הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 195

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, ב' בטבת התשע"ו (14 בדצמבר 2015), שעה 10:45

1. הצעת חוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה העילית (היי-טק) (תיקוני חקיקה) (יתר הוראות הצעת החוק) התשע"ה-2014 - למעט סעיף 1(2)(ב)

2. סעיף 1 (2)(ב) - הצעת חוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה העילית (היי-טק) (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2014

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

באסל גטאס

מנואל טרכטנברג

אראל מרגלית

רחל עזריה

רועי פולקמן

עודד פורר

שמואל האוזר - יושב ראש הרשות, רשות לניירות ערך

אבי לאור - סגן מנהל היחידה לפיקוח על קרנות נאמנות, רשות לניירות ערך

מאיר לוין - יועץ בכיר ליו"ר ומנהל המחלקה הבינלאומית, רשות לניירות ערך

אמיר וסרמן - יועץ משפטי ברשות, רשות לניירות ערך

שרה קנדלר - מנהלת יחידת חקיקה ומשנה ליועמ"ש, רשות לניירות ערך

צפנת מזר - משפטנית בכירה, רשות לניירות ערך

אביטל קרופניק - עו"ד מחלקת יעוץ משפטי, רשות לניירות ערך

חנוך הגר - עו"ד במחלקת חקיקה, רשות לניירות ערך

עמיהוד שמלצר - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

אייל בן ישעיה - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

אבירם ז'ולטי - סגן המדען הראשי, משרד הכלכלה

צפריר נוימן - עו"ד, הלשכה המשפטית, מנהל מחלקת השקעות, משרד הכלכלה

חיים זקס - עו"ד, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יוסי ביינארט - מנכ''ל, הבורסה לניירות ערך

חנה שטרית בך - סמנכ"ל בכיר, מנהלת המחלקה הכלכלית, הבורסה לניירות ערך

אילן פלטו - מנכ"ל, איגוד החברות הציבוריות

דויד גבעון - חבר דירקטוריון, פורום MIT

נגה קנז - סגן יו"ר, רוסאריו קפיטל

תמר כהן - יועצת משפטית, רוסאריו קפיטל

דוד דהאן - נציג הארגונים החברתיים

כרם נבו - קשרי ממשל וקהילה, פורום חברות הצמיחה

אייל לב ארי

טמיר כהן

אסתר מימון

הצעת חוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה העילית (היי-טק) (תיקוני חקיקה) (יתר הוראות הצעת החוק) התשע"ה-2014 - למעט סעיף 1(2)(ב)

סעיף 1 (2)(ב) - הצעת חוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה העילית (היי-טק) (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2014

אנחנו עוברים לסעיפים 5 ו-6 בסדר היום, הצעת חוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה העילית (היי-טק) (תיקוני חקיקה) (יתר הוראות הצעת החוק) התשע"ה-2014 וסעיף 1(2)(ב) מתוך הצעת חוק לקידום השקעות. זה סעיף שיצא מתוך החוק עצמו. אני מבקש להחזיר אותו חזרה. כדי למזג את זה, אדוני היועץ המשפטי, נצטרך להצביע, נכון?

נכון.

אני מבקש לאחד. להחזיר את הסעיף לחוק, את סעיף 1(2)(ב) לחוק לקידום השקעות.

אפשר יהיה לקבל על זה הסבר?

זה טכניקה.

זה סעיף שיצא מהחוק מסיבות שונות ומחזירים אותו חזרה. כנראה לא מסיבות מקצועיות.

דנו בו בעבר?

אני לא יודע אם דנו בו - - -

באיזה שלב אנחנו רוצים לקבל על זה הסבר.

מחזירים את הסעיף לחוק המקורי ודנים בחוק עצמו.

הוועדה מבקשת למזג לפי סעיף 84(ג).

אנחנו עכשיו דנים בכל החוק, אם אנחנו ממזגים גם את סעיף 1(2)(ב). יש דברים שהכנסת עושה שאחרי זה צריך לבדוק מבחינה מקצועית למה זה נעשה, אבל היא עושה.

תאמין לי, את הכנסת צריך לבדוק יום-יום.

זה נכון. על כל פנים, אני מציע לצרף את הסעיף הזה ולמזג את שתי הצעות החוק, ונדון בהצעות החוק שתיהן ביחד. מי בעד אישור המיזוג, ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד מיזוג הצעות החוק – פה אחד

מיזוג הצעות החוק אושר.

אין מתנגדים. אין נמנעים. המיזוג אושר. אדוני יושב-ראש הרשות לניירות ערך, כמה מילים על החוק לפני שאנחנו מתחילים בו.

תודה רבה, כבוד היושב-ראש, לפני כשנתיים מיניתי ועדה לקידום השקעות בחברות ציבוריות בתחום המו"פ ביחד עם הבורסה. יושבת פה חני, שהיא היתה היושבת-ראש של הוועדה הזאת, ומנכ"ל הבורסה יושב לימיני. המינוי של הוועדה היה על רקע העובדה שחברות טכנולוגיה רבות בוחרות לעשות אקזיט בדרך של מיזוג או מכירה. כאשר הן עוזבות יחד עם הקניין הרוחני ומעבירות את פעילותן העסקית לחו"ל מדינת ישראל מפסידה. היא מפסידה גם תעסוקה וגם צמיחה. עשינו פעם איזו סימולציה שעל כל דולר אקזיט מדינת ישראל מפסידה בערך נוכחי לפחות כ-3 דולר. זה מצב בלתי סביר, לפי דעתי זה גם אובדן דרך של המדינה, וברשות אנחנו עושים כמה מהלכים שהתכלית שלהם היא להוריד חסמים רגולטורים, ובכלל זה הצעת חוק - - -

מתי זה קרה מה שאתה מתאר עכשיו?

במשך הרבה שנים.

ברשות אנחנו עושים מהלכים רבים שתכליתם הורדת חסמים רגולטורים, ובכלל זה הצעת החוק שמונחת בפניכם. זה בנוסף להקלות נוספות שאנחנו עושים, שהן לא מונחות בחוק הזה: הקלות לחברות קטנות, הקלות שקיימות גם בעולם להנפקות חדשות.

התכלית של הצעת החוק הזאת היא ליצור תנאים אטרקטיביים מספיק כדי להשאיר את החברות האלה בישראל, כי בעובדה שהחברות האלה יוצאות מישראל, מעבירות גם את הפעילות שלהן והן לא מתפתחות בישראל, מדינת ישראל מפסידה, גם בתעסוקה וגם בצמיחה.

כשאתה מדבר על חברות שיוצאות למדינות בעולם – אמרת ש-60 נסגרו, נכון? משהו כזה.

זה עסקים קטנים, 60,000.

התהליך הזה שהוא מדבר עליו הוא תהליך מקביל, הוא תהליך שאין לו קשר?

אני אעשה את הקשר. עסקים קטנים זה משהו אחר, פה זה החברות הטכנולוגיות. רוב החברות הטכנולוגיות – יש הרבה חברות טכנולוגיות שמתפתחות – ההנפקות בדרך כלל בישראל של רוב החברות הישראליות המצטיינות הן דווקא בנאסד"ק ולא בארץ. אבל יש הרבה מאוד חברות שעדיין לא בשלות או לא יכולות להגיע לנאסד"ק כי הן צריכות עוד שנים, ואז יש להן שתי אופציות, או שבאמת מוכרים אותן, זה מה שהוא דיבר על האקזיט, מוכרים אותן מוקדם, כי הן להם הון זמין כדי להמשיך ולעבוד, או שהן פשוט לא כל-כך מצליחות, וחלק מהן מדשדשות.

מה שהם מציעים פה זה דבר מצוין - - -

זה הוא יגיד, הוא באמצע.

רק שנייה, אני אגיד לך איפה אנחנו צריכים לפקוח עיניים ולראות שהכול בסדר. מה שהוא אומר שהוא מציע עוד ערוץ הנפקה לבורסה הישראלית, כשממילא אנחנו רוצים לחזק אותה ולגייס הון לחברות, רק מה שאנחנו צריכים לראות שזה בסדר, ושהמשקיע הישראלי, נגיד עקרת הבית מחדרה, שבאה להשקיע בבורסה הישראלית בחברה, משקיעה בחברה שהיא טובה מספיק באופן כללי.

הסוגיה הזאת חשובה. מה שחשוב שעומד על הפרק, כפי שנאמר פה, ובצדק, זה שאנחנו מפסידים פה כמדינה, מפסידים פה תעסוקה וצמיחה של הרבה מאוד חברות.

דרך אגב, הסכומים הם אפילו יותר גדולים מכל ההנפקות שנעשות בחו"ל, שמחפשות לגייס הון. הרבה פעמים הן לא מוצאות פה, מכל מיני סיבות. יש תהליכים נוספים של אנליזה, שלא קיימת פה, שאנחנו עושים גם אותה, אבל אלה תהליכים משלימים.

מה שאנחנו מדברים פה בהצעת החוק הנוכחית שמונחת לפניכם באמת מבוסס על אותן המלצות של ועדת מו"פ. היו פה שותפים משרד האוצר שמקדם את המהלך, רשות המסים, כמובן הבורסה, משרד המשפטים, היו שותפים כמובן גם גורמים בשוק שנשמעו כולם. ההצעה מבטאת בדיוק את אותם צרכים שחשבנו שיכולים מאוד לעזור, לשנות פה את הדינמיקה כך שהחברות האלה יישארו.

למה זה לא התקדם עד היום?

בחירות.

זה היה לפני הבחירות.

ההצעה עצמה הועברה בקריאה ראשונה כבר לפני הבחירות.

מה זה "לפני הבחירות"? הרבה לפני הבחירות.

היה לנו דיון אחד גם בוועדת הכלכלה.

אפילו היה דיון ואז זה נעצר ועכשיו אנחנו מחדשים. כמו שאדוני יודע ביקשנו לעשות את זה דבר ראשון, בגלל שזה באמת מחכה הרבה זמן. היא התעכבה - - -

אני שואל באמת, אני לא שואל עכשיו פוליטית, אחרי זה אני אעשה מזה פוליטיקה. למה זה לא התקדם בוועדת הכספים? מה קרה פה?

לוחות זמנים. לא היתה שום סיבה.

מנזקי הבחירות.

זה רק לוחות זמנים.

זה לא קשור לבחירות, זה הרבה לפני הבחירות.

חוסר היציבות השלטונית.

לוחות זמנים זו תשובה משעממת... הלאה.

אני רוצה גם להדגיש משהו מאוד חשוב בפני חברי הכנסת. ההצעה הזאת היא שלדית באופייה, מה שאתם רואים כאן, ותכני ההסדרה המהותיים נמצאים בתקנות. התקנות מוכנות והן יוגשו לכם, לוועדת הכספים, מיד כשההצעה השלדית הזאת תאושר. יש לזה חשיבות.

אני רק אגיד בגדול שבבסיס ההצעה יש הקלות בדיווח, למשל תאגידי, לחברות מו"פ בבורסה, אפשרות לדווח באנגלית, אפשרות לדווח לפי כללי דיווח חשבונאות אמריקניים - -

GAAP.

- - US GAAP.

יש הטבות מס מסוימות שרשות המסים נרתמה לתת. יש פה קרנות להשקעה במו"פ, שגם אותן אנחנו מעודדים, מימון המונים שהוא משהו שמקודם בכל העולם, נעשה כבר בארצות-הברית – אנחנו אחת המדינות הראשונות, אבל כבר לא המדינה הראשונה – והיא גם מטפלת בעוד עניינים, כמו הנפקות ATM, הנפקות תוך כדי - - -

האם יש תיקון בנושא השווי, בנושא המחזור? אנחנו מדברים על חברות סטרטאפ או שזה חברות טכנולוגיה שכבר מוכרות?

הן חייבות להיות חברות מוכרות.

זה יכול להיות בשלבים שונים. בדרך כלל זה חברות שמוכרות.

חוץ מביוטכנולוגיה ששם לא צריך למכור אף פעם...

זה חברות שבדרך כלל מוכרות, אבל התנאים המסוימים יהיו בתקנון בצורה מדויקת. פה אנחנו מדברים על תוכנית שלדית. אנחנו מייחסים לזה חשיבות מאוד-מאוד גדולה, אני חושב שזאת חשיבות משקית, ואני רואה בה נדבך אחד נוסף חשוב מאוד ביחד עם נדבכים נוספים.

נדבכים נוספים, רק כדי לתת מושג – אנחנו מדברים על הקלות על הנפקות חדשות, כפי שנעשה גם בארצות-הברית, ה-JOBS Act האמריקני – אנחנו רוצים לעשות JOBS Act ישראלי – שעודד מאוד הנפקות בחו"ל והקלות נוספות, אנחנו מביאים לפה ביחד עם הבורסה גם פעילות אחרת שפורסמה לאחרונה ביחד עם הנאסד"ק עובדה שגם כן תעודד את הפעילות הזאת ותיתן גם אפשרות לקבל הערכות טובות יותר עם משקיעים מיומנים יותר – כל אלה באים בתוך המטריה הזאת.

כרגע מונחת בפניכם הצעת החוק השלדית לעניינים המסוימים האלה שאני חושב מאוד מקדמים את האפשרות שחברות מהסוג הזה יישארו בישראל.

תודה רבה. פרופ' טרכטנברג.

אני רוצה לברך את הרשות על המהלך הזה. צריך להבין שזה צעד ראשון וצעד קטן בדרך ארוכה מאוד. שאלת קודם, אדוני היושב-ראש, למה זה לא קרה קודם, אני חושב שהתכוונת למהלך הגדול, לא רק למה זה לא הגיע לוועדת הכספים.

הנושא הזה של ניסיון להשאיר חברות בארץ זה נושא שנמצא על השולחן, לפחות אני מכיר אותו מאוד מקרוב 15 שנה. המשק הישראלי לא נהנה מההצלחה האדירה של מדינת הסטרטאפ, בין היתר בגלל הסיבה הזאת.

נהנה בצורה מסוימת.

חלקית מאוד.

חלקית מאוד. זה גם תרם לאי-שוויון וכו' וכו'.

מה שקורה שכנגד מה שחושבים בהקשרים אחרים צורת המימון של החברות האלה הוא לא נטרלי, כלומר, זה משפיע מאוד על מה שקורה הלאה בשלב הבא. להבדיל מארצות הברית ששם אקזיט זה אקזיט בארצות-הברית, לא חשוב אם מקליפורניה עובר ליוסטון, בארץ אם זה החוצה, זה החוצה, על כל מה שמשתמע מזה. לכן יש לזה חשיבות אדירה, וגם כל העניין של תרבות האקזיטים וכו' החוצה ולא פנימה.

אני ממש מחייב את זה, גם מהפן החברתי. הסיפור של האי-שוויון במדינת ישראל, בין היתר, שעולם ההייטק לא סגר פערים בלשון המעטה. זה רחוק מאוד מלהיות הסיבה המרכזית, אבל בין היתר בגלל הסיבה הזאת.

אני מחייב את זה, ואני אומר את זה לא רק לרשות, אלא, אדוני היושב-ראש, אנחנו כוועדת הכספים צריכים בכל הקשר והקשר ואל מול כל הרשויות שאיכשהו יש להן נגיעה לעניין הזה לדחוף ולתמרץ הישארות של החברות האלה בארץ, לא על-ידי מניעת אקזיט או מניעת יציאה, חלילה, אלא על-ידי הקלות ומתן תמריצים חיוביים כדי שזה יקרה כאן ולא במקום אחר.

תודה רבה. חבר הכנסת אראל מרגלית, ואחריו – חברת הכנסת רחל עזריה.

צריך להגיד שהוא המבין הגדול. ממנו נשכיל.

יש פה הרבה מומחים, גם פרופ' טרכטנברג ואתה, באסל גטאס.

בעניין הספציפי הזה יכולנו לזמן אותו לשבת כמומחה שלנו.

כשאני אגדל, לאט-לאט. קודם כול אתה חבר כנסת, אחרי זה - - -

אצלך המסלול היה אחר. בבקשה.

קודם כול, אני מאוד מברך גם על הפעולות של הרשות לניירות ערך ועל המנכ"ל החדש של הבורסה, יוסי ביינרד, שהגיע ומאוד-מאוד מעוניין בקידום הערוצים הנוספים שהבורסה הישראלית יכולה לפתוח כדי להתייחס לכלכלה הישראלית ולהיות יותר רלוונטית. זה דבר מצוין.

יש כמה דברים שכאנשים שאחראים על המשקיעים, הקונסומרים, המשקיעים הלוא מתוחכמים הישראלים שיקבלו פה הזדמנות להשקיע פה בבורסה, אנחנו צריכים לפקוח את העיניים, והייתי רוצה לשמוע התייחסות.

מה שקורה שלפעמים חברות שלא מצליחות להגיע לנאסד"ק או לא מצליחות לגייס בשוק הפרטי כדי להמשיך ולהתפתח יכולות למצוא את עצמן מגיעות לבורסה הישראלית, ולפעמים יכולות להיות חברות שהן לאו דווקא כל-כך טובות, כלומר, שזאת אופציה אחרונה בשבילן, ואת זה אנחנו לא רוצים. כלומר, מצד אחד אנחנו כן רוצים לעודד את החברות הצעירות ובדרך לניו-יורק הן צריכות לעבור בתל-אביב – אחרי זה יכול להיות שתל-אביב תהיה כל-כך חזקה שהן יוכלו גם להישאר – ובאופן כללי אנחנו מעודדים דואליות, שתהיה גם פה בתל-אביב וגם בנאסד"ק, ולכן ההקלות האלה של שיטת ה-GAAP שנהוגה בארצות-הברית – אם אתה מתחיל פה אחרי זה אתה לא צריך לחזור על כל התהליך כשאתה הולך לבורסה האמריקנית, וזה מצוין.

מה שהייתי רוצה לשמוע זה טיפה התייחסות על המחשבות שלכם. כמובן איך אתם נותנים לחברות שמצד אחד הן צעירות, מצד שני הן טובות והן לא סיפורים באוויר. מה יכול לקרות? יכול לקרות שאתה באמת נותן לכל מיני חברות נוצצות, אבל חסר בהן קצת ממש, ואז הנפקה אחרי הנפקה לא מצליחה, ואז השוק נשרף. זה מה שקרה נגיד בנוימרקט הגרמני.

זה מה שאתה קורא לו "חברה לא טובה"? לְמה אתה קורא "חברה לא טובה"?

אני מתכוון חברה שהיא לא בשלה. כל חברה יכולה לעמוד בתחזיות, לא לעמוד בתחזיות, אבל אם לחברה יש ממשות עסקית והיא מדווחת – לפעמים היא עומדת בתחזית, לפעמים היא לא עומדת, זה בסדר גמור - - -

אין בה כלום.

לא, תמיד יש בה משהו, אבל אין בה משהו בשל מספיק. היא צריכה להיות בשלה מספיק. אנחנו רוצים שתהיה בה גם איזו בשלות מסוימת. זה דבר אחד.

דבר שני, צריך פה מהלכים משלימים. הרי בסופו של דבר בשביל מה לנו לבוא לבורסה הישראלית ולא לבורסה האמריקנית? רוצים משקיעים מוסדיים טובים והיום הבורסה הישראלית צריכה לעבוד על זה. כלומר, כמו שהחברות הישראליות עצמן, הטובות, יודעות לקבל את המשקיעים המוסדיים האמריקנים או האירופים או הסינים או הבין-לאומיים הבורסה הישראלית צריכה בעצמה לעשות road show, כלומר, היא צריכה להיפתח ולהביא הרבה יותר משקיעים בין-לאומיים, כי אז כל התהליך הזה יהיה הבין-לאומיות של הבורסה הישראלית. ובכלל אין בצד הזה של העולם בורסה שהיא בורסה לחברות הזנק או חברות טכנולוגיות, כי הבורסה הצרפתית נשרפה והבורסה האנגלית נשרפה, ובעצם אין בכל האגן האירופי, ודווקא מצפים מישראל, כי אנחנו עשינו יותר הנפקות מכל המדינות האירופיות ביחד בנאסד"ק ב-20 השנה האחרונות. כשאתה לוקח את כולן ביחד עשינו יותר מכולן ביחד. כלומר, אנחנו מכירים את התהליך הזה.

בקיצור, לכן הייתי רוצה לראות שזה נדבך ראשון בתהליך, ושאנחנו נותנים לתהליך הזה יציבות מסוימת. כלומר, שאנחנו נראה שיכולים לקחת חברות מספיק בוגרות, כי אחרת, כשאתה לא מכיר טכנולוגיה, אתה קורא בעיתון שאיזו חברה המציאה מישהו, ישר נשמע לך שזה כבר תרופה לסרטן, אתה משקיע, החברה לא עומדת בתחזית ואתה השקעת את כל החסכונות. בקיצור, הייתי רוצה לשמוע טיפה על המחשבה הזאת, אבל אני חושב שזה מהלך מבורך.

תודה. רחל, בבקשה.

אני כמובן מברכת על המהלך, וכבוד היושב-ראש, אני אשמח אם נעשה פה איזה עבודה ארוכת טווח על הנושא הזה. אני רוצה לציין עוד מחיר. דיבר על זה קצת חבר הכנסת טרכטנברג, על המחירים הנלווים - - -

פרופסור.

התלבטתי, לכן התעכבתי.

מנו. מנו.

חבר כנסת, פרופסור, כְּבוד - - -

אני דוקטור. אם את חולה, אני יכול לבוא...

על-פי התקנון בכנסת לא אומרים תארים נוספים מעבר לחבר כנסת.

לא רבי?

לא. אבל לא עומדים בתקנון.

על-פי התקנון לא עומדים בתקנון...

אני חושבת שזה מהלך ארוך טווח שצריך לעשות, ויש פה שני דברים. האחד, המדינה משקיעה הרבה כסף בסטרטאפים, זאת אומרת, בכל התהליך המדינה משקיעה את הכסף, ובסוף אנחנו לא רואים את הפירות או רואים את הפירות בצורה מאוד מינימלית, כי הכסף יוצא החוצה.

בכל זאת 65% מהתל"ג, לא תגידי שהמדינה לא רואה מהפירות. מישהו צריך להחזיק 3 מיליארד לביטחון, ומחר רוצים שנעביר את ה-300 מיליון לחטיבה להתיישבות. מאיפשהו זה צריך להגיע.

בסדר, ואני חושבת שאנחנו עדיין מסכימים - - -

לגבי החטיבה להתיישבות, מסכימים על משהו?

לא. על החלק הזה לא. על מי מממן, גם לא.

ברגע האחרון מביאים פי עשרה.

נחזור לרצינות. אנחנו משקיעים ומממנים את כל התהליך כמדינה ונהנים מעט מאוד מהפירות. זה דבר אחד.

דבר שני, הרבה פעמים אלה שעושים את האקזיט צריכים לעבור לחו"ל. אנחנו מייצרים תהליך של בריחת מוחות, כיוון שאנחנו לא מייצרים את התהליך הזה בישראל. זה הדבר השני.

הדבר השלישי. אני חושבת שמאוד הופתענו שאנחנו יודעים לעשות את המהלכים האלה, ואז לא היתה השקעה משמעותית בבורסה. זה בכלל מפתיע והיום אנחנו כבר לא מופתעים.

חזרתי מוועידת האקלים והשאלה שכולם שאלו אותי, איך זה שישראל היא ראש החץ בכל הקלינטק, אבל אנחנו לא ראש החץ בהגדרה של היעדים ובמימוש של הצעדים בפועל מבחינת הקטנת פליטת גזי חממה. אני מביאה את זה במובן הזה שברור לכולם שאנחנו ראש חץ, ועכשיו אנחנו צריכים לוודא, וזה בעצם השלב הבא באותו תהליך. זה כבר ברור, הכול טוב, מממנים, אבל אנחנו לא יוצרים מקומות עבודה, הרבה פחות ממה שאנחנו יכולים לעשות. היכולת של זה להגיע למרחב הישראלי בצורה הרחבה יותר הוא מאוד מצומצם ולכן אני מציעה - - -

בשביל זה צריך שר כלכלה, בשביל זה צריך שתהיה מדיניות.

אתה לא מפסיק להביא את זה לקואליציה-אופוזיציה.

זה העניין. זאת האמת.

תיהנה מזה. אין בעיה.

- - -

זכות הדיבור אצלי.

כן. ברור.

לפי כללי הפרוטוקול.

אני מציעה, כבוד היושב-ראש, שנהפוך את זה לפרויקט בוועדה.

לא נורא שמעירים הערות לקואליציה.

אין בעיה, רק יש לי זכות דיבור, לא הפרענו - - -

אין שר כלכלה, מה לעשות. אין שר כלכלה.

אני מסכימה, גם אני עם החוקים שלי נתקעת – לא נתקעת, העברתי - - -

יש שר כלכלה, אלא שהוא גם שר התקשורת, גם שר החוץ.

אני מתכוון למחיר שאין שר כלכלה.

בכל דבר מחכים לעמדת השר.

אגב, הציעו לי את זה בשלב מסוים.

ואתה לא לקחת את זה?

לא.

תקשיב - -

מה הבעיה?

- - זו טעות.

תיקח את שר הכלכלה, תעשה את שניהם במקביל.

גפני, יכולת להיות גם יושב-ראש ועדת הכספים וגם שר הכלכלה לפי התקדימים שיש.

תודה. באסל גטאס, בבקשה.

כמי שהיה מעורב בהקמת חברת ביוטכנולוגיה, שמכרה והגיעה לנאסד"ק והונפקה בנאסד"ק אני רוצה למחות נגד מה שאמר חברי אראל מרגלית נגד חברות הביוטכנולוגיה.

לא. אני בעד. יש להם מכירות?

200 מיליון שקל לפני שהיא הנפיקה.

כל הכבוד.

היא הונפקה בערך של חצי מיליארד דולר בנאסד"ק, חברת "אנזימוטק". הייתי בין המקימים שלה. אדוני היושב-ראש, היא חברה שיצאה מתוך מרכז מו"פ אגודת הגליל, היזם והמפתח הוא בחור ערבי מסח'נין, ד"ר סובחי בשיר, והמשקיעים הראשונים היו - - -

משפרעם.

היא היום בנאסד"ק סיפור הצלחה. בפעם הראשונה המוח הערבי והכסף היהודי עשו משהו.

היו שם גם כמה יהודים בחברה.

משקיעים. האחים עופר וקיבוץ - - -

אבל גם יהודים, לא?

לא. באגודת הגליל תמיד עבדו יהודים וערבים - - -

זה מה שהוא אומר, זה המוח הערבי במקרה הזה, והכסף היהודי.

היו גם כמה מוחות יהודים בחברה. ביחד.

נדון על העניין הזה... לא עכשיו.

אני חושב שזאת דוגמה טובה למה שהיה ומתי היתה אולי יכולה אנזימוטק להנפיק בתל-אביב במקום בנאסד"ק.

הערך שלה היה אותו דבר.

אני יודע שאנחנו הידלדלנו כל הזמן ובסוף אני בעצמי עשיתי אקזיט לאגודת הגליל.

לא הבנתי בדיוק, כמובן נתעמק בחוק ונראה איזה הקלות או איזה מנופים אתם נותנים לחברות. הבעיה שאני תמיד חושב עליה כשחברה עדיין לא הגיעה – הבנתי שהיה מסלול של חברות סטרטאפ להנפקה בבורסה, עוד לפני שהגיעו למכירות, כשיש להם IP חזק. יש להם IP חזק, יש להם פטנטים, אבל הם עוד לא הגיעו - - -

בהייטק זה מה שהיה לפני כמה שנים.

השאלה אם זה נותן מענה גם לחברות כאלה או לא. ואם לא, איך אפשר לעשות אחרת.

באחד הדיונים אצל היושב-ראש הקודם הצעתי שאולי אחד מהפתרונות בכלל לבעיה של חוסר הנפקות או המצב היום בבורסה זה לעשות בורסה קטנה יותר, בורסת משנה.

הבורסה הזאת לא מספיק קטנה?

חברות שמוכרות עד 100 מיליון שקל. הצעתי להקים בורסה בנצרת, כי אותן סוגי חברות, יש לנו המון. חברות שבכלל לא חושבות להגיע לבורסה בגלל כל מיני תנאי סף שהם לא יכולים - -

ב"מוסקוביה".

- - חוץ מהמחסום הנפשי, המנטלי, ששתי החברות הערביות היחידות שהונפקו בבורסה אי פעם, שתיהן פשטו את הרגל אחר-כך, אבל לא מהסיבות של הנפקה, יש סיבות אחרות של ניהול עצמי. זה "האחים קדמני" וגם "האחים בולוס".

אדוני פרופ' האוזר - - -

שמוליק.

בטח, אני מכיר. חושבים למשל על חברות טכנולוגיות, צריכים לחשוב ממש ולעשות קסטומיזציה איך להביא חברות ערביות מתוך השוק הערבי לבורסה.

תודה. מנכ"ל הבורסה, רוצה?

אני אגיד ואחר-כך אני אתן לו, ברשותך.

אם החוק הזה עובר ומתקדם, מה התחזית שלך? מה זה יעשה?

בישראל מספר הסטרטאפים יותר גדול מכל אירופה. אנחנו מצפים שמה שיקרה אחרי כן – אני תיכף אתן ממש בשלושה משפטים את המסגרת הכוללת - - -

תשתדל למקד את זה, כי הרי יש חוק לפנינו.

אני אעשה את זה בשלוש דקות לשאלות שנשאלו איך אנחנו נותנים פתרון מלא כשבסופו, בסוף התהליך – אני חושב שקבלת החוק זה מאוד חשוב, ובתקופה הקרובה נביא את הדברים האחרים – בסוף התהליך נראה פה הרבה יותר חברות מאשר ראינו אי פעם. זה מה שאנחנו מקווים.

ברשותך, כבוד היושב-ראש, כל הדברים שנאמרו פה על-ידי חברי הכנסת הם נכונים. מישהו אמר שהסטרטאפים הישראלים הם כמו חנות ממתקים – אמר את זה סגן יושב-ראש הנסדא"ק. הוא אמר: בישראל יש סוג של קנדי סטור, שבאים לכאן הזרים, קונים את זה יחסית בזול, לפני שהחברות האלה מתפתחות, ואחר-כך החברות האלה יוצאות לחו"ל ומדינת ישראל מפסידה. מה שצריך לעשות זה פתרון כולל, ואנחנו מדברים על פתרון כולל, ואני רק אגיד בדקה וחצי בדיוק, בגלל לוח הזמנים, על מה אנחנו מדברים.

החוק הזה זה חלק אחד. חלק נוסף זה שאנחנו עושים הקלות להנפקות. בבורסה בתל-אביב באופן יחסי יש יותר חברות קטנות מאשר בבורסות אחרות. מספר החברות בבורסה בתל-אביב, אנשים קובלים על כך שהוא קטן יחסית למה שהיה, אבל הוא יחסית גדול בהשוואה לאוכלוסייה שלנו, שזה אומר שיש המון חברות קטנות בישראל. אנחנו נותנים סיכוי לחברות קטנות יותר מאשר בורסות אחרות יכולות לתת.

נקודה נוספת, אני חושב שיש חשיבות גדולה מאוד לשיתוף פעולה.

למה יש הרבה חברות קטנות, בגלל שיש לנו טבע להתפלג?

כן...

למה יש כל-כך הרבה בתי כנסת?

בתי כנסת זו הבעיה? תאמין לי, יש עוד הרבה בעיות לפני בתי הכנסת.

אנחנו חברה יזמית.

בסדר, יש לזה מעלה וחיסרון.

יש לזה מעלות.

חלק מהמהלך הוא גם להתחבר ביחד עם בורסה זרה, דובר על נאסד"ק, פה יכול להרחיב מנכ"ל הבורסה, אבל זה עוד נדבך חשוב שנותן איזה ערוץ שבסופו של דבר נותן לזה מסלול ירוק גם לנאסד"ק, כך שגם בשלבים מוקדמים וגם בשלבים מאוחרים ניתן פה מרחב פתרונות גדול.

א', תודה רבה. אני אגיד את הסוף: אנחנו זקוקים לזה כמו אוויר לנשימה. אבל זה לא מספיק, וצודק יושב-ראש הרשות וצודקים כל חברי הכנסת שהתבטאו, זה צריך להיות חלק ממהלך כולל, שעושה רפורמה מאל"ף ועד תי"ו.

התוכנית שלנו התחילה את המהלך הזה, ומכיוון שיש בישראל כמות כל-כך גדולה של סטרטאפים אנחנו צריכים לוודא שמתחילים לטפח אותם ביום שהם התחילו. התחלנו מהלך שנותן להם שירותים, לא כל-כך חשוב מהם. האוברזבציה שחבר הכנסת מרגלית אמר היא נכונה, יש איזה חור, כשהחברה מגיעה לסוף דרכה במימון פרטי והיא קטנה מדי למימון ציבורי.

בארצות-הברית.

בארצות-הברית. הסיבה היא כפולה: האחת, לוקח לחברות באופן ממוצע כמעט פי שניים להצליח מאשר זה היה לפני עשר שנים. פעם זה היה חמש שנים, היום זה בערך עשר שנים. רוב הקרנות, ה-VC's ואחרות, נגמרות אחרי עשר שנים. זאת אומרת, החברה מגיעה לרגע הכי קריטי בחייה ואז היא תקועה; דבר שני, כדי להצליח בחו"ל צריך להיות הרבה יותר גדול. השווי הממוצע של החברות בבורסות הגדולות בעולם הולך וגדל. יגידו הבנקאים: אני לא אקח חברה לנאסד"ק אם היא שווה פחות מחצי מיליארד דולר, אז יש פה חור, ואז החברה מגיעה בדיוק למצב שהיא כבר אולי התחילה למכור, יש לה קצת הכנסות, היא צריכה את הקפיצה הקטנה ופה היא נתקעת. וחלק מהסיפור הזה זו הקפיצה הקטנה הזאת לעשות בעזרת הבורסה בתל-אביב.

דוגמה שאני משתמש בה כל הזמן, ויסלחו לי אלה ששמעו אותה אלף פעם. היתה חברה בבאר-שבע, בעומר, קראו לה "dbMotion", היא עשתה תוכנה שעזרה לבתי חולים בניהול האינפורמציה של החולים בבתי החולים. ב-2008, אז היא התחילה, בארצות-הברית עבר חוק הבריאות, היה כר נרחב לפעילות. היא מכרה בכמעט 50 מיליון דולר, ובדיוק ברגע האחרון היא נמכרה למפיץ שלה בארצות-הברית ב-250 מיליון דולר.

לוקהיד מרטין?

לא.

מה קרה למפיץ שלה?

מה קרה? לא הבנתי.

החברה לא גייסה מספיק כסף. והמפיצה שלה באמריקה, שזה חברה בפיטסבורג שמנהלת בתי חולים, קנתה אותה ב-250 מיליון דולר, ובתוך חודשיים כל מה שנשאר בעומר זה מרכז פיתוח. זה הסיפור.

זו הבעיה. זה העניין.

זה הסיפור.

זה הסיפור, בדיוק.

אם הדבר הזה עושה צעד קטן ומתוך חמש הצלתי אחת זה שווה כל רגע. צריך עוד צעדים צריך לסדר את השוק הפרטי, צריך לעשות דברים מסביב. אבל הדבר הזה שחברה שמכרה ב-50 מיליון דולר, היא כמעט רווחית ולא הצליחה לבוא לשוק בישראל ולגייס כספים מהמוסדיים וכו' וכו', זה כשל של כולנו, שלי בתור מנכ"ל הבורסה – עוד לא הייתי, אבל זה כשל – זה כשל של המקום הזה, זה כשל של החברה, כי הם פשוט נעלמים. יש שם מרכז פיתוח נפלא. מה זה מרכז פיתוח? זה קוסט פלוס.

מה הסיבה לזה? למה הוא קנה את זה?

לו היה כדאי. זה אחלה טכנולוגיה, אז הוא קנה, אבל אנחנו - - -

לא רוצים להנפיק בישראל.

לא רצו להנפיק. יש הרבה סיבות למה לא רצו להנפיק. שמעתם חלק קודם: החיתום בארץ לא עבד כמו שצריך – שינו את זה. הרשות שינתה את זה סוף-סוף לפני כמה חודשים שאפשר לעשות מה שנקרא "בניית הספר", הצעה לא אחידה, כל מיני דברים שעושים בחיתום.

הרגולציה חזקה מדי?

זה שילוב של רגולציה וזה גם שילוב של דעת קהל. אין לי מילה יותר טובה לזה.

כשהייתי קורא תקנה בנאסד"ק בתור דירקטור זה היה שני עמודים, בבורסה הישראלית הרבה פעמים אותה תקנה זה 80 עמודים.

נכון. יש לנו נטייה לכתוב הרבה. זה נכון.

אני נותן את זה - - -

אתה צודק. אראל, אתה צודק.

עם הספר...

לאט-לאט אנחנו צריכים לבנות את זה, והבנייה צריכה להיות בשלבים.

אנחנו מפסידים סתם. אנחנו עושים את כל התהליך וברגע האמת - - -

האם אתה דואג שייכנסו חברות שהן צעירות אבל שהן לא בשלות מספיק?

בגדול, החברה מגישה תשקיף, לא הבורסה אומרת אם היא כלכלית ויש לה היתכנות, זה גם לא תפקידה, ואסור שהיא תגיד, בשביל זה יש חתמים ובשביל זה יש משקיעים. אבל יש דברים מסביב שתומכים, למשל בחוק יש אפשרות לעשות אנליזה על החברות, שיהיה מחקר על החברות. אחת הבעיות הקשות שחברות מגיעות אף אחד לא יודע מהן, אף אחד לא מתעניין.

אין פה מחקר.

בהצעת החוק יש אפשרות למחקר שאנחנו נממן – המדינה קצת תממן – והחברות יממנו.

אתם צריכים להשקיע. אותם בנקים להשקעות צריכים לשים פה אנליסטים.

השלב הראשון יהיה שתהיה חברת אנליזה בין-לאומית בלתי תלויה. אנחנו במשא-ומתן כמעט סופי אתה, והם ייתנו אנליזה על החברות האלה, המימון יהיה חלק מאתנו, חלק מהמדען הראשי וחלק מהחברות.

תן לחברות לעשות ישירות את האנליזה, וזהו. כמו בארצות-הברית.

לא עושים את זה.

בנקי ההשקעות בישראל רוצים לכתוב אנליזה חוקית, היום אסור בישראל.

למה?

זה משהו שצריך לשנות.

אין מי שישלם על זה.

זה לא נכון. זו מגבלה רגולטורית שקיימת כרגע בישראל שלפני הנפקה אסור לעשות אנליזה לחברה. זה מצב השוק היום שהוא שונה מהמצב בארצות-הברית.

למה?

בארצות-הברית אתה עושה road show לחברה שיש לה אנליזה. זה רק לידיעה, זה עובדה טכנית.

יש דברים מסוימים שאנחנו צריכים טיפה להיזהר מהם. נגיד שהחברות משלמות בשביל שמישהו יעשה אנליזה. מה קורה? אם החברה משלמת לי שתעשה לה אנליזה, אתה מקבל ממני כסף, אז בטח תכתוב עלי משהו טוב.

השאלה כמה פעמים אתה יכול לעשות את זה לפני שילך לך המוניטין. כך זה בארצות-הברית.

אני בעד אנליזה ובעד להשקיע באנליזה, אבל שתהיה גם חומה סינית.

יש פתרון לזה, בנינו פתרון ביחד עם הבורסה שהוא דואג מצד אחד גם למנוע ניגוד העניינים. הבאנו את החברה הבין-לאומית - - -

הפתרון לא יעבוד.

איזה חברה?

יש שתיים: יש Edison ו-Forester & Sullivan.

חברה גדולה שהבורסה משלמת לה, ואנחנו יוצרים את אותו נתק כך שמקבלים מצד אחד אנליזה ומצד שני דואגים למנוע ניגוד העניינים.

הם עצמאים.

אנחנו פותרים את הבעיה הזאת.

רק משפט אחד קצר. כמובן אנחנו תומכים בהצעת החוק.

תגיד לפרוטוקול את תפקידך. זה חשוב.

אני מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות. בהקשר למה שנאמר בדיון הקודם וגם פה, אנחנו מדברים על כאילו הקלות, וכאילו מדובר פה בפתח חדש ובשינוי חדש, אבל לצערי הרב המצב לא כזה. לצערי הרב רשות ניירות ערך ומשרד המשפטים עדיין לא מטפלים בבעיות השורש של הבורסה בישראל, אנחנו עוסקים בהרבה דברים מסביב, "בעטיפות" מה שנקרא, כמו שהיה לנו בדיון הקודם. הצעת החוק היא טובה. אני לא מאמין שהיא תביא הרבה חברות מו"פ לבורסה בישראל, אבל היא טובה.

איזה דיון קודם?

היה על התקנות.

כל הדברים שכתובים בהצעת החוק פה, שהם טובים לחברות המו"פ, הם טובים דרך אגב גם לשאר החברות בישראל, וצריך להחיל אותם גם על שאר החברות בישראל וליותר זמן.

דרך אגב, רק לגבי האנליזה, אם כבר הוזכרה אנליזה, לא יעבוד הסכם האנליזה כפי שנעשה בבורסה. הוא לא יעבוד. בארצות-הברית מותר לחברה לממן אנליזה על-ידי הזמנה. בעטיפה כתוב שהאנליזה מומנה על-ידי החברה, זה מותר, המשקיע יכול להסתכל, בישראל זה לא יעבוד, משום שהם רוצים שהחברות ישלמו על האנליזה, אבל הם ימשיכו לשלם על האנליזה. גם אם האנליסט יכתוב שהחברה לא טובה ואסור להשקיע בה, עדיין החברה תצטרך לשלם. אבל, תנסו.

תודה, אילן.

לגבי אנליזה, לא המצאנו את המודל, בדקנו את המודלים בכל הבורסות בעולם. המודל היחיד שעובד היום זה המודל האוסטרלי, ומשם הוא נלקח, שזה שילוב. החברה נרשמת לתוכנית, היא חייבת להיות בה שנתיים, אין לה שום בחירה אחר-כך, המימון נעשה על-יד הבורסה והחברה ביחד. במדינת ישראל נקבל כנראה מימון גם מהמדען, וברגע שחברה בתוכנית היא לא יכולה לצאת ממנה כי לא טוב לה, כי נתנו לה דיווח לא טוב. באוסטרליה זה עובד. זה המודל היחיד שעבד בצורה כשלהי בעולם וזה מה שאימצנו.

אני מבין שאת התוצאה כשמישהו משלם - - -

רבותי. אני מבקש לסכם את הדיון לפני שאנחנו מתחילים את החוק. המגמה של כל חברי הוועדה, ואני ביניהם, ומה שאתם בעצם אומרים, לעשות הכול כדי להקל על מנת שתהיה פחות ביורוקרטיה, פחות רגולציה בדברים שאין בהם צורך. להקל בנושא הזה על מנת שאנשים יוכלו להמשיך ולהשקיע או שיתחילו להשקיע כאן בארץ. אני פונה לכל אחד, אם למישהו יש תוכנית, הוא יכול להגיש לי, אני אתן את זה ליושב-ראש הרשות לניירות ערך, שילמדו את זה, שיראו אם הם יכולים להשתמש בעניין הזה.

זה לא רק פחות רגולציה, אלא גם לבנות את המהלכים - - -

בסדר, אמרתי את זה רק ככותרת, כמובן לא נכנסתי לעניין.

אנחנו עושים את זה.

אם אתה רוצה כמו בכנסת הקודמת שנקים פה איזה תת-ועדה לטיפול בזה, תחשוב על זה.

יכול להיות.

כבוד היושב-ראש, אם תרצו, אני אעשה לכם מצגת פעם עם כל הדברים - - -

המגמה של חברי הוועדה, שמעתם אותה, אתם בעצמכם גם הולכים בכיוון הזה, אבל צריך לעשות בזה טיפול שורש. צריך לחשוב על ההצעה הזאת.

מי מקריא את הצעת החוק? בבקשה.

לפני שאני אקרא רק אבהיר שיש פה בעיקר שלושה פתרונות ששמוליק דיבר עליהם קודם: נושא של מימון המונים, נושא של הקמת קרנות הייטק נסחרות במסגרת של קרן סגורה על-פי חוק השקעות משותפות וכל מיני התאמות בדיווח ובגילוי. בשלושת העניינים האלה זה בעיקר סעיפים מסמיכים שיבואו אחר-כך בתקנות. יש פה בהצעה גם מספר נושאים נוסף, תיקונים נוספים לחוק ניירות ערך. אחד מהם זה הוספת אופן הצעה לציבור נוסף, מעבר לדרכים הקיימות היום: הצעה אחידה, הצעה לא אחידה, תשקיף מדף. אנחנו עושים הצעה תוך כדי מסחר, שחברה יכולה להציע ניירות ערך תוך כדי מסחר בבורסה. גם זה יהיה בסעיף מסמיך, כשהתקנות יגידו לפה אחר-כך.

לגבי קרנות זה כמו שפעם היה את ענבל, זה פשוט להרחיב את זה?

אני לא מכירה מה היה בענבל.

אפשרות של הממשלה לתת הטבה מיוחדת לגייס כסף מהציבור.

לא, לא, לא. פה זה קרנות שיוקמו על-ידי הציבור, באמצעות מנהל קרן נאמנות, קרנות סגורות, שהן יוכלו להשקיע בחברות הייטק גם אם הן עוד לא נסחרות.

זה אחרת, זה לא הממשלה.

זה היה הביטוח שנתנו על - - -

לא. זה קרנות פרטיות שישקיעו גם בחברות שעוד לא נסחרות בבורסה, ששם יוכלו לתת פתרון כזה. זה קרן נאמנות סגורה שנסחרת בבורסה.

היה עם זה ניסיון מעורב בעולם. באוסטרליה הקרנות האלה לא הצליחו, בישראל הקרנות האלה לא הצליחו. אתם זוכרים את מופת ואת ענבל? אלה היו קרנות ציבוריות שנסחרו, והמשקיע שבא לבורסה רוצה לראות תוצאות, לקרנות האלה הרבה מאוד פעמים זה לוקח הרבה מאוד זמן, ולא מראים תוצאות מרבעון לרבעון, ואז היה תסכול ותמיד הן נסחרו בערך הרבה-הרבה יותר נמוך מהשווי הנכסי שלהם.

את הבעיה הזאת אנחנו מכירים, ובתקנות אנחנו ננסה להתמודד עם הנושא הזה.

צריך לזכור שחלק מההחזקות זה בחברות ציבוריות שנסחרות, אז יותר קל לתמחר אותן. הבעיה בקרנות התיה שהכול היה חברות פרטיות ומי יודע מה מחירן. פה יש חלק ציבורי, כך שזה מאוד עוזר.

בבקשה.

תיקון חוק ניירות ערך

בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 (להלן- חוק ניירות ערך) –

בסעיף 1-

אחרי ההגדרה ""מנהל", לעניין חברה"" יבוא:

""מנהל כספי אחרים" – כל אחד מאלה:

מנהל קרן כמשמעותו בסעיף 4 לחוק להשקעות משותפות, המבצע פעולה בניירות ערך בעבור קרנות שבניהולו בהתאם להוראות החוק האמור;

חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח על קופות גמל, המבצעת פעולה בניירות ערך בעבור עמיתי קופת גמל שבניהולה;

מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על הביטוח המשקיע כספים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה כהגדרתן בחוק האמור;

תאגיד הפועל מחוץ לישראל, שהוא בעל מאפיינים דומים לאלה של מי מהמנויים בפסקאות (1) עד (3), ובלבד שניתן אישור לכך מגורם מוסמך במדינה שבה הוא פועל;";

שרה, תסבירי למה אתם צריכים את ההגדרה בהמשך.

אני אקרא את כל סעיף ההגדרות, ואז אני אסביר.

אחרי ההגדרה "חוק איסור הלבנת הון" יבוא:

""חוק הפיקוח על הביטוח" – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א- 1981;";

""חוק הפיקוח על קופות גמל"- חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ב – 2005;";

בהגדרה "גורם מפוקח"-

בפסקה (2), ימחק "לראשונה";

אחרי פסקה (5) יבוא:

"(5א) רכז הצעה כמשמעותו בסעיף 15ב(4א)(1);";

בפסקה (10) במקום "כמשמעותו" יבוא "ונאמן כמשמעותם";

בפסקה (13) במקום "(3)" יבוא "(1)".

חלק מההגדרות פה זה תיקונים טכניים שעשינו להגדרות עם הפניות לחוקים אחרים. הגדרת "מנהל כספי אחרים" באה אחר-כך בשביל כל הנושא של ההצעה תוך כדי מסחר, שחברות כן יוכלו לרכוש עבור לקוחות שלהם, מי שמנהל קרנות או חברה מנהלת קופות גמל וכדומה.

ההגדרה של "גורם מפוקח" תיקנו. "גורם מפוקח" זה מי שיש לרשות סמכויות ביקורת, פיקוח וכו' עליו. הוספנו פה גם "רכז הצעה" שבאמצעותו עושים את מימון ההמונים, גם "נאמן למנהל קרנות" שבאיזה שלב נפל מההצעה וגם הוספנו אפשרות לעשות פיקוח גם בחברות שמציעות ללא תשקיף, אלה שמפרות את חוק ניירות ערך, שנוכל לעשות גם שם פיקוח ובקרה.

מה זאת אומרת "ללא תשקיף"?

מי שמפר את הוראות החוק, הוא מציע ניירות ערך ללא תשקיף, או שאחר-כך יהיה מימון המונים והוא עושה את זה לא באמצעות רכז ההצעה, אז יהיה גורם שיוכל לעשות ביקורת, למצוא את ההפרות ולעשות שם פיקוח של הרשות.

הוא יוכל לעשות גיוס המונים בלי תשקיף?

כן, באמצעות רכז הצעה. כשנגיע למימון המונים נסביר.

במימון המונים מדובר על סכומים נמוכים מאוד. צריך לזכור שמדובר על סכומים קטנים מאוד, שכל אחד יכול עד 10,000 - - -

נגיע לסעיף הזה. את יכולה להסביר את מה שאייל ביקש?

לא הבנתי מה אמרת.

"מנהל כספי אחרים".

ההגדרה "מנהל כספי אחרים" נועד לצורך כשאנחנו מדברים על הנושא של הצעת ניירות ערך תוך כדי מסחר. חברה תוכל לעשות את זה רק בדרך מסוימת, שתיקבע בתקנות, אבל אחר-כך אנחנו משתמשים ב"מנהל כספי אחרים" להגיד למשל שמנהל קרן עדיין יכול לקנות את המניות שלו עבור לקוחותיו, זאת אומרת, זה לא מונע את ההמשך, זה מה שנעשה באופן רגיל.

הלאה.

בסעיף 15א(א) -

במקום פסקה (4) יבוא -

"(4) פרסום כללי בדבר כוונה להציע ניירות ערך, שאינו כולל, נתונים כספיים ואת פרטי ההצעה, לרבות מחיר, ריבית ותשואה, בלבד שהתקיימו כל אלה:

ניירות הערך יוצעו ויימכרו רק למשקיעים שמספרם אינו עולה על המספר הקבוע בתקנות לענין פסקה (1) או למשקיעים כאמור בפסקה (7);

בפרסום תצוין מגבלת הצעת ומכירת ניירות הערך ביחס לזהות המשקיעים או מספרם כאמור."

לפני פסקה (5) יבוא -

"(4א) הצעה של מפרק, כונס נכסים, או ממונה אחר שמונה על-ידי רשות מנהלית או על-ידי בית משפט למכור ניירות ערך למשקיעים שמספרם אינו עולה על המספר הקבוע בתקנות לענין פסקה (1) או למשקיעים כאמור בפסקה (7), שייבחרו בהליך שהודיע עליו המפרסם, ובכפוף לכך שבהצעה תצוין מגבלת הצעת ומכירת ניירות הערך ביחס לזהות המשקיעים או מספרם כאמור."

פה אנחנו מתקנים פטור שקיים היום בחוק ניירות ערך, שלא היה ברור למה הוא מתייחס בדיוק. היו פרשנויות שונות, על אף שהרשות כבר הוציאה עמדת סגל שמפרשת, ופה אנחנו רוצים לתת לה מעמד בתוך החוק. הפסקה שקיימת היום באמת מוגבלת להצעות ספציפיות כמו של מפרק, כונס נכסים ודברים כאלה, ופרסום כללי, שהוא עדיין לא בגדר הצעה ומכירה של ניירות ערך, הוא באמת רק משהו מאוד-מאוד כללי, אין בו נתונים כספיים ופרטים, ורק אותו מותר לעשות בשלב הזה שהוא לא תשקיף.

האם את יכולה להגיד לוועדה בכמה משקיעים מדובר, באיזה סוגי משקיעים?

בסופו של דבר מדובר על הצעה שהיא רק למשקיעים מתוחכמים או עד 35 משקיעים.

אגב, אם למישהו יש הערה במה שהיא קוראת שירים את היד, כי אחרת זה נראה כמאושר. הלאה.

בסעיף 15ב -

בפסקה (3), בסופה יבוא "למעט הצעה כאמור שמתקיים לגביה אחד מאלה:

המציע הוא תאגיד שאינו מנהל כספי אחרים ושניירות הערך שלו מוצעים על פי ההצעה;

המציע הוא תאגיד שאינו מנהל כספי אחרים הנמצא בשליטת תאגיד שניירות הערך שלו מוצעים על פי ההצעה";

זה מה שהסברתי קודם על "מנהל כספי אחרים". פה זה החרגה שהם עדיין יוכלו לעשות את ההצעה תוך כדי מסחר, כפי שהיא נעשית היום.

אחרי פסקה (4) יבוא:

"(4א) הצעת ניירות ערך של תאגיד שהתאגד בישראל ושאינו תאגיד מדווח ובלבד שמתקיימים כל אלה:

ההצעה נעשית על ידי חברה המרכזת את ההצעה ומשמשת כמתווכת להצעה ולמכירה של ניירות הערך באמצעות אתר אינטרנט, אשר נרשמה במרשם הרכזים לפי הוראות פרק ה'5 לחוק (בחוק זה – רכז ההצעה);

התמורה שנתקבלה בהצעה כאמור בצירוף התמורה שנתקבלה בהצעות אחרות של התאגיד המציע לפי פסקה זו, במהלך שנים עשר החודשים שקדמו לאותה הצעה, אינה עולה על התמורה שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה;

התמורה שנתקבלה בהצעה כאמור ממשקיע בודד אינה עולה על התמורה שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה;

התמורה שנתקבלה בהצעה כאמור ממשקיע בודד בצירוף התמורה שנתקבלה מאותו משקיע בהצעות אחרות לפי פסקה זו, במהלך שנים עשר החודשים שקדמו לאותה הצעה אינה עולה על התמורה שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה; לעניין זה, "הצעות אחרות" – לרבות הצעות של תאגידים מציעים אחרים לפי פסקה זו;

תנאים והגבלות נוספים שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה; תנאים כאמור יכול שיכללו הטלת חובות על הגורמים המשתתפים בהצעה כאמור, לרבות חובות רישום ברשות ותנאי כשירות.";

זה הסעיף המסמיך לכל נושא מימון ההמונים, שיבוא בתקנות מאוד ספציפיות לפה. הכוונה במימון ההמונים מצד אחד זה לתת פטור מתשקיף. חברות קטנות מאוד, שרוצות לגייס סכום נמוך של כסף ולפנות לציבור רחב, אם אתה מבקש מהן לעשות תשקיף ודיווחים על כל המשתמע, הן לא יוכלו לעשות את זה, הן קטנות מדי.

בלי החוק הזה מה הם היו עושים?

הם לא יכלו להנפיק ניירות ערך.

ואז מה הם היו עושים? מה היה קורה בפועל? הם לא היו קיימים או ששלחו את זה לחו"ל? מה עשו?

כל האתרים האלה מנסים לעקוף את זה על-ידי זה שאתה לא קונה נייר ערך, אתה כאילו נותן תרומה ואתה מקבל זכות לעתיד שאם יהיה מוצר, תקבל אותו ראשון או משהו כזה.

או באמצעות מתנות.

לפי החוק הזה הוא יוכל?

הוא יוכל לעשות את זה באמצעות מה שאנחנו קוראים "רכז ההצעה", שהוא יהיה גוף שמפוקח על-ידי הרשות, הוא יצטרך להירשם ברשות, לעמוד בתנאי כשירות, כמו שיפורט בהמשך. ההצעות האלה מאוד תוגבלנה, גם בסכום הכללי שאפשר לגייס וגם בסכום - - -

האם קבעתם את הסכומים?

התקנות יגיעו לפה ואז יהיה דיון - - -

אני מבקש להוסיף שהתנאים וההגבלות שיקבע שר האוצר יהיו באישור ועדת כספים.

בסדר גמור. יש סעיף כללי בחוק ניירות ערך, אבל אפשר לעשות. אני חושבת שכל התקנות חייבות להגיע בכל מקרה, גם אם זה לא קבוע פה בסעיף.

אני אבדוק את זה.

אם זה מופיע, אין צורך. אבל אם זה לא מופיע, צריך אישור ועדת הכספים.

לפעמים זה פתאום מפורש, אבל אין לנו ספק שזה יגיע, בבירור. גם נגביל את הסכום שכל אדם יכול להשקיע.

לא על זה אני מדבר. בכל אופן מדובר על דברים שצריך עליהם פיקוח פרלמנטרי. הלאה.

ברור. בסדר גמור.

בסעיף 15ג(א), פסקה (2) - תימחק;

בסעיף 22(א) הסיפה החל במילים "ועל טיוטת תשקיף אשר על פיה" – תימחק;

פה אנחנו מבטלים, במסגרת ההקלות, את חתימת החתם על טיוטת התשקיף. זאת אומרת, החתימה תידרש רק על התשקיף ולא על הטיוטה.

בסעיף 23א, אחרי סעיף קטן (ו) יבוא:

"(ו1) על אף הוראות סעיף קטן (ו), ביקש המציע להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף תוך כדי המסחר בבורסה, יחולו לעניין חובת הגשת דוח הצעת מדף ההוראות שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.";

זה התקנות לגבי ההצעה תוך כדי מסחר.

אתם כן כותבים את זה בחוק. צריך לכתוב את זה.

האמת, אתה צודק.

צריך לכתוב את זה. על אף שפה זה ברור, תקנות אי-אפשר לעשות לבד.

גם שם, נראה לי. נוסיף למען הסר ספק.

הלאה.

מראים לי פה שסעיף 15ו לחוק ניירות ערך אומר: שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יתקין תקנות לעניין סעיפים 15א עד 15ג, לכן לא כתבנו שם.

בסדר, לא משנה. צריך לכתוב. הלאה.

בסדר גמור.

בסעיף 35לב, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), מעבר כאמור בסעיף קטן (א) של תאגיד שמיד לאחר רישומו למסחר בבורסה נכלל במדד ת"א טק-עילית, אינו טעון הסכמת מחזיקי ניירות הערך כאמור בסעיף קטן (ג), ובלבד שהתאגיד קבע זאת במפורש בתשקיף ההצעה הראשונה לציבור; לעניין זה, "מדד ת"א טק-עילית" - כמשמעותו בהחלטות דירקטוריון הבורסה בנושא "מדדי מניות" שבמדריך המעו"ף לפי תקנון הבורסה או מדד דומה לעניין זה שקבע דירקטוריון הבורסה באישור הרשות.";

פה אנחנו מאפשרים מעבר של חברות דואליות משיטת דיווח אחת לשנייה, על-פי רוב צריך החלטה של הרוב, ופה המעבר יכול להיות אוטומטי כשמדובר על מדד טק-עילית.

"אחרי סעיף 35 לח יבוא" – זה הפרק שאנחנו מוסיפים לגבי רכז, אותו רכז ההצעה שבאמצעותו עושים את מימון ההמונים, והוא יפוקח על-ידינו. זה פרק ההסדרה שלו, שהוא דומה לכל ההסדרה של כל - - - הפיננסיים האחרים.

אחרי סעיף 35לח יבוא:

"פרק ה'5: הצעה באמצעות רכז הצעה

בקשה לרישום

35לט.

חברה המבקשת להירשם במרשם הרכזים (להלן - המבקשת) תגיש ליושב ראש הרשות בקשה לרישום.

רישום רכז הצעה

35מ.

יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב ירשום את המבקשת במרשם הרכזים, אם ראה שהיא עומדת בתנאים לרישום שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לרבות בעניין הון עצמי, פיקדון וביטוח ותשלום האגרות שנקבעו לפי סעיף 55א, אם נקבעו.

סירוב לרשום רכז הצעה

35מא.

לא יסרב יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב לרשום מבקשת שמתקיימות בה הוראות סעיף 35מ, אלא מטעמים הנוגעים למהימנותה של המבקשת, למהימנותו של בעל שליטה בה או למהימנותו של נושא משרה בכירה במבקשת או בבעל שליטה בה; יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב רשאי להתנות תנאים ברישום רכז הצעה, ובלבד שלא יסרב לבקשת הרישום ולא יתנה תנאים כאמור, אלא אם כן הודיע למבקשת את נימוקיו ונתן לה הזדמנות לטעון את טענותיה לפניו לפני מתן החלטתו.

ביטול רישום

35מב.

הרשות רשאית לבטל את רישומו של רכז הצעה, לאחר שנתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, אם התקיים אחד מאלה:

רישום רכז ההצעה נעשה על יסוד מידע כוזב;

חדל להתקיים ברכז ההצעה תנאי מהתנאים לרישומו לפי סעיף 35מ;

התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ג), המעידות על כך שאין רכז ההצעה ראוי לשמש רכז הצעה (להלן – פגם במהימנות); נסיבות כאמור ייבחנו לגבי רכז ההצעה, בעל שליטה בו ונושא משרה בכירה בו או בבעל השליטה בו;

רכז ההצעה לא תיקן את ההפרה כפי שהורה לו יושב ראש הרשות לפי סעיף קטן (ב), או שלא תיקן את ההפרה בתוך התקופה שעליה הורה.

מצא יושב ראש הרשות כי רכז ההצעה הפר הוראה מהוראות החוק או הוראות מכוחו או הוראה או הנחיה של הרשות, רשאי הוא להורות על תיקון ההפרה בתוך תקופה שיורה עליה.

הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות של רכז הצעה, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכירה בו או בבעל שליטה בו; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף קטן (א)(3); הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.

רכז הצעה יודיע לרשות על התקיימות אחת הנסיבות המנויות בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ, והכל לגביו, לגבי בעל השליטה בו או לגבי נושא משרה בו או בבעל השליטה בו, בארץ או בחו"ל.

התנהלות תקינה והוגנת של רכז הצעה

35מג.

רכז הצעה יתנהל באופן תקין והוגן.

רכז הצעה לא יכלול בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה.

חובות דיווח של רכז ההצעה

35מד.

רכז ההצעה יגיש לרשות דוח שנתי על ההצעות המתבצעות באמצעותו.

רכז הצעה ימסור לרשות, בכתב, לפי דרישה של יושב ראש הרשות או של עובד הרשות שהוסמך לכך, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח שמסר לפי חוק זה.

שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, הוראות בדבר דוחות או הודעות נוספים שעל רכז הצעה להגיש לרשות, בדבר הפרטים שיש לכלול בדוחות או בהודעות שיש להגישם לפי סעיף קטן (א) או לפי סעיף קטן זה, לרבות הוראות לענין אופן הגשתם של דוחות לפי סעיף זה, לרבות פרסומם לציבור, מתכונתם, תוכנם ומידת פירוטם.

פיקוח הרשות על רכז הצעה

35מה.

הרשות תפקח על ניהולו התקין וההוגן של רכז הצעה.

הרשות רשאית, ליתן הוראות הנוגעות לדרכי פעולתו של רכז ההצעה, של נושא משרה בו ושל כל מי שמועסק על ידו, והכל כדי להבטיח את ניהולו התקין וההוגן של רכז ההצעה ואת השמירה על עניינם של המשקיעים באמצעותו; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכל רכזי ההצעה או לסוג מסוים של רכזים כאמור.

אין חובה לפרסם ברשומות הוראות לפי סעיף קטן (ב), ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן; ההוראות, וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות; הרשות רשאית להורות על דרכים נוספות לפרסום הוראות כאמור.

בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), רשאית הרשות, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), ליתן הוראות לרכז הצעה מסוים כדי להבטיח את יישום ההוראות לפי חוק זה.

איסור עיסוק ללא רישום

35מו.

לא ישמש אדם רכז הצעה אלא אם כן נרשם כרכז הצעה כאמור בהוראות לפי חוק זה;

לא יתחזה אדם לרכז הצעה, ולא ישתמש בכל תואר או כינוי העשויים ליצור רושם שהוא רכז הצעה.".

זה נושא רכז ההצעה.

אין הערות לאף אחד?

עוד מעט אולי גם יהיה איגוד רכזי הצעות.

בתור מי שמתעסקת בתחום המון שנים, אני רוצה להגיד לכם שזה צעד מאוב-מאוד מבורך של הרשות לקחת אחריות על העניין הזה, כי מה שקורה היום זה הפקרות בשוק, כשהמון אנשים מציעים לציבור הרחב מאוד דברים שהם בלתי מפוקחים. זה צעד מאוד-מאוד חשוב להגנה על המשקיעים בישראל.

אוקיי. הלאה.

אחרי סעיף 36ג יבוא:

"התאמות בפרטי דיווח לתאגיד שנכלל במדד ת"א טק-עילית

36ד.(א)

הרשות רשאית, לגבי תאגיד שנכלל במדד ת"א טק-עילית, להורות כי הפרטים שעל התאגיד לגלות בדוח לפי פרק זה יהיו בהתאם לפרטים שנדרש תאגיד מאותו סוג שניירות הערך שלו נסחרים בבורסה מחוץ לישראל לגלות בדוח בהתאם להוראות החלות עליו, ובלבד שסברה שאין בכך כדי לפגוע באופן מהותי ביכולתו של משקיע סביר לקבל החלטת השקעה בניירות ערך; הרשות רשאית להתנות התאמות בפרטים כאמור בסעיף זה בתנאים כפי שתורה; לעניין זה, "מדד ת"א טק-עילית" – כהגדרתו בסעיף 35לב(ד)."

(ב)

שר האוצר לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה רשאי לקבוע כי הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי תאגיד אחר מסוג שקבע.

פה זה הסמכה שנוכל לקבוע אחר-כך בתקנות הקלות בדיווח, כמו דיווח באנגלית, דיווח על-פי כללי חשבונאות אמריקנים וכדומה.

מה עם פסקה (ב)? לאיזה סוג תאגיד אחר? זה נדרש פה?

כרגע אנחנו מדברים רק על מדד טק-עילית. רצינו שתהיה הסמכה אם יהיו חברות אחרות בהמשך, אבל זה דורש שוב לבוא לכנסת.

תורידי את זה.

להוריד לגמרי?

אני חושב. אנחנו קובעים בחקיקה ראשית דבר שאנחנו לא יודעים - - -

אם זה יהיה באישור הוועדה?

אנחנו לא יודעים כרגע מה.

בסדר. מקובל.

זו חקיקה ראשית.

אנחנו מורידים את פסקה (ב), תישאר רק פסקה (א).

הלאה.

בסעיף 37(ה) -

בהגדרה "גוף מוסדי בלא שולט", בפסקה (2), במקום "בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005" יבוא "בחוק הפיקוח על קופות גמל";

ההגדרה "חוק הפיקוח על הביטוח" – תימחק";

בסעיף 52סו(ד), ההגדרה "חוק הפיקוח על הביטוח" – תימחק;

בסעיף 53-

פה זה הוספה של עבירות פליליות על כל הנושא של מימון המונים ורכז ההצעה.

בסעיף קטן (א), אחרי פסקה (4) יבוא -

"(4א) כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, כדי להטעות משקיע סביר, בניגוד להוראות סעיף 35מג(ב)."

בסעיף קטן (ב), אחרי פסקה (5א) יבוא:

"(5ב) כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, בניגוד להוראות סעיף 35מג(ב);

(5ג) שימש רכז הצעה בלי שנרשם כרכז הצעה בניגוד להוראת סעיף 35מו(א);

(5ד) פה יש לי תיקון שביקשו ממשרד המשפטים.

(5ד) התחזה לרכז הצעה או השתמש בתואר או בכינוי העשויים ליצור רושם שהוא רכז הצעה, בניגוד להוראת סעיף 35מו(ב).".

סעיף קטן (ג) אנחנו מוחקים, לפי הערת משרד המשפטים.



בסעיף 54יא5(ד), בהגדרה "מבטח", במקום "בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, תשמ"א-1981" יבוא "בחוק הפיקוח על הביטוח";

בסעיף 56ו, בסיפה, במקום "בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, תשמ"א-1981" יבוא "בחוק הפיקוח על הביטוח";

בתוספת הראשונה, בפרט (3), במקום "בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, תשמ"א-1981" יבוא "בחוק הפיקוח על הביטוח, התשמ"א- 1981".

כל התיקון פה נועד על מנת שנוכל להתקין תקנות לגבי אותה קרן הייטק. היא תהיה קרן סגורה, אבל ההוראות יהיו קצת שונות מקרן סגורה רגילה, לכן אנחנו צריכים לשנות קצת את הסעיפים המסמיכים, כדי שאחר-כך נוכל לעשות תקנות ייעודיות לאותה קרן נסחרת.

מה זה קרן סגורה? אדם לא יכול לקנות ולמכור את ההחזקות - - -

יש הוראות לגבי מועדי פדיון. היום היא סגורה לגמרי, יש רק מועד פדיון אחד. בתקנות, אחד השינויים שנעשה שכן יהיו מועדי פדיון אחרי פרסום דוחות כספיים, זאת אומרת, הלקוח יוכל לפדות. הוראה נוספת שאנחנו צריכים לשנות זה לאפשר השקעה בנכסים לא סחירים. כיום מנהל קרן יכול להשקיע רק בנכסים סחירים וכל העניין פה הוא גם להשקיע בחברות הייטק שעוד לא נרשמו בבורסה וגם שאפשר יהיה להעסיק למשל יועץ מומחה, כי זה תחום שהוא לא במומחיות של מנהלי קרנות נאמנות, ואז אפשר יהיה להעסיק יועץ מומחה ולשלם לו תמורה. עוד נושא שיהיה מיוחד פה, שמנהל הקרן יצטרך בעצמו להשקיע בקרן, להראות רצינות, כשבדרך כלל מנהלי קרנות אסור להם - - -

כמה? 1%?

5%.

5%.

זה יבוא בתקנות.

5%?

כשהתקנות יגיעו נוכל גם על זה לדבר.

יעשו תקנה שאפשר לקחת הלוואה מההנפקה כדי שהמנהל יוכל להשקיע ...

התקנות יגיעו לפה, אז נוכל לדבר גם על אחוזים.

תיקון חוק השקעות משותפות בנאמנות

בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994 (להלן - חוק השקעות משותפות בנאמנות) -

בסעיף 1 -

אחרי ההגדרה "ניירות ערך חוץ" יבוא:

""ענין אישי" – כהגדרתו בחוק החברות;";

""קרן טכנולוגיה עילית"- קרן סגורה שבהסכם הקרן שלה נקבע כי תהיה קרן טכנולוגיה עילית (היי-טק);";

""שנת כספים של קרן" - תקופה של שנים עשר חדשים שקבע מנהל הקרן בתשקיף או בדוח כשנת כספים של הקרן, או תקופה קצרה יותר שקבע מנהל הקרן כאמור, אם היא שנת הכספים הראשונה של קרן חדשה או שנת הכספים הראשונה לאחר שמנהל הקרן שינה את שנת הכספים של הקרן;";

בסעיף 5(ג), בסופו יבוא "וכן מגבלות שיחולו על עניינים כאמור.";

בסעיף 13, אחרי סעיף קטן (ג1) יבוא:

"(ג2) על אף האמור בסעיף קטן (ג)(1), רשאי שר האוצר, לקבוע לעניין קרן טכנולוגיה עילית וכן לעניין קרן אחרת מסוג שקבע, תנאים אחרים להעסקת אדם על ידי מנהל הקרן בניהול תיק ההשקעות של הקרן או בייעוץ בנוגע לניהול כאמור.";

בסעיף 50 -

בסעיף קטן (א) -

בפסקה (1) במקום "השווה לערך הנקוב של היחידה" יבוא "שנקבע בתשקיף".

בפסקה (2) -

במקום "משווי היחידה" יבוא "ממחיר היחידה";

במקום ""שווי יחידה" – שווי נקי של נכסי הקרן, מחולק במספר היחידות." יבוא ""מחיר יחידה" – מחיר הקניה של נכסי הקרן, מחולק במספר יחידותיה."

בסעיף קטן (ב) -

אחרי "שווי נכסי קרן סגורה" יבוא "ודרך חישוב מחיר הקניה";

בסיפה במקום "את שווי היחידה ואת" יבוא "את".

אחרי סעיף 54 יבוא:

"תקנות לעניין הצעת יחידות של קרן סגורה

54א.

שר האוצר רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין הצעת יחידות של קרן סגורה, הפרטים שיש לכלול בתשקיף ופרטים שניתן להשלימם במועד מאוחר יותר, וכן לעניין מועדי ההצעה, כמות היחידות המוצעות ואופן הקצאת היחידות שהוצעו למזמינים; הוראות כאמור יכול שייקבעו דרך כלל, לעניין קרן טכנולוגיה-עילית או לעניין סוגים אחרים של קרנות סגורות.

לגבי פסקה קודם - - -

תיקון לסעיף 13.

צריך אישור ועדת הכספים.

בסדר גמור.

הלאה.

בסעיף 56(ז), בסופו יבוא "מיוזמתו או על פי דרישת בעל יחידות, וכן מקרים ותנאים שבהם חייב מנהל קרן לפדות יחידות של קרן סגורה כאמור או שאינו רשאי לפדותן, והכל דרך כלל, לעניין קרן טכנולוגיה-עילית או לעניין סוגים אחרים של קרנות סגורות.";

שרה, סליחה רגע. גם בהוספה של 54(א).

בסדר.

בסעיף 68, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:

"(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר האוצר לקבוע תנאים והוראות בדבר רכישת יחידות של קרן בידי מנהל הקרן, דרך כלל, לעניין קרן טכנולוגיה-עילית או לעניין סוגים אחרים של קרנות.";

נוסיף "ועדת הכספים".

ההון העצמי או ההשקעה של בעל הקרן, של השותף הכללי, חייבת לבוא מההון העצמי שלו או שהוא יכול לגייס את זה כהלוואה?

לא. הוא לא יכול לגייס כהלוואה.

כלומר, הוא צריך להשקיע 5% מהונו העצמי.

לא התכוונת למישהו מוגדר.

אחרת יתחילו לשחק - - -

זה יבוא לפה בתקנות בכל מקרה.

זה חייב להיות מעונו הפרטי. הלאה.

הוא יכול לקחת הלוואה, אבל זו הלוואה שלו, לא של בעלי היחידות.

זה יבוא בתקנות, זה יבוא לאישור כאן.

החברה שבאמצעותה הוא מגייס את הקרן הזאת, היא יכולה לקחת את ההלוואה, הוא לא חייב - - -

לא. זה מה שהוא אומר, שלא.

אז אני שואל.

הקרן היא ישות נפרדת שמחזיקה יחידות, והם המשקיעים. מי שמנהל את הקרן זה מנהל הקרן. מנהל הקרן - - -

השותף הכללי.

לא משתמשים בטרמינולוגיה הזאת, אבל לצורך נוחות כן, הוא הגוף המנהל. הוא כגוף פרטי יכול לקחת הלוואה שלו, זה מחויבות שלו. חברת ניהול הקרנות לא שייכת לקרן, יש הפרדה מוחלטת.

ברור. הלאה.

בסעיף 69(ה), הסיפה החל במילים "בסעיף קטן זה, "שנת כספים של קרן""- תימחק;

בסעיף 77(א1), הסיפה החל במילים "בסעיף קטן זה" - תימחק;

בסעיף 80, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1) שר האוצר רשאי לקבוע סוגים נוספים של הוצאות שרשאי מנהל קרן לפרוע מנכסי קרן, דרך כלל, לעניין קרן טכנולוגיה-עילית, וכן לקבוע סכומים או שיעורים מרביים להוצאות שניתן להיפרע מנכסי קרן כאמור לפי הוראות סעיף זה ומועדים לפרעונם.";

בסעיף 103, בפסקה (3), בסופה יבוא "אלא אם כן נקבע אחרת בהוראה לפי חוק זה";



בסעיף 109, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:

"(ה) שר האוצר רשאי לקבוע מועדים אחרים והוראות נוספות בדבר מימוש נכסי קרן שאינם רשומים למסחר בבורסה, דרך כלל, לעניין קרן טכנולוגיה-עילית או לעניין סוגים אחרים של קרנות.";

בסעיף 111(י), במקום "לפי סעיפים קטנים (ב), (ג) ו-(ד)" יבוא "לפי סעיף זה".

אנחנו בהוראת תחילה.

תחילה
תחילתה של ההגדרה "מנהל כספי אחרים" שבסעיף 1 לחוק ניירות ערך כנוסחה בסעיף 1(1)(א) לחוק זה וכן תחילתם של סעיף 15ב(3) לחוק ניירות ערך כנוסחו בסעיף 1(3)(א) לחוק זה וביטול פסקה (2) בסעיף 15ג(א) לחוק ניירות ערך כאמור בסעיף 1(4) לחוק זה, במועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 23א(ו1) לחוק ניירות ערך כנוסחו בסעיף 1(6) לחוק זה.

היות ואנחנו משנים פה את הנושא של ההצעה תוך כדי מסחר, אנחנו עושים הוראת תחילה רק אחרי שהתקנות ייכנסו לתוקף.

על אף הוראות סעיף קטן (א), תחילתה של ההגדרה "מנהל כספי אחרים" שבסעיף 1 לחוק ניירות ערך כנוסחה בסעיף 1(1)(א) לחוק זה וכן תחילתם של סעיף 15ב(3) לחוק ניירות ערך כנוסחו בסעיף 1(3)(א) לחוק זה וביטול פסקה (2) בסעיף 15ג(א) לחוק ניירות ערך כאמור בסעיף 1(4) לחוק זה, לעניין הצעת ניירות ערך של תאגיד אשר נרכשו בידי תאגיד או בידי תאגיד בשליטתו לפני יום כ"ד באדר התשע"ב (18 במרס 2012), שנה מיום כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 23א(ו1) לחוק ניירות ערך כנוסחו בסעיף 1(6) לחוק זה.

אנחנו נותנים תקופה יותר ארוכה למי שרכש ניירות ערך של עצמו על מנת - - - והסתמך על הנוהג שהיה קיים עד עכשיו, נותנים לו תקופה יותר ארוכה.

מה התאריך הזה רק תסבירי. מה התאריך של 2012?

זה התאריך הראשון שבו פרסמנו את ההצעה, ומאז הם ידעו שאנחנו מתכוונים לשנות.

לקרן אין פקיעה של זמן.

יש שני סוגים של קרנות, יהיה מוגבלת בזמן ולא מוגבלת בזמן. גם זה בתקנות. תהיה קרן שמוגבלת בתקופה, ואז בכל שבע שנים צריך לתת אפשרות לסיים אותה, ותהיה קרן ל-15 שנה, נדמה לי - - -

הבלתי מוגבלת תהיה לשבע שנים וניתנת להארכה, והמוגבלת תהיה ל-15 שנים, וזה הכול.

ניתנת להארכה בכל שנה?

בתום שבע שנים - - -

למה זה?

זה בערך הזמן - - -

לא. למה שתי קרנות?

זה שתי אופציות, לתת להם אפשרויות.

מנהל הקרן מחליט איך הוא רוצה לנהל אותה, אם היא מוגבלת או לא מוגבלת.

כמה הארכות מותר לו לקבל?

אני לא חושב שזה מוגבל.

זה לא מוגבל.

כל עוד יש לזה היתכנות כלכלית.

זה כמו לאה ורחל, שבע ושבע...

בגלל זה בחרנו שבע...

על מנפיק מוצרי מדדים או על חברה בשליטת מנפיק כאמור, ימשיכו לחול הוראות סעיפים 15ב(3), ו-23א לחוק ניירות ערך כנוסחם ערב תחילת חוק זה, ובלבד שניירות הערך המוצעים הונפקו על פי תשקיף וקיים תשקיף בתוקף; שר האוצר רשאי לקבוע תנאים נוספים לגבי הצעה לציבור של מוצרי מדדים כאמור; לעניין זה, "מוצרי מדדים" – כהגדרתם בסעיף 35ג1(ה)(1) לחוק ניירות ערך (תיקון מספר 50), התשע"ב-2012.

זה לגבי תעודות סל. מנפיקי תעודות סל – אנחנו לא רוצים להחיל עליהם את התיקון, כי לגביהם אנחנו הולכים להגיע לפה עם תיקון אחר, ובינתיים אנחנו רוצים שהפרקטיקה של עשיית השוק בתעודות סל לא תיפגע.

תודה רבה. יש הערות? אני מברך על הצעת החוק הזאת. אני חוזר על דברי שאמרתי במהלך הדיון: צריך לקדם את התהליכים האלה. אם יש מישהו שיכול להציע הצעות, אנחנו נעביר את זה, אפשר להעביר גם במישרין לרשות לניירות ערך ואפשר להעביר אלינו. אני יודע שהמגמה ברשות לקדם את הנושאים האלה. בכל מקרה, אני שמח שהחוק הזה במשמרת שלי הולך לעבור.

זה מידע צופה פני עתיד?

לא.

הצעת חוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה העילית (היי-טק) (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2015. מי שבעד אישור הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית, ירים את ידו? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד

הצעת חוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה העילית (היי-טק) (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2015 אושרה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.

אין מתנגדים. אין נמנעים. הצעת החוק אושרה לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה. אני מודה לכם על העבודה ואני מאחל לכם בהצלחה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:24.