הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 114

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום רביעי, י"ח בטבת התשע"ו (30 בדצמבר 2015), שעה 9:30

התאמות בהכשרת מורים במכללות ובבתי הספר לחינוך

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

יוסף ג'בארין

מסעוד גנאים

חנין זועבי

איתן ברושי

נח גרינפלד - מנהל האגף להכשרת עובדי הוראה, משרד החינוך

איל רם - מנהל מינהל עובדי הוראה, משרד החינוך

אתי נעים - ממונה תחום מעקב, בקרה ורישוי, האגף האקדמי, המועצה להשכלה גבוהה

בתיה הקלמן - ממונה תחום רוח, חינוך וחברה, האגף האקדמי, המועצה להשכלה גבוהה

פרופ' עפרה ענבר - ראשת היחידה להכשרה להוראה, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב

דר' מיכאל גיליס - מנהל אקדמי, המחלקה ללימודי הוראה, האוניברסיטה העברית

פרופ' נירית באומינגר-צביאלי - רֹאשַת בית הספר לחינוך, אוניברסיטת בר אילן

פרופ' יעקב יבלון - ראש החוג להכשרת מורים, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת בר אילן

דר' רחל לוי-דרומר - מזכירה אקדמית, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת בר אילן

פרופ' זמירה מברך - נשיאת המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין

דר' תמר ראובני - ראשת המחלקה להוראה, מכללת לוינסקי לחינוך

דר' רותי רון - ראשת מרכז התמיכה בסטודנטים, מכללת לוינסקי לחינוך

דר' עדי שרעבי - ראשת המחלקה לחינוך מיוחד, מכללת סמינר הקיבוצים

שחר בר יהודה - מנהל תחום חינוך, חטיבת נעורים, אלו"ט

עדי עזוז - סגנית מנהל אגף קידום זכויות, אלו"ט

עו"ד רויטל לן-כהן - קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים

יעל ניר - ועד ההורים המשלבים ילדים עם אוטיזם

ליאת הלבץ - מנהלת קשרי ממשל, התאחדות הסטודנטים הארצית

תהל שטאובר - מועצת התלמידים והנוער הארצית

מירב ישראלי

יהודית גידלי

ר.ל., חבר המתרגמים

התאמות בהכשרת מורים במכללות ובבתי הספר לחינוך

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, 30 בדצמבר 2015, י"ח בטבת תשע"ו, הנושא על סדר היום: התאמות בהכשרת מורים במכללות ובבתי הספר לחינוך. אני אומר דברי פתיחה קצרים. קודם כל 'ברוכים הבאים' לכל מי שמשתתף בדיון, חברי הכנסת הנכבדים, זה לא מובן מאליו, יש דיונים משודרים, דיונים בנושאים ברומו של עולם, באים חברי הכנסת בהרכב מכובד ויש לציין, המתמידים, תמיד, בוועדה.

אני אומר לכם איך הדיון הזה נולד. מה היה הצורך ומה היו הצרכים. זה בעקבות מספר דיונים לאו דווקא ספציפיים ואמנם, כל הדיונים כאן נוגעים בחינוך אבל לגבי סוגיית ההוראה, מקצוע ההוראה, המכללות לחינוך, והתאמות, התחושה היא –ויכול להיות שזו לא רק תחושה, כי יכול להיות שבאמת – ואני הולך לומר מספר מלים שכתבתי אותן, יכול להיות שזו התגרות. ואדרבא, אל תתרגשו, תוכלו לתקן אותי או לחלוק עליי, זה בסדר, כי אני באמת רוצה לא להיות במקום שאני נמצא בו. ומהו המקום שאני נמצא בו? ואני אומַר, זה יעלה מתוך הדברים.

אני אומֵר כך: מקצוע ההוראה בעיני רבים נתפס כמקצוע עם שליחות, מקצוע שיש בו הגשמה עצמית, ויש גם מניעים אחרים, פרקטיים אחרים ובצדק, צריך שיהיו אבל, עדיין בקרב נתח גדול – וזה מופיע גם בסקרים ומחקרים, מקצוע ההוראה עדיין נתפס באחוזים רבים, לרוב, כמקצוע עם שליחות, מניעים פילנטרופיים ואני אומר לכם איפה אני נמצא בקטע הזה, אני מאלה שמצדיעים למדינה שלנו, הצעירה, בת השבעים, שהגיעה להישגים רבים, עברה שינויים רבים, יש מקצועות שעברו "מתיחות פנים" ושונו לבלתי הכר, מי שלמד פעם מקצוע איקס ולומד אותו היום אז זה משהו אחר לגמרי. בשנים האחרונות גם מעזים ומשנים את ההגדרה של בעל המקצוע, בגלל השינויים שנעשו בתחום המקצועי.

לגבי מקצוע ההוראה, התחושה היא כמו כשמישהו יושב במעגל צפוף ואומרים לו: אתה מוכן לזוז ימינה? זה מקובל אצל פוליטיקאים, שהם לא אוהבים לזוז עם הכיסא ימינה ושמאלה, אז הוא מניע את אחוריו ימינה ושמאלה, בסוף נשאר באותו המקום אבל נותן לך תחושה שהוא זז קצת. וזו התחושה. ואני הייתי רוצה לשמוע כאן, מנציגים – אני מקווה שהגיעו, כמובן, ממכללות לחינוך, משרד החינוך, מן האוניברסיטאות, המועצה להשכלה גבוהה אם נמצאים כאן, מה קורה בתחום הכשרת עובדי ההוראה, הכשרת המורים?

אנחנו בעשור האחרון חזרנו לזכור את המורים, המדינה כמדינה באמת דחפה את מקצוע ההוראה, לא מספיק לטעמי, דחפה. יש לי ביקורת קשה על ארגוני המורים, איך נתפס בעיניהם המורה, אפילו בעיניהם, איפה הם, מרוב דאגה למורה הפכו אותו לעובד, עובד ותו לא. ואז כל דבר שמנסים קצת להפריח בו, להכניס בו נשמה או שליחות, אז האם כן מתאים להסכם הקיבוצי, לא מתאים, מתחילים לבדוק עם סרגל מידה, אם זה בדיוק על קוצו של יו"ד לפי ההסכם, ואני לא אומר את זה בהכללה כי יש מורים שלקחו את המקצוע שלהם קדימה וביומיום עושים זאת. ושוב, אני בכוונה מתקרב ואומר את הדברים בצורה הזו, וזה עולה, מי שמשתתף בדיונים יודע, זה עולה לי.

והדיון הזה בא לעשות קצת סדר עם עצמי ועם הסובבים בדיון הזה, כדי שאם צריך לעשות שינויים נדרשים אז נעשה אותם ואם הם נעשים וצריך קצת למתג או לתקן את הרושם, ולא נעלם מעינינו ומתודעתנו, הדיון שהיה סביב הסקר של "ישראל היום", על רמות הידיעה הכללית של המורים אז לכן, כל מה שיש לנו ברקע ומסביב, מונח כאן בשולחן, לא בסדר כרונולוגי.

אני הייתי מבקש סקירה מאיל רם, נכון? מנהל מינהל עובדי הוראה. תן לנו קצת רקע על דברי הפתיחה שנתנו, לאחר מכן נשמע את נח גרינפלד, הוא מנהל אגף להכשרת עובדי הוראה ונעשה כך, עם חברי הכנסת לסירוגין, יחד עם האורחים שלנו, כל אחד בתפקידו. בבקשה, איל.

בוקר טוב לכולם. אני חושב שאנחנו בנושא מאוד מאוד חשוב ואני שמח שהוא עולה. אני אתן איזושהן מספר מגמות כלליות ונח ישלים אותי בעוד מספר דברים. קודם כל צריך לסמן רגע את הנקודה הזאת שאנחנו נמצאים בה היום, כנקודה שבה אנחנו נמצאים בגדילה בשנים האחרונות, מאוד מאוד גדולה, בכמות הפונים להוראה. יש לנו בערך 20% עלייה בשנים האחרונות בכמות הפונים ואני מדבר כרגע באופן כללי.

הגדילה הזאת מאפשרת לנו לעשות עכשיו כל מיני מהלכים שבעצם היה יותר קשה בעבר, כי אם צועקים שיש מחסור במורים אז אתה רק חייב להכשיר אבל אם פתאום יש גדילה משמעותית, - - -

גידול.

גידול, או.קיי., גידול של מורים, גידול בכמות המורים, - - -

גדילה זה כמו במחלקות האנדוקרינולוגיות.

כולם הבינו למה אני מתכוון. דבר נוסף שיש הוא ש- 50% מהם הם אקדמאים שבאים להוראה, שזו עוד תופעה מאוד מיוחדת שמתרחשת, שבעצם גורמת לנו לחשוב שאפשר גם לעשות תואר ולבוא אז להוראה גם כבחירה, האנשים האלה גם משתלבים באחוזים גבוהים יותר, נשארים יותר במערכת ותופסים תפקידי מנהיגות גבוהים יותר, על פי המחקרים שיש לנו. כלומר, המגמה הזאת של להביא אקדמאים ולהכשיר אותם - - -

האוניברסיטאות?

או אוניברסיטאות או מכללות איזוריות, כלומר, יש להם b.a. והם באים לעשות תעודת הוראה, אבל יש להם בחירה, עם קצת יותר בגרות, לפעמים באים מקריירה שנייה, זו תופעה חדשה שאנחנו מרגישים את תחילת העבודה הזאת בבתי הספר, יש לזה גם השפעה על הדיסציפלינה, גם השפעה על הבגרות, גם השפעה מתוך שהם בחרו בדבר הזה ולא הלכו לעשות תואר "על הדרך" ממה שאין להם, וזה דבר מאוד מאוד משמעותי.

אנחנו נמצאים היום ממש בעיצומה של כתיבת תכנית חומש להכשרת מורים, בפעם הראשונה בישראל, ביחד, משתלבים בתוך תכנית החומש של המל"ג-ות"ת וכותבים את הפרק של הכשרת מורים שם. כל המכללות והאוניברסיטאות שותפות לזה, וכל אגפי משרד החינוך - -

תהיה תורה אחת?

זה עוד לא 'תורה', זו ארכיטקטורה בסיסית בכלל של מה - - -

בסוף, ולבסוף, תהיה תורה אחת?

אני מקווה שלא תהיה תורה אחת. בהכשרת מורים בעולם אין תורה אחת, יש מיגוון מאוד מאוד גדול ויש אי הסכמה גלובאלית בוא נגיד, שאין דרך אחת להכשיר מורים. פינלנד היא לא ארצות הברית וגם בתוך ישראל יש לנו - - -

אתה יכול ישראל לישראל?

לא. ישראל לא ישראל וגם ארצות הברית היא לא - - -

לא, עזוב אותי, אני לא, אני אתן לך, אנחנו - - -

אני עונה בצורה הכי - - -

אנחנו לא מאלה שמאמצים כל דבר. אם הוא טוב אז כן, אם הוא לא טוב לא חייב להישאר.

סביר להניח שאנחנו נאפשר מיגוון - - -

כמה גישות.

תכניות, מכיוון שיש לנו היום גדילה, גידול מאוד מאוד גדול בכמות התכניות היחודיות שלנו, גם באוניברסיטאות וגם במכללות, כמו תכניות "חותם", "נחשונים", דברים מן הסוג הזה שעלו כבר פה כמה פעמים ואנחנו רוצים להרחיב אותן בצורה משמעותית, ואלו תכניות מאוד מאוד מיוחדות, שניבנו ולצד זה אנחנו מרחיבים את מה שנקרא m-teach שזה בעצם אנשים שבאים עם תואר ראשון ועושים תואר שני עם תעודת הוראה וזה גדל לנו משנה לשנה.

אילו תכניות קשורות לגזענות?

נגיע לגזענות.

רגע, אני מדבר רגע על נושא הכללי.

אבל - - -

הנושא הוא כללי, עוד לא דיברתי על תכנים, דיברתי על ארכיטקטורה, - - -

הכשרה להיות מורה.

אני שמה תמיד, סליחה.

מה?

אני שמה תמיד.

חנין, גם אני שם.

אבל אין בכל מקום גזענות, לא צריך לחפש איפה שאין.

תן לי מקום שאין.

חברי הכנסת.

קודם כל שמים את הפנס אחר כך שמים - - -

אני אהיה שם.

איתן,

אחר כך שמים את הכתובת.

רבותי.

האמת היא שאני מצליח ככה, כמה משפטים רצוף.

איל, איל.

הדבר הבא - - -

רגע, רגע, אתה יודע, באינטראקטיביות בדיון, זה מכשיר אותנו ליתר לאומנות. אני אומר, אנחנו כרגע בהכשרת עובדי הוראה, אנחנו עד לא הגענו לידע. זה מקצוע. אם זה מקצוע אז צריך ללמד להתמקצע, במקצוע ההוראה. התכנים וזה ודאי שזה ודאי, אנחנו לא נדלג על זה אבל אני רוצה לשמוע קודם כל.

עוד שלושה דברים קצרים. אחד, דברים שנאמרו כבר פה בוועדה אבל אני מזכיר אותם. הנושא של מעבר המכללות לות"ת, שאמור להציב את המכללות האקדמיות לחינוך בשורה אחת עם כל המוסדות להשכלה גבוהה בארץ. זה דבר שהוא אופייני רק לישראל, שהן עדיין במשרד החינוך ואנחנו מנסים לעשות את התיקון הזה. והכוונה היא, כן בכל זאת בהתייחסות לתכנים, הכוונה היא שברגע שתכנית החומש, נעצב אותה, אז סביר להניח שבחודש אפריל, מאי, לכיוון המשך השנה, אנחנו פותחים את מה שנקרא "מתווה אריאב", שמגיע לקיצו. מתווה אריאב הוא מתווה שמגדיר את מה שלומדים בפנים, מהם התכנים שצריך ללמוד בתוך תכנית הלימודים ואנחנו בהיערכות לקראת הפתיחה של המתווה הזה בהמשך השנה. זה יכיל עוד כל מיני דברים גם מן הסוג שנאמר פה. את זה גם הזכרנו פה ביום המורה, שאנחנו בוחנים גם את סוגיות המיון והרישוי, מיון לפני, רישוי אחרי, יש עם זה סוגיות מאוד מאוד מורכבות, לא רוצה לפתוח את זה אבל - - -

האם תדע תאמר לי, היום, מתוך כוח ההוראה במדינת ישראל, כמה מהם בעלי הכשרה להוראה?

בעלי הכשרה להוראה? פרט לבערך 7% שלא הוכשרו, שהם נכנסו בעיקר במקצועות טכנולוגיים, וגם עכשיו - - -

פיזיקה ומה?

לא, לא פיזיקה. בפיזיקה כולם מוכשרים לגמרי.

לא, אל תגיד כולם.

כולם, אני אומר לך.

אל תגיד כולם. אחד - - -

או.קיי., חוץ ממי שאתה מכיר, לא, אני אגיד כך, בפיזיקה - - -

צריך להיות אמיץ כדי לומר כולם, בוא.

או.קיי., אז כמעט כולם מוכשרים בפיזיקה, מכיוון - - -

בעלי תואר בהוראה?

בעלי תואר בדיסציפלינה פיזיקה.

אתה יודע למה אני שואל. ודאי שהוא לא, יש לו תואר בפיזיקה, בסדר, יש לו תואר.

בוא נגיד כך, היום להיות מורה לפיזיקה בלי תעודת הוראה, לא מאפשר לך להיכנס - - -

אלקטרוניקה, פיזיקה.

רגע, רגע, שניה, אלקטרוניקה זה ספור אחר. בלי תעודת הוראה היום אתה לא יכול לקבל רישיון להוראה. אתה לא יכול להיכנס - - -

ובכל זאת - - -

רגע, אתה לא יכול להיכנס ל"תמורה", בלי רישיון הוראה. מה שאומר שבשנה הבאה, כיוון שכל המורים בחטיבה העליונה אמורים להיכנס ל"עוז ותמורה" בשנה הבאה, זה אמור לעשות הסדרה מאוד מאוד עוצמתית לזה. האם יש איזשהו בבית ספר שרשות מקומית שכרה איזשהו מורה ואיכשהו וזה – יכול להיות כל מיני דברים.

השאלה היא כזו, אני אחדד את השאלה. האם יש מחסור לעומת הצרכים של כוחות הוראה במקצועות האלה?

יש מחסור במקצועות מסויימים ועודף גדול במקצועות אחרים - - -

זה לא נכון.

רגע, רגע, רגע, רגע.

יש מחסור במורים יהודים כאשר יש עודף מורים ערבים שהם מובטלים.

אני אתן לך ותציגי.

זה לא נכון.

חנין, אני לא רוצה להחמיץ, לא, לא, איל, חנין, אני רוצה אדרבה, חברת הכנסת חנין, בהתייחסות שלך אני רוצה שתציפי את זה, לכן אני רוצה קודם כל לתת סקירה. אני בכוונה מתעקש לקבל את הנתונים כי זה יהיה הבסיס.

כשאתה אומר "משנה הבאה כל מי שלא יהיה עם תעודת הוראה לא יוכל לממש את רפורמת "עוז ותמורה" זאת אומרת שיכול להיות מצב שבית ספר מסוים לא יצליח להשיג מורים, אז איך תתמודדו עם זה?

תראה, אנחנו אל"ף, מייצרים המון תכניות ייעודיות לדברים שאנחנו צריכים, לדוגמה, בחינוך הטכנולוגי אנחנו בתוך דין ודברים אינטנסיבי כרגע עם המל"ג, לייצר תואר גם בחינוך טכנולוגי, אני מקווה כבר לשנה הבאה.

זו - - -

אני לא רוצה להתעכב. אני אומר לך.

וברור לגמרי שאם יהיה במקום מסוים, לא יהיה מורה מוכשר אלא יהיה מורה שעשה את הדבר הזה, אז בסופו של דבר אנחנו נעשה חריגות ונכניס. אני לא אומר שלא, כי בסוף אני צריך שיהיה מורה בכיתה.

וגם מתימטיקה, למרות שלא הזכרנו. נח, בבקשה.

אני רוצה ככה, לתת טיפה סקירה, - - -

זה בסדר, שומעים. איל, תכוון אליו.

נקודה ראשונה שאני רוצה לדבר עליה היא שאיכות הפונים להוראה הולכת ועולה. אנחנו רואים גרף נהדר. אני יכול לומר מבחינת אפיון של האוכלוסיות 'בגדול' של הלומדים, אז קבוצה אחת של הלומדים לתואר ראשון משולב תעודת הוראה היא ה b.e.p., הקבוצה השנייה היא הכשרת אקדמאים להוראה שבה יש גידול וגידול איכותי של הלומדים בתוכה ופנינת הכתר, אני אקח את זה מבחינה זו, היא תואר שני משולב תעודת הוראה.

גם מספרי הלומדים באוניברסיטאות, הם נמצאים כאן במסלולי הכשרת המורים, נמצאים בקו של עלייה כך שמבחינה זו, היקף הלומדים ואיכות הלומדים גם לטובת התיכונים, למעשה נמצא בקו של עלייה. אני יכול לומר 'בגדול', כמות המתקשרים להוראה היום היא מעל 12,500 לומדים בסך הכול ואני מדבר על המסלולים האקדמיים ברשותכם, בסדר? לא בסמינרים החרדים. הכמות עצמה, כמות המורים - - -

גם המכללות.

רגע, תחזור, הוסחתי. תחזור על המשפטים האחרונים.

אמרתי שכמות הלומדים היום במסלולי הכשרת המורים, 12,500 כולל אוניברסיטאות, שגם כמות הלומדים באוניברסיטאות במחלקות להכשרת מורים - - -

ובמכללות. ובמכללות.

אמרתי שבמכללות קו העלייה היה קיים, כבר ציינתי את זה קודם, אני אומר שגם בהן הקו של העלייה והעלייה באיכות של הלומדים ובמקצועות הנדרשים, הולך ונמצא בקו עלייה.

אני לא אתייחס כרגע לנושא של עודף הכשרה כי אני רוצה לדבר על הצד היותר כולל של הנושא עצמו. ברור שיש "איים" של מחסור ויש מציאות גם של עודף ואנחנו משתדלים לנווט את זה ברמה הזו, שלמקצועות הנדרשים המערך המסייע ניתָּן יותר בכיוונים האלה כדי למשוך לומדים, כדי להפנות אותם.

האם יש דיונים ואינטראקציה בסוגיה הזו – שיהיה עודף ויהיה חוסר – עם המל"ג? לגבי תכניות עתידיות?

אנחנו נמצאים במל"ג ואגב, תכנית החומש עצמה, שהיא עוסקת בחלק הזה, היא תכנית שמשרד החינוך מכין אותה אבל למעשה, הוא מגיש אותה למועצה להשכלה גבוהה והתכנית היא תכנית משותפת לכל המוסדות.

מה הייתה השאלה שלך אדוני יושב הראש, על המל"ג?

האם יש שיח בין משרד החינוך לבין המל"ג לגבי התקופה הזו שיש עודף או מחסור, אם יש ניווט או רגולציה כלשהי.

ודאי, אני לוקח את החלק הזה בין היתר - - -

חוץ מלהוסיף עוד מבחני אנגלית, האם יש רגולציה נוספת?

יש וודאי שיש. תראה, אני אכנס לזה. זו בדיוק הנקודה הבאה שאני רוצה לומר. גם, סוף סוף המכללות להכשרת מורים הצטרפו לתהליך של אבטחת הארגון שלמעשה מתבצע על ידי המועצה להשכלה הגבוהה, והמסלול הראשון למעשה שנכנס לשמחתנו, המסלול של הגיל הרך, מסמן תהליך של - - - והמקצוע הבא כבר נקבע – הוא אנגלית ולמעשה, עכשיו תיקבע בחומש תכנית עשור, למעשה, מבחינת האיכות של הכשרת המורים, הן באוניברסיטאות והן במכללות - - -

אתם לוקחים בתכנון המורים את הכיתות הקטנות? אתה אומר שיש מספיק מורים, רק לפני כמה ימים או שבועות ספורים, הציג פה שר החינוך את "הסרדינים" ובין היתר הייתה בעיה גם של בנייה וגם של מורים. מהי הגדרת היעד כשאתה אומר שאין בעיה של מורים?

אתה שואל אותי על דברים שהם לא בסמכותי - - -

אבל השאלה - - -

הם בסמכותנו.

אני מייצג הכשרת מורים, בסדר?

חבר'ה, אל תהיו "ראש קטן" - - -

לא, לא, איתן, איתן. חבר הכנסת, סליחה, סליחה, כשאמר לך איל רם, ושאלתי והוא ענה, שיש להם, הם ערים לכך שמקומות שיהיו מחסור וחוסר זה על סמך תקני כיתה, זה לא משהו ערטילאי, זה לא ערטילאי.

נוכל לתת מענה אם נוכל לעמוד בצמצום מספר הילדים לכיתות א'.

רבותי, אני לא רוצה לבזבז כל הדיון על זה כי אני רוצה להיכנס לתכנים. אני רוצה להיכנס למקצוע.

אני אענה בצורה אחרת, בסדר?

נח, נח.

קמה יחידת תכנון במשרד החינוך, בסדר? קמה יחידת תכנון במשרד החינוך ויש לנו כבר תיכנון לחמש שנים הראשונות בסיוע של "דלויט", חברת "דלויט" שלמעשה מסייעת בתכנון עצמו.

טוב.

תודה.

ברור שככל שיהיה חזק יותר אז - - -

תודה נח, בשלב זה. רבותי, אני אתן לחברי הכנסת התייחסות קצרה ונפתח את הדיון.

יש לי עוד שאלה לשאול, שניה?

בבקשה.

איך אתה מחבר את איכות המורים לנתונים של המיצ"ב?

עזוב, זה המקצוע, בוא איתן, אתה תמיד מדבר אחרי - - -

אני שואל שאלה.

איתן, בוא, רבותי, סליחה, רויטל.

מה היא רוצה?

לא, היא לא שמעה.

שאתה תדבר - - -

איתן, לא קשור.

אני באמת רוצה להבין, אכפת לי. אני מייצג את "אורנים", כחבר כנסת אני שותף כמזכיר התנועה הקיבוצית, עד עכשיו ל"אורנים" ו"סמינר הקיבוצים". אחד מכל שלושה מורים הוא בוגר "אורנים" ו"סמינר הקיבוצים", אני לא חושב שהמצב שלהם מספיק משביע רצון מבחינת התקציב, התשתיות ואני חושב שיש גם בעיה עם שכר המורים. פה אתם כל כך מדושני עונג הבוקר, כאילו הגענו למנוחה והנחלה. רק לפחות אני שואל - - -

אז אתה עכשיו ברשות דיבור, הקדמת את ג'בארין, תסיים. תסיים. התחלת, אתה נוגע בנקודות חשובות.

אני רוצה לעזור, אני באתי - - -

לא נעשה דיון לסירוגין.

אני שואל, מה החיבור בין איכות המורים לנתוני המיצ"ב? לא שאלתי על הבגרות. אנחנו נתקלים בלא מעט קשיים. אני הצגתי שתי נקודות, האחת, לעניין של ה"סרדינים", שבעצם הולכים להכפיל את המורים, משום שבסופו של דבר כל כיתה של 32 ילדים - - -

אתה אופטימי מדי, לא משנה.

או.קיי. בכל מקרה זו התחייבות מרחיקת לכת של השר, של כיתות לא גדולות והדבר השני, אני שואל, שאומרים שאתם רוצים איכות של הוראה, אני שואל איפה זה בא לידי ביטוי בנתונים מוסכמים בינלאומיים, במקומה של ישראל. אנחנו, בחינוך, די דומים לאירוויזיון, באיזשהו מקום באמצע למטה, במיקום שלנו, כמו באירוויזיון. אני שואל, איפה אנחנו עומדים עכשיו במיקום?

רגע, רגע, איל, איל, אני מציע שנעשה סדר דיון כזה. אנחנו ניתן התייחסות לחברי הכנסת כי לא נעשה לסירוגין ולאחר מכן, בסקירה שלכם תתייחסו לדברים של חברי הכנסת. חבר הכנסת דר' יוסף ג'בארין.

ברשות, כמה הערות בנושא הזה אז קודם כל אני מקווה, שאתם בטח מודעים לייצוג היחסית גבוה של סטודנטים ערבים בהכשרת מורים. כלומר, אם הסטודנטים הערבים באקדמיה בכלל הם בסביבות 13% אז בהכשרת מורים הם כמעט שליש. מצד אחד אולי זה טוב אבל מצד שני זה יוצר בעיות ייחודיות בחברה הערבית, שאני תוהה עד כמה אתם באמת מתמודדים עם זה.

בין השאר זה כיום הכמות הגדולה של מסיימים, המוגדרים כאילו בלי תעסוקה, אני חושב שמדברים על אלפים לפי נתוני משרד החינוך, ואני חושב שחֲברתי, חברת הכנסת זועבי, התחילה את הדיון עם האפשרות שהם ילמדו גם בתוך בתי הספר היהודים, האם זה משהו שאתם לוקחים בחשבון?

אני גם תוהה עד כמה – ואני תוהה למרות שאני יודע את התשובה, עד כמה המורים הערבים במסגרת תהליך ההכשרה, זוכים להכשרה שמותאמת לציבור הערבי? וכשאני מדבר על הכשרה מותאמת לציבור הערבי, אני בעיקר מתייחס לשני דברים: האחד, סוגיית הייחוד התרבותי והלאומי והחברתי שלהם, שאני מבין כאן שכמעט ואין התייחסות ייחודית לתרבות הזו בתכניות של הכשרת מורים. יש קצת שינוי בשנתיים שלש האחרונות אבל השינוי לא כל כך מהותי.

והסוגיה השנייה היא שיש גם יחוד בתלמידים הערבים, כי הם תלמידים ממצב סוציו אקונומי נמוך, ממדי עוני גבוהים, וגם זה מחייב את המורה שיקבל הכשרה, שהוא יצליח להתמודד עם נתונים כאלה בקרב התלמידים שלו.

אני גם תוהה - - -

מל"ג, כשפונים למשרד החינוך אז זה נוגע גם אליכם, אז תתייחסו אל השאלות. תתייחסו לדברי חברי הכנסת.

אני גם תוהה אם הריבוי הזה של מכללות להכשרת מורים, האם אין מחשבה פשוט לעשות ייחודיות מסוימת לכל מוסד או לכל כמה מוסדות, זאת אומרת, במקום שמרבית המוסדות ילמדו כל הדברים, יכול להיות שהגיע הזמן לשקול שתהיה התמחות מסוימת, שמי שרוצה ללמד בכיוון הזה, יקבל יותר הכשרה ויותר מומחיות מאשר שהדברים יישארו ברמה הכללית.

נקודה נוספת, אני מזהה בעיה במיוחד במכללות להכשרת מורים בחברה הערבית: כמעט היעדר פעילות סטודנטיאלית. זאת אומרת, מתקיים מצב שהוא כמעט הפוך לזה שקורה בתיכונים. בתיכונים יש מועצות של תלמידים, מועצות שנבחרות על ידי הסטודנטים, עם אוירה של דמוקרטיה וחגיגיות ואני מקבל הרבה תלונות מסטודנטים, שכמעט ואין פעילות סטודנטיאלית בתוך המכללות להכשרת מורים. זה נכון לאל-קאסמי, זה נכון לסחנין, זה נכון לחיפה, אני חושב שזה מצב שאסור לקבל כי משרד החינוך רק צריך לעודד ולדחוף לכיוון של פעילות סטודנטיאלית, כי אלה המורים של המורים שלנו. אנחנו רוצים לראות את המורים הללו גם מעודדים פעילות כזאת ושהם עצמם פעילים.

הנקודה האחרונה שאני מניח שהחברים גם יגעו בה, זו הסוגיה באיזו מידה המורים בכלל, הערבים והיהודים, מקבלים הכשרה שמותאמת למציאות הישראלית. להתמודד עם תופעות של גזענות בתוך הכיתה וגזענות – בין אם היא כלפי אוכלוסייה ערבית ובין אם זה כלפי אתיופים או בכלל. באיזו מידה הערכים שכולנו כל הזמן מדברים עליהם ואנחנו מרגישים שהם מאוד חסרים לנו, בעיקר בתקופה האחרונה, ערכים של אזרחות משותפת, של שוויון, של חיים משותפים, הבנת האחר, זאת אומרת, מדברים על כך אבל אני תוהה עד כמה זה באמת חלק מתהליך ההכשרה, ואני חושב שיש לקונה מאוד חזקה, בכל מה שקשור לתחום הזה.

אסיים רק ואגיד שהייתה ועדת עיסאווי-סלומון מ-2009, שהגישה המלצות בעניין קידום לימודים לחיים משותפים ואחת ההמלצות העיקריות, היא הצורך בהכשרת מורים בתחומים הללו, שהמורים בישראל אינם מוכשרים כיום, לא מקבלים שום הכשרה כדי להתמודד עם הסוגיות הללו ונראה לי שהגיע הזמן לקחת את הנושא הזה יותר ברצינות.

אני - - -

לפני שאני מעביר, נח, שניה, לפני שאני מעביר את רשות הדיבור לחברת הכנסת חנין זועבי, אין ספק שבמורכבות בפני החברה הישראלית, יכול להיות שקורס של דיאלוג רב-תרבותי – והועדה קיימה ביוזמת חבר הכנסת ג'אבארין דיון בנושא הזה, חייב להיות built בתוך תכנית הלימודים וזה כלי, - - -

היה כבר.

היה? יפה, אני שמח, אנחנו נציף פה את זה, בהתייחסויות תציפו את זה, השאלה מה יציפו - - -

האם ה - - - עונה על הצורך, כל דבר קיים - - -

יכול להיות שקיים, כיום, בצורה, כפי שאמרתי בפתיחה, בצורה שהייתה מתאימה נכון לשחר נעוריה של מדינת ישראל אבל, עברנו תהליך כלשהו, אנחנו עוברים תהליכים בקצב מהיר מאוד בחברה הישראלית. השאלה היא האם אנחנו באמת יודעים לתת למורים שלנו את הכלים להתמודד עם הסוגיות האלו. חברת הכנסת חנין זועבי.

תודה רבה אדוני יושב הראש. אני אציג בקצרה חמש סוגיות, שהן מאוד חשובות. קודם כל הבעיה, אתה הצגת את זה כיתרון, שאיכות הפונים להוראה הולכת ועולה. אני יכולה להגיד לך שזה חיסרון בחברה הערבית, של over qualification בגלל שאין, שאין מבחר, ואין הזדמנויות תעסוקה בשוק העבודה, אז היותר מוכשרים, שמגיע להם לעבוד והם לא רוצים בכלל לעבוד כמורים, ויש להם הכשרת יתר, אז גם כן הולכים להוראה. זה מייצר תיסכול וזה דווקא לא מייצר איכות הוראה גבוהה. זה לא תמיד. ואני חושבת שזה ידוע, מציגים את זה כהישג, שהמורים הערבים יש להם תעודות, כן, נכון, תעודות בנושאים שלהם שהם יותר גבוהים אפילו מן המורים במיגזר היהודי, כאשר זה רק מייצג תיסכול ולאו דווקא מייצר הוראה איכותית.

גבירתי, גבירתי.

לא, אני רק מצביעה, אני לא מאשימה אף אחד.

אנחנו כרגע מניחים אבנים לדיון.

אני לא מאשימה, אני לא מאשימה, אני אומרת שדווקא - - -

בסדר, אנחנו נפתח דיון.

כן, ויש מצד שני, כלומר, יש, או מוכשרי יתר או הבוגרים שאנחנו תמיד מצביעים על הבעיה הזאת, שכל מי שנכנס למכללות מתקבל, כל מי שנרשם מתקבל, כל מי שנכנס יוצא עם תעודת הוראה ויש בעיה של מורים שהם לא כל כך מוכשרים ללמד, ועם טעויות, עם תלונות מהורים וגם ממנהלים לפעמים, של טעויות כתיב, של איכות לימוד מאוד ירודה וזה מתקשר לסוגיה שחבר הכנסת העלה, שיש קשר בין הציונים, אמרו לי לא להגיד ציונים, של הישגים - - -

נשמע כמו ציוֹנים.

הישגים של מערכת החינוך לבין איכות הוראה שהיא דווקא נמוכה בבתי הספר הערבים. כלומר, מתלוננים על איכות הוראה נמוכה בגלל המכללות ובגלל שאולי לא מציגים תנאי סף מתאימים. כלומר, אומרים שיש תנאי סף גבוהים ולאו דווקא נמוכים במכללות אבל ה output, התוצאה היא לא מורים - - -

המסר ברור, המסר ברור.

הסוגיה השלישית, בעיית הערכת המורים אבל זה לא קשור. עכשיו הגזענות. הבעיה שלי היא איך מתמודדים עם הגזענות כשאומרים שיש תכניות של דיאלוג, יש תכניות להכיר את האחר אבל, הבעיה לא שם, הבעיה היא בבסיס של החינוך, בבסיס של תכניות הלימוד בהיסטוריה ובאזרחות. זה לא נותן לי כלום כאשר אני בהיסטוריה לומד עד כמה היהודים קשורים למולדת אבל 'האחר' לא נמצא בכלל, הוא לא היה פה, לא יודעת איך הגענו לפה - - -

חנין, היית בדיון על אזרחות פה? היית פה.

כן, כן, אבל הם צריכים לתת לי תשובה שהמענה לגזענות הוא לא תכניות של דיאלוג אלא להעריך, תראה, הם אומרים שיש, אז למה הגזענות עולה? למה המדד לדמוקרטיה, שהמכון הישראלי עושה כל שנה, מאתר הדרדרות בערכי הנוער בתוך בתי הספר לגבי שוויון ולגבי ערכים דמוקרטיים?

והשאלה האחרונה, תכניות של מצטיינים. תמיד מדברים על החלשים ועל העשרת התלמידים החלשים. אני דווקא רוצה לדבר על התכניות למצטיינים ואני רוצה לשאול, כמה מושקע בתכניות למצטיינים בישובים הערבים ובבתי הספר הערבים לעומת בתי הספר היהודים?

תודה, תודה. עולה מן הדברים, רבותי, גבירותי ורבותי, אומרים מורים אבל, המורות, כוח הארי בהוראה הוא הכוח הנשי, לכן, המורות והמורים, עיני העם נשואות אליכם, מה לעשות, אנחנו נוטים לשים עליכם את כל תחלואי החברה הזו על הכתפיים של המורים, ובצדק, חשבתם שאני אחסוך מזה? ובצדק. החינוך הוא עמוד התווך, החינוך הוא עמוד התווך וחינוך לערכים בעיניי יותר חשוב מהקניית הידע ולא מזלזל בכוחות ההוראה. בהקניית הידע אתם כבר מזמן לא הבלעדיים, יש לכם שותפים חזקים וטובים ויש הרבה דרכים להקניית ידע. ואני לא מזלזל, אי אפשר להחליף אתכם בהקניית ידע, שלא תבינו ממני, אבל, עמוד השידרה שעליו נתלה את כל הידע, עמוד השידרה, הקולב שאנחנו רוצים לתלות עליו, חייב להיות חזק. והשידרה הזו, דווקא בגלל המורכבות של החברה הישראלית – וזה עולה מן הדברים. לכן, אנחנו מייחסים חשיבות למקצוע ההוראה, חשיבות למקצוע ההוראה, אם למקצע את המקצוע הזה תרתי משמע, רגע, כיום אם שואלים אותי היום בחינוך, אם ללמוד את המקצוע, צריך להשקיע, ואם פעם היה הדגש על הידע אז היום, דרכי הנחלת הידע, - - -

זו ההכשרה.

יפה. בשילוב הדמות המחנכת. אי אפשר להחליף את המורה. הייתי בסיור בעיר הבה"דים, והועדה הייתה בסיור והיינו השבוע בדימונה, במערכת החינוך. רבותי, 'שאפו' להם, מערכות חינוך באמת איכותיות, כתות מתקדמות, כיתות מתקדמות אבל שוב, אנחנו נוגעים בנקודות, ואתה רואה שזה לא שהכול לא טוב יש דברים טובים, מערכת חינוך טובה אבל, אם שואלים אותי, אם הייתי מודד את זה במדדים כלכליים או עסקיים, אנחנו לא מפיקים את מלוא התפוקה כגודל ההשקעה. זה המשרד הראשון בגודלו בתקציב המדינה לאחר תקציב הביטחון. ועוד היד נטויה. והמגמה בשנים האחרונות היא שהתקציב הולך וגדל וטוב שכך, אנחנו מתקדמים תוך כדי תנועה בחינוך אבל, תמיד התחושה היא שצריך לעשות משהו, את השינוי המיוחל, כדי לקבל מערכת מותאמת לשנים ולצרכים של החברה הישראלית. חבר הכנסת מסעוד גנאים ומודה לכם על הסבלנות.

תודה רבה אדוני יושב הראש. אין ספק שאנחנו מדברים על נושא לפי דעתי החשוב ביותר, משום שבסוף, בכל מערכת החינוך, הציר החשוב ביותר הוא המורים. אם מורה טוב, איכותי, שיודע איך ללמד ואיך לחנך, אני לא יודע אם לא מספיקים כל התקציבים וכל הדברים הפיזיים וכל התכניות, אז העצמת המורה, שיהיה באמת מנהיג חינוכי, זה לא דיסק שיש לו אינפורמציה שרוצה להעביר וזהו, לתלמיד. משום שאינפורמציה וידע יש בכל מקום, יש בכל מקום, בגוגל, איפה שאתה רוצה, אז המורה לפי דעתי, צריך לחזור לתפקיד העיקרי שלו, שזה לחנך, שזה לחנך. לצערי בתקופה האחרונה ולא רק בתקופה האחרונה, בתי הספר נפתחו - - -

חבר הכנסת גנאים הוא איש חינוך.

כן, מורה לשעבר. מורה לשעבר.

הוא הצהיר, הוא הצהיר בדיונים שיחזור לשם.

כן, אני אחזור. למה לא? עד היום אני אוהב את ההוראה. צריך לחנך, צריך לחנך. לפעמים בתי הספר לא מחנכים. אני לא זוכר מי אמר, "אימא שלי אמרה לי שאני צריך חינוך טוב, לכן הוציאה אותי מבית הספר". לא זוכר מי אמר את זה אבל דמות די מפורסמת בהיסטוריה. לא רוצים להגיע עד כדי כך אבל, בסוף, אם אנחנו לא מכשירים המורים בהכשרה הראויה והנכונה, להתמודד עם האתגרים במיוחד, תזכרו חבריי, את הגזענות, את האלימות, את ההטרוגניות, אתה לפעמים נעמד בכיתה, אותה הכיתה, יש בה הטרוגניות, יש בה שונות, לא רק תרבותית ולאומית אלא מכל מיני בחינות, אז צריך להכשיר המורה באמת שיהיה מנהיג חינוכי, להקנות ערכים משום שזה מה שחסר לנו באמת בסוף.

בקשר למורים ולהכשרת המורים, כל שנה אנחנו עדים למאות אם לא אלפי בוגרים מן המכללות, מכללות להכשרת מורים. אם אנחנו רוצים שהמכללות האלה באמת יכשירו מורים טובים והמורים האלה ימצאו להם מקום עבודה, אז או צריך למצוא לכולם מקום עבודה, או שצריך שתהיה תכנית, או הכוון מקצועי לחינוך כקריירה בבתי הספר, כדי שלא כולם יהיו חינוך מיוחד, ולא כולם הגיל הרך, - - -

תודה, מסעוד.

היום יש לנו אבטלה באלפים.

רק - - -

רק בסוף, אני רוצה להציג פתרונות. היו כמה פתרונות. אחד מהם תכנית החומש של שי פירון שר החינוך לשעבר שהיא העסקת מורים ומורות ערביות בבתי ספר עבריים יהודים. התחילו בזה, לא יודע איפה הגיעו. היו אמורים להיות חמש מאות בחמש שנים, מאה מורֶה או מורָה בשנה. היה גם עניין של הסבה מקצועית אבל לפי דעתי העיקר שיהיה הכוון מקצועי בחינוך, מה הם ילמדו, כי בסוף צריכים למצוא גם עבודה.

תודה. נמצאת איתנו נציגת מועצת התלמידים, היא המשוב, נשמע את תהל, בבקשה.

בוקר טוב.

הציגי את עצמך.

שמי תהל שטאובר, כיתה י"א בבית הספר "פלך" כאן בירושלים. נציגת מועצת התלמידים והנוער הארצית.

והיא עברה 20% היעדרות כי היא נמצאת בוועדה הרבה אבל אל תדאגו לציונים שלה.

אז בערך לפני שלושה שבועות ישבתי כאן בוועדה לרגל יום המורה, ואמרתי שבעיניי המורים עושים עבודת קודש וחשוב לי לחזור על זה. אני חושבת שקיום של - - -

הלוואי והיית יכולה לחזור על האמירה שלך מילה במילה כפי שהייתה. אני רוצה לומר לכם, לפניה דיברה –ומשם באה הביקורת, נציגת הסתדרות המורים, ביום חג של המורה, ציפיתי לשמוע איזו יציאה ככה, והיא דיברה על, באיזה רחוב נמצאת הסתדרות המורים החדשה? היא דיברה על הסתדרות יום המורה. באה נציגת מועצת התלמידים, ומדברת, יכולתי לנעול את הדיון באמירה שלה. בבקשה.

אז אני אחזור על מה שאמרתי כי אני באמת מאמינה בזה. אני באמת חושבת שהמורים הם חוד החנית של החברה הישראלית. אני חושבת שחשוב לקיים דיון כזה כי בעצם כל ההכשרה שלנו, כל החינוך שלנו הוא נטו המורים ואל"ף, זה דבר שמאוד חשוב לי לחזור עליו.

אני רואה הכשרה של מורים כיותר מורכבת ומסובכת מהכשרה של מנתח או של פסיכולוג או של שניהם ביחד, כי התפקיד שהם עושים הוא לא פחות מורכב, הוא לא דורש פחות ריכוז, פחות ידע, פחות חכמה, פחות טוב ולב וניסיון חיים. ולכן, אני חושבת שכשאנחנו באים לעסוק בהכשרות של מורים אז צריך להתייחס לזה במלוא הרצינות, כאילו אנחנו מול שולחן ניתוחים, כי זה מה שקורה בפועל, זאת אומרת, מורה נכנס לכיתה ובפועל הוא צריך לקחת חלק באיזשהו חדר ניתוח בסופו של דבר, או באיזשהו משרד של - - -

דיני נפשות.

לחלוטין דיני נפשות. אז אני רוצה לשים דגש על שלושה נושאים שבעינינו חשובים. אל"ף, אנחנו במאה ה-21, יש הרבה מורים שעדיין לא הצליחו לעשות את ההתאמה הזאת, בין שיטות הלימוד שהם גדלו עליהן, שהם מכירים, לבין שיטות הלימוד שאנחנו חווים היום. אנחנו בחיפוש קצר בגוגל יכולים להגיע למחקר הכי חדשני שהמורה שלי לביולוגיה אפילו לא יודעת על קיומו, אז לכן אני חושבת שהכשרה והתאמה של מורים למאה ה-21 היא חשובה מאוד וצריך לשים על זה דגש.

דבר שני שאני חושבת שצריך לשים עליו דגש הוא הכשרה של מורים בפריפריה. בסופו של דבר הפערים בחינוך בין הפריפריה למרכז הם עצומים והם הולכים וגדלים, ואנחנו לא רואים בזה שום הגיון. הרמה של המורים בפריפריה – אין מה לעשות, נמוכה יותר ואני חושבת שצריך להשקיע ככל שניתן, כמה שיותר משאבים, דווקא במורים בפריפריה. בסופו של דבר הם אלה שמחנכים את התלמידים בפריפריה ואותם אנחנו רוצים לקדם.

הנקודה השלישית היא הכשרת המורים דווקא בזמן ההוראה. להכשיר מורים לקבל תעודת הוראה זה חשוב מאוד מאוד, אבל השאלה היא מה קורה בזמן הלימודים עצמם, האם הליווי של המורים הוא מספיק צמוד ואני חושבת שלא מספיק, אני חושבת שיש צורך בהכשרה לא רק במספר השנים שבהן לומדים הוראה אלא לאורך כל הדרך, גם כדי להתאים את המורים לשיטות למידה שונות וגם אפילו לעדכן, זאת אומרת, כמו שאם נחזור שוב לאנלוגיה של הרופא, אז אם רופא כל הזמן צריך ללמוד על מחקרים חדשים שמגלים, אם עורך דין כל הזמן צריך לשמוע על החלטות נוספות של בית המשפט, כך אין שום סיבה שמורים לא ילמדו במהלך זמן עבודתם. שוב, בעיניי זה באמת הדבר הכי חשוב, זה המקצוע שמוביל את החברה הישראלית, ודיון כזה הוא מאוד מאוד חשוב בעיניי.

עם דברים של תלמידה כמו תהל, מי אומר שאין לנו מורים טובים.

יש קודם כל הורים טובים.

וגם הורים טובים.

גם, נכון, אין ספק. אנחנו כרגע עוסקים במקצוע ההוראה, אין ספק שתהל היטיבה לבטא את מה שאנחנו מנסים לומר. יפה, תודה רבה לך תהל. דר' תמר ראובני, מכללת לוינסקי.

ראשית בוקר טוב, מרגש מאוד לשמוע תלמידה ואולי כאשת חינוך - - - מדברת כך. אנחנו בתהליך ההכשרה, למעשה תהליך ההכשרה מדבר על ארבעה מוקדים. לנו חשוב שהמתקשר להוראה וגם המורה בהמשך, יהיה ידען, מקצועי, רגיש ואכפתי, עם רגישות לרב-תרבותיות, יזם – ואלה העקרונות ש Sockett ב- 2008 כתב, וכל התהליכים האלה, אני חושבת מתחוללים בתהליך הכשרת מורים.

אחד האתגרים שלנו – וזו תמיד העבודה שלנו עם נח ועם איל בתהליך הזה, כשאנחנו עוקבים בתהליך הכשרת מורים, איזה - - - אנחנו נותנים לסטודנטים, איזה תהליך של הבניית ידע מתרחש, שהם יבואו עם כלים ויכולות לחולל שיפור בתוך המערכת. ולכן, זה אחד האתגרים. כי אנחנו שומעים, קודם שוחחתי עם נציג של אגודת הסטודנטים, הם אומרים: בתהליך הזה אנחנו צריכים להיטמע בתוך המערכת. האם אנחנו באמת רוצים שהסטודנטים ייטמעו בתוך המערכת או שהם יצליחו להוביל אותה לכיוונים חדשים?

אנחנו מתרשמים, מערכות ומסגרות שיש בהן חשיבה או יציאה מחוץ לקופסה יש הישגיות, יש הצלחות, יש מצוינות.

ולכן התהליך הזה צריך להיות יחד עם מערכת החינוך. את דיברת על התמקצעות של המורים בהמשך ואני מתוקף תפקידי אחראית גם על זה, חשוב שהקידום יהיה גם בהיבט האקדמי, הוא ימשוך את המורים כלפי מעלה ויגרום להם לכך שהם יהיו הרבה יותר מקצועיים, עם יכולות אקדמיות גבוהות, על מנת שיוכלו להסתכל על ה- doing ברמה הרבה יותר גבוהה ואז יש יותר איכות להוראה עצמה.

אני אשאל שאלה. על המשקל: מי ישפוט את השופטים מי יבקר את המבקר, מהו תהליך ההכשרה של המרצים בתוך מכללות ההוראה, איפה מקור הידע שלהם? כשאת אומרת 'מקצועי', זו מילה מאוד כוללנית, במה זה מתבטא? תתייחסי לקטע הזה של המרצים להוראה.

המרצים להוראה, חלקם, אלה שמלמדים את גופי הידע, הם צריכים להיות בדרך כלל עם תואר אקדמי שלישי, אנחנו - - -

"גופי הידע", אני מדבר על מקצוע.

מדברים על חינוך, הבמה של החינוך, אנחנו בוחרים אנשים שגם הובילו מהלכים בתוך מערכת החינוך, שיש להם חשיבה יצרנית, שיש להם יכולת להיות מעורבים, אנחנו מסתכלים ברזומה שלהם.

את יודעת, בכלכלה, כשנכתבים מאמרים בכלכלה, כמעט שהייתה הסללה של כל נושא הכלכלה במדינת ישראל לתפיסה אחת, למה? כי כל המרצים באו מתחום המקרו-כלכלה ואז, הסטודנטים - - -

אין את הביקורת.

יפה. כשאת אומרת כללים אני פוחד. אנחנו ודאי צריכים לקחת מן הפרקטיקה וממי שצבר ניסיון אבל, גם זה, צריך להיות בשום שכל, כדי שאנחנו לא נביא עוד מן הקיים. אני לא רוצה תוספת מן הקיים, על הקיים אנחנו יודעים להשגיח, השאלה - - -

לא, אני לא מדברת על עוד מן הקיים כי אני מדברת על לעשות יחד שהמכללות והאוניברסיטאות יעבדו והם עושים את זה עם משרד החינוך.

האם המורה הוא פרופסיה? אני שואל אותך בצורה אחרת.

כן, ההוראה היא פרופסיה.

במשקל, במכללה כמו לוינסקי, במסלול ההכשרה להוראה, כמה זה פרופסיה וכמה זה ידע?

הדברים שלובים זה בזה. הפרופסיה מתפתחת עם השנים. היא דיברה, כמו שלא נלך לרופא שהוא לא מתמקצע - - -

אז הנה אני אומר לך, הסטודנט היטיב להגדיר. הוא אומר: אני נטמע במערכת.

אבל אנחנו לא. כל הזמן, על מנת שהמורים, המרצים או המדריכים הפדגוגים יתקדמו, הם צריכים להראות התפתחות מקצועית גם מבחינת כתיבת מאמרים, עשייה חינוכית, זה חלק מן הגידול.

או.קיי., הנחלת הידע. מקצוע הנחלת הידע.

החינוך.

חינוך ומקצוע הנחלת הידע. בסדר. התאחדות הסטודנטים, האם נמצאים איתנו?

להתמקד בשתי דקות. לא לחזור על דברים שנאמרו, חבל.

אני אשתדל לא לחזור באמת על דברים שנאמרו, נראה לי שכל מי שיושב פה בחדר ברורים לו חשיבות המורה ומעמדו, ותפקידו במערכת. מה שאנחנו רוצים להדגיש היום הוא עניין הכניסה לתוך המערכת. איך הסטודנט מצליח לעבור מן המעמד שלו כסטודנט אל תפקידו כמורה.

משרד החינוך משקיע בזה תשומת לב רבה, חייבים לציין את זה ולתת להם פה כבוד על העשייה. יש איזשהו שינוי תפיסה, התכנית "אקדמיה-כיתה" היא באמת תכנית שהביאה פתרון לבעיה קונקרטית בשטח, והסטודנט, הרגע הזה שהוא נכנס לכיתה הוא רגע מאוד קשה. אני רואה סביבי חברים שלי, בגילי, שפתאום נכנסים פעם ראשונה לכיתה, אלה שעברו רק סטאז', אז החוויה הראשונית היא קשה, היא באמת קשה בשבילם וצריך לבחון טוב איך מצליחים להכניס אותם לתוך העולם הזה בהצלחה יותר טובה.

כרגע, הסיטואציה במכללות לחינוך ובמוסדות לחינוך היא שהסטודנט אמור "לסגור" לעצמו את ההתמחות למעשה בתקופה. אומרים לו: בין מרץ למאי. עושים לו מפגש ראשוני במרץ ואומרים לו: יללה, צא, חפש התמחות. ויש משהו שדווקא רואים בהתמחויות אחרות לדוגמה אצל סטודנטים למשפטים, יש ארגונים, חברות פרטיות, שנכנסות לתוך הקמפוסים, פוגשות את הסטודנטים, עושות להם ליווי, לוקחות אותם לבקר במשרדי עורכי דין, עושים להם הכנות לקראת הראיונות להתמחות, ממש מכינים אותם לקראת זה. הסטודנט הרי הוא משאב ציבורי.

אני מודה לך על הנקודה הזאת.

חייבת באמת להדגיש את זה שהמשאב הוא משאב ציבורי וחשוב שהמדינה תבחן טוב יותר איך מצליחים לקחת - - -

סוגיית ההתמחות. ליאת, קצרי.

אני רק רוצה כמה נקודות שחשובות לנו.

בבקשה, העלי את החשובה שבהן. כי יש עוד הרבה דוברים.

דבר ראשון להתחיל את המפגש בדצמבר, להתחיל את השיח עם הסטודנטים יותר מוקדם בשנה השלישית, אנחנו מדברים על שיחות הכוונה עם הסטודנטים. היום סטודנט שרוצה לגשת לרכז או רכזת הסטאז' במוסד שלו, קשה לה להכיל תחתיה או תחתיו, ברוב המוסדות, לא בכולם, אני רואה פה ראש מהנהן ואני אומרת: לא בכל המוסדות, יש מוסדות שנותנים יחס מאוד אישי ומאוד מעמיק אבל, ההנחיה היא לא גורפת, אין נוהל שהוא רחב לכל המוסדות, אנחנו מדברים על סיורים, לקחת את הסטודנטים בשנה השלישית לשטח, לראות בבתי הספר את ההשתלבות בתוך הכיתה. מדברים לדוגמה, על - - -

משפט אחרון.

נקודה מאוד מאוד קצרה חבר הכנסת. יש היום, הליך של פתיחת תיק מול משרד החינוך למורים, אחת החברות שלי, מורה, היא עדיין לא קיבלה שכר מאז תחילת שנת הלימודים כי היא לא סיימה עדיין את התהליך הביורוקרטי. חשוב שנציגים של משרד החינוך - - -

היה דיון מיוחד, היה דיון מיוחד בסוגיה הזו. הם הולכים ומשתפרים אבל לא תמיד זו בעיה של משרד החינוך במחוזות, לפעמים זה גם מנהל בית הספר. או.קיי. תודה.

תודה.

פרופ' עפרה ענבר. בבקשה.

אני מאוניברסיטת תל אביב, בית הספר לחינוך וחבר הכנסת שקודם העלה את הנקודה אמר: מאיפה האופטימיות? אז לא הכול ורוד באמת, אני חושבת שגם בהכשרת מורים לא הכול ורוד, בוודאי לא בנושאים שבשטח אבל יש סיבה טובה לאופטימיות.

ומהי?

האנשים שמגיעים אלינו וחברת הכנסת זועבי קודם תהתה על רמתם, אני מדברת כרגע - - -

היא יודעת על מה היא דיברה. היא דיברה על מכללות להוראה ובדגש, והיא אמיצה ועקבית בסוגיה הזו.

מגיעים אנשים מצויינים, יהודים וערבים כאחד, בעלי תארים בתחום הדעת שהם ילמדו ואני חושבת שזו נקודה מאוד חשובה, אם דיברנו כאן על המורה כמחנך. אנחנו רוצים שהמורה שייכנס, המורה או המורה שייכנסו לכיתה, יהיו בטוחים בידע שיש להם בתחום הדעת וזה לא אומר – לתָּהל – שעדיין התלמיד לא ימצא בגוגל מחקר שהם לא קראו, כי אין יכולת להקיף את כול תחום הדעת אבל, אנחנו כן רוצים שייכנס אדם שהוא חושב – מבחינה של הוראת היסטוריה, הוראת מתימטיקה, הוראת אנגלית, שיש לו את הבסיס שעליו הוא יכול להבנות את ההוראה שלו. וזה נושא שאני חושבת שצריך להדגיש במיוחד בכל הקשור לתיכונים. אנחנו מנסים מאוד לקדם את הנושא שמורה יהיה בעל תואר שני.

עפרה, אני לימד אותי מתימטיקה וגיאומטריה אדם עם ידע רב, והיה מסכן, אני ריחמתי על עצמי אבל ריחמתי עליו גם כן, כי בסוף השיעור כולנו הבנו מה הוא רצה מאתנו. בסוף השיעור, תמיד בסוף, רק בסוף השיעור הבנו מה הוא רצה בהתחלה. האם הבנת למה?

הוא צריך את ההכשרה - - -

אני שואל אותך. האם הבנת למה? הוא לא ידע איך להעביר לנו את החומר. קשיים אובייקטיביים שלו, לא משנה, הוא לא ידע איך להעביר.

זאת המשימה שלנו.

ניסיתי לומר את זה במלים, צריך לדעת ללמד. תודה שעזרתָּ לי.

גם. גם וגם. אני רוצה להגיד לגבי - - -

הוא בעל תארים ואף אחד לא מזלזל ברמת ידע אבל כאן אנחנו מנסים לחבר את הידע, לחבר את החינוך לערכים אבל גם בסוף בסוף לא לשכוח שלא הכול זה ידע.

כמו שאמרת את המבחן בכיתה ויש - - -

חידדנו, חידדנו, סליחה, סליחה, אין רב שיח.

כוונתי הייתה באמת שאנחנו מדברים על איכויות בכל פרמטר. איכות כמחנך, כאדם אבל גם איכות, כי אנחנו מדברים פה על פרופסיה, אנחנו כל הזמן מעלים את העניין של פרופסיה כי פרופסיה נדרש לה ידע מסוגים שונים ויפה אמרה תהל, הידע הזה הוא מאוד מאוד מורכב.

האם אתם באקדמיה מקנים?

מקנים. בהחלט, כן. אנחנו מקנים. אני חושבת שחל מהפך מאוד גדול ויש לי פה חברים נוספים מן האוניברסיטאות, בשנים האחרונות, לאור המתווה להוראה שעלה, יש שינוי בחשיבה, יש שינוי בנושא של ההתנסות, יש תמיד דרך ארוכה ואני חושבת שאנחנו בכיוון הנכון.

אני רוצה לומר הערה כי נושא הגזענות עלה פה שוב ושוב, אני מסכימה שזה לא קורס, זו דרך חיים, העובדה שבתוך התכנית נמצאים סטודנטים ולא מדובר רק ביהודים וערבים אלא סטודנטים מהקשרים שונים - - -

אז תודה רבה שנפלת לנו – סליחה על הביטוי המושאל, למלכודת הזו. זה צריך להיות קורס. אנחנו בחברה, אמרו לך פה, מורה נכנס לכיתה הטרוגנית, מה שאת לא חושבת יש שם, כדוגמת ה'לוקרים' שיש בכניסות כך יש מגירות ותוויות על כל ילד וילד. קחי ילד, שימי לו, זה שייך לתווית הזו והתגית הזו, ואנחנו חייבים לתת למורה את הכלי, אם לא יהיה לו את הכלי הזה, סליחה, אולי, יפה, אני שמח, זה דיון, זו מטרתו, זו התועלת בדיון, רגע, רגע, אני מתפרץ, אולי, שניה, אני אומר לך, אם לא ניתן את הכלי הזה, ואת המיומנות למורה, בסוגיות הדיאלוג הרב תרבותי של החברה הישראלית, אז הוא לא יצליח להעביר את הערך המוסף שטמון בו כמורה אל התלמיד, לא יעזור כלום, הוא ייפול, הוא ילך לאיבוד, הוא יובַך. הוא - - -

כולל הנושא של צרכים מיוחדים.

סליחה, אני אומר לכם כהורה, כהורה, מיד, מיד.

אתה התפרצת - - -

לא, אמרת "זה לא קורס"

לא.

"זו דרך חיים".

לא.

אז תתקני, בבקשה.

אני מתקנת כי אתה התפרצת לדבריי.

כל המטרה שלי היא לצאת מן הדיון הזה כשאני, הסתכלות שלי לא נכונה, לא מותאמת מצב, ואז אני אהיה יותר שמח. התפקיד שלי לחדד להציף ולשים את זה, חברי הכנסת מציפים כדי אתם תתייחסו לזה, שנדע שאכן המערכות מסונכרנות, שהמערכות לפחות יודעות לקראת מה הן צריכות ללכת גם אם הן לא נמצאות שם היום ואל תתרגשי.

התכניות כוללות את כל מה שדיברת עליו. יש לנו תכניות לנושא של צרכים מיוחדים, יש לנו קורסים - - -

תחזרי לגזענות ולדרך החיים.

יש קורסים שעוסקים בזהויות שונות ובאוכלוסיות שונות בחברה הישראלית ואיך מתמודדים אתן.

זה build במערכת?

זה בתוך המערכת - - -

להכשרת עובדי הוראה?

עובדי הוראה, מה שניסיתי לומר הוא שזה לא מספיק כי צריך להיות model, זה צריך להיות דגם של ההוראה. מבחינתה זה צריך להיות מוטיב שעובר כחוט השני, לא בקורס או בקורסים בודדים אלא בכל תכנית ההכשרה, זאת אומרת, הראייה היא מקיפה מעבר למה שדיברנו.

הרי הוא. אתם הכתובת. מל"ג, משרד החינוך, המכללות והאוניברסיטאות. תודה רבה. רויטל לן-כהן, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. אני רוצה, לפני שאני אגיד את הדברים שרשמתי, אני בת של מורה. אני בת ארבעים וחמש, אימא של פוגשת תלמידים יותר מבוגרים ממני, שכבר אז היו תלמידים שלה. אף אחד מהם לא - - -

רויטל הצהירה פעם באחד הדיונים שהייתה תלמידה לא גרועה אבל מופרעת.

זה היה האבחון שקיבלתי בסוף כיתה ג', - - -

את הצהרת.

נכון.

אבל אני כמורה הצלחתי קצת בוועדות.

האם את יכולה להציג את עצמך?

השם שלי רויטל לן כהן, אני עורכת הדין מקואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים.

תודה.

כשאימא שלי פוגשת תלמידים שלה לשעבר, חלקם יותר מבוגרים ממני, הם לא אומרים לה: תקשיבי, את לימדת תנ"ך מדהים או: שיעורי המתימטיקה שלך היו מעולים, לא, הם אומרים לה: "את ראית אותנו", "את נגעת בנו", ואם יש משהו שאני יכולה להגיד היום, כחוויה שלנו כהורים, מהרבה מאוד מורים, לא כולם, אני לא אעשה הכללות אבל, הרבה פעמים, כהורים לילדים עם צרכים מיוחדים, בתחושה שלנו, יושבים שם אנשים שלא אוהבים ילדים, במקרה הטוב. לא רואים את הילדים שלנו. ואני לא יודעת על מה זה יושב, על העובדה – ואני מדברת לפעמים גם עם סטודנטים במכללות, כי מדי פעם אני באה, או בקורסים כאלה ואחרים, אני באה לדבר איתם, והם מספרים לי על חומרי ההוראה. שולחים אותם לקרוא מאמרים שאני מתביישת שהעיניים שלהם שזפו אותם, עם סטיגמות מיושנות ועם דעות קדומות איומות, נותנים להם לראות סרטונים של תכניות ישנות והיחס שלהם לאנשים ולילדים עם מוגבלויות.

רויטל, סליחה, אני חזרתי מסיור בדימונה. סיור שעורר בי רושם רב. מערכת החינוך שם. ודווקא המנהל, שנתן דגש לאוכלוסיות שרויטל מדברת עליהן, לילדים עם צרכים מיוחדים, והתרגשתי מן העוצמות שהוא משקיע בהן, מחוסר רגישות, בנוכחותם, הוא בחר לומר ילדים עם פיגור או ילדים מפגרים.

אדוני, לכן הנקודה הראשונה שכתובה לי היא "שפה יוצרת ומשנה מציאות". העובדה שעדיין משתמשים בביטויים שכבר לא אמורים להשתמש בהם ומי שמבין בלימודי מוגבלויות יודע, היא תקלה חמורה. העובדה שחומרי ההוראה – גם חומרי ההוראה שמכשירים מורים וגם חומרי ההוראה שמשתמשים בהם בתוך מערכת החינוך, הם מאוד מיושנים ולא מותאמים. העובדה שאין היכרות אמיתית עם השטח, ואני מקבלת פניות מהורים שגננת או מורה או מנהל אומר להם: לא בבית ספרי. כאילו שיש לו זכות למיין ולבחור ילדים שזה איזור המגורים שלהם. ועדיין, - - -

רויטל, אני עדיין בדרכי הנחלת המקצוע. התחלואים ש - - -

אבל זה בדיוק העניין. כשמגיעה מורה שיצאה עכשיו מן הסמינר והיא אומרת: בכיתה שלי אני לא רוצה ילד כזה – זו תקלה במה שאתם עשיתם שם. וזה קורה כל יום. העובדה שגם מורים שיוצאים מלימודי הוראה של חינוך מיוחד, יוצאים בלי ידע, בלי כלים, בלי הבנה של מהן המוגבלויות השונות, מהן דרכי ההוראה השונות, איך מנגישים חומרי הוראה, איך מפרקים חומרי הוראה, מה זה בכלל פירוק של חומר הוראה, אומרת לי מורה: זה לא התפקיד שלי, אני בכלל לא יודעת לעשות את זה. העובדה שעדיין התפיסות והפרדיגמות לגבי ילדים עם צרכים מיוחדים בתוך החינוך הרגיל, שהם משולבים, הן עדיין מיושנות ועדיין מורה כועסת – אני כבר לא מדברת על צועקת, על ילד עם צרכים מיוחדים שעשה משהו בשיעור שלה, כי היא לא מבינה שזה נובע מן - - -

רויטל, העברת את המסר. תודה.

אדוני, עוד שני דברים. במבחן התוצאה, העובדה שבמדינת ישראל אחוז הילדים שנשלחים בסופו של דבר ומסווגים כילדים עם הפרעות התנהגות וילדים עם הפרעות נפשיות, הוא פי עשר מזה שבמדינות ה- oecd, היא תעודת עניות לא רק למערכת החינוך אלא למי שהכשיר את המורים.

תודה. תודה. פרופ' זמירה מבורך.

מברך.

מברך.

בוקר טוב לכולם. אני מאוד שמחה על הדיון הזה כאן וכמובן שהשמים הם הגבול ואם עפרה אמרה: לא הכול ורוד אז אנחנו נמצאים פה כדי שאנחנו נשדרג את מערכת הכשרת המורים. אמרה תהל מאוד נכון, הכשרת מורים נחלקת לשתי רמות, שני levels, כי זו לא רמה במובן הערכי, אחת היא הכשרת מורים ואחת היא ההתפתחות המקצועית של המורים. אנחנו כאן כדי לדבר על הכשרת מורים ואם הועדה המכובדת הזו תרצה לדבר על התפתחות מקצועית בהמשך, אז כן, אני לא רוצה לדבר על זה עכשיו.

ברור ותהל אמרה את זה יפה מאוד, וגם אחרים, שהכשרת המורים מורכבת מן הידע הדיסציפלינרי, הידע התיאורטי פסיכולוגי דידקטי וכו', ידע כללי, שדיברנו על זה קודם ועבודה מעשית או הפרקטיקום. כמה אחוזים צריך לתת לכל אחד ואחד מן הפרמטרים – יש על זה המון מחלוקות, יש המון מודלים, איל דיבר על הרבה מודלים והמודלים האלה מכתיבים במידה רבה מאוד את הדברים.

אני רוצה להתייחס לכמה נקודות שעלו כאן ואולי גם להציע פתרונות. קודם כל, בתחילת הדברים איל ונח דיברו על הסבת אקדמאים ו-m-teach, אני מציעה שגם תהיה אפשרות לעשות תואר שני רציף פלוס תעודת הוראה במכללות, זה נמצא קצת באוניברסיטאות ולא ממש אז אני חושבת שזה יכול לשדרג ולבוא לכיוון של תואר שני למורים.

אני רוצה לספר על המכללה שלי. אני הנשיאה של מכללת דוד ילין, ומה שאמרו כאן, עוד פעם, גם לי יש הרבה ביקורת על שידרוג של הדברים אבל אני מזמינה אתכם לבוא ולראות, כי זה נותן מענה גם למה שאמרה חברת הכנסת, גם מה שאמרו חברי הכנסת בכלל, יכול להיות שזה אי קטן אבל בכל אופן זה נותן תקווה.

מה נותן תקווה לאור מה שקורה בשטח, - - -

רגע, תני לי רגע.

לא בגלל שאנחנו לא רוצים להיות אופטימיים, - - -

קודם כל במבנה הסטודנטים שלנו יש לנו 20% סטודנטים מן המיגזר הערבי, 20% סטודנטים מן החינוך הממלכתי-דתי ו-60% בערך מן החינוך הממלכתי, וזה מחייב לעבוד ביחד. דיברתם על הכשרה המותאמת למציאות הישראלית, היא מותאמת גם בתכנית הפורמלית וגם בתכנית הלא פורמלית. יש לנו קורס פורמאלי שנקרא "שוני ומגוון בחברה הישראלית", קורס לבד הוא לא מספיק, אין ספק - - -

הוא חובה?

קורס חובה. ואליו חובה סדנאות - - -

אבל איפה את רואה כאשר אנחנו רואים את הדרדרות עמדות הנוער - - -

רגע, רגע, אני אמרתי שאני - - -

זה הכול מתדרדר, בשטח הכל מתדרדר.

תודה, חנין, שאלה במקום, תודה.

אני רוצה לדבר על המכללה שלי - - -

יש לך עוד דקה לדבר על המכללה שלך.

יפה, תודה רבה. מתוך הדברים האלה, כמובן שיש לנו מרצים גם מן המיגזר הערבי וגם מן המגיזר היהודי. יש לנו פעילות בלתי פורמאלית, של המרצים ושל הסטודנטים, בכל מה שקשור לרב-תרבותיות ועבודה ביחד, יש לנו פרוייקטים מוכוונים מלמעלה, מן המכללה, של סטודנטים יהודים וערבים, מקהלה משותפת, לא אכנס לכל הפרטים אבל יש המון פעילות משותפת. זה מצד אחד. מצד שני, דיברה רויטל על התלמידים - - -

רגישות לתלמידים.

רגישות לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים,

הם עם צרכים מיוחדים, הם לא הבעלים שלהם.

תלמידים עם צרכים מיוחדים, גם כאן יש לנו תכניות מיוחדות, אחת התכנית נקראת "לי קל" ללמד ילדים שקשה ללמדם, אני לא יודעת מי המציא את השם הזה אבל, זו תכנית שמלמדת את הסטודנטים להוראה איך ללמד ולשלב ילדים בכיתה הרגילה, עם כל ההטרוגניות שנמצאת בתוך הכיתה הרגילה, אז כך שהם גם מודעים לדיאגנוסטיקה, הם גם מודעים לשיטות ללמד אותם והם גם בעבודה מעשית נמצאים אתם ביחד, מסלול שלם של תכניות.

תודה.

רגע, שניה, עוד דבר, שני דברים שאני רוצה לציין. דיברו כאן על תכנית למצטיינים אז ברוב המכללות אם לא בכולן, יש מה שנקרא תכנית למצטיינים, אולי נח, איל , ירצו לדבר על זה - - -

כמה תלמידים יש שם, את יודעת? כמה תלמידים יש בתכנית?

אני לא בדקתי, אני יכולה לבדוק.

אם מכללת ילין, לא יכולה לתת לך תמונה - - -

כן, אני יודעת.

האם אתם יודעים מה זה הצלצול הזה? אין רגע, הצלצול הזה אומר שהארכתי אל"ף, יתר על המידה ובי"ת, אני לא יכול להרשות לעצמי כי באחת עשרה יש מליאה ואני חייב, אני רוצה לשמוע את משרד החינוך, אני רוצה לשמוע את המל"ג ואני רוצה עוד לתת למספר דוברים אז תסכמי משפט אחרון.

חוץ מתכנית למצטיינים יש לנו מרכז שנקרא מרכז אתגר, שנותן סיוע לסטודנטים בהוראת ילדים שקשה ללמדם.

תודה. מיכאל גיליס.

ויזמות חברתית.

מיכאל בבקשה.

יש לנו גם תכנית מיוחדת ליזמות.

תודה. יש לך שתי דקות.

קודם כל, זו לא תובנה מקורית שלי שיש משהו מיוחד במקצוע ההוראה, שמיד כשמישהו נכנס לתפקיד הזה הוא עושה את התפקיד באופן מלא. זאת אומרת, רופא חדש לא מיד עושה את הניתוח הכי מורכב אבל מורה חדש, כן עושה את הניתוח הכי מורכב מן הרגע הראשון וזה - - -

זורקים אותו למים ואומרים לו: תשחה.

ודאי צריך ללוות אותו אבל אפילו אם מלווים אותו, לדעתי, ללמד מתימטיקה בכיתה א' זה לא ניתוח פחות מורכב מללמד חמש יחידות מתימטיקה, ואולי אפילו יותר מורכב. עוד דבר, רק להגיב על דברים שנאמרו, לדעתי, הדיכוטומיה הזאת בין חינוך והוראה – צריך לדעתי לעקור את הדיכוטומיה הזאת. מורה מקצועי בכל רגע נתון הוא גם מחנך, איך הוא מתייחס להערה הגזענית, איך הוא מתייחס לתלמיד עם לקויות למידה, ובכל דבר אחר שקורה ועוד יותר מזה, שגם החומר של המקצוע, לא רק באזרחות או תחומים כאלה, כי גם מורה לפיזיקה, הפיזיקה, החינוך המדעי, הוא גם חינוך ערכי, ואם המורה או מי שמכשיר אותו רואה את זה כעניין של להעביר עובדות לתלמידים - - -

אתה בא מן האוניברסיטה העברית. לאור מה שאמרת, האם אתה מרגיש שאתה מקנה את זה לסטודנטים שלך להוראה?

לקחתי את הדוגמה של פיזיקה לאור שיחה שהייתה לי לאחרונה עם חבר סגל אצלנו במחלקה, שעוסק בחינוך המדעי, שדווקא דנו בזה. לפחות אצלו יש מודעות גבוהה לעניין הזה וזה צריך להיות נושא. אני חושב שהשפה של החינוך עם הדיכוטומיה הזאת, היא דברים שצריך לעבוד עליו בכל הרמות. אני לא רוצה לשדר שביעות רצון - - -

הוא שאמרנו. זה מה שאנחנו מדברים מתחילת הדיון.

ועוד משהו, בגלל שהזמן שלנו מוגבל מאוד אני רוצה לציין משהו מסוים שמתחבר ליוזמות של משרד החינוך בעניין של ה"אקדמיה-כיתה" כתכנית להכשרת מורים, וזה השימוש או החיבור היותר נבון עם השדה, כמורה מכשיר, כגורם מכשיר. וכאן לדעתי הדבר מסובך מפני שמצד אחד, כמו פרופסיה אחרת, השדה הוא גורם מאוד מכריע כמו בהכשרה של רופא או של עורך דין ומצד שני, כמו שאתה אמרת, אתה לא רוצה יותר מן הקיים אלא אולי קצת להשביח את זה, ואנחנו צריכים לדעת איך להכשיר את השדה כדי להיות גורם מכשיר חיובי, ואני חושב שיש יוזמות ברוכות אבל עוד העבודה רבה לפנינו.

שחר בר יהודה, אלו"ט.

היא בשיחת טלפון.

דר' עדי שרעבי, מכללת סמינר הקיבוצים.

טוב, אז אני אתחיל בזה שאני אומר, כמנהלת המחלקה לחינוך במכללת סמינר הקיבוצים ואני חייבת להתחיל בזה שאני חושבת שנעשה עוול למורים בדברים שלך, רויטל, כי המורים - - -

מותר לך.

אני יודעת שמותר לי.

ומותר גם לה.

נכון, לכולנו מותר. גם בחינוך הרגיל וגם בחינוך המיוחד. זה נכון שיש מציאות נורא בעייתית בכיתות היום, בכל מה שקשור להשתלבות של ילדים עם מוגבלויות ונכון שהמורים שמגיעים אחרי שאנחנו הכשרנו אותם, לא בהכרח מוכנים לאתגר הזה. ילדים עם מוגבלויות שונות היום יושבים בכיתות.

בעקבות דוח דרונר, יש המלצה לעשות שינויים בתוך תכניות ההכשרה במכללות, מה שאני חושבת ואנחנו חושבים שמאוד חשוב, הוא לבדוק איך מיישמים את ההמלצות של דוח דורנר – ולא רק דוח דורנר, איך בעצם אנחנו דואגים לכך שאותם מורים שמתחילים את התפקיד שלהם, הן בחינוך הרגיל והן בחינוך המיוחד, יש להם ידע על התלמידים בכיתות שלהם, יש להם ידע איך להתמודד עם האתגרים שהמוגבלות של אותם ילדים מציבה – ולא רק, אלא שהם רואים את אותם תלמידים על האיכויות שלהם, על השונות שביניהם ולומדים איך להתמודד עם זה.

תודה.

עוד משפט אחד. בסמינר הקיבוצים, מה שאנחנו עושים עכשיו, הוא בדיוק בדיקה ומיפוי של מה שקורה בתכניות השונות, ואיך אנחנו נערכים לעשות שם שינוי אבל זה צריך להגיע מן המקום הזה.

תודה. תקשיבו, בכל מקצוע. אני מיד אתן לכם, יש דובר נוסף אחד אחרון שביקש ומיד התייחסות של משרד החינוך והמל"ג. אני מבקש, זה מפריע לי הדו-שיח שם. כל מקצוע, השותפים למקצוע חייבים להיות שותפים ואפילו להאיר את זה מלמטה. אני אומר לך למה אני חותר. דיון כזה, אם לא היו מוזמנים נציגי התלמידים, מועצת התלמידים הארצית, לא הייתי מרגיש, וחשיבותם, שאני טורח לשבח את זה שהם נוכחים. דיון כזה שמוזמנים אליו נציגי ארגוני המורים למיניהם, מקומם נעדר. אני רוצה תמיד לתבוע את ארגון המורים. סוגיות, הרי מה הכותרת של הדיון הזה: התאמות בהכשרת מורים – האם אין להם מה לומר? הם נמצאים במכבש הזה בין התלמידים, הורים, מנהלים, מפקחים והם בתווך – האם אין להם מה לומר? אז סליחה, אי אפשר להתעלם מזה אבל, אני אומר לך, שכשאני אדבר על הנגשת טיולים הם יהיו פה, את יודעת למה? שחס ושלום להוסיף עליהם איזו מטלה ואם תוסף איזו מטלה אז ידעו לתבוע. הם לא ארגוני עובדים בלבד. והגיע הזמן שיהיה גם גיל פרישה בהסתדרות. רק תעודת פטירה שם. הגיע הזמן שיהיה שם. רבותי, אם הם אין להם מה לומר בזה, אין להם מה לומר אבל את יודעת, אם אני אבדוק בוועדות אחרות, שעוסקות לא רוצה לומר באיזה עניין, יכול להיות שהם יושבים שם ואולי הם בהשתלמות באילת או בים המלח. סליחה שאני מקצין ובוטה אבל, דיון כזה אני חשוב שחשוב שיהיו בו נציגי המורים. יכול להות שאנחנו מטילים עליהם משימות שבהכרח, יכול להיות שכל מה שאומרים פה, שיבואו יטיחו בפנינו, את מבינה? גם אני רוצה לתבוע ואני תובע את עלבונם וחשוב לי מעמד המורה.

פרופ' יעקב יבלון ולאחר מכן מל"ג, שלא שמענו אותה, ויחתמו משרד חינוך.

תודה רבה, בוקר טוב, אני ראש החוג להכשרת מורים בבית הספר לחינוך בבר אילן. נמצאות איתי גם פרופ' נורית באומינגר-צביאלי שהיא ראש בית הספר לחינוך שלנו וגם דר' רחל לוי-דרומר שהיא המזכירה האקדמית, ואני גם רוצה לומר שאני חושב שהעובדה שבאנו בכזה הרכב, גם מלמדת על המשמעות שאוניברסיטת בר אילן נותנת לחוג להכשרת מורים ולתהליך הכשרת מורים.

אני רוצה להתייחס לשלש נקודות מהותיות שעולות פה. האחת, לגבי איכות המורים בהוראה. יש לנו פריבילגיה של אוניברסיטה, מה שאומר שאנחנו מקבלים סטודנטים עם סף מסוים מראש, אבל גם אז אנחנו מקבלים סטודנטים שיש להם כבר הישגים בתואר הראשון. יש לנו סף קבלה גבוה גם להישגים בתואר הראשון, אנחנו עושים ראיון אישי ויותר מזה, אנחנו דורשים סף גבוה של ציונים בלימודי הכשרת המורים, לא מספיק לעבור אלא צריכים לעבור מעל ציון שקבענו, שהוא יחסית גבוה. אנחנו מכשירים לא רק תלמידים שהם בעלי תואר ראשון כי יש לנו קבוצה משמעותית של בעלי תואר שני ודוקטורים, דוקטורנטים וגם זה מלמד משהו על איכות המורים שאנחנו מכשירים.

יש לנו פרוייקט "נחשונים" שהוא פרוייקט מיוחד לאנשים מצויינים ואני חושב שאנחנו שמים את המצויינות של המורה בראש סדר העדיפויות שלנו, גם בקבלה וגם בהכשרה.

עוד דבר שאני רוצה לומר הוא שאם מתייחסים לתכנית הלימודים עצמה אז אנחנו מתייחסים לא רק לתכנית אורך ולתכנית רוחב או לא רק לדברים שבעל פה אלא גם לדברים שבכתב, יש לנו קורסי חובה בחינוך לרב תרבותיות, יש לנו קורסי חובה של שילוב הילד החריג, יש לנו קורסים שמתייחסים - - -

למה חריג?

סליחה?

אל תקראו לו חריג.

עם צרכים מיוחדים.

אלה ההערות החשובות.

בסדר, רבותי, בואו נמשיך. בסדר גמור. אני רוצה, - - -

רויטל, אני אודה ולא אבוש, גם אנחנו - - -

אני רוצה לומר יותר מזה, באוניברסיטת בר אילן, אני חושב שזה אולי אחד הגופים היחידים בארץ, שיש לנו פרויקט שנקרא "פרויקט עוצמות" שהוא משלב סטודנטים עם תסמונת דאון בהשכלה הגבוהה, הפרויקט ייחודי מאוד, אי אפשר לחשוד בנו שאנחנו לא נותנים שימת לב מירבית לנושא.

נקודה אחרונה שאני רוצה לומר, לגבי הכשרה המעשית, אני רוצה להתייחס לדברים שנאמרו פה קודם, גם על ידי ארגון הסטודנטים וגם על ידי אנשים אחרים. אני רוצה לומר שני דברים. האחד, סטודנט לא נופל לשטח מן השמים, אנחנו משקיעים בו הרבה מאוד בעבודה המעשית שלו, אם זה הרבה שעות בבית-הספר, הוא מלווה על ידינו, ואני רוצה לומר עוד, אנחנו, לפחות אצלנו, משקיעים הרבה מאוד כספים שלנו, בהעמדה של סטודנטים באולפנים מול מצלמות, מלווים אותם בתירגול מצולם, נותנים על זה משוב, מלווים אותם בצורה מאוד משמעותית.

הייתי מאוד שמח שאנשים לא ידברו בכלליות לגבי חומרי הלימוד, לגבי איכות ההכשרה, אם יש מקרים אז צריך לדבר עליהם, אפשר להסתכל על הדברים עצמם, הכלליות בעצם הורגת את הנושא. ישנם פרויקטים מצוינים, ישנם חוגים מעולים, אפשר, כולם מוזמנים לבוא לבקר אצלנו, לראות מה נעשה ולדבר בצורה קונקרטית.

זה לא לדבר כאשר יש בנים ובנות בבתי ספר וכאשר אתה בשטח ואתה יודע רמת ההוראה, - - -

תראי, אני מסכים אתך - - -

קונקרטי והמדויק ביותר זו אינדיקציה למה שמדברים - - -

אני מסכים איתך, אני מסכים איתך, אני רק רוצה לענות שעבודת המורה מורכבת מהרבה מאוד שלבים. חלק מהם קשורים בהכשרה, חלק מהם קשורים בכניסה להוראה, חלק קשורים בשחיקה, חלק קשורים בליווי מקצועי, - - -

מל"ג.

צריך להתייחס לכל הדרך.

תודה רבה. אנחנו מאוד מודים על הדיון הזה, אנחנו - -

מה שמך?

סליחה, בתיה הקלמן, ממונה תחום רוח וחברה כולל הכשרת מורים לחינוך, באגף האקדמי במועצה להשכלה גבוהה. אנחנו מודים על הדיון הזה. אנחנו כאן כדי לספר בזמן הקצר שנשאר, בראשי פרקים, את העשייה הרבה שמתקיימת כיום במועצה להשכלה גבוהה, בתחום הכשרת מורים, החל מן המעבר של המכללות לחינוך - - -

מעבר להטמעתם בתוך האוניברסיטאות, האם יש פעילות נוספת?

לא, זו לא הטמעה בתוך והאוניברסיטאות.

בסדר, אני ניסחתי את זה כך, בסדר?

זו לא הטמעה בתוך האוניברסיטאות, אנחנו - - -

מותר לי, נכון? בעיני המביט, בעיני המתרשם, הלוואי ויוכח שזה לא כך.

אנחנו מדברים על המעבר - - -

אני רוצה לומר שזו התחושה של ראשי המכללות.

כדי לא לגזול את - - -

אבל זה לא הדיון, תרגישי בנוח.

המעבר של מכללות החינוך ממשרד החינוך לות"ת. צמצום מספר המכללות להכשרת מורים דיברו כאן על אינפלציה בהכשרת מורים. מיזוגים בין מכללות למוסדות אחרים, תהליך הערכת איכות, שמתבצע כבר היום, התחיל בבתי הספר לחינוך באוניברסיטאות והוראת מדעים באוניברסיטאות. הדוח של - - -

זה כלול, את מדברת באילוץ הזמן מהר, אבל תוך כדי אני שואל אותך, חברת הכנסת חנין זועבי, הציגה נתון, רגע, הציגה נתון, אני רוצה להבין ממך, שגם בתכנית החומש וגם במהלך המיזוג, או איך שתקראו לזה, הטמעה או אקדמיזציה, שאני מברך על הקטע של העברה לות"ת אבל, יש דרכים. אומרת לך חנין זועבי במלים שאני אגיד ואם התרשמתי לא נכון אז תקני אותי, שיש התעלמות מוחלטת של הרגולטור, בגלל שזה המגזר הערבי, מן הקטע הזה של תנאי הסף, לא משנה, תעודות, יוצאים מורים עם תעודות, לא בהכרח הם יהיו מורים, לא בהכרח הם יודעים להיות מורים, הרמה שלהם ורמת הידע, וצריך להיות שיהיה אכפת לרגולטור שהמורה הערבי יצא עם כל הכלים הנדרשים - - -

אני לא חושבת שחברת הכנסת זועבי - - -

ביקורת עצמית. המכללה, כלומר - - -

כן, היא אמרה "ביקורת עצמית על המכללה" אבל יש רגולטור. זה מתאפשר. היא אמרה ביקורת עצמית על המכללות ואני אומר: הרגולטור איפה?

בנושא תנאי הסף ותנאי הקבלה למכללות, המכללות להכשרת מורים במיגזר הערבי לא שונות מן המכללות האחרות, הכול נעשה בתיאום עם משרד החינוך, אני כן אציין לגבי האינפלציה שיש היום בהכשרת מורים, שות"ת-מל"ג מודעות לנושא, שאחד הצעדים שהוחלט עליהם לאחרונה זה 'קול קורא' להקמת מוסד להשכלה גבוהה בישוב ערבי, בין היתר במטרה להסיט את מספר הסטודנטים הערבים שפונים היום באופן טבעי למכללות לחינוך, למקצועות בהם יש חסר, בחברה הערבית ואנחנו מאוד - - - ואנחנו מקווים שהמהלך הזה יושלם בזמן הקצר במהלך השנה הבאה.

מתי יוצא ה'קול קורא' הזה? את לא חייבת לענות אם את לא יודעת.

ואז מה עושים?

ה'קול קורא' כבר יצא, ה'קול קורא' הוחלט עליו בישיבת מל"ג האחרונה, הוא כבר ירד לשטח - - -

זה תהליך של שנים.

הוא לא פורסם.

הוא כן פורסם.

פורסם לציבור?

כבר פורסם לציבור. אנחנו מקווים שזה לא - - - זו לא הכוונה. יעד נוסף שהות"ת הציבה לעצמה הוא הגדלת מספר הסטודנטים לתואר ראשון ושני במיגזר הערבי, היום אנחנו מדברים על דשדוש של 12%, 13% בשאיפה לעלות ל 17% ודבר נוסף, לאחרונה אישרה ות"ת תכנית לעידוד - - - בנושא מאבק בגזענות, של תיקצוב של סטודנטים ערבים ויהודים שיגיעו לבתי הספר וילַמדו שיעורים בנושא גזענות בחברה הישראלית, פרויקט שות"ת תתקצב אותו - - -

פרוייקט חדש?

פרוייקט חדש.

איך קוראים לו?

שהוחלט עליו בדצמבר השנה.

מל"ג, תודה, לא, לא.

אני אשמח להרחיב על זה אחר כך.

תודה. משרד החינוך.

איך - - -

תודה, תודה. חנין, תסתכלי על השעון.

איך קוראים לו?

תסתכלי כמוני. דברי אתה אחר כך, לא לפרוטוקול. בבקשה, איל.

אז קודם כל, אנחנו בטח לא מדושני עונג ומרוצים מכל דבר, אנחנו עובדים מן הבוקר ועד הלילה כדי לשפר את המערכת. אני אגיד לגבי החברה הערבית, רק בהמשך לבתיה, שזו באמת סוגיה מאוד מורכבת, בגלל הרצון שלנו לא לפגוע בחברה הערבית בכלל בהשכלה הגבוהה ולכן, זה קשור לעוד - - - מכללה ערבית יחודי - - - מכללות וכו'.

מה שכן אנחנו שנה הבאה מקימים מרכז הערכה לבוגרי המכללות בטרם הכניסה שלהם, כך שזה יעזור בעצם, מרכז הערכה שיוסיף ניקוד בשיטת הניקוד וזה בעצם יאפשר לטובים ביותר להיכנס לתוך המערכת. לפחות רבע מן הסטודנטים המצטיינים ערבים – לשאלתך.

בבתי הספר היהודים – והשואלים כבר הלכו בינתיים אבל, בבתי הספר היהודיים אנחנו לא הצלחנו לעמוד ביעד של מאה בשנה, אנחנו עומדים בתוספת של חמישים לשנה, צריך לראות גם את הקייצים האחרונים ואת מה שקורה פה במדינה, אני חושב שאי אפשר להאשים את הכשרת המורים בגזענות בחברה הישראלית. יש עוד כמה דברים שמתרחשים פה בחברה ואנחנו עובדים - - - גם לגבי הכוון תעסוקתי, גם למורים שכבר הוכשרו לתת להם - - -

אתה יודע, על אותו משקל, על אותו משקל, אנחנו מאשימים תמיד בסופות מאפריקה את הווירוסים ואת השפעות ומשרד הבריאות נערך בהתאם. הבנתי את ההערה שלך. אנחנו לא מאשימים, קורים פה בחברה אבל לאור מה שקורה בחברה הישראלית, עם התהליכים, אנחנו מבקשים שמערכת החינוך תהיה כדוגמת מערכת הבריאות.

אתן דוגמה אחת. פרויקט שנקרא - - - לדוגמה, זה פרויקט שבו לומדים סטודנטים דתיים, חילוניים, יהודים וערבים ביחד בקורסים משותפים. דיברו פה על מורים בפריפריה אז משרד החינוך משקיע מאות מיליונים בתמריצים למורים שיעברו לפריפריה וזה מסובך, כי זה לרוב עדיין משכורת שנייה אז לא תמיד המשפחה עושה את שיקולי הדעת בהתאם לדבר הזה, ואני חושב שאנחנו במעבר ברור מן המקום שהדיסציפלינה היא במרכז למקום שאנחנו רואים את ההוראה כפרופסיה בפני עצמה, אני חושב שאנחנו סימנו - - -

כמו המורה למתימטיקה שלי, חיכית לסוף השיעור כדי לומר את מה שצריך.

שנצא עם חיוך אבל אני באמת חושב כך ובמתווה הקרוב שיהיה יהיה על זה דגש.

תודה רבה לכם, אני חושב שאין ספק שגם מבחינתי, כפי שאמרתי ברציונאל של הדיון בתחילתו, שאותי זה יזיז למקום מסוים, לומר שאני במקום אחר בסוף הדיון – לא, אבל אין ספק שאני מרגיש שאנחנו מדברים על אותם דברים, על אותם צרכים, שאכן כך צריך להיות. אני רואה בצער שהמורים לא נטלו חלק בדיון כאן, אני חושב שהיה להם הרבה מה לתרום לדיון. אני אומר את דברי הסיכום.

קודם כל הועדה מודה לכל מי שהשתתף ותרם לדיון. הועדה רואה חשיבות רבה במקצוע ההוראה אבל בתחילה המורה צריך להיות מחנך ובנוסף צריך להיות בעל ידע בתחום הדעת אותו הוא מלמד ולא פחות מכך עליו לדעת את הידע הזה הכוונה לדרכי ההוראה.

הועדה רשמה לפניה שישנן תכניות לימודים להכשרת המורים בדרכי הקניית הידע, ושיש לחזק את דרכי ההוראה והנחלת הידע.

הועדה מבקשת מן המל"ג ומשרד החינוך להביא לידי ביטוי בתכנית החומש הקרובה את סוגיית הרב-תרבותיות בחברה הישראלית.

הועדה קוראת למשרד החינוך ולמל"ג לשים דגש על טענות חברי הכנסת, אני בכוונה לא מציין את המכללות הערביות או חברי הכנסת הערבים, כדי לא להטיל דופי אבל אנחנו מבינים על מה שדיברה חברת הכנסת חנין זועבי, אז אני קורא את הסעיף כפי שאני מנסח אותו. הועדה קוראת למשרד החינוך ולמל"ג לשים דגש על טענות חברי הכנסת על תנאי הסף והקבלה במכללות החינוך ורמת המורים היוצאים מן המכללות להוראה בסוף המסלול.

תודה רבה. אנחנו נמשיך לעקוב אחרי ההתפתחויות ומודים לכולם על העשייה. לגבי גיל הפרישה של הסתדרות המורים זה מחוץ לפרוטוקול. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:58.