הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 22

מישיבת הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור

יום שני, ו' באדר א התשע"ו (15 בפברואר 2016), שעה 11:00

שקיפות העבודה הפרלמנטרית

חברי הוועדה: סתיו שפיר – היו"ר

יעל גרמן

דב חנין

שולי מועלם-רפאלי

יושב-ראש הכנסת יולי יואל אדלשטיין

מנכ"ל הכנסת רונן פלוט

מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ

יותם יקיר - חטיבת תקשוקת וקשרי ציבור

שמוליק חזקיה - חטיבת המידע

חנה כהן - מחלקת הפרוטוקולים

שירלי אברהמי

–

מרכז מחקר ומידע

אביב גונן - מתנדב, הסדנא לידע ציבורי

גלי בן-אור - מנהלת מאגר החקיקה הלאומי, הכנסת

אורי הוך - מתכנת, כנסת פתוחה

בני דאון - חרש תוכנה, כנסת פתוחה

חן שמילו - ראש תחום מדיניות ציבורית, ההסתדרות הרפואית

תומר אביטל - עיתונאי אקטיביסט, מאה ימים של שקיפות

שחר האס - סמנכ"ל, המרכז להעצמת האזרח

אינדה נובומינסקי - ארכיון הכנסת

ד"ר גלעד נתן - ארכיון הכנסת

אורלי לוי - פעילה, המשמר החברתי

נירית מוסקוביץ' - מנכל, המשמר החברתי

עו"ד דניאל דושניצקי - התנועה לאיכות השלטון

ענבר קמחי - התנועה לאיכות השלטון

עדי שטיין - על משמר הכנסת

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

איתי עצמון

בת שבע פנחסוב

הדס צנוירט

שקיפות העבודה הפרלמנטרית

שלום לכולם. אני מאד שמחה לפתוח את הדיון הזה, ואני מאוד שמחה שמצטרפים אלינו היום יושב-ראש הכנסת יולי אדלשטיין ומנכ"ל הכנסת מנכ"ל הכנסת רונן פלוט, מזכירת הכנסת ירדנה מלר הורביץ ושורה ארוכה של ארגוני שקיפות, ששותפים לפעילת שלנו – ארגונים וגם אזרחים טובים, שאינם מאורגנים, שותפים לפעילות שלנו כבר זמן רב.

ביום כזה קשה שלא לומר מילה על הטיימינג. אמנם קבענו את הדיון זמן ארוך מראש, אך היום נפתח, וכל מהדורות החדשות מלאות כמובן בסיפור המביש הזה של ראש ממשלה לשעבר שנכנס לכלא. באמת מדובר ביום שהוא מבייש למדינה, שראש הממשלה שלה נכנס לכלא, ומורשע בעבירות של שחיתות. ועם זאת זה גם יום שצריך לציין בו צעד נוסף במאבק נגד השחיתות ובמאבק על דמוקרטיה ועל מינהל תקין ועל שוויון בפני החוק. וגם את הדברים האלה אנחנו צריכים לראות ביום כזה.

כשאנחנו מדברים על השקיפות בכנסת, הדבר הראשון שצריך לציין הוא שמבין מהרשויות, הכנסת היא הרשות השקופה ביותר. על הדבר הזה אין בכלל עוררין. לפני חצי שעה הסתיים דיון אחר בוועדת השקיפות, שעסק בשקיפות בצוותים ממשלתיים לבחינה של כל מיני סוגיות – של זיכיון של כיל, של קצא"א ונושאים אחרים, וממש העלה לדיון, האם הם בכלל צריכים לכתוב פרוטוקולים. הם לטענתם לא אמורים לכתוב פרוטוקולים.

בכנסת אין שאלה בנושא הזה. כל ועדות הכנסת מתועדות בפרוטוקולים, מתועדות, משודרות. היתה התקדמות מאוד גדולה גם באתר הכנסת ומה שהוא מעביר החוצה. ברור מאליו כבר שחברי הכנסת אמורים להיות חשופים לציבור – הדברים שעליהם אנחנו מקבלים, ההחלטות שאותם אנחנו מקבלים, העמדות שלנו, ההצבעות שלנו – הכול חשוף, וכך זה צריך להיות, ואנחנו בשאיפה שהדבר הזה יהיה מובן מאליו לחלוטין; שבכלל לא יהיו ספקות בנושא הזה.

אז הכנסת כבר עברה התקדמות גדולה כמובן אל מול הרשויות האחרות. בממשלה - המרחק עוד גדול מאוד לשקיפות בכלל, ובטח שלשקיפות מלאה. מי שיושב פה בחדר יודע ששקיפות זה המפתח למאבק בשחיתות. שכדי למנוע עוד מקרה אולמרט, שכדי למנוע עוד מקרים של עבודה בעיניים על הציבור, של שימוש בכספי ציבור באופן לא הוגן, של קבלת החלטות בשמו של הציבור אבל למעשה נגד הציבור, ולטובת אינטרסים זרים, הדרך למנוע מקרים כאלה זה הגברה של השקיפות. והדרך להפוך את השלטון ואת הכנסת להוגנים יותר, למשרתי ציבור באמת היא בהגדלת השקיפות.

שקיפות היא גם כלי להגדלת היעילות. כשיושבים אותם פקידים, עובדי מדינה, חברי כנסת בוועדות כאלה ואחרות, ויודעים שעינו של הציבור פקוחה, שרואים מה אנחנו עושים, שמסתכלים עלינו, שאנחנו חייבים בדין וחשבון, כשיושבים באוצר וכותבים את תקציב המדינה, ויודעים שכל דבר הולך להיות חשוף, אז גם ההחלטות עצמן מתקבלות בצורה אחרת, כי הציבור רואה ושומע, כי הארגונים יכולים לבדוק, כי העיתונאים יכולים לחקור, ואז אנחנו גם מגדילים את היעילות של המגזר הציבורי.

לפעמים גם נוצרה לשקיפות תדמית בעייתית. יש נבחרי ציבור ועובדי ציבור, שחושבים ששקיפות היא חטטנות וניסיון לפשפש בענייניהם הפרטיים. אנחנו יודעים שלא כך הדבר. הסיבה שלפעמים זה מגיע לשם – כי אמון הציבור בנבחריו ואמון הציבור במערכת, הולך ויורד. המערכת הזו היום לא נמצאת במקום טוב מבחינת אמון הציבור. כשהאמון יגדל, כשהתהליכים יהיו חשופים יותר, כשהציבור ירגיש שהוא חלק מהמקום הזה באמת, ונפתח את הדלת לבדיקה, גם אמור הציבור יעלה. כן, זה גם יעורר עוד שאלות, וכן, זה יביא גם לדרישות נוספות, שעלולות להיראות מאוד מרחיקות לכת. אבל זה בהחלט בטווח הארוך יגדיל את האמון, יגדיל את היעילות, וייתן דחיפה גדולה למאבק בשחיתות.

אבקש מיושב-ראש הכנסת, ולפני כן אציין עוד דבר, שזאת הוועדה הזאת. כשאני פניתי ליושב-ראש, וביקשתי להקים את הוועדה הזאת בעקבות מאבק ארוך, בעיקר בוועדת הכספים על שקיפות התקציב, התקבלתי ממש בדלת פתוחה, וזה דבר שהוא לא מובן מאליו. הנכונות שלך להיכנס ולמסד את הוועדה הזאת בכנסת - אנחנו מקווים שהיא תמוסד כוועדה קבועה ולא רק כוועדה זמנית, מאחר שכל יום רק גדלה כמות הנושאים שאנחנו מתבקשים לעסוק בהם - אבל הנכונות הזאת היתה מבחינתי סימן ברור לכך שהכנסת נכונה לעשות פה מהפכה של ממש, שיש רצון והבנה של למה הנושאים האלה חשובים, ושאנחנו עובדים פה בשיתוף פעולה.

גם אמרתי למוזמנים הנכבדים שלנו, שהמטרה של הדיון הזה היא גם להעלות שאלות. יכול להיות שבחלק מהדברים הארגונים ירצו יותר, הכנסת תרצה פחות. יכול להיות שבחלק מהדברים יעלו חששות. אנחנו רוצי להעלות שאלות, ולהעלות את זה לדיון. המטרה היא לייעל את העבודה; לא חלילה להזיק לה או לייצר פופוליזם מיותר סביב העשייה הפרלמנטרית, אלא רק להפוך את העבודה הזאת ליותר טובה, ליותר שקופה, לפחת מועדת למקרי שחיתות, וליותר יעילה. בבקשה, אדוני.

תודה רבה. גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, מנכ"ל הכנסת, מזכירת הכנסת וכלל המוזמנים. קודם כל, באמת, במסגרת הגילוי הנאות והשקיפות אומר לך, גברתי היושבת-ראש, שמישהו שאל אותי לגבי ההופעה הזאת בוועדה – אמר לי: מה קרה? מה אתה צריך ללכת לשם? מזמנים שרים לוועדות. ממתי מזמים יושב-ראש כנסת לוועדה?

אז אל"ף, אני לא רואה בזה זימון אלא זכות להופיע. זאת במסגרת אותו כלל שאנחנו מנסים מאוד, כפי שאתם יודעים, ליישם בכנסת בשנים האחרונות, של נאה דורש, נאה מקיים. עשינו את זה עם כנסת ירוקה, עשינו את זה עם שילוב אנשים עם מוגבלויות. לא ייתכן שכל הזמן נחוקק חוקים שיסבירו למשרדי ממשלה ולגופים ציבוריים, איך לנהוג בכל מיני תחומים, ואנחנו מבחינתנו – אתם תהיו ירוקים – אנחנו נשרוף חשמל, נבזבז את הנייר וכן הלאה. בעיניי, נושא השקיפות הוא בדיוק באותה קטגוריה.

כפי שאמרתי, אני חושב שטוב מאוד שהקמנו את הוועדה. תודה על המחמאות. בשבילי זה היה אך טבעי. היו חששות מהוועדה הזאת – מה יעשו כאן. אני חושב שכפי שהגדרת את זה, אין פה מה לחשוש. מי שאין לו ממה לחשוש, אין לו ממה לחשוש. מי שיש לו ממה לחשוש, טוב מאוד, שזה לא יגיע באמת לבתי משפט אלא ייחשף הרבה יותר מוקדם.

והדבר השני, אני רק בן אדם. כנראה שאילו המצב בכנסת היה עגום לגמרי, הייתי דוחף את המנכ"ל מאחור, ואומר לו: לא, אתה תלך ותופיע – אני בדיוק מאוד עסוק באותו בוקר. אבל מכיוון שכפי שגם ציינה יושבת-ראש הוועדה, יש לא מעט הישגים בצד הדברים שצריך לשפר, אין לי אלא לשמוח על הדיון הזה. ודאי שגם אנשי המקצוע יוסיפו בהמשך. אם יהיו שאלות, כולנו נתמודד אתן. בוודאי באיזה שלב אפרוש לנשיאות - התחלנו קצת באיחור, אבל אני מניח שנספיק לא מעט.

לכן גם במסגרת צמצום לוחות הזמנים, אגיד כך. הנושא של השקיפות בכנסת הוא חלק מההגדרה, בעיניי, של הבית הזה כבית העם. אגב, אני, בכלל, בטווח הארוך, את בהחלט צודקת – שקיפות תשפר את האמון של הציור בכנסת. במיידי, כשהיה לנו כל הקמפיין של הכנסת - זה לא תמיד קורה במיידי. אני זוכר, בזמנו אחת מחברות הכנסת הוותיקות בבניין הזה הגישה הצעת חוק לגבי שידור ישיר מאולמות בית משפט. ואני ניגשתי אליה – זה היה בוועדת החוקה, חוק ומשפט, ואמרתי לה: דווקא את רוצה להרוס את מערכת המשפט בישראל? היא אמרה: מה אתה מדבר? זו הצעת חוק מצוינת. אמרתי: כן, רק שאף פעם אף אחד לא רואה שופט שנרדם על הכיסא, למשל. את לא יודעת – אולי יש לו חום 39, והוא בכל זאת התייצב לעבודה, וקשה לו בדיון של שש שעות, הוא לרגע התחיל לנקר, והמצלמה קלטה את זה – ועשר דקות לאחר מכן אותו שופט גזר גזר דין של עשר שנות מאסר, לא עלינו, על מישהו. אף אחד גם לא ראה – סלחו לי –שופט או שופטת מחטטים באף במהלך הדיון. לחברי הכנסת זה קורה כל הזמן, וטוב שכך, כי זה באמת בית העם, וחברי הכנסת אז איס מצולמים כל הזמן, חשופים כל הזמן, וכך זה צריך להיות. לנו אין שום בעיה עם זה, לפי הגדרה – לא מכיוון שאנחנו רוצים להשיג במיידי איזה סקר שמייד השקיפות עלתה ואמון הציבור עלה. זה לא בדיוק זה. היחסים האלה בין שקיפות מקסימלית לאמון הציבור ולתדמית הם קצת יותר מורכבים מהקו הישיר שאנחנו לפעמים מנסים לצייר.

אבל – ואני שמח שציינת את זה , גברתי היושבת-ראש, בין כל מוסדות הממשלה בכל הבדיקות הכנסת עולה כגוף הכי שקוף, ומה שעוד יותר משמח אותי, דווקא בבדיקה של ממשל זמין אנחנו במקום הראשון במגמת השיפור - לאו דווקא בכל הפרמטרים, אבל השיפור שחל בין, אני חושב – זה היה בשנת 2014 לעומת 2013 – זו בהחלט סיבה לגאווה.

חלק מהדברים שעוד יצוינו, אבל הייתי כן מציין אותם – קודם כל, כל הנושא של הוועדות. ההצבעה במליאה כידוע חשופה, וגם מי שלא עוקב באותו רגע אחרי הדיונים, יכול להגיע להצבעה של כל חברי הכנסת – אם זאת שמית, אם אלקטרונית, מי הצביע, מי תמך, מי התנגד.

בוועדות זה היה קצת יותר מורכב. כשפנו אליי – אולי מישהו מהנוכחים; לא זוכר – פנו אליי לפני שלוש שנים ואמרו: מה עושים עם הצבעת ח"כים בוועדות? אמרתי: מה זה המצב הזה? הכול ידוע. הכול משודר, הכול באינטרנט, כל אחד יכול להיכנס. מה עוד אתם רוצים? ואז הציגו לי, ובצדק, את המצב שכדי להגיע להצבעה של ח"כ אתה צריך להיות בפנים או לעקוב בטלוויזיה, וגם את זה אתה לא תמיד משיג, כשאומר היושב-ראש: מי בעד? 7 מי נגד? 5. תודה, עבר ברוב קולות.

כמו שידוע לנוכחים, המצב הזה הולך להשתנות. יש כבר פילוט שמתקיים לגבי מעקב אחרי ההצבעות. הוקמו פורטלים של הוועדות, ששם בכל שלב – גם חודשים רבים אחורה - כל אחד – לא צריך להיות בשביל זה לא חבר כנסת, לא עוזר ולא נציג ציבור מוסמך – כל אחד יוכל להגיע לאופי ההצבעה של כל חבר כנסת בכל דיון.

עלה נושא נוסף – נושא קצת שונה, אבל זהות הנוכחים והמשפיעים. עסקנו בזה לא מעט בכנסת הקודמת – זהות הנכנסים לדיון, המשתתפים בדיון, המשפיעים במהלך הדיון, מי לחש משהו למי.

לוביסטים.

לוביסטים וגורמים נוספים.

על שלוחותיהם.

כן. על שלוחותיהם. לא הסתרתי את דעתי, שלוביסט מוכר ומזוהה זה לא מה שמטריד אותי וזה לא מה שמדיר שינה מעיניי אלא כל מי גורמים שאין להם שום סרטים בשום צבעים. אבל מה שכן – אתם גם מודעים לכך – שהתחלנו עכשיו גם בכרטיס זיהוי אלקטרוני, שכל מי שייכנס לדיון, יזוהה במערכת. זה לא אומר שצריך למנוע ממישהו להשתתף, אדרבא, אבל לפחות נדע בוועדות, כפי שאמרתי- לא רק בזמן אמת אלא גם אחורה מי השתתף, על מי לחץ, על מי לא לחץ ובאיזה נושא בדיוק. כאן אנחנו, אני חושב, בהתקדמות לא קטנה.

אם כבר אמרתי פורטלים של הוועדות, אני חושב שבכלל, מבחינת הנראות של הוועדה כלפי הציבור, כל המידע שמתנקז ומתרכז בפורטלים האלה יכול להפוך – לא רוצה להשתמש במילה מהפכה - יש לי יחסים מורכבים אתה – אבל זה בהחלט שיפור וזו התקדמות מאוד משמעותית מבחינת נראות הכנסת ושקיפות הכנסת בעיני הציבור.

נושא נוסף נוגע – ואני עובר על סדרת נושאים – לחלק גדול מהציבור הנמצא כאן, מוכרים – יחסי כנסת-ממשלה. אם איני טועה, דווקא את העלית את הנושא של איזשהו ריכוז אינפורמציה בנושא מתן שאילתות, תקופת עיכובים של השאילתות וכן הלאה. מאגר השאילתות בהחלט גם עכשיו מתרכז, יתרכז ויוצג לציבור.

גם מה שלא התקבל?

זו בדיוק הכוונה. אנחנו נדע מתי מישהו הגיש למשרד כלשהו שאילתא, ומתי ניתנה התשובה. מטבע הדברים, אם התשובה לא ניתנה, זה לא מופיע. לא קשה לראות. למשל, אם יש עבריין סדרתי באחד ממשרדי הממשלה, שלא עונה על שאילתות אף פעם.

יחד עם זה אני אומר, כמו בכל מתן אינפורמציה – דיברנו על זה פעם – צריך לראות מה לא נאמר במסגרת אותו מתן אינפורמציה, כי יש לא מעט מקרים – מבחינת המאגר, המקרה הפשוט יהיה אם חבר כנסת לא התייצב, אז המאגר דווקא נותן שהשר כן הופיע וכן נתן מענה לשאילתא. יש לא מעט מקרים, ואנחנו מכירים אותם, ואני לא נגדם, באופן כללי, שחבר כנסת ניגש לשר, או להפך- השר ניגש לחבר כנסת, אומר: אתה רואה מה עשה לנו היושב-ראש - קראו לנו ב-20:00 בערב - אתה רוצה להיות פה ב-20:00 בערב ביום רביעי? אז בוא, מועד אחר או משהו כזה – מסכם ביניהם.

יש מקרים קצת יותר מורכבים, שאני לא יודע מה האתר יעשה למקרים האלה, אבל אני חושב שאנחנו, מבחינת החובה שלנו לעשות מעקב יסודי, להוציא מכתבי התראה לשרים שלא עונים לשאילתא – אם האתר הזה נהיה במקום אחר.

אני מודה ומתוודה – לפני כשנה בא אליי המנכ"ל, כולו נרגש, אומר: השלמנו את העבודה על מאגר החקיקה הלאומי. אמרתי לו: בסדר. לא, אתה צריך לבוא לפתיחה. אמרתי לו: מה חדש? הסתבר שאכן חדש. לא היה מאגר חקיקה לאומי בשום מקום. אלה שדיברו אתי במהלך הפתיחה ולאחר מכן, כולל נציגי משרד המשפטים ועורכי דין פרטיים ומי שזה לא יהיה – אנשי מחקר – מסתבר שהיו צריכים לחפש באלף ואחד מקומות כל פעם. עכשיו המצב הזה השתנה. יש מאגר חקיקה, שעדיין עובדים עליו. אני יודע שעלו שם כמה סוגיות. עם מזכירת הכנסת דיברנו עליהן- - -

יושבת פה גלי, שאחראית.

כן, היא תתייחס לזה. יש שם עוד דברים שאנחנו יכולים לשפר באתר מבחינת מתן השקיפות – של סטטוס, התקדמות. זה זווית אחרת של ראייה, כמו שקורה עם השאילתות, גם סטטוס התקדמות של חקיקה. אגב, יכול להיות – אפרופו, כמו שאמרתי, אנחנו צריכים כל הזמן להסתכל פנימה - יכול להיות שנגלה שיש חבר כנסת שהגיש 300 הצעות חוק, והיתה גם כותרת יפה בעיתון, שהאדם הוא אלוף החקיקה, כי הגיש 300 הצעות חוק ביום פתיחת המושב, ואחר כך בסטטוס ההתקדמות יש לו אחת שעברה טרומית ומעבר לזה שום דבר – אני חושב שגם אולי כלפי חברי כנסת ואולי גם כלפי אותו עיתונאי שסיקר את זה בכזאת התלבות ביום פתיחת המושב, יהיה פה לקח מבחינת הדברים.

אם הזכרנו – איך לא; אף דיון בכנסת לא יכול שלא להגיע לנושא לוביסטים. אני חושב שראינו כמה שינויי חקיקה שהיו לאחרונה בתחום הזה. אבל אני לא מסתיר - אני פחות מודאג מלוביסטים רשומים, ידועים, שנמצאים בכל המאגרים, מוכרים כולם. לצערי, גם שם מגיעים לפעמים לנקודות של – ואני לא נהנה מזה לרגע – אני צריך ללכת יחד עם שני סגניי לוועדה, ולעשות שימוע ללוביסט זה או אחר ולהחליט אם לוקחים אישורים או לא – תענוג מאוד קטן, אבל מה לעשות שאין מישהו אחר שיעשה את זה.

יחד עם זה, על-מנת שאלה יהיו לא רק מילים, מלפני שלוש שנים, ומי שזוכר, היה סקנדל גדול – כל מי שמקבל אישור כניסה לכנסת, והוא לא עובד הכנסת, צריך לחתום על טופס מסודר, שפחות או יותר מודיע מה האחריות על לוביזם שחור. כמה חברי כנסת – אני חייב לומר בצער רב, כולל כמה לוחמים בשחיתות – אין כוונתי לאף אחד שנמצא בחדר הזה – מאוד-מאוד הזדעקו, ובאו למנכ"ל הכנסת, והסבירו לו שלא ייתכן, ומה פתאום חושדים בכשרים, והעוזרים שלהם בחיים לא עסקו בלוביזם שחור, ואיך מישהו בכלל יכול להעלות את זה על הדעת. אבל בסופו של דבר גם כל העוזרים וגם כל בעלי ההיתרים, כולם חתמו על הטופס הזה. זאת הצהרה שמאושרת על-ידי עורך דין, עם כל ההשלכות הידועות.

אני מאוד שמח לומר שבינתיים לא נתקלנו במקרה שמישהו בתקופתנו - אני מציין: בתקופתנו – חתם על הצהרה מסוג זה, הועמד לדין או משהו כזה, אבל החיים לצערי הרב תמיד מכינים לנו הרבה הפתעות, אז עדיף להיות – אני כבר מסיים.

יש לי כמה שאלות.

אני מסיים את סקירתי. זה לא אומר שאני מייד בורח לאחר מכן. אין לי דובר, שיודיע: אין שאלות - תודה רבה...

לכן אני אומר, גם בתחום הזה אנחנו ממשיכים לעשות מאמצים על-מנת מצד אחד, לא להשתתף באווירה הכללית ולהוציא להורג כל אחד שבא לכאן ורוצה להירשם כלוביסט; מצד שני, ודאי לא לאפשר לשום גורם שלא מוסמך לכך ולא מודיע על כך, ואין שום דרך לדעת במה הוא עוסק, להיכנס לבניין הזה ולעסוק בלוביזם שחור.

לסיכום, שוב, יש עוד הרבה פרטים להוסיף – לא אעשה זאת, כי בטח יש לכם גם שאלות והערות, אבל תודה רבה על ההזדמנות הזאת. אני חושב שאף אחד מהנוכחים - אני אומר את זה גם בשם המנכ"ל ומזכירת הכנסת – אף אחד מאתנו לא חושב שסיימנו את כל המלאכה, ועכשיו רק תנו לנו זר פרחים ונלך. ברור לגמרי שיש עוד דברים לעשות. יש עוד דברים לעדכן – גם מבחינת דרישת הציבור – אמרת את זה יפה מאוד ביום הקמת הוועדה הזאת – שהדור שלנו לא מבין את המשפט: זה חסוי, אסור שיידעו וכן הלאה. אני מכבד את זה; וגם מבחינת התפתחויות טכנולוגיות למיניהן, שדווקא מאפשרות לנו להזרים מידע שלא היינו יודעים להזרים לפני 10 או 15 שנים. תודה רבה.

תודה. רק אוסיף מספר שאלות, ואתה, מנכ"ל או מזכירת הכנסת ירצו לענות. קודם כל, רק אגיד לנוכחים, כי אנחנו קיבלנו הרבה מאוד בקשות גם דרך הרשתות החברתיות וגם ישירות מכם, מה צריך להיות עוד שקוף, על הצד הטכנולוגי של הדברים. אנחנו בתקשורת מול מחלקת התקשוב, פותרים את זה מבחינת איך דברים צריכים להיות מקודדים וכו'. כבר עובדים על זה מול הכנסת. הפניות שלנו ברובן התקבלו בברכה.

אני רוצה להפנות אליך, כבוד היושב-ראש, מספר שאלות שעלו כדי לחדד כמה מהדברים שעליהם דיברת. קודם כל, לגבי אותם מאגרים. מאגר שאילתות. גם שאילתות שהנשיאות מקבלת או שלא מקבלת – בעיקר הדחופות שלא מקבלת – ראוי שיפורסמו. יש לא מעט פעמים שחברי כנסת מגישים שאילתות לשר מסוים- - -

את מתכוונת לשאילתות דחופות.

כן. מה ביקשו לקבל עליו מידע, ומה לא התקבל. כנ"ל לגבי דיונים מהירים. גם הנושא הזה צריך להיות שקוף – מי הגיש בקשה לאיזה דיון, מה התקבל, מה לא התקבל, אם יש ועדה שבאופן קבוע אולי לא מקבלת דיונים בנושאים מסוימים - גם זה חשוב לדעת.

לגבי נוכחות בוועדות, יש פה משהו שהוא קושי טכני וגם קושי מהותי, אבל הוא מאוד-מאוד חשוב. יש פה תופעה, שחוזרת על עצמה – חברי כנסת נכנסים לוועדות, מצביעים, יוצאים מהוועדה, לא יודעים על מה הם הצביעו. לפעמים במקרים, בוועדת כספים אנחנו רואים הצבעות על מיליארדי שקלים, שלפעמים הנוכחים, אין להם מושג מאיפה זה הגיע, לאן זה מגיע. גם הנושא של נוכחות חברי כנסת בדיון עצמו - כמה זמן מהדיון הם השקיעו באמת בהקשבה.

יש פה גם מגבלה. חברי הכנסת מהקואליציה חברים בכמה ועדות ומתזזים ממקום למקום, אבל יכול להיות שהשקיפות בנושא הזה תגרום לכך שכמות החברויות בוועדות הכנסת או שעות קיום הוועדות ישתנו בהתאם כדי שחברי הכנסת יוכלו להיות. אם חברי הכנסת לא נוכחים בוועדות, ההצבעה שלהם היא מאוד בעייתית. אנחנו רואים את זה פעמים רבות.

שאלה נוספת, לגבי עבודת הממ"מ. הדרך הטובה ביותר להפיטר מהשפעה של גורמים זרים על חברי הכנסת היא באמצעות הרחבה של הגורם האובייקטיבי שאמור לספק לנו מידע. אם הממ"מ ימנה - ואף אחד לא יחלוק על כך שאם יהיו בממ"מ 200 עובדים - כמה יש שם היום?

36.

לעומת לפני שנתיים?

כ-30. תודה ליושב-ראש, תודה למנכ"ל.

השאלה של הממ"מ היא שאלה חשובה. אנחנו המון פעמים נאלצים לחכות זמן ארוך מאוד כדי לקבל מידע. לכן כל חבר כנסת מטפל בעניין הזה בדרך אחרת. יש חברי כנסת שמגייסים לעצמם מתנדבים – אני עושה את זה הרבה – אני מגייסת מתנדבת מבחוץ, והם ממונים על הרבה מהמחקר הפנימי שאני עושה. כמובן, אני מוודאת ומנסה לבדוק עם כמה שיותר קבוצות מומחים, שגם אותן אני מקימה בהתנדבות, אבל כל חבר כנסת עושה את זה אחרת. יש כאלה שבמקרה כזה עלול להגיע לשולחן דוח שחתום עליו ד"ר או פרופ' כלשהו. הם לא יודעים מאיפה זה הגיע, מי אחראי על זה, ולא פעם ראינו שזה מגיע מחברת לובי כלשהי, או שהחברה שאחראית – ראינו את זה במקרה של כיל לא פעם ולא פעמיים – החברה שבה עוסק הדיון היא החברה שגם כותבת את הדוחות. אבל כמובן, הכותרת משפיעה על מי שרואה, ומי שאין לו זמן ללמוד לקראת הוועדה, עלול להתייחס לדברים האלה כאילו מדובר בגורם אובייקטיבי. כלומר העלאה של כמות התקנים בממ"מ היא קריטית לנושא הזה, וכמו כן הטלת סנקציות על מי שלא מעביר מידע לממ"מ, כי כשהממ"מ פונה לבקש מידע מהמשרדים, והמשרדים לא מעבירים לו מידע, אין מה לעשות – אגב, גם לחברי הכנסת אין מה לעשות במקרה הזה. זה נושא שני.

נושא נוסף הוא הגעה לוועדות על-ידי גורמים ממשלתיים וגורמים חיצוניים. אין היום לרוב המוחלט של ועדות הכנסת יכולת להטיל סנקציה על גורם שאינו מגיע. יש אפשרות לפנות באמצעות היושב-ראש לגורמים שלא מגיעים, לתת איזושהי נזיפה. השאלה, אם הכנסת לא רוצה לספק כלים נוספים כדי לגרום לגורמים – בעיקר גורמים ממשלתיים- - -

גורמים ממשלתיים. אי-אפשר כלפי האזרח.

בפרלמנטים אחרים אפשר גם את זה. יכול להיות שגם את זה יש לשקול. בעיניי כן. לפחות הגורמים הממשלתיים.

זו החובה שלנו לבקר. לפעמים פשוט לא מגיעים ומזלזלים בכנסת.

לתת דיווח, להעביר מידע. כמובן, אני גם מדברת על רשויות מקומיות שלפעמים מוזמנות לוועדות, גורמים שמקבלים תקציב מהמדינה. לא ייתכן שהם לא יגיעו לוועדה למסור דיווח כשהם מתבקשים, או להעביר מידע תקציבי, דוחות וכו'. זה נושא נוסף.

הנושא הבא הוא אישורי כניסה. ערכנו על זה דיון בוועדה לפני מספר חודשים. ניסינו להבין, מיהם האנשים שמקבלים אישור כניסה קבוע ומי לא מקבלים אישור. קיבלנו תשובה שאומרת שמסיבות ביטחוניות, לא ניתן לחשוף חלק מהמידע הזה. השאלה היא מי מגדיר את הנסיבות הביטחוניות, מה הנהלים שם. מדוע גם יש פה אפליה כלשהי? יש גופים – למשל חברות לובי - שיכולות לתת אישורי כניסה קבועים למספר גדול יותר של אנשים, שיכולים חברי כנסת. מדוע התקבלה ההחלטה הזאת ואיך ניתן לשנותה? מה לגבי גורמי תקשורת שאינם עיתונאים באופן רשמי אלא בלוגרים, כותבי רשת למיניהם? גם התופעה הזאת הולכת ומתרחבת. העיתונות האזרחית היא נתח בעיתונות שהולך לגדל. מה לגבי אישורי כניסה להם, או מה הקריטריונים לקבלת אישור כזה, לפנייה לאישור כזה?

ודבר אחרון, לגבי הלוביסטים, כפי שאמרת, מאוד-מאוד נכון, אנחנו מודאגים יותר מהלוביסטים שלא הולכים עם סרט – זה יועצים אסטרטגים ועורכי דין ומי לא. יש פה כמה דברים. ראשית, קרה, וקרה לי בוועדת השקיפות, וראיתי את זה גם בוועדות ראיתי את זה לא פעם, שמגיעים לוביסטים לייצג אינטרסים של חברות. קרה לנו בוועדת השקיפות שבמקום - זימנו את חברות הביטוח לדיון על שקיפות בביטוחים. במקום שחברות הביטוח יגיעו, הגיע הלוביסט, שהוא במקרה הלוביסט של כל חברת הביטוח. כמה נוח. במקרה כזה, שבו ברור שיש תיאום בין החברות – במקרה הזה זה היה סוגיה של שקיפות, אבל כנראה גם סוגיות אחרות – האם לא נכון מבחינת הכנסת לשלול את יכולתו של הלוביסט הזה לבוא ולייצג בכנסת, מאחר שהיה פה זלזול בוטה בכנסת ובמעמדה, כלומר אקטיביות יותר גדולה של הכנסת יכולה גם פה לחזק את מעמד הוועדות. זהו בינתיים. תודה. אם יש תשובות לשאלות האלה, אשמח.

כן. כפי שאמרתי, לצערי – אשאיר פה בני ערובה... - אצטרך ללכת לנהל את הנשיאות יחד עם מזכירת הכנסת. יישארו פה שמוליק, יותם, כולם פה.

דברים שאני מסכים אתם לגמרי, לא אתייחס – אין לי שום בעיה של פרסום שאילתות דחופות ודיונים מהירים. את צודקת. מצד אחד, אפשר לומר: אז היושב-ראש, כולם יידעו מה לא אישרת – אין לי שום בעיה עם זה. מגישים לי בדרך כלל 30 שאילתות דחופות, מתוך זה 20 מאוד טובות, ואני צריך לאשר 5, אז אין לי שום בעיה שיידעו מה לא אישרתי. מצד שני, זה יכול לפעול בכיוון שאולי גם את חותרת אליו – אם יש חבר כנסת, ששלוש פעמים הגיש הצעה לדיון מהיר, אני לא יודע מה – ההתנכלות לחברת כיל בנושא מסוים, יכול להיות שבאיזשהו שלב מישהו יגיד: מה קרה? אז נחשוב על דרך לפרסם, כי ממילא זה מופץ בנשיאות. אני מדבר על דיונים מהירים. שאילתות דחופות – לא, אבל דיונים מהירים כל אחד יכול לקחת, לצלם.

נוכחות בוועדות – בעבר דיברנו אתך קצת. סוגיה מורכבת. לא הצלחנו לפתור אותה עד עכשיו. אומר את זה באופן הכי אישי – היתה בחיי התפתחות שהיא לא ראויה, לא רצויה, אבל היתה. יום אחד הייתי חבר כנסת, ב-96', ולמחרת הושבעתי כשר. לא היה דבר שמרגיז אותי יותר מהופעה בוועדת הכנסת – אל"ף, כי כשר חדש ודאי שידעתי שאני יודע הכול, ומה לעשות, מדובר במשרד הקליטה, ויושבים פה כל מיני נודניקים שמבזבזים את זמני, ובי"ת, זו הסוגיה שהעלית, שיושב חבר כנסת – בדרך כלל הרבה יותר ותיק ממני – נכנס לוועדה, מבקש זכות דיבור, בזלזול מוחלט אומר לי: אתה לא עובד, אתה לא יודע מה אתה עושה, אתה לא עשית כלום עם מדענים עולים, אתה לא ראוי להיות שר, אבל יש לי את כל התשובות. עד שאני פותח את הפה – הוא כבר הלך. כל פעם הזיעו לי כפות הידיים. מה זאת אומרת? איך מתנהגים?

אבל עם הזמן, כשנהייתי חבר כנסת, למדתי מהר מאוד שבדרך כלל הוא לא הלך הביתה ואפילו לא יושב במזנון לשתות קפה; הוא רץ לוועדה אחרת, בדיוק כפי שתיארת. אנחנו לא הצלחנו לסדר שום גראפה אף פעם שתאפשר - גם פה בוועדה הזאת אני שמח לראות עוד חברי כנסת – גרמן וחנין ומועלם-רפאלי, אבל אני בטוח שיש עוד כמה שרשומים וממש לא מזלזלים בנושא שקיפות, ותרשי לי להניח שלא מזלזלים לא בך ולא בי, אבל כרגע תקועים בדיון בוועדה אחרת – אולי בדיון שהם עצמם הגישו, אולי עם איזו הצבעה. הכול יכול להיות. לכן אני מאוד נזהר. ברגע שמישהו יראה שחבר כנסת היה רק שתי דקות בוועדת הכלכלה והצביע בנושא מיליארדים, זה לא אומר שלא כל שאר הזמן הוא ישב בוועדת כספים ודאג שיעבירו, או כפי שאת אוהבת לפעמים לומר – שלא יעבירו מיליארדים מסעיף לסעיף בלי שהוא יושב שם, בלי שהוא מפקח.

אולי אם חברי הכנסת יידעו שיודעים שהם לא מגיעים לוועדה, והצביעו בלי לדעת, הם יתעקשו שהוועדות יתנהלו אחרת.

דרשו. כל הזמן. ישבתי עם מיטב חברי הכנסת כשלא הייתי יושב-ראש, וניסינו לסדר גראפה. לא הצלחנו. אולי יש למישהו חוכמה, אבל אנחנו לא הצלחנו.

אדוני היושב-ראש, גם במליאה קורה שבמשך כל הדיון על הצעת חוק מסוים חבר כנסת לא נוכח, והוא מצביע, כי יש לו החלטת סיעה להצביע נגד.

במליאה כל מי שרוצה, רואה. כולם רואים. בוועדות זה קצת יותר מורכב.

סנקציות – צריך לשקול. מוכן לדון. מאוד נזהר לגבי מתן סנקציות, כי כבר ראיתי יושבי-ראש טובים וענייניים ומצוינים, וראיתי גם כאלה שהיו מזמנים דיונים שעדיף היה שלא התקיימו.

בנושא אישורי כניסה ודאי תוכלי לקבל תשובות יותר מפורטות, אבל באופן כללי – לא שיש לי בעיה לענות, אבל מכיוון שקיימת עתירה לבית משפט, אני קצת נזהר מדברים שאני כן אומר או לא אומר – עורכי דין שמייצגים את הכנסת ידברו בבית משפט בנושא הזה, אבל גם בנושא הזה אין לכנסת מה להסתיר, וכל התשובות יימסרו. באופן כללי אומר שהדברים, כפי שהם לפעמים מוצגים, לא רק שרחוקים מהמציאות, אלא אין להם כל קשר למציאות במדיניות מתן האישורים.

לאחר כל הדברים האלה, כפי שאמרתי, ברשותכם אקח את מזכירת הכנסת, שאגב, העבירה מכתב לפנייה של כמה ארגונים, הציגה לי אותו כבר, ואני חותם על כל מילה.

ברשותך, מידע שקיבלתי בדרך – בדרך לישיבה פגשתי עובדת שלנו מהממ"מ, שכשאני צריכה מידע על הנעשה בפרלמנטים אחרים, אפשר לשאול שאלה. היא ציינה ואמרה, שהשקיפות והנגישות זה מותנה בטכנולוגיה. בכנסת הרבה יותר קל ונגיש למצוא חומר ותשובות למידע פרלמנטרי מאשר כשהיא עושה את זה לגבי פרלמנטים אחרים. כולם מדברים על נגישות ושקיפות, ובכל אופן בגלל השיפורים הטכנולוגיים – ויש לנו עוד דרך ארוכה לעשות, אבל התקדמנו הרבה, אנו משתדלים להנגיש, אין לנו סודות, כפי שאמר היושב-ראש, ובהשוואה לפרלמנטים אחרים מצבנו טוב.

אבל אנחנו אומת הסטארט אפ. אנחנו אמורים להוביל את זה.

נכון.

אנחנו גם בין הפרלמנטים הבודדים בעולם שקיימת בה הוועדה הזאת.

לגבי כיל – לא נכנסנו לזה, ואני מבינה שאתם צריכים ללכת - הדיון היה צריך להתחיל קודם, והוועדה לביקורת המדינה לא עזבה את החדר. אני לא יודעת מה נוגע לאותה עתירה לגבי אישורי כניסה ומה לא, אבל הבחינה של הנהלים האלה – מתי ניתן אישור, מתי לא ניתן? האם הנהלים הם הגיוניים ותואמים את הצרכים של 2016? מה המקום של חוות דעת של הכנסת ומה המקום שקריטריונים – כל הדברים האלה חייבים להיבחן, כי יש פה אפליה רצינית בין מי מורשה ויכול להיכנס- - -

בלי כל קשר לתוצאות דיון במשפט, אני כבר אומר – ברגע שהנושא לא יהיה חסוי, אשמח מאוד יחד עם המנכ"ל ועם קצין הכנסת, שלא נמצא פה, להופיע ולמסור את הפרטים. מה שנוגע לזהות של אנשים מסוימים שלא רצוי שנדבר בוועדה מצולמת על זהותם, הם וגם בעלי אישורים קבועים, אז ודאי שנתייחס. זה נושא שנבדק כל הזמן. גם צריך לציין שכשעבדכם הנאמן והמנכ"ל הגענו לכאן, גילינו גם כל מיני ערימות של אישורים. אני לא מדבר על סיעה זו או אחרת, על פוליטיקאי זה או אחר או על לוביסטים. כולל משרדי ממשלה – לא רוצה להיכנס לזה. משרד ממשלתי מסוים – כמה היה? 69 אישורים קבועים – ואני לא מדבר על משרד האוצר, אני מציין. גם שם עשינו לא מעט ניקיון. כפי שאמרתי, אני כרגע מאוד נזהר, אפילו בדיונים בכנסת אני מבקש לכבד את הנושאים שנידונים כעת בבית משפט. אני כבר אומר, בלי כל קשר לתוצאה ולהחלטת בית משפט, תמיד נשמח לערוך כאן או בכל פורום אחר דיון על הנושא הזה. תודה רבה, וסליחה שאנחנו צריכים לצאת. אם יהיו שאלות- - -

תודה. הדיון הזה הוא דיון מתמשך. תודה רבה.

כדאי לציין שלפי מדד השקיפות, אנחנו מקום 44 בעולם.

מתוך כמה?

אני לא זוכר כמה יש.

בסדר. נתקדם עם הדיון.

נפתח עם חברי הכנסת. נבקש שהדברים שיש תשובות למנכ"ל, שגם היה שותף מאוד פעיל בכל הנושאים של הרחבת שקיפות הכנסת, ואני יודעת שגם מתוכננות פעולות נוספות בנוגע לוועדות, שבטח תרצה להרחיב עליהן – נשמח לשמוע. נפתח עם חברי הכנסת, ונעבור לשאלות מכולם. אני מבקשת למקד את זה בשאלות ופחות בהצהרות.

תודה, גברתי יושבת-הראש. עמיתיי חברי הכנתס, אדוני המנכ"ל וכל צוות הכנסת שנמצא כאן. אני מברך על ההישגים שיש לנו בכנסת, ובהחלט מעריך אותם, ודאי בהשוואה לממשלה. הכנסת מתקדמת הרבה יותר בענייני שקיפות. יחד עם זאת, יש בפנינו אתגרים גדולים. חלק מהאתגרים נמצאים ברשימה שהובאה בפנינו, עם כמה וכמה הצעות שמגיעות מכל מיני התארגנויות אזרחיות, ואני מניח שאנשים יעלו את הדברים האלה גם בדיון.

אני רוצה לדבר דווקא על כישלון שלי בכנסת. זה אחד הכישלונות הארוכים שלי, כי זה נושא שאני העליתי אותו לראשונה כחבר כנסת צעיר, כשפניתי ליושבת-ראש הכנסת, חברת הכנסת דליה איציק – את רואה שזה הרבה זמן – ומאז פניתי גם ליושב-ראש רובי ריבלין, ואני ממשיך ומטפל בעניין ללא התקדמות ממשית. זו סוגיה שיש לה לדעתי משמעות מאוד-מאוד גדולה לגבי שקיפות פעילות חברי הכנסת, הפעילות של חברי הכנסת עצמם באתר הכנסת.

אני מתכוון לכך שאדם שנכנס לאתר הכנסת יוכל בלחיצת כפתור פשוטה, כשהוא לוחץ על הכפתור סתיו שפיר, יוכל לדעת מה היום עשתה חברת הכנסת סתיו שפיר עבורו בכנסת - באילו ועדות היא השתתפה, מה היא אמרה בוועדות האלה, מה היא אמרה במליאה, אילו הצעות חוק היא הגישה, מה מצב כל אחת מהצעות החוק הללו, לאילו חוקים היא אחראית, אילו שאילתות ישירות ולא ישירות היא הגישה, אילו תשובות היא קיבלה או לא קיבלה על השאילתות. תיק עבודה פר חבר כנסת.

אני חייב לומר לך, גברתי יושבת-הראש, שיושבת-ראש הכנסת דליה איציק בירכה מאוד על ההצעה. חבר הכנסת ראובן רובי ריבלין, יושב-ראש הכנסת, בירך מאוד על ההצעה. חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין, יושב-ראש הכנסת, בירך מאוד גם הוא על ההצעה. השתתפתי בשורה ארוכה של ישיבות עם צוות האינטרנט של הכנסת, שהסבירו לי את הקשיים והמורכבויות, למרות שהקשיים הם לא נורא גדולים, כי כל המידע שאני מדבר עליו כבר נמצא בתוך האתר. הא נמצא בתוך המערכת, רק שצריך להנגיש אותו לציבור. ולמרות כל הברכות הרבות והחשובות האלה שנאמרו באמת גדולה ובהתרגשות אפילו, הדבר הזה עדיין לא הסתייע. אני חושב שאנחנו חייבים להזיז אותו.

למה זה כל כך חשוב, ובזה אסיים. זה חשוב למעמד הכנסת, קודם כל. אם אנחנו רוצים שאנשים יעקבו אחרי העבודה האמתית שנעשית בכנסת, ולא רק אחרי לפעמים כותרות ריקות שיש – גם זה קורה בכנסת – אנחנו צריכים לאפשר לאנשים לעקוב אחר העבודה האמתית. הפוליטיקה שאנחנו חיים בה היום היא פוליטיקה פרסונלית. אנשים מסתכלים באתר, ורוצים לדעת מה חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי, שהם בחרו בה, מה היא עושה בכנסת. הם רוצים לדעת את זה ברמה הפרסונלית לגמרי. לכן זה מידע חשוב.

זו אינפורמציה חשובה ברמה הדמוקרטית, כי זה מאפשר בקרה אמתית של האזרחים, לדעת מה חברי כנסת עושים ולא עושים. וגם את חברי הכנסת זה מעודד לעבודה יותר עניינית. ככל שחבר כנסת יידע שהוא באמת מבוקר ברמת בקרה יום-ימית – מה הוא אומר, מה הוא עושה, איך הוא מצביע, איך היא מתנהל, בכל ועדה של הכנסת – לא רק ברמת הכותרת אלא ברמה של עשייה קונקרטית – אני חושב שזה מאוד יחזק את המוטיבציה של כולנו חברי הכנסת, להתנהל בכנסת בצורה יותר עניינית.

אני מעביר את הכדור הזה שאני נכשלתי בו אליך כיושבת-ראש ועדה, ואני מאחל לך יותר הצלחה במשימה הזאת. אני מקווה שבדיון המעקב של הוועדה הזאת עוד כמה חודשים כבר נוכל לחנוך את החלק הזה באתר הכנסת, ויבוא לציון גואל.

אני בטוחה שגם כנסת פתוחה – מה שהיא עושה זה אתר מהסוג הזה, שכמובן, קשה מאוד להעלות עליו את כל המידע שהצגת פה- - -

אני מקווה שכנסת פתוחה לא תהיה קיימת בעתיד, והכנסת תעשה את זה.

זאת השאיפה של כולם. כבר היו דוגמאות בעבר – למשל, עם אתר אחר של הסדנה לידע ציבורי –שבנתה אתר להנגשת התקציב, ומשרד האוצר בשלב מסוים אימץ ממש את האתר. זה היה תחת כתובת של משרד האוצר, אתר שנבנה על-ידי ארגון אזרחי, ואני בטחה – בשביל זה גם נוצר שיתוף הפעולה הזה - שיהיה שיתוף פעולה בין הארגונים האזרחיים, שיש להם היכולות הטכנולוגיות – גם ראייה חדשנית והבנה של הטרנדים ושל היכולות העכשוויות, של מה ניתן לעשות, כמו גם הציפייה והסקרנות לגלות יותר ויותר מידע – שיתוף פעולה עם הגורמים הרלוונטיים בכנסת יכול להוביל להרבה מההתפתחויות האלה, ואת הבקשות הספציפיות שלכם מבחינה טכנולוגית גם העברנו למנכ"ל הכנסת. גם נחזור אליהם. בבקשה.

לו ידעתי שזה יעלה פה בצורה הזאת, הייתי מביא לכאן את הסקיצות של תת-אתר חדש לכל חבר כנסת. סיימנו את כל השלבים של כל הפיתוח והחשיבה, וכעת זה בפיתוח הטכנולוגי. לא רק שלא נכשלת, דב; יכול להיות שזה לקח יותר זמן ממה שהיה צריך לקחת, אבל אנחנו בשלבים לגמרי סופיים. במונחים של שלושה-ארבעה חודשים לכל חבר כנסת יהיה תת-אתר עם כל המידע הפרלמנטרי של כל הצעות החוק, כל ההצעות לסדר, כל השאילתות, קטעי וידאו, נאומים שלמים שאפשר יהיה לראות באתר. חידוש אדיר, והוא בין השאר בזכותך ובזכות אחרים שדחפו את העניין הזה וסייעו בחשיבה. אנחנו בשלבים לגמרי סופיים של העבודה על זה. בתוך חודשים ספורים זה באוויר כחלק מאתר הכנסת.

תודה רבה. בשורה טובה.

חברת הכנסת יעל גרמן.

אני רוצה להעיר שלוש הערות. אתחיל דווקא בנו, בחברי הכנסת. דיברו על כך שלא יודעים באילו ועדות אנחנו נמצאים ולא ניתן לדעת. אז אני מציעה לקחת את הכרטיס המגנטי שיש לנו, ואתו אנחנו נכנסים למשכן, ולכל מקום – גם למליאה וגם לוועדות – נעביר בכניסה – יהיה רישום מדויק היכן אנחנו וכמה זמן. אפשר יהיה לעקוב אחר – כמובן, גם יידעו מתי אנחנו נמצאים בחדר. אני חושבת שזה מחויב המציאות לאור העובדה שזה מקום העבודה שלנו.

לא נעשה מעקב אחרי חברי כנסת.

אני לא רואה בזה מעקב אלא שקיפות. אתה יודע שבין מעקב לשקיפות יש הבדל קטן מאוד. אני כחברת כנסת מציעה, לאפשר שקיפות מלאה על מה שחברי כנסת עושים על-ידי כך שנדווח ונעביר את הכרטיס, ויידעו היכן אנחנו נמצאים בכל שעה ושעה. זו הערה ראשונה.

הערה שנייה, אחד הדברים שאותי מאוד מדאיגים הוא שיקול הדעת של יושבי-הראש, כאשר הם נותנים רשות דיבור, לא נותנים רשות דיבור, נותנים רשות דיבור של שתי דקות, שלוש דקות, חמש דקות, את מי הם מוציאים, את מי לא מוציאים. עצם העובדה שאנחנו מעלים בתוך הוועדות הצעות לסדר, ויושבי-הראש שומעים את זה ועוברים לסדר-היום כאילו בכלל לא דיברנו. אני חושבת שכל העבודה של יושבי-ראש הוועדה, אם לא ל- - - זקוקה ודאי להסדרה ולשקיפות. זה דבר שמאוד חסר לי, ופוגע לדעתי בדמוקרטיה.

הדבר האחרון שרציתי להעלות – הוא לא אחרון, אבל לצורך העניין – זה הסיבות לכך שפוסלים חוקים. מדוע לכל הרוחות – סליחה – מדוע פוסלים חוקים מסוימים? מה הסיבה? אף אחד לא נותן אפילו סיבה. אני חושבת שזו צריכה להיות דרישה, שכולנו נדע – גם הציבור יידע - מדוע פוסלים ומדוע מקבלים? מדוע חוק אחד וחוק זהה לא מקבלים?

ובהקשר זה, אשמח שמרכז המחקר והמידע שלנו, שבאמת, אני חושבת שהוא אחד המצוינים, יקבל עוד כוח אדם, כמו שאמרת. אולי יעשה מחקר מעניין שיבוא ויראה כמה הצעות חוק של האופוזיציה מתקבלות, וכמה הצעות חוק של הקואליציה, האופוזיציה מצביעה בעד.

התחלנו. אעביר לחברת הכנסת.

נקרא לזה מחקר אחריות... חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי.

תודה, גברתי. אני, כמי שמאמינה שמקסימום שקיפות תביא להעלאה באמון הציבור, אנחנו שליחי ציבור בסופו של דבר, והציבור הוא זה ששלח אותנו לכאן. כמובן, כל ציבור שלח את שליחיו, לקיים את תפישת העולם שלו, לרצות באמת להבין שמי ששלח אותי, כפי שנאמר קודם, רוצה לדעת מה אני עושה בשבילו, מה אני עושה בשביל הציבור הישראלי - לא רק מה אני עושה לציבור ששלח אותי באופן ספציפי.

אני רוצה התמקד על שלושה דברים, שבעיני היום אנחנו לא מצליחים להדביק אותם, ודברים נופלים הצדה בתהליך שהוא בעיניי לב-לבה של הדמוקרטיה הישראלית, וזה עבודת הכנסת.

אחד זה העניין של משרדי הממשלה שמגיעים לוועדות. נשאלות שאלות, וכמי שעוסקת הרבה מאוד בוועדת העבודה והרווחה, ומנהלת לא מעט דיונים שקשורים גם למערכת הבריאות וגם למערכות האחרות – בסופו של תהליך נשאלות כל מיני שאלות. אם אין חבר או חברת כנסת שהעניין בוער בעצמותיהם, בעצם לא מתקבלות תשובות. כלומר בסופו של דיון נמסרות שאלות לשר או למנכ"ל או מי מטעמו של המשרד הרלוונטי של שנמצא, ואין המשכיות של הדבר - מה שמביא שוב, אחרי פרק זמן כזה או אחר, לדיון נוסף באותו נושא, כי התחושה היא שלא מקבלים תשובות. זו נקודה ראשונה. מסגרת זמן של תשובה של המשלה לתהליכים שקורים בתוך הוועדות.

דבר שני זה יצירה של מעקב. מאוד קשה לי עם מה שהציעה חברת הכנסת יעל גרמן, כי נקודת המוצא שלי היא שהאחריות שלנו היא לא להעביר כרטיס, אלא ליצור במקומות הפרטיים שלנו את האמון של הציבור - לחזור לכל פנייה, להבהיר לאנשים באמת מה אנחנו עושים.

יחד עם זאת, אני קוראת לחלק מהאנשים שיושבים פה, ואני יודעת - גם למשל הדרישה הלגיטימית, שנפרסם את היומנים שלנו, או השאלה שנשאלתי פה, ואני במכוון לוקחת את זה למקום הכי פרטי, כי לי אין בעיה להגיד את זה, כמו שלא היתה לי בעיה שזה יפורסם – כששואל אותי אחד מהעיתונאים, שרוצה לעשות שקיפות של חברי הכנסת סביב הדיור, כמה בתים יש לי, ואני אומרת לו: מה אתה שואל אותי? כמה בתים יש לי? מה מהבתים האלה הוא שלי? כי אמרתי לו: כשאתה שואל אותי את השאלה הזאת, אתה בעצם רואה בי ריבוע. ואני אומרת לך: יש לי שתי ילדות שהן עוד לא בגיל שאפשר להעביר להן את הבית שאבא שלהן, שנהרג אך לפני 19 שנה, השאיר להן, ולכן הבית הזה רשום כרגע על שמי, אז הוא נחשב בעיניך שלי או של מישהו אחר?

ואני רוצה ליצור באחריות שלנו את זה שמי ששואל אותנו שאלות, יבין שאנחנו עונים לו תשובות, אבל רגע - יש פה 120 אנשים, שלכל אחד מהם יש גם נישות פרטיות. ואז אמר לי העיתונאי הזה: טוב, אני לא רוצה שתעני לי. ואני מרגישה שיצירת האמון היא אחריות שלנו, אבל אני מאמינה שכלל שנדבר יותר על הדברים, ככל שנפרסם יותר את הנוכחות שלנו, את ההצבעות שלנו, כמו שעושה שרת המשפטים, שלצערי זה כרגע לא מחויב, שכל שר יפרסם את ההצבעות שלו בוועדת שרים, והיא מיוזמתה עושה את זה – ככל שאנחנו נדבר יותר את העמדות שלנו ומה אנחנו עושים וגם נעמוד מאחוריהן, אפשר יהיה ליצור את המעקב הזה בלי הצורך שנעביר כרטיס, שזה דבר מאוד בעייתי בעיניי.

והדבר השלישי והאחרון, שגם חברת הכנסת סתיו שפיר וגם יעל וגם אני – אני חושבת שלפעמים אנחנו מקבלים ניירות עמדה מגופים שהם לא הגוף של הכנסת, הוא נקודה בעייתית. אני חושבת שבדיון בוועדה הזאת על שדה בריר זה אולי היה הסיטואציה הכי בוטה בשלוש השנים שאני חברת כנסת. כלומר לקבל נייר עמדה על שדה בריר ממי ששדה בריר הוא האינטרס הראשון במעלה שלו, הוא בעייתי. אני חושבת שהדבר הזה יימנע ככל שהממ"מ יגדלו בעז"ה, ויוכלו לעשות יותר ויותר.

אני רוצה לסיים באמירה שבעיניי היא דבר גדול. אני חושבת שכל דיון שאנחנו עורכים בוועדה הזאת ובוועדות אחרות, שהוא פתוח לציבור, שהוא מאפשר הגעה לכל דבר ועניין שאנחנו אומרים או מצביעים - ובוועדת כנסת התחלנו להצביע במערכת ממוחשבת – יגביר את השקיפות ובעצם יגביר את הדבר המרכזי – את הקשר שלנו כשליחי ציבור עם הציבור שלח אותנו לכאן, שזה בעצם החברה הישראלית כולה. תודה.

תודה רבה. נעבור לדוברים, ושוב – אני מבקשת להפנות שאלות. נתחיל בכנסת פתוחה, שעשו עבודה מדהימה בחשיפת עבודתם של חברי הכנסת, ונתקלו בבעיות מכל מיני סוגים. גם הפנייה לקיום הדיון הזה הגיע מכם בראש ובראשונה, אז אבקש שתעלו פה את השאלות שעוד נותר לשאול, או אם יש עצות שניתן להעביר ולפתח.

תודה רבה.

קודם כל תודה רבה לכם.

תודה על הדיון. אנחנו עוסקים בזה מעל שש שנים בכנסת פתוחה. באמת, כשחשבתי לפני הדיון איך אני הולך לנצל את השתיים-שלוש דקות שיש לי לפניכם, חשוב להבין שאנחנו מתנדבים בכנסת פתוחה כדי לייצר תקשורת משמעותית יותר בין הח"כים לציבור. זה מה שמעניין אותנו בסופו של דבר – למצוא ולפתח דרכים חדשות שהיצבור יכול לדבר עם הנבחרים שלו. זה כל הזמן משתנה. אנחנו יכולים לראות מה קורה בפייסבוק, איך כל הח"כים משתמשים בזה, ואיך הם משתמשים בטוויטר. אנחנו חיים בעידן שעדיין משחקים ועדיין מוצאים את הדרכים, איך לעשות תקשורת משמעותית, וזה אתגר לא פשוט.

העניין הוא שאנחנו שש שנים לא מצליחים כמעט להתקדם בתחום הזה, כי אנחנו כל הזמן עסוקים בדליית המידע מתוך אתר הכנסת. נורא חשוב שבאמת הכנסת תיתן ממשק נתונים אמין כדי שאנחנו ואחרים יוכלו לגשת לנתונים בצורה קלה ופשוטה, ולפתח על גבי הנתונים הבסיסיים, שנוגעים לתהליכים של הכנסת, את השיטות החדשות להתקשרות.

אני צריך לשאול, יכול להיות שהשאלה שמעניינת אותי זה יותר קדימה - האם אתם חושבים על הבעייתיות שפייסבוק מייצר כפלטפורמה? היא הפכה להיות פלטפורמה די עיקרית שהנבחרים מתקשרים עם הציבור, ובסופו של דבר הסטטוסים שאתם כותבים נעלמים עם הזמן. חברה אמריקאית משתמשת בה כדי לחשוף עוד פרסומות; לא כדי לעשות דיון ציבורי איכותי. זו לא המטרה של פייסבוק. הפלטפורמה בנויה כך כדי שנראה עוד פרסומות. איכשהו חברי הכנסת מוצאים את הדרכים לתקשר, אבל הדרכים הללו בעייתיות, ואני חושב שהתפקיד של הכנסת בעתיד זה גם למצוא את החלופות הטובות יותר.

אם אני חייב לשאול – אני מאוד מקווה שנמשיך פה את העבודה ונצא ונייצר ממשק נתונים כדי שייתן לנו ולגופים אחרים – לפני הבחירות האחרונות פיתחו תשע אפליקציות שעזרו לציבור בבחירות על סמך ממשק הנתונים כנסת פתוחה. אני מקווה שבבחירות הבאות זה יהיה ממשק הנתונים של הכנסת, ואנחנו נוכל להתרכז בתחום הזה של האפליקציות.

למה אתה חושב שבפייסבוק – כמובן בהנחה שחבר הכנסת עונה ומשיב, למה אתה לא חושב שיש פה אינטראקציה? יש פוסטים שאני מעלה, שמעלים מעלים דיון אדיר עם המון יצרים.

יש המון בעיות עם פייסבוק. הראשונה – שלפי תנאי השימוש של פייסבוק, אסור לגוף אחר לשמור את הסטטוסים שאת מעלה. כלומר אני לא יוכל לשמור אצלי את הסטטוסים שלך ולחפש. אנחנו עושים את זה; יש לנו פרויקט שקצת עובר על כללי השימוש, כי אנחנו די בטוחים שפייסבוק לא יתבעו, כי זה סטטוסים של חברי כנסת – זה צריך להיות בידי הציבור. אבל בסופו של דבר את רואה את הגודל של התשובה, את רואה את זה שנורא קל להקים פרופיל פיקטיבי, ונורא קל לקחת את הדיון למקום. בכמה אלפי שקלים אני יכול לקחת- - - ולמשוך את הדיון למקום אחר. למה שהכנסת לא תייצר איזו זירה לדיון איכותי, שאזרחים- - -

אולי באמת השלב הבא באתר הזה, תהיה שלכל חבר כנסת יכולת של מקום של שיח או שאילת שאלות – מה שהיום נעשה קצת במיילים בפניות ציבור, אבל יותר פנייה מאשר שאלות.

בהחלט. האתר הזה יוכל גם להעביר את זה לפייסבוק כדי להגיע לציבור הרחב יותר, אבל הציבור הקטן יותר, הפעיל, שרוצה לקיים דיון איכותי, נורא קשה לעשות את זה בפייסבוק. זה מה שאני מכיר מפייסבוק. בדרך כלל את הדיונים האונליינים לא עושים בפייסבוק. זה לא בנוי לזה.

זה גם הסתמכות על חברה חיצונית במקום לעשות את זה אצלנו.

תודה לכולכם. הנה מול עיניכם – איך הולכים לוועדה אחרת - ועדת כנסת, שזה רק יושבי-ראש.

תודה רבה.

אפשר עוד שני משפטים?

אורי הוך, הוא זה שמפתח היום את כנסת פתוחה.

בני הלך קדימה; אני אוריד אותנו לארץ. יש פה גם החבר'ה הטכניים, שהיו לנו פגישות ומאוד משתדלים לעזור לנו בצד הטכני. רוב הבעיות שלנו הן טכניות. גם סתיו עוזרת לנו.

אם הייתי רוצה משפט שחשוב לומר – אני חושב שהכנסת צריכה להוביל מבחינה טכנית, והיום הכנסת משתרכת מאחור. אנחנו בסדנה לידע ציבורי, כולנו אנשים מובילים טכנולוגיים מתעשיית ההיטק והטכנולוגיה והפיתוח, ובכל התקשרויות מול הכנסת, לצערי, זה פשוט השתרכות טכנולוגית. אני חושב שגם מפאת כבוד הכנסת – כשאני בא לכנסת אני מתלבש יפה – אותו דבר הכנסת: אם היא נותנת שירותים טכנולוגיים – זה חייב להיות שירות הכי טוב שמוביל את התחום הזה. היום לצערי ההפך הוא הנכון. להיכנס לדברים טכניים עכשיו יהיה קשה, אבל זה משפט שחשוב לומר.

אני אשמח שניקח את זה על עצמנו כוועדה - לייצר האקתון משותף לכנסת ולארגונים האזרחיים.

נשמח. תמיד הצענו שתזמנו אותנו, נדבר.

להביא לפה ליום מרוכז את האנשים הטכניים של הכנסת יחד עם חברי הארגונים האלה. אני מכירה את הפרויקטים שלהם, וזה באמת לא להאמין איזו עבודה נפלאה הם עושים. את העבודה שלי פה, הרבה ממנה לא יכולתי לעשות בלי העזרה של הארגונים האלה שממש עוזרים לייצר את הכלים הטכניים כדי לעקוב אחר הדברים. הייתי רוצה שלכל חבר כנסת יהיו הכלים לעשות את זה. גם צריך להכניס את זה קצת לווריד של איך הכנסת עובדת. אני זוכרת שכשניסיתי להעביר בין חברי הכנסת את הכלי שהסדנה לידע ציבורי פיתחה לגבי מעקב על העברות תקציביות, חברי כנסת אמרו לי: זה מאוד נחמד, אבל מכאן ועד להשתמש בזה – כמובן הדרך מאוד ארוכה, ויש פה הרגלים שצריך להכניס לתוך איך שהכנסת עובדת. אני מאמינה שאם נייצר יום מרוכז כזה, יחד עם הכנסת, נושיב את האנשים הטכניים שלכם עם הארגונים, נחשוב על מה הדברים המרכזיים שאנחנו רוצים לפתח להם מענה טכנולוגי ונבנה את הפלטפורמות האלה, זו יכולה להיות התקדמות נהדרת.

ועוד מילה – לו"ז ויעדים של הצד הטכנולוגי. למשל, היום אין לי אפשרות לקבל הצבעות באופן אלקטרוני. האפשרות הזאת לא עובדת. מי זה יתוקן? האם התקלה התקבלה?

ניקח על עצמנו את עבודת המעקב בעניין הזה כוועדה. יש פה עוד דברים שעלו. למשל, כנסת פתוחה כן הראתה נוכחות של ח"כים בוועדות, אבל אני מניחה שזה היה מבוסס על פרוטוקול – כלומר מישהו שנכנס לחצי שנייה, זה בפרוטוקול.

היום הכול מגיע מהפרוטוקול, וזה באמת מאוד בעייתי. ההצעה של הגב' גרמן הכי פשוטה – כל ח"כ נכנס. אפילו אפשר גם בלי להעביר כרטיס.

גם בפרוטוקול אפשר לכתוב: נכנס – יצא. זה יכול להיות חלק מהפרוטוקול. צריך לתת כלים לכותב הפרוטוקול כדי להכניס את המידע הזה פנימה.

סתיו, דיברת על האקתון. אני לא בטוחה שכולם מכירים. מאוד הייתי שמחה שאני כחברת כנסת אוכל לעשות האקתון על נושא שמעניין אותי, ושיהיה באמת שיתוף של הכנסת, שיהיו מוכנים להקצות לי את האולם, להכניס את האורחים שלי וכו'.

יש פה הסכמה רחבה. אנחנו ניקח על עצמנו כוועדה.

שזה יהיה בתל-אביב – לא בירושלים...

פה הגזמת. גם בירושלים התקיימו האקתונים.

נמשיך לפי סדר הבקשות. תומר אביטל, ממיזם 100 ימים של שקיפות. כבר עברו 100 ימים, לא?

430 ומשהו. הפסקתי לספור. אני רוצה קודם כל לברך את הכנסת על הקמת הוועדה הזאת. אני גם בלי ציניות, חושב שזאת הכנסת הכי שקופה שהיתה אי פעם. הצעדים הנפלאים שרונן, עשית, ויולי, להשקפת החקיקה, מאגר החקיקה, הפילוט בוועדת הכנסת של ההצבעות, הפילוט בוועדת החוקה - אלה יוזמות שאני חלמתי עליהן, כתבתי שנים עליהן שצריך אותן, וזה קורה. זאת הכנסת שקופה אי פעם. כמובן, יש עוד הרבה לאן להתקדם.

אני רוצה לזרוק כמה רעיונות טכניים שתרצו אולי ליישם. הגב' מועלם דיברה על זה שאם היא רוצה לחשוף את הנכסים שלה, היא תלויה בשאלות של העיתונאי ובאיך זה יוצג בתקשורת. למה שלא באתר – שאתם משדרגים לכל ח"כ - שיהיו אפשרויות לח"כים שרוצים, וולונטרית, להוסיף פרטים על הנכסים שלהם או להוסיף את הלו"ז שלהם? יש שם שמונה שחושפים - למה שלא תהיה בוקסה שמאפשרת להם להוסיף את היומן השבועי, שיתעדכן אוטומטית? אני והמתנדבים של המיזם צריכים כל שבוע להזכיר לח"כים שכבר חושפים, להעלות את הלו"ז שלהם, וזה בצורה לא נגישה – צילום מסך. טכנית, אם הכנסת תוכל לקחת את זה על עצמה, למי שרוצה להיות שקוף, כפי שחברות הכנסת סיפרו. זה מגביר אמון, הציבור רוצה לדעת מה אתם עושים פה. אז שקיפות וולונטרית על אקספלורר וכל זה כבר דיברו פה. מאגרי מידע.

קשר עם הבוחר. אם הכנסת משדרגת ומפרסמת בצורה נאה יותר, זה עדיין – לא אני צריך לבקש דרך חופש המידע שתפרסמו את הקבלות המלאות של הוצאות הח"כים. למה שלא אצל כל ח"כ יופיע בדיוק אילו הוצאות הוא רכש, מי הספקים?

זה שקוף.

מה שמופיע היום באתר הכנסת זה רק קטגוריות – הוצאות משרד, רשתות דיגיטליות. לא כמה הלך לפייסבוק, לקידום פוסטים שלכם.

עכשיו זה עוד יהיה פחות, כשהכול יהיה בחבילה אחת.

אבל לכנסת יש כל הקבלות, ואני אישית חושב שביקורת – אל"ף, אתם מוציאים את העוקץ של הביקורת העיתונאית. ככל שהמידע כבר בוץ מראש - יו"ר הכנסת דיבר על סיכום חקיקה, מי אלופי החקיקה. אף עיתונאי לא עושה את הביזיון הזה, שאני הייתי חלק ממנו. שנים כתבתי כמה חוקים הגיש כל ח"כ – זה לא מעניין. אנחנו יודעים שמה שחשוב זה כמה עברו. אותו דבר ההוצאות. לא מעניין אותנו מי השיאנים. קשר עם הבוחר – הוא באמת שומר על קשר עם הציבור. כן מעניין אותי, למשל, שחשפנו בעזרת הכנסת, שחברת הכנסת לשעבר פניה קירשנבאום קנתה בלוג שהוא לא קיים מספק שבזכות הקבלה הראיתי שהוא מעורב היום בפרשת החטיבה להתיישבות. זה דברים שרק שקיפות יכולה לחשוף.

לבסוף, משהו כללי – זה דיון על שקיפות הכנסת. אני חושב שאני היום למדתי, אחרי הפעילות שלי, שהמקום אפל הוא הממשלה. אתם יודעים יותר ממני – ועדת שרים לענייני חקיקה, בישיבות הממשלה אין פרוטוקולים, בשום מקום, אבל הקטע הוא שמי ששולט על הממשלה זה הכנסת.

האמת היא הפוכה. הממשלה שולטת בכנסת ולא להפך.

אבל יש חברי כנסת חרוצים שלא מקבלים את האמת הזאת, כמו סתיו, כמו דוד ביטן, יו"ר ועדת הכנסת שגילה - אני בהלם שאף אחד, כולל אני, כולל יריב לוין, ששנים ניהל את ועדת הכנסת, לא ידע על סעיף בתקנון הכנסת שמאפשר לכם לדלג על הממשלה, לדלג על ועדת שרים לחקיקה, אם אתם מחוקקים דרך שלוש ועדות. יש היום שלוש ועדות, שלפי התקנון לא דורשות את האישור של ועדת שרים לחקיקה. והפרצה הזאת מאפשרת לכם לחוקק כל חוק שיגביר את הפיקוח שלכם על הממשלה.

הכנסת לא צריכה בכלל את ועדת שרים לחקיקה, רק שאם ועדת השרים לחקיקה לא תומכת בהצעת חוק, הקואליציה תצביע נגדו. אני יכול בלי שום דרישה להביא הצעת חוק למליאה. אם אין החלטה של ועדת שרים לחקיקה, הקואליציה תצביע נגד.

ניסן מנסה היום להעביר דרך ועדת חוקה בלי ממשלה, בלי כלום, הוא רוצה להעביר את חוק ההשעיה. זה בעיניי מאוד לא דמוקרטי.

אין פה שאלה. אם אנחנו נעלה חוק בלי אישור של ועדת שרים, החוק נופל.

אז אם ביטן מעביר חוק דרך ועדת הכנסת, ששם יש לזה רוב- - -

חברי קואליציה. עשינו את הדבר הזה בהסכמת הממשלה, ששולטת בכנסת. אני אמנם חילקתי מחמאות לכנסת על כך שהיא הרשות הכי שקופה, ואני עומדת מאחורי האמירות האלה, אבל הכנסת היא גם הרשות הכי חלשה מבין הרשויות באופן חד-משמעי בגלל השליטה העמוקה וההדוקה של הממשלה.

ברכות על הדיון וברכות להנהלת הכנסת, שבאה לדיון. תודה.

תודה רבה. וגם תודה רבה לך על כל מה שאתה עושה. אני חושבת שבאמת שיתוף הפעולה פה של הארגונים בקידום השקיפות בכנסת – אנחנו באופוזיציה, בדרך כלל אנחנו לא רואים הרבה מאוד הישגים לעבודתנו, אבל בנושא הזה של שקיפות אנחנו ממש רואים הישגים כל הזמן. זה שזה אף פעם לא מספק אותנו ושיש עוד דרך ארוכה – ברור, אבל אנחנו רואים הישגים, וזה נעשה הרבה מאוד בזכותכם. אתם לא מפסיקים לדפוק על הדלת ועל החומות ולאפשר עוד ועוד חריצים כדי שהאור ייכנס.

שחר האס מהמרכז להעצמת האזרח, בבקשה.

תודה. אני ממשיך את כל הברכות של כל החברים והארגונים החברתיים. באמת נעשים פה תהליכים מאוד חשובים. יושבים פה אנשים שמקדמים שקיפות, וחשוב להם אמון הציבור, ולהעלות את קרנה של הכנסת בעיני האזרחים. תודה על כך.

גם אנחנו פיתחנו כל מיני פלטפורמות טכנולוגיות, והשתמשנו המון בשירותים של הבית הזה ובשירותים של הכנסת. יש פה גלי, שיושבת פה, שמייצגת את מאגר החקיקה הלאומי. יש פה שינויים מאוד חיוביים – למשל, באפליקציית איזי גוף שפיתחנו, שמנגישה את כל החלטות הממשלה וכל חוקי הכנסת לאזרח. בהחלט היה לנו שיתוף פעולה פורה עם המחלקה, ובהחלט הנגישו עבורנו את כל הקבצים ואת כל השימושים הטכנולוגיים שהיינו צריכים כדי להטמיע את הפלטפורמה הזאת. למרות שאני חושב שעקרונית, זה היה אמור להיעשות בכלל מהבית הזה, אבל טוב שיש חברה אזרחית טובה וחזקה שעושה את הדברים.

בהמשך לדברים שנאמרו פה גם על-ידי הסדנה וגם על-ידי תומר מ-100 ימים של שקיפות, זה קצת נוגע בנושאי הממשלה, אבל גם בכנסת - זה הנושא של מאגרי מידע ופתיחתם. נכון, יש הרבה ניסיונות ומשאבים רבים גם מהממשלה, מאגף התקשוב, לפתוח יותר ויותר מאגרי מידע, אבל צריך להבין שכמה שיותר מאגרי מידע ייפתחו לטובת הציבור, אנשים טובים כמו – סדנה לידע ציבורי וגופים אזרחיים אחרים, יוכלו לקחת את הנתונים האלה, לעשות בהם שימוש, להנגיש אותם יותר לאזרח. אז אותו משבר טכנולוגי שאתה מדבר עליו, נכון להיום אנחנו אדווקטור לזה. אם תפתחו עבורנו יותר מאגרי מידע ואת הנתונים שיש לכם במשרדים – יש כל כך הרבה – פשוט תוציאו אותם לשם. קיבלתם איזושהי חוות דעת או מסד נתונים כזה או אחר – אל תנסו לחשוב, מה הציבור צריך את זה או מה החברה האזרחית צריכה את זה. תוציאו את זה החוצה. אנחנו כבר נסתכל עליו ונעבד אותו, ונראה אם יש פה תועלת אמתית לאזרח. נעשה בזה שימוש ונוציא את זה החוצה לאזרחים. זה לא רק מגביר את השקיפות אלא בסופו של דבר זה מקרב גם את חברי הכנסת, גם את שרי הממשלה יותר על הפעילות שלהם ועל הדברים שהם עושים. חשוב שנשתמש במשאב המאוד פשוט הזה. יש מאגר נתונים - בואו נוציא אותו החוצה. יש היום אתר אינטרנט מאוד גדול ויפה של אגף התקשוב, אם איני טועה, של שמנגיש את כל מאגרי המידע הקיימים. הם עושים עבודה טובה, אבל נכון להיום יש שם מעט מדי מאגרי מידע, ומרבית מאגרי המידע הם כאלה בעלי משמעות ציבורית נמוכה. לכן יש לכם המון משאבים. נצלו אותם, ונשמח לראות יותר משאבים כדי שנוכל אנחנו, החברה האזרחית, לעשות בהם שימוש, להנגיש אותם לקהל הרחב ולעשות דברים טובים שיקרבו בין הציבור לבין המערכת. תודה.

תודה רבה. המשמר החברתי.

שלום. נירית מוסקוביץ', מנכ"ל המשמר החברתי. מצטרפת לברכות פה של כל חבריי. אני רק רוצה להצביע על שלוש נקודות.

הוזכר בתחילת הדיון בדברי יושב-הראש הפילוט לתיעוד ההצבעות בוועדות. אנחנו חושבים שתיעוד ההצבעות הוא עניין משמעותי ביותר וחיוני. אנחנו מברכים על קיומו של הפילוט ומקווים שזה יוביל בהמשך לתיעוד מלא.

אני רק רוצה להתריע שביום שני האחרון התקיימה הצבעה בנושא הטבות מס לקרנות- - - באותה ועדה שבה מתקיים הפילוט, וההצבעה לא תועדה, כלומר לא היה תיעוד של ההצבעה במסגרת המערכת החדשה.

היתה החלטה לא לתעד?

אנחנו לא יודעים.

זה פילוט.

תוך כמה זמן הפילוט אמור להיכנס?

אנחנו עדיין לא יודעים, כי זה אתגר לא פשוט. ח"כים יוצאים, נכנסים, ואם זה חקיקה ומתמשך שעות- - -

קודם זה לא היה. ברגע שעשינו את זה אתם אומרים: מה קורה פה? תנו לנו לעשות את העבודה שלנו. ייקח חודש-חודשיים, ואחר כך הכול יהיה בסדר. לא למהר. העיקר שנעשה את זה כמו שצריך.

זה אתגר לא קטן.

בסדר גמור. זה עניין אחד.

נקודה שנייה שאני רוצה להתייחס אליה היא תיעוד הכלל - בכנסת, בוועדות, במזנון. לפני כמה חודשים המשמר החברתי קיבל מכתב נזיפה – אפשר לקרוא לזה ככה – מקצין הכנסת יוסף גריף אחרי שפעיל שלנו תיעד את חבר הכנסת אורן חזן מסב ביחד עם לוביסטים של כיל במזנון החלבי פה בכנסת.

אסור לצלם במזנון.

אכן אסור לצלם פה, אבל בפועל מותר לצלם. אנשים עושים סלפי כל הזמן במזנון החלבי. אנשים מתעדים.

אם לא תופסים אותם, הם עושים. אסור לעשות.

מרחב האכיפה הנרחב שניתן לקצין הכנסת בשאלה מהו צילום מותר ומהו צילום אסור, הוא כזה שבפועל מייצר מראית עין של כנסת חשופה, מאפשר לחברי כנסת כמובן- - -

מלכתחילה נשאל, למה אסור לצלם?

אנחנו גיבשנו כללים חדשים לצילום בהתייעצות של קצין הכנסת, הלשכה המשפטית והדוברות. יושב-ראש הכנסת אימץ את הכללים הללו לפני כשנה. הכללים האלה נותנים מענה לעידן הסמארטפונים. כפי שכולכם ציינתם, גם הם חלק מהגישה שהכנסת חשופה ושקופה מאי פעם. אפשר לצלם בסמארטפון בכנסת, אבל אי-אשפר לצלם בכל מקום. אנחנו לא מאפשרים באופן הכי הגיוני, לרדוף אחרי אנשים.

אני לא רוצה שיראו איך אני אוכלת.

חברת הכנסת גרמן, בוודאי שבמזנונים אין שאלה, אבל אנחנו לא מאפשרים – אנחנו גם לא יכולים לאכוף את זה בכל נקודה בכנסת – לרדוף אחרי חבר כנסת עם סמארטפון שהוא גם מצלמת וידאו, במסדרון, ולדברים האלה צריכים להיות כללים. אפשר לצלם באישור מנהלי הוועדות בישיבות ועדות, אפשר לצלם מיציע המליאה. מבקרים בכנסת יכולים לצלם באישור מדריך הסיור כמעט בכל מקום בכנסת, אבל יש מקומות שההיגיון והכנסת הישר אומרים שאי-אשפר לצלם. גם אי-אפשר להפוך את הדבר הזה למין מרדף אחרי חברי כנסת, שבעצם כל חבר כנסת צריך לחשוש כל שנייה, האם מצלמים אותו או לא – גם במסדרון וגם במזנון ובמקומות כאלה. זה לא סביר. אז הפתיחות קיימת, היא רבה ומשמעותית עם מגבלות סבירות לחלוטין.

אז אנחנו מבקשים לערער על הסבירות של המגבלות האלה, ולטעון, במיוחד לאור העובדה שאנחנו יודעים שחלק ניכר מתהליך החקיקה לצערנו מתרחש מאחורי הקלעים בשיחות לא פורמליות של לוביסטים עם חברי כנסת, לאור העובדה שמרחב הקפיטריה למשל הוא מרחב פנוי, שאנשים מסתובבים בו די חופשי, ומצלמים, כולל צילומים של חברי כנסת, מבלי שננקטות נגדם סנקציות, אנחנו חושבים שבנסיבות הללו יש טעם לפגם בכך שכאשר נעשית פעולה אזרחית שהתכלית הציבורית שלה והעניין הציבורי במסגרתם מובהק, יש מקום.

אני מזמינה אתכם לשלוח לנו לוועדה הצעה למנגנון שיכול לאזן בין הצורך שלנו לעקוב ולראות שהציבור יודע על מגע עם בעלי אינטרסים, למרות שאסתייג ואומר – אני מניחה שההתקשרות הזאת עם בעלי אינטרסים ברוב המקרים לא תיעשה במזנון הכנסת.

אנחנו בדקנו היום עם פרלמנטים בעולם מה נהוג היום בעידן הסמארטפונים. חלק מהפרלמנטים לא נתנו מענה לנושא הזה – זה חידוש של השנים האחרונות. באלה שנתנו מענה אנחנו אולי הכי קיצוניים למתירנות ולחופש ההסתובבות והצילום.

ונקודה שלישית, אני רוצה להצטרף להערות בהקשר התיעוד של ההצבעות. אורי פה מהסדנה עובד אתנו על ניסיון שהכנסת היתה אמורה לפתור, לתעד כמו שצריך הצבעות שמיות. מאז תחילת הכנסת ה-20 התבצעו למעלה מ-30 שמיות. ההצבעות האלה – להבדיל מהצבעות סטנדרטיות - לא מתועדות. אני מדברת כמובן על הצבעות במליאה. למה? לא ברור. שכאנשי המשמר החברתי התריעו על הדבר הזה בפני חטיבת המידע כבר לפני כמה חודשים, התברר שחטיבת המידע לא היתה כלל מודעת לבעיה הזאת. בהחלט אני מזמינה אתכם לקיים האקתונים.

זה פחות נוח, אבל זה מתועד בפרוטוקול. גם זה לא נכון.

בפרוטוקול זה לא מספיק.

אבדוק את זה. את תקבלי תשובה.

מוסיפים את זה בכנסת פתוחה עד סוף השבוע, אז תמהרו – מוסיפים הצבעות שמיות.

הרישום נמצא בפרוטוקול של ההצבעות השמיות.

אנחנו עושים את העבודה הידנית הקשה של לקחת את זה מהפרוטוקול.

השאלה השנייה שלך תהיה – למה חבר כנסת אוכל בשר ולא דגים. זה עולה ככה וזה עולה ככה. לפחות באוכל תני לחבר הכנסת את הפרטיות שלו, עם כל הכבוד. יש הרבה מקומות שאפשר לצלם, אבל לא דווקא להיכנס לצלחת של כל אחד. עם כל הכבוד.

הסוגיה היתה ספציפית, לא על הזמן שהוא אוכל. הסוגיה שהיא העלתה היתה על מפגש שהוא קיים. זה לאו דווקא קשור לאוכל.

אבל אכלו.

כן. אשמח שתשלחו לנו הצעה שמאזנת את הזכויות והחובות בעניין הזה, ונראה אם אפשר לקדם אותה. בבקשה.

יש בעיה טכנית במערכת ההצבעות, שלא תיעדה עד עכשיו הצבעות שמיות. אנחנו מטפלים בזה בחטיבת המידע, עושים אפיון, לנסות לקשר את המערכת לסנהדרין, המערכת של הכנסת, ואני מקווה שבקרוב זה יטופל.

על משמר הכנסת.

צהריים טובים. שמי עדי שטיין. אני מנהלת את מכון על משמר הכנסת. המכון מבצע מעקב על פעילות של חברי וחברות כנסת בתחום דת ומדינה – זה תחום העיסוק המרכזי שלנו. גם אנחנו לפני ארבע שנים פיתחנו פלטפורמה, שלכל חבר חברת כנסת יש פרופיל אישי עם כל המידע הפרלמנטרי והחוץ פרלמנטרי עליו או עליה. כמובן, אני מצטרפת לברכות.

האופן שבו אנחנו אוספות ואוספים את החומר למידע לאתר שלנו, זה מתבצע באופן ידני. כלומר יש לנו צוות שאוסף את כל המידע מאתר הכסת למקומות אחרים. אז קודם כל תודה על אתר הכנסת. לאורך ארבע השנים האחרונות השיפור והניסיונות לשפר ולחדש הם ניכרים.

אבל רציתי להציע – כתבתי גם שלוש נקודות. אחת כבר ציינת – לגבי הצבעות בוועדה. לגבי הפרוטוקולים של הועדות, כרגע כל ועדה אחראית על העלאת הפרוטוקולים באופן עצמאי, ואין הגבלה של זמן. כלומר יש ועדה שתעלה פרוטוקולים אחרי חודש, יש ועדה שתעלה פרוטוקולים אחרי שבוע, ויש- - -

זה לא שהוועדה מעלה. זה פענוח של הפרוטוקול. היא תעלה ברגע שהיא תקבל את הפרוטוקול.

הפרוטוקולים עולים אוטומטית, כשמכינים אותם. נכון שיש קצבי הכנה שונים.

האם יש הגבלה על קצבי ההכנה האלה?

פרוטוקול לוקח זמן, וזמן יקר. למרות שיש ציפייה שזה יהיה למחרת.

אפשר להבין למה בעצם?

זו עבודה מקצועית. אני אשמח שתבקר במחלקת הפרוטוקולים. יישבו אתך, ויראו לך את העבודה. העבודה היא מקצועית, היא לוקחת זמן. על כל מילה – אם יש לפעמים מילה לא ברורה, לפעמים אנשים מדברים יחד. לוקח זמן לפענח את הדבר הזה.

קורה בוועדות הכנסת שאנשים מדברים יחד...

ואם מדובר בחקיקה, שם המשמעות של המילה גבוהה יותר מדיון שהוא לא בחקיקה, כך שאנחנו נתונים לאילוצים מקצועיים מאוד-מאוד גבוהים. יש פה רשמת, שיכולה להתייחס לזה.

מעבר לזה, יש בקשות לפעמים להקדים פרוטוקול מסוים בגלל אילוצים שונים - לייצר העדפה של פרוטוקולים, לכן לפעמים פרוטוקול מתעכב, בגלל שיש בקשה לפרוטוקול דחוף. כל אלה אילוצים שמאחורי הקלעים לא מוכרים לכם, לכן נראה לכם מוזר – למה זה לוקח כל כך הרבה זמן.

אולי צריך להחיל שקיפות, שנדע מתי זה צפוי להיות מוכן.

לא כל דבר אפשר לשקף. אנחנו שוחחנו על זה. גם בעניין של לצלם – לא תמיד זה מתחת לפנס, המפתח שמחפשים אותו. לפעמים זה במקומות אחרים. הכנסת – אין לי בעיה שיבואו חברים ויכירו את עבודת הפרוטוקוליסטים.

כמה כתבי פרוטוקולים יש בכנסת?

יש 30, ויש חברה שנותנת לנו תמיכה.

30 במשרה מלאה?

כן, ועלו ב-30% דיוני הוועדות בחודשים האחרונים. זה על אותה יחידה.

אז אולי צריך להגדיל את כוח האדם?

אבל צריך לבחון, האם זאת מגמה, האם זה יחזור חזרה לממוצע הרגיל. זמן ההכשרה לוקח הרבה זמן, להפוך לרשם פרלמנטרי.

יש זמנים?

יש לנו מפתח - בין שבוע לשבועיים, אבל אז נכנסים העניין של פרוטוקולים דחופים. כאשר, למשל, רוצים לקדם דיון בוועדה מסוימת, היועץ המשפטי זקוק לפרוטוקול של הישיבה האחרונה. אנחנו נותנים לו עדיפות.

העניין הזה הוא בעל רגישות גדולה. זה לא עניין שולי. אני גם מקבל שאלות מעיתונאים - איפה הפרוטוקול של ועדת הקליטה מלפני שלושה שבועות? הוא לא עלה לאתר. איך זה ייתכן? אני מקבל שאלות כאלה. הרגישות היא גדולה. כולם בודקים אותנו בדבר הזה. אנחנו צריכים להיות מאוד מדויקים.

אבל מי שמבקש הקלטה, יכול לקבל מיידית.

באינטרנט זה קיים. אם תשופר איכות הצילום באינטרנט, ואני יודעת שעובדים על זה- - -

אל"ף, אנחנו עובדים על זה. דבר שני, אני חושב שבסביבות חודש אפריל לא תהיה ועדה אחת שלא תהיה מצולמת. נעביר את כל הוועדות באמצעות ערוץ הכנסת, ואין שום בעיה. אנחנו מתקדמים בצעדי ענק.

באיכות יותר גבוהה?

בהרבה.

באיכות טלוויזיונית מעולה. בכל חדר ועדה – לא רק באולם.

הכול יהיה באינטרנט. אפשר יהיה לצפות.

היום בצילום מלמעלה מאוד קשה לעקוב אחרי הדברים שנאמרו. אם הצילום יהיה איכותי והסאונד, אפשר יהיה לעקוב טוב יותר.

לכן מי שרוצה הקלטה, יכול לפנות למחלקת הפרוטוקולים, ולקבל הקלטה.

עוד דבר שרציתי להציע – יש היום באתר פרטי התקשרות עם כל חבר כנסת – כתובת המייל, פקס, טלפון בלשכה וכו'. מניסיוננו, הרבה פעמים חברי הכנסת משתמשים בתיבות המייל האלה ועונים וכו'. הרבה פעמים לא. אפשר אולי להוסיף פרטי התקשרות לעוזרים פרלמנטריים.

עד איזו רמה?

תיבת המייל של חברי הכנסת היא לרוב מפוצצת, שלא לדבר על התיבות הקוליות בלשכות, שהרבה פעמים כבר אין מקום.

חברי הכנסת צריכים לענות למייל שלהם.

לצערי, הרוב לא עושים את זה.

אם יש משהו שצריך לעסוק בו, זה בזה שעוזרים פרלמנטריים מתחלפים בצורה כל כך דחופה, על כך שלא חלה עליהם תקופת צינון בין זה לבין מעבר לחברות פרטיות שאולי עבדו מולן כעובדים של הכנסת. יש פה המון סוגיות, אבל גם צריך להיזהר. מה שכן, צריך אולי לבצע מעקב. גם פה – התקשורת עושה את זה, האם חברי הכנסת לא עונים לפניות שמגיעות אליהם.

לא כולם.

אל תשכחו שהעומס הוא מאוד גדול.

ודאי, אבל גם אחרי חודשים. זה מה שאנחנו עוסקים ועוסקות בו באופן שבועי כמעט – שליחת מייל.

לפעמים הם מעסיקים מתנדבים.

ברור. אי-אפשר לא להעסיק מתנדבים בעניין הזה, כי יש פה כוח אדם מאוד-מאוד מצומצם. לעבוד בלשכה שיש בה עד לא מזמן שני עוזרים, ועכשיו שלושה, שזה עדיין לא מספיק, כדי לענות על כל הפניות. מניסיון - הפייסבוק שלי הוא פרופיל אישי – לא עברתי לציבורי. הפניות שמגיעות אליי דרך הפייסבוק – כמעט בלתי-אפשרי להספיק לענות לכולם, נוסף על המיילים הלשכתיים ועל כל הדרכים האחרות לפנות אלינו. זו גם שאלה של כוח אדם. אם יהיו יותר אנשים, יהיה יותר קל לענות.

אני חושבת שזה לא רק כוח אדם. עובדה שיש חברי כנסת שמשקיעים בזה המון אנרגיות.

אם יש שאלות שהפנית לחברי כנסת הרבה מאוד פעמים ולא קיבלת עליהם תשובה, תעבירי לוועדה. אנחנו נדאג להעביר לחברי הכנסת שאלה.

יש פה עוד שני דוברים – התנועה לאיכות השלטון והפורום לדמוקרטיה פתוחה. ממש רק שאלות, בבקשה.

עו"ד דניאל דושניצקי מהתנועה לאיכות השלטון. אגיד שאנחנו מברכים על ההתקדמות שחלה. לפעמים היא אטית, כפי שחבר הכנסת חנין אמר.

אנחנו כצרכנים נתקלנו ועדיין נתקלים במגבלות לגישה למידע מסוים. חשוב להשקיע בזה יותר משאבים.

שאלות ספציפיות?

מקרים ספציפיים. ראשית, אי-אפשר לעקוב אחרי הסטטוס של הצעות החוק. זה מאוד חשוב לנו. בעיות של הדפדפן – יש גישה רק מאקספלורר למרבית מהדברים, ביחוד צפייה בשידורים וחיפוש בחקיקה. אי-אפשר לעשות חיפוש בתוך מאגר הפרוטוקולים מעבר לתאריך ושם הוועדה. אי-אפשר, למשל, שמות דוברים ודברים שנאמרו.

השלב השני במאגר החקיקה – אנשים נאלצים לשלם על שירותים כאלה. חבל שהכנסת לא מספקת את השירות הזה.

עדכוני ועדות. יש אפשרות, שוועדות הרי שולחות לחברי כנסת עדכונים של מה קרה, דיונים שעלו בשעה האחרונה ביום האחרון, וזה דברים שביקשנו, וחלק מהוועדות הסכימו, חלקן לא הסכימו. נשמח להיות מחוברים לניוזייטר שכזה או עדכון כזה.

וכמובן, ועדת השרים לענייני חקיקה, שפוגעת.

דבר אחרון.

פורום דמוקרטיה. חלק מהחברים דיברו, אז אקצר. אנחנו פועלים בשנה האחרונה. מונח בפניכם וגם כחומר רקע לדיון המסמך שאנחנו מקדמים, שנוגע גם לוועדת שרים לחקיקה אבל בעיקר-בעיקר לכנסת. נפגשנו גם עם גורמים בכנסת. נפגשנו עם שמוליק. פנינו למזכירת הכנסת. קיבלנו תשובה פורמלית בכתב, שהיתה די יבשה, ואנחנו עדיין מנסים לקדם דברים.

מתוך המסמך שמנו דגש בעבודת הוועדות, כי זה הצומת שבו הציבור נפגש עם נבחרי הציבור. יש לזכור – השקיפות היא כלי, והמטרה, לפחות כשמדובר בכנסת בעינינו, היא שיתוף הציבור.

תתמקד בבקשה בשאלות, כי אנחנו חייבים לסיים.

שיתוף הציבור, כדי שנוכל להשפיע. לכן מתוך המסמך אנחנו רוצים להעלות פה שלוש סוגיות בנושא הוועדות: אחד זה הרישום לוועדות. הוא לא כל כך פשוט. אם אתה לא מוזמן לוועדה, אתה לא יודע למי לפנות. אין קישור שזמין ונגיש לכלל הציבור. יכול להיות שאין חובה או יכולת לאשר לכל מי שרוצה לבוא. אנחנו חושבים שאזרח ואזרחית זכאים להירשם לדיון בצורה קלה דרך קישור בפורטל הוועדה או בסדר-יום הכללי של הוועדות.

שתיים, יש הצעות חוק שנמצאות בהליך חקיקה, ומגיעות לוועדות באיחור רב – לפעמים פחות מ-24 שעות לפני הדיון. אנחנו כארגונים, וגם אזרחים, לא מסוגלים להגיש נייר עמדה או ללמוד אפילו את הצעת החוק, שלא לדבר על זה שהיא כתובה בשפה משפטית ורק משפטנים יכולים להבין מה זה – במקום 2 יבוא 3 בסעיף 359, ויועמ"ש הכנסת הסכים אתנו בעניין הזה, אבל לדעתנו צריך לקבוע בתקנון הכנסת פרק זמן מינימלי שבו תונח הצעת חוק עם התיקונים העדכניים; אחרת הדיון הוא קשה, מורכב, וקשה מאוד לשתף את הציבור ולהשפיע.

דבר נוסף – לגבי ניירות עמדה. אין נוהל אחיד לכל הוועדות. אני למשל, כהסתדרות רפואית, כשאני מגיע לוועדה שאני פחות רגיל לעבוד אתה - לא יודע מה הנוהל, לא יודע מה מקובל, לא יודע אם יעלו את זה לאתר הוועדה או לא. בדוגמה שנתנה חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי אני חושב שהבעיה היתה לא בזה שגוף מסוים שולח נייר עמדה, אלא בזה שזה לא זמין לי ונגיש לי כציבור, או גוף של החברה הציבור לפני הדיון, ואז הדיון הוא עקר. אם אני מגיע וזה מונח על השולחן בזמן הדיון, אתה לא מספיק ללמוד ולקרוא. יש מסמכים מדהימים של הממ"מ, שמונחים רק בשעה שהדיון מתחיל. קשה מאוד להתייחס ולעשות עם זה עבודה רצינית. כך הדיונים לפעמים נראים. אלה שלוש נקודות מתוך מסמך גדול שאנחנו מבקשים להמשיך- - -

תודה. ראינו את המסמך, ודיברנו על חלק מהדברים שכתבתם. אני רק מבקשת, כי רונן צריך לצאת.

מה שהיה פה, בא לפורום כזה מכובד יושב-ראש הכנסת, מזכירת הכנסת, אני, הנהלת הכנסת. כמעט שעה וחצי ישבנו ושמענו אתכם. אני חושב שזה טוב. כל דבר נרשם. אני חושב שיש פה גם דברים בריאים, טובים, אבל תסכימו שהכנסת נראית מבחינת השקיפות טוב מאוד. אני בטוח שיש עוד הרבה מה לעשות ויש עוד הרבה מה לשנות. חברים. כל פורטל, כל דבר גם עולה הרבה מאוד כסף. אל תשכחו. אנחנו חושבים – עוד דבר קטן. אז אנחנו עושים פילוט. מה זה פילוט? שום דבר. אחרי זה יש פיתוח ויש כל הדברים שמסביב. מדובר גם בתקציבים. אני חושב שרק בשנה האחרונה הכנסת הוציאה הרבה מאוד כסף כדי שניראה גם הרבה יותר טוב. גם תראו את כל הציוד שאנחנו הולכים לקנות לכל הועדות. זה הרבה-הרבה כסף. יחד עם זאת, אני שמח שדווקא הכנסת שמה דגש על שקיפות, והכסף הולך לדבר שהוא חשוב לא רק לנו – לציבור כולו.

אז קודם כל, אני רוצה להודות לכל מי שבא ולקח חלק בדיון הזה. אני משוכנע שהדיון היה מאוד חשוב. אני גם מציע פעם בכמה זמן, מהיושבת-ראש, שאני מאוד מעריך אותה כחברת כנסת, ואני בטוח שכל דבר שהיא לוקחת, היא עושה את זה בצורה יסודית, כפי שראיתם גם היום כאן. באמת היה דיון מרתק וטוב. להזמין אותנו מפעם לפעם, אם יש שאלות, אולי יש אי-הבנות. בבקשה. השולחן הוא עגול, הכול נרשם, ואנחנו עומדים לרשותכם. אז תודה רבה.

כדי לסכם, קודם כל, תודה רבה למנכ"ל מנכ"ל הכנסת רונן פלוט, שלא רק שאנחנו מקבלים אצלך אוזן קשבת אלא גם ידיים עובדות, שזה הכי חשוב. עוד לא ראיתי פנייה שלנו, שהתחלנו לנסות ולהתנהל מולכם, שלא נענתה בהקשבה מלאה, בפתיחות, ואנחנו מקווים שכך זה ימשיך. אני מקבלת את הצעתך, שנערוך פה דיונים תקופתיים שלקראתם נכנס עוד שאלות.

אני מבקשת מכולכם – העברתם לנו בכתב ואנחנו גם נאסוף את הרעיונות שעלו פה בעל-פה. נעביר ותם וננהל על זה דיונים מול הכנסת כדי לראות במה אנחנו יכולים להתקדם. כבר בדיון הזה ראינו שבכמה סוגיות קיבלנו הבטחה של יושב-הראש, שתהיה התקדמות. זה מאוד משמח. נעבוד על כל הסוגיות האלה. במקביל גם נתקדם, אני חושבת, לקראת יוזמה של האקתון הכנסת כדי לפתח אפליקציות וטכנולוגיות בתחומים מסוימים שחברי הכנסת והציבור יעלו. אני חושבת ששיתוף הפעולה הזה הוא מבורך, ואני שמחה שקיבלתי את הסכמתכם לעניין הזה. הוועדה תיקח על זה אחריות.

המון-המון תודה. לי הדיון הזה היה תענוג.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00.