ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 13/01/2016

חוק העיצובים, התשע"ז-2017

פרוטוקול

 
הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 139

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי, ג' בשבט התשע"ו (13 בינואר 2016), שעה 9:30
סדר היום
הצעת חוק העיצובים, התשע"ה-2015 (מ/928)
נכחו
חברי הוועדה:
איתן כבל – היו"ר

אורי מקלב

איילת נחמיאס ורבין

יעקב פרי
מוזמנים:
נעמה דניאל - עו"ד, ייעוץ וחקיקה - אזרחי, משרד המשפטים

הווארד פולינר - ראש אשכול דיני קניין רוחני, משרד המשפטים

בן אילן - מנהל תחום תעשיות בנייה וריהוט, התאחדות התעשיינים

עודד עזר - מרצה בכיר ומעצב גופנים, נציגי גרפיקאים ומעצבים

אריה ריכטמן - מנכ"ל קליל תעשיות בע"מ, שונות

דוד גילת - עו"ד, עו"פ, אגודת עורכי הפטנטים

חיים כדורי - בעלים, חב' פונטביט, חברות לעיצוב גופני דפוס

נדב עזרא - בעלים חב' פונטביט, חברות לעיצוב גופני דפוס

אורית פישמן אפורי - דיקן בית הספר למשפטים, המכללה למינהל

סער אלון - נציג אגודת עורכי הפטנטים, אגודת עורכי הפטנטים

עודד עזר - מרצה בכיר ומעצב גופנים, נציגי גרפיקאים ומעצבים

שמואל סלע - יוצר גופנים, פורום מעצבי גופנים

עדי ליאב - עוזרת משפטית, רשם הפטנטים

אליס מחליס-אברמוביץ - מנהלת מחלקת מדגמים, רשם הפטנטים

אסא קלינג - רשם הפטנטים, רשם הפטנטים

אסא קלינג - רשם הפטנטים, רשם הפטנטים

יורם ליכטנשטיין - יו"ר- משותף- פורום קניין רוחני, לשכת עורכי הדין

יוסי מרקוביץ - יו"ר- משותף- פורום קניין רוחני, לשכת עורכי הדין

ערן פרזנטי - יו"ר- משותף- פורום קניין רוחני, לשכת עורכי הדין

יריב שדה - דיקן המסלול האקדמי המכללה למינהל, המכללה למינהל

חגי נצר - עו"ד, עוסק בקניין רוחני ובתחום, שונות

עופר קיבש - יועץ משפטי, מייצג את חב' HSTERN, עסקים בעלי עיצוב

תמיר אפורי - עו"ד, מייצג את חברת HSTERN, עסקים בעלי עיצוב

חניה גולדברג - "שנקר"
ייעוץ משפטי
אתי בנדלר, אביגיל כספי
מנהלת הוועדה
לאה ורון
רישום פרלמנטרי
לאה קיקיון

הצעת חוק העיצובים, התשע"ה-2015 (מ/928)
היו"ר איתן כבל
בוקר טוב, היום יום רביעי, אני שמח לפתוח עוד יום ביומה של ועדת הכלכלה בכנסת, ועושה את זה בשמחה רבה. גברתי היועצת המשפטית, מנהלת הוועדה, חברי, חבר הכנסת פרי, הדובר, אורחים נכבדים. סוף סוף אנחנו מתחילים לדון בהצעת חוק העיצובים, התשע"ה-2015. אני מוכרח לומר לכם שכשהתחלתי לקרוא את החומר נפתח בפני עולם, אני מודה. אנחנו כל יום עוסקים בדברים כלאחר יד, לא במובן הרע של המילה – אתה לא שם לב כמה סביב כל עניין, כל דבר, יש כל כך הרבה. כשחשבתי על חוק העיצובים, חשבתי מי יודע מה, איזה – מה, פטנטים, זה מרתק. זה עבורי עולם חדש, למרות שבצעירותי עבדתי קצת בדפוס, אבל זה עדיין לא עושה אותי דפס ומבין גדול בעניין הזה, אבל אני מבטיח לכם שאוכל להתחרות בכם עד סיום התהליך הזה.

אנחנו, ברשותכם נפתח את הדיון, היום, כמובן, זה יהיה רק לשים את הנושא על סדר יומנו. זה תלוי בכם – במובן הזה של האם נסיים, קשה לי להאמין שהיום נסיים את הפתיח, זה נושא שהוא גם חדש וחשוב לי לתת לאנשים בוועדה הזו לבטא את עצמם, וככל שאנחנו מצליחים לסדר בדיונים הראשונים את העקרונות, ומבינים את נקודות המחלוקת ונקודות ההשקה, קל לנו הרבה יותר, אחר כך, בתהליך ההקראה. הם הופכים להיות מהירים יותר ופחות מתעכבים. אז ברשותכם, אני כבר יודע שיש לכאן ולכאן, זה כבר הבנתי. כמו בכל דבר טוב, יש אנשים שרואים בזה היום הרת עולם, יש אומרים שבלי זה אי אפשר, ואנחנו ננסה למצוא את נקודות האיזון הנכונות.

אני רוצה לומר עוד נקודה – אני מבקש את כל הדברים כאן, על השולחן. אני יודע שפנו אלי לפגישות. אין צורך להיפגש אתי. אני אומר את זה במובן הזה שכל אחד ואחת יוכל לומר את דברו כאן. פשוט, אם אני אפגש, אני לא אעבוד. אני כל הזמן נמצא בתהליכים של פגישות, אני אומר את זה באהבה. אני לא מקטר אפילו על דקה, שלא יובן. ואם היו עוד יומיים בשבוע לשבוע הייתי מבסוט. אז ברשותכם, אני מתחייב. רק אם מישהו יאמר – שמע, אני חייב. זה כמו שאתה מכיר את זה, שאתה יכול להגיד את זה בטלפון, בפקס או במייל, אבל לא, אתה מרגיש שאם אתה אומר את זה כנראה אני אבין את זה יותר טוב. אני מכיר את התכונה הזו. חברים, יוצאים לדרך. מי פותח?
הווארד פולינר
שמי הווארד פולינר, עורך דין במשרד המשפטים, ראש אשכול דיני קניין רוחני. הצעת חוק העיצובים הוכנה במשרד המשפטים ונועדה להחליף את פקודת הפטנטים או המדגמים משנת 1924, ביחס למדגמים. מאז חקיקת חוק הפטנטים בשנת 1967 הפקודה אינה בתוקף לגבי פטנטים. עיקרי הצעת החוק ומטרותיה ייסקרו על ידי עורכת הדין נעמה דניאל ממחלקת ייעוץ וחקיקה, שהובילה את הנושא בשנים האחרונות. אחריה, ראש רשות הפטנטים, עו"ד אסא קלינג, יציג מידע לגבי פעילות רשות הפטנטים וניהול מרשם המדגמים והעיצובים, ובחינת העיצובים והמדגמים.

אז עכשיו אני מעביר את רשות הדיבור לעורכת הדין נעמה דניאל.
היו"ר איתן כבל
רק להסב את תשומת לבכם – אני יודע שכל אחד יש לו את הסעיף שלו שהוא כבר מאורגן עליו, והולך להסתער עליו. אנחנו לא עוסקים בסעיפים היום, שיהיה ברור. מי ששולח אותי לסעיף או אמירה – שישכח מזה. אנחנו מדברים על מה זה החוק הזה, למה הוא נדרש, למה הוא לא נדרש – כל אחד מהמקום שבו הוא נמצא, זה לגיטימי לשים את הכל.
יעקב פרי (יש עתיד)
מהמקום שכואב לו.
היו"ר איתן כבל
כן, או טוב לו או כואב לו. כל אחד יציג את הדברים בצורה הזו, ואני יודע שלמרות מה שאמרתי יהיו כאלה, אז אני אחתוך אותם, בצורה, ככה - - - אני כבר אומר את זה מראש. בבקשה, גברתי.
נעמה דניאל
תודה רבה. אני עורכת הדין נעמה דניאל ממשרד המשפטים, אני חושבת שזה יום מרגש בשביל כולנו, כל אחד מסיבותיו הוא. יש לנו מצגת קצרה רק כדי להסביר.
היו"ר איתן כבל
מה זה מצגת קצרה?
נעמה דניאל
6 שקפים כולל השקף הזה.

(מוצגת מצגת)

אז רק כדי להסביר הסבר כללי על איפה אנחנו נמצאים מבחינת דיני הקניין הרוחני. יש כאן שקף שמשקף את התחומים העיקריים בדיני קניין רוחני. דיני עיצובים או מדגמים, כפי שהם נקראים היום, ועיצובים, כמו שמוצע לקרוא להם בהצעת החוק, עוסקים בעיצובים של מוצרים תעשייתיים, ותכף נראה כמה דוגמאות לזה. דיני זכות יוצרים עוסקים ביצירות – בספרות, במוזיקה, בציורים וכו'. דיני סימני מסחר עוסקים בלוגו, במותגים. התכלית של דיני סימני מסחר היא בעצם כפולה – להגן גם על המוניטין של בעל הסימן, לאפשר לו לבדל אותו מול בעלי סימנים אחרים, מול יצרנים אחרים, והתכלית השניה היא הגנה והקלה על הצרכן, שרואה את המותג שהוא מזהה והוא יודע שהוא לא צריך להמשיך לחפש.

דיני פטנטים עוסקים בהמצאות. התכלית שלהם היא עידוד פיתוחים של המצאות פונקציונאליות. אני אחזור לשניה לדיני עיצובים. התכלית שלהם זה לקדם את מאגר העיצובים בעולם, ודיני זכות יוצרים – לקדם את פיתוח מאגר היצירות בעולם. בין התחומים יכולה להיות חפיפה, מדי פעם. למשל, לפעמים משהו שפעם היה רשום כעיצוב יכול להירשם כסימן מסחר תלת ממדי.

אז מה הוא עיצוב, בעצם? כדאי לכם להסתכל על המצגת. כשמדברים על עיצובים נוהגים לחשוב בעיקר על שמלות, ביגוד, הנעלה, תכשיטים, אבל עיצובים הם גם עיצוב של אוכל – סוגים שונים של פסטות, יש פה כדוגמה, סוגים של בדים שונים ועיצובים דו ממדיים, כלומר, העיטורים שעל גבי הצלחות וגם הצלחות עצמן הם עיצובים.

כמה מילים על הצעת החוק, תכליות ומגמות. אז התכלית של דיני העיצובים היא, כמו שאמרתי קודם – עידוד וקידום עיצובים חדשים, למען הציבור, בעצם, להרחיב את המאגר שיש לרשות הציבור. מגמות נוספות שהנחו אותנו בכתיבת הצעת החוק הן שלוש: הראשונה היא הגנה והקלה על בעלי עסקים קטנים וחדשים. בהקשר הזה אני תכף ארחיב יפה על עיצוב לא רשום, שאנחנו מציעים להוסיף בהצעת החוק, קידום הוודאות בתחום. הפקודה היא מאוד מאוד ישנה. נעשו שם שינויים וגם פירקנו אותה ופירטנו לפרטים כדי שתהיה יותר ודאות בתחום, והתאמת הדין להתפתחויות שונות. כפי שאמר עורך הדין פולינר, הפקודה היא משנת 1924 ומאז התקדמנו קצת. נערכו כל מיני התפתחויות חקיקתיות, התפתחות טכנולוגית שהיא מאוד חשובה, ובאה לידי ביטוי בהצעת החוק, ועוד כהנה וכהנה.
יעקב פרי (יש עתיד)
אבל הפקודה היא לגבי כל ארבעת התחומים של עיצוב, יצירה, המצאה, לוגו, או רק לגבי עיצובים?
נעמה דניאל
הפקודה כרגע עוסקת רק במדגמים, ועיצובים, בעצם.
יעקב פרי (יש עתיד)
כל היתר הם מעודכנים?
נעמה דניאל
חוק הפטנטים הוא מ-67. חוק זכות יוצרים מ-2007 נחקק על ידי הוועדה הזו, ופקודת סימני מסחר היא משנות ה-60, ונערכים בכל החוקים האלה תיקונים, מדי פעם בפעם.

אז כמה עיקרים בהצעת החוק: ראשית, התאמת הנוסח המילולי הלשוני לימינו.
היו"ר איתן כבל
אז אם כבר תכתבי לוגו – "סמליל".
נעמה דניאל
כן, יש - - - אין את המונח הזה בחוק.
היו"ר איתן כבל
לא חשוב, אבל זו המילה בעברית.
נעמה דניאל
אז אנחנו מציעים עדכונים בהגדרות. למשל, הגדרת מוצר - להגדיר מוצב ולהגדיר עיצוב, "עיצוב" במקום המונח הקודם – "מדגם", שהוא פחות או יותר, בעינינו, טעות בתרגום, מהמילה design, באנגלית. אנחנו מציעים להסדיר תחומים שלא הוסדרו בפקודה, למשל – ציון שם מעצב העיצוב, תקופת חסד, שהיא בעצם אפשרות לבעל העיצוב להתחיל לשווק את העיצוב שלו בלי לדאוג שאחר כך הוא לא יוכל לרשום אותו כפי שקורה היום, הסדרה של סדרי רישום, עיצוב לא רשום, שעוד רגע אדבר עליו יותר בהרחבה, והדבר השלישי זה התאמה מהותית לעידן המודרני, כמו שאמרתי קודם – החקיקתי, הממוחשב. אנחנו מציעים עדכונים בתנאי הכשירות, אנחנו מציעים פרסום כמעט מיידי עם הגשת הבקשה, לעומת המצב היום, שגם אחרי שהמדגם נרשם הוא חסוי בתנאים אלה ואחרים למשך שנתיים, אנחנו מציעים בחינה של העיצוב ביחס לנעשה בכלל בעולם. היום, עם התפתחות האינטרנט הרבה יותר קל לגשת למדגמים או עיצובים שנרשמו בחו"ל או שהופצו בחו"ל. רק חשוב לי לציין בהקשר הזה שהזכות והרישום הם טריטוריאליים. כלומר, הבחינה תהיה בחינה עולמית, כלפי מה שיש בעולם, כי אנחנו באמת רוצים לעודד דברים חדשים, אבל הזכות היא טריטוריאלית. בקשר לזה אנחנו מציעים גם הוראות שיאפשרו למדינת ישראל להצטרף להסכם האג, שהוא הסכם שיאפשר למבקש ישראלי להגיש בקשה אחת למשרד הבינלאומי בג'נבה, ומשם לנתב את הבקשה שלו לכל המדינות שחברות בהסכם, והיום יש כמה וכמה עשרות כאלה.
היו"ר איתן כבל
זה עד היום - - -
נעמה דניאל
עד היום אנחנו לא חברים בהסכם ואנחנו - - -
היו"ר איתן כבל
ואם רצה מישהו לעשות את זה, הוא יכול היה לעשות את זה באופן פרטי? אם מישהו רצה סתם לגשת להאג, הוא היה יכול לעשות את זה? אין אפשרות, זאת אומרת, אתה חייב להיות חלק, כמדינתי.
נעמה דניאל
כן.
יעקב פרי (יש עתיד)
את יכולה להסביר בכמה משפטים מה זה "תקופת חסד"?
נעמה דניאל
כן. תקופת חסד שמוצעת בהצעת החוק היא בעצם - - - אני אסביר טיפה על הפקודה היום. הפקודה היום מבקשת שמדגם יוגש לרישום, הוא יהיה חדש. "חדש", זה אומר שהוא לא פורסם קודם. זאת אומרת שאם בעל המדגם מתחיל לייצר אותו, לשווק אותו, להכניס אותו לחנויות, הוא בעצם שולל את החידוש מעצמו. כלומר, המדגם שלו כבר לא יהיה חדש כשהוא יגיש את הבקשה לרישום. בשביל לשמור על החידוש הוא צריך קודם להגיש את הבקשה לרישום, כדי לתפוס את התאריך של הגשת הבקשה, ורק אחר כך להתחיל לייצר. הבעייתיות בזה היא אולי כלפי בעלי עסקים קטנים, למשל, שרוצים קודם לבדוק את השוק, כלומר – הם לא רוצים להגיש בקשה, עם כל העלויות שכרוכות בזה, שאמנם העלות לא גבוהה, אבל זה פרוצדורה, זה הזמן ו - - -
יעקב פרי (יש עתיד)
אני מצטער שאני קוטע אותך, אבל בחלק מהמטרות הגדרתם – ניסיון להקל על בעלי העסקים. את יכולה לקשור לי את תקופת החסד? איך זה מקל עליהם?
נעמה דניאל
כן. אז במקום לחייב - - - בעצם, הצעת החוק מאפשרת לבעל העיצוב להתחיל לשווק את העיצוב שלו, לבדוק האם באמת העיצוב שלו נקלט בשוק, האם שווה לו, במירכאות, כלכלי לו לרשום את העיצוב, ואז הוא יוכל תוך שנה, מהיום שהוא התחיל לשווק – להגיש בקשה.
יעקב פרי (יש עתיד)
ומה המצב היום?
נעמה דניאל
היום, אם הוא התחיל לשווק לפני שהוא הגיש את הבקשה הוא בעצם מאבד את היכולת שלו להגיש בקשה, כי המדגם שלו לא חדש.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
אתם עושים שילוב בין הפטנטים – זאת אומרת, מנסים להתאים את המדגם לעולם שהוא קצת יותר קרוב לפנטנים, כי גם פנטנט - עד שאתה רושם פטנט זה תהליך מאד מאד ממושך.
נעמה דניאל
זה תהליך ארוך. מה שחשוב להבין, שמה שנחשב תהליך הגשת הבקשה, גם בפטנטים, גם במדגמים. בפטנטים דווקא אין תקופת חסד, זה אולי דומה יותר לעולם של זכות יוצרים.
יעקב פרי (יש עתיד)
זה אורך הרבה יותר זמן לרשום אותו.
נעמה דניאל
את הפטנט. כן.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
כן, כן, היא צודקת, אני טעיתי. זה - - - זכויות יוצרים.
נעמה דניאל
כן. ואנחנו בעצם מאפשרים הגנה גם לפני הרישום ומאפשרים את תקופת החסד הזו.
היו"ר איתן כבל
הסיפור הוא הגנה, בעצם. נותנים להם עכשיו יותר מרווח נשימה.
נעמה דניאל
זה השקף האחרון.
היו"ר איתן כבל
בכל מקרה, מי ששם את התמונות, יש לו טעם לא רע.
קריאות
- - -
נעמה דניאל
אז עיצוב לא רשום – כמו שאמרתי, לפי הפקודה היום עיצוב לא רשום אינו מוגן, בסייג של הלכה של בית המשפט העליון, הלכת א.ש.י.ר שהכירה בתנאים לא לגמרי ברורים ובמקרים לא לגמרי ברורים - - -
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
תזכירי לנו – זה ארונות אמבטיה? אסלות, אסלות.
קריאות
- - -
נעמה דניאל
פסק הדין מכיר בצורה לא ברורה בזכויות בעיצוב לא רשום. ההגנה הזאת היא בעינינו בעייתית מכמה טעמים, בעיקר מהטעמים של המעצב עצמו, שבעצם לא יודע אם הוא יהיה מוגן ואיך הוא יהיה מוגן, וגם מבחינת הציבור שלא יודע אם מותר לו לעשות שימוש במוצרים, גם כשהם לא נרשמו כמדגמים. ולכן אנחנו מציעים להוסיף הוראות לעניין עיצוב לא רשום והגנה על עיצוב לא רשום בהצעת החוק, כדי להגן באופן יותר ברור, מאוזן, מפורט, את מה שהוצע בפסק דין א.ש.י.ר – את ההגנה על עיצוב לא רשום, ויש לנו הוראות הרבה יותר ברורות בהצעת החוק.

היתרונות של הגנה על עיצוב לא רשום – חוץ מזה שאנחנו חושבים שהם מקדמים את הוודאות במצב המשפטי שנוצר היום הם שלוש – ראשית, הגנה על אופנות מתחלפות – כלומר, אם כל חברת אופנה, כדי לקבל הגנה צריכה לרשום את כל הקולקציה שלה כל פעם, והקולקציה תקפה לשלושה חודשים, אולי, בשוק, זה לא לגמרי כלכלי בשבילה לעשות. ההגנה לדעתנו מטיבה עם בעלי עסקים קטנים וחדשים, היא מיידית, אין בה עלות, אין פרוצדורה, ולכן לא נדרשת מהם שום פעולה. אחד הדברים שהכי הטרידו אותנו, זה העניין שגם אם נקל על הפרוצדורות, גם אם נוריד את האגרות, בעצם הרבה בעלי עסקים קטנים וחדשים בכלל לא יודעים שהם צריך לגשת ולרשום את העיצוב שלהם כדי לזכות בהגנה. זה בעצם נועד להוריד מהם את הנטל הזה, כשגם אם מגלים שמישהו מעתיק מהם, אחרי כמה שנים הם יוכלו עדיין לזכות בסעד.
היו"ר איתן כבל
אבל בביגוד, העניין של ההעתקה – אתה מוסיף כפתור, במקום רוכסן שם כפתורים, יצא לי השבוע להסתובב בהרבה חנויות בגדים, בטח רואים עלי.
קריאות
- - -
היו"ר איתן כבל
אני אומר - אם אין איזה ליין חדש או קו עיצוב ממש, שלוקח את עולם הביגוד ממקום אל"ף, למקום בי"ת, אתה מסתובב היום בכל החנויות, מחנויות היוקרה ועד החנויות הפושטיות, ההבדלים הם באמת - - - צריך להיות מומחה לבד, ברמות שקשה אפילו - - -
אתי בנדלר
זה, אני חושבת, בעיקר אצל גברים. אצל נשים יש - - -
היו"ר איתן כבל
את יודעת מה? אני אגיד לך משהו. עשיתי קילומטראז' אצל הנשים. איך אני אתך?
קריאות
- - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
היא מדברת על זה שהגבר לא מבין את ההבדל והאישה - - -
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
הדיון ביום רביעי ב-9 וחצי בבוקר מעולם לא היה ער כל כך.
היו"ר איתן כבל
אני רוצה לברך את הקליניקה לזכויות עובדים באוניברסיטת תל אביב, ברוכים הבאים. אנחנו מברכים בברכה מיוחדת את האחיין של עדית, מנהלת הוועדה. עמיר שמו.
נעמה דניאל
אם יורשה לי, זו נקודה מצוינת, ויש לזה התייחסות באמת באופן ספציפי לתחומים שבהם - - -
היו"ר איתן כבל
ניסיתי ללכת צעד אחד - - -איך אפשר. אוקיי, נגיע לזה.
נעמה דניאל
היתרון השלישי שאנחנו רואים בהגנה על עיצוב לא רשום, כפי שמוצע בהצעת החוק, הוא בקידום האינטרס הציבורי בפיתוח עיצובים חדשים. בעצם, למעצבים יהיה תמריץ ליצור, לפתח ולעצב, וזו התכלית הכללית של דיני העיצובים, כמו שאמרנו קודם. יש הבדלים במשך ובהיקף ההגנה של עיצוב לא רשום מול עיצוב רשום, מעצם העובדה שאחד רשום בפומבי והשני בעצם לא נרשם. אני לא חושבת שיש צורך להיכנס לזה, אלא אם אתם רוצים.
היו"ר איתן כבל
לא, לא. אמרנו – זה כותרות.
נעמה דניאל
זהו, תודה רבה.
היו"ר איתן כבל
תודה לך, היה מעניין מאוד.
אורי מקלב (יהדות התורה)
סליחה, אולי לא הבנתי, אולי זה מחוסר הבנה - נניח מוצר, מה שאתם קוראים לו – בתקופת החסד, מוצר שכבר יצא וכבר הופץ, ורק אחרי זה רוצים לרשום אותו, למה לא ניתן לו את זה, אם בינתיים אף אחד לא - - -
היו"ר איתן כבל
נותנים לו. זה העניין.
אורי מקלב (יהדות התורה)
אז כן אפשר לתת לו, גם אם הוא הופץ.
היו"ר איתן כבל
זה התיקון, כן.
אורי מקלב (יהדות התורה)
השאלה השניה – האם לא היה כדאי או לא היה חשוב לעשות תיקון דווקא בחוק הזכויות, שיהיה מסלול יותר קצר ויותר פשוט ברישום של פטנט. אנחנו היום באמת, כאן, מקלים על בעלי העסקים הקטנים בזכויות שלהם, אבל אם היינו בחוק, שאני לא יודע, אולי בוועדת החוקה היה מקום - - -
היו"ר איתן כבל
אל תעביר סמכויות כל כך מהר.
אורי מקלב (יהדות התורה)
אנחנו דיברנו כבר היום שאין כבר סמכויות איזה ועדות דנות במה. אבל אם אנחנו נתקן בחוק הפטנטים, שיש מסלולים קצרים ברישום – הרי הפטנטים שדיברו על מסלולים קצרים, שם דיברו על תרופות, על כל הדברים האלה, שהמשמעויות הן מאוד מאוד יקרות. אנחנו מדברים כאן על תחרות קטנה, של כל הרישום פה, המשמעות היא זמנית, ואנחנו רוצים למנוע אנשים שמחקים את המוצר בשביל רווחים קלים.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
שהשקיעו בו הרבה משאבים.
היו"ר איתן כבל
חבר הכנסת מקלב, אני רואה כבר את המצגת הבאה, הקצרה, שתעסוק בעניין הפטנטים. על ידי רשם הפטנטים. אני מניח שהוא - - -

אני גם מבקש, חברים - בוודאי, כל שיח כזה, בפתיחתו, מציג המון שאלות, ואני אמרתי שאני רוצה להתייחס, בשלב הזה, להתייחס לעקרונות החקיקה, זה יעשה לנו - - - כמו תמיד, יש שאלות רבות שמונחות לפתחנו, בוודאי בשאלות הנקודתיות אנחנו נעסוק לכשנגיע.

הוא יציג כאן את דברים, ואם הוא לא ייענה – אז בוודאי תוכל לאתגר אותו.
אורי מקלב (יהדות התורה)
כבר ראינו שיש גם במצגת כאן - - -
אסא קלינג
תודה על זכות הדיבור. אני ראש רשות הפטנטים, רשם הפטנים, המדגמים וסימני המסחר. בעקבות החוק הזה נשנה את התואר וזה יהיה "רשם העיצובים".
אתי בנדלר
מחליפים את המילה "מדגמים" ב "עיצובים".
אסא קלינג
אז כרגע התואר הוא "רשם המדגמים", לצורך הדיון הזה.

אז אנחנו שמחים ליטול חלק בעבודה המשותפת שנעשתה כאן, עבודה לאורך זמן יחד עם אשכול קניין רוחני במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. נעשו כאן מאמצים רבים לאורך זמן לא מבוטל, ורק לצטט את דבריו של השופט חשין עוד בשנת 1997 בעניין - - נגד קליל, ישנה נושנה היא הפקודה, והמשיך ואמר שאוטוטו משנים את החוק. אני שמח שמאז שנת 97 הצלחנו להגיע עד הלום.

אני אגע בפנים הראשונים של הזכות, כפי שעורכת הדין דניאלי פירטה, יש הרבה היבטים לחוק הזה. רשות הפטנטים היא זו שתפעיל את הרישום, בסופו של דבר, כפי שיעוצב על ידי הוועדה הזו, ואני רוצה רק לשים על השולחן באמת, בקצרה, איפה אנחנו נמצאים היום ואיפה זה עומד מבחינת העבודה הרישומית. אני חושב שהאתגר, כפי שחבר הכנסת מקלב הציב בפני, שהרישום יהיה קל ומהיר, זה באמת האתגר של הוועדה הזו, לאפשר מנגנון שיביא לכלי רישומי ברור שיהיה בו באמת לשרת באופן יעיל ומהיר את ציבור המשתמשים והמעצבים בזכות הזו, בישראל.

כאן אני רק אדגיש שמבחינת הכלי הרישומי, הרבה פעמים אנחנו יורדים לפרטים בשלב התקנות. כרגע אנחנו בשלב כותרות. לאחר מכן החוק יקבע את העקרונות, בסופו של דבר התקנות - -
היו"ר איתן כבל
הן דרך הפעולה.
אסא קלינג
-- שצריך בהחלט לא לשכוח אותן, הן אלה שיאפשרו לנו באמת את המהירות, היעילות, שהיא רצויה, ואנחנו בהחלט שואפים אליה. אנחנו רואים, לאור המצב הנוכחי – פשוט, זו תמונת המצב הנוכחי לפי הפקודה הנוכחית, המספרים קטנים, אני רק אומר: ב-2014 הוגשו 1,400 בקשות לרישום מדגם. לשם השוואה, בתחום הפטנטים, בשנת 2014 הוגשו כ-6,300 בקשות לפטנטים - - -
היו"ר איתן כבל
יש ירידה. למה?
אסא קלינג
איננו יודעים. אינני כלכלן, אדוני, לא אשאף לתת הנמקות. אפשר לקשור את זה למיתון גלובלי, תהליכים משקיים כאלה ואחרים. אבל אפשר גם, אדוני - - - אציין שיכול להיות שזה נובע מכך שהכלי הרישומי היום אינו נותן את המענה ההולם לציבור המשתמשים, כי בהחלט, ציבור המעצבים, ויש כאן קצת בעלי עניין, מעצבים אינם עושים שימוש כיאות בכלי הזה, שמאפשר להם הגנה טובה, הגנה חזקה, במידה כזו או אחרת, הגנה שאולי תתחזק בעקבות הדיונים שכאן. כלומר, אנחנו רואים תמונת מצב שלטעמי, תת שימוש, כאשר אני משווה את זה לרישומים האחרים שאנחנו עורכים, שזה פטנטים, סימני מסחר, ברשות הפטנטים.

כאן, רק לראות כיצד הציבור, בעצם, רואה את הכלי הזה. זה פילוח של הסוגים השונים. אציין שמדגם היום, וגם לפי החוק החדש, העיצוב יירשם לפי סוג – סוג טובין מסוים. ניתן לראות שהטובין המובילים, הציבור הישראלי, נכון להיום, רושם בעיקר בסוג 9, זה האדום שם, בבורדו – אריזות וכלי קיבול. אנחנו רואים בסוג 12, זה הטורקיז, למטה –כלי תחבורה. תחום עתיר רישומים זה תחום הפרופילים, במדינת ישראל - - -
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
של האלומיניום? כן, זה מעניין.
אסא קלינג
האלומיניום של החלונות, תחום מעניין שדווקא בישראל יש הרבה רישומים בתחום הזה. גם מבחינת - - -
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
מובילים בעולם.
אסא קלינג
מובילים בעולם ונראה, באמת, אם חוק העיצובים גם יגדיל את התחומים האחרים שניתן לרשום בהם.

מה היא עבודת הרישום? ישנם קריטריונים, כיום, בפקודה, ויהיו בחוק, ואנחנו מאמינים בבחינה. אנחנו בוחנים על מנת לתת ערך לרישום. ישנן מדינות שבהן אין בחינה, פשוט, המבקש מגיש, ורק מוודאים שרק רשם את שמו כיאות, שילם אגרות כיאות, ובזה זה מסתכם.
יעקב פרי (יש עתיד)
אתה יכול לתת לנו מושג קל איך הולך התהליך? אני קם בבוקר רוצה להמציא שוקולד? תסביר איך זה עובד ואיך אתם רוצים שזה יעבוד.
היו"ר איתן כבל
אני כבר אומר לכם, אומר לנציגי הממשלה – אני מאד אוהב, ואני חושב שזה עוזר גם לחברים בוועדה - כל נושא, לתת לו את סיפור הדרך. כי מה קורה? אתם מגיעים, אתם מדברים לפעמים לעצמכם. אתם מכירים את הדברים. סיפור דרך זה לא לתת לי את דברי ההסבר שכתובים בהצעת החוק. זה ברור לנו, כל אחד מאתנו יודע לקרוא. לנסות ולהמחיש לנו את התהליך. במשרדי ממשלה התחילו להבין את העניין הזה, והם נהיו גם יצירתיים בהצגת ה - - -
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
בנתוני אשראי - - - הם ירשמו מדגמים על זה, עוד.
היו"ר איתן כבל
זה לא לתת לי מצגת. כל אחד בתחומו יודע להגיד לי – אוקיי, מהרגע שישבתי בביתי, וצעקתי "מצאתי, מצאתי", מה אני בעצם, ממש, פיזית – עובר. ואז, לנו, כאן, יותר קל להבין ולהתחבר, כי יהיו המון ניואנסים בתוך התהליכים האלה.
אסא קלינג
בשמחה, בשמחה. פשוט לא רציתי להלאות את חברי הוועדה. זה לחם חוקנו, התהליכים.

אציג לכם, אולי, את המוצר המוגמר.
היו"ר איתן כבל
רשום על זה פטנט?
אסא קלינג
לא, זה מדגם, זה עדיין לפי החוק הנוכחי. מה שנתתי ליושב הראש ותוכלו להתרשם – זה התוצר הסופי, שאותו מבקש הרישום לקבל. יש נסח, ואתם יכולים לראות איך הנסח נראה. יש פרטים ביבליוגרפיים בדף הראשון, שאומרים - מספר הבקשה, שם המבקש וכתובתו, פרטים לגבי שם העיצוב, ולאחר מכן – שרטוטים. במקרה הזה של עיצוב, תמונה אחת שווה אלף מילים. העיצוב, כך אם - - -

מה התהליך? אני אדבר על התהליך היום לפי הפקודה, כי בסופו של דבר, התהליך העתידי יהיה כפי שרבותיי, הם אלה שיקבעו. מבקש המדגם שולח את בקשתו לרשות הפטנטים, אנחנו יושבים בגן הטכנולוגי מלחה, לשמחתי, כל מחלקת המדגמים יושבת כאן. יום חגיגי עבורנו. שולח את הבקשה, שאמורה לעמוד בקריטריונים הקבועים בחוק, באמצעות הטפסים שקבועים ומפורסמים, כמובן, באתר שלנו, בצירוף אגרה. צריך לשלם את האגרה באותו מועד. צריך לצרף את השרטוטים, כדוגמת אלה שאתם רואים לפניכם. דבר ראון נעשית בחינה פורמלית, על מנת לבחון שבאמת מולאו כל הפרטים, האגרה שולמה, ושהשרטוטים ברורים ועומדים בקריטריונים הפשוטים שבאמת - - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
כמה האגרה, שנדע?
אסא קלינג
כמה היום? 400 שקלים ויש מספר הנחות.
קריאות
470.
יעקב פרי (יש עתיד)
ולא חשוב מה גודל המוצר ומה - - -
אסא קלינג
אין גודל.
יעקב פרי (יש עתיד)
זו אגרה של הגשת הבקשה.
אסא קלינג
אכן, אגרה קבועה, ללא קשר לטיב המוצר. אפשר גם להגיש בקשות למערכת, לא רק לגבי מוצרים בודדים. מערכת יכולה להיות, רק לשם המחשה – אנחנו נדון בזה עוד יותר במהלך הדיונים. יש הגדרה של מערכת זה כמו שח, מערכת של כלי שח. לכלי שח יש את אותו עיצב, אבל כל כלי יש לו תצורה אחרת – אך יש אלמנט עיצובי משותף לכולם. אותו הדבר גם למערכת סכו"ם. להם אלמנט עיצובי משותף.
יעקב פרי (יש עתיד)
האגרה היא על המערכת ולא על כל כלי.
אסא קלינג
ואז אפשר להגיש בקשה על מערכת אחת ולשלם פעם אחת 400 שקלים. הבקשה עוברת בחינה פורמלית, ולאחריה – היא נכנסת לתור הבחינה. בתור הבחינה, נכון להיום אנחנו עומדים על סדר גודל של חצי שנה עד שאנחנו מגיעים לבחון את הבקשה, ואז, בוחן המדגמים, שהוא בעל השכלה בתחום – כרגע רובם בעלי השכלה בעיצוב תעשייתי, ומנהלת המחלקה דווקא באומנות, אלה תחומים משיקים - הוא צריך לבדוק את הקריטריונים. הקריטריונים הקבועים היום הם שעיצוב המדגם הוא חדש, או מקורי. כאן, אם נסתכל על מספר הדוגמאות – יש לנו טבליות שוקולד, קוביית שוקולד יכול להיות לה עיצוב מסוים, עיצוב חדשני, ו - - -
היו"ר איתן כבל
היית מביא שנראה קצת, נתרשם.
יעקב פרי (יש עתיד)
היה עוזר לקדם את החקיקה.
אסא קלינג
והוא, בעצם, עושה את החיפוש. את החיפוש עושים – אל"ף, ברישומים אצלנו, רישום ממוחשב, יש לנו מערכת תפעולית פנימית. עושה חיפוש, החיפוש הוא חיפוש טקסטואלי עדיין. יש כלים טכנולוגיים שאנחנו - - -
יעקב פרי (יש עתיד)
חיפוש אם רשום מדגם כזה במקום אחר?
אסא קלינג
אל"ף, אנחנו מתחילים לבדוק האם רשום אצלנו. יש לנו, עוד ניכנס לזה – יש לנו היום מגבלה לפי הפקודה הנוכחית, שלכאורה אנחנו צריכים לבדוק האם זה רק בישראל, אבל יחד עם זאת, מאחר ואנחנו בעולם גלובלי, אנחנו בוחנים גם ברישומים אחרים, ויש לנו גם את עיקרון טוהר הפנקס, במידה ונודע לנו שישנו עיצוב כזה אז אנחנו לא יכולים להגיד שהוא חדש, בישראל. זו החלטה די בינרית. כלומר- חדש-לא חדש, ועניין המקוריות זה כבר עניין של שיקול דעת - - -
היו"ר איתן כבל
סתם מעניין אותי – אני מסתכל על עגיל, או יכול להיות גם מדגם מספר 54924, תכשיט.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
זה עגיל.
קריאות
- - -
היו"ר איתן כבל
מה שאני מנסה לומר, ברשותך, תראה – אני מסתכל על זה, ואומר – בסדר, אבל הצורף ליד יכול לקחת את אותו הדבר, ובמקום לעשות שלושה כאלה או לעשות – אתה יודע, כל מרובע, להכניס - - - איך אתה מחליט אם זה מקורי, אם זה חדש? יותר חשוב לי, באמת, בשלב הזה - - - אני מנסה להיכנס לעולם שלכם. אני רוצה שתכניסו אותי, לנסות להבין את העולם הזה ואז גם יהיה לי קל בלהתמודד אחר כך עם שאלות החקיקה. זה מעניין אותי. כלומר, מי הגיע, בא אליך – הוא נותן את זה, האם הוא נכנס לאינטרנט, בודק את כל הסוגים האלה, או מה הוא עשה.
אסא קלינג
אנחנו מקנים כאן איזשהו כלי למעצב בסופו של דבר לאכוף את זכויותיו. בשלב הראשון, מי שמחליט זה בוחן המדגמים, שהחלטתו, אפשר לחלק אותה לשניים: אל"ף, ההחלטה הבינארית – חדש או לא חדש, נתת את הדוגמה של העגיל או התליון, נוסיף עוד ריבוע? אז ברור שאם יהיה עוד ריבוע, מבחינת ההחלטה הבינארית, שזה חדש או לא חדש, אז עם הריבוע הרביעי זה יהיה שונה, אבל, האם זה מקורי, או בלשון החוק החדש – האם זה בעל אופי ייחודי? זה כבר עניין של מבחן העין, מבחן ההתרשמות.
היו"ר איתן כבל
כלומר, יש שונה, יש חדש, ויש מקורי. אם אני מנסה להבין - - -
אסא קלינג
בחוק החדש אנחנו מנסים להגדיר טרמינולוגיה יותר ברורה, זה בדיוק העניין. נכון להיום, כפי שאדוני באמת אומר, וכפי שגם השופט חשין מתלבט בהחלטתו משנת 97, מבחינת מה שנקרא היום lost in translation, זו אחת הבעיות שלנו היום, אנחנו צריכים לתת כלי ברור איך אנחנו עושים את זה. נכון להיום זה מבחן העין, ההתרשמות, בשלב הראשון של בוחן המדגמים, כפי שבסופו של דבר זה גם ההתרשמות של השופט בבית המשפט כשתבוא לאכוף את זכויותיך. מבחן ההתרשמות של – באמת, האם יש כאן הפרה או לא, וגם נשאלת השאלה מה היקף ההגנה המוענקת מכוח אותה זכות.
יריב שדה
מישהו בא, עם עגיל כזה. איך אתה סורק את כל העולם כדי לראות שכבר אין כזה?
אסא קלינג
אין ערובה. אין ערובה שאני יכול לסרוק את כל העולם. זו שאלה של סבירות, שחיפשתי - - -
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
מה הרקע של האנשים ש- - -
אסא קלינג
כפי שציינתי, בוחני המדגמים הם בעלי תארים בעיצוב תעשייתי.
היו"ר איתן כבל
יש כאן בוחן? נראה איך נראה בוחן? קומו בבקשה.
אסא קלינג
יש גם את מנהלת מחלקת המדגמים,
יעקב פרי (יש עתיד)
אני מניח שאנחנו נידרש לזה, אבל בהנחה שמי שהגיש את הבקשה לא מאושר. יש לו זכות ערעור?
אסא קלינג
בהחלט. זה חלק מהפרוצדורות. נכון להיום, זכות ההשגה שלו היא די מוגבלת, ואני חושב שבחוק החדש אנחנו בהחלט מסדירים את זה. מיישרים קו לעומת תחומים אחרים כמו סימני מסחר ופטנטים, ששם זה מאוד מוסדר.
היו"ר איתן כבל
דרך אגב, לשאלה שלך – שאלת, הנחת העבודה שלי היא שהם, לפחות יעשו את מרב המאמץ להגיע לכמה שיותר מידע. בסוף, איך אתה יודע אם זה כן או לא? אם בטימבוקטו ראה איזה מטייל ישראלי ואמר לו – מאיפה העגיל הזה? אם יש לו עילה, אני מניח שהוא יתבע, ואז, זאת אומרת, אתה לא יכול, בשום תחום מהסוג הזה, כך נראה לי, לעשות סגירה הרמטית, אתה צריך לקבוע כללי משחק. כך אני מבין גם מהקריאה הראשונית.
יריב שדה
השאלה הבאה תהיה כמה זמן לוקח לאשר כזה מדגם.
קריאה
הוא אמר – חצי שנה.
אסא קלינג
אז מבחינת תור ההמתנה, ההמתנה היא חצי שנה עד שאני בכלל בוחן, אבל אז - - -
היו"ר איתן כבל
אני לא חושב שזו הבעיה. הבעיה היא ככה – בחצי שנה, מאפשרים לך, זה נפתח יותר, בסופו של עניין מה קורה אחרי שאושרת כמדגם רשום, והמטייל פגש את המעצב בטימבוקטו, איך הוא יכול להיאבק, אם בכלל, על הזכויות שלו? ככה אני מבין את זה, כי הפשט הוא פשט – זאת אומרת, בא מישהו, מבקש אישור.
אסא קלינג
כאן, אני רק אחדד – יכולות החיפוש, אנחנו משפרים אותן עם הזמן. זה גם כמו בפטנטים – אין ערובה שמצאתי את כל הפרסומים הקודמים ומצאתי את ההמצאה. אז אני עושה כמיטב יכולתי, והיכולות מתקדמות. ציינתי קודם שהיכולות הטכנולוגיות, נכון להיום, החיפוש הוא טקסטואלי. אני מחופש לפי מילות מפתח ואני סומך על זה שמישהו קטלג איזה עיצוב גרפי בצורה - - -
יעקב פרי (יש עתיד)
אני מניח שאם זה חברות גדולות הן עושות את ה search, עוד לפני שהם פונים אליך.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
בסדר, אבל אנחנו רוצים שהפרפורוציה של הכוח בין מישהו שהוא קטן לעומת מישהו גדול – בעניין הזה זה מאד מאד דרמטי, אז צריך להיות מישהו שמגשר על הפער הזה.
אסא קלינג
אנחנו נותנים שירות זהה, כמובן, ללא קשר לזהות המבקש. מבחינת יכולות החיפוש אני רק אגיד – אנחנו בעולם שלמשל לגוגל יש יכולות חיפוש תמונה. אני בהחלט לא מבטל את האפשרות שבעתיד הלא רחוק נוכל לחפש גם לא רק חיפושים טקסטואליים אלא גם חיפושי דמויות.
היו"ר איתן כבל
האם תתחייבו, למשל, להעלות לאתרים – זאת אומרת, בלוח זמנים שמישהו יכול להגיד - וואלה, סליחה, זה שלי? כי העולם, זאת אומרת, הקרב מי המציא ראשון את הנורה או את החשמל – כי לא היה איפה לראות את זה. עכשיו יש לך את היכולת, בעצם, בזמן אמת, להעלות את ה - - - ולומר, נניח, סתם דוגמה, שבתוך פרק הזמן הזה שאתה נותן לו את החודש, את השנה, או לא חשוב כמה, אנחנו נקבע את הזמן - - - תקופת החסד, בעצם, מי שיש לו איזושהי - - - כי אנחנו בעולם אחר. צריך גם לדעת להתחבר לעולם החדש. יכול להיות, אני לא קראתיה, אני רק אומר שבשורה התחתונה, העדכון צריך ללכת עקב בצד אגודל, לצד העולם החדש, שעדיין אל מבינים אותו בדיוק כי כל יום הוא משתנה. צריך, אבל, לרכוב על הגל הזה. לעולם שלכם אני חושב שזו מהפכה מאוד גדולה, או יכולה להיות.
אסא קלינג
ללא ספק. אני חושב שבחוק הנוכחי, באמת אנחנו, כפי שנעמה ציינה - אם אנחנו מפרסמים כמעט באופן מיידי – יש איזו פרוצדורה לדחות את מועד הפרסום, אבל זו בדיוק הכוונה – כאשר משהו מוגש, שיפורסם, שיהיה שם בחוץ לרשות הציבור, לטיפולו.
אורי מקלב (יהדות התורה)
יש איזה כללים בנושא של החיקוי? דהיינו – אותו עגיל או בקבוק, זו רק שאלה של הטעם האישי של הבודק אצלכם? או שיש כאן משהו אוניברסאלי מה נקרא חיקוי ומה לא. שאל היושב ראש קודם – אני אעשה קצת שינוי. מישהו ייצר את העגיל זה, ומחר בא מישהו אחר ומעצב משהו אחר. השאלה היא האם זה באמת כבר בתוך הפטנט הרשום או לא. השאלה אם יש לזה כללים, אם יש בזה כללים של ככה – אם זה קווים בשוקולד, יש כבר. אם רוב הדברים הם אותו הדבר, ורק דבר אחד שונה - אז זה לא. זה טעם אישי של הבודק או שיש כאן כללים הרבה יותר - - -
אסא קלינג
אז כפי שציינתי – זה מבחן העין של הבוחן, בתחילתו של דבר. ברור שהאתגר הוא לקבוע כללים מנחים, אבל בסופו של דבר זה עניין של שיקול דעת מקצועי של אותו אדם.
יעקב פרי (יש עתיד)
זה לא יהיה הרמטי. הרמטי זה לא יהיה אף פעם.
היו"ר איתן כבל
הריבוע של השוקולד לא השתנה.
אורי מקלב (יהדות התורה)
אני שואל גם מבחינה בינלאומית. בסטנדרטים בינלאומים - - -
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
זה יותר מתודולוגיות של עבודה, אני מניחה, שמכריעות, שבדרך כלל, באחוז ניכר של המדגם, של העיצוב – הוא מאוד מאוד קרוב להיות זהה. הכי קרוב להיות זהה שזה יכול - - - פרקטיקות עבודה, אני מניחה.
אסא קלינג
גם כל מקרה לגופו, כל תחום לגופו. למשל, הדוגמה של הבקבוק. יש עשרות בקבוקים, מאות בקבוקים, אם לא אלפי סוגים של בקבוקים. בקבוק הוא בקבוק. יחד עם זאת ישנם הרבה עיצובים של בקבוקים, אבל השאלה היא מה מידת האפשרות של אותו מעצב לזוז ימינה-שמאלה מבחינת העיצוב, ואני חושב שאפשר להסכים שמבחינת שהעיצוב של הבקבוק הזה שאנחנו מראים כאן יש לו איזה שהוא ייחוד. אבל זה מבחן העין, כולנו מכירים בקבוקים, אבל יש כאן משהו מיוחד, וזו שאלה באמת של מידת המגוון של האפשרויות. אותו הדבר גם לעניין טבלית השוקולד – רובן יש להן איזושהי צורה מסוימת, ריבועית, נגזרת מהאריזה, או משהו כזה. אז אפשרויות העיצוב שם יותר מוגבלות. זה תלוי תחום ומקצועיות. האתגר הוא לקבוע כללים, לקבוע הנחיות, ויחד עם זאת לא לשלול מהבוחן את אותו שיקול דעת, לכל מקרה לפי גופו.
אורי מקלב (יהדות התורה)
אני כן יכולתי להבין שיש דברים שלא רק - - - אותו הדבר או לא אותו הדבר, אלא מה המשמעות כלפי המשחק של העניין הזה, אם נלקח משהו, מוטיבים – יש כאן כמה דברים, פרמטרים, שאני יכול לקבוע מה זה נקרא חיקוי – הייתי אומר שלא שזה דומה או לא דומה, אלא האם משהו שנלקח מהמוצר הקודם ולכן אני לא יכול לאשר אותו - - -
יעקב פרי (יש עתיד)
אם הוא מוריד שם קו אחד, לדעתי הוא יכול להיות מואשם.
אורי מקלב (יהדות התורה)
נכון. אז אם אני מסתכל על המוצר המוגמר, מה הוא, האם הוא דומה או לא דומה, אם הוא מראה לי שני בקבוקים. אבל אם אני אומר – האם יש גם במוצר השני, שהוא לקח דברים, הוא לקח משמה מוטיבים מסוימים מתוך הבקבוק הזה, וזה עבר לפה - - -
הווארד פולינר
- - -
קריאות
- - -
היו"ר איתן כבל
אני בטוח שכל מעצב יש לו את העולם שלו, בסופו של עניין. גם ג'ינס, בחברה אל"ף, או בחברה בי"ת – אם זה ג'ינס גבוה או ג'ינס נמוך, בסוף יש ניואנסים שאתה מיד רואה אותם, כי זה קו.
קריאה
ליין, ליין.
הווארד פולינר
אז אם תרשה לי רק להשיב לשאלה שלך, אז ברור שכל עיצוב בנוי על עיצובים קודמים, יש התקדמות בתחום הזה מקבלים השראה מהדברים הקודמים.
היו"ר איתן כבל
השאלה היא עד כמה השראה יש.
הווארד פולינר
יש העתקה וגם יש להוסיף משהו. בעולם של עיצובים אנחנו רוצים לעודד עיצובים חדשים. מה זה חדשים? בלשון העם – שונה. זה צריך להיות מספיק שונה לעומת מה שהיה קודם כדי לזכות בהגנה. המבחן הוא סובייקטיבי, הוא לא הרמטי, יש שיקול דעת וגם – אתה צריך להתחשב בתחום, אם זה תחום צפוף, אם זה תחום חדשני. אז בגדול רוצים לקדם את העניין של עיצובים חדשים שהם טיפה שונים ממה שהיה קודם.
היו"ר איתן כבל
הייתי במוזיאון ויש, באמת, סביב כל ציירי עילית, יש כאלה שציירו את אותו ציור עם ההשראה, אבל מהזווית שלהם, של הנשמה שלהם, אבל אותו ציור. אם אתה לא נכנס ומסתכל, משיחת מכחול אחת, או כיוון אחר שאתה יכול לראות את ההבדלים – ממש זו תפיסה כזו שאנשים לא העתיקו אבל קיבלו השראה. השאלה עד איזה גבול מגיעה ההשראה.
הווארד פולינר
אז הייתי ממליץ לכם ללכת לארכיאולוגיה, ולהסתכל על התכשיטים מלפני 3,000 שנה. אין חדש תחת השמש.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
ממש.
היו"ר איתן כבל
זה נכון. העגיל הוא אותו עגיל.
יעקב פרי (יש עתיד)
יש שינוי לא בעגיל, יש שינוי באוזן.
היו"ר איתן כבל
דרך אגב, גם בזה – לא. כשאתה הולך לעולמות, באפריקה, זה בעצם לקוח משם. אין חדש תחת השמש, באמת.
אסא קלינג
אז רק לסיים את התהליך – לאחר הבחירה, הזכות, בהתכתבות מסוימת, על פי רוב יש הערות למבקש, אנחנו קוראים לזה – תהליך הבחינה, יש התכתבות עם המבקש, במידה ואנחנו סבורים שזה לא עומד בקריטריונים, אנחנו פתוחים לשכנוע, בקבועי זמן מסוימים. עקרונית, הבחינה אמורה להסתיים בתוך שנה ממועד תחילתה. ואז אנחנו רושמים, במידה והצלחנו, או לחלופין – אנחנו דוחים את הבקשה. במידה ורשמנו, המבקש מקבל תעודת רישום וגם המרשם נכנס לפנקס המדגמים, מפורסם - - - שניתן לעיון. לאחרונה, בשנה האחרונה, העלינו את כל פנקס המדגמים לעיון בחינם באינטרנט.

דבר חשוב שבהצעת החוק הנוכחית זה העניין של הסכם האג, שיאפשר לנו, כמו שנעמה דניאל ציינה, אנחנו כיום לא חברים בהסכם האג. שם המשחק הוא משחק גלובלי, כשם שהחיפוש שהבוחן אמור לבצע לפי ההצעה החדשה, הוא חיפוש גלובלי, להבדיל מהסדים שאנחנו נמצאים בהם היום, במידה כזו או אחרת, וישנם יתרונות אדירים בלאפשר למעצבים ישראלים סוף סוף ליהנות מכלי הרישום הבינלאומי החשוב הזה.
יעקב פרי (יש עתיד)
מי שיפנה להסכם האג זה אתם? לא המעצב?
אסא קלינג
אנחנו הצינור.
יעקב פרי (יש עתיד)
ואז אתם מקבלים תשובה מ- - -
אסא קלינג
אולי נדבר על הפרוצדורה של הסכם האג, שהיא לא טריביאלית. אבל זה מתחיל אצלנו, ו - - -
היו"ר איתן כבל
אני רק רוצה להבין דבר אחד – היום, בפרוצדורה המתקיימת, כשאנחנו לא חלק מהסכם האג, בעצם, אם יש לי עיצוב, אני צריך לעבור מדינה מדינה , ולרשום באופן - - - זה המצב היום.
אסא קלינג
בתור ישראלי אתה נמצא בנקודת נחיתות, לעומת מעצבים - - -
היו"ר איתן כבל
שיש להם פלטפורמה כמעט אוטומטית ל - - -
אסא קלינג
הסכם האג גם יאפשר לחברות בינלאומיות לרשום יותר עיצובים בישראל, גם כן. כאן אני רק אציין – תחום העיצובים לאורך שנים נחשב הבן החורג של שיטת הקניין הרוחני התעשייתי הזנוח, אבל אנחנו רואים התעוררות בכל העולם בתחום הזה. אפשר לראות שרק בשנתיים האחרונות, שלוש מדינות מובילות- ארה"ב, יפן ודרום קוריאה, הצטרפו להסכם, הסכם האג, וזה מתוך הכרה של החשיבות העולה של התחום העיצובי.
אתי בנדלר
ואולי כדאי להזכיר שתנאי להצטרפות להסכם האג זו החקיקה של החוק הזה. נכון?
היו"ר איתן כבל
אז אחריות כבדה על כתפינו.
חגי נצר
אני עורך דין בתחום של קניין רוחני. קראתי את הצעת החוק בעיון רב, ואני אל"ף, רוצה לברך עליה. זה חשוב מאוד, בפרט השלוש שנים שבהן אפשר לקבל הגנה בלי רישום. הקושי, לדעתי, בחוק, במתכונת הנוכחית שלו, זה שבמקום ליצור קו הבחנה ברור או לסייע בהבחנה ברורה בין יצירה אומנותית שזכאית להגנה על פי חוק זכות יוצרים, ששם לא צריך בכלל רישום – אם אדוני יצייר עכשיו ציור, אז יש לאדוני זכות יוצרים בציור הזה, חד וחלק, לא צריך שום רישום, שום כלום. החוק הנוכחי לא יצר תיחום בין שני התחומים אלא יותר מזה – טשטש את התיחום. ולמה אני מתכוון? בדרך כלל, עד היום, כשדיברו על מדגם, דיברו על מוצר מוחשי, גשמי, פיזי, שימושי בדרך כלל, וההגנה ניתנה לאותם מרכיבים שלא התחייבו מבחינה שימושית. למשל, כל כוס היא קעורה. אני לא יכול לתת הגנה למשהו שהוא קעור, רק בשביל שהוא קעור. זו הפונקציונאליות. אני לא מגן על הפונקציונאליות. אבל אם יש משהו שהוא מעבר, לא מתחייב מבחינה פונקציונאלית, כמו המותניים בבקבוק של "קוקה קולה" – על זה אני אתן הגנה. זה היה פחות או יותר ברור, ונתן איזשהם תחומים, למרות שעדיין היו תלי תלים של פסיקה, ופסק דין א.ש.י.ר - כל מיני דברים כאלה. היום, מה שעשו בהגדרות, הורידו את הנושא של מוצר גשמי, פיזי. קוראים גם לגופן "עיצוב" - - -
קריאה
לפחות בהצעת החוק הנוכחית.
חגי נצר
כן, כן. מראהו של מוצר או של חלק ממנו הנובע ממאפיין חזותי, לרבות צבעים, צורה, מרקם, חומרים וכו', ועיטורים.

אם אני מסתכל על חוק זכות יוצרים, שגם – הוא תולדה של הוועדה הנכבדה הזו, אז מוגדרת "יצירה אומנותית": "....לרבות רישום, ציור ויצירת אומנות שימושית". עכשיו אני שואל – אם אני רואה משהו שמישהו עיצב, מנורה מאוד יפה שעיצבה איילה צרפתי, רון ארד, שעיצב - - -האם זו אומנות או לא? מה שהחוק הזה אומר, מילה אחרונה ובזה אני מסיים – החוק הזה קובע שגם אם הבוחן יגיע למסקנה שמשהו לא ראוי להירשם כמדגם, בגלל שהוא לא חדשני מספיק, בגלל שהוא לא - - - עדיין, בגלל שרק החוק הזה חל עליו, זה שולל ממנו את ההגנות האחרות. זאת אומרת, אמנים, שרחמנא ליצלן לא רשמו כלום - - -
היו"ר איתן כבל
שני דברים. הערה אחת שכחתי לומר בפתיחת דברי. התחלתי לדבר על אינטרסים ואינטרסים – אני לא מתייחס אליהם כאל דבר שלילי.
חגי נצר
אני אומר את זה מתוך האינטרס הציבורי. אני לא מייצג אף אחד פה.
היו"ר איתן כבל
זה בסדר גמור. אזרחות טובה היא דבר חשוב, עזוב, אני לא בא מולך, אני אומר את זה בכל דיון, זה לא אישי. ברמת העיקרון – חשוב שהדברים יונחו, על השולחן. מה בעצם אני אומר? אני אומר את הדברים כאן בצרוה ברורה. לא נקבל הערות או התייחסויות שלא יגיעו לפחות שלושה ימים לפני. אני אומר את זה ואני מודיע לך בצורה ברורה: כל מסמך שיגיע פחות משלושה ימים, אני מבקש – ישר לגריסה, אפילו לא לקרוא אותו, ישר לגריסה. אני אומר את זה בצורה ברורה, כי גם ככה אנחנו נמצאים בעומס עבודה. אנחנו רוצים באמת לתת את השירות הטוב ביותר, הנכון ביותר. עורכי הדין והיועצת המשפטית, והמשנה ליועץ המשפטי, בראשם, במובן הזה. היא צריכה לשבת אחר כך ולהתייחס לדברים. אנחנו לא יכולים להגיע לכל דיון ומתקילים אותנו ואומרים – אוקיי, נבוא בשבוע הבא, ונדבר בשבוע הבא. פה, הדברים צריכים להיות בצורה כזו מאוד מאוד ברורה.

נקודה שניה- אני מציע, ואני אומר גם לכם, נציגי הממשלה, ככל שתצליחו לשבת עם הגורמים שממול, ולהגיע אתם להבנות – ויכול להיות שחלק מהם יגידו: אוקיי, זה יובא לוועדה והוועדה תכריע. זאת אומרת, אני, מבלי לצלול – לא נשמע לי מופרך מה שהוא אומר. זה לא אומר שאני מסכים אתו, אני אומר – זה לא נשמע לי מופרך, כי אני לא צללתי לתוך התהליך, אבל אני אומר – כאדם מן היישוב, ששומע סיפור כזה, הוא אומר - לא מופרך. חשוב לנו, ואם חשוב לכם שהתהליך הזה יסתיים כמה שיותר מהר, ככל שתעשו שולחנות קטנים עם הגורמים שממול, כל אחד בתחומו כן ייטב. אני גם אומר את זה לכם - - - זה חוק שהוא באמת - - -
חגי נצר
בשמחה, החוק הזה הוא הזדמנות.
היו"ר איתן כבל
סליחה, עורך הדין נצר, אני לא ביקשתי את תגובתך. נראה לך שאמרתי לך לענות לי? לא. אני בסך הכל, נתתי לך לומר את הדברים שלך, ואני רק מנסה עכשיו לומר דברים שאני אומר אותם תמיד, ואני אומר אותם בפתיחת הדברים. אני יודע שזה לא יעזור לי, לכן אני אהיה נוקשה. יהיו את אלה שבדיוק ייזכרו בדקה האחרונה, וזה לא יילך ככה, כי זה חוק באמת שאני רק - - - יש בו כל כך הרבה ניואנסים, ושאלות שאני כבר מוצא לעצמי - - - להבין איך העולם הזה מתקיים. אז לכן, תעזרו לנו לעזור לכם.
ערן ברקת
אני מעורכי הדין גלעד ברקת ושות', בשם חברת "פונטביט". לפני שאני אומר ממש בקצרה את העמדה של החברה, אני מבקש – נמצאים פה שני המנכ"לים המשותפים, המייסדים של החברה, נדב עזרא וחיים כדורי, והייתי מבקש ממר כדורי להציג ממש בקצרה את החברה - - -
היו"ר איתן כבל
זה יפה שאתה גם מנהל אותי. זה בסדר.
ערן ברקת
סליחה. אני עזרתי למר כדורי לקבל את רשות הדיבור.

קצת על החברה ועל העולם הזה, של הגופנים, של טיפוסי האותיות, שאני חושב שאני רואה פה הרבה יוצרי גופנים, מעצבים.
היו"ר איתן כבל
אבל אני מבקש, אני כבר מזהיר – למרות שהוא עשה לכם פתיח לא רע, לא לרדת לרזולוציות או לעלות ברזולוציות. אל תרדו בפונטים.
ערן ברקת
אני אתייחס לנקודה הזו, זה יהיה ממש כפי ש - - - הרקע פה הוא כדי להכיר את העולם הזה, התוכני, העיצובי.
חיים כדורי
אני ונדב עזרא הקמנו את החברה הזו לפני משהו כמו 15 שנה, בשנת 99. קודם כל אני רוצה להודות לוועדה שבכלל מקשיבים לנו. אני אקריא משהו מאד קצר, כדי שזה יהיה מתומצת: נדב, שותפי, ואני, חברי ילדות, הקמנו את פונטביט בשנת 99, כל עיסוקנו בחברה הוא יצירת גופנים, ושיווקם למעצבים, לגרפיקאים, למשרדי פרסום, לתוכנות, ולכל גורם או פלטפורמה שזקוקים למילה הכתובה. אנחנו מעסיקים היום כ-15 עובדים ומפרנסים כ-15 משפחות. יש לנו קרוב ל-30 מעצבים חיצוניים שמשווקים דרכנו את היצירה שלהם. ב-15 השנה האחרונות אנחנו יצרנו כ-300 טיפוסי אותיות ואני בטוח שכל אחד מכם נתקל בגופן שנוצר אצלנו ומשווק על ידינו. חשוב לי להדגיש שאנחנו לא טייקונים. גופן שלנו נמכר במחיר של שקלים בודדים לכמה עשרות שקלים, וזה לשימוש לכל החיים. זאת אומרת, פעם אחת משלמים ובזה זה נגמר. לא מדובר בענף שמגלגל מיליארדים, בסך הכל כל העוסקים בענף וגם אנחנו הם עסקים קטנים וזעירים. רק כדי להמחיש את זה – יש חברה אחת בעולם שנקראת "פונט –פונט" או "פונט שופ", שהם לבד עושים משהו כמו 158 מיליון דולר בשנה. בישראל, כל הענף הזה לא מגלגל יותר ממיליון וחצי דולר. זה סדרי הגודל. מצד שני, התרומה שלנו היא גדולה, הן כשירות ייחודי לחברות ומשרדי פרסום, וכו', הן לטובת כלל הציבור, בהיבט של פיתוח השפה והאות העברית. מדובר בעבודה סיזיפית רבת שנים עם רווח נמוך, בלעדינו לא בטוח שיהיו מי שימשיכו את תהליך היצירה, לפחות לא בכזה היקף ובכזו נחישות.

עומדת לפנינו הצעת חוק העיצובים שהוא חוק גדול ומקיף, ולמעשה אנחנו, ענף הגופנים, רק חלק קטן ממנו. עם זאת, ככל שאנחנו חלק קטן מהחוק יש לו השלכות עצומות על הענף שלנו. עד היום, משך שנים רבות, המדינה העניקה לנו הגנה תחת זכויות יוצרים וידענו שנוכל להתפרנס בכבוד במשך שנים רבות. אחרי חוק העיצובים אנחנו מאבדים עשרות שנות הגנה, על הגופנים שלנו, וכבר לא כל כך בטוח שיהיה לנו כדאי ותהיה פה היתכנות כלכלית להמשיך ולנהל את העסק הזה. חשוב להבין שעד היום היינו מוגנים בחיי היוצר ועוד 70 שנה, והמגמה היום להפוך אותנו להגנה של 25 שנה, מה שאומר, בכלל, לגבי כל הפונטים שיצרנו עד כה במשך 15 שנה – יישאר להם אורך חיים של 10 שנים.
היו"ר איתן כבל
אוקיי. אתם גם הוצאתם מכתב להתייחסות. אני קראתי אותו, אוקיי. זה המקום. פה נייצר את הגופנים.
אתי בנדלר
אני, ברשותך, רוצה להבין: האם הטענה שלך היא נגד העובדה שגופן, מכאן ולעתיד ייחשב לעיצוב ולא ליצירה אומנותית שמוגנת לפי חוק זכויות יוצרים? האם יש לכם בעיה עם הקביעה הזו, שכך יהיה מכאן ואילך, או רק נגד זה שמחילים את זה גם על גופנים שעוצבו בעבר?
ערן ברקת
הבעיה שלנו היא גם מכאן ולהבא, לא רק אחורה. אני אתייחס לזה מייד. אז קודם כל, תודה לאדוני היושב ראש וחברי הכנסת, שנמצאים כאן, חברי הכנסת פרי, מקלב, חברת הכנסת ורבין והיועץ המשפטי למשרד המשפטים ורשות הפטנטים. אני חושב שיש פה מהפכה גדולה בעולם הזה של העיצובים. אנחנו שמחים להיות פה גם כדי להציג את ענייננו, וגם כדי לסייע. שמעתם על פונטביט. מבחינה עסקית היא הגורם הגדול ביותר בשוק, אבל זה עסק קטן מאוד. זאת אומרת, כל השוק הזה, כמו שנאמר לכם, הוא קטן. זה משהו שמאפיין את השוק הזה. הגופנים, בעולם של העיצובים, הוא מקרה מיוחד, כי כמו שאמר מר כדורי, עד היום היתה הגנה וזכויות יוצרים, ורוצים לעשות שינוי, מהפכה ממש. זה לא קשור רק לנושא של התקופה. יש לזה הרבה מאוד השלכות. אנחנו, במכתב ששלחנו לוועדה, התייחסנו רק לנושא העקרוני של האם צריך לעשת את השינוי הזה או לא, ועמדתנו היא שלא. אם העמדה לא תתקבל אז יש לנו גם הערות נוספות ואנחנו נגיש אותן לקראת הדיונים הבאים.
היו"ר איתן כבל
העניין ברור, אני לא רוצה שתרחיב יותר מדי, יש לי רק 20 דקות .
ערן ברקת
אני יודע, אני אעשה את זה ממש קצר. אני רק אומר שהגשנו את העמדה שלנו גם למשרד המשפטים, הן בנושא העקרוני והן בנושא הפרטני. אני מקווה שיימצא פתרון. אם לא, אז נצטרך, כמו שנאמר, להביא את זה לכאן.

אני רוצה לחבר אתכם לעוד נקודה או שתיים, בעולם הזה של הגופנים. מה שמאוד חשוב להבין פה, זה שיש עניין מקומי לוקאלי תרבותי של חיפוש האות או הגופן בשפה העברית. אמר מר כדורי שיש גופנים בלועזית. קוראים אותם 2 מיליארד אנשים. השוק, במירכאות - - -
היו"ר איתן כבל
העניין ברור. אפילו אני הבנתי. ברשותך, סליחה. אני הזהרתי, אני יודע – כל אחד התכונן, כל אחד הגיע מביתו. מה שאני מנסה לומר – האמינו לי שלכל אחד ואחת תינתן הזכות לטעון את טענותיו, ממש כך. אני מבין אתכם, אני מתחבר במובן הזה שכל אחד מגיע לפה וחושב שאם הוא לא יגיד עכשיו את כל הדברים, הולכים לעשות פה, אתי ואני הולכים ועושים רישומים. לא, ממש לא. לחלקנו זה עולם חדש, ואנחנו באמת רוצים ומשתדלים להוציא מתחת ידנו, ואף מצליחים - בגלל הקשב ובגלל הרצון באמת להבין את המכלול, לא רק את המקרה הפרטי. אני רק אומר, בדבר אחד: אני עדיין לא יודע לראות את המכלול השלם, אבל אני מאוד מבקש. מאד נגעה לליבי פנייתם, אני מוכרח לומר. אני לא יודע לענות על זה. נכון לרגע זה. בוודאי שתהיה לי עמדה לכשנגיע. אוקיי? אבל אני מבקש לשבת אתם, ולראות את הדברים לא רק בהיבט המשפטי. זאת אומרת, יש גם נשמה בכל תהליך כזה. לראות בעניין הזה האם באמת הטענות שלהם עומדות על אדני ברזל, למרות שבעולם, יש הבדל, העברית היא לא בדיוק שפה שאני רואה אותה בכל מקום. לכן אני אומר - לראות את הדברים בצורה הזו שאפשר, יהיה, לפעמים, ללכת לקראתם ולא באופן הזה של "ייקוב הדין את ההר", זה הכלל ולא חשוב - - -
הווארד פולינר
בהחלט. אנחנו כבר בקשר אתם, דיברנו אתם הרבה, ואנחנו שואפים להגיע להסכמה.
היו"ר איתן כבל
פרופ' אורית פישמן אפורי, דיקאן בית הספר למשפטים, המכללה למנהל. בקצרה. יש לכם זמן להרצות את משנתכם, כל אחד בתורו.
אורית פישמן אפורי
תודה רבה, אני רוצה לחזור לתמונה הכוללת, כי באמת זה דיון חגיגי פותח, ולחזק את ידי משרד המשפטים, את הווארד, נעמה ואסא. חוץ מזה שאני דיקאן בית הספר למשפטים, אני חוקרת, תחום המחקר שלי הוא קניין רוחני ודיני מדגמים, מעכשיו – דיני עיצובים, ואני רוצה לומר שבאמת עשו עבודה מצוינת, והתמונה הרחבה היא שכל דין קניין רוחני צריך לשקף איזון אינטרסים. מצד אחד לתת תמריץ ליוצרים, ולמעצבים, כדי שניתן להם באמת אורך נשימה כלכלי. מצד שני צריך לחשוב על אינטרס הציבור ואינטרס דור המעצבים השני, כי כפי שאמר אדוני, כל מעצב שואב השראה מעיצוב קודם. ולכן צריך שיהיה פה הסדר מאוזן – שמצד אחד נותן תמריץ, ומצד שני דואג למעצבים הצעירים הבאים, שצריכים להסתמך על יצירות קיימות, או עיצובים קיימים, ואני חושבת שאיזון האינטרסים שהוצג פה בחוק הוא מצוין. אני חושבת שהוא גם עומד בשורה אחת עם דינים מהסוג הזה בעולם, אני במיוחד רוצה להדגיש את ההסדר הדואלי, שיש את המדגם הרשום שנותן הגנה חזקה לתקופה ארוכה של 25 שנה, ובצידו מדגם לא רשום, או עיצוב לא רשום – אני גם צריכה להתרגל למינוח החדש, לתקופה קצרה של שלוש שנים. אני חושבת שצריך לשמר את המודל הדואלי הזה. עיצוב קצר, לא רשום, אבל הוא חייב להיות קצר כדי שיהיה איזון אינטרסים.

דבר נוסף אחרון, ובזה אסיים – במסגרת איזון אינטרסים צריך לחשוב על שימושים מותרים, כפי שיש לנו, למשל, בחוק זכויות יוצרים. בחוק זכויות יוצרים יש דוקטרינה שנקראת "שימוש הוגן", Fair use. צריך לחשוב פה גם על שימושים מותרים, למשל – לצרכי הוראה, מחקר, לימוד. יושב פה דיקאן בית הספר לעיצוב במכללה, ושם משתמשים בעיצובים לצרכי הוראה וצריך להבטיח ששימוש כזה יהיה מותר, ולא ייחשב, חס וחלילה, הפרה.
היו"ר איתן כבל
תודה, גברתי. סיכמת את הדברים בהקשר הנכון, לפחות לטעמי. תודה.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
באמת, החשיבות של החוק הזה היא עצומה ואדירה. אנחנו עוסקים בהמון חוקים חשובים אבל אני חושבת שזה אחד החוקים שנוגע ממעצבי הפונטים, העסקים הקטנים, יושבים כאן אנשים שאני מכירה ומעריכה, ואתה יודע, אנחנו כולנו משתמשים וניהנים מהפונטים שלהם, ולא מבינים איזה תהליך יצירה זה עבר – ועד תעשייה משמעותית בתחום הפרופילים, ובדברים אחרים שמייצרים, באמת, אתה יודע – חלונות שאנחנו יושבים מולם, ולא הבנו כמה עבודה הושקעה כדי להגיע לדבר הזה. ולכן החוק הוא חיוני, ושם גם באמת צריכים למצוא את האיזונים הנכונים, כדי לוודא שבאמת, הגורמים, מקטן ועד גדול, מקבלים את השירות הנכון, המתאים, ובסופו של דבר באמת יכולים – אני רוצה להגיד את זה בצורה הכי - - - , כי אנחנו עוסקים בזה הרבה בוועדת הכלכלה, יכולים להתפרנס ממה שהמוח הקודח שלהם ייצר. זה חוק הרבה יותר כלכלי ממה שנדמה לנו.
היו"ר איתן כבל
זה נכון, פרופ' אורית פישמן, את נגעת בנקודה - איפה הוא הקו. זה כמו בעולם העבודה. דור א' דואג לעצמו. אחר כך יש דור ב'. שזה "הבנים של", אבל עד שמבינים שזה "הבנים של" - - -איפה אנחנו בתוך אותם קווים כל הזמן - - -
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
איך אנחנו לא מגיעים לעובדי קבלן בדברים שאנחנו מדברים. בסדר, אנחנו מסכימים על זה. אבל אנחנו צריכים, בגלל רוחב היריעה, אנחנו צריכים להבין את המשמעויות ארוכות הטווח. תראה איזו מלחמה מתנהלת עכשיו, בעולמות אחרים, סביב היומן של אנה פרנק. אנחנו צריכים להבין את המשמעויות. אנחנו באמת עובדים פה עכשיו בשביל דורות אחרינו.
היו"ר איתן כבל
תודה. מנכ"ל קליל תעשיות, בבקשה.
אריה ריכטמן
אני מנכ"ל קליל תעשיות. אנחנו עוסקים בעיצוב, ייצור ושיווק של חלונות, אני מניח שרובכם מכירים אותנו. אנחנו יושבים בכרמיאל ומעסיקים מאות עובדים. החברה קיימת מ-1950. מה שאני רוצה לומר זה שאנחנו שנים רבות שמענו כאן קודם את הדברים לגבי קליל, עוד בשנים ההם- שנים רבות אנחנו מתמודדים, כל התעשייה, מול אפליה קשה שיש לנו מול מתחרים שלנו מחו"ל. אנחנו זוכים להגנה רק של 15 שנים בעוד שכל מדגם באירופה למעשה זוכה היום להגנה של 25 שנה. 10 שנים זה פער עצום, 10 שנים זה המון כסף שגם התעשייה היתה יכול לקבל וגם המדינה היתה יכולה לקבל, מהמסים שלנו, שהיו חוזרים, בסופו של דבר, לתוך התעשייה עצמה, להמשיך להשקיע גם בחברה, גם בפיתוח המוצרים, וגם כסף שחוזר, בסופו של דבר, למדינה. אנחנו רואים מהעולם שכל מי שרושם מדגמים בעצם תומך בתעשייה וגורם לצמיחה מאד גדולה בתעשייה.

אנחנו מברכים על החוק הזה שסוף סוף מגיע, כי ב-97 אמרו שאוטוטו יש חוק, והנה, כבר אוטוטו עברו 20 שנה. אני כבר 27 שנים בחברה. עיצבתי גם את חלונות הממ"ד, כשהמדינה ביקשה ממני, נגד הסקאדים, עיצבתי גם חלונות בלגיים, עיצבתי הרבה מאוד חלונות, אבל אחרי 15 שנה המתחרים שלי מחו"ל באים לפה, ופשוט חותכים אותנו בצורה לא ברורה. אנחנו רואים בדיוק מה קורה, וזה נזק אדיר שיש לתעשייה. לכן אני ראשית מברך על זה שסוף סוף זה הגיע לכאן, לדיון. אנחנו מבקשים, הדבר היחידי שאנחנו בעצם מבקשים – אנא, ראיתי את הלו"ז שלכם - דונו בזה עד כמה שאפשר מהר. כל יום שעובר גורם נזק מאוד מאוד גדול לתעשייה. אני מקווה שסוף סוף החוק הזה ייתן לנו איזושהי שמחה.
יריב שדה
אני מעצב תעשייתי, 20 שנה במקצוע. היה לי סטודיו לעיצוב תעשייתי עד לפני כמה שנים והיום אני משמש כדיקאן בית ספר לעיצוב וחדשנות במכללה למנהל, המסלול האקדמי. אני באתי לפה כדי להשמיע את הקול של המעצבים התעשייתיים. קודם כל טיפה רקע – מעצב תעשייתי, או התחום של עיצוב תעשייתי, זה ביזנס. יש הרבה אנשים מחוץ לתחום שמתסכלים על זה כעל אומנות – רומנטיקה, אסתטיקה. זה ביזנס. חברת אפל הגדולה היא החברה הכי עשירה בעולם בזכות עיצוב וחוויית משתמש, לא בזכות טכנולוגיה ולא בזכות מרקטינג. והחוק הזה, אני מברך עליו, ואני רוצה להודות לכל מי שעבד והשקיע בו, כי הוא עושה טוב לכלכלה הישראלית. היום אנחנו עדים לשתי מגמות מאוד רלבנטיות לדיון הזה, שקורות בכלכלה העולמית. אני יכול לתת עליהם הרצאה שלמה, אבל אני אגיד את זה במשפט אחד. אחד, זה מעבר מ – mass production ל – mass customization, שזה אומר – מהעסקים הגדולים לעסקים הקטנים, שזה נותן כוח לעסקים קטנים, מה שלא היה להם בעבר, בזכות ה - - - וה digital manufacturing, וה – on-line marketing, היום, ארבעה חברה' עם 100 אלף דולר יכולים לנצח את "סוני", ואנחנו רואים את זה קורה. החברה האלה, בהתחלה, אין להם כסף, וכשהם באים אלי לסטודיו, כשהייתי בסטודיו, והם אומרים: יש לי 100 אלף דולר, בואו נשקיע אותו במוצר, ואז תמיד עולות ההתלבטויות, האם להשקיע במדגם, בפטנטים, או לא. אני, ברוב הפעמים, המלצתי להם – לא. זה זמן, זה כסף, זה גדול, מבחינת כל התהליך, וכל שקל הם צריכים לפיתוח. ואז, מה שקורה – אחת משתיים, או שהם מפסידים את ההזדמנות של להגן על עצמם, כי הם לא השקיעו במדגם, או שהם הולכים והם כן משקיעים, ואז, כל שקל וכל שעה שהם היו יכולים להשקיע בפיתוח, הולכים לייצר ניירת. לכן, החוק הזה הוא מבורך, ואני חושב שצריך להגדיל אותו. לתת משלוש שנים, אולי לחמש שנים, כי מרגע הרישום עד שמוצר תעשייתי, בשונה מתכשיטים ובשונה משמלות - עד שהוא מתחיל להתגלגל ולייצר כסף, שלוש שנים זה מעט זמן, ואולי להגדיל את ה-grace, מהרישום האוטומטי, או הרישום ללא רישום, משנה לשנתיים, כדי לתת לאנשים האלה את ה "בוסט" ולא לעכב אותם ביצירה שלהם.

דבר שני שקורה בעולם זה מעבר משוק מוטה ביצועים לשוק מוטה חוויה. היום, מוצרים מוכרים חוויה, לא במקום עיצובים – on top of the performance. לכן, הכוח והחשיבות של העיצוב ילך ויגדל, וכל מה שאנחנו, כמדינה, אני בתפקידי כדיקאן, ואגב, אני רואה את התפקיד שלי כמשפיע גם על התעשייה, שהם יידעו להשתמש במשאב הזה, וגם למטה, להכשיר את הדור הבא, כל מה שאתם, כאחראים על הרגולטור, תעשו את ה process הזה יותר מהיר, יותר זול, יותר פשוט, ולכן גם שאלתי על ה time table, זה יעשה טוב לכלכלה הישראלית. אני מברך על החוק ואני חושב שאפשר לתת עוד חצי צעד קדימה לטובת התעשייה.
היו"ר איתן כבל
תודה, יש פה עוד מישהו שהוא לא גופן?
דוד גילת
אני עורך דין, עורך פטנטים. אני כאן מטעם אגודת עורכי הפטנטים. אני אגיד בקצרה, מאוד – אנחנו גם מברכים על החוק, ומצטרפים לכל הברכות. גם היינו שותפים מאוד מאוד פעילים בתזכיר ואפשר להגיד שהערותינו, רובן ככולן, נמצאות בחוק הזה, אבל עדיין נשארו כמה נקודות של אי בהירות ולאקונות שדורשות טיפול. אני אזכיר כמה דברים – פיצוי ללא הוכחת נזק, האם אפשר לעצור במכס – בזכות יוצרים אפשר לעצור במכס, במדגם – אי אפשר לעצור במכס. יש עוד נקודות שאני לא רוצה להיכנס אליהן כרגע, רק להגיד ברמה הכללית שבגדול, אנחנו משתדלים מצד אחד לא להיכנס לנושאים קונטרוברסאליים, מצד שני, אנחנו המשתמשים בחוק הזה. אנחנו באים מהכיוון של המשתמשים.
היו"ר איתן כבל
ברור. תודה לאדוני.
עופר קיבש
אני מטעם "ה. שטרן", שכמו שכולם יודעים, היא אחת מחברות התכשיטים המובילות בעולם. המדגם שראינו מקודם זה שלנו, מעסיקים מספר רב של יוצרים ומעצבים. לקבוצה יש בכלל קשר חזק מאוד לישראל, אנחנו רואים בישראל שוק חשוב מאוד. באופן כללי אני אומר שלחברה יש זכויות יוצרים בתכשיטים מקוריים רבים, אבל בגלל שהמצב המשפטי לגבי תכשיטים שונה במדינות שונות, לכן אנחנו לעיתים קרובות רושמים גם מדגמים בצד ההגנה לפי זכויות יוצרים. אנחנו, כמובן, גם מברכים על החוק. העניין של קניין רוחני כל כך חשוב לנו, אז אנחנו בוודאי מברכים את משרד המשפטים על הכנת ההצעה. יש כמה נקודות בקצרה שהיינו רוצים להתייחס אליהן – יותר לגבי העיצוב הלא רשום. אני מבקש מעו"ד תמיר אפורי להדגיש אותן, ממש בקצרה.
היו"ר איתן כבל
לא, לא. מיותר.
תמיר אפורי
נבוא בפעם הבאה.
היו"ר איתן כבל
יש לך ברירה?
תמיר אפורי
וגם בפעם שלאחריה.
היו"ר איתן כבל
הצגת, הבנו, התחברתי. אני יודע במה דברים אמורים, אבל אני בפרוש לא רוצה - - -זה לא דיון, למרות שבאמת אני יודע שכל אחד בא וכבר הכין את עצמו להגיד את הסעיף. כמו שאמרתי, וחשוב לי להעביר את המסר הזה גם לאלה שבטח בעלי עניין וצופים בנו עכשיו, ברגע זה, שכל סעיף יידון. אני כבר אוהב את הנושא, אני אומר לכם. זה נושא שיש בו נשמה, הוא לא טכני. יש אנשים, יש הרבה דברים שאני מקשיב לכם ואני אומר – וואו, כיף לי, בתהליך הזה. ולא פחות חשובה העובדה שסביב השולחן יושבים - לפחות סביב השולחן היום, אני לא יודע להתחייב על העתיד, אבל לפחות היום, סביב השולחן, יש כמעט קונצנזוס מלא בצורך של החוק, שזה לא עניין של מה בכך בעולם שבו אנו יושבים, כאן. בדרך כלל זה אלה שאומרים – אם לא יהיה החוק אוי ואבוי, ומולם את אלה שאומרים שאם יהיה החוק זה אוי ואבוי. אין כמעט חוק שהוא לא "אוי ווי" כל הזמן, כל אחד לכיוון שלו, וכאן זו הפתעה מאוד גדולה. ונכון, בתוך כל העולם הזה יש ניואנסים. ניואנסים לפעמים הם מהות, כמו שלפחות בעניין הגופנים, כפי שהצגתם אותם. אני לא יודע לענות לכם, בשלב הזה, למרות שבאמת, ידעתי מאוד להתחבר לדברים שאתם כתבתם במה ששלחתם לחברי הכנסת. לכן אני מאוד מבקש, אנחנו צריכים לסיים, המליאה מתחילה. אני באמת אשתדל – אנחנו, לא רק אני אלא צוות הוועדה, היועצת המשפטית לוועדה, הנהלת הוועדה - לקיים דיונים מאוד אינטנסיביים בתוך התהליך הזה, לקדם אותו כמה שיותר מהר. זה יהיה יותר מהר מאוטוטוטו.

אני לסיום מבקש, תעזרו לנו בתהליך. הצד של הממשלה, אני חוזר על זה – ככל שתקיימו את הדיונים, את המפגשים, מרוב הדוברים הבנתי שיש המון נקודות השקה. ברוב הדברים יש נקודות השקה, ויש נקודות שכל אחד בא מהמקום שכואב לו, ולנסות להביא את זה שפה נצטרך להגיע לכלל. לא על הכל – אלא שנזרום, יהיו נקודות שאנחנו נדע אותן מראש, א', ב', ג' - הוועדה תידרש להכריע. אם זה 25 או 50 - - - יש שאלות, כבר הבנתי. אני כבר מבין, פחות או יותר, מה הן הנקודות – לא אגיד "מחלוקת", אבל שמציקות כאן לכל האנשים – הרטרואקטיביות ועוד כל מיני שאלות שעומדות לפתחנו.
חניה גולדברג
אני פה מטעם "שנקר". אני דווקא באה לא מהגופים הגדולים אלא מהסטודנטים הפשוטים שדווקא ככל הנראה הולכים ליהנות מתקופת החסד. החשש העיקרי שלנו - - -
היו"ר איתן כבל
סליחה, גברתי. זו שעה וחצי. הצגנו את העקרונות. אני מניח, גם אני שמעתי את הכותרת של תקופת החסד. לא ירדנו ברזולוציות, לא עלינו ברזולוציות, אנחנו יודעים שאנחנו צריכים לעסוק בשאלה הזו של מה היא תקופת חסד, למי היא נוגעת, מה המשמעות שלה, לזה נגיע.
אתי בנדלר
כשנדון בסעיף שמתייחס לנושא, פשוט.
היו"ר איתן כבל
שהסטודנטים ב "שנקר" סביב הנושא הזה – תנוח דעתם, בשלב הזה. נגיע ונעסוק בו, בוודאי כשנשיאת המכללה היא חברתי, אז אני לא יכול להרשות לעצמי לקבל טלפונים בעניין.

אני מודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:58.

קוד המקור של הנתונים