הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 56

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום רביעי, י"ח בטבת התשע"ו (30 בדצמבר 2015), שעה 10:00

מפגש עם מנהיגי סטודנטים יהודיים לדיון בנושא: יחסי ישראל תפוצות בעיני סטודנטים יהודיים WUJS - World Union of Jewish Students

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

מייקל אורן

מרדכי יוגב

סופה לנדבר

קסניה סבטלובה

טלי פלוסקוב

יואל רזבוזוב

זאב חנין - המדען הראשי, משרד העלייה והקליטה

איריס הומינר - מנהלת אגף יזמות עסקית, משרד העלייה והקליטה

מירי כהן אדלשטיין - ראש מינהל לסטודנטים עולים, משרד העלייה והקליטה

שירן אסף - יחידת השליחים, מסלול הקמפוסים, הסוכנות היהודית

אורי ליזר - עוזר לראשת המחלקה לפעילות בתפוצות, ההסתדרות הציונית העולמית

גוסטי יהושע ברוורמן - ראש מחלקה לפעילות בתפוצות, ההסתדרות הציונית העולמית

מארק רוזנברג - מנהל מחלקת טרום עליה, ארגון "נפש בנפש"

אלון פרידמן - מנכ"ל הלל ישראל

Polina Shchetinine - הלל מוסקבה

לורן פוריס - מנהלת קשרי כנסת, המרכז הרפורמי לדת ומדינה

חן מוזס - מנהלת קשרי חוץ, התאחדות הסטודנטים בישראל

אלעד זיגלר - המשמר הציוני דמוקרטי

Avrinne Bouasiz - WUJS, צרפת

יונתן חאיק - WUJS, צרפת

Judith Haziot - WUJS, צרפת

Amma Bovelry - WUJS, צרפת

נתנאל כהן סולל - WUJS, צרפת

ליאו ברוש - Outgoing National Social Action Office

רחל דינגמן - board member WUJS

מיכאל גוניקמן - אחראי על יהדות דוברי רוסית בתפוצות, מנהל פרויקטים מיוחדים, WUJS

ולדיסלב נמירובסקי - MASA, WUJS

סטניסלב ברבאנוב - MASA, WUJS

ויקטוריה נמירובסקי - MASA, WUJS

Elmira Tavivierdileva - Board member of WUJS

עופר רוזנבלט - חבר הנהלה, European Union of Jewish Students

בנימין פישר - European Union of Jewish Students

Marko Fomios - נציג, WUJS, סרביה

Anali Gergely - WUJS, הונגריה

Judit Kaszegs - WUJS, הונגריה

Sara Astrolova - WUJS

ג'וליה קרבל - נשיאה, WUJS, הולנד

שושנה מורנדורף - ס. נשיא, WUJS, הולנד

Lexi Kowal - President, WUJS, מערב אוסטרליה

ג'נה ברנסטין - WUJS , ניו זילנד

ראסל לאנגר - מנהל קמפיין, WUJS,, UK-IRE

ג'ושוע נגלי - WUJS, UK-IRE

אייל אהרונוב - WUJS, לוס אנג'לס

ג'ק כץ - WUJS, אוסטרליה

אנטון מלך - President of AUJA of UTS, סידני אוסטרליה

אריאל מקלר-פלד - education officer for AUJS NSW, אוסטרליה

סטיבן הופמן - Australia Union of Jewish Students

אברהם היימן - נשיא, Polish Jewish Youth Organization

Elias Visontay - president of AUJS NSW, אוסטרליה

מיכאל פישר - WUJS, אוסטרליה

איזבלה פולגר - WUJS, אוסטרליה

איריס וייזר - events coordinator of AUJS NSW, אוסטרליה

Michelle Hires - member of the Chilean Jewish Students Federation

דן סמית' - חבר הנהלה, MUJS

סדריק סבן - נשיא, HEC, ישראל

יאיר כץ - South Africa Union of Jewish Students

Dan Hausha - South Africa Union of Jewish Students

סיון אלעד - South Africa Union of Jewish Students

Tylee Fouche - South Africa Union of Jewish Students

גבריאל זולמן - South Africa Union of Jewish Students

אסתר אנדפילד - קינגס קולג', לונדון

זכרי קונפינו - WUJS, אנגליה

ויקטוריה גודיק - WUJS, אוקראינה

גבריאל ניסר - נשיא, WUJS, מקסיקו

שלי אזרד - סגן נשיא, WUJS, מקסיקו

Menon Anbe - Mexican Jewish Youth Federation

נתן פרס - WUJS

ליעד לוי מונסון - WUJS, גרמניה

איזבלה היליג - AUJS

נטלי זוסמן - AUJS

יוסף תרשיש - WUJS

יונה שיפמילר - NGO Monitor

אשלי וורנר - MUJS

בן וולף - International Director

ברנדון רייטר - מנהל קמפיין, AUJS

יצחק הילדסהימר - עיתונאי, פעיל בתפוצות

דמיטרי אברמוביץ





Olef Stardo

דנה גורדון שושני

ס.ל., חבר המתרגמים

מפגש עם מנהיגי סטודנטים יהודיים לדיון בנושא: יחסי ישראל תפוצות בעיני סטודנטים יהודיים WUJS (World Union of Jewish Students

בוקר טוב לכל המשתתפים בישיבה, במיוחד לאורחינו הנכבדים, מנהיגי הסטודנטים היהודיים מ-WUJS, World Union of Jewish Students . אנחנו נדון היום ביחסי ישראל-תפוצות בעניין הסטודנטים היהודים. בישיבה מתקיים תרגום סימולטני מעברית לאנגלית ומאנגלית גם אפשר לעברית. נשמח לשמוע את דעתכם באמצעות כמה מנציגיכם שידברו.

הייתי רוצה לעדכן אתכם שהוועדה בראשותי עוסקת בתחומי עלייה וקליטה, אך לא פחות בענייני התפוצות. במסגרת זו עוסקת הוועדה בעניינים הנוגעים לעם היהודי. הדאגה ליהדות התפוצות ולקשר רציף איתה מאוד חשוב בעיניי. זה נושא שעומד לעיתים קרובות על סדר יומה של הוועדה. אתמול, לדוגמה, קיימנו ישיבה רבת משתתפים בהם ארגונים רבים הפועלים בארץ ובחוץ לארץ כדי לאתר ולהפחית תופעות אנטישמיות שפוגעות בראש ובראשונה ביהודי התפוצות. התייחסנו לאנטישמיות החדשה שמייצגת גם דה לגיטימציה למדינת ישראל.

בנושא הזה עסקנו גם לפני כמה חודשים ואז השתתפו בדיון שגרירי מדינות רבות בעולם המשרתים בישראל אשר במדינות שהם מייצגים מתקיימות תופעות של אנטישמיות ושל דה לגיטימציה. הוועדה קראה אז לשגרירים כנציגי המדינות האלה לפעול כדי להפחית את האנטישמיות ככל הניתן, גם באמצעות חקיקה. באותן מדינות בהן כבר קיימת חקיקה האוסרת על שנאה וגזענות קראה הוועדה להוקיע את התופעה של אנטישמיות ושנאת ישראל באמצעות אכיפת החקיקה.

ידוע לנו שגם במדינות ידידותיות לישראל מתקיימת פעילות כזו, לצערנו גם בקמפוסים באוניברסיטאות רבות. אני אשמח לשמוע עכשיו בדיון מהנציגים, סטודנטים יהודיים בעולם, על מה שתרצו לחלוק עם הוועדה על פעילותכם בקמפוסים ומה שתרצו עוד. אני רואה בכם בעלי פוטנציאל לפיתוח מנהיגי העתיד של קהילות יהודיות בהן אתם חיים ופועלים, או אם תבחרו לעלות לישראל ולהיות חלק פעיל מהמנהיגות כאן בישראל.

חברי הוועדה שנמצאים פה, חברת הכנסת טלי פלוסקוב, חברת הכנסת קסניה סבטלובה, חבר הכנסת מיכאל אורן, חברת הכנסת סופה לנדבר, שרת הקליטה לשעבר.

מי מכם שרוצה לדבר ורוצה להציג אני מבקש להזדהות בשם ואם גם יש לכם תפקיד בארגון, אנחנו נשמח לשמוע לפרוטוקול. קודם כל אם יש מחברי הכנסת מי שרוצה להתייחס קודם, או אתם רוצים קודם לשמוע אותם.

אנחנו רוצים לשמוע אותם, מאוד חשוב.

אייל אהרונוב, שנמצא פה מצד ימין. מימין שלי. אני אוהב את זה.

(תרגום סימולטני מאנגלית): בוקר טוב. תודה שבאתם, חברי הכנסת. כבוד להיות בנוכחותכם וזה חשוב עבורנו בפזורה, בתפוצות, לבוא לכאן. יש פה נציגים מ-20 מדינות. אני יודע שזה לא היה צפוי, אבל אני מודה לדנה על כישורי הארגון שלה ואני מודה לכם שנתתם קצת זמן בשביל זה. אני יודע שזה יום עסוק בכנסת.

השאלה שלי, לכולכם יש ניסיון שחייתם מחוץ לישראל. ד"ר אורן, אני עוקב אחרי הקריירה כבר די הרבה זמן ואני רוצה לשאול, איפה אתה רואה את האתגרים המשמעותיים? אני זוכר שראיתי אותה באוניברסיטת קליפורניה מדבר על נושאים מאוד חשובים, כמו אנטישמיות והבעיה של ה-BDS. איפה אתה רואה את האתגרים הייחודיים? כי אני חושב שאנחנו חייבים להקדים תרופה למכה לגבי אתגרים שעולים בכל מקום ובכל אזור ושעלינו לאמץ באזור שלנו. אנחנו צריכים להכין תקיפות מנע נגד נושאים מסוימים. השאלה הראשונה שלי היא מה אתה חושב הם אותם נושאים חשובים. אני לא הייתי מצפה, לדוגמה ב-UCLA, איפה שאני לומד, יש בעיות רציניות, מה אתה מאמין שהם הנושאים החשובים הקרובים ומה אתה חושב שאנחנו יכולים לעשות מבעוד מועד כדי להניח יסודות, כדי להיאבק בהם?

תודה רבה. אנחנו נשמע מאנלי גרגרלי.

(תרגום סימולטני מאנגלית): תודה רבה, אני תהיתי, אנחנו מגיעים מ-20 מדינות שונות וזה צוין ונאמר, אחת הסיבות שעשינו למעשה את הפגישה הזאת, אנחנו רצינו לחזק את היחסים שיש לכם איתנו, עם מחליטי ההחלטות הישראליים וזהו רחוב דו כיווני, למעשה. ידוע שהרבה מאוד דברים קורים בישראל וזה משפיע על העולם היהודי כמובן, אנחנו מבינים כמובן שיהודים מחוץ לישראל לא יכולים להצביע לממשלה, אבל כמובן ישנן דרכים שניסו לעשות את זה, אבל אמרו אם אין מיסוי אין ייצוג, וזה בהחלט מאוד הגון.

שוב, רק לדעתכם, כאשר אתם עובדים בוועדת התפוצות, כיצד אתם רואים את הקשר הזה מתחזק? אנחנו כאן ואנחנו רוצים לייצג את החוויה שלכם בצורה יותר קונסטרוקטיבית במשך כל השנה. כיצד אתם רואים שיפור של ה - - -

היושב ראש, תבקש מכל אחד להזדהות ולהגיד מאיפה הם.

שלום, שמי אייל ואני במקור מישראל, אבל גרתי בלוס אנג'לס ב-30 השנה האחרונות, אני עובד עם WUJS. הרקע שלי הוא במשפטים, אני עורך דין פעיל, אבל אחת מהשאיפות הגדולות שלי זה כמובן הפעילות היהודית.

אני במקור מהונגריה ואני מסיימת את התפקיד שלי כיושבת ראש.

את עדיין גרה בהונגריה?

לא, אני גרה בתל אביב. יושב ראש של הארגון שלנו חייב לגור בארץ.

הצטרפו אלינו חבר הכנסת יואל רזבוזוב וחבר הכנסת מוטי יוגב.

אנחנו נשמע עוד נציג, ראסל לנגר. אני מתנצל על השיבוש של השמות שלכם.

(תרגום חופשי מאנגלית): קוראים לי ראסל ואני מייצג של הסטודנטים בבריטניה ובאירלנד. אני רק רוצה לומר שהתפקיד שלי בארגון שלנו, אני אחראי על העבודה של UJS ועל העבודה בבריטניה. זה מכסה הרבה מאוד תחומים, כגון ביטויים של שנאה ואנטישמיות בקמפוסים ודה לגיטימציה של ישראל בקמפוסים. הייתי אומר שהשנה האחרונה בהחלט ניתן לסכם בכך ש-BDS הופך להיות לדבר החשוב ביותר, בעיקר אחרי 'עופרת יצוקה'. אנחנו רואים יותר ויותר במשך שנתיים את הפעילות של BDS בקמפוסים. למרות זאת אנחנו ראינו כבר ב-15 קמפוסים שזה עדיין מיעוט של הקמפוסים בבריטניה ובמרבית המקומות עדיין יש חוויה יהודית טובה בקמפוסים, למרות כמובן העלייה של ה-BDS בקמפוסים הבריטיים.

לאחר שאני אומר זאת, במהלך הסמסטר האחרון, אנחנו גם ראינו את זה בשני קמפוסים, בשני הקמפוסים האלה, התופעה הזאת התחילה בשנה האחרונה, BDS לא היה דבר חשוב מאוד ולמעשה בסמסטר האחרון אנחנו ראינו הרבה יותר ביטויים שליליים וזה קרה במשך שלושה החודשים האחרונים, דה לגיטימציה, ניסיונות לעשות דה לגיטימציה לכל האינתיפאדה, התנגדות לגיטימית.

אני רק רוצה לשאול אתכם שאלה, מרביתכם יודעים שלמשל יש מדיניות של BDS שכמעט עברה אישור בבריטניה וגם שנים אנחנו מדברים, אותי זה מאוד מטריד כמובן, בשיחות האלה, גם בארצות הברית, וכמו שאני אומר, אתם לא האו"ם, אף אחד לא מקשיב לכם, אבל אלה שתומכים ב-BDS הם לא עושים שינוי גדול כמובן, אבל הרעיון הזה עף מהחלון כאשר - - - אני מבין את התפיסה הפוליטית הישראלית, אתם צריכים לשים לב לזה ולהתייחס לזה ברצינות, גם ל-BDS, אבל האנשים האלה רואים את זה כניצחון, עצם העובדה שראש הממשלה מכנס מסיבת עיתונאים יום למחרת על מנת לדבר על כך שבארצות הברית - - - זה נותן פלטפורמה בינלאומית ל-BDS. השאלה שלי כיצד אתם רואים את ההתייחסות לדה לגיטימיזציה של ישראל בעולם מבלי לתת לזה פלטפורמה יציבה, שהאנשים האלה רואים את זה כניצחון. זה שראש הממשלה הישראלי מדבר על זה, זה נותן להם את הפלטפורמה והלגיטימציה.

יש לנו עוד נציג ואז אנחנו, חברי הכנסת, נשיב לשאלות האלה וגם נתייחס למה שנאמר עד עכשיו. בנימין פישר.

שלום וברכה, תודה רבה לכם על ההזמנה, כבוד חברי הכנסת. אני אדבר באנגלית.

קוראים לי בני פישר ואני הנשיא של איגוד הסטודנטים. אני מגרמניה ואני כרגע נשיא של ארגון הסטודנטים בבריסל לפני כחצי שנה, כשהתחילה הקדנציה שלהם, היו למעשה כמה חוויות שקשורות לוועדה כנגד אנטישמיות, טענות מחאה של המשלחת הישראלית לבריסל ואנחנו מאוד שמחנו כמובן. הרבה פעמים קורה שיחד עם קבוצות אקטיביסטים ויהודים אחרים אנחנו מקיימים דיונים כנגד אנטישמיות. הארגון הישראלי מתערב ולוקח בזה חלק וכשזה קורה אנחנו מאבדים את האמינות כי אז אנחנו נראים כשליחים של ישראל ולא כשליחים של המיעוט היהודי באירופה.

השאלה שלי כיצד אתם רואים את העמדה הישראלית, בפומבי או באמצעות המשלחות וכל מה שקשור למאבק באנטישמיות באירופה ובכל העולם.

תודה רבה. אנחנו חייבים לסיים את הדיון ב-11:00, כי אנחנו מתחילים את המליאה ב-11:00 ולכן אני רוצה התייחסות של חברי הכנסת לשאלות שעלו. אני מפנה את זה לחבר הכנסת מייקל אורן.

תודה, כבוד היושב ראש. בוקר טוב לכולם. כבוד להיות איתכם. זה נשמע קצת מפחיד, אבל יש לי קשר בן כ-40 שנה עם WUJS והערכתי כלפי הארגון היא עמוקה ואפילו רגשית מאוד. כבר יותר מ-90 שנה WUJS פועל לאחד סטודנטים יהודים מכל רחבי העולם, בתמיכתם בין היתר של חיים וייצמן, של אלברט איינשטיין, דמויות בעלות שם בינלאומי, ועד היום הזה. עצם העובדה שבאתם מ-20 מדינות לפה זה דבר מאוד מאוד משמעותי ובעל חשיבות רבה מאוד למדינת ישראל.

שאלתם פה שאלות, אולי הייתי אומר השאלות העיקריות שמעסיקות גם אותנו בתוך הכנסת. אני אתייחס לא בסדר שהשאלות נשאלו. בני, הסיפור של האנטישמיות באירופה הוא עניין בעל חשיבות אסטרטגית למדינת ישראל. היום אני, ביחד עם חבריי לכנסת, נלחמים נגד המהלך של האיחוד האירופי לסמן מוצרים יהודיים מיהודה ושומרון ומרמת הגולן, כשאנחנו מתייחסים למהלך הזה כמהלך אנטישמי, משום שהוא מפריד בין הסכסוך שיש לנו עם הפלסטינים ובין עוד 200 סכסוכי גבול שיש ברחבי העולם ואירופה איננה מסמנת מוצרים של טיבט ולא של קפריסין, תחת הכיבוש הטורקי, רק מוצרים יהודיים. הקו המפריד בין אנטישמיות באירופה ובין פעילות אנטי ישראלית באירופה הולך ומיטשטש. זה נכון גם בקמפוסים.

אייל, ב-UCLA דווקא, בבחירות לוועד הסטודנטים שם, הייתה מועמדת שרצתה להיבחר כנשיאת התאחדות הסטודנטים והצביעו נגדה לא בגלל שהיא הייתה פרו ישראלית, רק בגלל היותה יהודית, משום שגם כאן, בקמפוסים האמריקאים, הקו בין אנטישמיות ואנטי ציונות הולך ומיטשטש כל הזמן.

נשאלה פה שאלה מאוד קשה, האם מדינת ישראל חייבת להתייחס ל-BDS, ועוד בפומבי, ועוד באמירותיו של ראש הממשלה, שמציג את BDS כסכנה, האם זה דווקא פועל לחזק את ה-BDS. אני הגעתי למסקנה, עוד בזמן כהונתי כשגריר בוושינגטון, שאסור לנו להתעלם מה-BDS ואנחנו חייבים להציף את המודעות לגבי הסכנה שכן נשקפת מ-BDS משום ש-BDS הוא ארגון ממומן היטב, מכוון היטב, פועל לא לפי פתרון של שתי מדינות יותר טוב, הוא פועל פשוט לפרק את המדינה. הוא פועל לא רק בקמפוסים, כאשר גילויי הפעילות של BDS הם לא נעימים, ואני לא מזלזל באי הנעימות הזאת, אבל BDS גם פועל לנתק את הקשר בין ישראל ובין מוסדות פיננסיים חיוניים לנו, למשק הישראלי, בזירה האירופאית, לגזול מאיתנו זכות להגנה עצמית בזמן מלחמה, להפסיק אספקת כלי נשק חיוניים לצה"ל. לכן הגעתי למסקנה שמחובתנו כן, על אף הסכנה שאנחנו מעניקים איזה שהוא ניצחון ל-BDS בזה שאנחנו מצביעים עליו, זו גם חובתנו להילחם ולהילחם בפומבי. בציבור הישראלי לאחרונה BDS שם לעצמו שתי מטרות, שממילא הציפו את תודעת הציבור ל-BDS, הם פעלו נגד כדורגל ונגד טלפונים, אז כולם עכשיו מכירים את BDS.

חשוב לנו, ומעבר לזה חיוני לנו שהתאחדות הסטודנטים, WUJS, בעולם, תתאחד סביב הנושא הזה. האוהל של פעילות פרו ישראלית בקמפוס, אוהל רחב מאוד ואנחנו צריכים לדאוג לכך שהיריעות והיתדות של האוהל הזה יהיו כמה שיותר רחבים. אבל אפשר להתאחד תמיד סביב שתי מטרות, אחת, שלישראל יש זכות להגן על עצמה. אנחנו ניצבים מול סכנות אמיתיות של הטרור ואנחנו רואים גילויי טרור מדי יום פה. ושנית, יש לנו זכות קיום כמדינה יהודית עצמאית דמוקרטית ריבונית, וזה מה שמאחד את כולנו וזה מה שמאחד את WUJS יותר מ-90 שנה.

אז קודם כל אני חוזר ואומר, במידה שאנחנו יכולים לדבר בשם המדינה, תודה רבה לכם. אתם רואים סביב השולחן אנשים שעלו מכל מיני ארצות בעולם, וגם לעודד אתכם להצטרף אלינו כאזרחי ישראל ויום אחד כחברי כנסת. תודה רבה.

תודה רבה, חבר הכנסת מייקל אורן. חברת הכנסת קסניה סבטלובה.

חברים יקרים, אני פוגשת אתכם כבר פעם שנייה בבוקר הזה, שזה נעים לי במיוחד. הייתה לי הזכות הזאת. אני רוצה בקצרה, בגלל שכבר דיברנו והשמעתי כמה מהדעות שלי, אבל לא דיברנו על ה-BDS ולא דיברנו על המאבק שאתם מנהלים.

קודם כל אני רוצה להגיד לכם כל הכבוד ואני רוצה להגיד לכם בהצלחה, כי אתם נלחמים בתופעה שהיא עתיקה כמו העולם עצמו. זה לא משהו חדש. קוראים לזה בכל מיני שמות עכשיו, עכשיו זה BDS ולפני כן זה היה משהו אחר, אבל זה נטוע מאוד מאוד עמוק, לצערנו. בגלל זה כל פעם שאני מדברת על המאבק ב-BDS אני אומרת שאנחנו נלחמים באנטישמיות, כמו שאמר מייקל, והמאבק הזה הוא לא פשוט, הוא מעולם לא היה פשוט לבני עמנו.

האמת, אני לא יודעת אם אפשר לנצח את התופעה. אפשר לנסות למגר אותה, אפשר לנסות לצמצם אותה, אפשר לשים את העמדה הלעומתית. פה אני לא נותנת לכם טיפים, אתם יודעים יותר טוב ממני, כי אתם מתמודדים עם זה בקמפוסים שלכם ולא אני, אבל מה שנדמה לי בעצם, מה שאני תמיד עשיתי, כי אני הרציתי בעשרות אם לא מאות אוניברסיטאות ברחבי העולם ובהרבה מאוד מקומות, כששמעו שאני באה מישראל, ולא משנה מה דעותיי, ואני באה מהקצה השמאלי של המפה, לא הכי שמאלי, אבל כן בהחלט בשמאל, הביאו לי כמה שורות של סטודנטים פלסטינים, עם כאפיות וכל הדברים והשלטים והם ניסו לחבל בהרצאות שלו. קודם כל לא נפגשתי בתופעה שהשתיקו אותי לגמרי, זה לא קרה, אצלי זה לא קרה לפחות, אבל מה שבאמת ניסיתי להבהיר להם תמיד, זה אולי טיפ אחד שיכול לשפר במשהו את המאבק שלכם, לנסות להסביר שישראל איננה מקשה אחת, בישראל יש הרבה דעות, יש פלורליזם, וזו המהות של הדמוקרטיה. ישראל נמצאת במצב של סכסוך, אף אחד לא מכחיש את זה, אבל הסכסוך הוא דו צדדי, אין מדינה שמנהלת סכסוך לבדה, עם עצמה.

נכון שיש לנו הרבה מאוד חילוקי דעות פה בארץ, אני הבאתי את הדעה שלי ומייקל חושב על זה בצורה קצת שונה, איך אפשר לפתור ואיך אפשר לעשות, אבל בסופו של דבר יש לנו חברה פלורליסטית שאנחנו גאים בה וכשאנחנו נלחמים נגד תופעות מכוערות כמו BDS זה לא אומר שאנחנו צריכים להניח את הדעה האישית שלנו לגבי מה שצריך לקרות במדינה הזאת הצידה ולהגיד אוקיי, אנחנו עכשיו מוותרים על הייחודיות שלנו, על הדעה שלנו, כי אחרת אנחנו לא נוכל להילחם ב-BDS, אם לא נתיישר עם הקו, נגיד של ראש הממשלה ושל הממשלה הנוכחית אז אנחנו לא יכולים להילחם ב-BDS. אנשים שחושבים ככה, בסופו של דבר נפלטים מהמאבק הזה ומנסים להסתיר ומנסים איכשהו לעמוד בצד, כי הם אומרים אוקיי, יש פה את העמדה של ישראל הרשמית ויש פה את העמדה של ה-BDS ואיפה אני מוצא את עצמי.

אז אני אומרת שיש מקום לכולם, כי יש דברים שאנחנו מאוחדים לגביהם. אנחנו יודעים שיש לנו סכסוך, אנחנו יודעים שיש לפתור אותו. כיצד לפתור אותו, כאן אנחנו חלוקים. בעצם מה שמתרחש בכנסת ישראל כמעט מדי יום זה מאבק ביחד לנסות להגיע לאיזה שהוא פתרון שירצה את כל הצדדים וזה לא פשוט. יש לכם את הדוגמה הקונקרטית של צפון אירלנד, ששם הסכמים, הסכם אחרי הסכם נפלו, התרסקו, לא הצליחו, עד שפתאום משהו הצליח ב- good Friday ב-98'. אנחנו שונים, צפון אירלנד זה שם, הלוואי שהיו לנו שכנים כמו צפון אירלנד, אנחנו לא במצב הזה לצערנו, אבל אנחנו כן יכולים לשאוב מהמאבק העיקש הזה למען הסדר, למען פתרון.

יש חלק מהאנשים שלעולם לא תוכלו לשכנע, אני יודעת את זה לבד. אני עושה את זה מדי יום בפייסבוק וזה לא הצלחה גדולה בינתיים. יש אנשים שהם אנטישמיים והם פשוט באים כדי להגיד 'טוב, אתם לא בסדר וזהו זה'. כן? כאילו אין להם עוד דעה, הם לא יכולים לשנות את דעתם, אבל רוב האנשים אינם כאלה וזה המזל שלנו. אני אומרת כמו במרקטינג, לסווג קבוצות, להתלבש על אלה שאתם חושבים שאפשר לעשות איתם ברית, שאפשר לעשות איתם גשר, אפשר לעשות איתם הידברות, וכן להיאבק בכל הכוח נגד כאלה ששוללים את עצם קיומנו על הארץ הזאת. תודה.

תודה רבה. הדוברים הבאים, הזמן שלנו רץ, לכן מאוד חשוב לקצר. חברת הכנסת טלי פלוסקוב, בבקשה.

אני אעשה את זה בקצרה, אדוני היושב ראש. קודם כל כמובן אני רוצה לברך את הקבוצה הגדולה של האנשים שנמצאים כאן. אני יודעת שיש לנו פגישה בהמשך ואנחנו נדבר, לכן אני אדבר עכשיו בקצרה.

לפני חודש אני הייתי בגרמניה, במשלחת הממלכתית של יושב ראש הכנסת ונפגשנו עם חברי הבונדסטג והעלינו שם את הסוגיה של חרם וסימון המוצרים. הם ניסו להסביר לנו שסימון המוצרים לא בהכרח עובד לרעתנו. הם אומרים 'להיפך, אפשר לחשוב על כך שהמוצרים שרשום עליהם made in Israel, זה משהו טוב, שזה המוצרים האיכותיים ביותר בעולם'. הסתכלנו עליו והתחלנו לצחוק, מה אתה מספר לנו. רבותיי, כולנו יודעים על מה מדובר, ובוודאי ובוודאי שהנושא של חרם וסימון מוצרים לא מקובל עלינו ולכן מה שאני עושה ומנסה לעשות במפגשים האלה זה דבר אחר, אנחנו צריכים את כל העולם, אתכם כשותפים שלנו להסביר לעולם מה זה מדינת ישראל.

דיברו פה על כמה דברים ותאמינו לי, אני הגעתי לישראל לפני 25 שנה, וחבריי גם, ראיתם פה לא מעט אנשים. זה שבמדינה הזאת עולה חדש שהגיע למדינה הזאת עם 10 דולר בכיס לפני 25 שנה והיום הוא חבר כנסת, ואני הייתי גם ראש עיר במדינה הזאת, אני לא מכירה הרבה מדינות שנותנות הזדמנויות כאלה לאנשים שמגיעים לכאן. לכן אני אומרת שזו מדינה מיוחדת וכולם צריכים לדעת על כך ויש לנו במה להיות גאים.

המשך על המדינה אני כבר אספר לכם בפגישה קצת יותר מצומצמת. תודה, אדוני היושב ראש. אני פשוט רוצה לתת עוד זמן לאנשים לדבר, לכן קיצרתי בדבריי.

ממש עשית טוב. תודה רבה לך. חבר הכנסת מוטי יוגב.

אולי יש עוד מישהו מהסטודנטים או הסטודנטיות שרוצה לדבר קודם?

מהסטודנטים, אני חושב שכולם דיברו.

(תרגום חופשי מאנגלית): קוראים לי סדריק סבן, אני מצרפת. דבר ראשון תודה לכולכם שנתתם לנו את ההזדמנות הזו לדבר איתכם ישירות, זו חוויה מדהימה בשבילה. השאלה שלי ושל המשלחת הצרפתית היא שהיום נהיה קשה יותר ויותר להגן על ישראל נגד ההצלחות של ה-BDS. אני הבנתי משהו בקמפוס שלי, שהתעמתות איתם אף פעם לא שכנעה אף אחד. למה שלא נשנה את האסטרטגיה שלנו? למה שלא נשנה את האסטרטגיה שלנו לגמרי? במקום להיות בצד של הגנה, שלהגיד 'לא, ישראל לא מדינת אפרטהייד', למה שלא נחלוק את הדברים שאנשים כולם מקנאים בישראל לגביהם, תעשיית ההיי טק וכו'? למה שלא נשנה את התכנית לגמרי?

לדוגמה מדינות המפרץ עשו בדיוק את אותו דבר, הם פרסמו את האקסטרווגנטיות שלהם, את החנויות האדירות, ואף אחד לא מדבר על עבדות וכל מה שקורה שם. אז למה שלא נשנה את האסטרטגיה שלנו? למה שלא נגיב להם עם אינטל והזדמנויות רפואיות במקום להיות בצד של ההגנה, כי זה לא שכנע אף אחד אף פעם.

תודה רבה. חבר הכנסת מוטי יוגב.

בוקר טוב, ברשות היושב ראש ותודה רבה לכל מי שארגן את הפגישה, אבל קודם כל לכם, שבאתם לישראל, לכנסת, לוועדת העלייה והקליטה וזה באמת מרשים מאוד. כפי שאמרו כבר חבריי לפני כן, נציגים של 20 מדינות ושאפו גם לארגון, שאני לא מכיר, ולכל הארגונים שסייעו לזה. ישראל זה פשוט הבית שלכם. בין אם תחליטו לעלות ובין אם לא, ישראל זה הבית בהגדרה של כל יהודי העולם.

תופעת ה-BDS כמו כל החרמות וההשמצות, היום היא נקראת כך, הדה לגיטימציה, אבל היא לאורך כל הדורות, לצערנו. האנטישמיות ליוותה אותנו כמו אתגר לאורך כל הדורות, שאם הוא לא היה יכול להיות שהיינו נרדמים ונטמעים ומתבוללים, וכשהוא בא נגדנו אז אנחנו מזה גם יודעים מי אנחנו ויודעים גם להתגונן ולקיים את קיומנו.

אני חושב שהתשובה הבסיסית לעניין היא ככל שישראל תהיה משגשגת יותר וחזקה יותר, לא במובן הכוחני, אלא במובן של הערכים, של הרוח, של האמת הפנימית - - - פעם שמעתי שאין כנס רפואי בעולם שלא שואלים מה אומרת היהדות מבחינה מוסרית, מבחינה אתית, בבריטניה או בכל מקום אחר. אז ככל שישראל תהיה משגשגת יותר מבחינה ערכית זאת אולי התשובה הגדולה ביותר לאנטישמיות.

אני חושב שכל הכבוד למאבק שאתם מובילים באוניברסיטאות, זה הרבה פחות פשוט מאשר להתמודד אפילו פה. ההסברה והדאגה למדינת ישראל, אני מסכים שלא תמיד הכול אפשר, קשה לחנך מבוגרים ותפיסות עולם שקיבלו כבר מרגע שינקו חלב מאימם ואנחנו יודעים היום פה, למשל, שהילד הערבי, יש לי בן פה בירושלים, שעובד עם חבורות נוער בסיכון, גם עם חבורות נוער ערבי, הם מקבלים בטלפון רק את התמונה שהשוטר הרג ערבים, או שהאזרח הרג ערבי. הם לא מקבלים את החלק לפני שהערבי ניסה לדקור יהודי או דרס יהודי ואז תמונת העולם שלהם מעוותת, פשוט כך. הוא מדריך את החבורות הללו והוא מתמודד עם זה עם סיפורים מעניינים ביותר, כולל במקומות היותר קשים, מחנה פליטים שועפט. הוא מתמודד בחודשיים-שלושה האחרונים עם - - - והם זקוקים לו, והם נאמנים כי הוא נותן את כל נפשו עליהם. פשוט דברים מאוד מעניינים בקונטרסט של מי שמגדל את אנשיו לחיים, ועם ישראל מגדל לחיים, לנו וגם לערבים שסביבנו, והצד שמנגד מקדש מוות.

זו נקודה שגם באירופה מרגישים אותה, שאנשים רוצים לחיות, עם ישראל רוצה לחיות עם ערכים של טוב ובאירופה רוצים פשוט לחיות. ויש מנגד, לצערי, אני לא אומר את זה באופן גזעני, אידיאולוגיות, לא כולן, שמקדשות מוות, שרוצות לכפות על האחר, אם הוא לא חושב כמוני אז הוא בר הריגה, דאעש וכל מיני תופעות כאלה.

אני רוצה לקצר את דבריי, אני חושב שמדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית, גם מדינה של העם היהודי, אבל גם, וזה עוד נימוק, הערבים שחיים בישראל, בגליל ובגולן, בכל מקום, ביפו ובחיפה וגם ביהודה ושומרון, חיים פה יותר טוב מבכל מדינה ערבית שכנה, מבכל המזרח התיכון. יש להם חשמל שבעה ימים בשבוע, יש שירותי בריאות, יש מרקם חיים. ישראל אחראית לזה, היא חשה אחריות, לא רק לביטחון אלא גם למצב ההומניטארי של ערבים בכל ישראל, בוודאי כאזרחים, גם ביהודה ושומרון, גם אם הם לא בהכרח אזרחים, כך שאפרטהייד רחוק מזה.

בוודאי שאמרו פה להאדיר את ישראל ביצוא. סיפר ראש הממשלה, כשחזר מצרפת מכנס על האקלים, ש-50 מדינות רצו לדבר איתו, על סייבר ועל ביטחון ועל חקלאות ועל רפואה. בוודאי שישראל צריכה לעסוק בזה אולי יותר, וגם נמצאת ותמיד נכון לעשות יותר.

כל מה שנותר לי זה להגיד לכם תודה ויישר כוח וכולנו שותפים ביחד, בין מבפנים ובין מבחוץ, להמשך בניינה ושגשוגה של מדינת ישראל. טוב פה יותר מהרבה מקומות בעולם. בין אם תחליטו לבקר ולהיות שגרירים בחוץ ובין אם תחליטו בשלב מסוים לבוא לפה, ברוכים הבאים ותמשיכו לעשות חיל ובהצלחה לכם ולעם ישראל.

תודה רבה. חבר הכנסת מייקל אורן רוצה לענות לשאלתך, להוסיף.

אני רוצה לתת לכם, סדריק, כמה תשובות יותר מפורטות לגבי העשייה בקמפוסים. אני חושב שאני מאוד פעיל בזה ובשבוע הבא יש לנו כנס על הנושא של BDS פה בכנסת.

העניין של מיתוג. בשנים האחרונות, בערך בשש השנים האחרונות, המדינה השקיעה לא מעט כסף בניסיון למתג את המדינה בצורה אחרת, כמו שאתה תיארת. לצערי, אני חייב לדווח שההצלחה הייתה מוגבלת ביותר. הגענו למסקנה שכן כדאי להבליט את כל ההישגים של המדינה בתחומי ההיי טק, start up nation, כפי שאתה יודע, ובסופו של יום אין לנו ברירה אלא להיכנס לתעלות של הסכסוך, של היחסים שלנו עם הפלסטינים והעולם הערבי, הנושא של האפרטהייד. צריך פשוט להיכנס, מה שנקרא ליצור מגע עם האויב ואין לברוח מזה. צריך להמשיך להבליט את ההישגים, כמו שחבר הכנסת יוגב אמר, בכל התחומים החיוניים לאנושות, אבל בלית בררה, ואני חייב להגיד לכם שגם כמי שנלחם הרבה פעמים בקמפוסים, שאין תחליף לידע. צריך להכיר את ההיסטוריה, להכיר את הנרטיב, לא רק שלנו, גם שלהם, להכיר את הנרטיב שלהם יותר טוב. לו היה לי זמן הייתי יכול לתת לכם איזה חצי שעה שתדעו איך להילחם בקמפוסים.

מה שהכי חשוב, אני חושב שהוזכר פה על ידי קסניה, ליצור בריתות עם ארגונים אחרים, לא יהודיים, להרחיב, כמו שאמרתי, את האוהל של הפעילות הפרו ישראלית, כמה שיותר הידברות, גם עם אלה שלא מסכימים איתך או איתנו. זה לא תמיד קל, אבל מאוד חיוני לנו. ולהכיר בעובדה, ואני חוזר ומדגיש את מה שאמרתי קודם, שהיום למעשה אין הבדל בין פעילות אנטי ישראלית, לא רק בקמפוסים, גם במוסדות בינלאומיים, בעיקר באירופה המערבית, ובין אנטישמיות. אנחנו יודעים שמה שמתחיל כפעילות אנטי ישראלית מסתיימת בסופו של דבר כפעילות אנטי יהודית.

לכן אנחנו כולנו ביחד, אני וחבריי וחברותיי בכנסת, אנחנו עומדים ברשותכם, אנחנו עובדים בשבילכם. אני יכול לדבר רק בשמי, שבלשכה שלי הדלת פתוחה למשלחות ואנחנו תמיד מוצאים זמן לדבר איתכם, אם במסגרת של WUJS או ארגונים חשובים אחרים. לכן תודה.

תודה רבה. שירן אסף, רכזת פרויקט עמיתי ישראל.

שלום. שמי שירן, אני עובדת בסוכנות היהודית, כחלק מהצוות שמנהל את משלחת הסוכנות לקמפוסים. יש לנו כיום 80 נציגים ברחבי העולם, מרביתם בצפון אמריקה, קנדה וארצות הברית והיה לי חשוב בעיקר להציג בפניכם את העבודה שאנחנו עושים, כי אני מאמינה שזה הפורום הכי חשוב לחשוף בו את הפרויקט המאוד חשוב שלנו.

אנחנו שולחים לחו"ל שליחים אחרי תואר ראשון לעבוד עם סטודנטים יהודים בקמפוס תחת ארגון הלל אינטרנשיונל. מה שהשליחים שלנו עושים זה בעיקר עבודה חינוכית של קירוב הסטודנטים היהודים לישראל בכל מיני פרמטרים ובין היתר לצערנו הם גם עוסקים בפעילות ה-BDS בשטח, הם מנחים את הסטודנטים, הם עובדים איתם ואנחנו בסוכנות עובדים מאוד מאוד קשה על התחום הזה, על קידום הקשר בין הסטודנטים, ביניכם, לבין ישראל וגם על מאבק באנטישמיות וב-BDS. וזהו.

היה חשוב לי שתכירו את העבודה החשובה שלנו וגם אנחנו פה לרשותכם ושואפים תמיד להרחיב את שיתופי הפעולה שלנו ולשלוח כמה שיותר נציגות ונציגים לשטח. תודה רבה.

תודה רבה. אני נותן עכשיו לארגון הלל בישראל, אלון פרידמן.

תודה רבה. בוקר טוב. אני באמת אנסה לתמצת את הדברים בקצרה, אני חושב שבין ארגון WUJS העולמי, שאני מכיר שנים רבות ומכבד וגם היה לי הכבוד לנהל את מכון WUJS בערד לפני מספר שנים ובין הלל, אני חושב ששני הארגונים היהודיים הגדולים האלה מכסים למעשה את כלל היבשות. הפעילות של הלל מתמקדת בעיקר בישראל ובארצות הברית, באמריקה הלטינית וברית המועצות לשעבר, WUJS עובדים חזק מאוד באירופה, באוסטרליה, בדרום אפריקה ובמקומות אחרים. יש גם מקומות של חפיפה ואני חושב שבין שני הארגונים האלה הכיסוי הוא יפה.

אתם כמובן נהדרים, אני תמיד מתרגש, אל"ף, כשהאולם הזה מתמלא, וזה לא תמיד קורה, ובי"ת, כאשר מדובר בסטודנטים שבחרו כבר ומזוהים ומגיעים לארץ והארגון שמנהל את הקונגרס השנתי שלו כל שנה בישראל ושהיושב ראש העולמי שלו חייב לעבור ולגור בישראל. הדברים האלה אומרים עליכם הכול. אתם לא הבעיה שלנו, הבעיה שלנו היא החברים שלכם בקמפוסים ואני חושב שהעזרה שמדינת ישראל צריכה מכם היא הדבר היחידי שמדינת ישראל לא יכולה לעשות בעצמה. כאשר אתם מגנים על ישראל בקמפוסים מאשימים אתכם בזה שאתם סוכנים של מדינה אחרת, כאשר אתם בוחרים לא להגן על ישראל בקמפוסים אצבעות מאשימות מופנות אליכם מההורים שלכם, אפילו מהאנטי ישראלים בקמפוס שגם ככה מזהים אתכם כפרו ישראלים בהיותכם יהודים, ולכן אתם בעצם נמצאים בין הפטיש לסדן. אבל כמו שאמרתי, אתם כבר עשיתם את הבחירה החשובה ועל כך, אני חושב שכולם מצדיעים לכם.

מה שאנחנו מנסים להבין, ואנחנו רואים את זה בעיקר בקמפוסים בצפון אמריקה, אני מניח שעניינים דומים קורים במקומות אחרים, זה איך אנחנו בעצם מוצאים את הצעירים שהם אדישים ואיך אנחנו מצליחים להנחיל בקרבם את התובנה הזאת, שחבר הכנסת אורן הזכיר אותה ואני רוצה להדגיש אותה פעם נוספת, את העובדה הפשוטה שלישראל יש זכות לגיטימית להתקיים כמדינה יהודית במקום שבו היא נמצאת היום, give or take a few kilometers in a border,, לא ניכנס לדיון הזה כרגע, אבל ברגע שהקונספט הזה יהיה נקודת המוצא שממנה יוצאים הסטודנטים לדיון אז אפשר לבקר את ישראל ולשבח אותה, לכבס כביסה מלוכלכת בתוך הבית, או מחוצה לו, אבל עד שלא תהיה את התובנה הזאת שלישראל יש זכות לגיטימית להתקיים כמדינה יהודית דמוקרטית במקום שבו היא נמצאת היום לא נוכל לנהל את הדיון ולא נוכל לגייס אף אחד לתמיכתנו. בהנחלת התובנה הזאת אנחנו כמובן צריכים הכי הרבה את העזרה שלכם.

תודה רבה. ראש מחלקה בהסתדרות הציונית העולמית, גב' גוסטי ברוורמן.

בוקר טוב. המחלקה לפעילות בתפוצות מתעסקת בעיקר עם נושא של סטודנטים ברחבי העולם. מאוד התחברתי למה שאתה אמרת. אני חושבת שמה שמאוד ברור היום, כשאנחנו מסתובבים בעולם, שלהיות יהודי זה קשה, להיות ציוני זה קשה יותר. לפני שבועיים במונטיווידיאו מישהו אמר לי, 'תשמעו, מבחינתי כשאני הולך היום לקמפוס להגיד שאני ציוני זה עומד בסתירה לעובדת היותי אורוגוואי גאה', איכשהו זה נחשב לבגידה. לכן אני חושבת שהמשימה היא משימה לא איתכם. אתם, כמו שאלון אמר, בחרתם, המשימה שלנו היא גם לא העניין של רק ההסברה, המשימה שלנו זה לחבר יותר צעירים יהודיים בכלל לזהות היהודית שלהם ולקשר עם מדינת ישראל. זה האתגר הגדול. זה לא ה-BDS תכלית הכול.

אתם יודעים מה, זה סיפור מאוד מאוד קשה, אני מאוד מוטרדת מההתרחקות ההולכת וגוברת של צעירים יהודיים מהמקורות שלהם ובוודאי מאיזה שהוא קשר למדינת ישראל. לכן אני חושבת, ופה הפנייה אליכם, ותודה לאלה שנשארו מחברי הכנסת, כי בעיניי ועדה הולכת לשני הכיוונים וחשוב שחברי הכנסת נמצאים, האתגר הוא לאגם משאבים. אנחנו כמוסדות לאומיים, ההסתדרות הציונית, הסוכנות היהודית, קק"ל וקרן היסוד, כל אחד מאיתנו עושה משהו, מדינת ישראל עושה משהו, אני לא חושבת שבעת הזאת יש התארגנות אמיתית חירום כדי לסייע להם להצליח במשימה הזאת, כדי להצליח להביא יותר חבר'ה צעירים בכלל להבנה למה מדינת ישראל היא חשובה והיא נכס ולא נטל. וזה האתגר שאני מציבה בפניכם.

תודה רבה לך. אתמול קיימנו דיון פה עם כל הארגונים, נציגי משרדי הממשלה, וסיכמנו וקראנו לאגם את כל הכוחות, לאחד את כל הכוחות וגם משאבים בעניין הזה.

נציג משרד הקליטה, המדען הראשי, ד"ר זאב חנין. בבקשה, כמה מילים.

שלום לכולם. בוקר טוב לכולם, זה עונג להיות איתכם. אני אדבר בעברית, מספר משפטים. קודם כל הייתי רוצה באמת להתייחס למשפט של מר פישר, שבעיניי זה מאוד מאוד חשוב. האמת היא שבסיטואציה הנוכחית העולם האיסלמי הערבי רואה את המאבק נגד ישראל כפרויקט קולקטיבי שלהם. אנחנו בהחלט מעוניינים שמדינת ישראל תחזור להיות הפרויקט הקולקטיבי של העם היהודי. בוודאי אנחנו מאוד מודאגים מהעובדה שכפי שצוין פה, שהמיקום של מדינת ישראל יורד בזהות ובתודעה הקולקטיבית של יהודים צעירים בתפוצות. אז כנראה מי כמוכם יכול לעשות כדי להחזיר את זה.

נראה לי שאם באמת, כמו שאנחנו רואים את זה, קודם כל באירופה, אם העמים שמסביבכם יבינו שמאחוריכם יש איזה שהוא כוח חזק, זה רק יוסיף כבוד ולא יוריד את האופציות והכלים להתמודד מול הבעיות. אני חושב בתור סוציולוג שכרגע בימינו הסיפור שהיה אולי לפני כמה עשרות שנים, של מה שנקרא נאמנות כפולה, בעיה מול העם היהודי, זה רחוק רחוק מאחורינו, אפילו במזרח אירופה היום זה לא כך. לפחות לא צריך להתבייש, שאתם בצורה זו או אחרת מזוהים ומזדהים עם מדינת ישראל.

אבל באופן פרקטי מה שהייתי מציע, אני כמדען ראשי של משרד העלייה והקליטה, גם חבר בארגון שנקרא פורום מדענים ראשיים, שזה ארגון שמייעץ לממשלת ישראל מבחינת המדיניות של הפיתוח המדעי והטכנולוגי, אז אנחנו היינו מצפים מכם לשני דברים, במידה שכמובן זה מקובל בהשקפת עולמכם. דבר אחד זה באמת לתמוך ולהשתתף בכל הפרויקטים, שיהיה שיתוף פעולה עם מוסדות החינוך ומוסדות המדע הישראלים. אני מלמד במקביל גם בשתי אוניברסיטאות, אוניברסיטת בר אילן ואריאל, שזה סדין אדום, כפי שאתם יודעים, לחלק גדול מהחברים בחוץ לארץ. אז אם אתם תעודדו את הצוות שלכם וגם תשתתפו בתור סטודנטים, בתור מומחים ברגע שתסיימו את הלימודים בפרויקטים האלה, זה כבר יהיה נכס מאוד גדול, גם ליהדות התפוצות וגם למדינת ישראל.

ודבר שני, לא פחות חשוב, אנחנו מאוד צריכים אתכם לסמסטר בשנה פה במוסדות החינוך בישראל. אני חושב שזה יהיה לטובת הקהילה היהודית העולמית, לטובת המדע הבינלאומי, המדע בישראל והמדינות שאתם חיים ואני חושב שזה פתרון טוב לכל הבעיות שמוצגות בפנינו. תודה רבה.

תודה רבה. אני מאוד מודה לכולם שהגעתם, אני מאחל לכם שתיהנו בביקור שלכם פה בישראל. ישראל היא הבית של כולנו ולכולנו יש חובה להגן על הבית שלנו ואני מאוד מברך על מה שאתם עושים, איפה שאתם נמצאים, בכל העולם. אנחנו לצדכם, וכמו שאמרתי קודם, שקיימנו אתמול דיון פה בעניין אנטישמיות ו-BDS ואנחנו, מוסדות המדינה, מתגייסים לנושאים האלה וביחד כולנו בשיתוף פעולה ננצח גם במהלך הזה.

תודה שהגעתם. תודה רבה לכם, אני סוגר את הדיון.

הישיבה ננעלה בשעה 11:05.