הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 82

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שלישי, ג' בטבת התשע"ו (15 בדצמבר 2015), שעה 9:00

החשש מאובדן ונטישת עסקים ועוסקים את הרובע היהודי בירושלים נוכח ההזנחה והיעדר הפיקוח – הצעות לסדר-היום של חברי הכנסת מיקי לוי והראל מרגלית

חברי הוועדה: יואב בן צור – מ"מ היו"ר

אורי מקלב

רחל עזריה

מיקי לוי

עידו לבנה - ממונה רשויות מחוז ירושלים, משרד הפנים

נטלי רוז - מנהלת תחום בכיר ירושלים, המשרד לענייני ירושלים

סנ"צ ארז תבור - סגן מפקד מרחב דוד, משטרת ישראל

שבתי גרברציק - דובר למגזר דתי חרדי, המשרד לביטחון פנים

יעל מזרחי - ממונה מסחר תיירותי, משרד התיירות

נפתלי זאבי - מנהל פיתוח עסקי, עיריית ירושלים

אילן ששון - סגן ממונה על הפיקוח העירוני, עיריית ירושלים

ישראל יפת - מנהל תפעול, החברה לפיתוח מזרח ירושלים

איתי בצלאל - מנכ"ל החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע"מ

דניאל שוקרון - מזכיר החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע"מ

אביר נשיא - יו"ר ועד הסוחרים והאמנים ברובע היהודי

אתי ירדן - ייעוץ מכלול פרויקטים, התחדשות עירונית

סרגיו בוקליס - ועד הסוחרים ברובע היהודי

מבשרת נבו - לוביסטית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצגת את עיריית ירושלים

לאה קריכלי

יעל, חבר המתרגמים

החשש מאובדן ונטישת עסקים ועוסקים את הרובע היהודי בירושלים נוכח ההזנחה והיעדר הפיקוח – הצעות לסדר-היום של חברי הכנסת מיקי לוי והראל מרגלית

אנחנו פותחים את הישיבה עם הנושא העלה חבר הכנסת מיקי לוי וגם הראל מרגלית. בנושא: אובדן ונטישת, עסקים ועוסקים, את הרובע היהודי בירושלים נוכח ההזנחה והיעדר הפיקוח. דבר ראשון אנחנו ניתן את זכות הדיבור לחבר הכנסת מיקי לוי. בבקשה.

בוקר טוב אדוני היושב ראש. תודה רבה ובאמת תודה רבה לוועדה על ההיענות לדיון מהיר בנושא הרובע היהודי. אני בעברי, בשנת 1982 הייתי מפקד העיר העתיקה, אני מכיר כל פיסת קרקע, כל מרצפת, כל חנות והנושא של הרובע קרוב לליבי - - -

אתה אומר שיש לארז סיכוי.

כן, לארז יש סיכוי.

אני לא אגזים אם אני אגיד שאנחנו עומדים בפני אובדן הרובע ונפילת הרובע פעם שנייה. אני אומר דברים קשים מאוד, אם לאנשים מסביב לשולחן הזה יהיה אומץ הם יגידו את כל הדברים על השולחן כדי לראות איך אנחנו מונעים את נפילתו של הרובע היהודי פעם נוספת לאחר שהחזרנו אותו אלינו אחרי "ששת הימים".

אני דווקא אתחיל מהצד שקרוב לליבי, צד המשטרה. מצב הביטחון, יש עליות וירידות והכול בהתאם לאווירה הסופית, אבל אין ספק שברובע היהודי איש הישר בעיניו יעשה. חלק מהעסקים נסגרים, תיירים מדירים את רגליהם. בבדיקות שעשיתי קיבלתי שגם כבודו עושה עבודה טובה מאוד. אני לא יודע אם אתה ממונה, אבל התושבים הרעיפו עליך מילים טובים, אבל אמרו לי: 'ידיו כבולות, הוא לא יכול לעשות כלום, הוא לא יכול לתת הרבה דוחות'. יש את כל הקטנועים שנכנסים ומסכנים את התושבים וסוגרים את העסקים. אני רוצה שתדע שמנהלת הרובע העבירה את הנושא של הניקיון חזרה לעיריית ירושלים. אמרו לי שיש איזה שיפור בעניין הזה. חצי מהבתים ברובע סגורים כי הבתים הושכרו או נמכרו לתושבי חוץ ואז חצי מהבתים ברובע סגורים. תיירים לא מגיעים. אתמול עשינו סיבוב וראיתי שגן התקומה שהיו להתחיל בשיפוצים שלו עכשיו, וכל אזרח שמגיע לשם רואה. אגב, שלא תגידו לי שאין כסף, אני הייתי שם. רק בשנה שעברה העברנו 400 מיליון שקל לעיריית ירושלים והשנה מעבירים כמה מאות מיליונים לעיריית ירושלים, אז אל תגידו לי: 'אין כסף'.

יש גם תוספת של 100 מיליון.

יש גם תוספת של 100 מיליון. אל תגידו לי, אנשי מנהלת הרובע או עיריית ירושלים, שאין כסף לשפץ את גן התקומה,

אני לא רוצה לקחת את הזמן, אני רוצה שתשמעו את התושבים. בבקשה אדוני היושב ראש, אני רוצה תשמע את הנציגים שבאים משם. אני מדבר מדם ליבי. כפות הרגליים שלי עברו מעל הגגות. אני שם הרבה מאוד שנים, אני לא גר שם, אבל אני מכיר כל שיבר, הרובע מאוד מאוד קרוב לליבי. כשפנו אלי חשבתי שראוי שהכנסת תדון ותשמע את המצוקה לפני שיהיה מאוחר מדי. אנחנו בדקה ה-90, כלשון הכדורגל. באמת, אם יהיה לכם אומץ, אני לא בא לנגח את מנהלת הרובע ואני לא בא לנגח שום דבר, לא את עיריית ירושלים. אני רוצה לראות איך אנחנו עושים שינוס מותניים ואיחוד כוחות כדי להציל את הרובע היהודי מהמצב הקטסטרופלי שבו הוא נמצא, חברים. אני אפסיק כדי שמי שבאמת חי שם ייתן לך את התחושה. תודה רבה אדוני.

תודה רבה. הרובע היהודי חשוב לכולם, לכל עם ישראל כולו כמו הכותל והסביבה וכדומה. אני רוצה לבקש מאיתי בצלאל מנכ"ל החברה לפיתוח הרובע. בבקשה.

קודם כל אני שמח שהדיון הגיע לכנסת לוועדת הפנים. אני חושב שהנושא מאוד חשוב. מדובר במקום החשוב ביותר לעם ישראל ובוודאי גם בעולם. מיקי, צריך רק להעמיד דברים על דיוקם. החברה העבירה את האחריות על השטחים הציבוריים ברובע כבר בשנת 1996, לפני כעשרים שנה. החברה לא מטפלת בשטחים הציבוריים כך שכל תלונה או בעיה שיש בנוגע לשטחים הציבוריים, אני מציע, להפנות לעירייה - - -

רק בניקיון או גם בשאר הדברים?

כל האחריות על שטחים ציבוריים - - -

גם בנושאים של פיתוח?

לא. ניקיון. החברה מנהלת את נושאי הפיתוח ודווקא יש מספר רב של פרויקטים שאנחנו מקדמים בשטח כדי לקדם את האזור הזה. ניקיון ותחזוקה שייכים לעירייה ובאחריות העירייה. החברה לא מקבלת אף שקל מסכומי הארנונה. כל הסכומים שהסוחרים והתושבים מעבירים עוברים לעירייה, אני מעריך, לצורך ניקיון ואחזקה ועוד דברים.

יתרה מכך, החברה כדי לעזור, לעזור לקדם את המקום היא הקצתה חניונים שהם בעצם בכלל לתב"ע לבנייה. חניונים פרטיים היא הקצתה לטובת סוחרים ותושבים ללא מטרת רווח. אנחנו אפילו נמצאים בגירעון שם, כרגע אנחנו נמצאים באיזה הליך לצמצום הגירעון. אנחנו בעצם מסבסדים חנייה של אנשים במגרשים ששייכים למדינה, שייכים לחברה.

אבל אדם שרוצה לבקר ברובע אין לו איזה חניון קרוב שנמצא שם. הוא צריך להחנות בממילא או בהר ציון.

כן. בעיקר בממילא, בהר ציון יחסית החניון קטן. אנחנו מקדמים עכשיו תכנית גדולה לחנייה לכ-600 מקומות חנייה עד לסלע באזור החניונים, עם כניסה מתחת לחומה. אנחנו נמצאים כבר בשלב של תב"ע, מקדמים את - - -

מה, מעל לחניון לעשות קומה שנייה?

מתחת לחניון.

זה הכנסייה שם.

לא. זה יותר מערבית מהכנסייה.

זה כבר מבורך.

מה עם התכנית עם הרכבל?

כמו שאתה יודע, אני בתפקידי שנה.

בואו לא נפריע. תגיד את הדברים שלך ואחר כך מי שרוצה להתייחס. בבקשה לא דו-שיח באמצע הדיון. בבקשה.

אני מסכים עם מיקי שישנם מספר דברים שצריך להיות מטופלים באופן דחוף. אני גם שלחתי מכתב לעירייה, כמה מכתבים. הבאתי איתי את המכתב האחרון שבו התרעתי על המצב החמור של רכבים שמסתובבים בסמטאות הרובע. גם המשטרה קיבלה העתק, גם העירייה ועוד גורמים באזור. פעם טענו נגד החברה שיש לה אינטרס שיחנו בסמטאות הרובע כי זה עוזר למצוקת החנייה – לא מיניה ולא מקצתה. אני חושב שזה חמור מאוד שאנשים חונים בסמטאות הרובע. המקום החשוב הזה נראה כמו מגרש חנייה של שיקגו משהו. זה דבר שלא יכול להיות. אני כבר כתבתי כמה מכתבים והוצאתי, התרעתי וקיימתי פגישות גם עם המשטרה וגם העירייה וגם עם מנכ"ל העירייה - - -

גם לא לתושבי הרובע?

יש חנייה, בשביל זה החניון.

אז למה מתירים להיכנס?

תראה, הכול נהייה ג'ונגל שם.

כדאי שתראו את המכתב שיצא לעירייה עם כל ההסבר. סמכות של האכיפה, לחברה אין סמכויות אכיפה.

כן, אבל למה אין מחסום שם בכניסה?

יש מחסום בכניסה.

השומר שבבודקה פותח אותו. אז למה הוא פותח?

יש מחסום כניסה וישנו נוהל שמבין כשצריך לפרוק או סחורה או דברים כאלה או ילדים בשעה מאוחרת, אז יש נוהל ונותנים להיכנס.

אני לא חושב שנכון שהחברה תהייה אחראית על מחסום כזה ולכן גם בעניין הזה הוצאתי מכתב שאני מרים את המחסום הזה, שאני לא אחראי.

מי צריך להיות אחראי?

העירייה או המשטרה או מי שלא יהיה, מי שאמר שאין כניסה.

מי אחראי על החניון?

על החניון אחראית החברה.

אז באותה מידה היא צריכה להיות אחראית על המחסום, למה לא?

על החניון בוודאי החברה אחראית. ישנו מעבר נוסף לתוך סמטאות הרובע. סמטאות הרובע הם לא באחריות החברה. סמטאות הרובע באחריות העירייה או בסמכות האכיפה של המשטרה. החברה לא הצליחה לדעת מי חונה שם ומי לא חונה שם, לתת דוחות. זו לא אחריות החברה וגם אין לה יכולת לטפל בבעיה כזאת.

אני שואל אותך שאלה פשוטה. נכנס עכשיו תושב שרוצה לפרוק, לצורך העניין, איך אתה יכול לפקח עליו שהוא יוציא את הרכב שלו חזרה?

אני לא יכול.

מן הסתם גם אם תהייה שם משטרה. היא תרדוף אחריו עד הבית שלו, תגיד לו תחזיר את האוטו?

אני לא חושב שאפשר לומר דבר כזה כבוד היושב ראש, שלמשטרה אין את היכולות לטפל בבעיה כזאת. ישנם דוחות, ישנם שוטרים שיכולים להוציא אנשים החוצה. אם נכנסים אנשים לחנות במקום ולא יוצאים - - -

אפשר ארז שת- - -

דרך אגב, הייתה גם וועדת חנייה בעירייה לאחרונה שגם דנה בנושא הזה. הוצע שם שתהיינה שעות לפריקה וטעינה עם התחשבויות, יכול להיות שאפילו בלילה יתנו כניסה חופשית לתוך האזור בלי חנייה, או שיחנו ויצאו עד שבע בבוקר. יש כמה רעיונות.

אבל השבילים האלה הם לא בשביל רכב. כמו שאומר מיקי, הרבה מרצפות שבורות כתוצאה מהעומס שנכנס לשם וכו'.

אני מגיע לבעיה הבאה. יש תקציב, אני עוד זוכר אותו כשהייתי בהרל"י (הרשות לפיתוח ירושלים) לפני עשרים שנה. כמה פעמים דיברו על תקציב לשיפור תשתיות. כמו שאמר מיקי, המצב של התשתיות מאוד גרוע באזור הזה. העירייה מתנה את ביצוע התשתיות האלה, זה בסביבות משהו כמו 50 מיליון שקל. יש שם תשתיות, כל מי שגר שם וכל מי שעובר שם יודע שסכנת נפשות שם: רטיבות, נזילות. הם מתנים את זה בהוצאת רכבים. הם אומרים: 'אנחנו נתקן, אבל רכבים יבואו עוד פעם ויהרסו את זה'. בואו נוציא את הרכבים. אז קודם כל בואו נוציא את הרכבים - - -

איתי, יש משהו שקצת מציק לי. יש פרויקטים בעשרות מיליוני שקלים שנעשים בתוך הרובע ועצם התשתיות - - -

מאות - - -

מאות מיליונים. בעצם התשתיות במה שאנשים צריכים ביום-יום, לא בשאו, לא ביופי, לא בדברים הגרנדיוזים שעושים שם, לא מושקע כמעט כלום. אני צודק?

צודק, מאוד צודק. אני חושב שצריך הרבה יותר לעשות בנושא. אני גם דיברתי בנושא של הפיקוח, לצערי גם הפיקוח לוקה בחסר. מאוד בולט שם הסיפור של הוצאת האשפה שלא בשעות שנכונות לתושבים ועוד פעם הרכבים והאופנועים. שדרוג התשתיות עצמן, בוודאי.

מי פה מעיריית ירושלים חוץ ממך? עליך חקרתי, אמרו לי שאתה עוסק - - -

פיתוח עסקי.

אתה מהפיתוח העסקי? זאת אומרת אדוני שעיריית ירושלים שוב פעם מזלזלת בוועדת - - -

בוא נשמע את עיריית ירושלים.

יש פיתוח עסקי.

אנחנו לא מעיריית ירושלים. אנחנו מהמשרד לענייני ירושלים.

הם לא מעיריית ירושלים. מי מעיריית ירושלים? אילן ששון.

נראה לי שבסופו של דבר אנחנו נצטרך להתנות את העברה של 400 מיליון שקל לעיריית בירושלים בזה שהם יתחייבו לעשות תיקון תשתיות.

היה צריך להגיד להם שלא דודי נמצא פה עכשיו בישיבה, אז היו מגיעים אנשים יותר בכירים.

אה, הבנתי את המנכ"ל. הוא בוחר מתי להגיע ומתי לא. הבנתי אותו.

סליחה. אילן בבקשה.

בוקר טוב. כמה דברים. קודם כל אני אתן רקע על האגף שלנו כי אנחנו בהליך של אגף חדש. אנחנו עשינו אגף שנקרא 'אגף רב תכליתי'. לקחנו את פקחי החנייה ואת הפיקוח העירוני, חיברנו אותם. העברנו קורסים חופפים והפקח החדש עושה גם את הדוחות החנייה וגם את "חוק עזר עירוני סדר ורוכלין'". בנושא הזה השגנו 300 מפקחים, 280 מפקחים שיתפרסו על כל העיר. בכל תא ותא בזמן אמת יהיה פקח.

למה אני אומר את זה, כי היום הגדרנו בכל העיר העתיקה, הכנסנו שם 11 מפקחים, קצת לתוך הרובע היהודי שיבואו שמה לפחות עד שש בערב כל יום.

כמה בעיר העתיקה שבין החומות. אדם אחד?

בין החומות יש שני פקחים פלוס עוד אחד שיהיה ברובע היהודי, קבוע, בחור בשם דן - - -

שלושה?

שניים בתוך החומות ואחד בתוך הרובע בנפרד. שנייה, אני אסביר - - -

אין לי שום טענות אליך. זה שום דבר ל-40 אלף איש בצורת חיים כזאת.

שנייה, שנייה. נושא כל הוצאת הסחורה, אנחנו טוענים לקידום עסקים וכשהייתה חריגה של הוצאת סחורה אנחנו טיפלנו בהתאם וגם נתנו קנסות. יש פה פירוט של קנסות. יש לי גם תמונות של מה שהיה ומה שנעשה לפחות בשבועיים-שלושה האחרונים.

דרך אגב, יש כתבה בעיתונים ביום שישי הבא שאנחנו אוכפים ביתר שאת בעיר העתיקה. בדיוק הפוך, לא חשוב, את זה תראו לבד.

מתי נתתם דוח בעיר העתיקה ברובע - - -

סליחה, עם כל הכבוד אתה לא שואל אף אחד. תהיינה לך שאלות, תרשום אותן, כשיגיע תורך נדבר. תודה.

דרך אגב, סתם רק כהערת ביניים. ביום שישי יש כתבה עלינו בנושא שאנחנו אוכפים ביתר שאת בעיר העתיקה ובמיוחד בנושא העישון. את זה אתה תראה בעיתון, תראה שאני צודק ולא טועה.

אני הבאתי נתונים על הרובע היהודי שאנחנו כן אוכפים שם ולפחות מאפריל נותנים קנסות כולל דוחות חנייה, שעכשיו זה עבר אלינו לתפקיד שלנו. מאפריל נתנו 740 דוחות חנייה על "אין עצירה", רכבים שחנו בתוך אזור הרובע והעוקף מהרובע סביב החניות. זה לא בדיוק נכון שאנחנו לא אוכפים. יש מה לשפר ובגלל זה הקמנו את האגף החדש. אנחנו הולכים עכשיו להליך שפקח יהיה צמוד שם למנהלת. אני חושב שהעבודה נעשתה. ברגע שיש כמו פסטיבל האור או אירועים מיוחדים כמו ברכת הכוהנים, אנחנו מתגברים ומפקחים. בגלל זה נועדה הנפה החדשה שתתגבר באירועים מיוחדים. אם צריך אנחנו מביאים ממקומות אחרים לטובת האזור הזה. אבל לבוא ולהגיד פה שאנחנו לא עושים כלום, אני קצת תמוהה כי אני שם הרבה.

תודה. נפתלי מנהל פיתוח עסקי מהאגף לקידום עסקים, עיריית ירושלים. בבקשה.

אני אתייחס לגבי עסקים. ראש העיר סייר ברובע היהודי עם מנהלי מחלקות לפני כחמישה חודשים. המנכ"ל הקים צוות ששותף לו גם מנכ"ל החברה. המלצה שלהם הייתה למנות מנהל עסקי לאזור על אף שיש מספר עסקים מצומצם. אני מוניתי. מה שאנחנו עושים, שאנחנו מתכללים, כי יש הרבה גופים שפועלים ברובע, זה גם בעיה שיש יותר מיד גופים.

מה זה הרבה גופים?

הרל"י, משרד השיכון, החברה, העירייה. ברחוב יפו יש - - -

אין סנכרון ביניהם?

לגבי הפיתוח העסקי, אני מתייחס לגבי העסקים. להתחיל לרכז לראות איזה פעילויות תרבות אפשר שיהיו ביחד עם העסקים. יש תכנית מסוימת שבנינו אותה עם חלק מבעלי העסקים. אין ועד מייצג שזו גם בעיה. בתקציב 2016 העירייה הולכת להקציב תכנית תרבות שתהייה במשך כל מעגל השנה של הפיתוח.

אדוני היושב ראש, שאלת על סנכרון. אני רוצה לתת דוגמה לאי סנכרון שקיים בשטח שזה חלק נכבד מהבעיה. אני חשבתי שנכון היה לשתף פעולה עם העירייה לקידום האזור החשוב הזה. ניסיתי כמה פעמים בשנה האחרונה, שאני בתפקידי, ליצור קשר כזה. נפגשתי מספר פעמים עם המנכ"ל, עם ראש העיר. אני חייב לספר כדוגמה, ישנו פרויקט שנקרא "מעלית לכותל", "מעלית לכותל" זה פרויקט חשוב. מדברים עליו שנים, הוא לא רעיון שלי, אבל חשבנו בהנהלה הנוכחית שחשוב לקדם את הנושא הזה גם לטובת התושבים שלא יצטרכו לכתת רגליהם עם כל המדרגות האלה לכותל, יש מעלית שלוקחת עד הכותל, גם מבחינה תיירותית ובכל היבט שהוא נגישות וגם בכל נושא שהוא מאוד חשוב. תקצבנו את הפרויקט הזה.

סיימנו תכנון, מכרזים מוכנים ביד, תוך מספר חודשים מכרזים מוכנים כדי לפרסם. העירייה, אני לא רוצה לומר עוד פעם, אני נזהר בלשוני, אני לא יודע אם מותר להגיד דבר כזה, בהיחבא ערכה איזשהו הליך תצ"ר (תכנית לצרכי רישום), תצ"ר למי שלא יודע, זה הסדרת בעלויות על השטח מבלי לשתף את החברה, בלי לומר מילה לחברה. בעצם, היא לקחה את השטח הזה של המעלית ורשמה אותו על בעלותה כך שאני כרגע מסונדל. אני לא יכול לבצע את הפרויקט. אני מבקש לחריג לפחות את השטח הזה מהעירייה וגם מזה יש התעלמות.

סנכרון ושיתוף פעולה לצערי, לצערי יש שם בעיה. אני שומע שראש העיר מסייר ברובע ומספר באותה פגישה, שאנחנו לא הוזמנו אליה כמובן, באותה פגישה הוא מספר לכולם שהוא כבר החליט לסגור את החברה. כלומר, אין כבר חברה, חבל לדבר איתה בכלל – משהו בסגנון הזה, למרות שאין לו אפילו אחוז אחד בחברה, החברה היא מאה אחוז ממשלתית. לצערי הוא לא עדכן בהחלטה שלו את השרים. שמעתי לאחרונה שהוא גם רוצה לסגור את "בזק", אני לא יודע מהן היכולות שלו, אבל אני חושב שזה דבר לא נכון לפעול בשטח וליצור מצב של אי עשייה בגלל מחלוקות כאלה ואחרות שניתן לפתור אותן בשיתוף פעולה. אני אפילו הצעתי חיבור ושותפות בחברה ועוד כמה הצעות שאפשר לקדם אותן. הסנכרון לצערי, חסר.

לצערי מעיריית ירושלים לא הגיעו אנשים שעניינם ממש הרובע, חוץ מנפתלי, אבל אנשים שנוכל לקבל מהם תשובות יותר אחראיות, יותר מקצועיות ויותר מבוססות.

דודי אמסלם כבר הביע את דעתו על ההתנהלות של עיריית ירושלים שהם לא מגיעים לוועדות למרות שהם מוזמנים.

זה נורא פשוט, יש 400 מיליון שקל באוצר. אנחנו יכולים לעצור את זה, תאמינו לי, ראש העיר יזחל לכאן, לא ירוץ, יזחל.

אביר בבקשה. תציג את עצמך.

שמי אביר נשיא יושב ועד הסוחרים והאמנים של העיר העתיקה. אני מראשוני העיר העתיקה, קרוב ל-45 שנה יושב בעיר העתיקה. יש את המנכ"לים שמתחלפים ובאים והולכים וכו' וכו'. אני זה שיושב על גבול הרובע המוסלמי והרובע היהודי. השכן שלי מטר ממני זה חאג' לוסי. זאת אומרת, כל אחד יכול לספר סיפורים ואני גם אבקש, הבנאדם איתי חברי ומכובדי דיבר 20 דקות, אני מאוד טעון, אני רוצה לדבר לפחות רבע שעה. אני יודע שאין זמן אדוני - - -

אם אתה תעניין, רבע שעה לא תקבל, אבל תדבר.

תן לי לדבר בבקשה.

אני אשתדל.

אני אשתדל. אבל כל מה שאני אומר זה באהבה, אדם לא של שנאה, אני רוצה לקדם את הערבים, רוצה לקדם את היהודים, אני איש שלום.

סליחה אביר, סליחה.

את השוק אני רוצה - - -

אם אתה רוצה לתת נאום לאומה, לעשות חיבורים – זה לא המקום. בוא תדבר תכליתית מהן הבעיות.

כמו שאדוני הבין יש כאן בלגן, יד ימין לא יודעת מיד שמאל. החברה לשיקום הרובע היהודי יושבת מעל 40 שנה בעיר העתיקה, היא הקימה את הרובע. העירייה לא עובדת יחד עם החברה לשיקום הרובע - - -

את זה שמענו, הלאה.

בסדר. כשדוד לוי שר השיכון עשה ספר בעובי כזה של סיום העבודות ברובע היהודי ועד היום העבודות לא הסתיימו. רק דקה אחת, אני רוצה להגיד רק דבר אחד.

אני חושב שצריך לעשות ועדת חקירה ממלכתית על מה שנעשה ברובע היהודי כי מה שקורה שם אדוני היושב ראש, אתה תשמע פה עוד דברים שהשיער יסתמר, אבל לא משנה. מה קורה, יד ימין לא יודעת מיד שמאל. אתה שומע שהעירייה אומרת ככה והחברה אומרת ככה. זו נציגות של עיריית ירושלים פה? עם כל הכבוד, אני חושב שראש העירייה צריך להופיע, זו וועדה מכובדת מאוד.

מה שאני רוצה להגיד הוא, אנחנו בתור סוחרים הגענו כבר לפת לחם. הגענו לפת לחם! עכשיו אני לא אדם מסכן, אני רוצה להגיד שאם לא יהיה כאן שינוי יסודי בעיר העתיקה וברובע היהודי, ויש לי הרבה הצעות לסדר את העניינים האלה וכל זה. אני חושב שבאיזה מקום החברה לשיקום הרובע היהודי, או שאנחנו נקבל את הסמכויות לחברה לשיקום הרובע היהודי או לעירייה. אני לא רוצה שיהיו לי שני אבות.

אני רוצה להגיד על הביטחון, משטרת ישראל יש לה מצלמות בתוך העיר העתיקה. נכנסים אופנועים מרחוב דוד. יורדים ברחבות עם אופנועים, המשטרה רואה אותם במצלמות שיש לה. הכי מרושת זה העיר העתיקה, לא נותנים דוחות. עכשיו הערבים למדו, אין חנייה, כל אחד קנה לו אופנוע ונכנסים לתוך השוק בפנים. אני אומר שיכול להיות אמל"ח בתוך האופנועים האלה ויהיה שם פיצוץ. אני מתריע בפני הוועדה הזאת ואני מודיע שמשטרת ישראל לא אוכפת את החוק, חד-משמעית. מי שיגיד אחרת אוי לו. אז מה הם אומרים, 'זה החברה לשיקום הרובע'. שיקום הרובע אומרים 'זאת העירייה'. יש שלטים שם שהם שזה רק להולכי רגל, יש שלט בכניסה לרובע שזה רק להולכי רגל. איך זה שנותנים להיכנס לרכבים? אם אני אסע עכשיו ב"אין כניסה" באיזה רחוב ישר יתנו לי רפורט. מי שנכנס עם רכב - לגרור אותו החוצה, לגרור אותו. אין להיכנס.

אני אדם שמשלם קרוב ל-1,000 דולר בחודש ארנונה, או.קיי, בעיר העתיקה. 1,000 דולר בחודש. אני החייל ששומר על הרובע היהודי, אני שהיה לי בזמנו נשק ושירתי ביחידה קרבית, שני פיגועים, שני אנשים באו אלי עם סכינים ואני פינתי אותם. בזמנו לא היו אופנועים, אני מדבר על 45 שנה, האינתיפאדה הראשונה והשנייה. זאת אומרת, אני שווה מ"פ וסמ"פ ואפסנאי וזה שמביא את האוכל, אני החייל של הרובע היהודי.

יש לנו בעיות של חנייה, 5,000 שקל בשנה אנחנו משלמים חנייה. למה תושבים ישלמו 300 שקל ואני אשלם 5,000 שקל בשנה? אני לא עושה עבודה מספיק טובה? אין לנו שמה פרנסה. פיקוח עירוני, אדוני היושב ראש, ברחוב דוד יש כבר דוכנים שהגיעו מטר מהחנות שלהם, הדוכנים של המיצים של התושבים הערבים שם, אם אדם קונה מיץ הוא חוסם את כל רחוב דוד. הפיקוח העירוני, תקשיבו טוב, לא עושה שום דבר. אמרו לי בעירייה שהם פוחדים להיכנס שמה. רבותיי, אם פוחדים תחזירו את העיר העתיקה, תנו לי לצאת משם, תנו לי מה שמגיע לי ושלום. העיר העתיקה בהפקרות.

אני מדבר עכשיו על התשתיות, כל חוטי החשמל, אין שילוט. אני רוצה שיהיה שילוט, אני רוצה שיהיה כמו "מחנה יהודה", אני רוצה שלערבים יהיה שם קימור. שיהיו כמו כל התקציבים האלה, שיהיה שם כמו שוק, שברובע היהודי יהיו שלטים, שיצבעו, שיעשו. ריבונו של עולם, לא משטרה ,לא פיקוח עירוני. אני רוצה לדעת אם קיבל שם דוח איזה ערבי, לא חס ושלום יש לי משהו נגד ערבים, הם נולדו שם והם יחיו שם. ריבונו של עולם, נא לעבוד עם שכל. אתם רואים פה. אדוני היושב ראש, לא יכול להיות שהחברה לשיקום הרובע, אמר לי המנכ"ל לפני יומיים, תקשיב טוב אדוני היושב ראש, בחברה לשיקום, הנה הוא יושב פה, יש שחיתויות, אמר לי מנכ"ל חברה ממשלתית. יש שחיתויות, אנשים קיבלו - - -

אני?

לא בזמנו, רגע, רגע, אני מדבר עכשיו ואתה יכול לתקן אותי. אדוני היושב ראש, כל מפלגה שבאה לשם נותנת לנהל ככה את העניינים, לא מאשים, אני מבין. אני יודע איך היה בית רוטשילד, בני עקיבא וכל אחד מקבל. כל אחד שבא לשם יושב שם בתור מנכ"ל וחביבי, אנשי שלומו - - -

אתה יכול להתרכז בבעיה., הרי לא תפתור את בעיות העבר.

לא. אני רק נותן דוגמאות.

אדוני היושב ראש, אנחנו רוצים אבא ואימא. אני רוצה לדעת איך אני מקבל פרנסה. אני רוצה לתת רק דוגמה, ככה סתם לתת לכם שתראו. אני רוצה שתהייה בעיר העתיקה משטרה, שילבשו כמו בחיל הים בלבן ושיהיה להם כאן אות של מלחים ויהיה כתוב באנגלית May I help you? לכל התיירים. אני רוצה שכל ערבי וכל יהודי יהיה לו רישיון עסק על המקום שלו בפתח הדלת. שיצבעו את הדלתות בצבעים שונים, שיהיה רענן, שיהיה יפה.

אני שואל את ארז אדוני היושב ראש, בזמני הקמתי משטרת תיירות. 20 שוטרים שאליהם צרפתי עוד 40 מתנדבים ששולטים בכל השפות" סינית, אנגלית, יפנית, הכל, והם טיפלו בתיירים בירושלים ובעיר העתיקה. אני שואל אתכם למה חיסלתם את היחידה הזאת.

מיקי, אתה כזה יעיל, נחזיר אותך להיות מפקד מחוז בסוף. עזוב.

לסיום אדוני היושב ראש, אני רוצה להיות אתך בקשר ולהיפגש מידי פעם מחוץ לישיבה - -

בשמחה רבה.

להראות לך מה קורה שם. יש לי הרבה מאוד חומר. אני לא רוצה לגזול את זמן הוועדה, אבל יש דברים שצריך לעקור אותם מהשורש. זה כספי ציבור שנגנבים וננגזלים.

אדוני, המנכ"ל אומר לך שיש שחיתויות, אז למה אתה שותק?

אני לא שותק, אני מדבר.

גברתי, לא קיבלת את זכות הדיבור. אביר, הדיון פה לא ביניכם. גברתי אני מבקש ממך. אני מדבר בעדינות ואם זה לא יסתדר אז אצטרך להוציא אותך. תודה.

בבקשה סגן נציב ארז תבור סגן מפקד מרחב.

נכון. אני סגן מרחב דוד בעיר העתיקה. בעברי הייתי גם קצין המבצעים של העיר העתיקה, גם קצין האג"מ (אגף מטה) מפקד יחידת המקומות הקדושים. מספר תפקידים בעיר העתיקה. נמצא שם, אומנם לא כמוך או אנשים אחרים, אבל באמת נמצא שם הרבה מאוד שנים. העיר העתיקה, לי באופן אישי כמו גם למשטרת ישראל יקרה מאוד. יקרה מאוד מאוד, אני אדגיש את העניין הזה ואומר כמה דברים כלליים ואכנס לנקודות עצמן.

קודם כל, המצב ברובע היהודי מבחינת המשטרה – אנחנו מפעילים ברובע היהודי מש"ק שהוא מש"ק של הרובע היהודי, יחד איתו צוות סיור שנמצא שם באופן קבוע. לפני שנה - - -

כמה שוטרים בבקשה.

אדוני, אתה הוזה?

הוא נציג והוא פקיד נבחר ומתייחסים אליו - - -

מיקי, עזוב, הוא לא צריך. אדוני אביר, אני מבקש ממך, אם אתה לא יכול להתאפק אז תתכבד ותצא. אדוני הנכבד, שמענו אותך בקשב רב זמן רב. אני מבקש לא להפריע לסגן נציב ארז.

סליחה.

ברובע מופעל מש"ק ועוד זוג שוטרים. ההצבות שלנו הם בזוגות. לפני כשנה וחצי הוקמה יחידה בהר ציון, בקבר דוד. יחידה שלמה שאמונה ואחראית על האזור הזה. הם לא נכנסים לאזור של הרובע, אבל הם הורידו נתח משמעותי מאוד מאותו צוות סיור שנתן מענה גם לרובע היהודי וגם להר ציון. הזוג הזה נמצא באופן קבוע ברובע היהודי. אתה יכול להנהן, זה בסדר גמור. למעט הזוג הזה כמובן שיש לנו את שאר השוטרים שנמצאים בפנים. אני אומר את זה פה, שיתוף הפעולה בין המשטרה לשאר הגופים שנמצאים ופועלים בתוך העיר העתיקה הוא שיתוף פעולה שלדעתי הוא מצוין גם עם המנהלת. גם עם העירייה, גם הרל"י יש שיתוף פעולה מצוין, של המש"ק, גם של ראש לשכת הסיור, גם קצינת המתנדבים שפועלת. רוב המתנדבים שלנו פועלים באזור הרובע היהודי. כמובן גם עם פמ"י (פיתוח מזרח ירושלים), והרל"י ופרויקטים גדולים בכל העיר העתיקה ולא רק ברובע היהודי, אבל גם ברובע היהודי.

אני רוצה להתייחס לבעיה עצמה וגם להתייחס לנקודה של האכיפה. קודם כל אני מסכים עם אביר על הנושא של כניסת רכבים, כניסת אופנועים. אני מסכים עם הנקודה הזאת ואני לא באשמה לכולם. אני חושב שיש לכולנו מה לעשות כולל למשטרת ישראל, כולל השוטרים שלנו וכולל למשרד הסיור שנמצא במרחב עצמו. אבל, אני לא חושב שזאת הבעיה. הבעיה בסופו של דבר זה הנושא של הסנכרון. הבעיה בסופו של דבר היא מי האחראי, והסוגיה של ריבוי גופים. הנה, אפילו פה בוועדה עצמה לא ידענו, עכשיו נאמר על ידי איתי בצלאל שהם אחראים רק על הניקיון והתחזוקה והעירייה אחראית. זאת אומרת, לא ברור המצב ברובע היהודי, מי אחראי על מה, מתי ובאילו מועדים. אני חושב שיש שם יותר מדי סימני שאלה ולדעתי זאת הבעיה. זאת אומרת, ברגע שיש לך בנאדם אחד שהוא אחראי ואליו אתה פונה ואיתו אתה עובד, אז - - -

זה מה שצריך לעשות שם.

בסופו של דבר זה מה שפותר לטעמי את כל הבעיות.

אני רוצה להגיד משהו אחד. משטרת ישראל עובדת על נושא מתן שירות לאזרחים. יש אזרחים שהם אזרחים נורמטיביים ויש אזרחים שהם אזרחים בעייתיים שעוברים על החוק. ההצעה פה היא לבוא לקחת, משטרת ישראל יודעת לעבוד עם הרבה כוח והיא עושה ומוכיחה את זה. שמציעים פה אנשים זה לבוא להיכנס בפנים ולהתחיל לתת דוחות לכל התושבים האלה. חבר'ה, אלה אנשים נורמטיביים. זאת אומרת, לבוא עם הפתרון הזה, איתי, להיכנס פנימה ולהתחיל לחלק דוחות, אני חושב שזה לא נכון. אני חושב שמה שהגדיר המפכ"ל החדש בנושא של מניעה מצבית, אני חושב שזה בדיוק מה שצריך לעשות. זו בדיוק המטרה של המחסום הזה. זו בדיוק המטרה של המחסום. למה הכניס את אותו אזרח, את אותו תושב, למה להכניס אותו לתוך הבעיה הזאת, למה לאפשר לו את הכניסה לתוך הרובע ואז לבוא עם הפיקוח העירוני או המשטרה ותת לו דוח? תראו איזה משאבים זה מצריך. זה מצריך לאתר אותו, זה מצריך להחזיק את המש"ק ואת הצוות ואת הזה, לרשום דוחות ואותו אזרח צריך ללכת ומשפט. למה, למה אם אפשר למנוע את זה מבעוד מועד, מראש? בסדר, זה מנגנון מאוד פשוט כי הרי הכניסה לתוך הרובע, יש כניסה דרך רחוב דוד, נכון שזה משהו שאפשר למנוע אותו. אבל הכניסה לתוך הרובע, רוב הרכבים, האופנועים נכנסים מתוך החנייה עצמה של הרובע.

רוב האופנועים, נכון ודרך רחוב - - -

אני מדבר על רכבים. ההפרעה הכי גדולה היא של רכבים שנמצאים, רכבים שם של אותם אנשים שבאים ומתאמים.

דרך אגב, בשלט הכניסה עצמו כתוב: "אין כניסה למעט מורשים". מי יודע מי מורשה ומי לא מורשה? בסופו של דבר המנהלת או אותו גוף אחראי, אותו גוף אחד - - -

מישהו צריך לתת הוראות ברורות.

בוודאי, מי נכנס ומי יוצא וגם לפקח על העניין הזה. כמובן שמשטרת ישראל לא אמונה על זה וגם לא צריכה להיות אמונה על זה. לנקודה הזאת יש לתת את הדעת.

יש נקודה נוספת, יש 370 מקומות חנייה באזור של הרובע - - -

כמה בתי אב יש?

יש אישורים, תווי חנייה בפועל 700. זאת אומרת, מראש אתה נמצא בבעיה. מראש אתה נמצא בבעיה, מראש יש יותר מדי. יש גם את הסוגיה של המשפחות שגרות שם, יש את הקרבה הראשונה של המשפחות ויש את הקרבה מעבר לזה. אני מבין את הלחץ, יש לחץ של התושבים - - -

אני מבין שיש כאלה שמזדמנים ויש כאלה קבועים. לא כולם חונים כל היום כל הזמן.

אבל יש בני משפחה של אותם אנשים שיש להם תווי חנייה ובגלל זה הגענו למספרים האלה. צריך גם לטפל בעניין של תווי החנייה.

ארז תודה רבה. אני אבקש אדוני היושב ראש לנצל את זכותי. חברים, אני מתרשם שאין תאום בין כל הכוחות שעובדים ברובע. אני מודיע לכם, כשאני הייתי מפקד מחוז וגם ב-1982 כשהייתי מפקד העיר העתיקה, אני בכל חודשיים יזמתי שולחן עגול אצלי "במחכמה", ישבו כולם ממנהלת הרובע, מהסוחרים ומהתושבים. אתם יודעים, גם נציגים מרובע הנוצרי ובהתחלה היו מהמוסלמי שאחר כך עזבו. בבקשה, אתם חייבים ליזום שולחן עגול כל חודשיים כדי לשמוע אותם.

צריך לפתור את הבעיה מהשורש. צריך לשים גוף אחד שיהיה אחראי - - -

עד שנקיים.

אני חייב להגיב מיקי כי זה קורה. זה קורה, יש ישיבות, אני לא אגיד כל חודשיים. יש ישיבות עם הגופים. מיקי, אני אומר שהבעיה היא יותר שורשית. היושב ראש צודק, הבעיה היא יותר שורשית גם כשאתה מעלה את זה. תראה, מנכ"ל העירייה היה, התקבלו החלטות, החברה לפיתוח הרובע יושבת ואנחנו גם יושבים ביחד, גם החברה וגם העירייה. בסופו של דבר - - -

בבקשה דניאל עוד דקה ואחר כך אני אגיד מה אני רוצה. לא מקובל עלינו, לא מקובל עלי שבישיבה כל כך חשובה מנכ"ל העירייה לא נמצא פה, מינימום. אנחנו ניזום ישיבה נוספת ונחייב את מנכ"ל העירייה להגיע לפה.

בצו.

לא. יש דרכים אחרות.

זה לא נראה אחרת.

יש 400 מיליון שקל.

בבקשה דניאל.

קודם כל יישר כוח לחבר הכנסת לוי על מה שהוא אמר. אני הייתי שם וגם לדעתי ארז היה, לפני שבע שנים או קצת יותר, בתקופתו של מנכ"ל העירייה הקודם, איתן מאיר, היה שולחן עגול שהתכנס אחת לחודש עם כל הגורמים וראשיהם, מנכ"לים, בין אם זה היה גופי התיירות הגדולים כמו הקרן, עיר דוד, החברה לפיתוח הרובע, משטרת ישראל, העירייה וכל הגורמים. ראש העיר, אחד הדברים שהוא שעשה זה לפרק את השולחן העגול הזה. 'אני ואין בלתי', זה מה שהוא עשה - - -

אין לי בעיה שיעשה, אבל הוא לא עושה, ראש העיר.

אם מותר לעשות אז להבין את ההפרדה הדיכוטומית, והיא קיימת, מה זה החברה לפיתוח הרובע ומה זה העירייה. החברה לפיתוח הרובע היא חברה ממשלתית שבשנת 1968 ממשלת ישראל הקימה אותה והחכירה לא המקרקעין של הרובע היהודי. מכוח זה היא מנהלת את המקרקעין ואת נכסי החברה ברובע היהודי לצד נכסי הלאום, לצד אתרי התיירות. כמו שהסביר המנכ"ל, לחברה לפיתוח הרובע אין נגיעה לא לתשתיות, לא לניקיון, לא לתחזוקה ולא לאכיפה מכל סוג שהיא. לא אכיפה על הפיקוח על הבנייה, לא על רישום עסקים. התחננו לעירייה, 'בואו נשתף פעולה, נעזור לכם'. לא רק זאת, אספר דוגמה קטנה, נדמה לי שסיפרתי אותה לאביר. לפני לא מעט זמן, ארבע שנים, באנו לעירייה ואמרנו: 'מצב פחי האשפה ברובע היהודי לא טוב - - -

סירחון.

לא נעים,

לא מנקים.

סליחה אביר. אמרנו: 'אנחנו החברה שליש כסף, אתם העירייה שליש כסף, נעשה פעולה עם הצוותים החברתיים, עם וועדי הבתים שיתנו גם הם, נשפץ, נעשה נקודות'. לא, אין עם מי לדבר. בעניין הזה אני חושב שיש כאן באמת אמירה. אז לבוא ולהגיד שלא עניינו ניקיון, אשפה, תשתיות – לא. אנחנו שמה, אנחנו דואגים לתושבים בהרבה נושאים אחרים.

תודה דניאל.

אני מהמשרד לענייני ירושלים ומורשת. אני רוצה להתייחס להיבט של הניקיון והתחזוקה כי זה במסגרת האחריות שלנו והשיתוף הפעולה עם עיריית ירושלים. באמת עניין הניקיון והתחזוקה, אני רוצה לחזק, יושב כאן ישראל. למשרד לירושלים ומורשת יש חברה שהיא חברת פמ"י. בעצם היא זרוע הביצוע שלנו. כל תכליתה הוא בעצם לנקות ולתחזק את המרחב הציבורי בצורה המקסימאלית ביותר. אני מציינת את זה כי בשנת 2015 אנחנו יזמנו יחד עם עיריית ירושלים הסכם שבו הגדלנו את התקציבים שלנו לטובת ניקיון ותחזוקה. מעבר לזה, פמ"י גם יושבת ומקיימת פגישות על מנת לנהל את הניקיון והתחזוקה, שוב, כל הזמן. אם תרצו לשמוע את ישראל ואת הדברים שהם עושים בפועל ברובע, בשמחה. כן חשוב לי לחדד את הנקודה הזאת כי הרובע, אנחנו דואגים לו, זה לא משהו שאנחנו מזניחים. לשמוע מבחינתי שהוא לא נקי והתחזוקה לא טובה - - -

פחי האשפה מסריחים ולא מטופלים וקטסטרופה.

אביר, אביר.

שוב אני אומרת, אם תרצה לשמוע מפי ישראל - - -

כן, אני ארצה לשמוע את ישראל. בבקשה ישראל.

אני דווקא אתחיל עם חדרי האשפה כדי שנוריד את זה מסדר היום. בהתייחסות למה שדני אמר, אני אישית שמתי הצעה כולל מימון דרך המשרד לענייני ירושלים לגבי שישה חדרי אשפה שהיו קטסטרופה ברובע היהודי. אבל מה, אין לי סמכות להיכנס לחדר האשפה כי זה רכוש פרטי. פניתי למנהל הקהילתי, ביקשתי סיוע כסף מהרובע היהודי, היו מוכנים לתת 4,000 שקל לכל חדר אשפה. אני רוצה להגיד שעלות השיפוץ זה מאות אלפי שקלים. לצערי, התושבים שהם אחראים על החדר לא מוכנים לשתף פעולה ואני מבחינה חוקית לא יכול להיכנס להם חדרי האשפה - - -

למי שייכים חדרי האשפה, הם פרטיים?

כן, זה של הבניין. החרבנו את ההצעה כולל זה שבאנו בדברים עם המנהל הקהילתי מתוך רצון לשדרג את חדרי האשפה האלה, לצערי לא הצלחתי כי התושבים עצמם לא משתפים פעולה.

היית משתף אותנו, היינו עוזרים לך - - -

אדוני, המשטרה מטפלת גם בזבל?

לא, אבל אנחנו יודעים לדבר עם התושבים. לבוא ולהסביר להם.

ארז, ארז זה עניין משפטי כי אנחנו היינו בדו-שיח בין היועצת המשפטית שלנו בין יועץ המשפטי של המנהל הקהילתי כדי למצוא איזה הסכם שיאפשר לנו לעשות את זה ולא הצלחנו. יש לנו צוות קבוע שנמצא, בעיר העתיקה בכלל וברובע היהודי בפרט, שמטפל בכל פנייה, בתיקון כל ריצוף, כל דבר. אנחנו השקענו לאחרונה גם בנושא הבטיחות ברובע היהודי. לקחנו את ממונה הבטיחות של החברה, אני אישית עבדתי איתו. בכל מקום ברובע היהודי איפה שהייתה בעיית בטיחות, אם בגן התקומה, אם בתוך הרחובות. סיימנו עכשיו פרויקט של כל נושא הבטיחות. בכל מאחזי היד טיפלנו. אנחנו מטפלים ברובע היהודי, אני אומר לכם, ממש אחת לאחת בכל בעיה. יש לנו צוות של אנשים שמסתובב בשטח, איתי מכיר אותו. אני מסתובב אצל איתי, אני מסתובב גם בתוך הרובע.

תודה, הבנתי. עידו לבנה ממשרד הפנים, דקה.

יגיע אלינו נושא של פיקוח, אנחנו נטפל. כרגע זה פעם הראשונה שהנושא מגיע אלינו. יגיע למחוז - - -

עד עכשיו לא ידעתם שום דבר, אף אחד לא דיבר אתכם על הרובע באף מקום? לא במחוז ולא באף מקום.

אם תגיע אלינו פנייה מסודרת שמבקשת בנושא מסוים. מעבר לזה שזה נושא בין משרדי כי נמצא פה המשרד לענייני ירושלים והתפוצות, כולם שייכים לחברות. מה שמגיע למחוז מטופל. כרגע אין לנו פנייה ספציפית.

תודה.

אדוני רק משפט אחד, אני חייב. אם אתה לא רוצה לקבל התקף לב תן לי לדבר.

בוא, בוא, יש לנו רופא טוב פה.

משפט אחד. אני חי ברובע היהודי. כבוד היושב ראש, אני זה שמתפרנס מהרובע היהודי. כל אלה נותנים את כל השירותים וכו' וכו', אני משלים המיסים. כל מי שיושב פה עובד בשבילי. יש - - - -

אף אחד לא אמר שעושים לך טובה.

יש שחיתויות בעיר העתיקה, צריך לחקור אותן. הרובע, אני רוצה שבחברה לשיקום יחקרו את הדבר הזה- - -

תגיש תלונה.

למי להגיש תלונה?

למשטרה.

אני באתי לוועדת הפנים של הכנסת כדי שהם יחקרו את זה.

זה לא יעזור. למשטרה.

כמה ידיים יש כאן לרובע היהודי? כמה הורים יש פה? יד ימין לא יודעת מיד שמאל. איזה ביטחון, נכנסים - - -

יעל מזרחי בבקשה. אביר, אביר. יעל מזרחי ממשרד התיירות, שלום וברכה, כן. רוצים לשמוע אותך, תגידי משהו. מה משרד התיירות עושה לטובת הדברים הללו?

כל הנושא הזה חדש לי מהבוקר. לא ידעתי כולם ממה שקורה ברובע היהודי.

מה?!

כשהזמינו אותך לישיבה לא דיברו אתך כלום על זה?

לא ידעתי, ראיתי את הכותרת, זה הכול. לא ידענו, לא מיידעים אותנו.

טוב. סרגיו בוקליס, חבר וועד בבקשה.

ישנה בעיה חמורה בקשר למשרד התיירות. מורי דרך חפרים, מורי דרך שאין להם רישיונות עומדים בשער יפו מול משטרת ישראל כל יום. הרי השער לעיר העתיקה זה שער יפו, מה אתה רואה שם? את כל אלה שעומדים שם כדי לקחת את התיירים. יש כל כך הרבה דברים בעיר העתיקה, אני בשוק שאני שומע פה בפעם הראשונה. ומזה אני מתפלא לגבי תשתיות, אני מנהל חנות מול בית הכנסת החורבה. בכל הדרך הזאת היו בורות שאנשים נפלו כל יום. התלוננתי לעיריית ירושלים, רשמו מספר תמונה – איזה יופי, עוד פעם מספר תאונה. בסופו של דבר אנחנו תיקנו את הבורות, עם הכסף שלנו הבאנו אנשים לתקן כי ראינו שכל יום - - -

ישראל, איך זה מסתדר עם מה שאמרת לי?

אין דבר כזה.

מה זה אין דבר כזה?

אני יכול להראות לך את כל הפניות של 106. כל בוקר יש מפקח מטעם פמ"י שמקבל את הפניות של היום הקודם. עובדים גם בלילות - - -

בוא אני אראה לך את זה בעיניים.

סליחה, עובדים גם עבודת לילה במשגב לדך, במשמרות הכהונה.

אפשר לדעת מתי זה היה? באיזו תקופה. תשאל את יניב.

אנחנו עכשיו השקענו - - -

אדוני, הבנו.

עם ישראל מגיע לכותל, תייר מגיע לעיר העתיקה, יורד לכותל במדרגות, מישהו ירד במדרגות לאחרונה?

כן.

מה רואים במדרגות האלה? כל הקבצנים, הלכלוך - - -

גם על הריח אפשר לדבר.

גם על הביוב. מורה הדרך עוצרים ליד התצפית וריח של ביוב - - -

זה נכון, אחר כך אומרים: 'ריח הקטרת' - - -

זה מאפיין את העיר העתיקה, תראו את הרובע המוסלמי. בא תייר הוא - - -

אביר, אביר. אתה אדם מכובד, אני לא רוצה להוציא אותך.

בוא לסיור, אני אראה לך את הבעיות שם.

איתי משגע אותי כבר הרבה זמן שאבוא לסיור. בסדר.

אהלן וסהלן, אני אקח לנוף, לא תשכח אותי בחיים.

תודה. תודה רבה.

רק דבר אחד. יש לי מאות דוגמאות, אבל הנורא שבמדרגות, את מנורת הזהב הוציאו אותה, ניקו אותה איזה חודשיים בקיץ. תשימו שלט: 'תייר נכבד, מבקר נכבד, עקב שיפוצים'. שום דבר. תיירים מגיעים לשם: 'איפה המנורה'? זאת אומרת, יש כל כך הרבה דברים קטנים שבעיניי הם גדולים. אני עובד בתיירות כבר יותר מעשרים שנה.

תודה אדוני. חברת הכנסת רחל עזריה.

אביר, אתה מחזיר אותי לימים שלי כמורה. באמת.

אגב, היה לי מורה - - -

לא. לא. לא. אל תגיד לי אגב. עכשיו אין לי זמן לאגב. כן בבקשה.

אני מאוד מברכת על הדיון הזה. אני מבינה שזה יוזמה שלך - - -

יוזמה של מיקי, אבל יהיה דיון נוסף כי לא באו אנשים שיכולים מספיק לתת לנו תשובות.

סליחה, אתה יכול להגדיר בבקשה לנו, לנוכחים כאן, שהתעוררו מוקדם בבוקר, למדו את החומר - - -

מי גברתי, סליחה?

שמי אתי ירדן ואני מתכללת פרויקטים של התחדשות עירונית. אני בתחום כבר מ-2005 וירושלים יקרה לי מאוד. אני לא עובדת עירייה. אני רק רוצה לציין שאני עליתי לירושלים כדי לעבוד את ירושלים ולא בירושלים. אני מבקשת להדגיש את זה כי אני באמת באתי מעיר הקודש תל אביב לעיר החטאים ירושלים כדי לעבוד אותה.

אני רוצה לציין, כשאדוני מציין שלדיון הבא יגיעו. אני מבקשת שיגיעו הגורמים האלה והאלה בירושלים, יציין את שמם, תפקידם וידרוש שהם יגיעו.

אני אדרוש ממנכ"ל עיריית ירושלים שיגיע לדיון.

בדיון הקודם כבר העיר על כך שפשוט שמים פס על - - -

אני אדאג אישית שמנכ"ל עיריית ירושלים יגיע. תודה. בבקשה חברת הכנסת רחל עזריה.

אני רוצה לברך על הוועדה. יש כמה דברים שלדעתי, קודם כל הסכסוך המתמשך בין החברה לשיקום ופיתוח הרובע לבין עיריית ירושלים. הבנתי - - -

דיברנו, דיברנו.

הוא נושא ארוך. אני יודעת שלעירייה הייתה תכנית לסגור את החברה לשיקום ופיתוח הרובע - - -

אבל היא לא בעלת הבית של החברה.

מכאן מקור הסכסוך וההזנחה.

בדיוק. לכן חשוב לציין את זה עכשיו.

אני אגיד בכנות שאני לא מבינה למה צריך עדיין את החברה לשיקום ופיתוח הרובע כשבעצם שסיימנו לשקם ולפתח את הרובע ועכשיו זו בעצם חברה לניהול הרובע. לא ברור למה, כי את הארנונה משלמים לעיריית ירושלים - - -

אם היית קודם היית שומעת מה תפקידה של החברה.

בסדר, אבל גם אם לא מבינים, אם אי אפשר לסגור אז צריך לעבוד ביחד. בעיניי זה המצב שבו אנחנו נמצאים.

הסכסוך המתמשך הזה גורם שבעצם אנחנו לא נהנים מפנינה שלנו שהיא הרובע היהודי- - -

בהחלט, אין ספק.

וזה הסיפור. זה הסיפור. יש כאן שני דברים. אחת, איך אנחנו דואגים לזה שכמה שיותר אנשים בכלל וכמה שיותר יהודים בפרט נהנים ברובע היהודי. זה אחת.

שתיים, איך אנחנו גורמים לזה שחיי היום-יום של תושבי הרובע היהודי הם מצוינים, כך שהם לא ינסו למנוע שהרבה תיירים יגיעו כי זה מה שמקשה עליהם ביום-יום. זאת דעתי. כל הזמן אומרים: 'מגיעים הרבה אנשים, זה מכביד לנו'. אני חושבת שהסיפור הוא לא לצמצם, אלא לדאוג שבדברים אחרים החיים שם יהיו מאוד נוחים. מה שלא קורה בטח לא בחנייה, לא בשירותים בסיסיים שילדים מקבלים, לא בטיפות חלב, לא בגני ילדים, לא בבתי ספר, לא, לא, לא, לא, בשום דבר השירותים לא ניתנים כמו שצריך.

אני חושבת שמה שצריך לעשות עכשיו זה שיתוף פעולה של העירייה והחברה לשיקום ופיתוח הרובע. לשים מאחור את כל חילוקי הדעות ולראות איך עושים את שני המהלכים: אחת זה התיירות ושתיים זה התושבים.

שרכבים לא יכנסו לרובע היהודי, אופנועים - - -

מחר לא ישתנה שום דבר. אני אשמח שנעשה דיון נוסף.

אנחנו נעשה.

אני באמת מברך על הדיון. אני חושב שכהתחלה, כדיון ראשון זה בסדר. יכול להיות שהשולחן הזה צריך להיות איזה גורם מפשר ומתכלל בין כל הגופים מכיוון שאנחנו רואים שהעירייה לא תמיד יכולה לעשות את זה ויש מקרים שאנחנו יכולים לעשות. ירושלים חשובה וחשובה לנו עוד יותר העיר העתיקה. באמת צריך לציין את חברי הכנסת שהעלו על ראש שמחתנו את הנושא הזה גם בימים האלה. שני היבטים:

יש היבט אחד שזה נקרא תושבי הרובע ומוסדות הרובע שנמצאים ברובע, זה היבט אחד. הצרכים שלהם הם צרכים מסוימים וצריך לחשוב מה הם צריכים, עם מה הם מתמודדים ומה הקשיים שלהם. כשאני אומר 'תושבים' אני מתכוון גם לאלה שנותנים את השירותים לתושבים האלה, אלה שבאים לבקר אותם, מוסדות החינוך שיש מסביב לזה. יש דבר אחר והוא המבקרים ומחזקים את המסחר, התיירים. אנחנו יודעים שהענף נחלש. אתמול ציינו שאחרי תקופה כל כך ארוכה הגיעו עשרת אלפים איש לכותל המערבי, אנחנו צריכים לדעת שעשרת אלפים בכותל המערבי זה לא מספר שאנחנו היינו רגילים. הייתה לנו שמחה שאתמול ב"זאת חנוכה", היום האחרון של חנוכה, ציינו אותו בחדשות ובכל מיני אתרים שהגיעו יותר אנשים. אני יודע את זה מהקרובים, אני יודע את זה מעצמי - - -

אדוני, אחד לא הגיע לרובע היהודי. מה אתה מדבר?

אנחנו מדברים שזה לכותל המערבי, שזה נסיעה ישירה וחזרה ובקושי הגיעו. בכל אופן לעיר העתיקה אנשים נמנעים. אנחנו יודעים שחלק מהאפשרות שהאנשים יגיעו. תיירות, זה לא רק לתייר, זה לתחזק את המקום. תיירים זה לא אלה שרק באים לתייר. זה מחזק. אנחנו יודעים כשרצו לסגור את עיר העתיקה, זה בתקופה של אולמרט, היו לנו ויכוחים האם סוגרים לרכב פרטי או לא. חלק מהסיבות של ההתנגדות שלנו היו כי אנחנו רוצים את המעבר הזה. המעבר הזה הוא לא רק לתיירים שעוברים. זה לאיש שמגיע לעיר העתיקה, הוא חונה באמצע, הוא יוצא לטייל – זה חלק מחזק - - -

הוא יוצא, הוא מטייל, הוא אוכל.

הוא מטייל, אוכל הוא מביא. אם מונעים ממנו כבר בכניסה לעיר העתיקה להיכנס, אז בעצם אתה מונע. אני מקווה שאנחנו נמשיך את הדיונים.

לא מכרתי בחצי שקל בחצי השנה האחרונה.

אביר, אנחנו רוצים להמשיך.

יכול להיות שבשנה שעברה עשינו חטא והעברנו 410 מיליון שקל ישירות לעיריית ירושלים. השנה בא שר האוצר ואמר זה לשר לענייני ירושלים. לכן אדוני אני מבקש שהשר לענייני ירושלים יופיע בדיונים הבאים כי זה נושא חשוב.

הרובע היהודי והכותל, אין יהודי בעולם שלא קרוב לליבו, אחת. שתיים, אני מבקש עד שאנחנו נשב, שמישהו מכם יזום שולחן עגול. עד שיושב ראש יזמן דיון נוסף שמישהו ירים את הכפפה הזאת. חברים, תדברו, עכשיו אתם התחלתם פה לדבר פעם ראשונה. שלוש, חברים תקשיבו טוב, אם אנחנו לא נעשה מעשה, אנחנו בידנו לגרום לכך שהרובע היהודי ייפול פעם נוספת! אלפיים שנה לא היינו שם, החזרנו אותו אחרי מלחמת ששת הימים - - -

מיקי, אנחנו לא ניתן לזה לקרות.

אם לא נעשה מעשה הרובע היהודי ייפול.

תודה רבה. תודה לכולם שהגיעו. אני רוצה לסכם בכמה מילים.

מכל הדברים שדיברו כל האנשים הנכבדים פה אני התרשמתי שיש פה בעיה אחת. יש אמירה תלמודית נועדת: "דבר אחד לדור ולא שני דברים". דבר מלשון דובר. כשיש אדם אחד או גוף אחד שבצעם מנהל את כל ענייני הרובע גם בנושא של הפיתוח, גם בנושאי השוטף וגם בנושא של האכיפה, לא פיסית של האכיפה. גוף שאנחנו יודעים שהוא עומד מול כל הגופים שצריכים לתת שירותים לעיר העתיקה. אני חושב שברגע שיהיה גוף אחד כזה מצבנו יהיה הרבה יותר טוב כי בעצם נדע למי אנחנו מפנים את הטענות, מי נושא באחריות.

כשיש כל כך הרבה גופים שעובדים בתוך המערכת הזאת, כל כך הרבה סוגי גופים ותתי גופים, לא יודעים להחליט ותמיד זה נופל בין הכיסאות. ההוא אחראי על החניון, אבל הוא לא אחראי על המחסום שנכנס לתוך הרובע. הוא אחראי על השיפוץ של השבילים, הוא לא אחראי על חדרי אשפה, וזה התושבים. זה גוף שיעמוד מול התושבים, שיעמוד מול המשטרה, שיעמוד מול העירייה ואנחנו יודעים שזה הגוף. יכול להיות, יכול להיות שהחברה לפיתוח הרובע צריכה להתרחב. להתרחב מבחינת היכולות שלה לתת מענה לדברים נוספים ושנדע שזה הגוף שיושב שם שהוא יהיה אחראי גם לפיתוח, גם לשוטף וגם על הכול. יכול להיות שזה הפתרון ואולי לזה צריך ללכת. אולי לכיוון הזה צריך ללכת. אם נלך לכיוון הזה, אני חושב, שבסופו של הליך גם הגופים שנותנים היום שירותים כמו פמ"י וכל הדברים האלה, אנחנו יודעים שהם בעצם נותנים שירות לחברה לפיתוח הרובע. צריך ליצור את הסנכרון. אפשר ליצור אותו, אבל עם אחראי אחד שאליו נבוא בטענות. אני לא גומר עם זה. אני מקווה, אני אומר את זה בזהירות, אני מקווה שאצליח להביא גם את ראש העיר לישיבה הבאה.

צריכים, צריכים.

אני מקווה. גם את השר לענייני ירושלים וגם ראש העיר, נביא אותם ואולי נגיע בוועדה הזאת לפתרון.

מישהו מכם מוכן לעשות שתי ישיבות על הישיבה. לעשות איזה תאום ציפיות?

מתי תתקיים ישיבת ההמשך, תוך כמה זמן?

אני מקווה שתוך חודש נעשה ישיבת נוספת.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:00.