הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 53

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שני, ט' בטבת התשע"ו (21 בדצמבר 2015), שעה 14:00

1. העסקה ישירה של מגשרים חינוכיים ומנחים אזוריים בני הקהילה האתיופית ע"י משרד החינוך, של חה"כ אלי כהן

2. העסקה ישירה של מגשרים חינוכיים ומנחים אזוריים יוצאי אתיופיה במשרד החינוך, של חה"כ עמר בר-לב

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

עמר בר-לב

ענת ברקו

אלי כהן

מאיה שריר - מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

טקלה מקונן - מדריך באגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

איתן מורן - מנכ"ל, האגודה לקידום החינוך

ג'נט שלום - נציבה אזורית ירושלים והדרום, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה

אריאל אלוני - מתמחה, נציבות אזורית ירושלים, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה

אנגדאו יעקב - מנהל מוקד קליטה, עיריית יבנה

בימרו ליקאונט - קייס, רחובות

מיכל אברה סמואל - מנכ"ל, עמותת פידל

נגה אלנה - מנהל תחום גישור ופיתוח קהילה, עמותת פידל

פנטהון אספה-דויט - מנכ"ל, טבקה-מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה

אברהם שי - רב, המועצה הדתית ערד, טבקה-מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה

רחמים מלסה - מורה, טבקה-מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה

שושנה בן-דור - מנכ"ל, ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה

ברברה ריבקוב-גורדון - מנכ"לית בינ"ל, ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה

ירון יחואס - מקדם מדיניות, ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה

דינה ארמיאס - אחראית מגשרים ומנחים, מרכז היגוי של עולי אתיופיה

מרים יצחק - מגשרת חינוכית חברתית, מרכז היגוי של עולי אתיופיה

דוד מהרט - מנהל, מרכז היגוי של עולי אתיופיה

יוסי זרפה - מגשר, מרכז היגוי של עולי אתיופיה

אסף אמברום - מגשר חינוכי, מרכז היגוי של עולי אתיופיה

הדס גרמאי - מגשר, מרכז היגוי של עולי אתיופיה

גינת מנגיסטו - מגשר חינוכי חברתי, מרכז היגוי של עולי אתיופיה

תמר יוסף - מגשרת, מרכז היגוי של עולי אתיופיה

מירה יאסו - מגשרת, מרכז היגוי של עולי אתיופיה

זהבית אברהם - מגשרת, מרכז היגוי של עולי אתיופיה

זיית יאסו - מגשרת, מרכז היגוי של עולי אתיופיה

שרה נגה - מגשרת חינוכית, מרכז היגוי של עולי אתיופיה

ברכה ווסה - מגשרת חינוכית, מרכז היגוי של עולי אתיופיה

אילה יאסי - מגשרת, מרכז היגוי של עולי אתיופיה

יפית טגניה - מגשרת, מרכז היגוי של עולי אתיופיה

אדוניה טרקין - מגשר, מרכז היגוי של עולי אתיופיה

אבנר מהרט - מגשר, מרכז היגוי של עולי אתיופיה

אבבה מקונן - מגשרת חינוכית, מרכז היגוי של עולי אתיופיה

ציפי הדר - מחנכת, מגשרת, מרכז היגוי של עולי אתיופיה

יעקב אקלה - מגשר, מרכז היגוי של עולי אתיופיה

שלמה ברוקלים - מגשר, מרכז היגוי של עולי אתיופיה

איציק קושל - מלווה, כוח לעובדים

אפרת כהן פלאם - מורה במגשרים החינוכיים החברתי

אדנקו סבחת - עו"ד, פעילה חברתית

בני אדמסה מלסה - פורום לקידום זכויות ליוצאי אתיופיה, בת ים

יונס יוסף - תומך, חייל משוחרר

ינאו מלדה - פעיל

ששיתו נגש - הורה

טובה בלאי - הורה

נגה וונדמנך

דנה גורדון שושני

ס.ל., חבר המתרגמים

1. העסקה ישירה של מגשרים חינוכיים ומנחים אזוריים בני הקהילה האתיופית ע"י משרד החינוך, של חה"כ אלי כהן

2. העסקה ישירה של מגשרים חינוכיים ומנחים אזוריים יוצאי אתיופיה במשרד החינוך, של חה"כ עמר בר-לב

צהריים טובים לכל המשתתפים. התכנסנו היום לדון בהעסקה ישירה של מגשרים חינוכיים ומנחים אזוריים בני הקהילה האתיופית, על ידי משרד החינוך. הצעות לדיון מהיר של חברי הכנסת אלי כהן ועמר בר-לב. נמצא איתנו חבר הכנסת אלי כהן. לרשות הוועדה עומדת שעה שבסיומה אני מקווה שנאשר מסקנות שיונחו על שולחן הכנסת. נושא זה נכלל בדיון בוועדה בראשותי בחודש יוני האחרון וגם בשבוע שעבר בוועדת החינוך.

מרכז ההיגוי ליוצאי אתיופיה קיים כבר 21 שנה והם מעסיקים בתוכו כ-70 מגשרים ב-165 בתי ספר, שנותנים שירות לכ-10,000 תלמידים. אני יודע שתרומתם של המגשרים לתלמידים יוצאי אתיופיה היא מאוד משמעותית וראויה לשבחים. העובדה שהמגשרים אינם עובדי משרד החינוך אלא מועסקים על ידי האגודה לקידום החינוך מאוד פוגעת בהם, בביטחון התעסוקתי שלהם ובתנאי ההעסקה שלהם.

חשוב לי לציין שהמכרז שמשרד החינוך פרסם לפני כשבוע מביא להתפוררות מרכז ההיגוי של יוצאי אתיופיה מעצם ההגדרה שהארץ תחולק לשלושה מחוזות, שכל גוף שייגש למכרז יוכל להתמודד על שני מחוזות לכל היותר. חשוב לי להדגיש שמיזמים חינוכיים בעלי מקצועיות וניסיון בעבודה עם תלמידים עולים, כדוגמת מרכז ההיגוי, מחייבים את החרגתם בחוק חובת המכרזים.

לאור העובדה שעומדת לרשותנו שעה אני מבקש מכל הדוברים להתמקד ולעשות בתמצית את דבריהם. זה מאוד חשוב, כי בדיוק ב-15:00 אני צריך לסגור את הדיון, אז אני מבקש מכולכם, אל תחזרו על דברים שנאמרו כבר.

הצטרף אלינו אחד היוזמים של ההצעה לסדר מהיר בנושא הזה, חבר הכנסת עמר בר-לב. תודה שהגעת. בשלב הזה, חברי הכנסת, אתם רוצים להתייחס?

כן.

חבר הכנסת אלי כהן.

קודם כל תודה רבה לך, אדוני היושב ראש. אני רוצה גם להודות כמובן לחבר הכנסת בר-לב וגם לך על ההצטרפות לנושא של הדיון המהיר. אדוני היושב ראש, אתה ואני כבר הצלחנו מספר דברים יחד לבוא ולטפל ולקדם לטובת בני הקהילה. נושא אחרון היה הנושא של הריבית במשכנתאות, שאני חושב שצריך לטפל בו עבור כלל האוכלוסייה ובעיקר עבור בני הקהילה שעבורם זה דבר מאוד מאוד משמעותי. היום נמצא אצלנו על הפרק אחד הדברים החשובים בעיניי שמצדיק שאנחנו נטפל בו. ככלל מדובר בעובדי קבלן, לצערי המדינה מצטיינת בהעסקת עובדי קבלן. יש הרבה אנשים שמועסקים, לא ישירות, לא כעובדים של המשרד אלא כעובדי קבלן.

בואו נזכור מה המטרה של העסקת עובדי קבלן. עובד קבלן נועד מתוך מטרה שיש לך עומס מסוים בתקופה מסוימת, אתה קולט עובד קבלן לתקופה של חודשיים, שלושה, ארבעה חודשים, חצי שנה להתגבר על אותו עומס. זו המטרה. אדוני היושב ראש, אין שום כוונה לבוא ולא נכון יהיה הדבר שיועסקו עובדי קבלן לתקופות של 5 ו-10 שנים ו-15 שנה באותו תפקיד ובאותו מקצוע. לכן אני קורא כאן - - - מי הנציגים של משרד החינוך? מה התפקיד, גברתי?

אני מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים.

אז גברתי היקרה. אנחנו כמדיניות שלנו רוצים לצמצם את תופעת עובדי הקבלן, לא רוצים שיהיה מצב כפי שקיים דהיום שבו אנשים עובדים ומועסקים כעובדי קבלן לתקופות ארוכות ובלתי סבירות. אנחנו צריכים לתת להם את הזכויות שמגיעות להם, אבל גם את היחס שמגיע להם. היחס שמגיע להם, שהם יהיו עובדים מן המניין. המגשרים עושים עבודה חשובה מאוד בקליטת בני העדה ואנחנו רואים שגם לילדים שהם צברים קשה, שההורים שלהם הם צברים, קל וחומר לילדים שההורים שלהם, בחלק מהמקרים עם קשיי שפה, עם קשיים כלכליים, ולכן תפקיד המגשר הוא חיוני וחשוב. אני מאחל לכולנו שאולי עוד מספר שנים, שנתיים, 3 שנים, 10 שנים, לא יצטרכו ואז נעשה שינוי, נקלוט אותם במקום אחר, נסיים את ההעסקה, אבל כל עוד אנחנו רוצים את המגשרים איתנו בטווח הנראה לעין אנחנו צריכים לקלוט.

ועוד אדוני היושב ראש, אני מזכיר לך גם דבר שטופל יחד, אותו דבר נעשה, ונמצאים כאן אפילו חברים ממוקדי הקליטה, עשינו את אותו תהליך עם משרד הפנים. גם במשרד הפנים, שזה דבר דומה, עם מוקדי הקליטה, במסגרת ההסכמים, הגענו לסיכום. הנה אני גם אומר לך, אני בטוח שלמשרד החינוך יש את המקורות ויש את האמצעים על מנת לטפל בזה. אם יש קושי מסוים, שיתדיינו, שר החינוך ושר האוצר, ביניהם לטובת העניין.

אני בטוח שיו"ר הוועדה, שגם עמל רבות וגם כינס את הישיבה בצורה מהירה ובזמן, וגם עובד על טיוטה של מסקנות, אני מבקש שלצורך העניין תקראו אותנו ותעדכנו אותנו ואני מבקש, אדוני, שיהיה פרק זמן מסוים במסגרת המסקנות, שלא יאוחר, עד אמצע ינואר, שתהיה התייחסות של משרד החינוך עד אליו בנושא הזה. ואם לא, נקרא לדיון נוסף.

אנחנו כבר הודענו. הודענו על תהליך, אני חושבת שבישיבה האחרונה הגב' עירית בירן הודיעה, ביקשנו ישיבה עם המגשרים. אנחנו מסכימים איתך, אנחנו מאוד מעריכים את עבודת המגשרים, אנחנו מאמינים בחשיבות התפקיד של מגשר חינוכי בין תרבותי, דובר אמהרית. יש לנו גם דוברי רוסית, צרפתית, ספרדית ובני מנשה. אנחנו הצענו לפתוח איזה שהוא ערוץ של הכשרה לעובדי הוראה - - -

הם עובדי משרד החינוך?

לא, אנחנו אמרנו שתוך - - -

לא, אלה שבתחומים האחרים.

לא, לא.

כולם עובדי קבלן?

כולם. הם עובדים של רשויות. בקול קורא לרשויות שעלה עכשיו, אנחנו מבקשים מהרשות להגיד 'כן, אני גם רוצה ואני מעסיק' וזה בשיתוף פעולה. אנחנו מנסים, עבור כולם, לפתוח מסלול, מתווה חדש של עובדי הוראה, שיהיו חלק מצוות הוראה של בית ספר. אנחנו בהחלט מסכימים לאותו רעיון, הלכנו בכיוון הזה, המנכ"לית הנחתה אותנו לפתוח את זה ואנחנו בישיבות - - -

מתי הם ייקלטו כעובדים מן המניין, גברתי?

אני יודעת שעירית בירן ביקשה לקבוע ישיבה, היא ביקשה לקבל מהם רשימות.

מי זו עירית בירן? סליחה, אני לא יודע.

היא הסגנית של מנהל המינהל הפדגוגי, היא הייתה בישיבה האחרונה.

היא לא אמרה לנו.

עכשיו רשות הדיבור למאיה. מאיה תעדכן אותנו. חבר הכנסת, סיימת?

אני רק רוצה להגיד משפט אחרון. אני מבקש שאנחנו נקבל לו"ז מסודר, באמת, אדוני, בהמשך להמלצות שאתה מוביל, שעד ה-15 בינואר הנושא הזה ייפתר. יש סוגיה נוספת, אדוני, שאני לא בקי בה ואני מניח שאתה תדע, הנושא של בין המכונים, בנקודה הזאת אני לא בקי ואולי אתה כן. אני רוצה, ברשותך, ההמלצות שאתה טרחת עליהן, להקריא אותן. שהוועדה קוראת למשרד החינוך לקלוט את כל עובדי מרכז ההיגוי כעובדים מן המניין, בין אם כמגשרים, בין אם בהסכמים אישיים והוגנים. זה סעיף 2. אדוני, אני מברך אותך על זה שזה נכלל במסגרת המסקנות. לגבי יתר הסעיפים, אני לא רוצה להיכנס לניואנסים בין המכונים השונים, מכיוון שלי אין את ההבנה בנושא הזה.

נקודה אחרונה, אדוני. בשתיים וחצי אני אצטרך לצאת, כיוון שאני צריך להצביע בוועדת הכספים. אז אם אני צריך לצאת בשתיים וחצי, קבלו את התנצלותי מראש.

תודה רבה. כמו שאמרתי, כיוון שהזמן שלנו מאוד מוגבל היום, זה לא שעתיים, זה שעה, לכן אני מבקש שכל אחד ישמור את תורו ולא להיכנס באמצע, רק לחברי הכנסת מותר לשאול שאלות באמצע, אבל תנו לבן אדם לסיים את דעתו. זו הבקשה שלי, כי אין לנו זמן היום.

אני לא ראיתי קודם, אני רוצה לברך את ברברה, היא אורחת מארצות הברית והיא משתתפת בדיון שלנו. תודה רבה, ברברה, שבאת והצטרפת אלינו.

אדוני היושב ראש, שוב, בגלל שהזמן קצר, אני רוצה לשים כמה דגשים וסימני שאלה, שאני מבקש שתתייחסו אליהם. לכאורה כולנו מסכימים על הכול, אז אם אנחנו מסכימים על הכול, אז למה 10 שנים, דבר שהוא כל כך מובן מאליו, למה 10 שנים ואולי אפילו יותר, המגשרים נמצאים בסטטוס של עובדי קבלן? זה מה שמטריד אותי. לכן הכוונה של כולנו היא טובה ואני חושב שכולנו מכירים את הפתגם שאומר שהדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות, ואנחנו בדרך לגיהינום, כבר 10 שנים בעניין הזה. לכן לא מספיק כאן הכוונות הטובות. אז גם מה שאלי דיבר, על לוחות זמנים, אנחנו מצפים ללוחות זמנים.

אני רוצה לומר עוד דבר, אני מאוד חושש מהבירוקרטיה הממשלתית או בירוקרטיה של משרד החינוך, שעכשיו, את אותם מגשרים שעושים עבודת קודש כל כך הרבה שנים, יעבירו אותם דרך ייסורים של בירוקרטיה וטפסים ומכרזים ופתאום בן אדם שעבד במקצוע והוא טוב במקצוע לא מעט שנים, עכשיו הוא יצטרך להתחיל, כאילו מחר בבוקר הוא עובד חדש באיזה שהוא משרד ומתחילה כל הבירוקרטיה סביב זה. אני מבקש גם להתייחס לנקודה הזאת, כי המטרה שלנו היא לא רק לקבוע לוח זמנים ולראות שזה קורה. המטרה שלנו, שהניסיון המצטבר, שנצבר אצלכם, לא עכשיו יילך לאיבוד או יילך להקפאה לכמה חודשים עד שכל הבירוקרטיה סביב ההסבה לעובדים מן המניין תתברר.

אז אני מבקש גם להתייחס לנקודה הזאת וגם לשמוע באמת, יכול להיות שאולי סתם מה שאני אומר הוא בכלל לא בעיה, אבל אם הוא כן בעיה אז לשים אותה על השולחן, שנתמודד איתה כאן וננסה לפתור אותה. תודה.

אני רוצה להוסיף, מאיה, שגם תתייחסי. אני כתבתי מכתב לשר בנט, לאחר הדיון פה בוועדת העלייה והקליטה, לפי החלטה של הוועדה, העברתי את הבקשה לקלוט את המגשרים כעובדים מן המניין של משרד החינוך. הוא ענה חד משמעית שדרך האגודה לקידום החינוך ולא דרך משרד החינוך. אני שומע ממך עכשיו, שאתם מסכימים, אז אני אשמח מאוד שתתייחסי לזה.

דבר שני, המכרז. אנחנו לא נגד חובת המכרזים, אבל מיזמים חינוכיים כמו מרכז ההיגוי, כמו נעל"ה, אלה דברים שצריכים לראות אותם כמשהו יוצא דופן ולא לחייב אותם במכרזים. האם יש לך מה להתייחס גם על זה. במכרז החדש שהוצאתם, שחילקתם את הארץ לשלושה מחוזות, איך אפשר שמרכז ההיגוי יתמודד בצורה כזאת? אני אשמח להתייחסות לנקודות האלה גם.

טוב. קודם כל, כפי שאמרתי, אנחנו באמת מעריכים ומוקירים את העבודה של המגשרים. אנחנו עובדים יחד, אנחנו לא אחד מול השני, אני רואה בכם שותפים, גם המשרד רואה בכם שותפים לעבודה ובהתאם הייתה הנחיה של המנכ"לית. נכון שזה דבר שלוקח זמן, מגשרים חינוכיים בין תרבותיים, וכפי שאמרתי, יש לנו עוד הרבה כאלה. האמת היא שיש הרבה רשויות שמעסיקות מגשרים, יש עוד כל מיני עמותות וכל מיני חברות שמעסיקות, זה לא גוף אחד ויחיד שמעסיק את המגשרים ואנחנו עובדים עם כולם. יש לנו גם פורום של תיאום מגשרים, יש גם מגשרים, כפי שאמרתי, דוברי רוסית, צרפתית, ספרדית, יש בני מנשה. מדינת ישראל היא מדינה קולטת עלייה, אנחנו שמחים לקלוט עלייה מכל העולם, מגיעים ממעל 100 מדינות, דוברים 33 שפות וכולם זקוקים לתיווך במעבר הבין תרבותי הזה.

אנחנו באמת עושים מהלך. משרד החינוך מעסיק עובדי הוראה, הוא לא מעסיק בעלי תפקידים אחרים. אנחנו עושים פה מהלך שהוא חדשני, הוא חדש, הוא אחר, הוא לא היה בעבר, לראות ולתפור חליפה אישית עבור כל אחד כדי באמת להגיד שאנחנו רואים את החשיבות של הידע והניסיון שצברתם. כל אחד נראה מה הוא למד, בהתאם לבנות מסלול הכשרה. זה לא יהיה מהיום למחר.

חוק חובת המכרזים זה לא משהו שהמשרד קבע, אני חושבת שדווקא חברי הכנסת פה יכולים להשפיע ולא אנחנו. אני לא יודעת איך להתייחס לאמירות האלה של המכרז כי אנחנו בהתאם להנחיות של הלשכה המשפטית, של חשבות, בהתאם לדרך התנהלות תקינה של כל משרדי הממשלה, כך אנחנו פועלים ואתם יודעים שאנחנו דחינו ודחינו את המכרז הזה. חיכינו עם הדרך החדשה ודחינו אותו פעמיים, הוא כבר סיים 6 שנים ונבצר מאיתנו להמשיך ולעשות את זה. זה באמת לא בתחום שלי, זה בתחום של לשכה משפטית וחשבות והוראות של מינהל תקין, בכל המדינה.

אני יודעת שאתם הוזמנתם לפגישות. אני יודעת שהפגישה, אם היא לא נקבעה, היא אמורה להיקבע בימים אלה.

גברתי, מה שחשוב בנושא, שהם יהיו עובדים מן המניין.

זאת הכוונה. אבל משרד החינוך, העובדים שלו הם עובדי הוראה. אין לנו בעלי תפקידים אחרים ופה הייתה כוונה ליצור איזה שהוא מבנה חדש, מתווה חדש, של עובד הוראה שבחלק מהעבודה יהיה מורה, חלק הוא יהיה מגשר, הוא יהיה בבית הספר. הכוונה היא להעצים, היא לא להנמיך מישהו, היא להגיד 'אתם חלק מצוות הוראה בית ספרי וחשוב לנו שבבתי הספר - - -

עם תלוש ממשרד החינוך.

כן, שיהיו מגשרים חינוכיים בין תרבותיים בבתי הספר. זה טוב לכל הנושא של הכשירות התרבותית והרב תרבותיות. גם עם הרבה מאוד תחומים דומים, כמו ערבים יהודים, דתיים חילוניים.

הבנתי. מאיה, זה צריך להיות ברור, אנחנו יודעים שרוב המגשרים הם לא - - -

הם לא עובדי הוראה.

נכון. אז זה אומר שאת מחזקת את ההתנגדות של השר.

אני לא יודעת, אני פשוט אומרת, זה מתווה שצריך לעבוד עליו. צריך להיפגש איתם אישית אחד אחד, זה מה שביקשנו לעשות. ביקשנו שתבואו אלינו לפגישות, ביקשנו לראות כל אחד. אם יש פה מישהו עם תואר שני, ברור שנראה כל אחד לאן אפשר לשבץ אותו ואיך אפשר - - - תעודת הוראה זה לא משהו ש - - -

מה עם אלה שאין להם תארים?

אנחנו נראה בהתאם. נראה מה.

בואו נשמע את מנהל מרכז ההיגוי, דוד מהרט.

שלום. גם אני מצטרף לתודות על יום המפגש הזה, בפעם השנייה תוך זמן קצר. אני תיכף אתייחס למה שאומרת הגב' מאיה שריר וגם מה שאמרה הגב' עירית בירן, כי אני חושב שיש פה אשליה, יש הטעיה גם, די מכוונת. ראשית אני אגיד, מרכז ההיגוי הוא גוף חשוב שעשה עבודה גדולה, עבודה חשובה, יש צוות של 70 אנשים, מנוסים, מקצועיים, מסורים, שנתנו את מיטב שנות חייהם למען מערכת החינוך ולמען בני הקהילה.

אני חושב שלאנשים האלה רצוי להתייחס בכבוד הראוי ולא לזרוק אותם לכל הרוחות אחרי שצברו ידע וניסיון ושירתו את המערכת ולהגיד להם 'עכשיו תתייצבו בלשכת העבודה ותתחילו לחפש לכם עבודה'. כי המשמעות של המכרז הזה, כפי שהוא בנוי, הוא בנוי באופן הזה, הוא מחק את צוות המטה, הוא מחק את הצוות המחוזי ופירק את צוות המגשרים לשלושה אזורים. זה מזכיר לי את האופן שבו האירופאים היו פועלים באפריקה כשרצו שהאפריקאים יהרגו אחד בשני. הם לקחו את חתיכת האדמה והיו מחלקים ביניהם ואחר כך הם היו נלחמים בינם לבין עצמם. זה, בין היתר, כדי לעודד מלחמה בתוך הקהילה, לא כדי לחזק. ראו שמרכז ההיגוי הוא גוף חזק, הוא גוף גדול, והדרך להחליש אותו היא לפרק אותו לתת אותו לכמה גופים, שכל אחד יעסיק 10-15 אנשים ולא תהיה להם את כוח ההתנגדות והכוח לעמוד על הזכויות שלהם.

המכרז עומד להיסגר ב-1 בפברואר, ההצעה הזו שמדובר עליה היא לא הצעה שאומרת שאנחנו מקפיאים את המכרז, בואו ניכנס לתהליך הכשרה, ניתן שנה-שנתיים, נכשיר שכולם יהיו עובדי הוראה, יועצים חינוכיים, מורים, חינוך בלתי פורמלי, לא משנה, בסוף נקלוט את כולם. לא, ההצעה הזו אומרת ככה, אנחנו נפטר את כולם, משרד החינוך הרי התחייב בדרך החדשה להכשיר 300 מורים, נגיד להם, 'אתם רוצים? תלכו תלמדו בסמינרים', אבל ממה יתפרנסו בתקופה הזו האנשים האלה? ממה הם יתפרנסו? מישהו מבטיח להם היום - - - אם משרד החינוך רוצה, אם זה אמיתי, הוא צריך להגיד ככה, אנחנו עוצרים את המכרז, קולטים את כל עובדי מרכז ההיגוי בהיקפי המשרה שהיו להם, בתנאים שיש להם כרגע, ומתחייבים תוך 3 שנים להפוך אותם לאנשי מקצוע שיעבדו במקצועותיהם.

אבל עכשיו מה הדיבור הזה? הדיבור הזה הוא דיבור מטעה. אומרים, תבואו כל אחד, נבחן אתכם. יש לך תעודת הוראה? אין בעיה, אנחנו נקלוט אותך, אין לך תעודת הוראה? אנחנו - - - הרי את אומרת, משרד החינוך לא יודע להעסיק אנשים שהם לא עובדי הוראה, אז איך הוא יעסיק אנשים שאמנם יש להם ידע וניסיון של 15 שנים, 20 שנה, אבל אין להם תעודת הוראה? איך הוא יעסיק אותם? הוא יעשה אותם אפסנאים? מה הוא יעשה אותם? הרי הוא לא ייתן להם להיות מגשרים. את המגשרים אתם סוגרים דרך המכרז שב-1 בפברואר כבר יהיה סגור, אז בינתיים אפשר להתבקשש ולהגיד לאנשים 'בואו נבחן אתכם, נראיין אתכם', בינתיים המכרז ייסגר. זה מה שאמרה גב' מאיה.

לא נכון.

אז בבקשה, שיודיע משרד החינוך את הדבר הבא, ולהגיד 'משרד החינוך קולט את כל עובדי מרכז ההיגוי, על פי התנאים שלהם ויפעל תוך זמן קצר שיקבלו תעודת הוראה', כל אחד את מה שהוא צריך, אבל לא להגיד 'יש לנו מכרז, אבל את העובדים האלה אנחנו נשב איתם ובינתיים נמרח את הזמן והמכרז ייסגר, כבר נגיד להם שיש זכיין ואין מה לעשות, תלכו ללמוד באופן עצמאי, תסיימו עוד שנה-שנתיים ותבואו'. ממה האנשים האלה יתפרנסו?

אני רוצה להגיד, המכרז הזה הוא מכרז הרסני, הוא מכרז שבא להתנקם אולי בזה שאנחנו משמיעים את דעתנו בכל מיני פורומים ובכל מיני מקומות, משמיעים את העמדות שלנו, כי אנחנו רואים את התפקיד שלנו קודם כל לשרת את בני הקהילה ולא לשרת את מערכת החינוך. מערכת החינוך מתנקמת בנו ובאופן הזה מחסלת אחד אחד את כל עובדי מרכז ההיגוי. גם כשיהיו קבלנים, אין שום סיכוי ש-55 עובדים ממרכז ההיגוי ימשיכו לעסוק במסגרת המכרז החדש. לכן הקריאה שצריכה להיות, לעצור את המכרז הזה, בבקשה, יש לכם כוונות רציניות? תעצרו את המכרז הזה, תבטיחו תכנית שקולטים את כל עובדי מרכז ההיגוי, בבקשה, תצאו אחרי זה למכרז.

אתם לא יכולים להניף חרב המכרז מעל צוואר עובדי מרכז ההיגוי ולהגיד להם 'אנחנו ננהל איתכם משא ומתן', לקיים דיון, כאשר עוד חודש ושבוע אתם יכולים להודיע שכבר היה מכרז ויש זכיינים, ומי שנקלט במסגרת הגופים החדשים ייקלט ומי שלא, יילך הביתה, אחרי שנתן את מיטב שנות חייו למערכת החינוך ולקהילה.

תודה.

זו הזדמנות לברך את יושב ראש ועדת העלייה והקליטה, ד"ר אברהם נגוסה. אני חושב שאתה מודל לחיקוי עבורנו, כמו שאני רואה בבית הספר מודל לחיקוי של תלמידים יוצאי אתיופיה, אלה המגשרים שעובדים בבית הספר. בבית ספר שאין מגשר, מודל לחיקוי לתלמידים יוצאי אתיופיה, זה האמא המנקה או השומר המאבטח בחצר בית הספר.

התפקיד של הגישור זה לא התפקיד שאנחנו מכירים אותו מלפני 20 שנה, שפעם היה קשיי שפה, לתרגם ולהעביר את היום, הם אנשי מקצוע שמתגברים את התלמידים, שיחות אישיות אחד על אחד, לשקף, להראות לילד שיחלום, עובדים בשיתוף פעולה עם צוות בית הספר, משתתפים בכל הדיונים, בוועדת השמה, בוועדת החלטה, בכל מקום אחר. אנחנו כעמותה בעד שייקלטו במשרד החינוך מן המניין.

יחד עם זאת אני חושב שבוועדת החינוך, גם שלשום, בסיכום שאני שמעתי, היום בקרב בני העדה יוצאי אתיופיה יש ארגונים יוצאי אתיופיה שמסוגלים להפעיל את התכנית, להתמודד במכרז. לא יכול להיות, כבר 20 ומשהו שנה, רק האגודה לקידום החינוך זה המונופול היחיד שמטפל ביוצאי אתיופיה. לא יכול להיות. תנו את ההזדמנות. גם עכשיו אני רואה את כל העבודות המשרדיות, אנחנו לא מתמודדים עם האגודה לקידום החינוך, אנחנו מתמודדים במכרז הזה, פידל, אלה שהיא הכשירה, בפעם הראשונה נושא של גישור במכללת בית ברל. נלחמנו מול משרד החינוך. אז קלטו - - -

כל השנים ניגשתם למכרז. מה זה עכשיו הדיון? הדיון על מי יזכה במכרז?

בוא גם תלמד קצת להקשיב לאחרים.

הוועדה שומעת דעות שונות.

אני חולק עליך, דוד. אני לא חלק מהמשל שלך. זה שאתה מנסה להכניס, רוצים לפצל אותנו, לחלק אותנו, לעשות מלחמה בינינו. אני לא בעד, אני לא מסכים איתך. אני נגד הדעות שלך, למשל זה שאתה מנסה לומר שמשרד החינוך עכשיו לבוא ולעשות מלחמה בינינו לבין עצמנו. בוא גם נשרת את האינטרס האישי שלנו, נעשה בדרך הנקייה.

לכן אני מבקש מהוועדה הזו לתת לכל הארגונים לגשת למכרז. מי שיכול, יש לו יכולת מקצועית, שיתקבל, שיוכל להפעיל את המכרז. בנושא של קליטת מגשרים חינוכיים וחברתיים גם אנחנו נעשה הכול כמיטב יכולתנו כדי שיהיו עובדי משרד החינוך.

אני רק רוצה לציין שכל השנים הם ניגשו למכרז והפסידו במכרז. אף אחד לא מנע מהם לגשת למכרז.

לא, לא, אני מצטער. פה כל אחד מביע את דעתו בצורה מסודרת. אין התפרצות. אני לא מקבל את הדבר הזה. עכשיו מר איתן מורן, מנכ"ל האגודה לקידום החינוך.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני אגיד כמה משפטים כלליים על האגודה לקידום החינוך. אנחנו קיימים למעלה מ-50 שנה, מקדמים נוער מהפריפריה למצוינות לימודית במגוון אופנים, גם בפנימיות, גם בבתי ספר, בבויאר, בעמליה, בכל רחבי הארץ, מפעילים את פרויקט נעל"ה, משתדלים לפעול מהצללים כי אני חושב שמה שחשוב זו העשייה. אכן מרכז ההיגוי הוא הישות הנדונה ולא האגודה לקידום החינוך.

אני לא יודע אם אני שמח או מצטער על התארים שהודבקו לאגודה, קבלן, אנחנו ממש לא ארגון קבלן, אנחנו ארגון חינוכי, הוא הוקם ככזה. הבורד של האגודה הוא אנשי חינוך, כולל בכירים לשעבר של משרד החינוך. בעבר הרחוק, יו"ר האגודה היה מנכ"ל משרד החינוך. אז לא קבלן ולא מונופול, יש עוד שחקנים, יש עוד מגשרים, אני חושב שלא צריך לחלק ציונים. לא נראה לי שזה יוסיף כבוד למי מאיתנו, פידל עושה את מה שהיא עושה, אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים.

כרגע הסכנה שאנחנו מזהים, ואני חזרתי גם בפני המגשרים על ההתחייבויות הבאות שלנו, אחת, צריך להגיד, שלא מישהו יתבלבל, האחריות כולה ניצבת על כתפי משרד החינוך והנציגים שלו. דפוסי ההעסקה, שנקבעו על ידי משרד החינוך, כובדו על ידינו במלואם. שכר המגשרים, שכר המנחים, מטה שאנחנו גייסנו מתקציבי תרומות כי הוא לא הופיע במכרזים, כל אלה נעשו בידיעה ובשיתוף פעולה עם משרד החינוך. המכרז הזה יסתום את הגולל על הישות הארגונית, דרך אגב לא משנה מי יפעיל את זה אחר כך. ארגון שנקרא מרכז היגוי.

אני פעיל גם במגזר של העמותות, שבו הדבר היחידי שאנחנו רוצים, שיהיה לנו קול. אם מרכז ההיגוי מהווה קול, הקול הזה ב-1 בספטמבר יודמם, לא יהיה קיים יותר. יהיו שלוש סוכנויות שיעסיקו כוח אדם ואז באמת זה העסקת כוח אדם. ואני אגיד משפט מרחיק לכת, למכרז הזה, כפי שהוא, בשלב הזה, האגודה לקידום החינוך לא תיגש, כי באמת אנחנו לא ארגון קבלני. אני מקווה שהרגעתי את כל השותפים ואת אלה שרוצים לקחת פעילות. כדי להעסיק 20 איש לא צריך את האגודה לקידום החינוך, לא בשביל זה הקימו אותנו. זה לא ענייננו.

אנחנו תומכים, וזה נמסר גם לאדוני היושב ראש, גם לנציגי משרד החינוך, גם בפגישה שהיינו עם השר פירון, עובר למכתב שלי לשר נפתלי בנט, אנחנו תומכים בהשתלבות המגשרים במשרד החינוך. המכרז הזה, עד שתהליכי הקליטה במשרד החינוך, ויש לי הרבה כבוד למשרד החינוך, רק אני קצת מכיר את הקצב, לא יהיה מרכז היגוי ב-1 בספטמבר. אני רוצה להפקיד את האחריות, גם בידי משרד החינוך, למצב הזה שכרגע לפי תנאי המכרז, נניח שמרמנט זוכה, לא חשוב מי יזכה, חצי מכוח האדם נמחק בהגדרה. אין מטה.

אני שואל את עצמי, מתוך אחריות לדוד מהרט, וקורא גם לבני הקהילה לגבות אותו, האם זה שהוא השמיע את קולו המאופק יעלה לו במשרתו. אין הגדרה למנהל פרויקט מרכז ההיגוי במכרז הנוכחי, היא נמחקה. תקלות יכולות לקרות, אבל שזו פעם שנייה, נדמה לי שאפשר לשים סימן שאלה. לאן נעלם המטה של מרכז ההיגוי? ולו הוא יופעל על ידי פידל? מה בצע בדמה של דינה ושל רחל, שעשו ימים ולילות עבור בני הקהילה, מישהו מוכן להתנגד לזה?

אני חוזר על מה שאנחנו מחויבים לו. אנחנו נפעיל את מרכז ההיגוי עד ה-31 באוגוסט, כמו שהפעלנו אותו למעלה מ-15 שנה, לא פיגרנו בשכר של מישהו בשקל. אני מציע לגנוז את הכינויים הלא מחמיאים של עובדי קבלן. המגשרים משתכרים כ-9,000 שקל ברוטו לחודש, זה נראה לי שכר סביר, ואם רוצים לעבור למשרד החינוך, כבר אמרתי, אנחנו תומכים. יתרה מזו, במכרז הזה, אני רוצה להרגיע אותך, מנכ"לית פידל, אנחנו לא ניגש. המכרז הזה מפרק את מרכז ההיגוי, חד משמעית, והופך את העובדים שלו באמת הפעם לעובדי קבלן.

אני קורא למשרד החינוך להחזיר את האחריות אליו, כמו שהוא אחראי מהרגע שמרכז ההיגוי הושק ופועל באמצעות סוכנות חינוכית שנקראת האגודה לקידום החינוך. מה קרה לכל הפרויקטים החינוכיים שנעלמו? למה? מה זה משנה עכשיו מי עושה את זה. משנה, אבל על זה אפשר להתווכח אחר כך. העיתון שנעלם. דברים שנוצרו במשך שנים רבות באפס כסף, בתרומות של 'ידיעות אחרונות', פרויקטים נפלאים. אני לא יכול להתנער מהמחשבה שהקול האותנטי שיוצג במרכז ההיגוי מאוים בהשתקתו.

אני מבקש ממשרד החינוך להקפיא את המכרז הזה, לפתוח עם מי שרוצים במגעים לקלוט את מרכז ההיגוי כישות ארגונית, לא רק כעובדים. מה זה יעזור אם יציעו למגשרת להיות עוזרת גננת? אדרבא, לקלוט את מרכז ההיגוי כישות ארגונית בתוך משרד החינוך. תודה רבה, אדוני.

תודה.

מר פנטהון אספה-דויט, מנכ"ל טבקה ויושב ראש נציגי הארגונים של יוצאי אתיופיה.

תודה, אדוני היושב ראש. אני רק מתחיל ושואל, עבודה של מגשרים, האם יש בזה צורך. כנראה שכן. עד עכשיו משתמשים בשירותים הנאמנים של הצעירים המוכשרים, כפי שנאמר, שנתנו את מיטב שנות חייהם לתפקיד הזה, 10, 15, 20 שנה. אם כך, למה צריך בהכשרה שמשרד החינוך באים וטוענים שהמגשרים האלה צריכים לבוא? לדעתי כאן יש פה, כפי שנאמר, הטעיה של משרד החינוך, אולי גם בריחה מאחריות.

מצטרפת אלינו חברת הכנסת, ד"ר ענת ברקו.

אנחנו דורשים אחרי 15 שנים של עשייה, כל המגשרים, בלי תנאים, צריכים להיקלט כעובדים מן המניין במשרד החינוך. מדובר פה בכוח אדם מאוד מאוד חיוני שנותן שירותים ומשרת, כפי שנאמר, כ-10,000 תלמידים וזה לא נושא מבוטל. אם משרד החינוך רוצים אנחנו ראינו את זה בהחלטה של אבני היסוד שהממשלה קיבלה אותה, הזריזות המרבית שמשרד החינוך באו וקלטו והפעילו את התכנית הזאת בן לילה, לפני שהתקציב אושר הם כבר התחילו להפעיל את התכנית בשטח בשם 'חינוך משלב', אני לא יודע איך קוראים לזה, על ידי זה שהם גם גורעים מההטבות שהיו קיימות ליוצאי אתיופיה.

אני לא ארחיב, אבל אני בא ודורש פה, העובדים, המגשרים, צריכים להיקלט בלי שיהיה צורך קודם כל בהכשרה ולאחר מכן, אחרי שהם נקלטים, הם כן צריכים לעבור, במידה שהם ירצו להשתדרג, במידה שהם ירצו להגיע לתפקידים נוספים, הם כן יכולים לעבור הכשרות כאלה או אחרות ולשאוף למשרות יותר בכירות. ישנם גם בתוך אלה בעלי תואר שני שיכולים להיקלט כבר עכשיו לתפקידים שהם יכולים להיקלט בהם. אבל מגשר, יש בו צורך וצריך לעבוד במשרד החינוך, בתלוש של משרד החינוך ותנאי ההעסקה שלו צריכים להיות מוגדרים ומוגנים על פי חוק. תודה רבה.

תודה.

גב' שושנה בן דור, מנהלת ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה.

תודה רבה, יושב ראש הוועדה. אני גם שמחה שיש דיון היום, דיון רציני, ואני רוצה להעלות שלוש נקודות. כמי שעומדת מן הצד, עובדת בתוך בתי הספר, אבל לא כחלק ממרכז ההיגוי, הדבר הראשון שצריכים להגיד, וזה ביחס למכרז החדש ולצרכים, גם במחקרים בינלאומיים וגם כאן אנחנו רואים שנקלטים מהדור השני, או ילדי נקלטים, עדיין יש להם משברים בתחום הקליטה ובבניית הזהות. לכן התפקיד של המגשר הוא חשוב, לא רק לילדים שהם בעצמם עולים, אלא גם לבני עולים. זה יכול להיות רב תרבותי, אבל ודאי וודאי למגשרים שעבדו וצברו ניסיון דרך העבודה במרכז ההיגוי יש מקום והם יכולים להמשיך לעשות את זה.

אני גם חושבת שמאוד חשוב שאנחנו נכיר בכך שחלק גדול מהעובדים של מרכז ההיגוי, יש להם כישרונות רבים, שהם רכשו בהרבה תחומים ושהם מראים את זה. אנחנו גם רואים דרך היכולת שלהם להתארגן. אני גם חושבת שאנחנו צריכים להעריך את האנשים האלה כעובדים לעתיד של משרד החינוך, למדינת ישראל כולה. אני גם חושבת שאנחנו צריכים להסתכל קדימה, וגם אם יהיו פחות צרכים בתחום הגישור, האנשים האלה יכולים להיקלט, חלקם כמורים, כחלקם כיועצים חינוכיים, כיוון שבמשך שנים הם עובדים כיועצים בתחומים של הגישור, וגם אולי באגף לכתיבה של תכניות לימודים. כלומר משרד החינוך יכול להעסיק בתפקידים רבים לא רק הוראה, אלא ייעוץ, מחקר, כתיבת תכניות לימודים ועלינו לברך על האפשרות שהאנשים האלה ייקלטו כעובדים מן המניין.

תודה רבה.

חברת הכנסת, ד"ר ענת ברקו.

שלום. אני שמחה להיות כאן איתכם ואני מנסה ללוות את הוועדה במה שאני יכולה בהקשרים שנוגעים לקהילה, למרות שאני לא חברת הוועדה, ואני רוצה לומר שצריכים ואני חושבת שצריך לפעול ונעשה את המקסימום ביחד בכוחות משולבים שהם ייקלטו במשרד החינוך. הסיבה, אני חושבת שהדברים נאמרו כאן בצורה מאוד יפה, זה לא רק התפקיד החשוב שלכם כמגשרים. התפקיד כמגשרים הוא חוסך הרבה מאוד, בטוח, עבריינות, נשירה מבתי ספר, משברים בתוך המשפחה, כל מיני דברים ובטח דיברתם על זה ואני בטוחה שהדברים האלה הם חשובים ונכונים ובטווח הארוך זה ברור שזה חוסך הרבה מאוד תקציבים למדינה, אבל אני חושבת שעצם ההיקלטות בתוך משרד החינוך והנראות של אנשי הקהילה, זה יביא עוד אנשים ועוד אנשים, זה יפתח עוד דלתות. הניידות שיכולה להיות בתוך משרד החינוך, לתפקידים השונים, כפי שנאמר כאן כל כך יפה מפי הגברת האחרונה שדיברה - - - מה שמך?

ד"ר שושנה בן דור.

מפי שושנה בצורה מדהימה. באמת. כי הקטע הוא לזוז ממקום למקום, לנוע מתפקיד לתפקיד, לא להיתקע כמגשרים 15 שנה, יש לכם את המקצועיות, יש לכם את הניסיון ואת זה אתם מביאים למשרד החינוך ולכן צריך לקבל אתכם. אבל יחד עם זה לנוע, עם הניסיון שרכשתם, לתפקידים נוספים שיקדמו ולא יקבעו את הסטטוס גם המקצועי וגם האישי וגם הכלכלי במקום מסוים.

זה יפתח את הדלת ואנחנו צריכים להילחם על זה. ואתה יודע מה? יגידו עוד קבוצות של עולים. אני חושבת שצריך להתחיל בקהילה הזו, זו דעתי, הם ראשונים. הם זכאים להיות ראשונים, צריך לעשות את זה כדי שאנחנו נעלה על איזה שהוא מסלול של לפתור בעיות. זה יהיה צעד מאוד מאוד חיובי קדימה.

אני מודה לכם על כל העבודה שאתם עושים לאורך כל השנה עם הילדים ובאמת בעבודה שדורשת השקעה ותעצומות נפש וכל הכבוד לכם. תודה.

תודה רבה.

גב' מיכל סמואל, מנכ"לית עמותת פידל.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. פידל זו עמותה שהוקמה לפני כמעט 20 שנה, ששמה לה למטרה לקדם את הקהילה ולשלב את הקהילה בתוך החברה הישראלית. אחד הפרויקטים המשמעותיים ופורצי הדרך שהיה לפידל זה הכשרה של מגשרים חינוכיים חברתיים, זה לא חדש לאנשים. אני חושבת שרוב החבר'ה שיושבים פה עברו הכשרה אקדמית שנתנה להם זכות להיכנס לאוניברסיטה או למכללה, כשהמטרה הסופית הייתה שאחרי תקופה, כשבמהלך השנים, כשאנחנו העסקנו אותם, נתנו יום לימודים חינם כדי שיוכלו ללמוד לתואר בי.איי ובסופו של דבר יוכלו להשתלב בתפקידים שונים בתוך משרד החינוך. זה היה החזון של פידל, זה היה החזון של ד"ר נגסט מנגשה, וכולם יכולים להעיד על זה.

פידל היום כן רוצה לברך את הוועדה שמקדמת את הכניסה שלהם, ההעסקה הישירה של המגשרים לתוך משרד החינוך ללא שום מכרזים וללא שום תהליכים. על זה אני מברכת ואני אהיה שותפה, אנחנו כפידל נהיה שותפים לקדם את הסיפור הזה. יחד עם זאת, אני באמת אומרת שאנחנו צריכים לבחון, לעשות הפרדה בין המכרז הקיים היום, הצרכים של הקהילה השתנו, העלייה, אנחנו צריכים לדבר על העולים שמגיעים, על הקבוצות השונות שקיימות היום, שצריכות גישור וליווי. אנחנו לא מדברים על המקום של ההורים, שהוא מאוד מאוד משמעותי, גם בילדים בני העולים. המקום הזה הוא מאוד משמעותי וצריך לעשות הפרדה מאוד ברורה בין המכרז שצריך להיות ויש צרכים, לבין הקליטה הישירה של המגשרים לתוך משרד החינוך.

הזמן שלנו מוגבל ולכן אני מבקש מהדוברים הבאים לקצר. הרב שי אברהם.

שלום, תודה רבה. ד"ר אברהם נגוסה, יישר כוח, כל החברים בוועדה, על היוזמה להכניס את המגשרים למשרד החינוך, זו יוזמה בסך הכול מבורכת. אנחנו באנו מהדרום כששמעתי ואני כרב, אנחנו כרבנים, גם מרגישים את הדבר הזה ולכן באתי לתמוך.

משהו קצר ברשותכם מפרשת השבוע. לא רק המגשרים פה, גם בתורה היו לנו מגשרים. שני המגשרים היו מנשה ואפרים. לצורך העניין, לא היה צריך להיות גישור, אבל הדרך של יוסף, שהוא התנכל לאחים, המתרגמים היו בעצם המגשרים. לכן באמת המגשרים צריכים להיות בביטחון, אלה שמגשרים צריכים להיות מטופחים, שדואגים להם לצרכים, על מנת שבאמת, כמו אלה שירדו למצרים ונשארו מנשה ואפרים, אז באמת צריך לדאוג להם. תודה רבה, יישר כוח.

תודה רבה.

יוסי זרפה מבאר שבע, פעיל חברתי, ברמה המקומית. קודם כל אני מברך את יושב ראש ועדת העלייה והקליטה. יש דבר אחד שמקומם אותי, מהראש זה רקוב, למה? אתם חברי הכנסת צריכים להילחם למה כל פעם צריך לבנות דבר כזה שיעסיקו אותנו בחוזה אישי. זה מראש. אתם קודם כל הקודקוד, אתם צריכים להילחם בתוך הבית הזה, שהדבר הזה לא ימשיך, מהתחלה.

היום אני באתי להזדהות עם המגשרים והמגשרות, אנשים מצוינים. ריגש אותי דבר אחד, הילדים שלי כולם ילידי הארץ, כשאני ישבתי בבית הבת שלי באה ואומרת לי 'אבא, מה זה חג הסיגד?' אמרתי לה מה זה, מה זה קייסים, 'תשמע, יש מגשרת, קוראים לה ככה, בבית הספר לימדו אותנו מה זה חג הסיגד מהתחלה עד הסוף'. אני אמרתי, 'אני אשם', אני לא לימדתי אותם, בזכות המגשרת הילדים שלי למדו את המסורת, את החגים שאנחנו מביאים אותם. אם אנחנו מדברים על הדור הצעיר, שרוצים לפתח אותו, לקדם אותו, אני בתור הורה לא עשיתי את העבודה בבית.

לכן אני חושב שאתם צריכים להילחם על הנושא הזה. שר החינוך, כמה פעמים גם פנינו ברמה המקומית, דרך אנשים שלו, אבל לצערי הוא מתעלם, אפילו במכתב לא טרח להשיב לנו. ברמה המקומית אנחנו מנסים לקדם דברים, גם חבר הכנסת, יושב ראש ועדת העלייה והקליטה, ביקר אותנו בבאר שבע ומנסה לקדם דברים. אני אומר, ריגש אותי הסיפור של הבת שלי, זה מה שהביא אותי עד כאן. יחד עם זאת אני גם תומך במגשרות ומגשרים, צריך למצוא את הפתרון. כולנו דיברנו על עבודת הקודש שהם עושים, בעיקר ברמה המקומית, אני מצדיע להם. באמת תודה רבה.

תודה. אני יודע שהרבה רוצים לדבר, אבל בואו נשמע אמא שהגיעה כדי להגיד כמה דברים, ששיתו נגש

שלום לכולם, שלום לכבוד ראש ועדת הקליטה. אנחנו באנו מבאר שבע כדי לתמוך במגשרות ובמגשרים. כמו שנאמר, המגשרות עושות עבודה כיועצת חינוכית, כמורה, כל מה שנעשה בבתי ספר. הן עוזרות המון, מלוות את הילדים שלנו לכל האורך ואני מבקשת ממשרד החינוך לקלוט אותן. אנחנו מאוד מבקשים, הם עושים עבודה עבודה. זה מה שאני יכולה להגיד.

תודה רבה. נשמע עוד אמא.

שלום ליושב ראש וחברי הכנסת, שלום ליושבים בוועדה. אני באתי מבאר שבע לתמוך במגשרות ובמגשרים. המגשרים עושים עבודה מאוד מאוד טובה, עבודה פנטסטית, הם מגשרים בין ההורים למורים, למחנכים, והם עושים עבודה יוצאת מן הכלל. בצוות החינוך הם כל כך נהנים מהדרך שהם עושים, שהם מקדמים את הילדים, שהם עושים את העבודה הטובה בשבילם, אבל לקלוט אותם כעובדים במשרד החינוך, הם מתעקשים ומקוממים דברים ואני לא מבינה. אני כהורה, יש מגשרת בבית הספר שהילדים שלי לומדים, אני נעזרת בה הרבה, אפילו שאני צברית אני נעזרת בה הרבה בהרבה דברים.

היום יצא לי לשוחח עם המנהלת של בית הספר ואמרתי לה מה בדיוק עוזרת המגשרת. יש דברים שהיא אמרה לי ואני חייבת להקריא את זה, מילה במילה. זה קצר מאוד ואני תמצתִּי, לא את כל מה שהיא אמרה לי כתבתי, אבל פשוט הייתי חייבת להגיד את זה. היא אמרה לי כזה דבר: 'המגשרים הם החוליה החשובה בתיווך בינינו לבין בית הספר, לילדי העדה יש פער גדול בתקשורת בין ההורים שלהם, מי שמתווך זה המגשרים שצמודים וחיים בעולם הרלוונטי שלהם. הם מבינים אותם, את הילדים, הם קשורים אליהם והם מתקשרים איתם. בלעדיהם אנחנו היינו שום דבר', היא אמרה לי את הדברים האלה. אז באתי לתמוך ואני רוצה שיקלטו אותם ושיקבלו מה שמגיע להם. הם עושים עבודה נפלאה. אני תומכת.

תודה.

אני רוצה, חבר הכנסת בר-לב, תתייחס, ואז אנחנו נקרא את המסקנות.

מה שאני מבין, יש כאן שתי בעיות או שני נושאים וצריך להפריד ביניהם. נושא אחד זה קליטת המגשרים במשרד החינוך והנושא השני זה מי הארגון שיפעיל אותם במשרד החינוך. זה מה שאני הצלחתי להבין. אז דבר ראשון, בסדר עדיפויות של הנושאים, הנושא הראשון של קליטת המגשרים במשרד החינוך, זה נושא העל, זה הדבר החשוב ביותר וכמובן זה צריך להיות בשני תנאים. האחד, כמו שאמרתי בהתחלה, בלי הרבה בירוקרטיה וסיפורים, בלי מכרז ספציפי לגבי כל בן אדם, כי מי שמגשר ועובד בזה אז הוא כנראה עושה עבודה טובה, הוא או היא. דבר שני, כמובן שמבחינת תנאי השכר הם יכולים להיות רק יותר טובים, בוודאי לא פחות טובים, בגלל סיבה בירוקרטית כזו אחרת, שיש תעודה כזאת או אין תעודה כזאת. זה דבר ראשון.

השאלה השנייה זה לגבי איך הם יופעלו במשרד החינוך ותחת איזה כובע ואיזה ארגון. בנושא הזה, אדוני היושב ראש, אני פחות בקי, אז אני לא רוצה כאן להביע דעה, אבל בוודאי אתה, יחד עם משרד החינוך, צריכים למצוא את הדרך הנכונה לעשות את זה. אבל, שוב, שזה לא יילך על חשבון המגשרים עצמם, כי בסוף צריך לזכור שהדבר החשוב זה המגשרים שיועסקו על ידי משרד החינוך.

יש גם שאלות שעלו מהקהל, שלא כל המגשרים הם במשרה מלאה, יש שמועסקים ב-60%, 70%, 80%. אולי בקיצור תענה לנו, מר איתן, בעניין הזה? זו שאלה שהגיעה אלינו בפתקים מהקהל.

אני אומר ככה, מרבית המגשרים מועסקים במשרות מלאות, השכר שנגזר להם הוא מ-9,000 שקל ברוטו לחודש. המכרז הנוכחי - - -

כולם במשרה מלאה?

לא כולם. אמרתי, מרבית המגשרים מועסקים במשרות מלאות, אנחנו עושים שמיניות באוויר כדי שהמשרות תהיינה מלאות, כי התקצוב הוא לפי בתי ספר ויכול להיות פיזור גיאוגרפי עצום בין בתי הספר. זאת אומרת העבודה של דוד מהרט ושל דינה, שנמצאת פה, היה להרכיב משרות מלאות ואכן מרביתם מועסקים במשרות מלאות.

המכרז הבא, אני רק רוצה לומר, כי נדמה לי שהאיום הוא אולי לא מספיק ברור, את המכרז צריך להגיש, נדמה לי, עד ה-1 בפברואר. אם המכרז לא יוקפא עד אז זו תהיה השאלה הכי פחות דומיננטית, כי כמחצית מהמגשרים במכרז החדש לא מבוקשים בכלל. כל המטרה נעלם. אני חושב שכדאי שדוד ישלים את הדברים האלה. לפני שעושים טוב צריך גם לסור מרע וצריך, אני חושב, רגע לעצור את זה כדי לקיים דיון ציבורי רציני ולא עם אקדח צמוד לרקה. זאת אומרת יש כרגע מכרז פוגעני, באמת הפעם, שישלח את כל המגשרים להעסקה בשוק משני, את זה צריך לעצור. אני מציע שדוד רק ישלים את הדברים שלו.

הוא אמר את זה.

כן, הנקודה ברורה.

אני רק אחדד את הנושא, משפט אחד.

דוד, אמרת בצורה ברורה שלעצור את ה - - -

לא, בשאלה ששאלת. אני אומר ככה, במציאות הקיימת אנחנו נדרשים היום לתת מענה לכל צורך הגישור בכל רחבי הארץ. המציאות הזו לפעמים מאלצת אותנו גם להעסיק אנשים בחלקי משרות. אם היינו מעסיקים רק במשרות מלאות לא היו לנו 55 מגשרים, היה הרבה יותר קטן מזה.

אבל מה שאמר איתן, במכרז החדש אנשים יעבדו לפי שעות, מ-4 שעות מינימום לבית ספר ועד 24 שעות לבית ספר, כלומר לפי שעות. אדם יעבוד חצי יום, לא יספיק בחצי השני ללכת לבית ספר אחר, יילך הביתה, כך שאף אחד לא יוכל לעבוד במשרה מלאה.

זה ברור שזה לא מתקבל על הדעת.

תודה. אתה חייל?

הייתי, השתחררתי. אני יכול לדבר?

כן, בקיצור.

שלום, יושב ראש הוועדה. קוראים לי יונס יוסף, באתי לייצג פה את המגשרות ואני יכול לספר סיפור אישי עליי. יש פה מאחוריי אישה מהממת, צדיקה, אני רואה בה אמא, היא טיפחה אותי מגיל מאוד קטן, היא עזרה לי, אם זה מבחינת גירושין, אם זה מבחינת לימודים ובזכותה סיימתי את הלימודים, התגייסתי לצבא, שירתתי שלוש שנים, הייתי בגולני.

אני אספר בקצרה מה אני יכול להגיד. אני יכול להגיד שהמגשרות, שהן נשים מאוד מאוד, שאני רואה בהן מודל לחיקוי, אני מעריץ אותן, אני גאה בהן, ואני פשוט מזדהה עם המאבק שלהם ואני חושב שצריך לשים לזה סוף ולא לשחק איתם ימין שמאל ולתת להם את הזכות הבסיסית, שזה התנאים, המשכורת, ופשוט לקבל אותם למשרד החינוך.

תודה רבה. היה שווה לתת לך את הדקה.

עכשיו אני מבקש סליחה מכל בן אדם, אתם העברתם את השמות, רציתם לדבר, אבל אנחנו חרגנו כבר 4 דקות ואנחנו צריכים גם לאשר את המסקנה של הדיון, זה הכי חשוב, לדעתי. לכן אני מבקש סליחה מאלה שלא הצליחו לדבר, בפעם הבאה ניתן לכם ראשונים.

אני מבקש לאשר את המסקנות של הדיון המהיר של חבר הכנסת אלי כהן ועמר בר-לב, שתקרא מנהלת הוועדה, שיונחו על שולחן הכנסת לאחר אישורן פה אצלנו. אנחנו נעשה הצבעה, מי בעד, מי נגד, זה רק אני והוא - - -

הוא לא חבר ועדה.

ממלא מקום. אני יכול למלא מקום.

מחליף במקום יצחק הרצוג.

כן, אין בעיה.

אז אני מבקש ממנהלת הוועדה שתקריאי את המסקנות ואז אנחנו נצביע שנינו.

הוועדה קיימה דיון בנושא העסקה ישירה של מגשרים חינוכיים ומנחים אזוריים בני הקהילה האתיופית על ידי משרד החינוך, הצעות לדיון מהיר של חברי הכנסת אלי כהן ועמר בר-לב. מרכז ההיגוי ליוצאי אתיופיה קיים כבר 21 שנה, מעסיק 70 מגשרים ב-165 בתי ספר ועוזר לכ-10,000 תלמידים יוצאי אתיופיה.

הוועדה עמדה בישיבה זו, כמו גם בישיבה קודמת בנושא בחודש יוני וכן בישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט בשבוע שעבר, על הפגיעה והקושי המבני מעצם הוצאתם למכרז של מיזמים חינוכיים המוכוונים לתלמידים עולים חדשים. מיזמים אלה מצריכים מיומנות רבה שקיימת אצל הגופים המפעילים אותם בהצלחה זה זמן רב. קיים קושי בעצם העסקתם של מגשרים חינוכיים מקצועיים ומנוסים באגודה לקידום החינוך ולא ישירות על ידי משרד החינוך.

חוק חובת המכרזים הוא חוק חשוב, אך אינו מתאים למיזמים חינוכיים ייחודיים ויש לפעול עקרונית כדי להחריגם מחוק זה.

הוועדה למדה שבמכרז החדש שפורסם לאחרונה תחולק הארץ לשלושה מחוזות ושכל גוף שייגש למכרז יוכל להתמודד על שני מחוזות לכל היותר. עובדה זו מעידה על כך שמרכז ההיגוי יפורק.

הוועדה מברכת את מרכז ההיגוי ליוצאי אתיופיה ואת המגשרים על עבודתם החשובה, המקצועית והמקדמת את התלמידים יוצאי אתיופיה. הוועדה קוראת למשרד החינוך לקלוט את כל עובדי מרכז ההיגוי כעובדים מן המניין במשרד, בין אם כמגשרים ובין אם בהסכמים אישיים הוגנים. הוועדה קוראת למשרד החינוך לפעול להחרגתם ממכרוז של מיזמים חינוכיים כדוגמת מרכז ההיגוי ותכנית נעל"ה. הוועדה תתכנס תוך חודש לקבל דיווח ממשרד החינוך. המסקנות האלה יוגשו על שולחן הכנסת היום.

בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד

המסקנות נתקבלו.

גם אנחנו בעד.

תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:05.