים בשנה. כך זה לגבי כל המשרתים, לפחות אצלנו בעמותה שלנו ועד כמה שאני יודע, גם בעמותות אחרות. זה הנוהג. מה קורה במקרים הספציפיים, בוודאי צריך לבדוק אבל ככלל הדירות עומדות גם בסופי שבוע לרשות המתנדבים והמתנדבות.
נעה בן שבת
¶
פרק ג': עקרונות השירות הלאומי והשירות הקהילתי
אוכלוסיית היעד
לא ישרת בשירות לאומי או בשירות קהילתי, אלא מי שהוא אזרח ישראלי או בעל רישיון לישיבת קבע לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 הפטור מחובת שירות סדיר או שלא נקרא לשירות סדיר. מי שמתקיימים בו התנאים האמורים והוא בגילאים כאמור בסעיף 4, רשאי לבקש לשרת בשירות הלאומי או בשירות הקהילתי.
תנאי ראשון הוא שאנחנו מדברים על אזרח ישראלי או תושב קבע ופטור מחובת שירות סדיר או מי שלא נקרא לשירות סדיר.
נעה בן שבת
¶
נכון. אחרי כן, בסעיף קטן (ב) יש התייחסות ואולי נקרא את שלושת הסעיפים הקטנים.
השר, בהסכמת שר הביטחון ובאישור הועדה, רשאי לקבוע כי מי שלא מתקיימים לגביו התנאים האמורים בסעיף קטן (א), יוכל לבקש לשרת בשירות לאומי או בשירות קהילתי, אם מתקיימים לגביו תנאים ונסיבות שיקבע.
בקשה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), תיבחן לפי הוראות חוק זה ובהתאם להוראות כל דין, בכפוף לאפשרויות השירות הקיימות בהתחשב, בין השאר, במקומות השירות הפנויים ובהתאמה לתפקידי השירות ובמסגרת התקציב שיועד לכך בחוק התקציב השנתי.
זאת אומרת, יש כאן דרישה לעמידה בתנאי סף, יש אפשרות לחריגים בתקנות ובכל מקרה, הכול נבחן בהתאם לאפשרויות השירות הקיימות. זה עדיין לא יוצר זכות לשירות לאומי לכל אחד.
ראובן גל
¶
זה סעיף מאוד מרכזי בחוק. אני רוצה להתייחס אליו ברמה העקרונית. מכיוון שהייתי מעורב – כל פעם מזכירים לנו שמדובר בשמונה שנים – ואני התחלתי את זה ב-2007, אז התחלנו בניסוח החוק.
ראובן גל
¶
נכון. שמונה שנים. בניסוח הראשון שלנו, אותו עשינו עוד לפני שמשפטנים עזרו לנו לנסח את זה, הסעיף הזה נפתח במשפט: כל אזרח ישראלי זכאי לשרת בשירות אזרחי לאומי אם קיבל פטור משירות צבאי. יש כאן דגש על שני דברים: ראשית, על כך שכל אזרח ישראלי. בעיני זה לא נאה להתחיל סעיף במשפט לא ישרת בשירות לאומי. לא נאה ולא מכובד לחוק להתחיל ב-לא ישרת. בואו נתחיל עם מי כן ישרת.
החלק השני הוא עניין הזכאות. בעיני החוק הזה הוא חשוב ומשמעותי בכך שהוא נותן את הזכות לכל אזרח ישראלי שלא נקרא לשירות צבאי לעשות שירות אזרחי. אגב, זה גם עונה לשאלה של שם החוק הכללי, שירות אזרחי. אני רק מברך על כך. במדינת ישראל, אין מה לעשות, יש שירות צבאי ויש שירות אזרחי. אגב, שניהם הם שירות לאומי. שניהם משרתים את האומה. יש שירות אזרחי ויש שירות צבאי.
אני חוזר בחזרה לעניין הזה. הדגש צריך להיות על כך שלכל אזרח ישראלי שמסיבות כאלה ואחרות לא נקרא לשירות צבאי, הוא יהיה זכאי להצטרף לשירות האזרחי. לא רק רשאי אלא זכאי. רשאי, זה אומר שאנחנו נבדוק אותו. הוא קודם כל זכאי. זה לא נוגד את כל הקריטריונים האחרים שצריכים לעבור, אבל הוא מבטא רוח של חוק אומרת שזאת זכות של כל אזרח לשרת בחברה האזרחית.
לכן אני מבקש, ראשית, לא לפתוח במילה "לא לשרת" ושנית, לציין זכות ולא רשות.
נעה בן שבת
¶
מבחינת הסדר של הדברים, אולי באמת ראוי להתחיל בהגדרות שבסעיף 6 ו-7 ולהתחיל שהוא יתבצע בהתנדבות, הוא יתבצע בישראל או באזור, אפשר להתחיל בתחומים כדי להתחיל בחיובי. אנחנו מדברים כאן על מגבלה. זאת בכל זאת מגבלה ולכן היא מנוסחת.
נעה בן שבת
¶
יש כאן שאלה מהותית. האם אנחנו מדברים על זכות והאם זאת זכותו של כל אדם לשרת בשירות אזרחי, אם הוא פטור משירות צבאי או לא נקרא לשירות צבאי, או שזאת לא זכות אלא רק אפשרות והיא כפופה להגשת בקשה והיא נבחנת בהתאם לאפשרויות השירות.
נאדר אלקאסם
¶
כאשר אצלנו אומרים זכות, אני חושש שזה יהפוך למשהו שאנחנו חייבים לתת למי שהוא פטור. צריך להבין שהשירות הלאומי-אזרחי, גם שם יש תקינה ותקציב שמגביל את המשאבים שניתנים. אם אנחנו אומרים זכות, זה יכול להתפרש כאילו אנחנו חייבים וכל מי שלא קיבל צו ראשון או פטור, חייבים לתת לו אפשרות לשרת. אני חושש מהאפשרות הזאת. אני לא יודע, המשפטנים ימצאו את הפרשנות אבל זה החשש שלי שהזכות תהפוך להיות חובה מטעם המעסיק לתת אותה. לכן צריך להיזהר. אנחנו רוצים שכולם יעשו, אבל יש מגבלות.
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
זה מתחבר למה שאמר נאדר. ברגע שאנחנו רושמים זכות, צריך להבין שאחרי כן יעמוד תקציב בלתי מוגבל. אגב, אני מסכים שצריכה להיות זכות אבל אם תהיה זכות והממשלה לא תתקצב את זה לכל מי שרוצה, ימשיכו להיות רשימות, אנחנו ניפגש עם החוק הזה בבג"ץ כי במקום שיש זכות, אתה חייב לתת. המציאות לצערי היא לא כזאת. המציאות היא שיש יותר אנשים שרוצים לבוא לשירות האזרחי מאשר אנחנו או המדינה יכולה לתת. לכן יש רשימות המתנה. ברגע שייכתב זכות, צריך לקחת את זה בחשבון.
ראובן גל
¶
חבר הכנסת כהן, אני מכיר את המציאות. כזכור לך עמדתי בראש המינהלת הזאת ואני מכיר את המציאות. אני מדבר על רמה עקרונית. הזכרתי קודם שאנחנו מדברים על אורגן, על גוף, על מוסד שהוא בכלל שייך לחברה האזרחית. ברמה העקרונית אנחנו צריכים לדבר על זה שבמדינה בה מצד אחד יש שירות חובה, שירות ביטחון, אבל ישנם היום כחמישים אחוזים מבני ה-18 שאינם נקראים לשירות, אנחנו צריכים להתייחס לחמישים אחוזים אלה כאל אזרחים שמעוניינים לתרום למדינה. אני יוצא מנקודת ראות שאומרת שבני נוער צעירים מעוניינים.
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
אני מנסה להיות פרקטי. אני מנסה לחשוב על הבג"ץ הבא. הכיל בגיץ והכול שפיט. אני מנסה לחשוב על מישהו שיבוא ויגיד שהוא רוצה עכשיו ויגידו לו שיחכה לשנה הבאה כי כרגע אין מקום. הוא ילך לבג"ץ ויגיד שכתבתם זכות ואני מבקש עכשיו ליישם אותה.
יגאל וינר
¶
הזכות להתנדב, אני מצטרף לכל מילה שאמר ראובן, היא זכות. אנחנו נמצאים כאן בהבנתנו באיזשהו תהליך של הסדרה של מפעל חברתי שקיים כבר עשרות שנים. אסור לנו להתעלם מהמילה זכות.
חבר הכנסת כהן, סעיף 3(ג), להבנתנו ומהייעוץ המשפטי שקיבלנו, מסייג את הזכות. אני לא מכיר זכות שהיא זכות בלתי מוגבלת. כל זכות, ניתן לאזן אותה. סעיף 3(ג) מאזן אותה בצורה הראויה. לכן אנחנו חושבים שנכון להחליף את המילה רשאי בסעיף 3(א) במילה זכאי.
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
אני אמרתי שאני מקבל. אם אנחנו נמצא את הדרך קצת לצמצם או להגביל את זה, אתה צודק.
אורי שיינין
¶
הסוגיה הזאת היא באמת סוגיה מהותית שדנו בה לא מעט. אני רק אומר את עמדת האוצר שהיא גם עמדת הממשלה בנושא הזה כפי שבאה בצורת הצעת החוק.
הנושא של זכות לשרת או חובה לשרת או האם המדינה מייצרת את האפשרות לשרת בהתאם למגבלות כאלה ואחרות, היא סוגיה מאוד מאוד מהותית. היא נוגעת הן ליחס בין השירות הלאומי לבין הצבא, היא נוגעת ליחס של שירות לאומי אל מול אוכלוסיות שלא משרתות בצבא מנימוקים אידיאולוגיים ואני בכוונה לא נכנס כאן לסוגיה הפוליטית, ויש לה השלכות על כל ההיבטים. ברגע שאנחנו קובעים זכות שמצד אחד למשרת יש זכות ומצד שני המדינה יכולה להטיל את זה, אנחנו יוצרים א-סימטריה. לכן מבחינה מהותית אנחנו חושבים שזה לא נכון לעשות את זה בצורה הזאת.
מעבר לזה, צריך לשים גם את הדברים על השולחן ולכן גם נוסחו כאן בצורה ברורה בחוק ולא נעלמו. אם אנחנו רוצים עכשיו לקבוע זכות לשירות אזרחי בצורה כזו או אחרת, יש השלכות תקציביות אדירות. זאת אומרת, אם אנחנו עכשיו קובעים את הדבר הזה בחוק, אנחנו צריכים ללכת אחורה ולהתחיל את כל הדיון מחדש. ההשלכות הן לפחות מאוד מיליוני שקלים בשנה וההשלכות, כמו שדיברתי, בהיבטים החברתיים והפוליטיים אל מול שירות הביטחון, הן מאוד מאוד משמעותיות ברמה כזאת שאנחנו לא יכולים לתמוך בזה ואנחנו סבורים שהדרך הנכונה היא הדרך בה זה מעוגן כרגע. כמו שאמר מנכ"ל השירות הלאומי, אנחנו לא נתקלים במצב שבו יש עשרות אלפי מתדפקים על השירות הלאומי שלא מקבלים את האפשרות - - -
היו"ר אלי אלאלוף
¶
תרשה לי לשאול אותך שאלה. כשאתה מגיע למכסה המותרת לצנחנים, אתה מפסיק את ההרשמה? כשאתה מגיע למכסה של מספר הצנחנים המותרים באותו גיוס, אתה מפסיק את הגיוס?
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אתה נותן לו להיות ש.ג. ואני אומר לך שזה לא נורא להיות ש.ג. הייתי פעם. למה שם מותר לך להפסיק את ההרשמה ובשירות האזרחי אתה לא יכול להפסיק בגלל שיקולי תקציב?
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אתה מבין מה הנזק שנגרם למתנדב שלא קיבלו אותו בצבא? אז הוא בא להתנדב והוא אומר שמכל הלב הוא רוצה לשרת אבל אתה אומר לו, לא, אין לי כסף. אתה יודע איך אתה פוגע במוטיבציה שלו? בחינוך העתידי שלו? במסירות העתידית? באהבה העתידית שלו למדינה? אתה פוגע בו.
אני אוהב את ההגדרה זכות, אבל להגדיר אותה ולהוסיף את הסעיף המסייג את הזכות הזאת משיקולי תקציב. אני מסכים. אי אפשר לפגוע במוטיבציה של הצעיר הזה או הצעירה הזאת. איך אתה יכול להגיד לבחורה הנפלאה ששמענו לפני כמה דקות שאחרי כל המסע הייסורים שהיא עברה, היא באה להתנדב ואתה אומר לה, לא צריכים אותך כי אין כסף. אני כבר לא מקנא במי שמעז לעשות את זה אבל לפחות תשאירו לו את הזכות לבוא ולהציע לך להיות מתנדב.
אורי שיינין
¶
ברגע שאתה בא ואומר שהזכות היא זכות לכולם והיא זכות שבעצם הופכת לחובה מצד הרשויות, אתה לא יכול להישאר בחצי הדרך.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אני משאיר את זה. בשביל זה יש משפטנים. המשפטנים, בלי לפגוע בכבודם חס וחלילה וביכולות שלהם, הם יצטרכו למצוא לנו את הפתרון המשפטי שאומר שהמגבלה התקציבית היא כן מגבלה. היום בכל מקום אתה עושה סייג. כמה אנשים יכולים להירשם לבית ספר הטוב ביותר? המספר שאתה רוצה. למה כאן אתה לא מאפשר לו לפחות לבטא את האהבה שלו לנושא שהוא בא להתנדב? תן לו את זה.
אורי שיינין
¶
אני מציע, כמו שהיושב ראש אמר, לנסות לנסח יחד עם הלשכה המשפטית סעיף שמטרתו תהיה לבוא ולוודא שכל מי שרוצה לגשת, יוכל לגשת בהתאם למגבלות.
עומר בבלי
¶
אני מהלשכה המשפטית במשרד הביטחון. אני אחלק לשתיים את עמדת מערכת הביטחון. ראשית, אנחנו סבורים שבכל הצעת חוק, וגם בהצעת החוק הזאת, ראוי שתישמר הבכורה והיתרון לשירות הצבאי.
עומר בבלי
¶
לכן יש לנו כמה הערות לגבי המשך הסעיפים וספציפית לסעיף הזה. אני אתחיל דווקא מסעיף 3(ב) לגביו יש עמדת ממשלה כפי שבאה לידי ביטוי בוועדת השרים. לפי סעיף 3(ב) יש אפשרות לשר הממונה, בהסכמת שר הביטחון, לקבוע כי מי שלא מתקיימים לגביו התנאים האמורים בסעיף קטן (א), כלומר, מי שלא פטור משירות סדיר ו/או מי שלא נקרא לשירות סדיר - - -
עומר בבלי
¶
נכון. אני כרגע מתייחס למי שלא פטור משירות צבאי. בקונסטלציה מסוימת יוכל בהסכמת שר הביטחון להתגייס לשירות הלאומי. עמדת הממשלה היא, בהתאם לעמדת משרד הביטחון, אנחנו מבקשים לבטל את האפשרות הזאת, שלא תיוותר בידי שר הביטחון, והוא אומר במפורש שהוא לא רוצה שתהיה בידו הסמכות לאפשר למי שחייב בשירות צבאי, ללכת לשירות לאומי. אך ורק מי שפטור משירות או שלא נקרא לשירות סדיר, אך ורק הוא יוכל ללכת לשירות לאומי.
נעה בן שבת
¶
היא הייתה בהצעת החוק המקורית והיא נכנסה לשתי מטרות. דבר ראשון, גם כדי לאפשר למישהו שהוא לא אזרח ולא תושב קבע לעשות שירות. היא נשארה בהסכמת שר הביטחון כי אם לא תהיה הסכמת שר הביטחון והוא לא יסכים, יש לו זכות וטו על התקנות האלה.
עומר בבלי
¶
משרד הביטחון צופה פני עתיד ואנחנו מבקשים שלא תהיה אפשרות. מי שחייב בשירות סדיר ולא פטור ולא לא נקרא, לא תהיה לו אפשרות ללכת לשירות לאומי. כך תישמר עדיפותו של השירות הסדיר בצה"ל. זאת עמדת הממשלה.
אסף חלבני
¶
אני היועץ המשפטי של חטיבת תכנון במינהל כוח אדם בצה"ל. בהגדרה של פטור מחובת שירות סדיר או שלא נקרא לשירות סדיר, אנחנו מציעים להוסיף הבהרה נוספת בסופה ולומר שרשויות הגיוס החליטו שלא לקרוא לו לשירות כיוון שאוכלוסיות שלא נקראות בכלל, לא נופלות תחת פטורות כי הן לא מקבלות פטור. מי שלא נקרא לשירות סדיר, יכול להשתמע שזה מישהו שעוד לא נקרא לשירות סדיר, כלומר, הוא בן 18 וקצת ועדיין לא הספיקו לקרוא לו. לכן אנחנו מציעים להוסיף בסוף הסעיף את החידוד ולומר מקום שרשויות הגיוס החליטו שלא לקרוא לו לשירות.
נעה בן שבת
¶
חידוד או זאת אפשרות שלישית? אתה רוצה להגיד שמי שלא נקרא לשירות, זה רק מי שרשויות הצבא החליטו לא לקרוא לו לשירות.
יואב ארבל
¶
אני רוצה להפנות לסעיף 28 להצעת החוק שאומר שבכל מקרה אנחנו נצטרך לקבל אישור מהצבא לגבי מי שלא נקרא. זה פותר את מה שאתה אומר. סעיף 28 להצעת החוק הזאת אומר שצבא הגנה לישראל יעביר לרשות לפי בקשתה אישור כי מועמד לשירות בשירות הלאומי ובשירות האזרחי לא נקרא לשירות סדיר. זאת אומרת, אנחנו צריכים לקבל את האישור מכם לכך שהוא לא נקרא. לכן לדעתי אין צורך בתוספת.
עומר בבלי
¶
אני רוצה להוסיף. אני אביע את עמדת משרד הביטחון ואת עמדת צה"ל בנושא הזה. בניגוד לעמדה שהושמעה כאן שהשירות יהיה זכאי או רשות, עמדת מערכת הביטחון הוא שאנחנו מבקשים שהשירות יהיה חובה. זאת לא עמדת הממשלה אלא זאת עמדת משרד הביטחון.
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
אמרת את מה שהממשלה אמרה, זהו, מעכשיו והלאה תשתוק? אתה לא חייב. אתם עכשיו בכנסת ולא בממשלה, עם כל הכבוד.
עומר בבלי
¶
אני דווקא מסכים עם איה ממשרד המשפטים. אם זאת הייתה עמדת הממשלה, לא הייתי מביע כאן עמדה אחרת. אבל זאת לא עמדת הממשלה. זאת החלטת ועדת השרים בה השתתפתי.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אני לא חושב שזה שלטון תקין שיש עמדת ממשלה ועמדת משרד הביטחון. בדרך כלל את זה אומרים אנשי התקציבים. תקציב משרד הביטחון, זאת מדינה אחרת. אבל על עקרונות חיי האזרחים במדינה הזאת, צריכה להיות עמדה אחת.
עומר בבלי
¶
אדני היושב ראש, אם זאת הייתה עמדת הממשלה, לא הייתי פוצה פה. אורי הציג את זה כעמדת ממשלה וחשוב לי לומר שזאת לא עמדת הממשלה.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אתה מרשה לי לסיים את הדברים שלי? תודה. אני חושב שעמדה זאת, משרת ציבור, עובד מדינה, זה לא דבר שצריך להגיד את זה. אתה לא יכול להציג כאן עמדה כל כך חריגה מעמדת הממשלה.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אל תשכח שאתה עוד לא נבחר ציבור. אתה רק עובד ציבור ועובד ציבור במקרה שלך הוא פקיד מדינה, וכל פעם שאני אומר פקיד, אני מוסיף עם כבוד רב מבחינתי, הייתי פקיד כל חיי. אני אומר לך שדבר כזה לא יכול להתבטא על ידך כעובד מדינה.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אני עומד לסכם את הנקודות האלה שעלו. אנחנו בהחלט לא פוגעים בעדיפות העליונה של השירות הצבאי. זה חד משמעי. זה הדבר החשוב ביותר למדינה שלנו וכולנו בעד. לא נפגע במעמד המיוחד. דבר שני, אני אומר לך שהנושא הזה של השירות, יכול להיות שירות בזכות ומוגבל במסגרת התקציב. שיהיה ברור. הנושא השלישי שהעלית, בכלל לא בא בחשבון ולא יהיה. אנחנו נשאיר את זה כשירות בהתנדבות וזה החלק המאוד יפה שיש במדינה ואני מקווה שיום אחד גם בלי לפגוע בביטחון של המדינה השירות הצבאי יהיה בהתנדבות.
יואב ארבל
¶
אני מבקש לחדד לגבי הסעיף הזה. באמת הנושא עלה בוועדת השרים והייתה הסכמה. ההסכמה לא הייתה להוריד את הסעיף. ההסכמה הייתה – וזאת העמדה של הממשלה – להפוך אותו לסעיף שלא יכול לחול על מי שיש עליו את חובת הצבא.
נעה בן שבת
¶
יש כאן הסכמה לנוסח. אני מבינה שעולה כאן הסכמה שלא מתקיים לגביו התנאי של תושב או אזרח, הוא יוכל לבקש לשרת.
נעה בן שבת
¶
בעצם השר בהסכמת שר הביטחון ובאישור הוועדה, עדיין נשארת הסכמת שר הביטחון, רשאי לקבוע כי מי שלא מתקיים לגביו התנאי שהוא אזרח ישראלי או תושב קבע, יוכל לבקש לשרת בשירות אזרחי, מתקיימים לגביו תנאים ונסיבות אחרים שיקבע. בסדר?
ניר שריג
¶
ברשות היושב ראש, אם אפשר להשלים. לעניין הזכות להתנדב. נתון נוסף. זה לא רק עניין של תפארת המליצה ורצון טוב. כשאני הייתי במינהלת, הייתה לנו אינטואיציה ששירות לאומי עוזר לתעסוקה ולמוביליות חברתית. מאז לפני מספר שנים נערך מחקר מאוד מקיף של משרד התעשייה בזמנו, היום משרד הכלכלה, שהראה בצורה ברורה שאדם שעושה שירות לאומי, סיכויי התעסוקה שלו והתעסוקה המשמעותית שלו גדלים בצורה ניכרת, מה שאומר שלמנוע מאדם את הזכות לשרת בצבא או לחילופין לשרת בשירות לאומי או אזרחי, זה אומר שזה פוגע בסיכויי המוביליות שלו. לכן לא משנה איזה ניסוח בסוף יגיעו אליו ככל שיתקרבו לנושא של הזכות להתנדב, כך יש לזה משמעות מעשית בחיים של אנשים כמעט עד רמה של זכות אזרח כמו חוק חינוך חובה או כמו דברים נוספים.
אני אומר את זה כי אני מכיר את הריטואל. אומרים זכות להתנדב ואז יבואו המשפטנים וכל מיני אנשים וינסו לחבל בנושא הזה. אני מציע לזכור שזה לא רק עניין ערכי כללי אלא זה עניין מעשי גם עבור הבן אדם וגם עבור החברה בישראל בגדר השקעה בנושא התעסוקה.
נעה בן שבת
¶
יש כאן מחלוקת איך צריך להגדיר את מי שלא נקרא לשירות והאם קבלת הרשימות מצה"ל של מי שלא נקרא לשירות מספקת.
אסף חלבני
¶
נאמר כאן שהצבא ייתן אישור על מי שלא נקרא לשירות. מישהו שעוד לא נקרא לשירות, יכול להיות שהוא ייקרא לשירות. זה פשוט עניין של לחדד.
נעה בן שבת
¶
אתה לא רוצה שלוש אפשרויות אלא אתה רוצה רק שתי אפשרויות, או שהוא פטור משירות או שרשויות הצבא החליטו לא לקרוא לו לשירות.
נעה בן שבת
¶
אתה אומר שיש החלטה, שתוכלו לתת החלטה כזאת לגבי כל אחד ואחד. כל אחד שלא נקרא לשירות, יכול לבוא ולברר את ההחלטה ויכול להיות שאם יש החלטה כזאת, הוא יכול לבוא ולתקוף את ההחלטה הזאת, את ההחלטה המינהלית שלכם.
נעה בן שבת
¶
אתה אומר שאתה רוצה להחליף את לא נקרא לשירות כדי לבטא שזה לא מישהו שעדיין לא נקרא לשירות אלא להגיד מישהו שהחליטו לא לקרוא לו לשירות. אתה רוצה להגיד שיש החלטה, החליטו לגביו שהוא לא ייקרא לשירות. אתה אומר שברגע שיש החלטה כזאת, ההחלטה הזאת גם נתונה לתקיפה ויכול להיות שהוא יכול לתקוף אותה כי אולי לדעתו כן צריך לקרוא לו לשירות. זה בעצם מה שאתה אומר. השאלה אם יש הליך כזה. כשאנחנו אומרים שהחליטו לא לקרוא לו, יש החלטה כזאת.
נמרוד ארז'ואן
¶
העניין הוא לא עניין טכני אלא הוא עניין מהותי. אדם חצה את גיל 18 ועדיין לא קראנו לו לשירות, אם בגין זה שלא סיימנו את תהליך הבירור הרפואי או בירור אחר לגביו, בניסוח המוצע שקיים כרגע, הוא יכול לעשות שירות לאומי. אנחנו מציעים להחליף את הניסוח בכך שרשויות הגיוס החליטו שלא לקרוא לו לשירות, שיש החלטה סופית לגביו שלא שייקרא לשירות.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
בסדר. אנחנו נראה את הנוסח הסופי בישיבה הבאה.
אני מודה לכם. תודה.
הישיבה ננעלה בשעה 12:00.