הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 197

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, ג' בטבת התשע"ו (15 בדצמבר 2015), שעה 13:30

שילוב אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה במסגרת ציון הכנסת את היום הבינלאומי למען זכויות אנשים עם מוגבלויות

חברי הוועדה: מכלוף מיקי זוהר – מ"מ היו"ר

איתן ברושי

מיקי לוי

עודד פורר

קארין אלהרר

דפנה מאור - מנהלת תחום בכירה, פיתוח אנשים עם מוגבלות, משרד הכלכלה

ד"ר שלי נורדהיים - מנהלת השירות לשיקום מקצועי תעסוקתי, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

דניאל כץ - מפקח ארצי אגף מוגבלות שכלית, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

שרון רוטשילד - מנהל תחום בכיר בתעסוקה, משרד הבריאות

בלהה ברג - עו"ד, היועצת המשפטית, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים

ד"ר הסתר פאס - מרכז שיקום, המוסד לביטוח לאומי

שרית בייץ מוראי - מנהלת הקרן למפעלים מיוחדים, המוסד לביטוח לאומי

רוני יואלי - עו"ד, הלשכה המשפטית לאג"מ, ההסתדרות החדשה

ד"ר נצן אלמוג - אחראית תחום תעסוקת אנשים עם מוגבלות, ההסתדרות החדשה

ד"ר סוהיל דיאב - יו"ר האגף לקידום שוויון, ההסתדרות החדשה

פרופ' אלי שמיר - יו"ר עמותת עוצמה, פורום ארצי של משפחות נפגעי נפש

גבי כהן - מנהל, מגדל אור - יעדים לצפון מיסודה של קרו רש"י

מרגלית פילר - סמנכ"ל שירותי תעסוקה ותכניות יום בקהילה, אלווין ישראל

שלומית דור - מנהלת מחלקת תעסוקה, אקים

קלרה פלדמן - מנכ"ל, שק"ל-שירותים קהילתיים לאנשים עם צרכים מיוחדים ע"ר

עופר דהרי - סמנכ"ל, שק"ל-שירותים קהילתיים לאנשים עם צרכים מיוחדים ע"ר

יערה קורן - סטודנט למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

תמי מדזר - מנהלת תחום פניות ציבור, YES

מיכל גזית - רכזת גיוס מטה, YES

פבריס שומברג - מקים הארגון כבלי נפש - ארגון לסובלים מבעיות פסיכיאטריות

חיים פילוסוף - סמנכ"ל שיקום - המשקם

מיה אוסלנדר - השמה - המשקם

לירית שפיר שמש - מקדמת נגישות - ארגון בקול

שושי להט קרטר - מפקחת ארצית, שיקום מקצועי, השירות לעיוור

שמואל קנר - מנחה ויזם חברתי

שלום צפריר - עיריית כפר סבא

אלישבע היזמי - עמותת גוונים, מנהלת תכנית שירות לאומי לצעירים עם מוגבלות

טל הרוש - עמותת גוונים

נועם טוביה - עמותת גוונים

יפעת פיירמן - עמותת גוונים

שרית לוי - עמותת גוונים

דפנה קלינמן - בית איזי שפירא

קארין יפת - המכינה התלת שלבית לעולם העבודה

אברהם חלאליבלס - רכז המכינה התלת שלבית לעולם העבודה, ירושלים

גילה יעקבי - תכנית רמפה

מונא סעב - תכנית רמפה

אביגיל דר - אלו"ט

מלכי איציק - אלו"ט

חגי שמואל - מנכ"ל איל, אגודה ישראלית לאפילפסיה

יקי מואב - פעיל, המשמר החברתי

נחי כץ - לוביסט (כהן רימון כהן), מייצג את YES

מוסטאפה שלטה

אייל לב ארי

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר המתרגמים

שילוב אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה במסגרת ציון הכנסת את היום הבינלאומי למען זכויות אנשים עם מוגבלויות

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. נושא הדיון הוא שילוב אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה במסגרת ציון הכנסת את היום הבינלאומי למען זכויות אנשים עם מוגבלויות. מהות הדיון, כפי שתיארתי אותה כרגע, יחסית די ברורה אבל ברשותכם, נתחיל עם חברת הכנסת קארין אלהרר שתאמר מספר מלים, תבהיר את הסוגיות ומשם נתקדם לדיון מעמיק.

תודה רבה אדוני היושב ראש על קיומו של הדיון. זה המקום להודות לצוות הוועדה על ההירתמות לקיים דיון בנושא.

אנחנו מציינים היום יום מיוחד בכנסת ישראל, יום לשוויון זכויות אנשים עם מוגבלויות. הכנסת ב-11 ועדות שונות מקיימת דיונים שונים הקשורים בזכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות ואני חושבת שאם לא היה עצוב שצריך לציין יום כזה, היינו אומרים שזה יום שמח.

הנושא שיידון כאן בוועדה הוא נושא חשוב מאין כמוהו. ברור לכולם, וכל המחקרים מדברים על כך, שעבודה עבור אנשים עם מוגבלויות היא הרבה מעבר לשכר שיש בצדה של העבודה אלא העובדה היא גם הזדמנות לקום בבוקר עם מטרה, להיות יצרנים ולא נתמכים. היכולת להיות חלק שלם ומלא מהחברה הישראלית נמדד לא מעט ביכולת של אדם להשתלב בקהילה בכלל ובפרט בשוק התעסוקה. למרבה הצער מדינת ישראל עדיין לא מצאה את הדרך הטובה ביותר כדי לשלב אנשים עם מוגבלויות בתעסוקה. אני מודעת לקיומן של תכניות וקיומם של מיזמים גם במשרד הכלכלה וגם במוסד לביטוח לאומי. בשנה שעברה - אולי כבר עברה שנה וחצי – נחתם הסכם בין ההסתדרות לבין ארגוני המעסיקים וזה אומר שיהיה סף מינימלי של שלושה אחוזים, עם התקדמות לחמישה אחוזים, של העסקת אנשים עם מוגבלויות. זה אמנם אירוע משמח, אבל יחד עם זאת אחוז האנשים עם מוגבלויות בחברה הוא עשרים אחוזים, כך שזאת טיפה בים וזה לא הרבה.

הדבר הנוסף שקורה זה מיזם של הביטוח הלאומי למבוטחי הביטוח הלאומי שזכאים לשיקום והדבר הזה קורם עור וגידים דרך חברות כוח אדם חיצוניות שמתאימות לחברה הכללית. גם משרד הכלכלה, אני בטוחה שהגברת דפנה מאור שאמונה על התחום, תפרט ותרחיב מה נעשה במשרד הכלכלה.

מה אני רוצה לומר, אדוני היושב ראש. זה מעולה וטוב ונכון שיש תכניות, אבל אותי לימדו בבית שמה שקובע, אלה הן התוצאות. על מחשבות וכוונות טובות לא מקבלים ניקוד אלא מקבלים ציון אבל לא טוב כמו שמקבלים כאשר יש תוצאות בשטח. למרבה הצער היום עדיין המצב הוא שרוב האנשים לא מוצאים את דרכם לשוק התעסוקה, לא מעט בגלל חסמים שקשורים בסטיגמות ובחסמים שקשורים בנגישות חרף קיומו של חוק מאוד ברור בנושא הזה.

אני חושבת שהדיון כאן היום, ראשית, הוא הזדמנות מצוינת לשמוע מה נעשה לפחות בשנה האחרונה בנושא של תעסוקת אנשים מוגבלויות. דוח המבקר האחרון שעסק בנושא היה בשנת 2013 והראה נתונים מאוד מאוד מדאיגים. אני מאוד אשמח לשמוע האם השתפרנו, התקדמנו וגדלנו, בציפייה שהדברים רק ילכו ויתעצמו מבחינת זכויותיהם ושילובם של אנשים עם מוגבלויות. תודה.

תודה רבה. הדברים בהחלט חשובים. חכמינו אמרו שהעולם עומד על שלושה דברים - על התורה, על עבודה ועל גמילות חסדים. אין שאלה בכלל שאם אנחנו כחברה לא נדע לעזור, לקבל ולסייע בשילוב אנשים עם מוגבלויות בחברה רגילה ותקינה, אין שאלה שאנחנו חוטאים לתפקידנו כנבחרי ציבור וחוטאים לתפקידנו כנבחרי העם. בעניין הזה, חד משמעית אני מסכים ואין שאלה שאנחנו צריכים לפעול על מנת לעשות זאת. אגב, רק לדייק קצת בפרטים, החוק עליו דיברת לגבי העסקת עובדים, שלושה אחוזים, היום לצערי זה אך ורק במקומות שמעסיקים יותר ממאה עובדים.

נכון.

זה המצב החוקי היום.

זה לא מדויק.

אני אציין אדוני היושב ראש שיש הצעת חוק שמשותפת גם לקואליציה וגם לאופוזיציה. הגשנו הצעות חוק שנדונות יחדיו גם לגבי הסף במגזר הציבורי שבעיני היה צריך להיות חוד החנית ולא הנגרר. זה נכון שיש מקום של מאה עובדים ומעלה, אבל אני חושבת שקודם כל ניישם את זה במקרה של מאה עובדים ומעלה ואז נעבור למספר נמוך מזה.

בהחלט. אני אומר שגם זאת סוגיה שנצטרך להתייחס אליה כי אנחנו צריכים לעשות את המקסימום האפשרי כדי לשלב מקסימום אנשים במקסימום מקומות עבודה.

ברשותכם, נעבור לכמה דוברים. נתחיל עם משרד הכלכלה, דפנה מאור, מנהלת תחום בכיר פיתוח אנשים עם מוגבלות.

שלום. צהרים טובים. קודם כל עוד תיקון קטן לתיקון שאתה תיקנת. יש החלטת ממשלה מנובמבר 2014 שקובעת שגם במגזר הציבורי יהיו שלושה אחוזים אנשים עם מוגבלות ואחר כך יעלה אחוז עד לחמישה אחוזים.

אני מוכרחה לומר, חברת הכנסת אלהרר, אני שמחה לעדכן שאחרי הישיבה הקודמת בוועדה לענייני ביקורת המדינה על דוח מבקר המדינה, אני מקווה מאוד שעוד הערב תצא הודעה על זוכה על ה-One stop center . אנחנו סיימנו את המכרז ובעיני זה בהחלט אפילו יותר מסמלי, העובדה שאנחנו סוגרים את זה ממש בשבוע החשוב הזה. כך שמבחינתנו זאת בהחלט הודעה משמחת ואנחנו מקווים לצאת מהר מאוד לעבודה.

במשרד יש לנו את התכניות הקבועות או המוכרות יותר בהן אנחנו בעיקר עובדים מול מעסיקים. ה-One stop center תהיה הפעם הראשונה המשמעותית שאנחנו מטפלים בפרט או שנהיה בכלל קשורים לטיפול בפרט. כמו שאתם יודעים, אנחנו במשרד עוזרים למעסיקים שקולטים אנשים עם מוגבלות בהתאמות במקומות העבודה במימון התאמות במקומות העבודה. אנחנו מנסים להרחיב את זה ככל שניתן ולתת פרשנויות יצירתיות כאלה שתאפשרנה למוגבלויות שונות שבעבר פחות קיבלו סיוע בהתאמות, שיוכלו לקבל כל עוד כמובן זה עומד בתכלית התקנות וביכולת שלנו החוקית.

יש כמובן את שכר המינימום המותאם אבל אני חושבת שעיקר העשייה שלנו בשנתיים האחרונות מתמקדת במרכזי התמיכה למעסיקים בהם אנחנו פותחים דלתות או מנסים לפתוח דלתות שוב ושוב למעסיקים שיפתחו את הדלת לאנשים עם מוגבלות. אין ספק שצו ההרחבה נתן איזושהי רוח גבית לנושא הזה, אמנם לא מספיק. אנחנו עושים מאמצים נוספים ומקימים מיזם נוסף יחד עם הג'וינט ועם גופים פילנתרופיים לפתיחת דלתות באלף החברות הגדולות במשק לתפקידים של צווארון לבן ולאו דווקא למצב של עובדי ייצור או עובדים ברמות הנמוכות, וזאת כדי לתת מענה להרבה מאוד אנשים עם מוגבלות שיש להם יכולת כך שייקלטו לתפקידים שמתאימים ליכולות שלהם.

מרכזי התמיכה יהיו אחד ממוקדי הכוח המשמעותיים.

עוד מיזם שאנחנו ממש סוגרים בימים האלה הוא עם קרנות ביטוח לאומי. אנחנו הולכים לייצר מצב שבו מעסיקים שחוששים או אינם זכאים להתאמות במקומות העבודה בשל תקנות או בשל כך שהם פשוט חוששים להשקיע את הכסף ואז העובד לא מתאים ויש איזה שהן בעיות. אנחנו מקימים מרכז השאלה ואנחנו מקווים שכבר בינואר 2016 הוא יצא לדרך.

אלה הפעילויות שאנחנו עושים בתקופה הזו ככל שניתן כדי לקדם ולראות יותר ויותר אנשים עם מוגבלות מכל סוגי המוגבלויות וכמובן מכל המגזרים.

עוד אזכור אחד. תכנית רמפה שמופעלת כרגע כתכנית קטנה על תשתיות תעסוקה קיימות, אנחנו מרחיבים אותה היום לכל תשתיות התעסוקה של משרד הכלכלה ובעבודה משותפת מאוד עם משרד הרווחה בכל מרכזי התעסוקה שמפעיל משרד הרווחה יהיה רכז רמפה שיטפל באנשים עם מוגבלות במרכזים הספציפיים האלה.

דברים מבורכים. דבר אחד חשוב שאנחנו צריכים לוודא הוא שאנחנו מיישמים את הדברים האלה הלכה למעשה וכמה שיותר מהר כי באמת בסופו של דבר אנחנו כריבון נמדדים בעשייה בפועל. דיבורים הם חשובים אבל המעשים הם אלה שקובעים, ואמרה זאת קארין ואני מצטרף לדבריה.

נעבור לדוקטור נצן אלמוג, אחראית תחום תעסוקת אנשים עם מוגבלות בהסתדרות החדשה.

שלום לכולם. ביקשנו שהדיון יתמקד בנושא של חוק לרון היות ואנחנו חושבים שזה מקום נכון להתחיל לדון בו. מדובר בתיקון לחוק ביטוח הלאומי משנת 2009 שבאמת כל העיניים היו נשואות אליו כאל מה שיעשה מהפכה מאוד גדולה בתחום של תעסוקת אנשים עם מוגבלות. לפני החוק המצב היה שאנשים עם מוגבלות שהתחילו לעבוד למעשה איבדו את הקצבה באופן מלא ואחריו נבנתה איזושהי הדרגתיות באופן שבו הקצבה משולמת, כך שהאופן שהיה אמור הוא שאנשים שמקבלים קצבת נכות, השכר שלהם והקצבה יהיו גבוהים יותר מהסכום אותו הם היו מרוויחים אם הם היו יוצאים לעבודה והקצבה הייתה נשללת מהם.

בפועל אנחנו יודעים שאנשים שמקבלים קצבת נכות, מדובר בקבוצה שאחוז האבטלה בה הוא הגבוה ביותר ורק עשרים אחוזים מתוכה עובדים. למעשה הנתונים שמוצגים על ידי הביטוח הלאומי מראים שליישום החוק לא הייתה השפעה גדולה על מקבלי הקצבה, לא מבחינת קצב הגידול בשיעור העובדים ולא מבחינת הגידול בשכר, כך שהחוק לא עשה שינוי והתמונה לפניו ואחריו היא די דומה. אנחנו מדברים על 800 אלף אנשים עם מוגבלות בגילי עבודה כאשר מתוכם רק 51 אחוזים עובדים ובקרב מקבלי הקצבאות, רק עשרים אחוזים עובדים. כלומר, יש כאן איזשהו חסם מאוד משמעותי.

אנחנו חושבים שהגיע הזמן לעשות חשיבה מחודשת על התיקון הזה לחוק ולהבין מה הן הבעיות העיקריות בגללו הוא לא הביא את השינוי המיוחל. אני חושבת שביום כזה ואחרי שבשבוע שעבר ההצעה להעלאת קצבאות הנכות לגובה שכר מינימום לא עברה, יש בהחלט טעם לחשוב איך אנחנו כן מאפשרים לאנשים עם מוגבלות לחיות יותר בכבוד, במיוחד לאלה שכן רוצים לצאת לעבודה.

מאז פתחנו את המחלקה בהסתדרות שעוסקת בתעסוקת אנשים עם מוגבלות, אנחנו רואים את התמונה בשטח מאוד מאוד מקרוב, מפניות של עובדים שפונים אלינו. אנשים מועסקים בחלקיות משרה היות והם מפחדים להעלות את השכר באופן כזה שהם יצטרכו לתאם את הקצבה אל מול השכר שלהם בביטוח הלאומי. פקידי הביטוח הלאומי לא מספיק בקיאים בנושא והרבה פעמים אנשים מגיעים לברר מה הזכאות שלהם, איך היא תושפע מהשכר שהם מרוויחים, והם לא מקבלים תשובות שהן אחידות או מספיק טובות. המחשבונים שאמורים לספק את התשובות לא מספיק מדויקים ובעצם אין גורם אמיתי למוטיבציה בקרב האנשים שמקבלים קצבת נכות לצאת לעבודה ולצאת לעבודה באופן שיעשה איזשהו שינוי משמעותי בחיים שלהם, ביכולת שלהם להשתכר, במספר שעות העבודה בהן הם עובדים, בתפקידים שהם ממלאים. בעצם רוב האנשים שמקבלים קצבה עובדים בעבודות שהשכר בהן הוא בין 1,000 ל-3,000 שקלים, דבר שמעיד על המצב. אנחנו משערים שמן הסתם יש אנשים שעובדים בשכר גבוה יותר, אבל לא מדווחים עליו וגם זאת בעיה כי אז אנחנו יודעים שהם עובדים שקופים, לא קיימים, אין להם יחסי עבודה ואין להם שום ביטחון תעסוקתי. קבוצה קטנה מאוד מרוויחה מעל 5,000 שקלים. גם האנשים שכן יוצאים לעבוד ומרוויחים שכר שהוא גבוה יותר ויש להם את המסוגלות לכך, מפסידים את הקצב באופן כזה שהם מקבלים במקומה קצבת עידוד מאוד מאוד נמוכה, בין 300 ל-600 שקלים.

בסופו של דבר, אנחנו יודעים שהחיים של אנשים עם מוגבלות הם יותר יקרים בהגדרה מהחיים של אנשים ללא מוגבלות, וזה בגלל הרבה מאוד גורמים במדינת ישראל, ביניהם האופן שבו הם בעצם משלמים על חוסר הנגישות של החברה ועל ההתאמות שהם צריכים לבנות לעצמם שעולות באופן אישי הרבה פעמים סכומים מאוד מאוד גדולים. גם אנשים שכן מרוויחים סכומים יחסית גבוהים בעבודה, נפגעים מהעובדה הזאת שהקצבה בסופו של דבר יורדת, שלא לדבר על כך שהם צריכים לדאוג בעצמם לתאם את העניין של השכר מול המוסד לביטוח לאומי ולהגיע כל שלושה חודשים עם תלושי המשכורת. זאת אומרת, זה לא משהו שנעשה אוטומטית, הקיזוז של הקצבה מול השכר. אני לא יודעת כמה מכם חווים חיים של אנשים עם מוגבלות באופן יום יומי אבל ההתמודדות היא אין סופית מול מנגנוני הבירוקרטיה, אם זה מול משרד הבריאות, אם זה מול משרד הרווחה, אם זה מול ביטוח לאומי ולפעמים מרגישים כאילו רק להיות אדם עם מוגבלות, זאת חצי משרה. עכשיו גם לבקש מהם ללכת ולתאם את השכר מול הקצבה? עוד מטלה, עוד יום לבזבז במוסד לביטוח לאומי, זה ממש ממש מיותר ואנחנו בטוחים שאפשר למצוא פתרון יותר טוב שייטיב עם האוכלוסייה הזאת ויביא לשיעור גבוה יותר של משתתפים בשוק העבודה.

תודה רבה. אני רוצה לציין שהיום בשעה 2:00 אחר הצהרים יש לכם מפגש חשוב באודיטוריום ולכן לא נוכל להאריך את הדיון מעבר לכך. נשתדל לסיים את הדיון כמה דקות לפני 2:00 כדי שתספיקו להגיע לכנס הבא באודיטוריום.

אגב, אני אומר מה הרעיון שאנחנו רוצים לציין כאן. ועדת הכספים, כפי שאתם יודעים, היא ועדה שמטפלת בנושאים הפיננסיים של מדינת ישראל וכל השאלות התקציביות והכספיות עוברות אצלה בוועדה. אני כמרכז הקואליציה בוועדה חי את זה יום יום ושעה שעה. אגב, קוריוז קצר בהקשר לנושא עליו דובר הרבה לאחרונה, העלאת קצבת הנכות. זה עלה אצלנו במליאת הכנסת ולא זכה לרוב. זכינו לביקורת לא קטנה ומאוד מאוד קשה אבל כנראה לא מתוך מקום שמבינים היכן אנחנו עומדים. ממשלת ישראל בראשותו של בנימין נתניהו, יחד עם שר האוצר, כן יעלו את קצבת הנכות, כן יביאו לפתרון לחיים בכבוד של אנשים עם מוגבלויות אבל הם יעשו את זה בצורה אחראית ונבונה כאשר הקואליציה מייצרת חוק רלוונטי ולא באמצעות חוקים פופוליסטיים שזכינו לראות מהאופוזיציה.

לכן אני מציע לכל מי שהחליט לבקר את הממשלה – כפי שביקרו אותה גם בנושא שכר החיילים שאמרו שהיא לא תעלה אותו ובסוף שכר החיילים כן עלה על ידי הקואליציה – כך גם טופל הנושא של קצבאות הנכות. לכן אני מציע להתאזר בסבלנות.

ברשותכם, נעבור לעובד דובר. עורכת הדין בלהה ברג, היועצת המשפטית, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

מאחר שאני הדוברת האחרונה, אני אבקש להזמין את האנשים לפנות אלינו במקרים של אפליה בתעסוקה ולהשאיר את הזמן שנותר לכמה נציגים שבאו במיוחד כדי לספר את הדברים האישיים שלהם שקורים להם היום בעולם העבודה.

בשמחה.

אני רוצה לבקש מיפעת, מקארין ומטל, אם אתם מוכנים לדבר.

אני מאזור השרון, ישוב קדימה צורן. רציתי לספר סיפור אישי שלי. עבדתי במשך שנה בעירייה, בקדימה צורן, ואחרי שישה חודשים החליטו להפסיק את העבודה שלי כי לא היה להם תקציב. עשיתי את העבודה כמו שצריך. הגיע חודש מאי, החליטו להפסיק את העבודה שלי. יש לי מגבלה והבאתי להם דף אחד לגבי המגבלה שהייתי יכולה לתת אותו. בחודש מאי הבאתי את הדף האחרון לכוח אדם.

עבדת שם בחצי משרה?

בחצי משרה. משעה 8:00 עד 12:00. זה כואב לי שהוציאו אותי. האמת, כואב לי שהוציאו אותי. זה כואב שכך שמרחיקים את האנשים המוגבלים.

אני לא יודע את פרטי המקרה, אבל זה נוגע ללב. חד משמעית אני אעשה בירור בנושא. אני אדבר עם ראש המועצה שאני מכיר אותו אישית ואני אברר את הפרטים. אחרי שאני אשמע את הפרטים, אני אשמח להיות אתך בקשר. אם תוכלי, לפני שאת הולכת מכאן, להשאיר את מספר הטלפון שלך כדי שנוכל לחזור אליך. הנושא של ייבדק.

פרופסור אלי שמיר.

אנחנו מברכים את הכנסת שמקיימת כלל שנה את דיוני הוועדות בנושא הנכות. אנחנו הגשנו לוועדת הכלכלה את המסמך שהכנו לפני שנתיים ויש בו שבעה סעיפים. אני לא אקרא אותם אבל היות ואנחנו מייצגים את משפחות נפגעי הנפש, רציתי לומר שתי נקודות.

זאת הקבוצה הגדולה ביותר בין מקבלי קצבת נכות בביטוח לאומי שמונה קרוב למאה אלף אנשים. כפי ששמעתם רק עשרים אחוזים מהם בכלל מועסקים בצורה כלשהי. העול הגדול נופל על המשפחות. אני מזכיר שהם מקבלים רק את קצבת הנכות הבסיסית בלי שום תוספת ניידות, בלי שום תוספת מכשור ובלי שום תוספת אחרת.

כאשר אתם מביאים בחשבון הקלות לתעסוקה לנכים, צריכים להביא בחשבון את העובדה שיכולת העבודה של המשפחות נפגעת. אני יכול להודות באופן אישי כי אשתי נפטרה כמה שנים לפני שבני הבכור חלה בסכיזופרניה ושנים רבות, גם כאב יחיד וגם כמישהו שמטופל, עבודתי נפגעה בצורה קשה מאוד עד שאיכשהו הוא הגיע למצב של שיקום. לכן צריך לעזור גם למשפחות. זה אומר הקלות בתעסוקה, עבודה בחצי משרה ויתר הדברים שמופיעים במסמך שהגשנו לוועדה. אני מקווה שלא נצטרך להגיש את המסמך שוב בעוד שנתיים אבל הנושא הזה של תמיכה בתעסוקה גם של המתמודדים וגם של המשפחות, הוא לא רק לטובת האנשים אלא גם לטובת המשק.

אני מבין את הטענה אבל אני לא יודע אם נוכל ליישם מצב בו ניתן העדפה מתקנת גם לבן משפחה של נכה.

בכל מיני צורות.

אבל עזרה למשפחה או סיוע למשפחה על מנת שיוכלו לטפל באותו ילד, אין שאלה בכלל.

הייתי בדיון בוועדת הכספים לפני חמש שנים כאשר נדון מתן נקודות זיכוי ממס הכנסה למשפחות שמחזיקות בבית.

סוג של הטבה שאפשר לשקול אותה.

איכשהו זה התמסמס ואת כל הדברים האלה בפירוש צריך להביא בחשבון וזה בסמכות ועדת הכספים.

תודה רבה.

לפני הסיום, בגלל הדברים של יפעת ומאחר שאנחנו מדברים על ועדת הכספים, הייתי רוצה להציע הצעה קונקרטית של שילוב משרות ייעודיות לאנשים דווקא במשרות היותר פשוטות בשירות המדינה.

אני מניח שזה מה שקורה בין כה וכה.

יש ייעוד של משרות בשירות המדינה בתחומי מקצוע רגילים של אנשים שעברו את כל ההכשרות, שלמדו באוניברסיטה, שמתקשים להשתלב בשוק העבודה ויש החלטת ממשלה שקובעת ייעוד משרות ייעודיות לתחום הזה פלוס הנושא של המכסה של שלושה אחוזים ומעלה. אני מדברת על ייעוד משרות דווקא למשרות פשוטות שלא יכולות להשתלב באופן רגיל.

תודה. המסר ברור. אחרון הדוברים, פבריס שומברג.

שלום ורב תודות. אני מקים כבלי נפש, ארגון לסובלים מבעיות פסיכיאטריות. דנתי היום בוועדת החוץ והביטחון ואעלה נקודה אחת מהדיון.

יש לי משהו להוסיף.

אני אאפשר לך אחרי שהוא יסיים את דבריו.

חשוב להקצות משאבים לטיפול נפשי הולם באוכלוסיות הסובלות מבעיות פסיכיאטריה מהמגזר המוסלמי ערבי שכן אלה בהיעדר טיפול מתאים עלולים להוות סכנה ביטחונית. הפקרת הציבור הערבי בפסיכיאטריה מהווה מפגע ביטחוני ולכן אנחנו מציעים לתקצב משאבים מתקציב הביטחון מאחר וזה מיועד לביטחון פנים. הסכימו אתי בוועדה שאכן זה מפגע ביטחוני ואכן ידונו על מנת להשיג תקציב לנושא זה.

ברשותך, עוד כמה נקודות.

אין לנו הרבה זמן. הנושא שאמרת, אתה מדבר על נושא של האוכלוסייה הערבית?

הפסיכיאטרית.

אתה אומר שחסרה השקעה באוכלוסייה הזאת.

יש שם הפקרות קשה מאוד.

אין שאלה בכלל שהאוכלוסייה הערבית חשובה בדיוק באותה מידה כמו האוכלוסייה היהודית. לכן צריך לפתור את הסוגיה. צריך להעלות את הנושא הזה לדיון בעיקר אולי מול משרד הבריאות ולוודא מה עושה המשרד.

אני בוועדת הרפורמה בבריאות הנפש ואני אעלה את זה שם.

אנחנו נבחן את הסוגיה.

אני הייתי בשירות לאומי. כיום אני מנסה להשתלב בשוק החופשי אבל זה לא הולך לי. אתם צריכים להוסיף משרות שמותאמות לאנשים עם מוגבלות כמו עבודות שגם אדם עם מוגבלות יכול לעשות, כמו עבודה של סריקה ותיוק, משרות שמותאמות במיוחד לאנשים עם מוגבלות. חשוב שזה יהיה. אני רוצה שיהיו לי אותן זכויות כמו שיש לבן אדם רגיל.

את צודקת. צריך גם להתאים משרות.

אני רוצה לסכם את הדיון. אנחנו כאן בכנסת ישראל מאוד מאוד קשובים לצרכים של אנשים עם מוגבלויות. אגב, גם הכנסת עצמה מיישמת את זה הלכה למעשה ויש בכנסת עובדים עם מוגבלות. אנחנו באמת מוקירים ומעריכים את העניין הזה וגם פועלים בו. אבל אני חייב לומר שמדינת ישראל היא מדינה שיש בה המון אילוצים והמון סיטואציות לא תמיד צפויות ולכן המענה לא תמיד מגיע ולא תמיד הוא מגיע בזמן. גם כשהוא מגיע, לפעמים הוא מגיע באיחור. אבל לעולם לא יכולה להיות סיטואציה בה אנחנו נבחרי הציבור לא מתייחסים או לא קשובים לצרכים של האנשים עם מוגבלויות במדינה שלנו.

לכן אני כאן אומר באמת באחריות גדולה – ואני חושב שאני מייצג את כל הוועדה וגם את כנסת ישראל - שאנשים עם מוגבלויות הם נר לרגלינו ויש לזה חשיבות עליונה מבחינת החברה הישראלית לשלב אותם כמה שיותר כדי שירגישו חלק אינטגרלי מהחברה שלנו ולא כשונים.

אני מברך אתכם ומאחל לכם המון הצלחה ושנמשיך להתראות בנסיבות טובות וחיוביות.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:00.