הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 26

מישיבת הוועדה לפניות הציבור

יום רביעי, ד' בטבת התשע"ו (16 בדצמבר 2015), שעה 10:00

פניות ציבור לגבי ימי נופשונים לילדים בעלי צרכים מיוחדים – ישיבת מעקב לישיבה שהתקיימה בנושא ב- 13.7.2015

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר

סופה לנדבר

ליליאן שפרן - מ"מ מנהלת השירות לטיפול באדם עם אוטיזם, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

ויויאן אזרן - מנהלת שירות קהילה, אגף מש"ה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

גלית גבע - מנהלת שירות טיפול ושיקום קהילתי, אגף השיקום, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

הילה רכס מליק - מפקחת ארצית מסגרות יום, שירות קהילה - אגף מש"ה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

הדס זהבי - מפקחת ארצית, אגף השיקום, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

קרן קרדי - מפקחת ארצית, השירות לטיפול באדם עם אוטיזם, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

מאירה שוורץ - תחום ילד נכה, המוסד לביטוח לאומי

אסתר אלאלוף-כהן - תחום ילד נכה ושר"מ, המוסד לביטוח לאומי

פיני קבלו - סמנכ"ל רווחה, מרכז השלטון המקומי

חנה זקהיים - עו"ס תחנת שיקום צפון, עיריית ירושלים

שרי ארמן - עוס"ק, לשכת צפון, עיריית ירושלים

אברמי טורם - מנכ"ל בית הגלגלים

עמית מאיר - סמנכ"ל בית הגלגלים

תמי בן דוד יונה - יו"ר אלו"ט בירושלים

סארי ג'בארה - עו"ד, ייעוץ משפטי, ארגון קשר- הבית של המשפחות המיוחדות

יצחק מימוני - ארגון אהב"ה והורה לילד אוטיסט

תמימה הנפלינג - פעילה בקבוצת הורים, רווחה ירושלים

מרים ג'ייקובס - אמא לילד עם אוטיזם

רחל פוקס - אמא לילד עם אוטיזם, פעילה בקבוצת הורים למען הנופשונים

אהרון ברגר - פונה

ישעיהו שטראוס - פונה

סליבן לוי - לוביסט, מייצג את בית הגלגלים

ורד קירו-זילברמן

שלומית אבינח

ירון קוונשטוק

פניות ציבור לגבי ימי נופשונים לילדים בעלי צרכים מיוחדים – ישיבת מעקב לישיבה שהתקיימה בנושא ב- 13.7.2015

בוקר טוב.

איפה משרד הרווחה?

אנחנו בכל זאת נפתח את הדיון.

רגע, אבל הם לא כאן.

אני כאן. הלל היה עניו שבאדם, והוא אמר: אם אני כאן – הכול כאן. נשאלת השאלה: איך הלל שהיה עניו מכולם, אמר: אם אני כאן – הכול כאן? בחג הסוכות, מסכת סוכה זה כתוב, שבשמחת בית השואבה הוא אמר: אם אני כאן – הכול כאן. מה זה אם אני כאן – הכול כאן? אז הוא אמר: אם אני הקטן נמצא פה, אז כולם יכולים להיות פה. כך שמי שבא ברוך הבא, ומי שלא בא אז הפסד שלו.

נדון היום על פניות ציבור לגבי ימי נופשונים לילדים בעלי צרכים מיוחדים. בעצם קיימנו ישיבה בקיץ, ב-13 ביולי 2015 למספרם, והיום אנחנו בישיבת מעקב כדי לראות: האם הדברים תוקנו? האם השתפרו או ההיפך? אנחנו מציינים לפרוטוקול שלא קיבלנו תשובה רשמית ממשרד הרווחה לגבי הרעיונות וההצעות שהועלו בדיון הקודם, למרות שנכחו כאן נציגי הורים והעלו את הבעיה. בוקר טוב.

אני חוזר על המשפט שאמרתי, שהוועדה מקיימת ישיבת המשך לישיבה שהייתה לנו ב-13 ביולי 2015 לגבי ימי נופשונים לילדים בעלי צרכים מיוחדים. ולא קיבלנו, אני מציין את זה בצער לפרוטוקול ואני רוצה להעביר את זה גם לשר הרווחה, שלא קיבלנו תשובה רשמית ממשרד הרווחה לגבי אף אחד מהרעיונות וההצעות שהועלו בדיון הקודם, למרות שבדיון הקודם נכחו נציגי הורים לילדים מיוחדים וסיפרו כמה המצב הקיים, הם לא יכולים לנצל את ימי הנופשונים שמגיעים לילדיהם לפי הקריטריונים – אל"ף בגלל שחסר מקומות, בי"ת חסר תקציב ברשות, גימ"ל כי אי-אפשר לשלוח הורה שילווה את הילד.

ויש כאלה שלא רוצים להיות – הם אנשים שיש להם ילדים עם צרכים מיוחדים, אבל הם לא רוצים להיות רשומים במחלקה לשירותים חברתיים כי הם אנשים שלא שייכים לשם. וגם יש הורים שאין להם מודעות לזכאות. דובר גם על העובדה שהזכאות היא רק ל-15 ימי נופשון בשנה, וזה ממש מעט. וזה כל כך מעט, שהרבה הורים לא מנצלים את זה אפילו בכלל.

אני רוצה לציין שהמטרה של הנופשונים היא חשובה מאוד. אני לא צריך לספר את זה פה לפונים ולאנשי משרד הרווחה, כמה שזה חשוב שהורים יוכלו לקבל מספר ימים בשנה חופשה שיוכלו לטפל בילדים האחרים ובעצמם. צריך לתת הפוגה למשפחה מהטיפול האינטנסיבי והשוחק והיום-יומי בילד המוגבל.

ואחת הבעיות שהבנו מהדיון הקודם, שהנושא מטופל בשלושה אגפים שונים במשרד הרווחה: אגף שיקום, אגף מוגבלות שכלית והתפתחותית והשירות לטיפול באדם עם אוטיזם. לפי הנתונים שנמסרו לוועדה יש אי התאמה, סינכרוניזציה, בין האגפים. ונטען שהזכאות להורים נמסרת על-ידי העובדת הסוציאלית במחלקה לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות, וכאמור לא כולם שייכים למחלקה הזאת.

נתונים. מספר המשפחות הזכאיות לנופשונים באגף השיקום: 20,000 משפחות עם ילדים עד גיל 21; באגף מוגבלות שכלית והתפתחותית – 8,000 משפחות עם ילדים עד גיל 21; אוטיזם – כ-8,000 משפחות עם ילדים עד גיל 21. ולא כל המשפחות, כמו שאמרתי, שזכאיות לנופשון מנצלות אותם.

דובר לפני כחצי שנה כשהיה דיון, שהמשרד יוציא מכרז חדש להוספת מקומות חדשים ונוספים, שמטרתו להכפיל את מספר המסגרות שייתנו שירות כזה, ועדיין אנחנו לא יודעים מה נהיה עם זה, אולי היום נשמע.

בדיון הקודם נמסר כי התעריף המוצע למפעילים הוא 343 שקלים.

- - -

לא קיבלנו כלום.

אז המנכ"ל לא העביר לכם.

אני באמצע דברי הפתיחה, נדבר לפי סדר מסוים.

בתשובת משרד הרווחה נטען כי קיימת חשיבות להקמת מינהל מוגבלויות, שיאגם את הטיפולים בכל האוכלוסיות עם מוגבלויות תחת קורת גג אחת – אנחנו צריכים לדעת מה התקדם. הייתה הצעה לרתום את השלטון המקומי להקצאת מבנים להפעלת הנופשונים – מה קורה עם זה? הוצע כי הביטוח הלאומי יפרסם לציבור את הזכאות לנופשון. לאחר הדיון קיבלנו את עמדת משרד הרווחה שהם מתנגדים שהעירייה תפרסם, כי לא כל הנכים מוכרים בלשכות הרווחה.

והוצע גם לתת שוברים, "וואוצ'רים", להורים שלא יוכלו לשלוח את הילדים, שיוכלו להצטרף לילדים שלהם. זאת אומרת, הם לא יכולים לשלוח את הילדים לבד. אפילו שזה יהיה על חשבון ניצול ימי הנופשון שמגיעים לידי המוגבל.

כמנהגנו בוועדה הזאת, ניתן קודם כול לפונים את רשות הדיבור, כי זאת הוועדה לפניות הציבור. בקצרה, בתמצית, מי הראשון לפי הסדר? נרשמו? גברת מרים ג'ייקובס, בבקשה.

בקצרה. אנחנו ב-11:00 מסיימים את הדיון, אז ממש בקצרה.

אני פותחת?

כן. את גברת ג'ייקובס? פנית לוועדה? רשות הדיבור הראשונה אצלנו זה לפונים.

השם שלי זה מרים ג'ייקובס, אני אמא לילד מיוחד עם אוטיזם בן 11 וחצי, וילד לא קל בכלל.

אולי אפשר לכוון את המיקרופון הזה, כדי שתוכלי לדבר אליו?

להמשיך?

כן, בבקשה. להתחיל אולי, כי לא שמענו טוב.

השם שלי זה מרים ג'ייקובס, אני אמא לילד עם אוטיזם ופיגור, ילד מקסים ומיוחד בשם יודי, בן 11.5, הוא לומד ב"יד המורה". הוא ילד שכולם אוהבים ומשוגעים עליו, אבל הוא מאוד מאוד מאוד קשה. אני אמא, בלי עין הרע, ל-11 ילדים ו-20 נכדים, הוא האחרון מבין תאומים.

עכשיו, במשך השנים הטיפול בו נהיה הרבה הרבה יותר קשה, בגלל שהוא גדל פיזית, בגלל שהוא לא מודע לסכנות, הוא היפראקטיבי, נוגע בכל דבר ומקלקל כל דבר. ניסינו לסדר את הבית שלנו בצורה שמאפשרת לו להסתובב, אבל זה בלתי אפשרי. יש לו מרפסת אחת שהוא יכול להיות בה ועוד מרפסת אחת שהוא יכול להיות בה, וחדר אחד. בימי החורף בלתי אפשרי להשתמש במרפסות, יש לו רק חדר אחד.

עכשיו, בחופש האחרון, כשהגיע הזמן שלי לשלוח אותו לנופשונים וקייטנות בחופש, נגמרו לי כל הימים. עד שהגיע הנופשון, עד שהגיע הקיץ, כבר לא היה לי שום ימים. רבתי והתווכחתי עם העובדת הסוציאלית, שעזרה לי להשיג עוד כמה ימים, ואיכשהו עברתי את הקיץ הזה.

כשסוף סוף הגיעו החגים, רציתי לשלוח אותו לנופשון בשביל החגים ב"עלי שיח", ושמה התברר לי שהנופשון הזה סגור. לא ידעתי מה לעשות אתו בראש השנה, לא ידעתי מה לעשות אתו ביום כיפור. המצב הוא כזה שהוא נוגע בכל דבר ומקלקל כל דבר. נמצאת פה גברת קרן קרדי?

כן.

לא הצגנו אחת את השנייה, שלום לך. אז במשך הזמן, אנחנו קבוצה של הורים, גם מנסים לפתוח דיור מוגן, להוציא את הילדים לדיור חוץ ביתי, והיינו בקשר עם גברת קרן קרדי פה. ובמשך הזמן, המכתבים שאנחנו שולחים אחד לשני, יש לנו מכתב מגברת קרדי שאומר לנו, שבינתיים עד שתיפתח הדירה אנחנו יכולים להשתמש בינתיים בשירותים של ימי נופשון ושל הדירות של הנופשונים. זה היה בדיוק באותה תקופה שאני מתקשרת ואומרים לי: נסגר פה ונסגר פה. ופה אני מקבלת מכתב, ממש לעג לרש: עד שיהיה לך דיור חוץ ביתי, תשתמשי בשירותים שיש לך. ימי הנופשון שנגמרו לי בתחילת השנה, 15 בכלל - - - ממש מעט, והנופשונים שבכלל נסגרו. אז ממש הרגשתי שהידיים שלי קשורות.

"עלי שיח" זה בירושלים?

כן.

והם היו סגורים?

הם נסגרו.

סגרו אותם.

גם שק"ל סגר.

לפני חצי שנה כבר.

הם נסגרים, הם לא יכולים להחזיק את עצמם.

אין לאן לשלוח.

אוסיף עוד משפט אחד, וסיימתי. הקושי הולך וגובר ככל שהילד גדל. והקושי הנוסף זה גם שאין מקומות לשלוח אליהם, וגם שבאמת 15 יום זה ממש ממש לא מספיק. יש לי מקום אחד שמקבל אותו, שקוראים לו "רפואה וישועה". על כל שבת הם לוקחים שני ימי נופשון. אז כמה שבתות זה כבר? זה נקרא שני ימים על שבת אחת. חושבים שבת, אז יש לי 15 שבתות.

אז זה שישי-שבת.

הם סופרים את זה כמו שתיים. כל פעם שאת שולחת לאיזה מקום, הם לוקחים לך שתיים. תוך חודש-חודשיים נגמר ה-15. וזה לא שאנחנו לא מטפלים בו, אנחנו מאוד אוהבים אותו.

בעצם זה שבעה שבתות.

זה שבעה שבתות, אבל יש הרבה יותר - - -

לא כולל חגים וחופש.

יש חגים, ויש חופשים ויש ימים נוספים.

ויש חתונה ויש שבעה.

טוב, אז נעבור לגברת רחל פוקס. כן, בבקשה.

אני רחל פוקס, אמא לילד חיים מאיר בן 11, ילד גם עם אוטיזם. הוא לומד ב"שתילים". יש לי שישה ילדים, שיהיו בריאים, הוא החמישי. והוא כל השנה בבית. הוא לומד בבית-ספר, הוא מגיע ב-17:00. אבל כל פעם, אם אני רוצה להוציא אותו פעם בחודש בשבת, אני מתחילה לחשבן: רגע, השבוע הזה נוציא אותו, החודש הזה – לא, אבל יש לי חתונה, אשמור את הימים לחתונה, לקיץ, שזה שבועיים.

מרוב שאני מחשבנת כל כך הרבה אז או שאני שולחת אותו פעם-פעם ומשאירה את זה לקיץ, וקורה שבקיץ אומרים לי: אין תקציב, אין ימים בכלל. אפילו שאני זכאית ל-15 יום, אז הרי זה לא מוגדר בחוק שלילד שלי יש 15 ימים, זה תלוי בתקציב. אז אם התקציב נגמר, לא יתנו לי גם בקיץ.

אני באמת לא מבין את זה. תארי לעצמך שהביטוח הלאומי יגיד לקצבת נכות או לקשישים: נגמר התקציב.

זה מה שקורה.

זה ממש ככה עובד.

אם זו זכות שמגיעה, 15 יום, מה זה העסק שלכם - - -

כי זה לא מעוגן בחוק, שלילד יש 15 יום, זה רק מעוגן בתע"ס.

אז דבר ראשון צריך לדרוש, קודם כול - - -

זה האל"ף בי"ת שצריך לדרוש.

זה לא יכול להיות תלוי תקציב.

בדיוק. אז אני צריכה לריב עם העובדות הסוציאליות שייתנו לי. אז אוקיי, נותנים או לא נותנים. אנחנו צריכים לשבור את הראש בשביל פעם בחודש שאני רוצה להוציא אותו, לשבת עם המשפחה בסעודת שבת נורמלית. אז ה-15 ימים הם גם צחוק, כי לך תחשבן, 50 שבתות יש בשנה.

אבל גם את זה את לא יכולה לקבל עכשיו.

לא להפריע, בבקשה.

אני עכשיו מסתכלת על הימים ספציפית. 15 ימים גם לא מספיק, יש 50 שבתות בשנה. והבעיה השנייה שזה לא מעוגן בחוק. אלה שתי בעיות נוראיות.

תודה רבה. נעבור לישעיהו שטראוס.

אני גם רוצה להירשם.

כן כן, היא רשמה אותך. אז אחרי ישעיהו שטראוס אתה תדבר. כן.

אין לי הרבה להוסיף, כי בעצם כולנו באותו מצב – ילד אוטיסט בן 14, ילד שחצי בית הולך אליו. ברוך השם, יש עוד שמונה ילדים, שכשאנחנו בעצם יושבים מסביב לשולחן שבת או צריכים לתת ארוחת ערב לילדים, אנחנו באותו מצב שצריכים לטפל בו.

אני עובד בערב, זה אומר שאשתי, אין לה שום אפשרות לצאת בערב. אנחנו מדברים שיש ימים לשלוח אותו לראש השנה, יום כיפור, לסוכות, לשמחת תורה, ליל הסדר, ומה-15 ימי החופש שיש אפשר לשלוח אותו לשלושה ימים לנופשון כי אחרי זה נגמר הכול. בעצם במשך השנה, כשהיינו צריכים, שילמנו את הכול, את כל הנופשון שילמנו, פשוט 500 שקל כל שבת שרצינו לשלוח אותו, כי נגמר ימי הנופשון.

אני רוצה לשאול שאלה אינפורמטיבית את כולכם. אם אתם בוחרים לשלוח את הילד לדיור או למוסד, למשהו כזה, ניתנת לכם האפשרות הזאת?

לא, אין.

אנחנו בשלבים שאני רוצה ואין לי.

אין מענה לזה.

זאת אומרת, המדינה לא אומרת לכם: אתם יכולים לשלוח אותו, אנחנו מעדיפים שהוא יהיה במסגרת ביתית כדי שהוא יעלה לנו יותר זול, אבל אם אתם רוצים חוץ ביתי אתם יכולים.

גם אין.

מה זה חוץ ביתי? אני מרגיש שהמדינה - - -

רק רגע, אתה מקבל זכות דיבור עוד דקה. פשוט רציתי לדעת אינפורמטיבית, זה חשוב לי לפרוטוקול. זאת אומרת, אין להורים האלה אפשרות לשלוח את הילד לטיפול חוץ ביתי, חייבים להחזיק אותו בבית.

לא כולנו רוצים לשלוח.

אפשר להגיב?

בטח, תגיבו, הזמנו אתכם בשביל להגיב. קודם הפונים. אבל תרשמו לכם, המיקרופון פתוח לכם, את כל ההערות והשאלות. אנחנו רוצים את תשובותיכם.

בסדר.

גמרת?

לא. בנושא הזה, קודם כול, הנושא של דיור חוץ ביתי. הדבר הזה הוא דבר שניתן, אבל זה דבר שדורש רישום, דורש לאבחן את הילד. אחרי שמאבחנים את הילד, למצוא את המקום המתאים, להחליט מה מתאים לו, ולמצוא את המקום שיהיה מתאים, וזה יכול לקחת שנה או שנתיים ויותר.

עכשיו, הנושא של הנופשון הוא בעצם לא נושא לילדים שרוצים לצאת מהבית אלא הורים שרוצים - - -

שרוצים להחזיק אותו בבית.

בגלל שזה אפשרי. אבל לתת להורים את היכולות שהם יוכלו בזמן שהם בבית גם כן לחיות בצורה נורמלית. ולתת לילדים האחרים שחיים בבית גם כן אפשרות לחיות בצורה נורמלית. והנופשון יורד ויורד ויורד. היום המצב הוא שבעצם אין מקום לשלוח את הילד. ואם כן רוצים לצאת וכן רוצים לשלם אפילו, פשוט אין מקום לקבל אותו.

עכשיו, ניסו להכניס אותו למקומות לא כל כך – והילד שלי שיש לו אפילפסיה, הוא לא קיבל את התרופות כמו שצריך, בגלל שפשוט הם לא ידעו לטפל בו כמו שצריך, בגלל שזה מקום לא מקצועי, זה איזשהו בייביסיטר, אז הוא חזר הביתה. כל פעם שהוא הלך למקומות כאלה הוא חזר וקיבל התקפים במשך שבוע אחרי זה. אין שירות מטעם המדינה, בעצם אין מענה לבעיה הזאת.

תודה רבה, ישעיהו שטראוס. עכשיו יצחק מימוני, בבקשה. תציג את עצמך.

אני יצחק מימוני. אני כאן היום בשני כובעים, בעיקר אציג את ארגון אהב"ה, למרות שאני גם חבר הנהלה באלו"ט. כי מאלו"ט יש כאן עוד נציגה, אז אני יותר של ארגון אהב"ה. קודם כול, הייתי גם בדיון הקודם. לא רואה שזז כלום, אפילו לא טלפון, לא שום דבר בכל הנושא שכאן נאמר.

ויותר מזה, אגיד לך, כואב לי, שהגעתי למצב שאני מאמין שבסך הכול המדינה רוצה לשבור אותי – כשאני אומר המדינה זה משרד הרווחה. ולמה אני מתכוון כשאני אומר לשבור אותי? בעצם נוח לה שזה הגיע למצב שאין לי איפה לשים את הילד שלי, ואז הם רוצים שאפיל את הילד לידיים שלהם, למקומות סגורים. וזה מה שהם רוצים. הם רוצים שלא אקבל את הביטוח לאומי, כואב להם שמישהו מאתנו, כאילו אנחנו לוקחים את זה לכיס הפרטי שלנו.

בוא נשבור אותו. ובאמת שוברים אותי. אני היום מודיע: אני מרים ידיים ואני נכנע. אני לא יכול, אחפש מסגרת חוץ לבן שלי, אוציא אותו, למרות שאני אומר לך שאשתי אמרה לי שהיא תתאבד אם אוציא את הילד. היא לא יכולה לחיות עם זה, זה משפט שלמה, אבל הגעתי למצב שהמדינה ניצחה אותי. אני לא יכול.

בכלל הגענו בירושלים – פעם הייתה מסגרת, שמתי במסגרות שלא רציתי אבל הייתי חייב כוח, זה כוח שמניע אותנו. והייתה פעם מסגרת כמו "עלי שיח" שנסגר. ולמרות שאני חילוני השתמשתי ב"עלי שיח" שזה לא כל כך מתאים. אין היום אפילו מסגרת. פה גם אם תיתנו ימי נופשון ויהיו 100 ימי נופשון – אין היום, אף אחד לא רוצה לנהל את זה. למה? כי זה לא משתלם.

אם היו באמת נותנים קצת תקציבים לזה, היו מתחילים להגדיל את ימי הנופשון, אולי היה כדאי לפתוח. בן-אדם היום שרוצה לפתוח נופשון או להיכנס לתחום הזה, אז אומרים בעירייה: מכרז. ואם אתה צריך לעשות מכרז, אתה צריך להרוויח בו לפחות, לפחות לא להפסיד.

ומה קורה בעצם? אתה צריך כל השנה מבנה, אתה צריך לשלם על מבנה במקום שהעירייה תיתן לך מבנה. הייתי בכמה דיונים בעירייה ברווחה על מבנה. אומרים: לא, אתם תשיגו מבנה. מאיפה נשיג מבנה? מי יכול לממן מבנה לשנה? וימי הנופשון, בגלל שהוא מעט, בעיקר זה בחופשים, באוגוסט שאין לך מענה לילד ואתה רוצה לעבוד, בחגים שאתה רוצה קצת לעשות משהו. אז מי יחזיק לי מבנה למשך שנה וישתמש בו חודשיים בשנה? אף אחד לא. בגלל זה אפילו "עלי שיח", שנעזרו בתרומות – לא החילונים, לנו אין בכלל מה לדבר. החילונים, אין אפילו ממי לבקש דבר כזה, הם לא יעשו.

אז אני היום באמת מודיע פה שאני נכנע. הצליחו לנצח אותי, ואני מקווה, אני יודע, שאולי למעלה יעשו את החשבון אם זה מה שהיה צריך לקרות.

תודה רבה לך. ואנחנו עוברים לגברת תמימה הנפלינג, פעילה בקבוצת הורים למען נופשונים בתחנת שיקום צפון. מי זאת? בבקשה.

גם אני אמא לילד מיוחד, בן 13, מתבגר.

מה זה צפון?

לשכת צפון.

ירושלים?

ירושלים.

אנחנו כבר קבוצה שמנסה לעזור להורים, לאו דווקא הורים דתיים, להורים ערבים גם כן אין מענה, להורים החילונים אין מענה, לילדים עם מורכבויות רפואיות גם אין מענה, למורכבויות קשות אין מענה, לאוטיזם זה מאוד מאוד קשה, לפיגור קשה עוד יותר. מה שהיה עד עכשיו זה קצת בייביסיטר, ששומרים על הילד בשבתות, חגים, נופשים.

אנחנו רוצים לגדל את הילדים שלנו בבית, אנחנו רוצים להמשיך להיות איתם. זה ילדים בכל אופן, אפילו שהם מוגבלים הם ילדים שלנו, אנחנו אוהבים אותם ורוצים אותם. אבל גם כן הילדים האחרים שלנו צריכים אותנו וגם בני הזוג שלנו, ואנחנו צריכים לפעמים הפוגה. 15 יום בשנה, שלא בטוח שיש לנו את זה, כי אם לא ניצלתי אותם בתחילת שנת התקציב, אז כשאני מגיעה למרץ, אפריל, פתאום אומרים לי: אין לך ימים, כי נגמר התקציב, אז נשארתי בלי הימים האלה. ולא שומרים לי משנה לשנה, זה בטוח שלא, אין אפשרות.

בוועדה הקודמת ביקשנו שכן יוכלו לאפשר צבירת ימים למי שלא - - -

בינתיים זה לא קרה.

ועכשיו אין בכלל, עכשיו נסגרו המקומות. המקומות שהיו, שזה היה "עלי שיח", שהם נתנו מענה, נסגרו מבחינה תקציבית. שק"ל מזמן כבר נסגר, נכון?

מזמן, כמה שנים.

והם לא יכולים לתחזק את עצמם. הם צריכים מבנה – מאיפה יהיה להם מבנה?

איפה אתם כן יכולים לשלוח?

היום אין.

עכשיו אין לנו.

בכל ירושלים אין?

אין איפה לשלוח. "שיח סוד", שהוא לא מוכן לקבל את הילדים המורכבים, את הילדים האוטיסטים, את הילדים עם פיגור קשה, נמוכים, שהילד שלי למשל שייך לזה, זה ילד שצריך השגחה 24 – כוס לא נשארת על השולחן, הכול הוא מעיף. צריך כל הזמן להסתכל עליהם. אנחנו רוצים גם כן לגדל את הילדים האחרים בבית.

ולהוציא אותם מחוץ לבית זה לא כדאי למדינה גם. אנחנו לא רוצים לשלוח אותם מהבית. ילד בן 13 בסך הכול זה ילד. אנחנו רוצים אותו בבית. אבל גם אנחנו צריכים לתת מענה למשפחה.

נרצה תשובות אצלכם כמה עולה ילד במסגרת חוץ ביתית – תקציבית.

יש לנו פה חלק - - -

נשמע אתכם. כן. אז הגברת הנפלינג, מה הבקשה שלכם?

קודם כול, שזה יהיה מעוגן בחוק. כמו שיש סל שיקום, שגם כן יהיה לנו. שיהיה לנו בטוח לפחות את ה-15 יום, שזה לא מספיק לכלום. אנחנו מדברים על חגים, אנחנו מדברים על שבתות. שבת שזה פעם בשבוע, שאנחנו יכולים לנהל בית פחות או יותר נורמלי, ערב אחד שאנחנו יכולים לשבת משפחה שלמה מסביב לשולחן ולהקשיב – אבא, אמא ויתר הילדים. חלק מאתנו סבים וסבתות – נכדים לא יכולים לבוא הביתה כשיש את הילד בבית כי זה קשה מאוד. הילד פוגע, הילד יכול להרביץ, צריך להשגיח עליו. אז מישהו תמיד צריך להיות אתו ולא יכול להיות קשוב לאחרים.

אני רוצה להודות לך, ולציין נקודת ביניים, שאנחנו צריכים להצדיע להורים שמתמודדים עם הדבר הזה. כי כשאני הייתי ילד, בוודאי את זוכרת, ויש מדינות כאלה רבות בעולם, שהורים, ילדים כאלה מיד שולחים מהבית לאיזשהו מוסד לכל ימי חייהם. היום זה עולם של חסד, שמחזיקים את הילדים האלה כמה שאפשר יותר בקהילה וכמה שאפשר יותר במשפחה, זה לא היה פעם. כך שבמירכאות המדינה מרוויחה מזה שההורים האלה מטפלים בלי לקבל שכר אפילו בשביל הילד הזה. אז אני רוצה לציין את זה.

אני יכולה להוסיף משהו שלא נאמר פה?

משפט אחד, כי אני רוצה לעבור.

משפט אחד. נראה לי שיש צורך גם כן לסדר את ה-15 יום האלה, שלא יהיו אחידים לכולם. ילדים קשים צריכים יותר ימים, ילדים קלים – פחות ימים. אין היגיון שיהיו 15 ימים באופן אחיד לכל הילדים.

הייתי אומר: 15 ימים לכל הילדים, ועוד 15 לכאלו שהם יותר קשים.

גם זה לא מספיק. לפחות 50.

צריך שזה יהיה לפחות 50 יום.

נבקש עכשיו מעורך-דין סארי ג'בארה, יועץ משפטי של ארגון "קשר – הבית של המשפחות המיוחדות". בבקשה, עורך-דין ג'בארה.

אז ככה, אין לי ממש מה להוסיף, הדוברים לפני הציגו את הבעיה. הבעיות הן אותן בעיות. מהישיבה שעברה, אנחנו בארגון "קשר" מקבלים אפילו עוד יותר פניות על המצב החמור שנמצא בשטח. וההמלצה שלנו תמיד היא שהנושא של הנופשונים יהיה מעוגן, שתהיה לו איזושהי נורמה חוקית מחייבת, ושיהיה בזכות ולא בחסד, כמו שניתן היום.

אתה מדבר על ירושלים או על כל הארץ?

אנחנו ארגון ארצי.

ארצי. טוב, אני מודה לך. נעבור ל"בית הגלגלים", אברמי טורם. קודם, תסביר לי מה זה "בית הגלגלים".

"בית הגלגלים" זו עמותה שעובדת עם ילדים ובוגרים עם נכויות פיזיות, קוגניציה תקינה. אנחנו פועלים כבר 35 שנה בכל הארץ. יש לנו שישה בתים, אנחנו מפעילים באופן קבוע 450 ילדים שמגיעים לנופשונים. יש לנו מערך של חוגים באמצע השבוע.

45 ילדים ביחד? לא.

לא. בכל שישי-שבת מגיעים 75 ילדים ל"בתי הגלגלים".

75 ילדים - - -

ל"בתי הגלגלים". לכל סניף שלנו מגיעים 15 - - -

איפה יש לכם סניפים?

יש לנו סניף בהרצליה, יש לנו סניף באבן-ספיר פה בירושלים, יש לנו סניף בבוסתן-הגליל, יש לנו סניף בקיבוץ אורים, יש לנו סניף בדואי בבאר-שבע, יש לנו סניף ערבי באום-אלפחם.

ואתם מצליחים להחזיק את המוסד הזה תקציבית?

זו שאלת מיליון - - -

לא, כי הייתה פה שאלה, שמעתי שסוגרים ונסגרים.

אנחנו חיים – בקירוב כ-25% מממשלת ישראל, אגף השיקום, הרווחה, ואנחנו צריכים לגייס 75% כל שנה מחדש. אנחנו שורדים.

כמה סניפים יש לכם בירושלים?

יש לנו סניף אחד בירושלים.

של כמה ילדים?

105 בערך.

כל שבת?

לא, שוב, אנחנו עובדים בשיטה מאוד מיוחדת. כל ילד אצלנו מקבל נופשון כזה אחת לחודש, אחת לחמישה שבועות הוא מגיע לנופשון. כל שבת מקבלים את זה קבוצה קבועה שרצה מגיל 9 עד גיל - - -

יש לך מקום לעוד ילדים?

אחרי זה נורא חשוב לי להגיד את מה שרציתי.

אתה יודע מה, תזרום עם מה שרצית. רק פשוט רציתי להבין, כי שמעתי פה שחסר מועדון.

אז דבר ראשון, לנו אין מקום לשבתות. אנחנו מאוד מעוניינים לפתוח סניפים חדשים. דרך אגב, אנחנו בדיון על פתיחת בית חרדי כבר כמעט שנתיים, ואנחנו לא פותחים אותו, למרות שכבר מצאנו שותפים מהמגזר החרדי, בגלל שברור לנו שניכנס לבור תקציבי, ואנחנו לא עושים את זה. ויש צורך באוכלוסייה הזאת.

אני חייב לתקן את כבודו רק במשפט אחד. אנחנו לא עושים פה חסד, זו זכות. ואני באמת מאמין גדול בזה. אני חושב שגם היום הרווחה לא מדברת במושגים האלה. זו זכות. זו חובה שלנו כחברה לעשות את העניין הזה. ולא כטובה, לא למשפחה ולא - - -

אנחנו שנה מפעילים נופשונים בלי מכרז, כי לא זכינו במכרז האחרון על עניינים טכניים. אנחנו מפעילים את זה על חשבוננו. אנחנו לא יודעים מה יקרה ב-2016, אבל יש מצב שלא נצליח להפעיל את העניין הזה.

לא הוזמנתי לדיון הקודם, וראיתי שמרבית הדיון עסק לא בילדים עם נכויות פיזיות. והילד עם הנכות הפיזית, חשוב להבין את זה, לא זכאי גם ל-15 ימי נופשון, כשנורא ברור פה היה בפרוטוקול שכל אחד זכאי ל-15, וטוענים שזה לא מספיק – לא כל הילדים זכאים ל-15 ימי נופשון.

ואם אתם אומרים שיש 20,000 חבר'ה באגף השיקום, אז התקציב של הנופשונים, לפחות ממה שאני יודע, באגף השיקום, לא יכול לכסות כזה סכום. בעלות שלו הוא לא יכול לכסות את זה. נדמה לי שמדובר היום במספר מיליונים בודדים בתקציב אגף הרווחה לילדים עם נכויות פיזיות, קוגניציה תקינה.

נצטרך תשובה מכם לשאלה של האדון.

אין הבחנה בין המוגבלויות.

ודבר נוסף, גם אם ילד ומשפחה מקבלת את ה-15 ימים האלה ויש תקציב מהרווחה, זה נופל על הרשות. הרשות צריכה לחתום שהיא מוכנה לתת 25%, ולצערי לא מעט ראשי רשויות פשוט לא מוכנים לחתום את זה. ביליתי שעות בחדרים של ראשי רשויות שלא מוכנים. ודרך אגב, זה מדהים שהגדולים לא מוכנים.

15 הגדולות?

מה?

יש 15 רשויות גדולות.

אז הגדולות בדרך כלל לא מסכימות לעניין הזה. חשוב להן להשקיע בדברים אחרים ולא ב-25%.

קצת זיקוקים, תאורות - - -

ואם ראש רשות לא חותם, גזבר רשות לא חותם, אני לא יכול לקבל גם את ה-75% ממשרד הרווחה. חשוב להבין. זאת אומרת, המשפחה לא זכאית ל-15 יום. וזו שיטה שאנחנו נאבקים - - -

כשאתה אומר הגדולים, למי אתה מתכוון שלא רוצים?

עיריית חיפה – אני לא מצליח - - -

חיפה?

כן, למשל. עיריית טבריה – אני לא מצליח לקבל מהם שנים.

ירושלים כן נותנת?

בירושלים אנחנו כן מקבלים.

טוב, אנחנו מודים לך. וניתן לנציגת אלו"ט, תמי בן דוד יונה. הגיע אלינו אהרון ברגר, אתה רוצה להוסיף משהו?

אין לי הרבה מה להוסיף.

תיגש לשולחן. הגברת תמי ביקשה שתדבר, אז היא ויתרה על זכותה. רק אחר כך, בסדר.

אני הורה לילד עם אוטיזם. אין לי הרבה מה להוסיף, אבל כמובן אתם רק שומעים, אנחנו מרגישים את זה. ילדים כאלה מאוד מאוד קשים, הם לא מודעים לסכנות. זה מצב שגם פיזית, גם גופנית, גם נפשית אנחנו צריכים את הנופשונים.

פה בירושלים נסגר הנופשון של "עלי שיח". ומה ששמעתי, שיש איזה דו-שיח בעירייה על בניין כמו מוסד "דקלים", שהוא מוסד מאוד גדול, ויכולים לעשות הרבה כדי לפתוח לנו מה שיותר מהר מקום לנופשון.

איך קוראים למוסד?

"דקלים".

זה בית-ספר.

יכולים להכניס שמה, לפי מה שאני יודע, 200 ילדים. לומדים שמה 40 ילדים. ומה שיכולים לעשות פה יותר ברווחה, ומי שיכול שהמקום ייפתח.

יש מישהו שרוצה לפתוח את זה? להפעיל את זה?

"עלי שיח" מוכן להפעיל את זה. הם צריכים מבנה.

אבל עדיין זה לא מענה לחילונים.

הם מוכנים לקבל גם חילונים.

לא לא, אגיד לך למה.

שמעתי את הדברים שלך. אבל יש לי תחושה שבמצב הזה, אני רואה בכל המוסדות שאין הבדל בין דתיים לחילוניים. הגברת תמי בן דוד יונה.

- - - "עלי שיח" שהיה, בגלל שהם טוענים שהבן שלי שיחק במחשב, ו"עלי שיח" לא יתנו לו מחשב. יש בזה - - -

בסדר, אבל אתה יכול לפתוח - - -

אי-אפשר לשים אותו סתם ב - - -

תמי בן יונה.

אני רוצה לחדד. המצב הוא שבכל הארץ גם לא מנצלים את ה-15 יום האלה, כי הרשויות המקומיות לא נותנות מבנה. וזה שירות שהשלטון המקומי, מר קבלו, חייב לעשות את זה לאזרחים שלו. וקל וחומר גם בירושלים, כבודו מכיר את קלרה מנכ"לית שק"ל, ואת הרב פרקל מנכ"ל "עלי שיח", שנשברו.

שברו אותם.

כי אפילו הכסף שהם מקבלים בשביל יומיים על שבת, כמו שציינתי גם בישיבה הקודמת, זה לא מכסה לפי החוק לשלם לעובדים, שלא לדבר על אוכל.

שכר מינימום.

כן.

עכשיו, המקומות האלה גם תפקדו על תקן של חירום, שאם חס וחלילה קרה משהו באיזשהו בית, היה צריך לפנות את הילד, אז המקומות האלה קלטו את הילדים האלה.

עכשיו, שמעת, כבודו, המצב מאוד מאוד מאוד קשה בירושלים. ומר קבלו, אם אתה לא תעזור לנו ולא תמצא את הדרך, ולא תיקח אותנו לישיבה של השלטון המקומי כדי להסביר ולחייב את העיריות לתת לנו מקום, אז כל הדיבורים הם סרק. אני ממש לא אופטימית. זה עוד ישיבה.

זאת אומרת, שההורים האלה, נוסף לבעיות הקשות שלהם, צריכים לרוץ ולהתחנן ולבקש על שירות בסיסי – בסיסי. הם רוצים להחזיק את הילדים בבית, אבל הם רוצים לאסוף כוחות, הם רוצים לתת קצת יחס לאחים במשפחה.

לא נתייחס ספציפית לאיזה יישובים לא נותנים לכם מבנים?

אני לא מכירה פה בארץ שלטון מקומי שנתן מקום. וירושלים שיש פי שניים ילדים נכים, אנחנו לא מצליחים לקבל מקום.

מר טורם, לתשומת לבך, העלתה תמי נושא שהעיריות לא רוצות לתת. ושאל קבלו, שהוא הנציג של הרשויות המקומיות אצלנו והוא הנציג שלנו ברשויות המקומיות, לפי בחירתו, באיזה עיריות נתקלתם בבעיה.

כל העיריות בארץ. אני לא מכירה עירייה - - -

היא אומרת משהו אחר ממה שאני אמרתי. לי אין בעיה של מבנים, אני שוכר מבנים כל הזמן.

אה, טוב, אז לא הבנתי. כי אתה אמרת הגדולות והיא אמרה - - -

- - - משופצים.

איך עמותות, איך "עלי שיח" או שק"ל בירושלים שהן עמותות מלכ"ר, לא לרווחים - - -

המשרד הפריט את זה לגופים חיצוניים. והם אחראים גם על המבנים.

ממש לא, קבלו.

מה זה הפריט? הוציא מכרז כחוק.

בסדר.

העמותות האלה, בשישי-שבת הן מקבלות 300 שקל ליום. איך הן יכולות גם לשכור מבנה? ואיפה החובה של הרשויות לאזרחים שלהן? הן אפילו לא מנסות לעשות מאמץ.

אז לפני שקבלו יענה, לפני שהשלטון המקומי יענה, אני רוצה את משרד הרווחה.

השלטון המקומי מתנער מהנכים, מהאוכלוסיות החלשות. אני לא קוראת בשום מקום, אני לא שומעת בשום מקום שהשלטון המקומי מתאסף וחושב איך הוא יכול לעזור לאוכלוסיות בערים שלו. לא שמעתי פעם אחת ישיבה על זה.

במרכז השלטון המקומי?

כן, וזה גוף רציני וחזק.

מה זה חזק.

מה הוא עושה בשביל הנכים? מה הוא עושה בשביל החלשים?

די, נו, את מדברת בהכללה.

כן. תגיד לי מקום אחד, עירייה אחת שנתנה. אין.

איפה כן יש?

כאילו שאנחנו נמצאים – זה לא נכון. די. תדברי נקודות ספציפיות.

מתי עשיתם ישיבה? מתי זימנתם אותנו? אתם לא מקשיבים לנו, אתם לא שומעים אותנו. לא עשיתם ישיבות בנושא. זה לא בראש מעיינכם, מצטערת. שליחי ציבור שלא עושים את העבודה שלהם, שמתעלמים מאוכלוסייה חלשה, אין לי מה להגיד. ואם זה לא יהיה, אז עוד ישיבה ועוד ישיבה, ואנחנו נבוא לפה, והמשפחות יתמוטטו, והזוגיות תתמוטט, והאחים ישלמו את המחיר.

הגברת בן דוד, שמענו את הקריאה שלך, ונרשום בבקשות, אם את רוצה לרשום - - -

ביקשנו את זה בדיון הקודם.

על מה ביקשנו?

מהשלטון המקומי - - -

לא, אז עכשיו אני מבקש שיקיימו דיון. אני רוצה שיהיה דיון במרכז השלטון המקומי על הנושא הזה. אם את יכולה להעביר ליושב-ראש השלטון המקומי, שהוא אדם חזק מאוד, שולט במשרד האוצר - - -

בראבו.

יש לנו שולחן משותף עם המשרד, אפשר להביא את זה לשם. אני מוכן להביא את זה.

בבקשה. אז נרשום את זה. אבל עכשיו אני רוצה לעבור למשרד הרווחה. שמעתם הרבה תלונות, אני רוצה תשובות. הראשונה, גברת גלית גבע, מנהלת שירות טיפול ושיקום קהילתי.

אולי אתחיל, כי השירות לאוטיזם נראה לי חזק פה.

רק רגע. ליליאן שפרן?

כן.

בבקשה.

זה נראה לי הוגן.

לא לא, פשוט עשינו איזה סדר.

לא, בסדר. אין בעיה. אבל מרוח הדברים.

סגנית מנהלת השירות לטיפול באדם עם אוטיזם.

אבל אנחנו פה כולם, נענה כולם.

בבקשה בבקשה.

יש דברים שבהחלט חותכים את כל המשרדים, אענה בהתייחס לאוטיזם, אבל יכול להיות שחלק מזה גם מתייחס לכול. קודם כול חשוב לי להגיד ולהתחבר למה שאמרת: באמת אנחנו לא חושבים שאנחנו עושים חסד, אני חושבת שזו זכות לכל אדם לקבל שירותים בקהילה.

לגבי השאלה דיור או קהילה – אנחנו כאנשי מקצוע חושבים שעדיף להשאיר את הילדים בבית הוריהם קודם כול, ולנסות לתת להם מעטפת, באמת לסייע להם להישאר בקהילה ולא לצאת לסידור חוץ ביתי. זה בתפיסה מקצועית, וחשוב לי להגיד את זה.

שאלתי כמה עולה לכם.

אגיד. העלות בדיור חוץ ביתי היא בערך במגזר הציבורי 14,000 ומשהו לחודש לאדם. זה הרבה כסף, כי זה סל תמיכות מאוד גדול. ובפרטי – 16,000. זה בממוצע 15,000 שקל לאדם לחודש. בקהילה זה מובנה כמובן מהמון שירותים, אז זה תלוי מה סך השירותים שהילד מקבל. השיקול הוא לא כספי.

זאת אומרת, ברור לך שימי הנופשונים זה הדבר הכי זול.

זה לא השיקול שלי. בוא נגיד, זה לא השיקול כמה עולה לי, כי זה לא - - -

לא, אותי – זה כן חשוב.

כן, בסדר, זה יותר זול. לפעמים, תלוי. לפעמים זה גם לא יותר זול, אם אתה נותן גם שירותים נוספים. אבל זה לא העניין. העניין הוא שאנחנו חושבים שילדים – לפחות צעירים, אני לא מדברת על הבוגרים – רצוי שיהיו בבית הוריהם כל עוד המשפחה מסוגלת ויכולה. והמטרה של משרד הרווחה בפירוש לתת סל תמיכות להשאיר אותם בבית.

שמעתי את כל מה שאמרו, ואני בטוחה שכל מי שאמר אמר את מה שהוא מרגיש ומה שבאמת, אבל יש לפעמים מגבלות שאני חייבת לציין אותן. אגיד כן בשירות לאוטיזם מה קרה. עד לפני שנתיים אין ספק שתקציב המדינה לשירות שלנו היה לא מותאם לקצב הגדילה. אני לא יודעת אם אתם יודעים, אוכלוסיית האוטיזם המוכרים במשרד הרווחה – כל שנה בעוד 15%, גדילה מואצת במיוחד.

משרד הרווחה באמת לא הצליח לסגור את הפער בין הגדילה לבין פיתוח שירותים, אני חייבת להגיד, וגם תקציבית.

כמה גדל התקציב שלכם בשנתיים האחרונות?

עכשיו, בשנתיים האחרונות, בעקבות כל מיני ועדות שהיו, קיבלנו תוספת תקציבית משמעותית, ולכן הסיפור של הכסף הוא לא ה-issue, אני חייבת להגיד.

זאת אומרת, לאחר העברת התקציב גדל מספר המקומות?

לא, רגע, אגיד איפה הבעיה. יש תקציב, הכסף הוא לא הסיפור כרגע, כי אני יכולה לתת, גם עכשיו קצת הגדלתי את התקציב של הנופשונים כבר בעוד כמעט 50%, זאת אומרת אם זה היה 2,000,000 – ל-3,000,000 כמעט.

2,000,000 היה כבר לפני 15 שנה. לא זז הסכום הזה.

רגע. אגיד.

לא להפריע. באמת, אמרתם דברים קשים וצודקים, אנחנו צריכים לקבל תשובה.

אני אומרת שאובייקטיבית התקציב עלה, ואם נצטרך, קיבלנו תוספת תקציב לקהילה. אוכל לנכס עוד כסף לנופשונים, אם צריך.

זאת אומרת, במקום 343 שקלים ליום - - -

לא, לא את זה אני אומרת.

לתת עוד ימים? אני רוצה להבין.

אז אסביר. יש לי אפשרות לתת עוד ימים, כי יש לי יותר תקציב.

כן, את יכולה לתת עוד ימים? כמה ימים תוכלו להוסיף?

אז אמרתי. מ-5,000 לינות שנתנו בערך ב-2015, נוכל השנה לפי התקציב שייעדנו כרגע – כ-8,000 לינות.

חשוב לחדד. את מדברת רק על - - -

רק על האוטיסטים.

רק על האוטיסטים, כי רוב הדברים - - -

בסדר, תיכף נתייחס גם - - -

כן כן, היא מדברת על האגף שלה.

אני אומרת שלנו ניתנה תוספת תקציבית, ואם נצטרך, גם אוכל לנתב עוד כסף. לא הייתה בשנה שעברה בעיה תקציבית של נופשונים.

אז למה לא רצו להביא עוד ימים?

בטח שהייתה.

רגע, אגיד.

למה לא רצו להביא - - -

תנו לה להסביר.

רבותי, אני לא שומע.

מבטיחה שאתייחס לכל השאלות שעלו. מבטיחה.

עכשיו, התעריף הוא תעריף של ה-343, אני מסכימה, והמשרד גם מבין את זה, שהתעריף כנראה לא מספיק, ואני מתחברת למה שתמי יונה חברתי אמרה, בגלל שהסיפור הוא המבנים, כי המדינה לא מספקת מבנים לשירותים. אנחנו עושים את המכרז, המדינה לא נותנת מבנים. ולכן אנחנו מצפים שהרשויות ייתנו את המבנים או הגופים עצמם שמפעילים ישיגו את המבנים.

למשל, אחד המפעילים שזכה, שהוא אלו"ט, גוף גדול, יכול להקים בכל מקום נופשון. הוא לא פותח כי אין לו מבנים. יש לי מפעילים שיפעילו, אבל הם לא פותחים בגלל הסיפור של המבנים.

האם במחיר שאתם נותנים להם זה כולל מבנה?

לא. הרשות צריכה.

340 שקל.

340 שקל לילד.

האחריות של הפעולה הזאת היא שלכם. למה אתם זורקים את זה לפתחנו? תתנו להם תקציב לבנות מבנים.

אבל על-פי החוק אתם צריכים לתת - - -

תתנו להם תקציב למבנים, אין לרשויות מבנים.

חסר?

כן, חסר.

אגיד שאפילו בירושלים, יש לי שיח מול ירושלים לחפש מבנה, כדי לדאוג - - -

לגלגל אלינו את ה - - -

לא מגלגלת.

הלקוחות הן לקוחות של הרשות המקומית. אנחנו עושים את המכרז.

הפעולה היא של משרד הרווחה, לא של הרשות המקומית. אנחנו קבלני משנה שלכם. אז אל תזרקו לפתחנו את העניין.

אני לא זורקת, אני מציינת את העובדות. המדינה לא מממנת מבנים, זו עובדה. וברור שהרבה גופים לא יכולים להפעיל את המסגרות האלו.

בדיוק, זה גם לא הדבר - - -

לא, לא הדבר, הסיבה לא רק שמה. עכשיו, מה שקורה, שבאמת מבחינת נגישות - - -

מה שקרה פה עכשיו ביניכם, אולי לא שמתם לב - -

שמתי לב.

- - אני כחבר כנסת רואה פה סיפור של מיליונים, אולי מאות מיליונים. כי אם המדינה צריכה לתת מבנים – זה מיליונים, מאות מיליונים. אם העיריות צריכות לתת את זה, זה שוב מאות מיליונים. זה לא היה סתם דו-שיח מי אחראי. אני לא יודע מה החוק אומר, אולי חברת הכנסת סופה תוכל לעזור לי.

אין חוק, זאת הבעיה.

מישהו צריך לבנות את המבנים.

אנחנו זרוע מבצעת של משרד הרווחה.

אבל כדי לבנות הם צריכים כסף. בעצם מישהו במדינה אומר: חלק אממן וחלק תלכו לעזאזל, סליחה על הביטוי.

אנחנו גם מבצעים את החינוך. מי נותן את הכסף לחינוך?

מי? 75% משרד החינוך.

מפעל הפיס או משרד החינוך נותן. אנחנו את ה-25%.

אז אותו הסדר צריך להיות גם עם זה.

אנחנו מחויבים תמיד ל-25% בכל פעולה.

בוא נהיה ספציפיים. הזכירו פה מוסד בשם "דקלים", שיש שם מקום.

זה בית-ספר עם 100 ילדים, מישהו פה טעה.

אין שם מקום. אני בוועד הורים שם, אין שם מקום.

אין מקום להקים שם נופשון?

זה לא נכון. אין מקום לילדים שם.

טוב, חשבתי שאולי אפשר לפתור את הבעיה.

אם יהיה מבנה וגוף מפעיל יסכים להפעיל אותו אז אנחנו נפעיל את הנופשון. אנחנו כן בתהליך חשיבה. בתשובה שלא קיבלתם – כי אנחנו כתבנו תשובה, משום מה לא הגיעה אליכם, אז בתשובה כתוב שבהחלט יש נכונות ורצון לעבוד על התעריף של ה - - -

זה אמרתם בדיון הקודם כבר, לפני התקציב.

זה מה שאני יכולה להגיד.

בכמה אתם מעלים את זה? אני רוצה לשמוע.

את רוצה לענות על זה?

לא, עוד לא, כרגע רק יושבים ברמה לבדוק באמת עלויות, גם של נופשון הקלה. נופשון הקלה הוא בעצם סוג של נופשון חדש שאנחנו מפעילים, שזה בבתים של משפחות של ילדים שהם - - -

הוא לא חדש, הוא ישן מאוד.

הוא לא מתאים לילדים שלנו.

שנייה, רגע, אבל אני עונה עכשיו לשאלה.

סליחה, אני רוצה להבין מה זה נופשון הקלה.

נופשון הקלה זה סוג של נופשון שבעצם ילדים הולכים למשפחות.

אחרות?

כן. הם נמצאים שמה בשישי-שבת או נמצאים שמה באמצע השבוע.

ואתם משלמים למשפחות האחרות על האירוח?

לארגון מפעיל ומשלמים לאירוח.

זה ארגון או שכל משפחה - - -

כן. מי שזכה זה "עזר מציון".

כבר שנים.

לא להפריע.

והסוג הזה של הנופשון זה עוד אלטרנטיבה, שהיא מתפתחת עכשיו, מעבר לעניין של להוציא את האנשים, בגלל המצוקה גם של המבנים והאחזקה. והסתבר שלפחות ילדים קטנים עד גיל מסוים, לא מעבר לגיל 18, זאת דווקא מסגרת שהיא מאוד טובה.

וכרגע אנחנו בודקים, יש ממש עכשיו ועדה שבודקת את העלויות – כמה עולה להחזיק ילד בנופשון וכמה עולה להחזיק ילד במשפחת הקלה. ויחד עם זה, ברשותכם, אם כבר נתת לי את רשות הדיבור, אני רוצה ברשותך לענות על השאלות.

רק תגידי את השם. אה, ויויאן אזרן, מנהלת שירותי קהילה.

שמי ויויאן אזרן, ואני מאגף למוגבלות שכלית התפתחותית. אז ברשותכם, אענה על השאלות אחת לאחת. כמו שדיברנו כרגע על התעריף, אני רוצה לדבר על נושא של מקומות.

לגבי התעריף, סליחה שאני מתפרצת, פשוט בדיון הקודם, והרב אייכלר לא היה, מה שאמרתם, שיש מכרז, שגם המכרז מתייחס לתעריף.

לא לא לא, רגע. אתייחס למכרז, הוא לא מתייחס. אסביר מה זה תעריף. תעריף – יושבת עכשיו ועדה ובודקת כמה עולה להחזיק ילד בנופשון, מה המשמעות, איזה תשומות ומה סל הצרכים. ואז לפי זה רואים, האם ה-343 - - -

מה זה עכשיו יושבת?

ישבה כבר ישיבה אחת.

כולל המבנים בתוך זה?

לא, המבנה לא.

כולל שכר דירה?

מתי יהיו תשובות?

התשובות יכולות להיות בתוך כמה חודשים.

למה המבנה לא?

ככה, כי - - -

אז איפה אתם רוצים לעשות את זה?

אבל יש הבדל בילדים.

סליחה. אני עדיין בשאלה ששאלה חברת כנסת לנדבר. כמה זמן צריך לשבת ולחשב את זה – חודש, חודשיים?

בוא נגיד שזה לוקח זמן, כי אתה צריך לשמוע גם את הארגונים שיש שמה את הנופשונים, אתה צריך גם לשמוע וגם לעשות את כל החישובים.

אז תוך שבוע אפשר להתחיל ולסיים.

בדיוק.

נכון, אם עושים רק את זה.

לא תיאמתי עם חברת הכנסת לנדבר – שבוע ימים.

אם עושים רק את זה, חברת הכנסת. אם עושים רק את זה, אז אפשר תוך שבוע.

את יודעת, כאשר ניהלתי את משרד העלייה והקליטה, הפקידים ידעו לעבוד יפה מאוד, וידעו שאם אני רוצה משהו אז את זה צריכים לעשות שלשום.

בסדר, אנחנו גם עושים שלשום.

אני לא חושבת, רבותי, ועכשיו אני מדברת עם כעס.

אבל אנחנו עוד לא ענינו. בסדר, אתם רק רוצים להטיח בנו.

תשמעו, יושבים כאן סביב השולחן לפני חודש, עכשיו. אנחנו נחזור על זה עוד חודשיים. מה זה? מה זה?

כן, אבל אנחנו רוצים להגיב, גם על כל השאלות האחרות.

אתם צריכים להבין, שכשאנחנו כאזרחים שומעים את רשויות השלטון – אחרי שאת הולכת הביתה את לא מייצגת את רשויות השלטון אז את גם באזרחים – אנחנו חושבים שמנגנוני השלטון, יש להם את כל הזמן שבעולם ואת כל הכסף שבעולם, רק לאזרחים זה לא מגיע. זו תחושה כללית במדינה. אם ועדה כזאת, שצריכה לבדוק כמה עולה נופשון, אני אומר לך שאם את לוקחת מנהל חשבונות ועוד מישהו לשלושה ימים, הוא מדבר עם כל הארגונים ועם כמה הורים, והוא יודע בדיוק כמה זה עולה.

ואם הוא יטעה בכמה שקלים אז לא יקרה שום דבר.

כבוד היושב-ראש, אנחנו יכולים להמשיך לענות? בסדר, קיבלנו את ההערה. קיבלנו את ההערה.

לא, אני לא רוצה להפריע לה. עד שהם קיבלו רשות דיבור נעצור?

אבל בסדר, נענה.

כי הם יושבים עכשיו על התקציב ללא מבנים, וזאת הבעיה.

בסדר. מבנים בסעיף 2 היה. רצית לדבר על זה, שיתוף הפעולה לגבי מבנים, אישור מקומות.

לא, אני רוצה להגיד משהו אחר, שהתחייבנו פעם שעברה לצאת למכרז לגבי מקומות חדשים.

נו.

ויצאנו למכרז. ונכון לעכשיו, אנחנו רוצים לבשר לכולם, לפחות האגף שלנו, שהסתיים המכרז ונבחרו 85 מפעילים, והולכים להיות 90 מקומות חדשים של נופשונים.

מה זה 90 מקומות? 90 מיטות?

לא, מסגרות חדשות לאנשים עם מוגבלות שכלית ברחבי כל הארץ.

מתי מתחילים?

פיגור?

פיגור. מוגבלות שכלית.

- - -

אין ככה. רק דקה.

סליחה, תנו לה לדבר. אנחנו צריכים לשמוע אותה. אם נשמע את עצמנו לא נעשה כלום.

אין ככה. גם אם אנחנו עושים דברים טובים, אז גם רוצים לנגח אותנו.

90 מקומות מתי מתחילים?

שנייה, אני רוצה להסביר לכבוד היושב-ראש דבר אחד, שהוא אולי מה שעושה הבדל גם בינינו לבין האוטיסטים וקצת להסביר את זה. הבנו שהנושא הזה של נופשונים צריך להתבסס על תשתיות של מסגרות קיימות, למשל כמו במעונות וכמו במסגרות יום. במקום להתחיל עוד פעם לחפש מבנים, ובמקום עוד פעם לבנות מקומות ולעשות את זה, לקחנו מפעילים שיש להם את המבנים כבר בעצם. ואז בתוך המבנים האלה אפשר לעשות - - -

שהם מפעילים שירותים אחרים.

הם מפעילים שירותים. ואז הם עושים שם.

וזה מה שקורה גם באגף לשיקום.

יש לנו פה רשימה, יש רשימה חדשה, 85 מפעילים חדשים. למשל, אתן לך דוגמה, ודווקא אני רוצה כן לסנגר על הרשויות המקומיות בעניין הזה. למשל ארגון כמו "רפואה וישועה", שכן זכה במכרז, עיריית בני-ברק נתנה לו מקום מאוד גדול בעיר והוא מפעיל את הנופשון שם.

למשל עיריית ראשון-לציון לקחה מבנה, נתנה לאקי"ם להפעיל שמה בכל זאת נופשון. עיריית חיפה, אותו כנ"ל, לארגון חדש שעכשיו זכה, ממש עכשיו במכרז שלנו – נתנה. זאת אומרת, שיש רשויות שיכולות, יש רשויות שלא יכולות. זה דבר אחד.

בירושלים יש?

חברת הכנסת לנדבר, בירושלים אין לך אפילו מבנה אחד. גם מסגרות – לא רק לנופשון, למרכזי יום אין. לצערנו, הרשות הזאת - - -

איזה ראש עיר יש לנו, חברתי מאוד. מחפש מקום בליכוד. הייתי מעיפה אותו בכלל - - -

אז קודם כול יש בכל זאת איזושהי בשורה טובה שאנחנו כן יכולים - - -

מתי ה-90 מסגרות מתחילות לפעול?

דקה. הם עכשיו נמצאים בחתימת הסכמים. ומה שאני כן יכולה להגיד, כמנהלת השירות לקהילה בתחום של מוגבלות שכלית, בגלל המצוקה שיש גם לאוטיסטים וגם לשיקום, יהיו מקומות מסוימים, מתוך המקומות שאנחנו עכשיו נפעיל, שנוכל לתת גם סמלים תואמים. מה זאת אומרת סמלים תואמים? זה אומר שיהיו גם חלק מהמקומות שנאפשר, לא באופן גורף, אבל באופן נקודתי, במקומות שיש מצוקה, כן לאפשר לאוכלוסיית האוטיסטים ולאוכלוסיית השיקום להיכנס. כמובן במגבלות, שלא תהיה פגיעה באנשים חסרי ישע.

מתי זה מתחיל?

כרגע הם קיבלו כולם את התשובות, מי זכה במכרז. הם כולם העבירו כבר את ההסכמים חתומים על ידם. אנחנו עכשיו צריכים לעשות את כל החתימות. ואנחנו מקווים שתוך חודש, חודש וחצי – אני לא מגזימה, הילה? חודש וחצי? כמה זה ייקח?

הרבה יותר. יש ביטוחים.

הביטוחים. בוא נגיד, אני מקווה שתוך החודשיים הקרובים, נעשה את כל המאמצים כדי שהדברים ייסגרו.

עד ה-1 בפברואר 2016?

לא לא.

יש לכם חודשיים עד אז.

עד סוף פברואר ניתן לכם תגובה.

עכשיו, כשאמרת ביטוחים, כמה זמן צריך לארוך לעשות ביטוחים?

אדוני היושב-ראש, כל נושא חתימת ההסכמים מול המשרד, צריך לחתוך על הסכם, צריך ביטוחים. זה הליך בירוקרטי.

זה הליך בירוקרטי של החברה הממשלתית היחידה, שהיא זאת שחותמת על הביטוחים.

את מבינה איפה אנחנו חיים? שורש כל הבעיות זה הבירוקרטיה. עכשיו, אני רוצה עוד כמה שאלות שהגשנו לכם.

אולי שיסדרו מקום - - -

אבל זה לא בירושלים.

אבל מה נעשה אם הילד צריך להגיע ואין בירושלים?

יש לי שאלה. איפה הפטיש? יושב-ראש בלי פטיש לא יכול לעשות שום דבר. יש לנו חמש דקות, אני רוצה לרכז. לכל אחד דקה, לפיני אני רוצה - - -

- - - יש שאלות - - -

בסדר. עכשיו עורכת-דין גלית גבע.

לא, אני לא עורכת-דין, אני עובדת סוציאלית, ואני מנהלת שירות השיקום.

עו"ס.

זה סמ"ך במקום דל"ת.

אנחנו כבר כל כך רגילים שכולם עורכי-דין, שאפילו עובדים סוציאליים - - -

הלוואי. ארוויח יותר.

השאלה שהייתי רוצה שתתייחסי אליה, מעבר לדברים שאת רצית לומר, האם יש שינוי לגבי הרעיון לתת שוברים להורים שלא יכולים לנצל את הנופשונים? האם יש אפשרות שהם יוכלו לנצל – לפעמים ילד שצריך הורה מלווה כדי שלא יפגע ולא ייפגע, שהיא תוכל להצטרף לנופשון?

ראשית, אני רוצה רק להצטרף - - -

יש לכם מקומות חדשים גם? אתם גם חלק מהמכרז?

אנחנו עומדים לצאת, בימים האלה צריך להתפרסם מכרז של אגף השיקום, שהוא מכרז משלים. די נתקענו, אפרופו בירוקרטיה, גם התהליך הזה התעכב. אבל אני מקווה שבימים האלה, לפני שנכנסתי לכאן זה היה הדבר האחרון שעשיתי, ואני מקווה מאוד שבימים אלה יתפרסם מכרז. מה שזה אומר, שגם אגף השיקום ירחיב את המקומות הייעודיים שלו לנופשונים.

בתוך ה-90 האלה?

לא, מעבר לזה. יש את הנופשונים.

מתי זה יהיה?

אני מאוד מקווה שאם יתפרסם המכרז בימים אלה, יש הליך של 21 יום עד של הפרסום של הגשת – יש כאן איזשהו תהליך שצריך להתבצע של מספר חודשים עד לסגירה ולסיכום כל הנושאים, הנושא הזה של המכרז. ואני מקווה שזה יאפשר לנו פתיחה של נופשונים נוספים, כמובן כמו למשל כאן "בית הגלגלים" שדיבר, אני מצטרפת לדבריה של ויויאן, שאמרה שאצלנו מרבית – הנושא של המבנים לא עלה באגף השיקום כסוגיה, כי מרבית הנופשונים שלנו זה ארגונים שלא מפעילים רק נופשונים, הם מפעילים עוד מסגרות אחרות של אגף השיקום, והנופשון מתלבש על הפלטפורמה של מבנים קיימים.

צריך לציין שמדובר בשבתות וחגים שרוב המבנים לא פעילים. לא צריך לבנות במיוחד.

שהמבנים ריקים. לא צריך בשביל זה מבנה מיוחד. גם אין שום היתכנות.

נכון. בדיוק.

אתם צריכים רק להיות גמישים, לספק מבנים שקיימים לשבתות וחגים.

זה לא מדויק. כי אתה צריך שהמבנים יהיו מותאמים.

אנחנו לא מדברים על בתי-ספר.

כן. יש מספיק מבנים שיש להם כל מיני - - -

אני גם רוצה לציין עוד דבר. ילדים שמקבלים נופשונים - - -

תנו לדבר. שיהיה שקט בבקשה. הנה, יש פה סדרנית, שהיא תדאג שיהיה שקט.

שירות הנופשון הוא שירות מאוד חשוב. צריך אבל להסתכל, כשדיברנו כאן על האנלוגיה בין טיפול חוץ ביתי לבין שירותים בקהילה, שאנחנו כמובן בעד שילדים ובוגרים, אנשים עם מוגבלות באופן כללי יהיו כמה שיותר בקהילה.

זה סיסמאות.

סיסמאות לטעמך, לא לטעמי. בדרך כלל ילד שמגיע לנופשון או לשירות אחר, הוא לא נמצא רק בנופשון. יש שירותים נוספים שהוא מקבל על מנת שיסייעו להישאר ולהתגורר ולהמשיך בקהילה ולסייע. אם אנחנו מדברים על ילדים, יש מועדוניות הארכת יום, מרכזי נוער, יש שירותים נוספים שילדים מקבלים בקהילה, קייטנות וכו', שהנופשונים זה עוד נדבך במעטפת השירותים שמקבלים על מנת לסייע ולתמוך במשפחות שילד חי בקהילה איתן.

סליחה, קייטנות זה ימי נופשון.

קייטנות הן ממש לא ימי נופשון.

קייטנות של "עזר מציון" בקיץ זה רק ימי נופשון.

קייטנות זה לא ימי נופשון. זה לא קייטנה.

- - - לא מתאימים לקשים ביותר.

אוקיי, תראי, אני מדברת - - -

רבותי, אנחנו חייבים להתקדם לסיום הדיון. מה שאמרת עכשיו זה בעצם שיש הרבה נדבכים, וזה מקובל עלינו, אבל הנופשון כנראה זה נדבך חסר.

הוא משמעותי, אני לא אומרת.

אוויר לנשימה.

עכשיו, צריך לציין - - -

אנחנו לא מקיימים דיון על כל דבר, מקיימים דיון על משהו שחסר.

אוקיי. אבל צריך להסתכל על כל התמונה. צריך להסתכל שיכול להיות אדם במרכז יום, שהוא גם יהיה בנופשון.

אין לכם מרכז יום. תסבירי לנו מה זה מרכז יום.

מרכז יום זו פעילות יומית שנמצאת משעה - - -

זה רק 21 פלוס.

אבל אני מדברת, יש מערך שירותים תומכים בקהילה ולא רק נופשון. צריך להסתכל על כל התמונה.

בתור מה אני צריך להסתכל על כל התמונה כשיש לי דיון ספציפי בפניות ציבור על נושא ספציפי?

בסדר, תעזבו. התכוונתי לזה שאנחנו מדברים על האנלוגיה בין דיור בקהילה לבין דיור חוץ ביתי, שצריך - - -

הבנתי. יש עוד שאלה שלא התבררה פה על ההבדל בין אוטיסטים לבין - - -

אז זה מה שרצינו - - -

עכשיו, כן.

בימים אלה המשרד פועל לפתיחה של מינהל מוגבלויות. יש הצהרה ויש הכרזה של השר והחלטה שהמשרד כרגע עמל, תוך חודשיים, יש כבר נייר עמדה, כבר סגור, שעכשיו התחלקנו לוועדות אופרטיביות על מנת לבחון את תהליך היישום של מינהל מוגבלויות במשרד.

מינהל כולל?

מינהל כולל שמעגן את המוגבלות שכלית התפתחותית, את האוטיזם ואת אגף השיקום יחד.

איך אמרת?

מינהל מוגבלויות.

זה העיגום הזה?

כן. אנחנו כרגע מחולקים כבר לוועדות אופרטיביות לפי נושאים, אם זה נושא של קהילה, טיפול בקהילה, חוץ ביתי וכו', ואנחנו פועלים לקדם. ב-3 בפברואר יש סיכום של כל התוצרים, שאנחנו מקווים שעד אז באמת יונח כבר המסמך האחרון, ואז יתחיל היישום והתרגום של זה הלכה למעשה בפועל, איך אנחנו מתקדמים עם הנושא של מינהל המוגבלויות.

יש לי שאלה לארגונים. כמה עולה נופשון? אני לא יודעת, שמעתי שצריכים חודשיים כדי לסיים את הבדיקה – לא מקובל עלי. אני חושבת שאת זה אפשר לעשות תוך שבוע ימים. ואפילו עכשיו.

לחייב את משרד הרווחה להעביר דמי שכירות לארגונים שזכו במכרז.

לחייב את משרד הרווחה לדווח לנו תוך שבוע ימים.

כן. אלה שזכו במכרז להפעלת נופשון, שמשרד הרווחה יעביר להם מחר בבוקר לשכירות. רק ככה יהיה נופשון. לא יכול להיות מצב שאין נופשון, לא יכול להיות. ובינתיים צריך לחייב את משרד הרווחה להעביר דמי שכירות לאלה שזכו במכרז להפעלה. אין משהו אחר.

כן, פיני קבלו. ביטוח לאומי גם? אז ממש בדקה, כי על-פי תקנות היושב-ראש אנחנו לא יכולים.

בוא נתחיל עם זה שהרשויות המקומיות והאחריות של כל הנופשונים הן באחריות המשרד ולא באחריות הרשויות המקומיות. הרשויות המקומיות מסייעות. ולכן מקומות שאין מבנים, אם משרד הרווחה רוצה לקיים נופשון, אז שייתן תעריפים באותם מקומות שאין מבנים לעיריות. ושמענו כאן – אין ראש עיר, והייתי ראש עיר ואני יודע, שיתנכל לאוכלוסייה החלשה הזאת או שלא ירצה לסייע לה.

אבל מה שאמרת עכשיו זה הסרת אחריות.

מה?

אמרת בהתחלה שזה לא באחריות הרשויות המקומיות.

לא, הפעולה הזאת היא באחריות משרד הרווחה.

וגם הרשויות.

אנחנו משתתפים השתתפות של ה-25%. אנחנו מאפשרים מבנים, כשיש לנו מקומות אנחנו כן מאפשרים.

אבל אל תגיד שזה של המדינה. אתה יודע, אתם לוקחים היום ארנונה של 14,000 שקל בשנה ואנחנו לא יודעים מה אתם עושים - - -

הקביעה מי זכאי לנופשון היא באחריות המשרד.

מי שזכאי הם יודעים.

זה כן. אבל האחריות לביצוע, 25% לפחות זה שלכם.

הפעולה מתבצעת ביישובים שלנו, נכון. איפה שאנחנו יכולים להעמיד מבנים – אנחנו מעמידים מבנים. אנחנו בעיקר דורשים ממשרד הרווחה להגדיל יותר את הנופשונים כי יש דרישה הרבה יותר גדולה מצד המשפחות, ואנחנו באים באותה דרישה.

אני חושב שאם המשרד היום יושב על תעריפים והוא מבקש לקיים את הנופשונים, אז מקומות, כמו שאמרתי, שלעיריות אין מבנים, או שאנחנו לא יכולים להסב מבנים קיימים לפעולה נוספת בשעות סופי השבוע, שיוסיפו בתעריף ולכן תיפתר שם הבעיה.

אבל יש דברים שאתם כן יכולים, למשל כמו הנושא של – הם מדברים על שכירות, אני יכול להגיד לך על ארנונה. הארנונה היא של הרשות, ואנחנו משלמים ארנונה ברמות מטורפות.

זאת סוגיה אחרת.

לא, אבל זה חלק מהעניין.

רבותי, זאת סוגיה אחרת. הנושא של ארנונה זה על-פי חוק.

הנושא של ארנונה אומר, פיני, שאתם אחראים לא פחות מהמדינה. אני אומר לך כאזרח בעיר וכאזרח במדינה. אני משלם מיסים למדינה, אני משלם מיסים לעירייה. העירייה לא יכולה להגיד שהמדינה תדאג.

לא, אבל המשרד לא יכול לזרוק את זה לפתחנו.

לא, זה אתה צודק.

ברגע שאין לנו מבנה ונמציא מבנים שאין לנו – ולכן הפעולה והתקצוב הוא של המשרד. אנחנו מבצעים, אנחנו קבלנים של משרד העבודה והרווחה כמו בחינוך. בחינוך כשרוצים כיתות, אז משרד החינוך - - -

אז שניכם אחראים על זה.

- - - אנחנו שותפים.

בדיוק.

אתה שותף שלנו.

בחוק שירותי הרווחה, חוק הסעד לא מחייב - - -

אני רוצה לסיים בשאלה אחרונה לביטוח הלאומי.

אנחנו שותפים מלאים.

רגע, עוד שאלה שנשאלתי.

מה זה קבלן? אתה גוף מפעיל?

כן, אנחנו קבלנים של משרד הרווחה.

לא, אתה שותף פעיל.

הכסף הוא שלכם.

הדיון עומד להסתיים.

לגבי מקומות שנשאלתי כאן, שגזברים לא חותמים. אני לא מכיר מקרים כאלה, שאלתי עכשיו את הצוות המקצועי שלי. אדבר עם יושב-ראש איגוד הגזברים.

יש פה את הצוות של הרווחה, אתה יכול לשאול אותם אם לא נתקלו ברשויות שלא חותמים.

שיוציא מכתב. אם יש מקומות שגזברים לא חותמים כאשר המשרד מאשר, אנחנו נטפל.

בטח. אתה רוצה, אני יכולה לתת לך רשימה: טבריה, שדרות – אתה יודע איזה רשימות יש לנו?

אבקש מיושב-ראש - - -

אז למה אתם לא מעבירים?

תעבירי לי, בבקשה.

אנחנו מעבירים את זה בכל הזדמנות.

תעבירי, אעביר את זה - - -

תעבירי לפרוטוקול.

הצוות המקצועי מסר לו עכשיו שאין כאלה.

אעביר ליושב-ראש איגוד הגזברים פנייה של המשרד ושל הוועדה, שיש רשויות מקומיות.

יש רשויות שבאופן סיסטמתי לא חותמות על - - -

ואם תהיה לנו רשימה ותעבירי לי, אשמח מאוד, כי נפנה אליהם.

מילה אחרונה לביטוח הלאומי. תודה רבה לך, פיני קבלו.

אני מאירה שוורץ מהביטוח הלאומי בתחום ילד נכה. בדיון הקודם העלו פה את הבעיה של הפרסום, שיש בעצם הורים שלא מודעים להטבה הזאת. באמת העלינו את ההטבה הזאת לאתר האינטרנט שלנו.

בנוסף, כל ילד שזכאי לקבצה, כי סך הכול, היחסים שלנו עם ההורים של ילדים על צרכים מיוחדים זה דרך התביעה, אז כל מי שזכאי לגמלה, מצורפת לו לאישור זכאות הטבות מגורמי חוץ, והוספנו גם את ההטבה הזאת. אז אני חושבת שסך הכול זה חלק מהפרסום.

יש לכם פידבק שכבר יותר מודעים.

שאלה אחרונה שלא קיבלתי עליה תשובה מכם, משרד הרווחה, לגבי האפשרות לקבל שוברים עבור הורים שלא הספיקו או לא רוצים או לא יכולים עכשיו לשלוח את הילדים.

נכון לעכשיו, המשרד לא עובד עם "ואוצ'רים". מה שאתה אומר זה להגדיל בעצם אולי את הקצבה לטובת העניין.

לא להגדיל. אותו דבר שמגיע לו, במקום - - -

אז לתת את זה בעצם בכסף.

בכסף. ושהוא יבחר את המקום לקבלת השירות.

נכון לעכשיו, אנחנו לא עובדים עם "ואוצ'רים".

לא עובדים עם "ואוצ'רים". אבל אתם יכולים כן לתת לו את הזכאות והימים בשנה הבאה או כשיהיה תקציב?

לגרור את זה משנה לשנה.

לא, כי אנחנו לא גוררים תקציב.

למה?

כי לא גוררים תקציב. אתה יודע שלא.

אבל כשאין תקציב? אתם חושבים שזה מוצדק, שכשנגמר התקציב באמצע השנה, הם לא יקבלו את השירות הזה?

לא מוצדק. אנחנו רוצים הרבה יותר.

אנחנו צריכים לציין משהו אחד.

אז למה שלא תעשו תקנה, שמגיע להם כמו שכל דבר אחר - - -

יש תהליך. בפיגור יש חוק, לנו יש תהליך, הצעת חוק לשירות הטיפול באוטיזם שעכשיו הייתה בכנסת.

מתי יהיה החוק?

ואצלנו יש גם הצעה שלנו - - -

- - - שני דברים. אם יהיה בחוק - - -

אתם צריכים להכין את החוק. מתי?

הוא כבר מוכן.

השר התחייב עכשיו. הוא עבר קריאה ראשונה של טרומית, והשר התחייב להגיש הצעה יותר - - - מההצעות האלו.

מתי זה יוגש?

ממש קרוב הבנתי.

קרוב אצלי זה - - -

אני לא - - -

לא יודעים מתי השר - - -

אז נפנה לשר שיגיש את זה מיד.

נדמה לי שהוא התחייב תוך חודשיים, נדמה לי שהוא אמר חודשיים. שלנופשונים יהיה חוק ולא תלוי תקציב.

זה רק עלה להצעה טרומית לפני שבועיים.

זה לא יעבור בחיים.

זה עבר טרומית?

זה עבר, עבר טרומית.

אבל עברו שתי הצעות, אז עכשיו השר - - -

אבל זה רק לאוטיסטים.

זה לאוטיזם. לפיגור יש, לשיקום - - -

לשיקום כתבנו הצעת חוק.

אפשר גם לבקש מהביטוח הלאומי, אגף השיקום - - - שיקצה תקציבים, כספים לבנייה של נופשונים.

בסדר. דיברנו שבנייה של נופשונים נראה לי משהו מאוד גדול, שצריך להשתמש במבנים קיימים עד שייבנו. אם יצטרכו לבנות את זה, זה כמו הסיפור עם המעונות - - -

אפשר לקנות.

לעזור למסגרות הקיימות, כמו "עלי שיח", בהגדלת התקציב, שהם יוכלו להתקיים.

ב"עלי שיח", שיוכלו לפתוח את זה בחזרה, שזו עזרה ראשונה.

"עלי שיח" כולה היה לו כמה, שני חדרים - - -

"עלי שיח" יש לו דירות.

אני רוצה להגיד דברי סיכום.

לגבי החוק באגף השיקום – יש הצעת חוק, אבל - - -

הצעת חוק שמה?

לשיקום. גם אנחנו כתבנו הצעת חוק.

מתי אתם מגישים את זה?

זה מוכן. ההצעה מוכנה.

מי צריך להגיש את זה? אולי אנחנו נגיש את זה? השר צריך להגיש את זה או שזו יוזמה פרטית?

השר צריך להגיש את זה. זה הסדרה כללית לכל המוגבלויות.

אז השר צריך להגיש את זה.

הוועדה פונה לשר הרווחה לסכם את פעילות הוועדה שבודקת את עלות החזקת הילד בנופשון עד ה-1 בינואר 2016 – מקובל?

יותר מדי זמן. שבוע.

תוך שבועיים אנחנו רוצים לדעת עלות של ילד בנופשון.

מאה אחוז. נהדר.

אתם מדברים נגד בירוקרטיה, ואתם - - -

אנחנו סובלים מהבירוקרטיה.

אנחנו חיים את הבירוקרטיה.

מה אתם רוצים שיקרה תוך שבועיים?

תתנו הוראה, ואנחנו נבצע אותה.

יהיה תעריף של ועדת תעריפים ואישור תעריף.

אני באמצע דברי סיכום בבקשה.

בסדר, שייתנו הנחיה ונבצע.

נילחם יחד - - -

בסדר גמור.

אני חושבת שצריכה להיות חקיקה במדינת ישראל.

מעולה.

נשמח - - -

אני רוצה לציין לפרוטוקול, שמתברר שלא רק האזרחים סובלים מהבירוקרטיה, אלא הבירוקרטים סובלים יותר מהבירוקרטיה. וזה לא צחוק. שמעתי את זה כששמעתי את האנחה שלהם כשדיברו על הביטוח – עד שיהיה ביטוח. את מבינה? זה בתוך המנגנון עצמו, זה נורא ואיום.

עכשיו, סעיף 2. אנחנו מבקשים לזרז את פתיחת 90 המקומות החדשים שזכו במכרז של אגף מוגבלות שכלית. אנחנו פונים ליושב-ראש השלטון המקומי לקיים דיון עם משרד הרווחה על העמדת מבנים קיימים מהרשויות לטובת נופשונים. יש מספיק מבנים כדי - - -

אם אפשר להכניס לפרוטוקול גם מכרז, שמבקשים גם לזרז את הוצאת המכרז של אגף השיקום.

גם שלנו, אני מוכנה.

ושל האוטיסטים גם. זה שני מכרזים נוספים, שאתם מבקשים לזרז את הוצאת המכרז המשלים של אגף השיקום.

ושל האוטיזם שיצא גם.

אנחנו מבקשים גם לזרז את הוצאת המכרז לאגפים האחרים במשרד הרווחה כדי לאפשר את המפעלים. אנחנו מציינים שמרכז השלטון המקומי, פיני קבלו, הצטרף לדרישה שלנו להוסיף נופשונים בכל רחבי הארץ.

ולגבי הגזברים שלא חותמים.

רק שנייה. אנחנו פונים לעיריית ירושלים למצוא מיידית מבנה נוסף להקמת נופשונים.

לא יהיה.

אנחנו דורשים מהגזברים שבעיריות שיחתמו על 25%, החלק שלהם בעמותות המפעילות את הנופשונים.

ודבר אחרון והכי חשוב, שאנחנו מבקשים משר הרווחה להגיש מיד את הצעת החוק, שהנופשונים יהיו חלק מהזכאות של ההורים ולא יהיו תלויי תקציב.

וגם הגדלת הימים.

עוד נושא אחד אני רוצה להוסיף.

הגדלת התקציב וימים.

שמשרד הרווחה ייתן שכר דירה.

הוועדה מבקשת להוסיף ימי נופשון בשנה, ולדרג גם לפי הקושי של הפיגור.

זה השורה התחתונה והראשונה.

הוועדה רושמת את בקשת - - -

- - -

הבקשה האחרונה: אני רוצה, בעזרת השם, תוך - - -

- - -

הוועדה – מתי אמרתם שתהיה?

ועדת התעריפים. פיני מבקש שבוועדת התעריפים - - -

במקומות שאין מבנים, שיכניסו תעריף להשכרת מבנים, כמו שהגברת ביקשה.

שייתנו שכר דירה. לחייב את הרווחה לתת שכר דירה.

הוועדה מבקשת שעד ה-1 בפברואר 2016, לקבל את המסמך של הדיון המשותף של מרכז השלטון המקומי ומשרד הרווחה, שנראה מה סוכם ומה התקדם בעניין הזה. ושוב, נעשה אולי דיון המשך אז בחודש פברואר-מרץ, לראות אם החוקים שביקשנו שהשר יגיש, זה כבר מוכן במשרד הרווחה, כדי להשלים את החקיקה הקיימת.

אני רוצה להודות לכולכם. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:14.