הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 110

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, כ"ה בכסלו התשע"ו (07 בדצמבר 2015), שעה 11:00

הצעת חוק שירות אזרחי, התשע"ה-2015

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

מיכל בירן

ג'מאל זחאלקה

שולי מועלם-רפאלי

יואב קיש

עפר שלח

חנה חורי - רכזת לשכה בכירה, לשכת השר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אבי מאיר - יועץ השר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

יהונתן בלום - יועץ השר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ד"ר יעקב לזוביק - גנז המדינה, ארכיון המדינה, משרד ראש הממשלה

עו"ד נעמי אלדובי - יועצת משפטית, ארכיון המדינה, משרד ראש הממשלה

אורי שיינין - רפרנט תחום תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר

עו"ד שירה אוחיון - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

עו"ד איה דביר - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

דוד פלבר - מנהל אגף שירות לאומי, משרד החינוך

עו"ד ניר חיים ויינר - עוזר ראשי, הלשכה המשפטית, משרד הכלכלה

אלה בר דוד - מנהלת תחום תעסוקה בחברה הערבית, משרד הכלכלה

סא"ל שי חיים טייב - ר' עתכ"ס, אכ"א, משרד הביטחון וצה"ל

סרן אסף חלבני - פצ"ר, יועמ"ש חתומכ"א, משרד הביטחון וצה"ל

אורן נחמיה - מנהל תחום אוכלוסיות מיוחדות, המשרד לביטחון פנים

עו"ד מפקח משה אלפנדרי - ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

יונית גיספן - מרכזת משאבי אנוש, משרד הפנים

צהלה חיים - סגנית מנהל אגף א' משאבי אנוש, משרד הפנים

מירי יוגב - סגנית מנהל אגף בכיר משרדי הממשלה ויחידות, נציבות שירות המדינה

רמסיס חרבאוי - מרכז, נציבות שירות המדינה

עו"ד בשארה פראן - הלשכה המשפטית, נציבות שירות המדינה

יוחאי וג'ימה - ראש מינהל ביטחון, מרכז השלטון המקומי

שר-שלום ג'רבי - מנכ"ל, רשות השירות הלאומי אזרחי

יעקב עמר - סמנכ"ל, רשות השירות הלאומי אזרחי

עו"ד יואב ארבל - יועמ"ש, רשות השירות הלאומי אזרחי

עו"ד נועם עמרן - יועמ"ש, רשות השירות הלאומי אזרחי

מוטי אלמליח - מנהל אגף תקציבים ופיקוח, רשות השירות הלאומי אזרחי

מלכיאל דהן - מנהל פיקוח ובקרה, רשות השירות הלאומי אזרחי

צבי במברגר - מנכ"ל, עמינדב – עמותת השירות הלאומי

ידעיה לוין - מנכ"ל, בת עמי

ירון לוץ - מנכ"ל, האגודה להתנדבות בעם

יגאל ויינר - המועצה האזרחית לקידום השירות הלאומי

הילה מרמוס - מנכ"לית משותפת, קרן הזדמנות

דפנה ליפשיץ - מנכ"לית עמותת תפוח ויו"ר הפורום לקידום שירות אזרחי לאומי לאוכלוסיות מוחלשות

עדי שניר - מנהלת, הפורום לקידום השירות האזרחי לאומי

ואסים כראד - דבוריה, בוגר שירות אזרחי, מפעלות חינוך וחברה, הפורום לקידום השירות האזרחי לאומי

שלומית עצבה - הפורום לקידום השירות האזרחי לאומי

אורי יצחקי - בן שירות, הרשות לשירות לאומי אזרחי

מגן אלי יפה - מנהל אגף, מגן דוד אדום

אמנון בארי-סוליציאנו - מנכ"ל, יוזמות קרן אברהם

עו"ד לימור אדלר - מקדמת מדיניות, יוזמות קרן אברהם

גידי צור - יועץ חינוכי, מנכ"ל, עמותת כיוונים – פורום ארגונים והורים למען ילדים עם מוגבלות

ורד טלר אופיר - מנהלת תוכניות, עמותת כיוונים – פורום ארגונים והורים למען ילדים עם מוגבלות

ארנה קוטלר - מנכ"לית, עמותת שלומית

יורם כמסה - העמותה לשוויון חברתי

גבי זריהן - עמותת של

אבנר עורקבי - יו"ר אהב"ה – ארגון הנכים בישראל המיוחד

מידד גיסין - יו"ר צב"י – צרכני בריאות ישראל

דוד דהאן - יו"ר ודובר, הארגונים החברתיים בכנסת

סטיבן לוי - לוביסט, מייצג את קרן הזדמנות

יובל יפת - לוביסט, מייצג את מט"ב

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

אירית שלהבת

הצעת חוק שירות אזרחי, התשע"ה-2015

צהרים טובים. אנחנו שמחים להתחיל את הישיבה בנוכחות חברי הכנסת שולי מועלם, ג'מאל זחאלקה ועפר שלח. ברוכים הבאים כולם. חג שמח היום. היום אנחנו ב-7 בדצמבר 2015, כ"ה בכסלו התשע"ו, השעה 11:12. אני מתנצל על האיחור. הוא נובע מכך שהיה לנו דיון קודם מאוד-מאוד חשוב, לא הכי קל, כאשר דנו בנושא כוח האדם, הפסיכולוגים במגזר הערבי. אני מבקש שכאשר היושב-ראש מדבר אף אחד אחר לא יתחרה אתי. היה לנו דיון קשה על תחום קשה ומוזנח, הפסיכולוגים והעובדים הסוציאליים הקליניים במגזר הערבי, תחום שלא טופל מספיק ואני מקווה שבוועדה נוכל לעשות מה שלא נעשה לפני כן.

אנחנו באים היום לדיון – מי לא יודע מה זה שירות לאומי או שירות אזרחי? כולם יודעים, כולם מבינים. מי לא נהנה? מי לא ראה את זה? מוזר שזו הפעם השלישית שמנסים להעביר את הצעת החוק. הפעם התחייבתי בפני כולם, וגם בפני החברים שלי, שגם בעבר הייתי מעורב איתם בתחום הזה, שנסיים את העבודה על הצעת החוק בזמן הכי קרוב, אז ניתן את הזמן לדיונים.

היום יהיה רק דיון פתיחה לכל מי שמוצא לנכון לפתוח ולהגיד דברים כלליים. לפי הייעוץ המשפטי שלי, אומרים לי שאין סיכוי שנתחיל היום בקריאת הצעת החוק. הייתי רוצה להתחיל.

אפשר להתחיל בקריאה אבל אולי אדוני ירצה לתת הזדמנות קודם לשמוע את ההערות הכלליות.

היות ויש לנו קצת פחות משעה אז, ברשותכם, אתן לשר-שלום ג'רבי, המנכ"ל של השירות הזה, לפתוח ולומר כמה דברים ואחר-כך חברי הכנסת יוכלו לדבר. בבקשה.

אני מנכ"ל רשות השירות הלאומי אזרחי. צהרים טובים, חג שמח. קודם כול, תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש, על המעורבות שלך בשירות הלאומי אזרחי בכלל, עוד לפני היבחרך להיות חבר כנסת אלא הרבה לפני, עוד בתפקידך הקודם כיושב-ראש קרן רש"י, על כל העזרה וההתייעצות והפעילות. על כך אני מודה לך בשמי ובשם כל המשרתים בעבר ובהווה, וגם על כך שהזדרזת והבאת לדיון את הצעת החוק. ביום חמישי קיבלנו את סדר היום בשעה 12:00 ובשעה 14:00 היושב-ראש החליט לזמן אותנו. זה רק מראה את החשיבות שאתה מייחס לנושא, ואני מודה לך על כך.

קודם כול, אני מתנצל בשמו של שר החקלאות, הממונה על השירות הלאומי אזרחי, חבר הכנסת אורי אריאל שלא הגיע מכיוון שהוא חש לא בטוב. מכאן אנחנו מאחלים לו רפואה שלמה. אבל כמובן השר דוחף מאוד את הצעת החוק ורוצה לקדם אותה.

כפי שהיושב-ראש אמר, השירות הלאומי קיים 40 שנים, אבל מעולם לא נחקק חוק.

אתן לכם קצת נתונים. כיום משרתים כ-17,500 אנשים, מתוכם 1,350 חרדים, 4,500 מן המגזר הלא יהודי, 1,329 בעלי צרכים מיוחדים והשאר הם בנות דתיות וכל בעלי הפטורים. אנחנו לא יודעים לפלח כמה מהם דתיים וכמה מהם לא דתיים מכיוון שאדם שמקבל פטור, אנחנו לא שואלים אותו מה סיבת הפטור אלא מעצם זה שהוא קיבל פטור הוא מוזמן להיות שותף בנטל, או בכבוד הזה לשרת את החברה ואת המדינה.

צריך לציין שהצעת החוק בעיקרה באה להסדיר את השירות הלאומי ולא את השירות לאומי אזרחי, את המגזר החרדי, למרות שיש סוגיות שחופפות, כמו נושא הפיקוח ומעמד הגופים המפעילים וכדומה, אבל כאן אנחנו דנים בנושא השירות הלאומי בכלל המגזרים מלבד המגזר החרדי.

היום, כפי שאמרתי, אין חוק בשירות הלאומי אלא אנחנו פועלים מכוח תקנות של הביטוח הלאומי, תקנות "בנות השירות הלאומי, 2002", כך זה נקרא. מדברים על החוק כבר 15 שנים. הקריאה הראשונה היתה בסוף מושב הקיץ וכעת אנחנו מגיעים להכנה לקריאה השנייה והשלישית.

צריך לציין שאני בתפקיד כבר 5-6 שנים וכל שר שבא רצה לקדם אבל משום מה זה נתקע. אנחנו שמחים מאוד ומודים לך, אדוני היושב-ראש, שאתה לקחת את זה, ביחד עם השר, כדי לקדם את העניין.

הצעת החוק מסדירה את הכללים להפעלת כל הגורמים הפועלים במסגרת השירות לאומי אזרחי והמועצה הציבורית. יש לנו מועצה ציבורית, וגם כאן צריך להגיד תודה רבה למועצה הציבורית הזמנית שהיתה בראשותו של האלוף דוד עברי ביחד עם אנשים מאוד-מאוד מכובדים שקידמו. הם התפטרו לפני כחצי שנה. הצעת החוק מסדירה את עקרונות הפעלת השירות, את תוואי השירות, את הקמת הרשות ותפקידיה, סמכויות הפיקוח, הכרה בגופים המוכרים ותפקידם, הפעלת המשרתים בחירום, אישור הגופים המפעילים ותפקידם.

אני רואה בזה את הפרויקט הלאומי של מדינת ישראל. בתוך הרשות הזאת, או בקרב 18,000 המשרתים יש מהפסיפס של החברה הישראלית. אני חושב שזה המקום היחיד שיש בו מכלל הגוונים, הצבעים והמינים, אם זה דתיים ושאינם דתיים וחילוניים, יהודים וערבים, נוער בסיכון, בעלי צרכים מיוחדים, כולם, והמספרים באמת גדלו וגדלים באלפים, לא בעשרות ולא במאות אלא בכל שנה אנחנו גדלים באלפים.

נמצאים כאן נציגי הגופים המוכרים שעושים את עבודתם נאמנה, גם נציגי משרדי הממשלה ועמותות שפועלות בתחום השירות הלאומי אזרחי. נמצאים כאן נציגי גופי מעטפת שתומכים ועוזרים בשירות הלאומי.

אני לא רוצה להלאות בדברים אבל שוב, אני באמת רוצה להודות לך, אדוני היושב-ראש, ולשר שלנו, שאתם מקדמים את הצעת החוק ועושים סדר בשירות הלאומי אזרחי. תודה רבה.

תודה. חברי הכנסת, בבקשה עפר שלח.

תודה, אדוני היושב-ראש. אינני חבר בוועדה הזאת באופן רגיל אבל הצעת החוק הזאת היא הזדמנות בעיניי לעשות סדר בסוגיה שאי אפשר לשפוט אותה לבדה. שר-שלום ג'רבי ואני מכירים לא מהיום ואני חושב שהוא עושה את מלאכתו הרבה יותר מאשר נאמנה, אבל סוגיית השירות הלאומי כאשר קושרים אותה לסוגיית השירות בכלל אנחנו מקבלים כמעט את תמציתו של האבסורד הישראלי, והצמיחה ששר-שלום ג'רבי מציין כאן במספר המשרתים בשירות הלאומי היא לאו דווקא צמיחה מבורכת.

אני רוצה, ברשותך, בשתי דקות להתוות את העקרונות שצריכים להיות בעיניי ושאני מקווה שבתהליך החקיקה – ואשתדל להיות פה כמה שיותר – יבואו לידי ביטוי, על התנאים שבהם המדינה רשאית להוציא מישהו מביתו בכפייה, ובנגזרת לזה כמובן התנאים שבהם אדם פטור משירות, שהרי השירות הזה מיועד לפטורים משירות.

התנאי הראשון בעיניי הוא שהמדינה יכולה לגייס אדם לשירותה אך ורק לצרכים שהם ביטחוניים. הצרכים שהם ביטחוניים לא אומרים רק צבא. כשאנחנו מסתכלים היום על תמונת הביטחון ועל האיומים שחלים על מדינת ישראל, יש הרבה מאוד איומים שהמענה להם הוא בחלקו בגופים אזרחיים, כמו משטרה וכיבוי אש וחילוץ והצלה וכן הלאה. אבל בכל משימה אחרת, בין אם זה משיירים של אתוס של בן גוריון ובין אם זה כדי ליצור מסגרות שאנשים נוח להם יותר לשרת בהן – בואו נגיד פה את האמת, שר-שלום ג'רבי, כמה מה-18,000 עוסקים בתחום החינוך?

יש קרוב ל-4,000 תקנים של משרד החינוך.

בערך 5,000 במערכת.

זאת אומרת, כמעט שליש עוסקים בתחום החינוך. הוא תחום חשוב מאוד בחיינו, אני האחרון שיזלזל בו, אבל אי אפשר לייחס לו שום משמעות ביטחונית.

להכשיר אנשים, לתת להם חינוך טוב, זה לא ביטחוני?

זה מאוד-מאוד חשוב בישראליות. זו הגדרה מאוד-מאוד נרחבת. אנחנו יכולים להיכנס לוויכוח. אגב, יש לזה כמובן גם משמעויות סוציאליות לגבי עובדים שיש להם תחליפים זולים שממומנים על-ידי המדינה, אבל אני לא רוצה להיכנס לכל הסיפור הזה כאן.

נוצרה פה בעצם דלת שדרכה יכולים ציבורים – אני לא רוצה להגיד להתחמק משירות – לייצר שירות שהוא היום אלטרנטיבי בתנאים שהם לא אלטרנטיביים, ולמטרות שהן בעיניי לא אלטרנטיביות.

לכן אני חושב שבתהליך החקיקה של החוק הזה, אם נגזר עלינו שייחקק – הייתי מעדיף שלא ייחקק. הגשתי הצעת חוק לשירות אזרחי ביטחוני שהוא חליפי לשירות הצבאי. אגב, הגיע הזמן שהממשלה גם תקבע את גודלו של צה"ל פעם אחת ולתמיד. זה נובע מתפיסת עולם ביטחונית שלמה. אבל במסגרת זו אני חושב שהמטרה צריכה להיות לצמצם ולמקד ככל האפשר את התחומים שבהם עוסק השירות הלאומי ולמקד אותם בתחומים שנוגעים בצורה כזו או אחרת לביטחון המדינה, ולהפוך גם את צורת השירות לקרובה ככל האפשר מבחינת המגבלות וההטבות שלה לשירות הצבאי, כי אחרת אנחנו מרחיבים פה דלת.

ומשפט אחרון, מודל צבא העם – גם בגלל דברים שנעשו על-ידי הממשלה הנוכחית, אבל לא רק – נמצא במתחים שמאיימים על קיומו. אני עוסק בזה הרבה מאוד שנים. ככל שאנחנו נרחיב, בלי בקרה ובלי להיכנס להגדרות אמיתיות מה הוא שירות המדינה ומה לא, את המסגרת האלטרנטיבית שלו, אנחנו נמתח את הסדקים האלה לרמה שמאיימת על עצם הקיום. תודה.

תודה. הצטרפה אלינו חברת הכנסת מיכל בירן. בבקשה, חברת הכנסת שולי מועלם.

מעולם לא חלקתי כל-כך על חברי עפר שלח. בראיית מדינת ישראל אנחנו חייבים לראות שירות משמעותי לטובת העם והמדינה בכל מקום שבו נוגעים בחוסן הלאומי ובחוסן היהודי. אני אומרת את זה כדי להגיד שבשירות הלאומי אזרחי, בניגוד לשירות הצבאי, יש אחריות גם על העם היהודי שאיננו נמצא רק במדינת ישראל, ושאני מברכת ושמחה והייתי רוצה אף להגדיל את האפשרות של שירות משמעותי בקרב העם היהודי, אבל לא בזה אתרכז.

כאשר אנחנו באים לדבר על חוק שמסדיר את השירות הלאומי אזרחי אנחנו צריכים לראות את הצרכים של מדינת ישראל כולם. בעיניי חוסן הוא לא רק שירות בצבא. בעיניי יש משמעות גדולה לשירות משמעותי. נקודת המוצא של חבר הכנסת עפר שלח ושלי זהה, שהשירות הלאומי אזרחי מיועד למי שפטורים, וככזה הייתי רוצה להרחיב אותו באופן שכל מי שפטור או פטורה יוכל לעשות שירות משמעותי בנגזרות השונות של השירות הלאומי אזרחי.

ההבנה שצריכה לחלחל בתוך החוק הזה היא שכולנו מחויבים באופן מלא ושווה לשירות משמעותי במדינת ישראל. אנחנו מחויבים לו אם אנחנו נשים שפטורות משירות, אם אנחנו אזרחים לא יהודים שפטורים משירות, והדרך שלנו לשרת היא הדרך שלנו להגיד: בתקופה המקבילה לאותו שירות ביטחון שהוחלט שאזרחי מדינת ישראל חייבים בו, כל אלה שיוצאים מן החובה הזאת בדין לא הולכים לביתם. לכן מבחינתי המטרה היא לנסות להרחיב ובכל המקומות שהצבא נותן פטור, בשל כל מיני סיבות, להעביר אוטומטית לשירות הלאומי אזרחי.

נכון, זה יגדיל מאוד את השירות הלאומי אזרחי. זה דבר חיובי. המשמעות של בחור או בחורה צעירים במדינת ישראל שלא משרתים בכלל, לא בצבא ולא בשירות לאומי או אזרחי, היא משמעות לחיים. אין מישהו פה סביב השולחן הזה שלא ברור לו לגמרי שכאשר אתה בא לאיזה מקום, לימוד או עבודה, ולא עשית שירות משמעותי אתה מתקבל אחרת. אני רוצה להמשיך את הדבר הזה. אני לא רוצה להגיד: "טוב, אז עכשיו נוותר לכולם". להיפך, אני רוצה להגיד ששירות משמעותי אפשר וצריך וחייבים לעשות בכל הנגזרות שלו.

אני חושבת שנשים וגברים שנמצאים במערכות האזרחיות הם חלק מן החוסן של מדינת ישראל. אני יודעת שיש בעיות, ואחת הבעיות שעולות שוב ושוב היא הדיבור על כך שהם כאילו מחליפים עובדים. אולי צריך לקיים דיון מקדמי על כך שאולי עדיף לנו שהם בכלל לא ישרתו וישר ילכו לאוניברסיטה ואז יגיעו כאנשי מקצוע למערכות האזרחיות. אני לא שם, אני מודה.

אסור לנו להסתכל על חוק השירות הלאומי אזרחי דרך הפריזמה של חוק שירות הביטחון כי דרך זה אנחנו נצמצם. אם הכותרת תהיה "שירות משמעותי לטובת מדינת ישראל ועם ישראל" – כמדינה יש לי חובה על האזרחים היהודים והלא יהודים של המדינה הזאת, וכמדינה יהודית יש לי חובה על היהודים שגרים פה ועל היהודים שלא גרים פה. נכון, זה חלק מאמירה גדולה יותר על מה משמעותה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, מה המשמעות של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. אפשר להתווכח על זה, אפשר גם לא להסכים על זה, אבל חוק השירות הלאומי אזרחי חייב לדעתי להיות בפריזמה הרחבה יותר וצריך לדבר על שירות משמעותי. זה לדעתי צריך להיות בבסיס חקיקת החוק הזה.

תודה. חבר הכנסת זחאלקה, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני מודה שעדיין לא קראתי את הצעת החוק ולכן אני לא יכול לדבר על גוף הצעת החוק ומה יש בה ואין בה. אלמד אותה ואז אביע את דעתי עליה. אבל על העיקרון, שמעתי את חברי הכנסת שלח ואת חברת הכנסת מועלם ואני אומר: מה לי עם העניינים האלה? הוא מדבר על ביטחון והיא מדברת על עם ישראל. הבעתי לא אחת את דעתי נגד השירות הלאומי. יש לנו פטור – אין כאן בריחה או לא בריחה – מאז שנות החמישים משירות צבאי, וזה דבר טוב מבחינתנו, ואני מבין שהמדינה שמחה על כך, אז יש דברים שאנחנו מסכימים עליהם, אנחנו והמדינה.

הניסיון להכניס את השירות האזרחי לציבור הערבי מסוכן מאוד מבחינות רבות. דבר ראשון, לפי המטרה של הצעת החוק כפי שגובשה על ידי האלוף עברי, שהיה מנכ"ל משרד הביטחון ואלוף בצבא, וכפי שגובשה באוגוסט 2007 בהחלטת הממשלה על השירות הלאומי, בעצם תפגע במבחן התוצאה בזהות הלאומית של הצעירים שלנו.

שנית, היא תפגע במקומות העבודה של ציבור רחב כי בית-חולים שיקבל שירות מבחור או בחורה מהשירות הלאומי יעדיף לא לשלם במקום לקחת מישהו או מישהי ולשלם להם שכר מינימום.

דבר שלישי, וזה הדבר המסוכן ביותר, אני אפילו לא רוצה להתווכח על כוונות, מה מתכוונים מגישי הצעת החוק, במבחן התוצאה זה יפגע בזכויות האזרחיות שלנו. למה? השיח המתרחש כאן הוא: אם אתה תעשה שירות לאומי זה יקדם את העניינים שלך, בעצם תמלא חובות שוות אז יהיו לך זכויות שוות. הפוך לגמרי. הצד השני של המראה הוא התניית זכויות, וכבר יש לנו חקיקה בכנסת, שהתחילה בכנסת שעברה ולפניה, להתנות כל מיני דברים, קבלת זכויות אזרח בסיסיות, בשירות צבאי או שירות לאומי. בעצם זה שלילת זכויות. הזכויות יהיו מותנות. אני חושב שצריך לנתק את החובות מן הזכויות, לעשות ניתוק מלא. זו התפיסה של הדמוקרטיה המודרנית, שזכויות הן מוחלטות וחובות הן דבר יחסי. יש אנשים שבגלל מוגבלות זו או אחרת או בגלל בעיה זו או אחרת לא משרתים בצבא או בשירות לאומי אבל זה לא שולל מהם זכויות אזרח וזכויות אדם בסיסיות.

לכן בכל הנוגע לציבור הערבי אני מתנגד להצעת החוק הזאת. אני חושש מן הבאות. גם אם יובטח לי היום על-ידי מגישי הצעת החוק – כל ההבטחות יתאדו. בעוד שנתיים יבואו חברי כנסת מהימין ויתחילו "לדפוק" כאן חוקים אחד אחרי השני, למשל שלא תתקבל לאוניברסיטה אם לא עשית שירות לאומי. אני אומר לכם, זה יבוא, ויש אנשים שישמחו לחוק כזה. יאמרו שאתה לא יכול להיות מועמד לכנסת אם לא עשית שירות לאומי. דרך אגב, כך זה במצרים, מי שלא עשה שירות צבאי שם לא מתקבל לפרלמנט.

שם זה דמוקרטיה מיוחדת.

יש מקומות בעולם שזה כך. המצב של האוכלוסייה הערבית הוא מצב שונה. אני חושב שהגיע הזמן שהמדינה תדאג לשוויון לאזרחים הערבים. אין קשר, כל פעם אומרים לנו כל מיני אנשים טענות בגרוש: "אתם לא מקבלים זכויות כי אתם לא עושים שירות לאומי". זה שטויות. הרי סיבת האפליה אחרת לגמרי, היא נגזרת מן התפיסה השלטת של מדינה יהודית ועדיפות ליהודים וכולי. אין קשר לְמה שאני אעשה ולְמה שעשיתי. גם ערבים שעושים שירות צבאי לא מקבלים שוויון, תלכו ותראו מה קורה בדליית אל כרמל ובעוספיה, כמה אדמות הפקיעו להם וכמה בתים הורסים להם וכמה בתים לא מחברים לחשמל. אין קשר.

למרות שאין לי פרטים על הצעת החוק הבעתי רק עמדה עקרונית. תודה רבה.

תודה לך. בבקשה מיכל בירן.

דבר ראשון, אני רוצה לדבר על ה"פיל" בחדר. הדיון על הצעת החוק הזאת לא קורה במרחב סטרילי, הוא לא קורה באיזה דיון תיאורטי. הוא קורה במדינה שבה ראש הממשלה השתמש באלמנט, שנקרא עכשיו "תרגיל נתניהו" כשאחרים משתמשים בו בעולם, כאמור עניין "נוהרים לקלפיות". הדבר הזה נוכח בדיון. הדיון הזה נכנס למצב שבו יש חוסר אמון בסיסי ומוצדק בין ערביי ישראל לבין מדינת ישראל. שולי מועלם, אני יודעת שאת לא גזענית, לפחות מכל ההכרות שלי אתך מעולם לא נוכחתי בזה.

יפה לקבל ממך תעודת יושר.

בכנסת הזאת זה לא מובן מאליו. אני חושבת שאי אפשר לנתק את הדיון הזה, שהוא כאילו דיון משפטי, דיון תיאורטי, מנקודת המוצא הזאת.

מצד שני, אני, כידוע, בעד הלאמות ואני שמחה, בגדול, שתהיה הצעה שתסדיר את העניינים. נראה לי טוב יותר שזה ייעשה כך. אני רק שואלת בקול רם, ובאמת לא באתי עם עמדה מובהקת, שלא כהרגלי, לכאן או לכאן. כן אשמח לשמוע גם מכל גופי החברה האזרחית והאנשים שנמצאים פה האם עלול להיגרם נזק בשיעורי ההשתתפות ובאופן ההשתתפות מכך שזה יהיה מוסדר יותר ועל-ידי המדינה. הדוגמה שאני נותנת היא עניין השוויון בנטל והחרדים, תהליך שממילא קרה והלך והתגבר. ברגע שנכנסו להתנגשות בין שתי קבוצות וברגע ששמו עליו זרקור ומי שעושה את זה הוא בוגד בקבוצתו, אני חוששת מאוד שהחוק הזה, שכוונתו טובה, עלול לגרום למצב כזה. אני באה להקשיב למה שיש לאנשים פה להגיד על ההשלכות של הדבר הזה. מכיוון שיש דברים שאנחנו כבר יודעים, אפילו על המכתבים מהקרן לחיילים משוחררים, הייתי רוצה לשמוע פה הרחבה בדיון הזה.

דבר נוסף שמטריד אותי, שמחתי מאוד לראות את התיקונים בנוסח שמובא לפנינו בעניין ההשלכות על שוק העבודה. אגב, אם כולם יעשו שירות אזרחי אני חוששת מאוד מן ההשלכות של זה על שוק העבודה. זה תמיד יותר קל, זה תמיד יותר זול. צריך להיות מאוד-מאוד ברורים מה אפשר לעשות בשירות אזרחי ומה לא. התנדבות זה לא תחליף. בעיניי זה כמעט מילה קדושה. אי אפשר להשתמש בה בניצול ציני ולכלול גם מי שיושבת כמזכירה או מי שעוסק בניקיון, ואני רואה שזה הוכנס לפה. אני מקווה שהצעת החוק הזאת תסגור את הפרצות האלה, שיהיה ברור מה התוכן הייחודי של ההתנדבות ואיך הוא מובא בדבר הזה.

כמובן שעמדתי הפוכה משל חבר הכנסת זחאלקה.

למרות שהטענות שלך לא רחוקות משלי.

נכון, ובכל זאת הייתי רוצה לראות יותר אנשים עושים את זה. אני חושבת שזה דבר חיובי. בשום פנים ואופן לא אתן יד – ואני מסכימה אתך שיש פה סכנה, לא משנה מה יבטיח מי שמעביר את החוק עכשיו, הסכנה שהתרעת עליה לדעתי קיימת. אתה מדבר על מצרים. יש סופר מדע בדיוני, רוברט היינלין, שבאחד הספרים שלו אפילו זכות ההצבעה והאזרחות הותנתה בשירות צבאי. התסריטים הדמיוניים האלה במדינת ישראל של היום לא נראים לי מופרכים.

אני באה פה באמת לא עם עמדה מובהקת לכאן או לכאן. אני מקווה שבעקבות הדיונים והעמדות שיביעו פה הגורמים מסביב לשולחן אגבש את עמדתי תוך כדי. תודה.

אני חייב להגיד שאני מופתע מהתחלת הדיון, מופתע מן הסיבה הפשוטה, שלא ראיתי את כל מה שאתם אומרים. זה לא איזו יד מכוונת מלמעלה לפגוע בזה ולפגוע בזה ולפגוע בזה. זה נראה לי מופרך טוטלית ומנותק מן המציאות.

עליתי לארץ ממרוקו בגיל 22. את השירות האזרחי הראשון שלי עשיתי במרוקו, באישור ממשלת מרוקו, בקרב יהודים וערבים כאחד. היה ברור שאני לא הולך להיות איש צבא מרוקאי. היהודים לא התקבלו לצבא, פרט לשניים, אסולין ואוחיון, שאף אחד עוד לא יודע לנתח למה אבל הם הגיעו לזה, ושירתנו את המדינה שלנו אז בהתנדבות מלאה. שירתי גם את המדינה העתידית שלי במקביל. אבל לראות במהלך שלי כמתנדב שיודע ללמד כדורסל, שיודע להוציא נוער למחנה – אני מומחה לכדורסל, יש לי תמונות עם ריאל מדריד, בגיל 22 הייתי מאמן נגדם – אני רוצה להגיד לכם, אני פשוט מופתע מהדיון, בוודאי מהפתיחה של עפר שלח.

"חינוך זה לא חוסן" – את זה עוד לא שמעתי.

זה נראה לי מוזר. מה זה השירות האזרחי לאומי? הוא בא בשביל לתקן. אני מבין את הרגישות שלך, חבר הכנסת זחאלקה, ושל חברי הכנסת הערבים. זה רק תיקון סמנטי. אבל קודם כול הבסיס של השירות האזרחי בעיני הוא ההתלהבות לשרת את הזולת במצבים הקשים ביותר שלו. לא הולכים לשרת את הטייקונים אלא משרתים אנשים בבתי-חולים, ילדים שמתקשים בבתי-ספר, משרתים אוכלוסיות חלשות בפינות אלה ואחרות. דווקא כשהם בעצמם – למשל קבוצת אנשים עם נכות, למשל דווקא אזרחים ערבים שלצערי לא נקלטו – ואתה יודע את עמדותיי – ולא מרגישים כחלק אינטגרלי במדינה, ברגע שהם עושים את מה שהם עושים בהתנדבות, בהחלטה אישית. אף אחד לא מחייב אותם, אל תשכחו את זה, ואהיה על הבריקדות אם יחייבו להיות בוגר שירות אזרחי כדי להיות חבר כנסת, גם אני אהיה אתך. אני לא יודע אם אני אדע לעמוד על הבריקדה אבל ברור שזה נראה לי טיפשי, זה נראה לי מגוחך. אף אחד לא יעז לעשות את זה.

האם זה נראה לך מופרך? לי זה לא נראה מופרך.

יש התניה של מלגות. יש הצעות חוק כאלה.

יש התניות. בואו נתקן. לפני 5 דקות דנו במלגות עבור האוכלוסייה הערבית, ובצדק, אני לא מתבייש לעשות את זה, בכנות אני עושה.

בעיניי השירות האזרחי הצליח לעשות מה שצה"ל לא עשה – הוא שילב את כל מרכיבי האוכלוסייה שלנו, כי צה"ל לא רצה נכים. עכשיו נוח לעשות את זה כי זה טוב לכמה תמונות. צה"ל לא רצה ערבים, לא רצה מיעוטים. צה"ל מהר מאוד ברח מהחינוך. היתה לי הזכות לשרת את הרמטכ"ל השני יגאל ידין שהתפטר גם בגלל זה שלא נתנו לו לעבוד יותר עם העולים החדשים. צה"ל נפטר מהרבה מאוד אחריות לאומית כדי להיות צבא מקצועי ויעיל. לפני מספר שבועות נערך דיון איך מצמצמים את התשלום לחיילים בשירות חובה שזקוקים לעזרה מפני שיש להם משפחות, רצו לקצץ. רבע טיל מספיק כדי לממן את כל הצרכים. צה"ל השתחרר מהדברים. צה"ל שמתנגד להוסיף לחיילים בחובה תשלום כלשהו ודואג לפנסיות הענקיות שיש בו. אני חושב שיש פה תיקון של החברה, אבל בזהירות, אני מסכים, בזה אהיה אתך ואהיה גם עם מיכל בירן.

אבל השירות האזרחי נראה לי הדבר – בוודאי יתקנו אותי החכמים ויגיד שאין דבר טהור, אבל אני אומר – זה הדבר הכי טהור שאני רואה. הייתי בקבוצה של "מרכז מעשה", למען הגילוי הנאות, והלכתי לראשי עיריות והקשבתי להם, בגליל, ערבים ודרוזים, ושאלתי אותם: למה אתם חוששים מזה?

אתה מכיר את המושג "החטא הטהור"?

חבר הכנסת זחאלקה, לא כל דבר שנעשה בכנסת ישראל על-ידי אנשים – לי אתה יכול להגיד את הדברים האלה אבל לחבר הכנסת אלאלוף? טיפה יותר בזהירות. אני לא פה להגן על חבר הכנסת אלאלוף אבל בחייך, טיפה זהירות.

גם לי יש טעויות בחיים.

בכנסת הזאת בכל שבוע יש הצעת חוק גזענית.

סליחה, אין בכל שבוע הצעת חוק גזענית.

בכל שבוע. תבדקי.

אין, ואין גם בכל שבועיים.

לא תנסי לסכסך בינינו, לא תצליחי.

אני גם לא רוצה להצליח. לא כל דבר צריך לתפוס בפריזמה של גזעני או לא גזעני. ברוך השם, את הדברים הטובים שלך צריך לעודד ולדברים הפחות טובים צריך להתנגד, מה לעשות. אבל טיפה בזהירות.

לא התכוונתי ולכן הדברים שלי באו לא בצורה הכי מסודרת אבל רגשית הרגשתי מזועזע, רגשית אני מרגיש מזועזע כי מי שלא ראה את הילדים האלה רצים – הבוקר בהכנה אמרו לי: "תיזהר, זה במקום מקום עבודה למישהו אחר". זה במקום עבודה בשביל אנשים שלולא השירות אין להם את הפרוטקציות ואת הקשרים להמשיך לעבוד. אולי גם עליהם צריך לחשוב.

אחד הדברים שלא מצאתי בהכנה לקראת הדיון הבוקר זה נתונים סטטיסטיים של הרמה הסוציו-אקונומית של המתנדבים לשירות הזה. שלא במקרה, אני בטוח שזה לא בני העשירונים העליונים. תסתכלו עליהם כאנשים שישתלבו בחברה האזרחית או המקצועית בעתיד ברמות גבוהות יותר מאשר לולא היתה להם ההזדמנות הזאת. אני יודע לגביי שהגעתי למה שהגעתי בזכות ההתנדבות המטורפת שהיתה לי בגיל 15, 16. בגיל 18 "אהבלית" אחת מדהימה הפילה עליי תיק לנהל בית ילדים ליתומים בקזבלנקה, בגיל 18, וזה נתן לי הרגשה שאין לי ברירה, בלי לדבר על זה שכילד יתום אמא שלי היתה אומרת "היתומים מתבגרים מהר מאוד".

האוכלוסייה הזאת שהולכת לשירות האזרחי תסתכלו עליה, גם אם יש אחוזים מסוימים שמנצלים ומתחמקים משירות צבאי. אל תשכחו שיום אחד במדינה הזאת, אני מקווה, יהיה צבא מקצועי ולא צבא שמחייב את כולם.

זה ויכוח אחר.

זה לא ויכוח אחר. תסתכלו גם על זה.

קודם כול, התחייבתי ביודעי שהצעת החוק הזאת תעבור, והיא תעבור בפרק זמן סביר, ונתקן אותה. בשביל זה נערכים דיונים עם חברי הכנסת. נתקן, נשלים אותה, אבל הצעת החוק תעבור.

כחדש במערכת של הכנסת אני לא רואה את עצמי עובד, טוחן מים על הצעת חוק שנראית בעיני רוב אזרחי המדינה כהצעת חוק טובה, תוך כדי שמירה. כפי שעשינו בהצעות החוק האחרות, תמיד כשגמרנו אמרנו שהוועדה הזאת תהיה גם הוועדה שתשמור על כך שהחוק ייושם בצורה אופטימלית, ואם צריך לתקן דברים תוך כדי – נתקן. לוועדה הזאת יש שתי סמכויות, לחוקק ולנהל מעקב אחרי ביצוע. לא נוותר על הסמכות השנייה, היא לא פחות חשובה מאשר הראשונה.

אני מבקש שנקיים דיון עם פתיחוּת טוטלית. גם אם זה מרגיז נלמד להתאפק ולהקשיב לאחר. היום יש לנו דיון פתיחה. רציתי להוכיח שאנחנו כן נקיים דיון דחוף. נשתדל לעשות את זה בוודאי יותר מאשר פעם בחודש. נשתדל תוך 3-4 ישיבות ארוכות יותר לסיים את העבודה על הצעת החוק בפתיחוּת מלאה עם כל המשתתפים סביב השולחן הזה. לפי רשות הדיבור והזמן כל אחד יוכל לבטא את עצמו.

יש לנו כאן בקשות לדיבור. יש לנו עוד 10 דקות. אמנון בארי, בבקשה.

שלום לכולם, אני מייצג פה את ארגון "יוזמות קרן אברהם", ארגון יהודי-ערבי. השותף הערבי הפלסטיני שלי לא נמצא בארץ אבל אם הוא היה בארץ הוא היה מגיע לדיון ביחד אתי. אנחנו מתעסקים בהתנדבות קהילתית בחברה הערבית – ואדבר על החברה הערבית – כבר לא מעט שנים כי לדעתנו ההתנדבות למען הקהילה שלך היא דבר ראשון, מקפצה לחיים, אפשרות להגשמה עצמית ושוויון הזדמנויות ויש לרעיון הזה גם פוטנציאל להיות אינטגרטור חברתי. לכן באופן בסיסי "יוזמות קרן אברהם" בעד התנדבות קהילתית של צעירים וצעירות ערבים בקהילתם.

הרעיון של התנדבות ותרומה לקהילה הוא רעיון יסודי ומושרש באופן עמוק וסיסטמתי בחברה הערבית. זה דבר שלא בא לידי ביטוי. כשמדברים עם יהודים, גם בבית הזה, פעמים רבות ההנחה הרווחת היא שאצל ערבים אין דבר כזה התנדבות למען הקהילה. הרעיון של תרומה לקהילה הוא רעיון עמוק ויסודי והוא בא לידי ביטוי יום-יום, שעה-שעה בחברה הערבית, גם אם זה לא מוכר על-ידי המדינה.

אבל אנחנו בדעה שצריך להסדיר את זה ושהמדינה צריכה לתמרץ את זה. בסופו של דבר הרעיון של הסדרה ככלל הוא רעיון חיובי, אבל בתוך תהליך ההסדרה צריכים להתקיים כמה עקרונות, ואמנה אותם כאן, ברשותכם.

העיקרון הראשון והקשה ביותר להשגה והקריטי ביותר הוא הסכמה והידברות ובנייה של מנגנון של התנדבות בתוך הקהילה, גם של צעירים ערבים, שצריך להתגבש ולהתקבל בהסכמה עם החברה הערבית, ה"מיין סטרים" של החברה הערבית, לא השוליים שלה, לא אנשים שמתחפשים ללא ערבים, אלא ה"מיין סטרים" של החברה הערבית והמנהיגות הערבית. המדינה עושה את זה עם חלקים של החברה היהודית כבר עשרות שנים. היא צריכה לעשות את זה גם עם המנהיגות הערבית.

העיקרון השני הוא שירות של הצעיר והצעירה בקהילתם, לפחות בשנים הראשונות לשירות, להתנדבות, בגלל חוסר האמון, והתייחסה לזה חברת הכנסת בירן. הקונטקסט של הדיון הזה הוא חוסר אמון עמוק בין ערבים ובין יהודים, בין המיעוט הערבי בישראל, שהוא מיעוט מאוים, לבין המדינה. כדי להפיג את החששות האלה, לפחות בשנים הראשונות, ההתנדבות צריכה להיות בתוך הקהילה הערבית ובמוסדות ערביים. לכן אולי גם יש צורך להקים מוסדות ערביים, כי כידוע, בחברה הערבית כמעט אין איפה להתנדב. אין איפה. אנחנו מפעילים את "יוזמות קרן אברהם" כבר שנתיים ב-4 קבוצות, פרויקט אלטרנטיבי לשירות, להתנדבות. אין איפה להתנדב. כולם מתנדבים בבתי-ספר כי אין מוסדות רווחה ותרבות וספורט, כמעט אין איפה להתנדב.

העיקרון השלישי הוא ניתוק מוחלט בין ההתנדבות לבין הממסד הביטחוני. מדברים על שירות אזרחי, שהשירות הזה יהיה אזרחי לחלוטין. אנחנו מהשנייה הראשונה לא הבנו למה כל העניין הזה נולד מתוך ועדת האלוף עברי, למה זה בא מתום הרחם הביטחוני, למה ה"רפרנס" הביטחוני קיים בכלל ברקע. הוא לא צריך להיות ברקע. זה צריך להיות שירות אזרחי לחלוטין.

עוד שני עקרונות, ברשותכם. עיקרון נוסף, שהמתנדבים לא יחליפו עובדים. הדבר הזה מקבל ביטוי בהצעת החוק ואנחנו מברכים על כך.

העיקרון האחרון, שחבר הכנסת זחאלקה התייחס אליו, הוא ניתוק מוחלט, כולל ברמת השיח והדיונים על הצעת החוק, בין התנדבות לבין שיח על זכויות. אין קשר בין שני הדברים האלה.

תודה. דפנה ליפשיץ, בבקשה. גילוי נאות, לא ידעתי שזו היא, למרות שאני מכיר אותה שנים רבות.

אני מנכ"לית עמותת "תפוח" ויושבת-ראש הפורום לקידום שירות אזרחי לאוכלוסיות מוחלשות. חשוב לנו להביא לדיון כאן שלוש נקודות מבט שלנו.

ראשית, האוכלוסיות שאנחנו רוצים לתת להן מקום בתוך החוק הן בעלי צרכים מיוחדים, נוער בסיכון, נוער במצוקה וגם החברה הערבית. כיום יש התייחסות מינורית מאוד לאוכלוסיות הללו.

דבר שני, לדבר על החשיבות של ארגוני המעטפת. הזכרת את ארגון "מעשה". חשוב לנו מאוד שידובר על המעטפת ועל תקצוב המעטפת, שכבר נעשה היום בשיתוף פעולה עם רשות השירות הלאומי אזרחי.

דבר שלישי שחשוב לנו מאוד להביא לידי ביטוי הוא את הכמות ואת ההסדרה של התקנים, שכיום לא מעוגנים בחקיקה בכלל. אנחנו שמחים על ההגדלה של התקנים שהיתה בשנה האחרונה בצורה משמעותית, גם של בעלי הצרכים המיוחדים, אבל אין לנו כרגע שום ראייה ממשלתית קדימה של הגדלת התקנים האלה.

אלה שלושת הדברים שחשובים לנו מאוד ברמת הפורום.

תודה. אמנון בארי, אני חייב לתקן משהו. להגיד שאין איפה להתנדב במגזר הערבי זה או חוסר ידיעה או בורות. תבדוק את זה. יש לי הרגשה שאתה טועה.

הוא לא אומר שאין בעיות בחברה הערבית.

אני חי את זה כל-כך הרבה שנים, את מה שקורה בין ערבים ויהודים.

אני רוצה להגיד לך, בקרן רש"י, למרות שזאת לא היתה המטרה העליונה, עבדנו במגזר הערבי והיו התנדבויות והיו פעולות והיו דברים מדהימים.

ברשותך, אני חייב להגיב. אתמול הייתי בקלנסואה. יש לנו קבוצה בקלנסואה של 18 מתנדבות ומתנדבים, כולם מתנדבים בבתי-ספר כי אין איפה להתנדב בקלנסואה. קלנסואה היא עיר ואם בישראל.

אבל יש מקום. לא חסר היכן להתנדב. ללכת ולעזור לאיזו קשישה, זה גם התנדבות.

אבל צריך ארגונים שיתנו לזה ליווי ומעטפת. לא אמרו שאין בעיות.

זה הצעת החוק. על כולנו מקובל שצריך להגדיל את הדבר הזה, שצריך להסדיר אותו.

כשאין תחנות מד"א בישובים ערבים- - -

אורי יצחקי בבקשה.

יש אצלי את החומר שחילקת אז אחר-כך מי שירצה אחלק לו את החומר.

חבר הכנסת יואב קיש הצטרף אלינו.

שלום לכולם. לפני כמה זמן החלטתי לעשות שנה ב' בשירות לאומי. רציתי לדבר על המעטפת שקיבלתי מהשירות האזרחי. היה לי ליווי צמוד של רכזת. כל בן שירות יש לו רכז או רכזת בשירות הלאומי שמלווים אותו. עוד דבר שקיבלתי בשירות האזרחי, היתה הכשרה, השתלמות של בני שירות אחת לחודש וזה נתן טיפים והיה מעקב. בנוסף בני השירות מקבלים משכורת חודשית, שזה עוזר להם להיות בביטחון כלכלי.

כמה כסף?

בערך 800 שקל בחודש.

רציתי לדבר על מה אני רוצה שיעזרו יותר בשירות האזרחי ושאפשר יותר לשים עליו דגש. אני למשל מתעסק עכשיו עם הביטוח הלאומי בשביל לעבור תהליך שיקום על מנת למצוא עבודה ולמצוא לימודים. יכול להיות שיש לזה ליווי אבל זה יותר מופשט. אני רוצה שזה יהיה יותר חזק, שיהיה יותר מעקב בליווי של התהליך של בני השירות ובוגרי השירות עם עובדת השיקום בביטוח הלאומי.

בנוסף, הייתי שמח שיפתחו עוד מקומות לבני שירות עם מוגבלויות.

איפה אתה מתנדב?

בעמותת "מקום לכולם". יש רק תפקידים מצומצמים שבני שירות עם מוגבלות יכולים לעשות. אפשר לפתח את זה יותר, למקצוע שאולי יכול להכשיר אותם לקריירה בעתיד. תודה.

זו התחלה טובה. תודה. תצליח.

אני חייבת להגיב על מה שאמר אמנון בארי מ"יוזמות קרן אברהם". סליחה, כל ההתייפייפות הזאת: למה זה צריך לבוא מתוך הצבא, למה האלוף עברי. בואו, חברים, זאת היתה הוועדה. עכשיו להגיד שזאת בעיה, שזה בא מהאלוף עברי, כי למישהו לא נוח הקטע של הצבא – חברים, יש פה שירות לאומי אזרחי שמיועד, כפי שאמרנו בהתחלה, לכל מי שפטור משירות צבאי.

כולנו מסכימים, וכפי ששמעת אותי, התנגדתי לחלוטין לתפיסה של חבר הכנסת שלח שאת החוק הזה צריך לראות מתוך הפריזמה של מערכת הביטחון. אתה ואני חולקים ידיעה ברורה שרווחה וחינוך הם חלק מהותי בחוסן של המדינה. אבל רק אל תיקחו את השיח לצד השני בשם איזה חשש כאילו שלא ניגע בדברים. לא, מתוך זה זה בא ושם צריך להשאיר את זה. רוצים להיטיב את זה, לא ללכת אחורה אלא ללכת קדימה. זאת היתה הוועדה ואי אפשר יהיה לנתק את השיח הזה כנראה כי עדיין במדינת ישראל שירות בצבא הוא חובה וזאת המציאות שאנחנו חיים בה, ויש כאלה שפטורים מזה. זה דבר אחד.

דבר שני, אני מתרגשת מאוד להגיד את זה דווקא אחרי הדברים המשמעותיים כל-כך של אורי יצחקי. כל הזמן פה בהמון דיונים שהיו לנו בוועדה הזאת אנחנו מדברים על הרצון ליצור אנשים יותר ויותר מעורבים. אני חושבת שהשירות הלאומי אזרחי הוא מעורבות. הוא אחת מנקודות החוזק של מעורבות בחברה הישראלית, של מעורבות בתוך הקהילה שלי.

אגיד אפילו, ברשות אדוני, איזה דבר תורה לחנוכה, שהוא רק במקרה לחנוכה. כשאנחנו מדליקים את הנרות אז אפשר היה לפרסם את הנס ולהדליק את החנוכייה בכיכר העיר, אבל אנחנו לא עושים את זה שם, אנחנו עושים את זה בתוך הבית כי החוזק בא מבפנים. אני מתחברת מאוד למה שאמרת, שהמעורבות הזאת חייבת להתחיל בתוך הקהילה ומשם המעורבות אחר-כך הולכת וצומחת.

ברור לגמרי שאם רוצים אנשים מעורבים בחברה צריך בנקודה מסוימת להתחיל את זה ולהחיל את זה על כמה שיותר אנשים. תודה רבה.

אני מבקש לסיים. יש לנו דיון חשוב מאוד, שבוודאי מיכל בירן תרצה להיות פעילה מאוד בו, בנושא הסיעוד הקבוצתי שמתבטל היום. זה נושא קשה מאוד. הנה חבר הכנסת שמולי שהוא ה"כוכב" של הנושא הזה. אנחנו נתכנס תוך שבועיים-שלושה לדיון של 3 שעות כדי "לצלול" ישר להצעת החוק ונתקדם כולנו ביחד, למרות כל ההתנגדויות. תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00.