ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 14/12/2015

תקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה) (תיקון), התשע"ו-2015, תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה) (תיקון), התשע"ו-2015, תקנות ניירות ערך (הצעת רכש) (תיקון), התשע"ו-2015, תקנות ניירות ערך (חיתום) (תיקון), התשע"ו-2015

פרוטוקול

 
הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 194

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, ב' בטבת התשע"ו (14 בדצמבר 2015), שעה 10:00
סדר היום
1. תקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה) (תיקון), התשע"ו-2015

2. תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה) (תיקון), התשע"ו-2015

3. תקנות ניירות ערך (הצעת רכש) (תיקון), התשע"ו-2015

4. תקנות ניירות ערך (חיתום) (תיקון), התשע"ו-2015
נכחו
חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

מכלוף מיקי זוהר –מ"ר היו"ר

נאוה בוקר

באסל גטאס

מנואל טרכטנברג

רועי פולקמן

עודד פורר
מוזמנים
שמואל האוזר - יושב ראש הרשות, רשות לניירות ערך

שרה קנדלר - מנהלת יחידת חקיקה ומשנה ליועמ"ש, רשות לניירות ערך

מאיר לוין - יועץ בכיר ליו"ר ומנהל המחלקה הבינלאומית, רשות לניירות ערך

אמיר וסרמן - יועץ משפטי ברשות, רשות לניירות ערך

אבי לאור - סגן מנהל היחידה לפיקוח על קרנות נאמנות, רשות לניירות ערך

צפנת מזר - משפטנית בכירה, רשות לניירות ערך

אביטל קרופניק - עו"ד במחלקת יעוץ משפטי, רשות לניירות ערך

לירון כהן דניאלי - עו"ד במחלקת יעוץ משפטי, רשות לניירות ערך

חנוך הגר - עו"ד במחלקת חקיקה, רשות לניירות ערך

חגי בן ארזה - עו"ד במחלקת חקיקה, רשות לניירות ערך

נירית איבי - יועצת מקצועית למנכ"ל, משרד האוצר

אבירם ז'ולטי - סגן המדען הראשי, משרד הכלכלה

אילן פלטו - מנכ״ל, איגוד החברות הציבוריות

דן רימון - היועץ המשפטי, מנורה מבטחים חיתום וניהול בע"מ

חנן מושקוביץ - יועץ משפטי, אקסלנס נשואה חיתום

משה אגמי - יועץ משפטי, כלל פיננסים

נגה קנז - סגן יו"ר, רוסאריו קפיטל

תמר כהן - יועצת משפטית, רוסאריו קפיטל

רועי אייזנמן - מנכ"ל מגדל חיתום
ייעוץ משפטי
אייל לב ארי
מנהל הוועדה
טמיר כהן
רישום פרלמנטרי
אסתר מימון

תקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה) (תיקון), התשע"ו-2015

תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה) (תיקון), התשע"ו-2015

תקנות ניירות ערך (הצעת רכש) (תיקון), התשע"ו-2015

תקנות ניירות ערך (חיתום) (תיקון), התשע"ו-2015
היו"ר משה גפני
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. עדיין חנוכה שמח. היום נעסוק בניירות ערך, קודם בתקנות, אבל אני מבין שצריך לאחד את החוקים בסוף.
אייל לב ארי
נעשה את זה כשנתחיל את הדיון בהצעות החוק.
היו"ר משה גפני
אנחנו מתחילים בתקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה). מי מציג?
שרה קנדלר
אנחנו באים לפה היום עם השלמות לתקנות שכבר העברנו. במסגרת סדרת ההקלות השנייה שהעברנו לפני כמה חודשים פה בוועדה היו מספר תקנות שאנחנו צריכים עוד להעביר בשביל להשלים את הסדרה הזאת.

הסדרה הראשונה מדברת על עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בו. יש פה ארבעה עניינים – שלושה מהם זה הקלות ועוד עניין שהוא גם השלמה של סט אחר שהעברנו לגבי חוק השקעות משותפות בנאמנות.

ההקלה הראשונה מדברת על ביטול עטיפת הדוח. היום יש חובה, חוץ מהדוח, גם לצרף איזו עטיפה שיש בה מעין תקציר של מה שקשור לדוח.

הגענו למסקנה שאפשר להקל על חברות ולהוריד את עטיפת הדוח, גם בדוח הזה וגם בסטים האחרים שנעביר היום, בין היתר כי יש כפילות מסוימת במידע, ומצד שני אין את כל המידע בעטיפה של הדוח. ולכן אנחנו מציעים להוריד את העטיפה.
היו"ר משה גפני
מה זה העטיפה?
שרה קנדלר
זה נייר נלווה של הדוח שיש בו מין תקציר של מה שהולך להיות בדוח עצמו. זה עוד מטלה שיש על החברות לעשות בדוח, ואנחנו מציעים - - -
היו"ר משה גפני
האם כדי להוריד את זה צריך תקנות?
שרה קנדלר
כן, כי החובה קבועה בתקנה. צריך לבטל את התקנה.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
האם בדוח עצמו יש - - -
שרה קנדלר
כל המידע נמצא בדוח.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
ברור. השאלה האם יש בדוח תקציר.
שרה קנדלר
לא.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
מן הסתם הסתכלתי על לא מעט דוחות כאלה, לאף אחד אין סבלנות לעבור על הכול. התקציר עוזר.
שרה קנדלר
הבעיה שהתקציר עצמו נהיה מאוד ארוך. עם השנים הוסיפו לו עוד פרטים.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
בכל זאת, יש מקום - - -
שרה קנדלר
אגב, אנחנו עובדים על פרויקט גדול מאוד של קיצור הדוחות, זה יגיע גם לוועדה הזאת.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
אני שואל שוב. אני קודם כול בעד להקל ולפשט, אבל התקציר זה דבר חשוב. אם היה תקציר של עמוד אחד נניח זה היה מאוד עוזר. שוב, ריבוי המידע לעתים גורם לאיפול ולחוסר מידע, כי מן הסתם אתה לא קורא את הכול, שלא נזרוק את התינוק עם המים.
שרה קנדלר
כרגע אין הצעה כזאת, יש הצעה בהמשך לקצר את הדוח עצמו.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
אז אני חוזר ואומר - - -
היו"ר משה גפני
הוא שואל שאלה נכונה. לקצר, להאריך את הדוח, זה לא כל-כך חשוב, חשוב למה אין תקציר. אבל למה צריך את זה בתקנות?
אייל לב ארי
בשלב הביניים אולי עדיף לקצר את העטיפה, בשלב הבא כשתקצרו את הדוחות, תורידו את העטיפה.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
נכון, כי כרגע אני חושב שאנחנו נפגע. כתיבת התקציר גם עוזרת למי שכותב את זה, כי זו דרך תמציתית להעביר את המסרים העיקריים.
צפנת מזר
זו בדיוק היתה המטרה המקורית של העטיפה. מה שהתגלה במהלך השנים שחברות משתמשות בעטיפה לצורך הגנה על עצמן, הן כוללות את כל המידע כבר בתוך התקציר.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
זה בדיוק היכן שאפשר לעזור להם לקצר. כלומר, אם התקנה היתה שהעטיפה לא יכולה להיות גדולה משני עמודים – אתם תגידו – פונטים כאלה וכאלה, אז גמרנו, זה משמש את הפונקציה.
צפנת מזר
אולי אני גם אוסיף ואומר שמלבד העטיפה של הדוח יש גם הודעה בעיתונים על קיומה של העסקה, אז עצם העסקה ידוע ויש הפניה לדוח עצמו שבו נמצאת האינפורמציה.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
בכל אופן אני חושב שיש מקום לשקול את זה.
שרה קנדלר
אולי נשקול את זה מחדש כשנביא את הנושא של קיצור הדוחות, ואז כשיהיה תקציר, אפשר לשקול את זה בתיקון הזה.
היו"ר משה גפני
אני מבין שהתלבטתם בשאלה הזאת, אבל הטענה שיהיה דוח מקוצר היא טענה נכונה.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
תקציר מקוצר.
היו"ר משה גפני
תקציר, אני מתכוון.
שרה קנדלר
לא נוכל לעשות את זה בתיקון הזה, אבל אולי כשנביא את הפרויקט של קיצור הדוחות, נוכל לצרף לזה גם את התקציר לדוחות המקוצרים, שיהיה תקציר שהוא מוגבל במספר מילים.
היו"ר משה גפני
בדוח מקוצר לא צריך תקציר. תקציר צריך כאשר יש דוח רחב.
שרה קנדלר
בתוך המקוצר עדיין תהיה מידה - - -
שמואל האוזר
גם הדוח המקוצר לא קצר.
היו"ר משה גפני
לא היית כאשר פרופ' טרכטנברג העלה את השאלה. אנחנו מבטלים את התקציר, אבל כשמורידים את התקציר זה עושה לא טוב למי שרוצה לקרוא את זה ולא רוצה לקרוא את כל הדוח, זה אפילו עושה לא טוב למי שכותב את זה, כי אתה כותב תקציר, אז אתה - - -
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
מחדד.
היו"ר משה גפני
בדיוק.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
הרי לתקציר יש פונקציה חשובה מאוד, ואם לא יש ים של אינפורמציה שאתה טובע בה. למה שבתקנה לא ייקבע שהתקציר עצמו יהיה קצר ותקבעו מה הפרמטרים של קצר ואז הוא ישמש את הפונקציה בצורה מיטבית? אני מבין שמה שקרה שהתקציר הלך והתארך והפך למפלצת, אז צריך למנוע זאת, אבל לא על-ידי כך שמבטלים אותו.
חנוך הגר
אנחנו מאוד נתקשה להגביל את החברות במגבלת מיקום ומגבלת משפטים, כי זו תהיה טענת התחמקות בשבילם בבתי משפט למה הם לא כללו איזה פרט מהותי. למה? כי הגבלתם אותנו במקום. פשוט נשחק לידיים שלהם. חשבנו גם על האפשרות הזאת, ואנחנו מכוונים, נותנים מסר מאוד חזק לשוק היום לקצר ולפשט, אבל אם נקבע במסמרות בחקיקה שהם לא יכולים לעבור מגבלת מילים מסוימת, זו תהיה טענת התחמקות שלהם מאחריות.
שמואל האוזר
אחת הבעיות הכי גדולות בקיצור – כולם מדברים על קיצור, לא אוהבים שזה ארוך, אבל יש בעיה משני הצדדים, גם של אלה שכותבים, שחוששים מלכתוב, וגם שלנו שאנחנו לא רוצים להגיד להם מה כן ומה לא.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
מה המעמד המשפטי של התקציר? זה מה שאתה אומר. אם יש לזה מעמד משפטי שווה ערך לדוח, אז ברור.
שרה קנדלר
כן, זה חלק מהדוח.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
זה בדיוק העניין. זה שורש הבעיה. התקציר – לא יכול להיות שיש לתקציר אותו ערך משפטי כמו הדוח, כי אז אל תעשו תקציר. כל מה שחסר שם אחר-כך יהיה נגדך.
שמואל האוזר
אנחנו מנסים ללכת בין הטיפות. אנחנו צריכים לגשר, כי יש פה טענה מאוד חשובה על אורך הדוחות הכספיים, ואנשים אומרים: כשזה ארוך מדי, אני לא מתחיל אפילו לקרוא. אתה רוצה לתת את כל המידע ואתה מנסה לתת את זה בצורה מושכלת יותר.

הניסיון שלנו בדיבור, שגם אנחנו נהיה מוכנים להקשיב, וגם הם ייקחו את האחריות, אבל עדיין האחריות היא שלהם, הם אלה שכותבים את הדברים. היתה לנו מחשבה להגביל - - -
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
זה לא אישיו קריטי, אבל בכל זאת, אם כבר מנסים לעשות טוב, אז בואו נעשה טוב. אתם עושים מהלך לקיצור הדוח, יופי, נהדר. מה שאני מציע שתבדקו את האפשרות לשנות את המעמד המשפטי של התקציר, ואז תגבילו מאוד את התקציר, ואז הוא ימלא את הפונקציה האינפורמטיבית, בלא שיש לזה מעמד משפטי כמו הדוח עצמו.
היו"ר משה גפני
לא לתת לתקציר מעמד משפטי?
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
אני אומר שהמעמד המשפטי של התקציר לא יהיה שווה ערך למעמד המשפטי של הדוח, כי אז התקציר יגדל ויכלול את הכול.
אילן פלטו
זו בדיוק הבעיה היום.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
תנסו לעשות את המהלך שאני מציע.
שמואל האוזר
אנחנו נשקול את זה, אבל הבעיה שכאשר מפרסמים משהו אנשים לא יודעים מה בדיוק המעמד המשפטי.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
מי שכותב יודע, כי האחריות היא עליו.
שמואל האוזר
נכון, אבל מי שקורא לא מבין שיכול להיות שחלק מהמידע חסר, ואז יבואו אחר-כך ויגידו: זה היה כתוב, וזה לא נתן - - -
היו"ר משה גפני
מה הביא אתכם להביא את התקנות האלה?
שרה קנדלר
רצינו להקל.
היו"ר משה גפני
איפה היתה ההכרעה אצלכם שצריך להוריד את זה?
שרה קנדלר
הרגשנו שיש הרבה עבודה ויש כפילות מסוימת. הרי במסגרת פרויקט ההקלות, וכבר שנתיים אנחנו מביאים חקיקה של הקלות לפה, נפגשנו עם הרבה גורמים, שמענו את הציבור, שמענו את החברות, ואיפה שראינו שיש כפילויות או שיש מקום להקל, אנחנו מבקשים להקל.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
יש עודף רגולציה.
היו"ר משה גפני
הכול נובע מהקלה על החברות.
שמואל האוזר
במשך השנים, בכל פעם שהיה מתבקש, ליתר ביטחון מוסיפים, ואז נוספו כפילויות וזה מופיע בדוח כזה ובדוח אחר. אנחנו מנסים קודם כול לייעל, שזה יופיע בצורה הרבה יותר מסודרת. זה הולך בצורה מאוד מאוזנת ושקולה. אנחנו רוצים ללכת הרבה יותר רחוק.
היו"ר משה גפני
זה מקל על החברות, מצד שני אין תקציר עכשיו.
אילן פלטו
כבר היום זה לא תקציר.
צפנת מזר
אם אפשר, שתי נקודות. קודם כול, זו אחת ההקלות. הביאו בפנינו את האבסורד שקיים, שלמעשה יש כפילות, יש דוח בתוך דוח. בנוסף, אם אפשר, בדוח עצמו הפרט הראשון שצריך לתת מעבר לשם החברה זה תיאור עיקרי העסקה. זאת אומרת, כשפותחים את דוח העסקה הפרט הראשון שרואים זה עיקרי העסקה. זה מייתר במידה מסוימת את הצורך בתקציר שבו יהיה כתוב מה עיקרי העסקה.
היו"ר משה גפני
הבנתי. מה שגבר אצלכם זה הקלה על החברות, מפני שבלאו הכי התקציר הפך להיות כאילו דוח שני.
שרה קנדלר
נכון. בדיוק.
היו"ר משה גפני
מה אתה אומר?
אילן פלטו
בדיוק כמו שנאמר. התקציר, בגלל המשמעות המשפטית שלו, זה הפך להיות סוג של copy paste – אתה לוקח את הפרק הראשון בגוף ומעביר את זה גם לתקציר. זה מיותר. לא שאני חושב, חבר הכנסת גפני, שההקלה הזאת תביא עכשיו זרם של הנפקות לבורסה, אבל - - -
היו"ר משה גפני
לא נורא. הכיוון הוא חיובי.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
אני לא בטוח. אני חושב שהבורסות בעולם, כולל בישראל, מתנדנדות בין הידוק הפיקוח, כשיש פרשיות גדולות כמו שהיו - - -
היו"ר משה גפני
זה לא הנושא.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
עולים על עץ גבוה, ואז רוצים לרדת, כי חושבים שעודף הרגולציה הוא זה שמונע הנפקות חדשות או גאות. אני לא בטוח שזה תמיד הסיפור. התקנה הספציפית הזאת אין לי בעיה אתה - -
היו"ר משה גפני
על זה מדובר.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
- - אבל אמרת שאתה רוצה ללכת הרבה מעבר לזה. יעני, רחוק.
שמואל האוזר
במובן של קיצור. אנחנו רוצים לייעל את זה, כך שהדוחות יהיו מדויקים, יהיה דוח, אבל הוא לא צריך להיות ארוך ומיותר, עם כפילויות. אנחנו רוצים לייעל. זה הרעיון בשלב הזה. הוא לא שייך לעניין של עודף רגולציה. עודף רגולציה זה נושא שצריך לטפל בו בפני עצמו.
אייל לב ארי
שרה, בתוך כמה זמן אתם מעריכים עד שתסיימו את הדיונים שלכם - - -
שרה קנדלר
בעניין קיצור הדוחות סיימנו, העברנו למשרד המשפטים. יש חבילה מאוד גדולה, יש הרבה דוחות, הרבה תקנות. מבחינתנו זה מוכן, השלב הבא זה להעביר למשרד המשפטים ולעבור אותם.
היו"ר משה גפני
האם זה עבר למשרד המשפטים?
שרה קנדלר
זה עובר. בהליכי מעבר.
היו"ר משה גפני
נצטרך להצביע על התקנות.
שרה קנדלר
זה רק היה הנושא הראשון. יש שלושה נושאים בסטים האלה. הנושא השני זה - - -
היו"ר משה גפני
זה תקנות נפרדות.
שרה קנדלר
זה באותו סט של תקנות.
היו"ר משה גפני
סליחה. בבקשה.
שרה קנדלר
באותו סט יש גם הוספת סמכות פטור מגילוי בתשקיף, לתת ליושב-ראש הרשות סמכות לפטור במקרים מסוימים הכללת מידע, כי אין סמכות כזאת בנוגע לתקנות האלה, אפילו שכבר יש בתקנות אחרות סמכויות דומות.

הנושא השלישי זה ביטול החובה - - -
היו"ר משה גפני
לא הבנתי. איזו סמכות תהיה לו?
שרה קנדלר
בחוק ניירות ערך יש סמכות לפטור מסודות מסחריים או ביטחון המדינה, אבל יש מקרים שהם לא ברמה כזאת, שאנחנו רוצים לתת אפשרות לפטור חברה מלכלול מידע במקרים מסוימים.
היו"ר משה גפני
מה למשל?
שרה קנדלר
אם יש קושי מסוים להביא מידע למשל על חברה כלולה, אבל אפשר להביא מידע מקביל אחר שהוא לא כתוב בדיוק בתקנות, כדי שאותו מידע יגיע, אבל לא בדיוק כמו שהוא כתוב היום בתקנות, שאפשר יהיה לקבל מידע מקביל.
היו"ר משה גפני
היום אין?
שרה קנדלר
לא, אין סמכות. יש בתקנות אחרות, אבל אין בסט הזה של התקנות.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
האם יש פירוט איזה סוגי מידע?
שרה קנדלר
לא, אין פירוט. הסמכות היא כללית, כל עוד זה לא פוגע בציבור המשקיעים, שאפשר יהיה לתת פטור.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
מה אתם מבקשים עכשיו?
שרה קנדלר
לקבוע את הסמכות הזאת.
היו"ר משה גפני
שליושב-ראש תהיה סמכות לפטור - - -
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
זה בסדר, אבל אתה לוקח על עצמך אחריות מטורפת.
שמואל האוזר
זה לא האחריות היחידה.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
אני אומר את זה ברצינות.
שמואל האוזר
אתה צודק, אנחנו עושים את זה מאוד במשורה.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
הרי ברגע שזה מנוסח בצורה פתוחה כזאת, אתה עלול למצוא את עצמך במצב שיגידו: אתה מנעת פרסום של אינפורמציה שלנו - - -
שרה קנדלר
לא, הסמכות מוגבלת "כי אין בפטור כאמור כדי לפגוע בענייניו של ציבור המשקיעים".
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
זה בדיוק העניין של שיקול דעת. זה מסוכן לראש הרשות הרבה יותר.
שמואל האוזר
אתה צודק, אבל כשאנחנו עושים את זה, א', אנחנו עושים את זה מאוד במשורה, ו-ב', יש ניירות מאוד מסודרים מדוע אנחנו עושים את זה ובאיזה מקרים, וזה במקרים מאוד מיוחדים שהם באמת לא פוגעים בציבור המשקיעים, משהו תחליפי שיש במקומו - - -
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
זה לפי נהלים, לא לפי תקנות.
שמואל האוזר
לא. פה אנחנו צריכים לאשר, כדי שתהיה לי סמכות - - -
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
אתה אומר שיש לך ניירות איך עושים את זה.
שמואל האוזר
זה פר מקרה.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
זה פנימי, זה לא מעוגן בתקנה.
קריאה
נכון.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
מאוד דרוש להבין מה זה "פטור מגילוי פרט בדוח עסקה עם בעל שליטה". האם אתם רוצים שתהיה לו סמכות לפטור מגילוי מידע גם בעניין של עסקה עם בעל שליטה?
שרה קנדלר
על זה אנחנו מדברים. התקנות זה תקנות עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה, זה הסט של התקנות - - -
היו"ר משה גפני
מאיפה קראת?
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
1.1.2
שרה קנדלר
במכתב של השר.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
"לעתים מתעוררים מקרים שבהם הוראות הגילוי החלות באופן רוחבי על - - - אינן משרתות את מטרת הגילוי."
שרה קנדלר
כן, זה התיקון.
שמואל האוזר
הוא מבקש דוגמה.
אמיר וסרמן
הדוגמה שנתקלנו בה בדרך כלל היא החובה לצרף חובות כספיים לדוח של עסקה עם בעל שליטה. נניח בעל השליטה רוצה למכור נכס שלו לחברה, זו עסקה שאנחנו מסתכלים עליה מאוד בזהירות ודורשים הרבה מאוד פריטי מידע, כי יש כאן סיכון לפגיעה במיעוט. התקנות הקיימות קובעות שבנסיבות מסוימות צריך לצרף דוחות כספיים של הנכס שמועבר אם מדובר בחברה, אבל יכול להיות למשל שזו חברה שעדיין אין לגביה דוחות כספיים, אם למשל היא הוקמה רק לאחרונה, ואז ייתכן שניתן פטור אם נראה שאנחנו מקבלים גילוי חלופי לדוחות הכספיים, שמספק אותנו מבחינת המהות שלו.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
אם החברה כל-כך צעירה שלא תבצע עסקאות בעלי עניין.
אמיר וסרמן
הגישה היום היא שמותר לבצע עסקאות בעלי עניין, הן פשוט כפופות לביקורת מאוד משמעותית – ועדת ביקורת, דירקטוריון ואישור של המיעוט.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
ראינו מה קורה בעסקאות בעלי עניין.
שמואל האוזר
אתה רוצה להעביר איזה נכס, אתה רוצה לעשות איזו החלפה, משהו בין אחד לשני, זה חלק מהחיים העסקיים, אתה לא יכול לאסור את זה. אז במקרה כזה אנחנו נכנסים ממש לקרביים, בוחנים את זה מאוד לעומק, לא מוותרים, אלא אם כן יש לנו משהו תחליפי ראוי.
היו"ר משה גפני
אני חושב שצריך לאפשר דבר כזה, אחרת אתה מכניס את הכול לריבוע מוחלט. הרי יושב-ראש הרשות נמצא בביקורת. לא נדבר על יושב-ראש הרשות של עכשיו, נניח יהיה יושב-ראש רשות בהמשך, שפחות אפשר לסמוך עליו, אבל הוא נתון לביקורת.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
כמה זה חשוב לכם? יעני, האם באמת הצטברו מקרים של עסקאות כאלה שהתפקששו בגלל עודף - - -
אמיר וסרמן
יש מפעם לפעם, לא הרבה. הנקודה שהעליתם קודם היא מאוד נכונה - - -
היו"ר משה גפני
מה זאת אומרת "כמה"? צריך את זה, מכיוון שלפעמים יש שיקול דעת.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
אני שואל אם - - -
אמיר וסרמן
יש מקרים כאלה מפעם לפעם. הייתי אומר שהם עדיין חריגים. הנקודה של האחריות נכונה, ובדרך כלל המדיניות שלנו מאוד שמרנית במקרים האלה. חשוב גם לציין שזה מקבל פומבי, מכיוון שדוח העסקה מתפרסם בסופו של דבר - - -
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
זה מה שרציתי להגיד. זה בסדר, אבל ראש הרשות נדרש, אני מניח, להנמקה במקרה כזה ובכתב.
אמיר וסרמן
כיום לפי התקנות – זה פטור שקיים לנו גם בתקנות אחרות – אנחנו לא נדרשים להנמקה פומבית, אבל מתן הפטור גלוי, כיוון שהכלל הוא שצריך לצרף דוחות כספיים, ואז אם החברה לא מצרפת ניתן להביא. אנחנו יכולים גם לדרוש גילוי על זה שהיא קיבלה פטור מצירוף הדוחות הכספיים.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
בסדר, אבל אני חושב שצריכה להיות הנמקה בכתב.
שמואל האוזר
מבחינתנו ההנמקה תמיד קיימת, היא לא כלאחר - - -
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
דווקא כדי להגן עליכם, אני אומר.
שרה קנדלר
אני חייבת גם לציין שהסמכות הזאת כבר מצויה בתקנות אחרות. זאת אומרת, אנחנו כבר עושים בה שימוש.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
אתם רוצים להחיל את זה גם על זה?
שרה קנדלר
כן. הדבר השלישי זה משהו שכבר עשינו בסטים קודמים באותה סדרת הקלות, זה ביטול החובה לחתימה מחדש על דוחות כספיים, שוב כדי להקל על החברות ולחסוך להן בעלויות, שאם כבר הגישו דוחות כספיים ועכשיו יש עסקה עם בעל שליטה וצריך לצרף שוב דוחות כספיים, אז לא צריך לחתום מחדש, אלא רק מגישים דוח אירועים על האירועים שקרו בינתיים. את זה אישרתם כבר קודם.

הנושא הרביעי – העברנו פה בוועדה תיקון לתקנות לפי חוק השקעות משותפות, שמחייבות מנהלי קרנות לבוא ולהצביע באספות כלליות של חברות שהם מחזיקים בה מניות, ואמרנו שהחובה הזאת מסויגת רק כאשר הם יכולים להשפיע. זאת אומרת, אם זו החלטה שממילא בעל השליטה יכול להעביר אותה גם בלי שאחרים יבואו, הם לא חייבים לבוא ולהצביע. ופה אנחנו בעצם מכניסים לתקנות את הגילוי שהחברה צריכה לגלות בזימון האסיפה, האם יש לה הרוב הנדרש בלי שיבואו אחרים להצביע, ואז מנהלי הקרנות כבר פטורים מהצבעה.

אלה ארבעת הנושאים של הסט הזה. אפשר להקריא?
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
מבחינת העברת האינפורמציה, שלא תהיה פגיעה בה. הרי הם צריכים לדעת מה קורה, הם לא צריכים לבוא להצביע אם מראש - - -
שרה קנדלר
נכון, אז פה בדוח זימון האסיפה הם צריכים להעביר את המידע.
שמואל האוזר
זה מונע מהם ללכת לאלפי חשיפות סתם.
אילן פלטו
השאלה אם החברה יכולה לדעת מראש. האם זה רק בעסקאות שיש רוב בקרב - - -
שמואל האוזר
בוודאי.
קריאה
עסקאות של רוב מיוחד.
אילן פלטו
עסקה ברוב מיוחד ממילא כולם יודעים שזה עסקה ברוב מיוחד. לא כל-כך הבנתי למה היא צריכה להודיע.
שרה קנדלר
אם בעל השליטה מחזיק מספיק על מנת להעביר את ההחלטה בלי שאחרים יבואו.
אילן פלטו
אם זו עסקה ברוב מיוחד, ממילא בעל השליטה לא מצביע. לא כל-כך הבנתי באלו מקרים הוא צריך.
אמיר וסרמן
בעסקאות של רוב מיוחד יש חובה להגיע להצביע - -
אילן פלטו
זה ידוע.
אמיר וסרמן
- - בעסקאות של רוב רגיל, שבהן בעל השליטה יכול להעביר בכוחות עצמו את ההחלטה, אנחנו רוצים שהחברה תציין את זה בדוח זימון האסיפה, כדי שמנהלי הקרנות לא יצטרכו לחפש את הנתון בעצמם. זה נכון שהוא נמצא במקום אחר.

אני אביא דוגמה שהיא הנפוצה ביותר, למשל מינוי דירקטורים הוא ברוב רגיל באסיפה כללית. בחברה שבה בעל השליטה מחזיק מעל 50% בהגדרה הוא מעביר את מינוי הדירקטורים, אלא אם כן מדובר בדח"צים, ואז בדוח זימון האסיפה החברה צריכה לציין שבחברה בעל השליטה מחזיק 52%, מנהל הקרן רואה את הנקודה הזאת ויודע שאין לו חובה - - -
היו"ר משה גפני
הם לא יודעים על זה?
שמואל האוזר
מדווחים להם כדי שידעו ליתר ביטחון. הם יכולים לא לדווח.
אמיר וסרמן
הוא יכול לדעת את זה מדיווחים אחרים של החברה, כי כל הזמן יש נתון - - -
אילן פלטו
אם בעל השליטה מחזיק 40%, במקרה כזה, מה הוא צריך לעשות?
אמיר וסרמן
במקרה כזה יש חובת התייצבות, כי לפחות תיאורטית, אם כל המיעוט מתנגד למינוי הדירקטורים, יש כוח למשקיע המוסדי.
היו"ר משה גפני
זהו?
שרה קנדלר
כן. אני אקריא?
היו"ר משה גפני
כן. צריך להקריא.

(היו"ר מכלוף מיקי זוהר, 10:39)
שרה קנדלר
תיקון תקנה 1

בתקנה 1 לתקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה), התשס"א-2001, (להלן- התקנות העיקריות)-
אחרי ההגדרה "תקנות ההקלות" יבוא
""תקנות פרטי תשקיף" – תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת התשקיף – מבנה וצורה) התשכ"ט – 1969;";

בהגדרה ""כללי החשבונאות המקובלים ו"תקנים בין- לאומיים בביקורת"" אחרי ""כללי החשבונאות המקובלים"" יבוא ""רואה החשבון המבקר"".

תיקון תקנה 3

בתקנה 3 לתקנות העיקריות -

בתקנת משנה (א)(11), בסופה יבוא "וכן האם מחזיק בעל השליטה בתאגיד במניות בשיעור שיקנה לו את הרוב הנדרש לקבלת הצעת ההחלטה שעל סדר יומה של האסיפה;";

תקנת משנה (ד) -בטלה.

תיקון תקנה 6

בתקנה 6 לתקנות העיקריות -

בתקנת משנה (א) -
אחרי "בתקנה זו" יבוא
""אירועים" – אירועים לאחר תקופת הדיווח, כהגדרתם בכללי החשבונאות המקובלים;

"דוח אירועים" – דוח בדבר אירועים מהותיים שאירעו אחרי מועד חתימת הדוחות ועד מועד פרסום דוח העסקה או התיקון לדוח העסקה לפי העניין;";

לפני ההגדרה "ניירות ערך" יבוא -

"מועד חתימת הדוחות" – מועד חתימת הדוחות הכספיים האחרונים;";

בתקנת משנה (ו) -

ברישה, במקום "לתקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף, מבנהו וצורתו), התשכ"ט- 1960" יבוא "לתקנות פרטי תשקיף";

בפסקה (2), אחרי "מבוקרים או סקורים" יבוא "כדין";

במקום פסקה (3) יבוא:

"(3) על דוח העסקה ועל התיקון לדוח העסקה, לפי העניין, יחולו הוראות תקנה 62 לתקנות פרטי תשקיף, בשינויים המחויבים;

(3א) על דוח העסקה ועל התיקון לדוח העסקה, לפי העניין, יחולו הוראות תקנה 56א לתקנות פרטי תשקיף בדבר דוח אירועים, בשינויים המחויבים; על אף האמור, לא התקיימה בסמוך למועד פרסום דוח העסקה או התיקון לדוח העסקה הנחת העסק החי, ייחתמו הדוחות הכספיים המצורפים לדוח העסקה או לדוח העסקה המתוקן מחדש במועד זה.".

בפסקה (4), אחרי "הדוחות הכספיים עברית" יבוא "או אנגלית";

אחרי תקנת משנה (ז) יבוא:

"(ח) אם התאגיד חברה שדוחותיה צורפו לדוחות החברה, יראו את החברה כאילו עמדה בדרישות הוראות תקנת משנה (ו) אם כללה בדוח העסקה את כל אלה:

(1) הדוחות הכספיים השנתיים של התאגיד לשנה האחרונה שצורפו לדוח התקופתי של החברה לשנה האחרונה; לעניין זה "שנה אחרונה" – שנת הדיווח שהסתיימה לפני מועד פרסום דוח העסקה;

(2) הדוחות הכספיים ביניים האחרונים של התאגיד האמורים בפסקה (1), שצורפו לדוח הרבעוני האחרון של החברה שחלה חובה לפרסמו לאחר הדוח התקופתי האמור בפסקה (1).".

תיקון תקנה 7

בתקנה 7 לתקנות העיקריות, בתקנת משנה (א), בפסקה (4) במקום הסיפה יבוא:

"יצוין שם רואה החשבון המבקר החתום על דוח רואה החשבון המבקר (להלן – דוח רואה החשבון המבקר), כי נתן חוות דעת בלתי מסויגת וכי הסכים לאזכור דוח רואה החשבון המבקר בדוח העסקה.".

הוספת תקנה 13א

אחרי תקנה 13 לתקנות העיקריות יבוא:

"סמכות פטור

13א.

יושב ראש הרשות או עובד שהוא הסמיכו לכך רשאי לפטור תאגיד מצירוף דוחות כספיים, הערכות שווי או חוות דעת לפי תקנות אלה אם שוכנע, לאחר שמיעת טענות התאגיד, כי אין בפטור כאמור כדי לפגוע בענייניו של ציבור המשקיעים.".

תיקון תוספת ראשונה
בתוספת הראשונה לתקנות העיקריות, אחרי סעיף 4 יבוא
"5.

התקשרות מהותית עם בעל שליטה

יחולו הוראות תקנה 60א3 לתקנות פרטי תשקיף, בכפוף לכל אלה:

במקום "בדוחות הכספים המצורפים לתשקיף" יקראו "בדוחות הכספיים השנתיים האחרונים שפרסם התאגיד ובדוחות הכספיים ביניים האחרונים שפרסם התאגיד";

במקום "בדוחות הכספיים השנתיים המצורפים לתשקיף" יקראו "בדוחות הכספיים השנתיים האחרונים שפרסם התאגיד";

במקום "יובא ביאור המכיל פרטים אלה" יקראו "יכללו בדוח העסקה פרטים אלה."".
אייל לב ארי
האם צריכים פה תחילה?
שרה קנדלר
לא. זה מידי, בגלל שזה הקלות.

הסט הבא זה הצעה פרטית.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
הצבעה.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
צריך להצביע על זה.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד

תקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה) (תיקון), התשע"ה-2015, אושרו.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
אושר. בואו נעבור הלאה.
שרה קנדלר
הסט הבא זה תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה) (תיקון), התשע"ה-2015. יש פה חזרה על שלושה נושאים שהובאו בסט הקודם: חובת גילוי בדוח למנהלי הקרנות, ביטול עטיפת הדוח והקניית סמכות הפטור. זאת אומרת, זה אותם נושאים של התקנה הקודמת רק בנושא של הצעה פרטית וחברה רשומה. אלה אותן הקלות בדיוק.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
זה copy paste?
שרה קנדלר
כן.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
זה חל גם על זה?
שרה קנדלר
כן. צריך להקריא?
אייל לב ארי
כן. כמובן.
שרה קנדלר
תיקון תקנה 4

בתקנה 4 לתקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה) התש"ס - 2000 (להלן – התקנות העיקריות) -

בתקנת משנה (א)(17), בסופה יבוא "וכן האם מחזיק בעל השליטה בתאגיד במניות בשיעור שיקנה לו את הרוב הנדרש לקבלת הצעת ההחלטה שעל סדר יומה של האסיפה;";

תקנת משנה (ד) - בטלה.

תיקון תקנה 25

בתקנה 25 לתקנות העיקריות, אחרי תקנת משנה (א) יבוא:

"(א1) יושב ראש הרשות או עובד שהוא הסמיכו לכך, רשאי לפטור תאגיד מצירוף דוחות כספיים, הערכות שווי או חוות דעת לפי תקנות אלה, אם שוכנע, לאחר שמיעת טענות התאגיד, כי אין בפטור כאמור כדי לפגוע בענייניו של ציבור המשקיעים.".
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – 1

תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה) (תיקון), התשע"ה-2015, אושרו.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
למה אתה נמנע?
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
באופן כללי גישתי היא אחרת.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
אולי תשכנע את הוועדה.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
דיברתי לפני שהגעת.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
אושר.
שרה קנדלר
הסט השלישי – פה אנחנו מדברים רק על ביטול עטיפת הדוח. זה בתקנות ניירות ערך (הצעת רכש)(תיקון), התשע"ה-2015. פה יש רק הקלה של ביטול העטיפה של הדוח.

ביטול תקנה 8

תקנה 8 לתקנות ניירות ערך (הצעת רכש), התש"ס-2000 (להלן – התקנות העיקריות) - בטלה.

2. תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.
אייל לב ארי
אתם כן צריכים לזה תחילה?
שרה קנדלר
זה מידי. אפשר להוריד את סעיף התחילה.
רועי פולקמן (כולנו)
התחילה מידית. זה מה שאת אומרת?
אייל לב ארי
כן. תקנה 2 של התחילה יורדת.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – 1

תקנות ניירות ערך (הצעת רכש)(תיקון), התשע"ה-2015, אושרו.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
עבר.

(היו"ר משה גפני, 10:44)
שרה קנדלר
הסט האחרון, תקנות ניירות ערך (חיתום)(תיקון). צפנת תסביר.

תיקון תקנה 10

1.

בתקנה 1 לתקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה), התשס"א-2001, (להלן- התקנות העיקריות)-

ברישה, במקום "מכלל ההתחייבויות החיתומיות שניתנו" יבוא "מסך כל ניירות הערך המוצעים";
אחריה יבוא
"(א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), חתם שמתקיים בו אחד מהמקרים המנויים בתקנת המשנה המאורה, רשאי לשמש חתם מתמחר או להתחייב בהתחייבות חיתומית העולה על השיעור האמור בתקנת משנה (א), בהצעה לציבור שבה חתם אחר שלא מתקיים בו מקרה מהמקרים המנויים בתקנת המשנה האמורה, התחייב בהתחייבות חיתומית העולה על חמישה אחוזים מסך כל ניירות הערך המוצעים.".

תחילה

2.

תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.
צפנת מזר
המצב כיום הוא שחתמים שחברה חייבת להם מעל סכום מסוים לא רשאים לשמש כחתמים מובילים להנפקה. מה שהתיקון מציע במקום איסור מוחלט לחתמים לשמש כחתמים מובילים להנפקה לקבוע את זה כאפשרות רק בהינתן שיש חתם נוסף שייתן גם הוא את הסכמתו לחתום על התשקיף ולקחת התחייבות חיתומית, התחייבות ביטוחית להנפקה.

הרעיון הוא בכל זאת לאפשר לגופים מובילים בשוק, שמסוגלים לעמוד בהתחייבויות חיתומיות, לבצע את עבודת החיתום.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
אפשר להסביר מה זה אומר? הקלה על תהליך ההנפקות?
צפנת מזר
באופן כללי זה חלק מסט של הקלות שהבאנו לפני כחודש, שהיה צריך אישור.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
תסבירו לנו. אני רוצה להבין. האם זה מתייחס בכלל לשוק? יש חברות קטנות נגיד? תסבירו לי את ההיגיון המקרו כלכלי ולא המיקרו.
צפנת מזר
באופן כללי קיים שוק החיתום. שוק החיתום אומר שבמקרה של הנפקה, במקרים מסוימים חברה רשאית ובמקרים מסוימים חייבת לקחת חתם להנפקה. מה שעושה חתם לפי החוק כרגע הוא נותן התחייבות ביטוחית. זאת אומרת, הוא מתחייב שאם הציבור לא יקנה את ניירות הערך בהנפקה, הוא יקנה אותם ויפיץ אותם, וכך הוא מבטיח לחברה את אפשרות הצלחת ההנפקה.

עוד חתם עושה, הוא חותם על התשקיף, הוא לוקח אחריות משפטית על הפרטים בתשקיף ובמידה מסוימת מבטיח כך לציבור את מהימנות המידע, כשהוא שחקן חוזר בשוק ויש לו אפילו אינטרס רב יותר מאחרים להבטיח את מהימנות המידע.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
מה באה ההקלה לעשות?
צפנת מזר
קיימות כיום מגבלות שונות על אפשרויות של חתמים לשמש כחתמים להנפקות של חברות מסוימות. המגבלה הקיימת אומרת שכאשר חברה חבה חוב בהיקף משמעותי לקבוצה של אותו חתם, הוא לא יוכל לשמש כחתם להנפקה - -
רועי פולקמן (כולנו)
בעקבות הנפקות קודמות?
צפנת מזר
לא בעקבות הנפקות קודמות - -
קריאות
- - -
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
- - - לא יהיה חתם שהחברה חייבת לו כסף.
צפנת מזר
- - כשהרציונל הוא למנוע תמחור שגוי של החתם את ההנפקה, מתוך הרצון שהאשראי יגיע לקבוצה.

מה שאנחנו רוצים לעשות עכשיו זה לא לבטל לחלוטין את המגבלה, אלא רק לבטל את האיסור המוחלט. זאת אומרת, כן תהיה אפשרות לחתם כזה לשמש כחתם מוביל, אבל בכפוף לכך שיש עוד חתם שלא מתקיים לגביו חוב כזה, והוא גוף חיצוני שייקח בעצמו את האחריות גם הביטוחית וגם המשפטית.
היו"ר משה גפני
בשביל מה הוא נמצא?
צפנת מזר
הוא נמצא בשביל להבטיח שבאמת התמחור נכון וראוי, וגם כאשר אין לך חוב - - -
היו"ר משה גפני
הוא בניגוד עניינים.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
השני לא. החתם הנוסף לא.
רועי פולקמן (כולנו)
אז למה צריך את זה?
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
למה צריך את זה?
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
זה ההקלה.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
רגע. בואו נשמע מה ההיגיון של מה שאתם מציעים.
צפנת מזר
קודם כול, מדובר בעיקר בחברות חיתום שהן בבעלות בנקים, כי בדרך כלל - - -
היו"ר משה גפני
אולי תעשי סדר. עד היום, לפני התקנות האלה, אסור שיהיה חתם שיש לו ניגוד עניינים.
צפנת מזר
אסור מעל רף מסוים של חוב כלפי הבנק.
היו"ר משה גפני
כשהוא מגיע לדרגה של ניגוד עניינים אסור לו להיות חתם.
צפנת מזר
אסור לו להיות חתם מוביל.
היו"ר משה גפני
זה גם מובן למה, כיוון שהוא בניגוד עניינים, בדרגה שהוא נכלל בקטגוריה הזאת. מה אתם מבקשים עכשיו לעשות, שהוא כן יוכל לחתום עם עוד מישהו?
צפנת מזר
הוא יוכל, אבל בתנאי שניגוד העניינים - - -
היו"ר משה גפני
לא צריך שניים היום, מספיק אחד.
צפנת מזר
נכון. אין חוב לשניים.
היו"ר משה גפני
עכשיו אתם מוסיפים עוד אחד.
צפנת מזר
רק אם יהיה עוד אחד שהוא לא בניגוד עניינים - - -
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
מה ההיגיון בזה?
היו"ר משה גפני
אתם כל הזמן מדברים על התייעלות ומדברים על הקלה. אם החלטתם שהיות שצריך לנסות להקל, על אף שהוא בניגוד עניינים - - -
אילן פלטו
איפה ניגוד העניינים?
רועי פולקמן (כולנו)
כי חייבים לו הרבה כסף, הוא יכול לתמחר בכסף.
היו"ר משה גפני
לא משנה. עד היום אסור?
אילן פלטו
דרך אגב, עד לפני שלוש שנים היה מותר. רק לפני שלוש שנים זה חל, זה לא איסור מקדמת דנא.
היו"ר משה גפני
אתה אומר שזה לא הלכה למשה מסיני.
נגה קנז
היה רגולטור אמיץ לרגע נגד הבנקים.
היו"ר משה גפני
המציאות היום שאסור לו. זה לא ממש ניגוד עניינים, אבל זה בהגדרה של ניגוד עניינים.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
עלול להוביל לניגוד עניינים.
היו"ר משה גפני
נכון. אתם אומרים: בואו נקל על החברות. מה שאתם אומרים, אתם אומרים שיהיה עוד מישהו שיחתום אתו.
שמואל האוזר
שאין לו ניגוד עניינים. הרעיון בסופו של דבר, בגלל מיעוט החתמים, ליצור תחרות גדולה יותר, להגדיל את מאגר החתמים. לתחרות הזאת יש ערך. אם לא, אנחנו מצמצמים, ואז התחרות - - -
היו"ר משה גפני
למה צריך את הראשון? מה תפקידו בכוח?
שמואל האוזר
לחתם תפקיד מאוד חשוב.
היו"ר משה גפני
מה שיש לחתם הבנתי, אבל לפי התקנות שלכם - - -
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
למה צריך את הראשון כשיש ניגוד עניינים? זו השאלה.
היו"ר משה גפני
למה צריך את הראשון? מה תפקידו?
אמיר וסרמן
אני אסביר. צריך להבין את המהות של שוק החיתום. הרבה פעמים חתמים עובדים בקונסורציום.
היו"ר משה גפני
בעברית. בעברית.
אמיר וסרמן
קונסורציום – הם באים כקבוצה אחת. יש הנפקות עם חמישה חתמים, שבעה חתמים, בדרך כלל החתמים המובילים הם אלה שלוקחים את ההתחייבות הביטוחית. למה הם פועלים יחד? ראשית, כדי לנצל את הכוח השיווקי שלהם, כל חתם, יש גופים שהוא מכיר יותר, הוא יכול להגיע כך ליותר גופים מוסדיים ומתוחכמים - -
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
להקטין סיכון.
אמיר וסרמן
- - ושנית כדי לחלק את ההתחייבות החיתומית ביניהם.
היו"ר משה גפני
מה זה "לחלק"? הראשון לא משחק תפקיד עכשיו.
שמואל האוזר
במקרה שמשהו נופל, למישהו יש התחייבות, אז הם עומדים מאחורי ההתחייבות הזאת, אז יש לך גב יותר חזק.
היו"ר משה גפני
בסדר, אבל הראשון, ההתחייבות שלו לא שווה כלום, בגלל שהוא בניגוד עניינים. לא הבנתי. אני לא מתווכח אתכם, אבל אם החלטתם וזה מה שהחלטתם בשלוש השנים האחרונות, שהחתם הזה לא יכול להיות, מה שאתם עושים עכשיו, שאתם עושים הקלה בכך שהחתם הזה כן יהיה, אבל יהיה אתו עוד מישהו.
אמיר וסרמן
בדיוק.
היו"ר משה גפני
אז מה תפקידו של החתם הראשון? לא הבנתי.
אמיר וסרמן
הוא עדיין לוקח חלק מההתחייבות החיתומית. אם זו הנפקה גדולה, המשמעות היא שהוא יכול לשאת בחלק משמעותי מהביטוח - - -
נגה קנז
אני אשמח להסביר.
היו"ר משה גפני
אני אאפשר לך. בבקשה, גברת.
נגה קנז
אני מנהלת חברה שנקראת "רוסאריו קפיטל" והיא עוסקת בחיתום זה יותר מעשר שנים. אגב, יש לנו גם בנק שהוא שותף בחברה, בנק המזרחי.
היו"ר משה גפני
לכם יש חתמים?
נגה קנז
אנחנו חברת חיתום. אנחנו חברה שעוסקת בחיתום. לטובת העניין אני רק אסביר איך הולך התהליך של הנפקות בישראל. מה שקורה בהנפקה שיש חתום אחד שהוא החתם המוביל, שתפקידו – אגב במרבית ההנפקות בשלוש השנים האחרונות היו הפצות של ניירות ערך ולא היה חיתום, כלומר, לא היה, לא הרכיב של הביטוח ולא הרכיב של האחריות המשפטית - - -
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
הוא גם זה שחותם על התשקיף?
נגה קנז
לא רק הוא, אבל מה שהוא עושה, וזה התפקיד החשוב והגדול שלו. הוא יחד עם החברה מנסח את שטר הנאמנות, בונה יחד עם החברה את ההסכם, כלומר, הוא מסייע בקביעה איך ייראה שטר הנאמנות, כלומר, כשנגיע להסדר ביום אפור נפתח את שטר הנאמנות ונראה מה היה כתוב שם.

בא רגולטור אמיץ לפני כמה שנים ואמר: רבותי, לא יכול להיות שהבנק המרכזי של החברה, שיש לו המון כוח על החברה, והחברה חייבת לו המון כסף, הוא גם ילך ויעזור לה בניסוח איך שייראה שטר ההתחייבות שלהם אל הציבור, פעם אחת, ופעם שנייה כל התחרותיות בשוק החיתום, שאנחנו מנסים לעודד, נחסמת על-ידי זה שאתה נותן לבנקים המובילים – חברים, בואו לא נהיה תמימים, הבנקים המובילים, בעיקר הדואופול, מחזיקים את החברות. ושמעתי אין ספור פעמים חברות שאומרות לי: אני לא יכול שאת תהיי החתם המוביל, כיוון שזה הבנק שעובד אתי כל הזמן. הכוח של הבנק על החברה הוא עצום.

תבינו, יש קונסורציום של חתמים, יש אחד מוביל והשאר שעובדים יחד אתו ויכולים לקחת את ההתחייבות החיתומית, זה לא מונע מהבנקים הגדולים, וגם התקנה היום לא מונעת מבנק לאומי או מבנק הפועלים להיות מספר שתיים שלי בהנפקה. אני אעזור בניסוח, אני אוביל את ההנפקה, והם יתחלקו אתי באחריות החיתומית, הם יהיו גורם פעיל, הם גורם חזק והם גורם רלוונטי, אבל הם לא יהיו אלה שיובילו את החברה, והם לא יהיו אלה שבתהליך בלתי תחרותי יש להם השפעה על החברה, כך שאין סיכוי לייצר תחרות בשוק החיתום כשיש לך דואופול כזה.
היו"ר משה גפני
הבנתי.
נגה קנז
אני רוצה לחדד עוד דבר. עד לפני שלוש שנים באמת היו עסקאות חיתום ואז החוק נוסח כך שאסור להם להיות המובילים בעסקאות עם חיתום. זה יצר פרצה, כי רוב העסקאות בהמשך היו עסקאות של הפצת ניירות ערך, ואז זה לא נכלל. כמו שאתם רואים בנייר שחילקתי לכם, הם המשיכו להיות הגורם המוביל בשוק הזה בשל ההשפעה החזקה מאוד שלהם על החברות.

כל המהלך היה מהלך לעודד תחרות, לא לפגוע בריכוזיות, ולכן אני חושבת שלא רק שלא צריך להקל עליהם היום – אין שום משמעות לזה שיש חתם נוסף בהנפקה ב-5%, זה חסר משמעות לחלוטין – לא רק שלא צריך להקל עליהם, אני חושבת שצריך גם לכלול את התקנה על הפצת ניירות ערך ולא רק לחיתום בניירות ערך, כיוון שהיום חלק מאוד-מאוד קטן מהניירות שמגיעים לשוק מגיעים בתהליך של חיתום.
היו"ר משה גפני
את מתנגדת לתקנה הזאת.
נגה קנז
אני מאוד מתנגדת לתקנה. זה צעד אחורה. זה כאילו פריט טכני, אבל זה מחזיר לבנקים את כל הכוח בשוק הזה. אם בחוץ היום אנחנו מדברים על תחרות מול הבנקים זה לקחת צעד אחורה את התחרות של הבנקים ולתת להם את כל הזירה.
דן רימון
אני היועץ המשפטי של חברת החיתום של מנורה שפעילה יותר מעשר שנים בשוק. אני רוצה להצטרף לדברים של נגה.
היו"ר משה גפני
לא הבנתי, אתה יועץ משפטי של - - -
דן רימון
חברת החיתום של חברת מנורה. מגבלת ניגוד העניינים הזאת בסעיף 10, שעליה אתם דנים, רלוונטית אך ורק לבנקים. אין בשוק המקומי התחייבויות של יותר מ-15% של חברה, אלא לבנקים, כנראה השניים הגדולים, ולכן הקלה בסעיף הזה מחזקת עוד יותר את הגופים ששולטים בשוק החיתום ומונעת תחרות. זה דבר אחד. אני מצטרף למה שנגה אומרת.

עוד נדבך שאני רוצה להוסיף זה שבספקטרום רחב, היכן שפה רוצים להקל, מצד שני עלינו, כחברות חיתום ששייכות לבתי השקעות, כגון מנורה למשל, יש מגבלות של ניגוד עניינים, למשל לא ניתן לקופות הפנסיה, לקופות הגמל של מנורה לרכוש יותר מ-10% בהנפקה שאני משתתף בה כחתם או כמפיץ בתקנות שאמון עליהן אגף שוק ההון במשרד האוצר. הרבה פעמים ביקשנו להקל, כי אין היגיון – לא ניכנס לכל הדיון – וזה לא בוצע. מנגד עלינו יש מגבלות ועל הבנקים ששולטים רוצים להקל? זה חסר היגיון בעיני.
היו"ר משה גפני
מה אתם אומרים? נשמע הגיוני.
אמיר וסרמן
שוק החיתום מאוד חלש בשנים האחרונות - - -
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
אדוני היושב-ראש, גם לגבי התקנות שכבר אושרו. היית בחוץ, אני נמנעתי.
היו"ר משה גפני
למה?
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
אני חושב שאנחנו עושים את זה יותר מדי בקלות.
היו"ר משה גפני
הם עובדים על זה הרבה זמן. אתה לא סומך עליהם? אני סומך עליהם.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
נמנעתי, כי הגישה הכללית שאני רואה ששולטת - - -
היו"ר משה גפני
לפרוטוקול – זה לא שאני סומך עליהם, בדקנו הכול.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
אני מאמין שהיועצים המשפטיים של הוועדה עשו את העבודה, גם חברי הוועדה.

יש לי לפעמים גם עמדה ערכית, לא רק פרטנית. כשהגישה הכללית היא של הקלה ברגולציה או בתקנות, במיוחד בשוק ההון, אני אומר לך שהאסון הבא בדרך. ואז יתחילו להכות על חטא ולהגיד: זה לא מספיק. בהיסטוריה של השווקים - - -
היו"ר משה גפני
באסל, תופיע בימי עיון של החברות, תופיע בכינוסים שהם עושים, תשמע את ההתקפות נגד הרגולציה.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
אני יודע. מה, בארצות הברית אין דבר כזה אחרי התקנות של - - - ובארץ אימצו את זה?

למה זה היה? זה היה כי תמיד ברירת המחדל זה שמישהו ימצא פרצה, ינצל אותה וידפוק את הציבור. זה תמיד היה. לכן אני חושב שצריך למצוא את דרך המלך, אבל תמיד צריך מישהו שיגן על החלש. מי זה החלש? זה הציבור שקונה את המניות או את ניירות הערך והוא לא עומד שם ובודק בציציות של החברות.

בדיוק מה שאמרה הגברת, היה לפני שלוש שנים מהלך, אני לא יודע כמה יעיל. אם אתם רוצים לשכנע אותנו בצדקת התקנה, צריכים להביא לנו אינפורמציה איך התקנה ששונתה לפני שלוש שנים השפיעה לרעה או מנעה או גרמה לזה ששוק החיתום יהיה פחות תחרותי. תביאו לנו דוגמאות. גם בתקנות הקודמות ניסיתי לראות איך זה הפריע לכם. כמה חברות כאלה הפסידו בגלל זה?

מה שאושר כבר אושר. התקנה הזאת נראית לי על פניו וגם אחרי מה ששמענו לא ראויה. אתם צריכים להשקיע הרבה יותר בנו, בשביל לשכנע אותנו, עם אינפורמציה ממש שזה אכן דרוש ומידית, אחרת אני לא יודע מה קורה בשוק החיתום.
היו"ר משה גפני
יש עוד מישהו שרוצה להתייחס?
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
אני רוצה קודם לשמוע אותם.
היו"ר משה גפני
אני רק אסכם מבחינתי, חוץ ממה שאמר חבר הכנסת באסל גטאס. אני אסכם מבחינתי את העניין. מה שהיא טענה ומה שטענו החברות – אגב, אין פה אף אחד חלש. זאת אומרת, אנחנו לא עוסקים בקצבאות ילדים, אנחנו עוסקים באלה שמשקיעים וניירות ערך, אנשים שלא רעבים ללחם - - -
נגה קנז
זה הציבור.
היו"ר משה גפני
הבנתי. המילה "חלש" היא לא כל-כך מתאימה - - -
נגה קנז
עוצמה של חברות מול הבנקים הגדולים.
היו"ר משה גפני
אני לא חולק עליך, אני רק אומר שהמינוחים צריכים להיות קצת שונים. צריך לדעת את הפרופורציות - -
נגה קנז
מקבלת.
היו"ר משה גפני
- - מכיוון שאנחנו עוסקים כאן גם בחלשים ממש, כמו נכים, שאין להם יכולת להתמודד עם המצב הכלכלי שהם מצויים בו. אלה סיפורים אחרים.

על כל פנים, התחרות ביניכם לבין הבנקים זה גם כן לא התמודדות – מנורה, זה לא התמודדות בין חלש לחלש, זה בין חזק מאוד לחזק מינוס. זה בסדר. הגמרא אומרת: רבי מכבד עשירים. אני מכבד עשירים. אני לא הולך עם הטייקונים, אבל אני מכבד עשירים.
תמר כהן
אם אפשר רק לתקן - - -
היו"ר משה גפני
מה לתקן? את הגמרא... זה אי-אפשר.
תמר כהן
לעניין של השפעה על החלשים. אני חושבת שיש כאן השפעה שאולי היא לא ישירה ומידית וקשה לראות אותה, אבל בסופו של דבר כשחברות נאלצות לגייס בסכומים יותר גבוהים, ומדובר על חברות כמו שטראוס ותנובה, זה משפיע על הקוטג'. צריך גם את זה לדעת.
היו"ר משה גפני
הבנתי. את מתארת לעצמך שהבנתי, אני רק מבקש לשים את המינוחים בפרופורציה.

על כל פנים, יש פה שתי בעיות. בעיה אחת מה שהם העלו. הרי יוצרים תחרות לא הוגנת בין הגדולים לבין היותר קטנים. אני לא מרחם על אף אחד, אבל יש מגמה להתמודד עם התחרות הזאת, וזה לא מתמודד עם התחרות.

הייתי מקבל את העמדה שלכם אם הייתם מסבירים, אבל אני לא מבין את התקנה עצמה, מכיוון שאם באמת לפני שלוש שנים החליטו בתקנות שחתם שיש לו ניגוד עניינים – כשאני אומר "ניגוד עניינים", אני לא מתכוון למילה הזאת, אני מתכוון לכותרת, למראה מקום – אז לא נותנים לו. באחוז מסוים כבר אסור לו לעשות חיתום בעניין הזה, אז מה אתם משנים עכשיו, שהוא מביא עוד אחד? אז בעצם משאירים את הבנק הגדול ונותנים למישהו נוסף שיחתום. מה תפקידו של הראשון, לא כל-כך ברור, אז הוא לוקח על עצמו אחריות והוא בעניין והכול, אבל זה נראה לי טלאי על גבי טלאי. אני חושב שהיה כדאי שתוותרו על זה. בואו ננסה עוד, נראה אם זה יעמוד.
שמואל האוזר
קודם כול, אני רוצה להבהיר באופן הכי חד-משמעי. אם תשאל את איגוד החברות הם יגידו לך שאנחנו רחוקים מלעשות מספיק הקלות. אנחנו חושבים שהכול צריך להיות מאוזן. צריך להביא בחשבון שיש הרבה חברות שהן גם נמחקות והרבה חברות אחרות שלא רוצות להימחק, ויש המלצות היום לא לבוא בגדר הבורסה, וזה גם לרעת המשקיעים.

אני חושב שהמילה הכי נכונה זה איזון. מה שמוגש פה זו הצעה מאוד מאוזנת שהיא מביאה בחשבון את הצורך מצד אחד שיהיה פה איזה שוק שהוא חי, שהוא תחרותי, שהוא מעודד גם פעילות לטובתם של המשקיעים, ומצד שני, שאנחנו נותנים את ההגנה המלאה למשקיעים.

ההקלות שאנחנו מציעים כאן הולכות כברת דרך אחורה ממה שהלכנו בזמנו במובן הזה שאנחנו אומרים: אז נעשה שינוי שאנחנו חושבים שהוא חשוב, שהוא נוגע לניגוד העניינים, והיום אנחנו אומרים שאנחנו יכולים עדיין, כדי לעודד תחרות – בגלל ששוק החיתום הוא יחסית מצומצם והמשמעות היא שבמשא-ומתן מול החברות כשהתחרות יותר קטנה יש כוח עדיף לקבוצה יותר מצומצמת, וכשאתה מביא בחשבון גם את הצורך בהתחייבות חיתומית וגם את הצורך לחלק את ההתחייבות החיתומית שהיא בסופו של דבר גם כן לטובת המשקיע – יש ערך בהקלה הזאת במובן הזה שאנחנו הולכים כברת דרך אחורה אבל עדיין שומרים על התמודדות עם ניגוד עניינים, משום שיש שם אחד נוסף שאיננו בניגוד עניינים.
היו"ר משה גפני
בשביל מה צריך לעשות את זה? לא הבנתי.
שמואל האוזר
אם תחליטו לא לעשות את זה - - -
היו"ר משה גפני
לא החלטנו עדיין שום דבר. אני שואל בשביל מה צריך את זה.
נגה קנז
שמואל, שהבנק יהיה מספר 2.
אילן פלטו
עוד שחקנים בשוק.
נגה קנז
שמואל, שהבנק יהיה מספר 2. מה הבעיה? למה הוא צריך להיות מספר 1? הוא יכול לא להיות החתם המוביל, ומה שאתה עושה, אתה מצמצם את התחרות ולא מגדיל אותה.
היו"ר משה גפני
יש חתם אחד במקרה הרגיל - - -
נגה קנז
לא, אין אף פעם חתם אחד.
היו"ר משה גפני
אם החתם הזה לא בניגוד עניינים, צריך לידו עוד מישהו?
אמיר וסרמן
הרבה פעמים יש כמה חתמים.
נגה קנז
בדרך כלל יש.
היו"ר משה גפני
בסדר, אז יש. אלה נמצאים, אבל הוא לא צריך אחד לידו. אין בתקנות מישהו שהוא צריך לידו. יש כמה חתמים, הוא לא בניגוד עניינים.
אמיר וסרמן
אם הוא לא בניגוד עניינם, הכול בסדר.
היו"ר משה גפני
אז הכול בסדר. אין מישהו לידו.
אמיר וסרמן
הרבה פעמים יש.
נגה קנז
הוא יכול לקחת אם הוא רוצה לפזר את הסיכון. הוא לא חייב לקחת.
היו"ר משה גפני
בסדר. במציאות הזאת הוא נמצא לבד, אם הוא רוצה יש לו עוד כמה אתו, אבל אין שני במקרה שאין ניגוד עניינים. עכשיו יש לו ניגוד עניינים, הוא בהגדרה של ניגוד עניינים, ואז אנחנו אומרים: אתה לבד לא יכול להיות, צריך שיהיה אתך עוד מישהו. למה צריך עוד מישהו? למה לא המישהו ההוא?
אמיר וסרמן
יש כמה דרכים להתמודד עם ניגוד העניינים – דרך אחת היא להגיד: אתה פשוט לא תהיה חתם, לא תיתן חיתום לחברה הזאת - - -
היו"ר משה גפני
כמו שקיים היום.
אמיר וסרמן
ניגוד העניינים כמו המצב היום מעל סף של 15%.
נגה קנז
למה? הוא יכול לתת, הוא רק לא מוביל. הוא יכול לתת חיתום.
קריאה
הוא יכול לתת עד 14%.
נגה קנז
אז הוא לא מוביל.
קריאות
- - -
היו"ר משה גפני
כבר עברנו את זה. אנחנו מדברים על השיעור הזה שעליו כבר דיברנו, אנחנו מדברים על - - -
נגה קנז
גם במקרה הזה מותר לו להיות חתם לא מוביל.
היו"ר משה גפני
הבנתי. תאמיני לי. מסבירים לי לאט, אני מבין מהר.
אמיר וסרמן
אני אנסה לענות בדיוק על מה שהיא שאלה.
היו"ר משה גפני
בבקשה.
אמיר וסרמן
היום, אם יש לו יותר מ-15% מהחוב של החברה אסור לו להיות חתם מוביל. אנחנו אומרים: ננסה להקל קצת. אני חושב שזאת הקלה מדודה. אם יהיה חתם נוסף לצדך, שלוקח התחייבות ביטוחית מעל 5%, אנחנו פחות מודאגים מהתממשות ניגוד העניינים שלך.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
חד-משמעית בעיית ניגוד העניינים של החתם המוביל לא נפתרת על ידי כך שיש עוד מישהו שלוקח 5%. אין דבר כזה. הרי ניגוד העניינים הוא בילד אין בעצם העובדה שאתה בנק, שחייבים לך כסף, ואתה החתם המוביל. החתם המוביל הוא לא רק באחוזים, הוא לוקח הרבה מעבר. מבחינת התפקיד הוא הרבה מעבר לעומת חתם משנה, לכן אי-אפשר להציג את זה כאילו אתה מפחית מבעיית ניגוד העניינים על-ידי צירוף של אחד, שניים, שלושה, ארבעה. אין דבר כזה. הבעיה נשארת בעינה בדיוק באותה עוצמה. אם היא היתה מלכתחילה, היא נשארת שם בדיוק באותה עוצמה. אסור לתת מקום לניגוד עניינים, נקודה.

הדבר השני זה לגבי התחרות. התחרות - - -
היו"ר משה גפני
אגב, הוא אפילו לא יודע שהוא בניגוד עניינים.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
בדיוק.
היו"ר משה גפני
הוא חושב שהוא עושה את זה מקצועית.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
אסור שתעמיד אותו במצב של ניגוד עניינים.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
אני מרשה לעצמי לחלוק עליך.
היו"ר משה גפני
באמת? לפעמים הוא לא יודע, הוא חושב שמקצועית הוא עושה את זה.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
בסדר.

הדבר השני זה לגבי התחרות. התחרות העיקרית בסופו של יום היא על מי החתם המוביל. עוד פעם זה לא אותו דבר. חברות שמתחרות בתחום הזה רוצות להיות החתם המוביל. ולכן כל העניין זה לעודד, כן צריך לעודד תחרות להיות החתם המוביל, והדבר הזה עושה בדיוק ההפך, כי אתה נותן לבנקים להמשיך להיות החתם המוביל, הדומיננטי בשוק.

דבר שלישי זה לגבי ההפצות. בהינתן שכיום בשוק יש הרבה יותר הפצות מאשר חיתום, אתם תגידו לי סטטיסטית - -
אמיר וסרמן
כמעט רק הפצה.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
- - בהינתן שזה המצב תתנו את הדעת גם על עניין של הפצות, גם כדי לעודד שם תחרות כדי למנוע ניגוד עניינים.

בצורה חד-משמעית אני מתנגד מכל וכל להצעה הזאת, כי היא עושה ההפך. תסלחו לי. אתם באים עם כוונות טובות. אנחנו מכירים לא מתמול שלשום, שמואל, אבל לפעמים זה לא עושה את זה. תביאו הצעה איך להגביר תחרות על החיתום הראשי, על החתם המוביל, ואיך לכלול גם הפצות בעניין הזה.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
אני מצטרף אליו.
היו"ר משה גפני
אני לא מציע שנלך נגד זה, להפיל את זה. אני מציע שתיקחו את התקנה הזאת, תשקלו מחדש לאור הדברים שנאמרו כאן, תראו אולי לעשות סדר יותר גדול. אני מכיר את הרשות לניירות ערך ואני יודע שהם עושים עבודה מקצועית. אני מניח שזה נעשה לאחר מחשבה רבה בעניין. אני מציע שתעשו עוד פעם מחשבה, אולי לעשות את זה במכלול של דברים. עלו פה טענות שהן טענות מקצועיות. אני מציע שלא נביא את התקנה הזאת לדיון ולאישור או להתנגדות. אנחנו מבקשים מכם שתשקלו את התקנה הזאת מחדש. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:10.

קוד המקור של הנתונים