הכנסת העשרים
מושב שני
פרוטוקול מס' 119
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, י"א בטבת התשע"ו (23 בדצמבר 2015), שעה 9:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 23/12/2015
הליכי הקמת תאגיד השידור הציבורי הישראלי
פרוטוקול
סדר-היום
הליכי הקמת תאגיד השידור הציבורי הישראלי.
נכחו
¶
חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר
דוד ביטן
עבד אל חכים חאג' יחיא
דב חנין
יוסי יונה
אורי מקלב
איילת נחמיאס ורבין
עיסאווי פריג'
מוזמנים
¶
פרופ' דוד האן - הכונס הרשמי, מפרק רשות השידור, משרד המשפטים
עופר מרגלית - רכז תקשורת ותיירות, משרד האוצר
אסף וסרצוג - רפרנט תקשורת ותיירות באג"ת, משרד האוצר
דנה נויפלד - היועמ"ש, משרד התקשורת
אבינועם רוזנבאום - יועץ למנכ"ל, משרד התקשורת
עופר ברקוביץ - סגן ראש עיריית ירושלים והממונה על פיתוח כלכלי ותעסוקה בעיר
אודי בן דרור - סמנכ"ל, הרשות לפיתוח ירושלים
רונית אקשטיין - ייעוץ אגודת עיתונאים, ירושלים
אלדד קובלנץ - מנכ"ל זמני, תאגיד רשות השידור
ברי בר-ציון - המנהל המיוחד, רשות השידור
רונית בראון-קניס - משנה למנכ"ל, רשות השידור
בילי סגל - מנהלת ארכיון ערוץ 1, רשות השידור
יאסר עטילה - מנהל המדיה בערבית, רשות השידור
אורית שרף - טלוויזיה, ערוץ 1, רשות השידור
רן היילפרן - סמנכ"ל כספים, תאגיד השידור הישראלי
שמעון אלקבץ - עורך ראשי, רשות השידור ומנהל "קול ישראל"
איל ברגר - מנהל מחוז ירושלים, הסתדרות המח"ר
מירי אדרי - יו"ר ועד משולב, רשות השידור
פאני ביטון - יו"ר ועד משולב, רשות השידור
יעקב ברנקין - יו"ר ועד מהנדסים, הטלוויזיה החינוכית הישראלית
אבי חיים - יו"ר ועד משולב, רשות השידור
איאד חרב - יו"ר ועד העיתונאים, "קול ישראל", רשות השידור
ראובן נסים - יו"ר ועד תפעול, הטלוויזיה החינוכית הישראלית
תמנה עורב - יו"ר ועד האקדמאים בדירוג המח"ר, רשות השידור
מיקי קליין - יו"ר ועדת עיתונאים, רשות השידור
משה שגב - יו"ר ועד הנדסה ערוץ 1, רשות השידור
מוטי אברהם - יו"ר מחוז הנדסאים י-ם, הסתדרות הנדסאים
אחיה גינוסר - יו"ר, אגודת העיתונאים
עמית ליאור - יו"ר איגוד התסריטאים
ישעיהו קומורניק - נציג ועד, אגודת העיתונאים
יחזקאל יעקבי - סגן יו"ר ועד עיתונות ערוץ 1, רשות השידור
אביגדור דנן - יועמ"ש, הטלוויזיה החינוכית ותאגיד האיגוד הישראלי
דדי מרקוביץ' - נציב קבילות הציבור, רשות השידור
דורון קרני - מחזיק תיק רשות השידור, הסתדרות עובדי המדינה
דורון אדר - מזכיר איגוד מקצועי, הסתדרות המח"ר
ארז ברנד - ועד טכנאים והנדסאים, הטלוויזיה החינוכית הישראלית
תהילה אלטשולר - ראש פרויקט רפורמות במדיה, המכון הישראלי לדמוקרטיה
יריב מוזר - חבר הנהלה, פורום היוצרים הדוקומנטריים
נפתלי גליקסברג - במאי ומפיק עצמאי, חבר איגוד מפיקי קולנוע וטלוויזיה
אמיר פיינגולד - מפיק קולנוע וטלוויזיה עצמאי
קסם רוזנבלט - ועד היועצים הפרלמנטריים
מבשרת נבו - לוביסטית, מייצגת את עיריית ירושלים
היו"ר איתן כבל
¶
בוקר טוב, אני שמח לפתוח עוד ישיבה של ועדת הכלכלה. גברתי מנהלת הוועדה, היועצת המשפטית, רשמת פרלמנטרית, חברותי וחברי חברי הכנסת, אורחים נכבדים, אני כבר מודיע מראש שיתקיים מייד דיון נוסף. לפי כל הכמויות של הפניות שמצטברות אצלי לא נראה לי שאנחנו הולכים לסיים את הדיון היום, דבר אחד.
דבר שני, אני מבקש שלקראת השעה 11:00 תבקשי שנמשיך את הדיון עד שהשאילתות הדחופות יסתיימו.
ברשותכם, אני רוצה לפתוח ולומר כך, גם בנימה אישית – מעבר לעובדה אם יש לי זכויות ולחברים נוספים כאן בשולחן במאבק להקמת התאגיד החדש בדרך כזו או אחרת, וברצון להוביל לשינוי בתוך רשות השידור, או מה שהיה רשות השידור – אני רוצה לומר פתיח שאני מקווה שהמציאות רחוקה ממנו. אני אישית מאמין גדול בשידור הציבורי, או עדיין חי במקום הזה שהשידור הציבורי הוא דבר שחייבים להילחם עליו.
אבל ככל שהזמן חולף, ובאמת, זה מתיש, אני יותר ויותר מרגיש שאלה מתחילות להיות מילים ריקות מתוכן שאני נושא אותן לשווא. אני סתם מבלבל את המוח לעצמי, וכנראה שזה כבר לא יהיה כמו שחלמתי שיהיה, וזה עוד מקום עבודה ששוברים אחד לשני את הראש ואת הרגליים. כך לפחות אני מתרשם, אני שוב אומר, אני מקווה שאני טועה. זה לא מקום שאני הייתי רוצה להרגיש שמתעמרים בעובדים. כשיש תוכנית עבודה מסודרת, זה קשה, המהלך לא פשוט, הוא מהלך קשה מאוד מאוד.
כשהובלתי את המאבק לאורך כל הדרך, וידעתי מה זה עושה להרבה משפחות ברשות השידור, לא עשיתי את זה בלב קל. אבל רציתי להאמין, והאמנתי, וגם אמרתי את הדברים לפרוטוקול, גברתי, ושמעת אותי יותר מפעם אחת, שאני אאבק, וגם אלה שלצערי בנסיבות המתקיימות יצטרכו ללכת הביתה, אבל הדברים ייעשו מתוך כבוד ובאמת מתוך שיח משותף, זה צד אחד.
צד שני, אני לא רוצה לחשוב שעוד לא התחלנו וכבר צריך לבקש ממבקר המדינה לבדוק מה קורה.
היו"ר איתן כבל
¶
אני לא יודע אם הוא מלווה או לא. אני באמת לא יודע. מה שאני לא יודע, אני אומר: חבר הכנסת נחמן שי, אני לא יודע.
היו"ר איתן כבל
¶
יחד עם זאת, אני שם את הדברים על השולחן. אני שם אותם בצורה מאוד ברורה, ואני אומר לכם שמהדיון הזה יהיה ליווי קבוע של הוועדה. יש לנו אחריות. זה כבר לא מהלך שאנחנו נשאבים אליו כי יש לנו מחויבות על-פי החוק. אנחנו מלווים את התהליך הזה כבר כמה שנים, בוודאי אני, בוודאי נחמן, ואנחנו רוצים לראות באמת שנוכל לספר, אני אומר את זה בכל הרצינות, לא באיזה פאתוס מזויף, שהיה לי חלק מרכזי בבניית הפנינה הזו שאני מצפה שתהיה. אז אולי זה לא יותר מדיבור של עובדים מתוסכלים, או אנשים שלא רוצים בטובת המקום, יכול להיות, אבל מהיום והלאה הדברים יהיו מונחים פה.
נבקש דוח שוטף של ההתנהלות של מי מגייסים, איך מגייסים. אני לא מתעסק בפוליטיקה, העניין הפוליטי לא מעניין אותי, ולאורך כל הדרך גם הלכתי נגד חברי בסיעה, אני רוצה להזכיר את זה, גם בקדנציה הקודמת וגם בקדנציה הזו.
היו"ר איתן כבל
¶
כן, גם בקדנציה הזו הצבעתי בעד. יושב פה חברי, חבר הכנסת עיסאווי פריג', שהכנסתי אותו לתהליך הזה בכוח. ולא נעמוד יותר מנגד, אנחנו לא מתכוונים להיות משקיפים. בשום פנים ואופן לא רוצה טובות מרשות השידור, לא רוצה כלום מכם. אנחנו רוצים דבר אחד, שיהיה גוף מפואר. וזה מתחבר להזדמנות הענקית שנפלה לידי כולנו, השידור בכללותו בישראל. מערכת השידור הולכת ומשתנה, והיא תשתנה בגלל הנסיבות - יש ועדת שכטר וועדות נוספות שדנות, וכל החומרים האלה גם יובאו לכאן, וזו הזדמנות לסגור פערים ולהתקדם.
ולכן, הדיון יתנהל בצורה הבאה
¶
מי שאבקש ממנו, יציג בקצרה את הדברים, מי שאני נותן לו את רשות הדיבור מציג בחמש עד שש-שבע דקות כגורם מרכזי, ואנחנו עוברים לתהליך של שאלות, כל אחד ואחד.
היו"ר איתן כבל
¶
תן לי רק לסיים את התהליך. אנחנו רוצים לקבל פה תשובות. אני המרצה היחיד פה. ההרצאה היחידה היא שלי. נתתי אותה, אני מסיים אותה עוד דקה, ואנחנו רוצים לצאת מפה עם תובנות ברורות. אני מודיע לכם, לנו יש אחריות, ואנחנו לא מתכוונים להתנער ממנה. כן, חבר הכנסת עיסאווי פריג'.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
שלום לכולם, אני מאוד שמח על כינוס החירום הדחוף שעשית. בחודש האחרון קיימת כאן דיונים של שאלות ותשובות, והיה מאוד מאוד מאוד יעיל. אז מי שאחראי על יישום החוק זה המנכ"ל הנבחר קובלנץ. אני מציע שהוא יעמוד בפרונט ונשאל את השאלות והוא יענה את התשובות, ממש באותה שיטה שעשינו במתווה הגז.
היו"ר איתן כבל
¶
סליחה, אני מודה לנחמן על זה שהוא נתן לנו קומפלימנטים, ואם היינו צריכים להצליח בכל מה שעשינו פה, אז מזמן היית מתפטר, וגם אני הייתי מתפטר מהעבודה כאן. העבודה שלנו היא גם לשים דברים על השולחן.
היו"ר איתן כבל
¶
אתם מוזמנים לצעוק. אבל העניין הוא כזה - כל אחד כשיהיה יושב-ראש ועדה יעשה אותה בדרכו שלו.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
שר התקשורת, הוא צריך לעמוד כאן, מיניסטר, איש אחראי, עם כל הסמכות, עם כל האחריות, ולהסתכל על העיניים של כל העובדים וכל האנשים ולענות על השאלות.
דב חנין (הרשימה המשותפת)
¶
שר התקשורת נמצא כרגע בדיון עם מרתוני עם שר החוץ, שר הכלכלה, השר לפיתוח אזורי וראש הממשלה.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
אדוני היושב-ראש, מה הסיכוי שנקרא לשר התקשורת שיבוא לשבת כאן וייתן מענה לכל השאלות שאנחנו מעלים?
היו"ר איתן כבל
¶
תודה. קודם כול, אני חושב שזאת מגלומניה לחשוב שהוא יודע לתת את כל התשובות, הוא לא יודע מה קורה פה בכלל.
היו"ר איתן כבל
¶
עוד דבר, אני כבר מודיע, סליחה, אתה האחרון שאמרת את דברך בקול, או שתלחש את זה בחוץ או שאתן לך את רשות הדיבור, והיא תינתן. אז אני אומר בצורה מפורשת, מי שיתפרץ פשוט ייצא החוצה. עם חברי הכנסת זאת קריאה שנייה ושלישית כמובן, אבל עם האחרים - - -
היו"ר איתן כבל
¶
ברשותך, נהיית שאול המלך, צריך להביא אותך מאחורי הזה – עופר, ברשותך, קיבלתי את הפתק ולא אקריא אותו כי יש נסיבות, אבל מבחינתי זו פעם אחרונה. האוצר הוא חלק – זה לא להגיד עליו שהוא חלק, זה אנדרסטייטמנט להגיד שהוא חלק בלתי נפרד – הוא חלק מהלב הפועם של כל התהליך הזה. ואם תלך, וכל אחד פה יגיד זאב, חצי מהדברים להנחתי, בלי לברר אפילו, יגיעו לפתחכם ואתם לא תהיו כאן. אז על מה אגיד? מה אעשה? אגיד לך: תקרא את הפרוטוקול, תשלח להם מכתבים על מה שהם אמרו? אתה מבין מה שאני אומר, עופר?
היו"ר איתן כבל
¶
תשקול. תעשה את הדברים. מי הראשון שפותח? קודם כול, הכנ"ר, ברשותכם. אני רוצה שהכנ"ר ייתן את חמש-שש-שבע דקות בלי שיפריעו לו, גם אם פה אנשים יחשבו שיש דברים שלא תואמים את מחשבותיהם, הגיגיהם, ואחר כך נעבור בתהליך כדי לקבל מקסימום תשובות. בבקשה, אדוני. אני רק מבקש שתהיה ממוקד, תיתן לנו תשובות איפה המשימות שחויבת על-פי דין לפעול, היכן אתה עומד בעניינים האלה. חברי הכנסת אחר כך יוזמנו לשאול אותך גם שאלות. בבקשה, אדוני.
היו"ר איתן כבל
¶
דוד, ברשותך, כל אחד לפני שהוא מדבר, הפרוטוקול לא זוכר את השמות שלנו גם אם אנחנו אומרים אותם פעם אחר פעם, אז נא לומר שם ותפקיד. יש כאן נציג למשרד התקשורת?
היו"ר איתן כבל
¶
אני מודיע בצורה ברורה, בדיון הבא אני מבקש שהמנכ"ל יהיה. אני אומר זאת, זה לא עסק פרטי שלי, זה של כולנו, ואני לא עושה את זה בשביל עצמי. לכן, אני אומר לפרוטוקול, לדיון הבא, כמו שהוא יודע ומשרד התקשורת יודע, כשהוא צריך ממני לדחוף דברים אז הוא יודע לדבר אתי, אז אני תובע.
דוד האן
¶
אם כן, מספיקות שתיים-שלוש דקות כי אין הרבה מה לעדכן מבחינתנו. העדכון הוא כדלקמן: מאז תיקון החוק בקיץ האחרון, והרי היו דיונים בוועדה גם אז, נכנסנו לתהליך שהתבצע במהלך החודשים ספטמבר ואוקטובר של צמצום מצבת כוח-האדם של רשות השידור.
דוד האן
¶
הצמצום היה בסדר גודל של כ-300 עובדים, והמתכונת של הצמצום נעשתה בתהליך של פרישה מרצון, לא בדרך של פיטורין, הגם שהמפרק הוסמך על-פי חוק לנקוט בפיטורין בתיקון האחרון בחקיקה. אבל לא נקטנו בצעד הזה והגענו להידברות משולבת בין רשות השידור, משרדי הממשלה הנוגעים בדבר – קרי, משרד האוצר ומשרד התקשורת, וההסתדרות ואגודת העיתונאים – על מנת להניע תהליך של פרישה מרצון שאכן הונע ובוצע, כאמור, על סדר גודל של 300 עובדים נכון לעכשיו.
דוד האן
¶
שפרשו במהלך החודשים ספטמבר ואוקטובר. מאז אנחנו ממשיכים להתנהל במצבת כוח-האדם המצומצמת יותר. אני חייב לציין שמזווית המבט הניהולית זה מציב לנו אתגר, מכיוון שפרישה מרצון לא בוצעה בצורה מבוקרת דיה. ההסתדרות ביקשה להניע את זה כפרישה מרצון, נעתרנו לכך, אבל מבחינה ניהולית זו לא פרישה מבוקרת דיה, ואז יוצא שלעתים בחלק מן המדורים - - -
דוד האן
¶
וזה דווקא בתפקידי מטה, זה לא בתפקידי העיתונות וכן הלאה, בתפקידי מטה זה יכול להיות במדור כספים וכן הלאה. כשפורשים לך כמה עובדי מפתח באותו מדור אתה פתאום בקשיים תפעוליים לא פשוטים, אבל אנחנו מתמודדים עם הדבר הזה.
כידוע, התחלפו גם הדמויות הבכירות בניהול של רשות השידור בחודשים הללו: מר יונה ויזנטל ששימש כעורך ראשי ומנכ"ל, הלכה למעשה מטעמי סיים את תפקידו; במקומו התמנו מר ברי בר-ציון שיושב כאן לימיני כמנהל המיוחד של רשות השידור, שהוא בעצם בעל סמכויות הניהול הביצועיות בפועל; ומר שמעון אלקבץ שניהל את "קול ישראל", את הרדיו מראשית הפירוק, ומשמש היום כעורך הראשי – שמעון יושב שם – וכעורך הראשי של רשות השידור, רדיו וטלוויזיה כאחד. אנחנו משתדלים לשמר את רצף השידור בתנאים הקיימים.
הנקודה המשמעותית ביותר מבחינתנו נכון להיום הוא מועד יום התחילה. אנחנו צריכים לעבוד כמצוות המחוקק, זה דבר שאינו טעון עוד הבהרות. יום התחילה קבוע כיום בחוק, מאז התיקון של הקיץ, ליום ה-31 במרס בשנה הקרבה - 2016. זאת אומרת שאנחנו מדברים כרגע על סדר גודל של עוד שלושה חודשים קדימה. כאשר יום התחילה הוא שלושה חודשים לפנינו, אין שום טעם מבחינת ניהול רשות השידור להיכנס לתהליכי עבודה ארוכי טווח – בין אם זה תכנון תקציבי שנה קדימה - מה שנעשה בשנה שגרתית, בין אם זה תוכנית כוח-אדם כזו או אחרת - ניודים, פיטורים נוספים וכו'. בשלושה חודשים אין טעם להתחיל להתעסק בעניינים תפעוליים, כולל נושא של התקשרויות תוכן, בין אם זה התקשרות עם מפרסמים, שזה דבר שבדרך כלל מתקשרים בו חודשים קדימה, בין אם זה תכנון לוח שידורים מעבר לסוף מרס. אלה דברים שבימים כתיקונם ובשנים שגרתיות רשות השידור בתקופה כזו הייתה נערכת לשנת עבודה חדשה, ואולי אפילו מעט קודם לכן.
אבל נכון לעכשיו אנחנו בעצם במצב תחזוקתי של לקיים את השידור עד סוף מרס. והנקודה החשובה ביותר מבחינתנו כרגע בזווית הניהולית שלנו היא במקביל - לעמוד לימין התאגיד החדש ולנסות, באמצעים הקיימים ברשותנו, לסייע להם במשימה המוטלת לפתחם - להקים את התאגיד ואת השידור הציבורי מחדש. כל העברת תשתית, כל עדכון מידע, כל עניין שנדרש מטעם התאגיד החדש מרשות השידור הקיימת, אנחנו עומדים לרשותם.
בנינו צוותי עבודה שבהם יש לנו אחראי מטעמנו ואחראי מטעם התאגיד החדש שיעמדו בקשר, בין אם זה בענייני כוח-אדם, בין אם זה בענייני כספים, בין אם זה בענייני תוכן, בעניין התקשרויות משפטיות, בכל דבר שנדרש. ואני בטוח שהתאגיד ירחיב על זה עוד מעבר לדברי.
יצרנו את חוליות הקישור בינינו על מנת לספק להם את המסד הנדרש. זה מה שאנחנו עושים כרגע. כל עוד לא נקבל עדכון שיום התחילה משתנה, זה מודוס הפעולה שלנו.
היו"ר איתן כבל
¶
בוא נעשה את זה בצורה מסודרת, אתן גם לכל אחד מכם את ההתייחסות. קודם כול, עד מתי אתם אמורים עדיין לפעול יחד? עד הקמת התאגיד החדש בעצם?
היו"ר איתן כבל
¶
דבר שני, מי אחראי? מי מבצע את הפיטורים היום בפועל? מי מנהל את המשא-ומתן מול ההסתדרות? מול העובדים? מול הוועדים? האם זה אתה? האם זה ברי?
דוד האן
¶
מי שעומד בקשר מטעמי בצורה פעילה בשטח זה ברי, שיוכל להרחיב על הדברים. אבל לא מדובר כרגע על פיטורים. כמו שאמרתי, אנחנו כרגע לא בפיטורים.
היו"ר איתן כבל
¶
העניין הוא בשורה התחתונה, איזו מערכת יחסים נוצרת בין העובדים לבין ההנהלה, ובוודאי עם אלה שצריכים ללכת הביתה. מה שאני רוצה לשאול, ברשותך, נכון לרגע זה אמרת ש-300 עובדים סיימו את תפקידם, אני לא משתמש באם זה מרצון או לא מרצון. אני אלך אתך. על-פי התוכנית, כמה עוד צריכים ללכת?
דוד האן
¶
שוב, כל עניין התוכנית כפוף לעניין אחד מרכזי כפי שהסברתי, והוא יום התחילה. אם מדובר על יום תחילה כפי שהוא קבוע כרגע בחוק - - -
דוד האן
¶
אין כבר על מה לדבר, אין טעם להניע לא ימינה ולא שמאלה, לא לצמצם ולא להרחיב. צריך לקיים את הקיים וב-31 במרס להעביר את המקל.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
תחזור על מה שהוא אמר, עד ה-31 במרס הם קיימים, ובתאריך הזה מפטרים את כל העובדים.
ברי בר-ציון
¶
הדברים פשוטים. ואמר אותם הכנ"ר, אני לא חוזר, אני רק מסביר. אנחנו עובדים כרגע, כדי להיות מוכנים לכל תרחיש, על תוכנית עבודה שאומרת מי הולך, מי נשאר, לפי צרכים, וכן על צרכים הגדרתיים מול משרד האוצר שצריך לאשר. כי אסור לנו לקלוט, אלא רק לפטר במידה שנאלץ לאיזושהי תוכנית שהיא מעבר לשלושה חודשים. התוכנית הזאת לא תיושם, ולא נתחיל ליישם אותה במידה שאנחנו מדברים על שלושה חודשים. אין טעם לעשות צעדים מרחיקים של שיתופי פעולה.
ברי בר-ציון
¶
אענה לך עניינית. שאלת שאלה ואענה. אין לי אנשים מיותרים, האנשים היחידים שילכו, אם ילכו, זה אנשים עם בעיות משמעת, וכן הלאה, זהו.
היו"ר איתן כבל
¶
הדברים נרשמים בפרוטוקול. נכון לרגע זה, עד לרגע זה, עם כ-300 עובדים הגעתם להסכמות כאלה ואחרות והם סיימו את עבודתם ברשות. עד ה-31 במרס – כפי שגם אמרתם, זה המועד שאותו קבענו פה – סוכם שהתאגיד החדש אמור להתחיל לפעול, לשדר.
אני לא רוצה להיכנס לזה, כבר עסקנו בזה כל כך הרבה, אני לא רוצה לשאול את השאלה על כך שב-31 במרס בתאגיד הישן השלטר נופל ובעצם כולם זזים, וצריך להתחיל לבנות את התהליך מחדש. אני רוצה להבין בדיוק, לשיטתך – בעצם אתה היום מנכ"ל מפעיל של המערכת הזו, כמה לדעתך – בהתעלם מהסיפור הזה של סגירה ופתיחה – כמה עוד מציבור העובדים הזה בגדול, בצורה גסה, אני לא רוצה שתיתן לי עכשיו, אני לא הולך אתך עכשיו עם פלס, לכמה עוד לדעתכם לא יימצא מקום בתאגיד החדש?
ברי בר-ציון
¶
סליחה, חבר הכנסת פריג', כל נושא קליטת העובדים בתאגיד החדש על המספרים הוא לא עניין שלנו, הוא נדון, הוא אמור להיות נדון בין ההסתדרות לבין משרד התקשורת והתאגיד החדש.
נחמן שי (המחנה הציוני)
¶
אני רוצה להבין, אמר הכנ"ר שתהליך הוצאת העובדים לא סדיר. כלומר, מי שרוצה יוצא, מי שרוצה כרגע עוד יכול להישאר, אמרת בעיות משמעת, ואז נוצרים גם פערים וחסרים בתוכניות כאלה, במערכות כאלה, בסדר, זה חלק מהתהליך. אבל הוא גם צריך להיעשות בצורה נבונה כך שהרשות לא תתרוקן מהאנשים שעובדים בה, ואז תגיעו לתחומים שלא תוכלו לשדר, שזה המבחן העיקרי.
נחמן שי (המחנה הציוני)
¶
אבל עוד כמה אתם חושבים להוציא בשיטה הזאת? והאם תעברו אחר כך לשיטה אחרת של פיטורים? ומתי זה יקרה? וכמה עוד צפויים לעזוב בצורה זו או אחרת?
היו"ר איתן כבל
¶
אם נחדד עוד יותר את השאלה כדי שיהיה ברור - האם תהיה עוד אפשרות עד ה-31 במרס? וצריך לדעת את זה, כי העובדים לא יודעים את זה. יש חוסר ידע מוחלט בקרב ציבור העובדים.
ברי בר-ציון
¶
אמרתי, אם נדע שאנחנו הולכים לתהליך ארוך יותר, שזה לא המצב כרגע, אז נצטרך לאזן את המערכת, מכיוון שהיא איננה מאוזנת כרגע.
ברי בר-ציון
¶
ואם אני יודע, נחמן, שזה לשלושה חודשים, אני לא הולך להתעלל ב-1,200 איש, זה הכול, חד וחלק. הדברים ברוח זו נאמרו ומוסכמים על כל מי שעוסק בזה.
ברי בר-ציון
¶
אדון על זה עם האוצר, וזה לא יהיה בלתי מבוקר כמו שזה היה קודם. אם זה יתקיים, זה יהיה מסודר כדי שנוכל למלא אחר הצורך שלנו לשדר את השידור הציבורי.
דוד האן
¶
לנוכח זה שאני שומע פה את הקריאות, אני רוצה הבהרה אחת, אני לא מתכוון להתנצל עליה, עם כל הכבוד. עובד שחושב שתפקידו הוא נחלת אבות ושבשם השידור הציבורי, או לא חשוב השידור הציבורי, קודם כול חשוב איפה אני בסיפור ומה תפקידי ולפי זה תתנהל רשות השידור, טועה. התפקיד שלנו הוא לקיים את השידור הציבורי ולדאוג לשידור ציבורי ראוי.
דוד האן
¶
זה לא מיותר. אני אומר דברים כהווייתם, ולא מתכוון להתנצל עליהם. לנוכח הצמצום של כוח-האדם אנחנו צריכים להתאים את השידור למצב הקיים.
היו"ר איתן כבל
¶
תודה, פרופ' דוד האן, סליחה. איילת, יוסי יונה, עיסאווי, ודב חנין, זה סדר השואלים, אחר כך נעבור לאחרים. אני רק רוצה להבהיר, דוד, אין לי כוונה ללכת לעובד המסוים הזה שתיארת. העובד המסוים הזה צריך להיות מטופל. לא באנו לדבר על העובד, אלי הוא לא הגיע, העובד המסוים הזה. אני מדבר אתך על העובדים כמכלול, שרובם, דרך אגב, ההוא שאתה מדבר עליו, הוא יודע את הכללים, הוא יודע את החוקים, הוא יודע להתנהל מולך. 99% מהעובדים, כשהם הולכים לישון הם לא ישנים, והם קמים בבוקר ולא יודעים לאן הם הולכים, אליהם אני מתכוון, על אלה אני רוצה את התשובות. בבקשה, איילת.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
יכול להיות שתידרש השלמה מאלדד קובלנץ במקביל, כי דיברת על החוליות שבעצם אמורות לקשר בין הרשות שמתפרקת לבין הרשות שמוקמת. מה שרציתי בעצם להשלים בשאלה ולא ענית, האם החוליות האלה עובדות? זאת אומרת, האם זרימת האינפורמציה, לצורך העניין, איתן, למשל, האם העובדים הקיימים ברשות יכולים להיקלט ברשות החדשה? האם יש להם איזושהי דרך להתמודד במכרזים?
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
משה, אני מבינה. אבל אני שואלת את השאלות כי אני מבינה שיש תהליכים שקורים, ואני רוצה להבין מה זה אומר החוליות האלה, בסדר? אז אני רוצה באמת להבין מה בסופו של דבר תהיה מידת היכולת של עובדים שהם, אתה יודע, לצורך העניין, כן יוכלו באיזושהי צורה להיקלט. האם בעצם אתם יודעים למעשה בכלל מה קורה בטריטוריה הזאת שנקראת "הרשות החדשה" מתוקף החוליות האלה שאמורות להתחבר? למשל, בין אם מדובר במעבר למודיעין, בין אם מדובר או לא מדובר בנושא של - - -
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
בסדר, אקצר. אהיה ממוקדת באמת בחוליות האלה, כי אני מנסה להבין איזה מין תקשורת יש ביניכם.
דוד האן
¶
אנחנו מראשית הדרך, כפי שאמרתי, ודאי וודאי בחודשים האחרונים כשהדבר תופס יותר תאוצה, מבינים שתפקידנו במידה רבה הוא לסייע בידי התאגיד החדש על מנת שיוכל לעמוד על רגליו בצורה הראויה ביותר, ועל מנת שהוא יוכל לשאת את לפיד השידור הציבורי בהצלחה מכאן ואילך. ולצורך זה בנינו את מערכי הקשר בינינו לבינם, כאשר אנחנו יודעים שתשתית נרחבת קיימת ברשות השידור, תשתית של מידע, מערכות מידע, כספים, התקשרויות משפטיות וכן הלאה, שבחלקם אנחנו מעריכים שהתאגיד החדש ישתמש - - -
דוד האן
¶
ודאי. ולכן, אנחנו בבחינת הגורם המידע, מעביר המידע; הם הגורם החדש הקם שקולט - על-פי דרישות שלהם, על-פי בקשות שלהם אנחנו מעמידים לרשותם כל תשתית, כל ידע שקיים אצלנו. לגבי התהליכים שמתקיימים בתאגיד החדש, אנחנו מקבלים מידע על-פי עדכונים משותפים.
דוד האן
¶
אני לא מתעדכן, לא מ"גלובס", לא מ"דה-מרקר", אפילו לא מ"כלכליסט" - כדי שנהיה הגונים עם כולם.
דוד האן
¶
אני משתדל להתעדכן בצורה ישירה, הן בתקשורת ישירה, בין שלי ובין של ברי מול אלדד והצוותים של אלדד בתאגיד החדש, ובישיבות תקופתיות של תיאום משותף שמתקיימות בהנהלת משרד התקשורת, בנוכחות של צוות הפירוק של רשות השידור וצוות הניהול של התאגיד החדש, עם נוכחות גם מטעם משרד האוצר, ושם יש עדכונים תקופתיים. משם אני משתדל להתעדכן על הנעשה. אבל עדיין – כמו שברי הזכיר קודם וצריך לציין את זה ביושר – המנדט על הקמת התאגיד החדש, שאלת על קליטת העובדים, אז אני צריך להתייחס לזה באופן קונקרטי.
היו"ר איתן כבל
¶
תודה. אני רוצה רק להעיר הערה, ברשותכם, כיוון שזה כאילו התחלנו השבוע לבנות את הרשות, חלק מרכזי בדיון שהתקיים פה לאורך כל חקיקת החוק זה הסנכרון או השיח שאמור להתקיים בין הרשות שאמורה ב-31 במרס לסיים את תפקידה לבין התאגיד החדש. אלו לא שני גורמים שפועלים בחלל החיצון כל אחד בנפרד.
היו"ר איתן כבל
¶
לא הערתי את ההערה אם לא חשבתי שאני מרגיש כמוך. בסוף בסוף בסוף בסוף צריך למצוא – האנשים הכי טובים שיש, מה זה? אין להם מקום בתאגיד החדש? הרי בסוף זה הדיבור. יוסי, בבקשה.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
אדוני היושב-ראש, השאלה היא באמת גם לכנ"ר ולמנהל החדש, לדוד ולברי, בהמשך לסוגיה שהועלתה כאן, ובוא ונמקד אותה. אנחנו יודעים שישנן מודעות דרושים, בין אם זה לטכנאים לתאגיד החדש, ובין אם זה לעיתונאים, ואז באמת עולה השאלה – נכון שנאמר כאן שעובדי התאגיד הוותיק יוכלו להתקבל ללא מכרז, אבל יכולה להיות בעיה אפרופו הסנכרון, היושב-ראש, שהנה, מה? יאוישו התפקידים הבכירים, ואז לא יוותר כלום לעובדי התאגיד הוותיק.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
לכן, אני חושב ששאלת השאלות, האם אנחנו ניצבים בפני סיטואציה שאולי קרן נוייבך או אבי לוי יתבקשו עכשיו למלא טפסים כדי להתקבל לתאגיד החדש. והאם זה לא נכון שאם אכן קיימת סינכרוניזציה משמעותית ותקפה, שקודם נבוא לאנשים שעובדים בתאגיד הישן, ונאמר להם: אתכם שאנחנו רוצים לקלוט, מעמדכם יציב, נקלטתם, וההשלמות תהיינה בדרושים טכנאים ודרושים עיתונאים חדשים. אם כן, מה תשובתכם לשאלה הזו?
דוד האן
¶
אני חוזר ואומר: תשובה לשאלה כאמור לא תינתן מפינו כי זה לא במגרש שלנו, זו לא הסמכות שלנו להחליט על קליטת עובדים בתאגיד החדש. זה עניין של התאגיד החדש, לא של רשות השידור הקיימת.
ברי בר-ציון
¶
חבר הכנסת יונה, ברשותך, אנחנו אינסטרומנטליים לחלוטין בעניין הזה. כל מה שמבקש החבר קובלנץ יקבל.
היו"ר איתן כבל
¶
הגעתם לתפקידכם, אני מניח, לא באיזו הגרלה או בבקיעת מבחנה. כל אחד מכם הגיע לכך כי חשבו וחושבים שיש לכם ניסיון רב. זה קצת מביך, לשיטתי, ואני אומר את זה ברצינות, אתם לא מקשיבים. אילו הייתי נותן לכל אחד מכם לשבת כאן ולהקשיב למה שאתם אומרים לי, הייתם מתביישים. מה זה, אתה אומר לי: כל מה שהוא אומר לי, מה שאני זה – אתם פה. מה, אני צריך הזדמנות כדי להושיב אתכם ולבוא להגיד לך – הרי זה מה שמבקש פרופ' יוסי יונה, זה מה שכל אחד מהחברים. כבר עשינו את המעשה, יש כבר חוק להקמת התאגיד החדש, אנחנו עכשיו רוצים שהוא ייעשה הכי נכון, הכי טוב.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
איתן, אני יושב בשקט ושומע. אנחנו מדברים בינינו לבין עצמנו. חברים, הרכבת יצאה לדרך. האי-ודאות והתסכול והסיוט של העובדים שמזה שנה-שנתיים עוברים את זה עם החומה הסינית יגיע לסיומו במרס.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
אתה חושב שהיא תגיע. יכול להיות שהרכבת נעצרה בין התחנות, אתה יודע את זה?
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
איתן, חברים, פה הצילה את שר התחבורה היועצת המשפטית שהגיעה, הצילה את פני המשרד. אהלן, דנה.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
איתן, אני מציע, בכדי שנהיה יעילים, נתמקד בתאגיד החדש והקמתו. הרכבת שם דוהרת. אתמול הוציאו, כמו שאמר יוסי, באתר של התאגיד החדש מכרזים.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
הרכבת שם התחילה, ואם לא נעצור אותה ונעבור על יישום התאגיד החדש סעיף סעיף, גם שם כל העובדים ימצאו את עצמם בחוץ.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
חבר הכנסת ביטן, אני אומר את זה ומדגיש, יש חוק שחוקק שמתייחס ל-25% העובדים, שמתייחס ל-250 מיליון ליצירה, שיהיו יצירות תוכן שאנחנו צריכים לעשות. והחוק הזה, לא יעזור בית-דין, יתממש. אין אופציה אחרת. ואנחנו צריכים להתמקד בזה, כי הדבר ברור ונתון. המנהל ששמו האוצר, והנה, נציגו לידי, לא יעזור בית-דין, הוא קובע.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
אני אומר את העובדות. אני אומר מה שאני רואה. שנתיים עושים אתנו ואתכם שיטת הסלאמי, פרה-פרה עם אי-ודאות אי-ודאות אי-ודאות אי-ודאות, והתוצאות נראות. יש מחסל, מפרק, באים, ראינו, וזה יתבצע. יתבצע. הם לא מעניינים אותי, באמת, לא מעניינים אותי לדיון. מעניין אותי מה שהולך להיות חדש. האם אנחנו הולכים להיות תאגיד ציבורי? מה לגבי כל סעיפי החוק ששנתיים דנו בהם? איתן, ואם נעצום את העיניים, את ה-25% בהמשך למה שיונה אמר, לא נמצא אף עיתונאי.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
במשפטים שאמר הכנ"ר, תראה מה הוא אמר: אין התקשרויות תוכן, אין התקשרויות עם פרסומאים, אין לוח שידורים, העמדנו את האנשים מטעמנו להיות אנשי קשר שלא מנוצלים ואנחנו - - -
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
אל תגיד לי לא נכון, שמעתי. בסדר? יש לך מנהל, אני פונה למנהל שלך, לכנ"ר. הכנ"ר אמר: אנחנו מתאימים את השידור למצב הקיים, ויש רבות באמירה הזו. כל הדברים שהכנ"ר אמר, מראים שיש ליקויים ב-31 במרס, ועל זה אנחנו צריכים להתמקד בדיון.
היו"ר איתן כבל
¶
תודה. איילת, סליחה. עיסאווי, אני לא מקבל את ההצעה שלך, למרות שאתה אומר דברי טעם. אלא מאי? תשמע, בניין לא נבנה מהגג, לא לחינם התחלתי עם הכנ"ר. נעשים דברים בימים אלה, קודם כול אנשים הולכים הביתה. איך אתה יודע איך קולטים או לא קולטים? אחרי שהכנ"ר וברי בר-ציון דיברו, המנהל המפעיל, מבחינתי הרבה יותר קל לי לבוא עכשיו ולהתייחס לדברים ולראות אותם מנקודת המבט של הקמת התאגיד החדש. זאת אומרת, ישר לדלג אל תוך התאגיד בלי שיש לי את הרצועה הזו – נכון לרגע זה עד ה-31 במרס מי שמנהל בפועל את רשות השידור על כל הדברים, והוא זה שגם מייצר את הפלטפורמה במרס.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
אני יודע מה שאני אומר. האוצר כמו אריה עומד לך, לא ייתן לך כסף. 300 מיליון - לא ייתן.
היו"ר איתן כבל
¶
עיסאווי, בבקשה. עמדתך חשובה וגם נבונה. ברשותכם, אמרתי, החוכמה שלנו היא לשאול את השאלות הנכונות. אני חושב שהדרך שבה אני מתנהל נכונה, גם הודעתי שיהיה דיון נוסף לאלתר, אם צריך גם יהיה בראשון או בחמישי. אני לא מתכוון לסיים את השנה הזו כשאנחנו לא מקבלים – השנה, עד סוף דצמבר – כשאין לנו תמונה ברורה על כל השאלות, כולל לאן הולך התאגיד החדש. אז, אנא, בואו נתמקד. דב, בבקשה.
דב חנין (הרשימה המשותפת)
¶
תודה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לומר לכם, עמיתי חברי הכנסת, שהדיון הזה הוא מאוד מאוד חיוני ומאוד דחוף. אני נמצא פה בתחושה של דאגה מאוד גדולה. ואני מייד אגיע לשתי שאלות שמטרידות אותי, אבל קודם כול בעניין התחושה. אתם מדברים על רכבת, אבל כנראה שיש כאן שתי רכבות. רכבת אחת נמצאת בכיוון אחד, ויש אתה בעיות לא פשוטות כמו שאנחנו שומעים מכם; רכבת אחרת נמצאת במערכת שליטה אחרת, ותכף נשמע איפה היא עומדת.
דב חנין (הרשימה המשותפת)
¶
אבל הדרך בין שתי הרכבות יש הרבה אנשים, יש בני-אדם, יש עובדים מצוינים, יש אנשים שעליהם דיברנו פעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם בוועדות של הכנסת. ואני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, שצודק לגמרי חבר הכנסת ביטן, זה לא היה בוועדה הזאת, זה לא היה בוועדת הכלכלה, אבל בוועדה אחרת של הכנסת שדנה בנושא, כולנו יצאנו בתחושה שנושא העובדים עם כל הוויכוח יסודר. אולי לא באופן שאני אהבתי במיוחד, אבל יסודר באופן מתקבל על הדעת, שקודם כול תינתן עדיפות לעובדי המערכת הקיימת והם יעברו, ואחר כך נשלים באנשים אחרים ונוספים.
דב חנין (הרשימה המשותפת)
¶
ממה שאני מתרשם כרגע זו לא ההתנהלות. זאת אומרת, האנשים שנמצאים בתוך המערכת, אתם מדברים על אי-ודאות, אני לא יודע, זה יותר חמור מאי-ודאות, זו ממש חרדה. בן-אדם שעובד ולא יודע בכלל מה יקרה אותו עוד שלושה חודשים - - -
דב חנין (הרשימה המשותפת)
¶
זו מציאות שהיא בלתי אפשרית לגבי עובדים בכלל בכל מקום נורמלי ומתקבל על הדעת, וזו מציאות קטלנית כשאנחנו מדברים על גוף שהוא גוף של שידור ציבורי, שצריך להיות עצמאי וצריך להיות אמיץ וצריך להיות מוכן לעשות מלחמות וכדומה, זו מציאות קטסטרופלית. אני רק חייב להגיד שלפי דעתי כל הדבר הזה לא קרה בטעות. אני חושב שזו הייתה כוונת המכוון, לייצר את המצב הקטסטרופלי הזה שאנחנו רואים כרגע.
היו"ר איתן כבל
¶
אין בעיה, אנחנו לא מתחמקים. עיסאווי פריג', זו דעתך, אני מנהל את הדיון בדרך שאני חושב שנכון. מספיק. אנחנו לא מתכוונים להגיד לו בסיום הדיון הזה: אם לא ענית לך הביתה. די, בבקשה.
דב חנין (הרשימה המשותפת)
¶
אדוני היושב-ראש, אני חושב שגישתך בדיון הזה נכונה. ואני רוצה לומר מה הציפיות שלי מהכנ"ר ומהצוות המצוין שלו, ואני אומר את זה באמת בהערכה רבה. אתם כמנהלים היום לפי תפיסת הניהול שהייתי מציע, אתם צריכים לראות את תפקידכם לא רק כמי שמחזיק את הנר דולק עד שעוד שלושה חודשים תיפטרו ממנו, הנר הזה הוא בני-האדם הטובים ביותר, האנשים המקצועיים ביותר, הידע המצוין ביותר. אני הייתי מציע תפיסה שאומרת שאתם פועלים פה באופן אקטיבי, אתם כמנהלים אחראים גם על העובדים שלכם, ואתם באים ואומרים: הנה, אלה העובדים המצוינים שלנו, אנחנו רוצים להבטיח אותם, אנחנו פונים – לא מחכים למה שאלדד קובלנץ יבקש, הוא בוודאי יבקש דברים טובים אני מניח – אלא לבוא ולהציע באופן יזום יחד עם העובדים, יחד עם המערכת, ליזום דברים, להגיד: אנחנו רוצים לקדם, שהדברים הטובים שיש אצלנו במערכת יישארו ויישמרו.
והשאלה השנייה שלי באמת נוגעת לנושא היצירה. אני מאוד מאוד חושש שבתוך כל התהליך הזה אנחנו מייצרים פה נזק קולטרלי נוסף, קטסטרופלי. הרי תהליך של יצירה קולנועית וטלוויזיונית לא מתחיל היום ונגמר מחרתיים, יש התקשרויות, יש תהליכים. אני מניח שלייצר סרט טלוויזיה טוב זה דבר שלוקח חודשים ולפעמים יותר מזה.
דב חנין (הרשימה המשותפת)
¶
שנתיים. אני לא ממש מתמצא בתחום, אבל זה לוקח הרבה זמן, וזה מחייב המון המון בנייה של ציפיות ותשתיות וכדומה. יש תהליכים שכבר התחילו ברשות השידור עוד אפילו לפני החקיקה. חייבים להבטיח שכל הדברים - -
דב חנין (הרשימה המשותפת)
¶
- - נשמרים, מוגנים ומועברים, כמו שאומרים: בעטיפה מוגנת למערכת החדשה כדי שיוכלו להמשיך לחיות ולהתקיים. תודה.
דוד האן
¶
אתייחס לדברים, ולשאלתו של חבר הכנסת חנין. קודם כול, אני רוצה לומר, ברי הזכיר זאת קודם, אנחנו שותפים לחלוטין לנושא אי-הוודאות ולדאגה מפני רכיב אי-הוודאות ומשמעויותיו התפעוליות. בהקשר הזה אציין שהוצאתי מכתב, הן להנהלת משרד התקשורת והן להנהלת משרד האוצר, על מנת להתריע ולציין, שמבחינתנו מבחינה תפעולית אנחנו צריכים לקבל הבהרה כך או אחרת עכשיו בחודש ינואר, עד אמצע ינואר, לטעמנו, על מנת שנדע כיצד להיערך. אם ייאמר לנו: חברים, מה שקבוע בחוק זה מה שיהיה, ב-31 במרס רשות השידור מסיימת את פעילותה, התאגיד החדש מתחיל, זו מבחינתנו משמעות תפעולית אחת כפי שהזכרנו קודם.
היו"ר איתן כבל
¶
חברים, אנחנו לא עוסקים במה ייתן או לא ייתן. הכנ"ר צריך לתת תשובות על מה שהוא עושה נכון להיום. אני מבקש מחברי חברי הכנסת, בואו לא ניתן להם להתחמק, לעסוק בשאלות היפותטיות. קודם כול, יש כאן שלב שלב בדיון. באנו לכאן כדי לראות מה נעשה בימים אלה, יום-יום, שעה-שעה, פונים אלינו עובדים, פונים אלינו מכל המערכות, אנחנו רוצים לדעת קודם כול מה קורה.
דוד האן
¶
אז בהקשר הזה אני רוצה לציין באמת, חזקה עלינו כמובן מצוות המחוקק. כל מה שאנחנו אומרים: אנחנו מבקשים לדעת כדי להיערך מראש כך או אחרת. אם ייאמר לנו עד 31 במרס כפי שקבוע בחוק, פעילות אחת. אם צריך מעבר, אז אנחנו צריכים להיערך גם מבחינת הזמנת הפקות, לוח שידורים, הכול, זה ברור.
לגבי ההתייחסות לנושא המסד של הקניין הרוחני והיצירות וההפקות, זאת נקודה נכונה. כבר לאורך זמן אין לנו התקשרויות להפקות חדשות.
דוד האן
¶
חברים, אנא, תנו לי, צריך לומר את הדברים בצורה מסודרת והגונה. משרד האוצר כרגע לא נמצא פה, אבל משרד האוצר - - -
דוד האן
¶
אני רוצה לומר את הדברים בצורה מסודרת, אני לא מייצג את משרד האוצר, אני מייצג את רשות השידור, הם דיברו כרגע. אבל מתוך המגעים אתם, לא תוקצבנו. התפיסה של משרד האוצר היא תפיסה שאת התקצוב צריך לתקצב יותר בהכוונה לכיוון התאגיד החדש, כי הוא הקליינט שהולך להמשיך את השידור.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
אתם מעבירים להם את זה? נדמה לי שלפני שנה התחילו. תגידו את זה. למה אתם לא אומרים את זה?
דוד האן
¶
כן. מועבר. כל דבר שכבר הוזמן נמסר. זאת אומרת, כל ההפקות שכבר הוזמנו נמסרו. התאגיד החדש בוחן אותם, וככל שזה תואם את ענייניו - כן. אנחנו מעבירים את הקניין הרוחני. בעניין הזה נכנסנו ללא מעט מריבות - במירכאות, מלחמות - בשנה האחרונה, שלכאורה לא היינו צריכים להיכנס אליהן.
נחמן שי (המחנה הציוני)
¶
נכון. לא בטוח שאתם יכולים להעביר את הקניין הרוחני של היצירות הנוכחיות לתאגיד החדש. ליוצרים יש זכויות.
דוד האן
¶
אני רוצה לציין רק שתי נקודות על מנת להמחיש כיצד אנחנו כן עומדים על המשמר להעביר בצורה הכי מסודרת שאפשר לתאגיד החדש את תשתית הקניין הרוחני. האחת, מי שראה לכאורה את המאבקון שהסתיים בהסדרה בהסכמות כאשר ערוץ רדיו אחר, רדיו 103 FM, פתאום העלה מגזין בשם "צבע הכסף", שזה נכס של רשות השידור, וכיצד התמודדנו עם זה על מנת שנכסי רשות השידור לא יעברו לגורמים אחרים, ושהתאגיד החדש יוכל לקחת אותם ירצה בהם ישתמש, לא ירצה לא, אבל שנוכל להעביר.
דוד האן
¶
נקטנו צעדים בעניין הזה. כל הנושא שלא הוסיף פופולריות רבה, אבל צריך להתעסק אתו, הקף תשלום התמלוגים לאקו"ם, דבר שאנחנו מתמודדים אתו, לא עבור עצמנו, אלא כהסתכלות נמשכת רציפה של השידור הציבורי.
דוד האן
¶
להסדיר את הדברים בינינו בתהליך בוררות מסודר. אבל הכול נעשה עם הסתכלות צופת פני עתיד לתאגיד חדש.
אילן גילאון (מרצ)
¶
תודה רבה, אדוני. גילוי נאות, ממש לא מעניין אותי התאגיד החדש. אני חושב שההיתכנות של התאגיד החדש, כפי שהם מנסים להסביר אותו, ושמחתי לשמוע שלפיד השידור הציבורי שוב יוצא ממודיעין, זה דבר נפלא, אבל בירת ישראל לאלה שרוצים שידור ישראלי היא בכל זאת ירושלים.
אילן גילאון (מרצ)
¶
עכשיו מעניין אותי – לא מחולקת – באתי ממש לברר רק שאלות כמותיות. מעניין אותי רק התאגיד הישן, לא מעניין אותי כלום. נכון, בעיני גם היעילות היא ערך חשוב, אבל איננה ערך עליון, יש כמה דברים קודמים. בכל המהלך הזה, אני לא יודע אם זה כתוצאה מצניעות, תסלחו לי, או אולי מחשאיות או סודיות, אני לא מתרשם שב-31 הולך להיות תאגיד ציבורי ישראלי שמשדר מירושלים, ובטח לא שעונה על דרישות המפרט שאתם מדברים עליו כאן.
ולכן, אולי יש למישהו מקום, במקום שאנשים עדיין חיים, את האומץ להגיד: תעצרו רגע. הרי אומר חברי עיסאווי, הלכתם בשיטת הסלאמי, זו הצורה הטובה לומר את הדברים. הלכתם בשיטת הטיפול ברגל סוכרתית, שאתם כל פעם מורידים עוד פלח ועוד נתח ועוד נתח, וזה גם קורה בימים האלה.
לכן, מה שאותי מעניין מכם, כי אתם אומרים: אני לא יודע כלום, אני רק מפרק. זה באמת לדעת בפירוק הזה: א', כמה אתם עולים לי? בכלל, מי מבצע את הדברים האלה? מה הקשרים שיש למפרק עם האנשים שהוא מפעיל אותם? כמה אנשים יצאו מתוך רצון? למה אתם מחייבים אנשים עכשיו לחתום על שעון? כדי מה? כדי לייצר כאן קבורת חמור? אלה הן השאלות הכי מעניינות. איזה קריטריונים הם לקליטת אנשים חדשים?
לי שום דבר לא ידוע. אני בן-אדם די מתעניין, אני לא אומר שהכי מתעניין, די מתעניין ומתעניין ברשות השידור. לא רואה לאן הדברים האלה מתקדמים. אני רוצה שיענו לי על שאלות כמותיות, כי מבחינתי כמות זו האיכות. כמה יצאו? כמה התקבלו? ובעיקר, כמה זה עולה ומי מקבל את הכסף שזה עולה, כי יכול להיות שיותר זול לי להחזיק ככה את רשות השידור מאשר לעסוק בפירוק. התוצר כרגע של התהליך הזה הוא פירוק, אין משהו אחר. זאת אומרת, אם אתם לא מזיקים, אתם גם לא מועילים, אוי ואבוי לנו.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
איתן, תעלה את סוגיית הנכסים: "שרונה" ורוממה, יש כאן תהליך של נכסים. אנחנו רוצים להבין.
היו"ר איתן כבל
¶
חברים יקרים, אני לא יודע להגיד שני משפטים במשפט אחד, בוודאי לא שני נושאים. אני יודע שכל אחד בא וזה דיבר אתו על "שרונה", זה דיבר אתו על העובדים, זה דיבר אתו על מודיעין, זה דיבר אתו על זה, ואני מתכוון לעשות דיון סדור ומסודר. ולכן אמרתי בפתיחת דברי, ואני שוב חוזר ואומר: לא תסתיים השנה הזו בלי שנקבל את כל התשובות לשאלות, גם אם אדרש להגיע לכאן בימי ראשון וחמישי - זה אחד.
היו"ר איתן כבל
¶
חברים יקרים, אם הם צודקים, אל תבזבזו את הזמן שלכם פה. כל הזמן יש לכם להגיד מי צודק ומי לא.
היו"ר איתן כבל
¶
עיסאווי, אני אומר את זה לך ואני אומר את זה לאחרים, שיודעים לנהל את הדברים ולהוציא את התשובות נכון יותר, אז תנו לי את זה בדרך שלי. בסדר? את הציונים תיתנו לי בקדנציה הבאה.
היו"ר איתן כבל
¶
תצא לקראת הדיון הבא – אילן, זה בדיוק בהקשר הזה – רשימה של שאלות שנבקש עליהן תשובות בכתב מסודרות לדיון הבא, זה ייגע בשאלות הכמויות המהותיות שאילן מתייחס אליהן, בנוגע לכמה עובדים התחלתם, כמה פוטרו, באיזה הליך, מה נשאר, מי מרוויח, כמה הממוצע של הפרישה - כל אותן שאלות שנבקש לדעת עליהן תשובות. שאלות כמו: האם באמת יש מי שמפעיל חברת חקירות, יכול להיות שכן, יכול להיות שלא. אני יודע לקרוא רק את מה שכתוב בעיתונים, אני לא יודע אם זה נכון או לא נכון.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
קודם כול, אני מברך אותך על הדיון, כי באמת צריך לראות מה מתקדם עקב הפעמים הקודמות שהגענו לסוף והיינו מול שוקת שבורה. כל אחד אומר פה את דעתו על התאגיד הקיים והתאגיד עצמו, זה כבר לא רלוונטי. מה שרלוונטי כרגע זה איך אנחנו מתקדמים לקראת התאגיד החדש - מהישן לחדש, כי יש חוק שבעצם ב-31 במרס הכול נופל ויורד, ומתחילים את הכול מהתחלה.
ברור שהתאגיד החדש צריך להתכונן להקמה שלו, על זה אין ויכוח. מה שמפתיע אותי, אני חושב שגם לעובדים יש חלק בזה, אתם רוצים להגיע ל-31 במרס ואז לגמור את העניין. הרי בישיבה הקודמת ביקשנו מההסתדרות להיכנס לעניין הזה ולסיים את העניין - - -
דוד ביטן (הליכוד)
¶
מי מהעובדים הקיימים נכנס לתאגיד החדש, אין ספק שזה חלק מהעניין. לפני שאתם מפרסמים מכרזים צריך קודם כול לסיים את העניין של מי עובר. הרי אם כבר פרסמת מכרזים, אז מה אתה רוצה? אתה בעצם קובע היום מי נכנס ומי לא. אם פרסמת מכרזים וקיבלת אנשים אז מה שקיבלת - - -
דוד ביטן (הליכוד)
¶
אתם בעצם קובעים מי ייכנס, וזה לא מה שהיה צריך להיות. דובר על זה שיהיה איזשהו משא-ומתן. ברור שצריכים להיכנס עובדים, ברור שצריכים להיכנס לכל האגפים, לא רק מהעיתונאים ולא מהטכנאים. ולכן, אני קורא גם לעובדים וגם להסתדרות וגם לתאגיד החדש וגם לישן, לסיים את המשא-ומתן, את העניין הזה עד 15 בינואר על מנת שאפשר יהיה לדעת מי עובר, ואפשר להתחיל את המכרזים החדשים. לא להשאיר את זה לרגע האחרון. בישראל משאירים כל דבר לרגע האחרון, וזה לא המצב. ואני מבקש מהח"כים, באמת, לא להתייחס – כל אחד יש לו עמדה אם צריך היה לסגור או לא היה צריך , זה לא רלוונטי היום.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
היום יש חוק, והחוק הזה אומר במפורש מה הולך להיות. אני אומר את זה לחברי ממרצ שלא רצו לסגור.
נחמן שי (המחנה הציוני)
¶
למה עוקבים אחרי עובדים שבעוד 90 יום לא יעבדו ברשות? למה? הם אנשים שעכשיו כמו עכברים, סליחה על הביטוי, מחפשים את מקומם בתוך המערכות, בתוך הרשות, מחוץ לרשות, אז עליהם נופלת כל המערכת כדי לחפש מי חתם בבוקר ומי לא חתם? 60 שנה שהרשות מתנהלת לא חתמו. טוב? רע? לא חתמו. עכשיו בדיוק בדקה האחרונה אתה משקיע בזה מאמצים. אתה משקיע מאמצים. תעזבו אותם.
נחמן שי (המחנה הציוני)
¶
יש פה מאות אנשים, שזה בעיני הדבר הכי קשה מכל הדברים, אתם מדברים על אלה שבאים ועל אלה שהולכים – קודם כול יש פה טרגדיה אישית, אנושית למאות אנשים שהשקיעו את מיטב חייהם בשידור הציבורי במדינת ישראל ובאה הממשלה וחתכה את זה. לא חשוב כרגע, איתן אומר שכבר עברנו את זה, לא נוכל לחזור אחורה. אבל קודם כול בעיני זה הדבר החשוב ביותר. אתם צריך לנהל משא-ומתן עם כל אחד ועם הקבוצות ועם הארגונים והוועדים, כדי שהפרידה מהם – רובם הגדול לא יישארו – תהיה אנושית. מדובר על אנשים. זה בעיני הדבר הכי חמור.
ומה שאתם אומרים לי – ואתם גם אנשים שמשתדלים, אני לא מאשים אתכם בשום דבר – זה שאתם פועלים באי-ודאות - אז איפה הוודאות? אני רוצה לדעת. למי יש ודאות פה? המנהל הנכנס הוא גם כן כנראה לא יודע יותר מדי, הוא פועל באי-ודאות, זה פועל באי-ודאות, אז מי יודע? אלה מהאוצר משתדלים לא להגיע בכלל כדי שלא נסתכל להם בלבן בעיניים. אז עם מי? אז מי אחראי? אני רוצה להבין. מי בסוף אחראי להצגה העלובה הזאת?
נחמן שי (המחנה הציוני)
¶
מי? אז תגידו ביבי. זהו, אז אין. אני לא מוצא. אין מי שמפקח. אני פעם עשיתי את זה בימי חיי, ניהלתי את רשות - - -
נחמן שי (המחנה הציוני)
¶
לך אני מרשה להשיב. שאלתי שאלה רטורית כי אני באמת לא יודע. אני רואה שאתם עוזרים. אני פעם עשיתי דבר דומה, ניהלתי את הרשות שהקימה את הרשות השנייה, ובאותו זמן גם שידרו, ואז עשינו איזושהי העברה מסונכרנת, אבל זה לא דומה למה שעובר פה. זה לא היה בהיקפים האלה, זה לא מזכיר שום דבר, אבל זה היה משהו דומה. לכן, חייבים באמת לעשות את זה באיזושהי אחריות כוללת, מישהו שישב ויסתכל על התמונה הכוללת. ברי מסתכל על אלה שהולכים, הוא מסתכל על אלה שבאים, באמצע יש בור, נופלים לתוכו. תודה רבה.
היו"ר איתן כבל
¶
תודה. ברשותכם, אני נותן לכם כי אני רוצה לקבל כמה תשובות. תראו, אני מודה לחברים שלי ולחלק מהם שנתנו לי עצות איך לנהל את הדיון ואיך לפתוח ולהתעסק עם העתיד. כולנו אוהבים להיות עתידניים, כי לא צריך להתעסק עם הזבל של חיי היום-יום, זה הכי קל, להגיד, להציג מצגות ושקפים ולצייר את הכול כמה הולך להיות נהדר, רק תיתנו לנו. אבל יש גם חיים. השוטף הורג.
אני בראש ובראשונה רוצה לדעת איך הדברים מתנהלים עד ל-. יש בני-אדם. בשונה מחברי הכנסת כאן, אני הצבעתי ונלחמתי על התהליך הזה ואני אלחם שהתהליך הזה יתבצע כמו שצריך. אני אומר לכם, בי נשבעתי, לא אתן בשום פנים באופן – אלה לא מילים גדולות, וארצה לדעת בדיוק האם נשכרה חברה שעושה מעקב אחרי עובדים? האם עובדת שצריכה לצאת בעוד שבוע לסיים את עבודתה - - -
היו"ר איתן כבל
¶
סליחה, תרשי לי. חברים, אני אומר את הדברים הכי ברור. האם עובדת שנתנה את חייה, טוב, רע, נתנה את חייה במקום הזה 40 שנה, ונשאר לה שבוע בעבודה, שבוע, למען השם, קוראים לה, ואומרים לה: שימי את המפתחות, לכי הביתה. מה זה? תחשבו על ההורים שלכם, תחשבו על האחים שלכם לפני שאתם עושים צעד קשה. כבר החלטנו שעושים אותו, זה צעד קשה, דרקוני, לא פשוט. אבל, חברים יקרים, מה זה?
ולכן, כדי לסכם את ההליך הזה אבקש מכם קודם כול, הסיפור הזה של חברות החקירות אני רוצה לקבל תשובה, ברי, או מי מכם שיחליט שצריך לתת את התשובה. בנוסף, כדי שנעבור מדרגה ולא נמצא את עצמנו עכשיו יותר מדי – רק עשיתי את הפתיח – סליחה, גברתי אני מצטער בשבילך, אני רק יכול להביא את הדברים בצורה הכי בוטה והכי קשה. אני מבקש סליחה ממך, זה מה שיש לי להגיד, לבקש סליחה על האופן שבו התנהלו כלפייך. אני אומר זאת בכאב. ונוציא רשימה של שאלות שנבקש תשובות קצרות, לא ארוכות, לא כדרורים, אלא ממש תשובות נהירות. אנחנו עוסקים בבני-אדם ואני רוצה שהתשובות תהיינה ברורות ונהירות.
אני גם מבקש, דנה, אני רוצה לדעת מה התוכניות של השר או מי שממונה על רשות השידור, האם הוא מתכוון ב-31 במרס להוריד את השלטר ולהקים את המערכת החדשה, כן או לא.
היו"ר איתן כבל
¶
יפה, זו כוונתי. כל מה שאני מבקש לדעת, האם ב-31 בחודש הגונג מופעל ועוברים לתאגיד החדש על כל המשמעויות הכרוכות בכך?
היו"ר איתן כבל
¶
ביקשתי ממך? מה המגלומניה הזאת? אתה צריך לתת לי תשובה? אתה השר? אני מנסה לקבל את התשובות. כל כניסה של כל אחד פה מפריעה. אני מבקש לדעת עד סוף החודש הזה, לא אחרי. לדיון הבא שיתקיים בעשרת הימים הקרובים אני מבקש לקבל תשובה ברורה. אנחנו מבקשים, חברי הכנסת.
היו"ר איתן כבל
¶
דורון. אני מבקש לדעת את זה, כי זה סוג התנהלות אחר, זה שיח אחר, בכל הכבוד. אנחנו יודעים שזה שיח אחר, לכן אני מבקש לדעת. כי אחרת, אם הגונג יורד ב-31 במרס וכל העובדים, הכול נופל מהידיים, זה סוג אחר של התייחסות לבין בקשה שהיא שאלה לא פשוטה, ולאן היא הולכת, ועד מתי, ופעם אחר פעם באים. זו כבר לא פעם ראשונה שמבקשים מאתנו להאריך - - -
היו"ר איתן כבל
¶
התקדמות יש, דוד, קודם כול, זה אחרת ממה שהיה בפעם הקודמת, אבל השאלה אם זה על משקל אבנים שחקו מים או שיש כאן באמת סוג של התקדמות אמיתית. ונבקש מכם גם כן את התשובות הברורות על כל דבר ודבר. אני לא מתכוון לוותר, אנחנו, חברי הכנסת בשלב הזה, על מה שמתקיים עד ה-31 במרס לא מתכוון לוותר על שום תשובה ברורה וחדה - זה דבר אחד.
אני מבקש לפני שאנחנו מתקדמים בתהליך לדעת את כל – תודה לכם, אני מקווה שנהניתם.
ברי בר-ציון
¶
לגבי חברת חקירות, לא ראיתי התקשרות כזו, ומכיוון שמאז שהגעתי אני חותם על חוזים ברשות, אז אולי כדאי לשאול את ליאור אברבוך שהדביק לנו את ההתקשרות הזאת, אחד. התשובה היא לא.
ברי בר-ציון
¶
אענה לך. אני עונה לך עד הסוף. לא נלקחה שום חברת חקירות.
שתיים, כן. מחלקת הביקורת, ביקורת הפנים של רשות השידור בודקת שאנשים נמצאים במקומות שהם אמרו שהם נמצאים בימים שהם נמצאים על-פי החוזים שקיימים. אין שום חברה חיצונית ולא חקירות ולא נעליים.
ברי בר-ציון
¶
הם היו רחוקים מאתנו. אני מקרב אותם אלינו. צריך ביקורת, והם עושים מה שהם צריכים. הם עושים ביקורת על ההנהלה, הם עושים ביקורת על החוזים, הם עושים ביקורת על העובדים. אין שום חברת חקירות, אחד.
ברי בר-ציון
¶
אנחנו מוציאים 50 מיליון שקל מהכספים שאתה ואני וכל היושבים פה משלמים בסוף חודש כמסים, ולכן צריך לראות שהכספים האלה יוצאים בדין. לא סדר ולא נעליים.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
גמרת את הנאום? מה גובה השכר שלך, אדוני המנכ"ל? אם אתה דואג לתשלום המסים, למשלמי המסים.
פאני ביטון
¶
- - - עשה קופה של 1.5 מיליון ולא עשה כלום. אז בשלושה חודשים הוא רוצה לשנות סדרי עולם ולעקוב אחרי העובדים?
דוד ביטן (הליכוד)
¶
ברור מאליו שבמצב הנתון, שבו רשות השידור נמצאת, בעוד שלושה חודשים אולי יש איזשהו רפיון בקרב העובדים, וזה דבר מובן מאליו, ולא צריך לעשות מזה סיפור.
היו"ר איתן כבל
¶
סליחה, די. עיסאווי, אתם לא עוזרים לי לנהל את העסק, זה גם ככה רגיש, זה דיני נפשות, אז בבקשה, בואו לא נתחרה מי דואג יותר. אוקיי? תודה. אני רק רוצה לומר שוב, אני חושב שאני מייצג את ציבור העובדים טוב מכם, אז אל תפריעו לי.
היו"ר איתן כבל
¶
לא, אל תפריע לי. לא ביקשתי עזרה ממך עכשיו. אני רוצה להבהיר את הדבר הבא - ברי, אני עוצר את זה כאן. אני אומר לכם, אני רואה את ההתנהלות הזו בחומרה, ואני מרגיש שאני מדבר בשמם של כל חברי הכנסת. ברשותכם, אתם מוזמנים אחר כך לצאת ולהחליף ביניכם עמדות כמה שאתם רוצים.
תבינו, אף אחד מאתנו, אף אחד גם לא יטיף לנו, פה בוודאי לחלק מאתנו, את העניין הזה של דאגה לכספי ציבור, בואו לא נעסוק בזה, בוודאי לא כשבאים מתוך רשות השידור. איך אומרים? קצת קשה להמליץ על הדלקת משואות לאנשים מתוך העסק הזה, בוודאי לא למי שניהל אותו במשך השנים - אחד.
דבר שני שאני רוצה לומר בעניין הזה – אתה יודע, למה אני מכוון? אני רואה את אבא שלי, שיהיה בריא, שנניח והוא בסיטואציה של עובדים פה, והוא כבר יודע שב-31 במרס - -
היו"ר איתן כבל
¶
- - מקסימום, מקסימום, נניח לא בא, תחמן, רימה, לא עשה שום דבר, אבל מה? הגונג כבר נשמע, הוא ב-31 במרס הולך הביתה - פעם אחת.
ופעם שנייה, בשונה ממה שאתה אומר, רפיון כשאתה יודע שבעוד שלושה חודשים אתה הולך - - -
היו"ר איתן כבל
¶
סליחה. אני לא ממליץ על מי הסופרמן של הרשות. זה דבר טבעי, אנושי. גם אצל המנהלים שלך הקודמים הרפיון היה מאז שהם התחילו לעבוד.
היו"ר איתן כבל
¶
אז, ברשותך, אני לא מבקש פה קל וחומר אצל האנשים שיודעים שהם צריכים למצוא את עצמם בדרך הביתה.
היו"ר איתן כבל
¶
לכן, ברי, ואני אומר לך, הכנ"ר, אנחנו רואים את ההתנהלות הזו כהתנהלות לא נכונה, התנהלות רעה.
היו"ר איתן כבל
¶
אל תגידו לי במה להשתמש. אני לא מציע לאף אחד להתחרות עם הלשון שלי, כל אחד יגיד מה שהוא רוצה. מה שאני מנסה לומר לכם, אני לא מקבל את זה, אנחנו לא מקבלים את זה. אף אחד באמת לא ימליץ לכם על הצטיינות, אף אחד לא ביקש הצטיינות רבה בעבודה, צריך לעשות את העבודה. אני גם רוצה לדעת אם יש עלויות כספיות למהלך הזה, אנחנו מבקשים לדעת אותן.
היו"ר איתן כבל
¶
לא, עיסאווי, אמרנו את שלנו. סיימנו את הפרק הזה - פרק ראשון. אנחנו עוד נחזור אליו, אמרתי לכם, בהתכתבות בינינו לקראת הדיון הבא.
אנחנו עוברים עכשיו פאזה נוספות, ואני ממקד את השאלה, כי יש שאלות רבות. אני רוצה שחברי ידעו, יש כאן את השאלה של המעבר למודיעין, יש את השאלה של השידורים הזמניים.
היו"ר איתן כבל
¶
תכף, בדיוק בזה אני רוצה לגעת. וכאן אני רוצה לעבור למהלך הבא לפני שנמצא את עצמנו בתוך תהליך שאין עליו שליטה.
היו"ר איתן כבל
¶
תראו, יש כאן שתי נקודות: נקודה ראשונה, הוצאת המכרזים - פעם אחת. כי אני רוצה להזכיר, עדיין אין דירקטוריון. זאת אחת השאלות היותר דרמטיות והיותר חשובות.
אבינועם רוזנבאום
¶
כן, שוב, אדוני, אני יכול לעדכן שכל השמות, אם לא 90% מהם, של המועצה עברו לוועדת גילאור.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
לא, אותרו. האיתור היה מזמן. הם אותרו לפני שנה כמעט. לא, אני מגזימה, עשרה חודשים.
אתי בנדלר
¶
לגבי אלה שלא פרשו, הייתה הצהרה של המנכ"ל, שהוועדה בראשותו של צחי הנגבי פעלה לתיקון החוק, שמייד לאחר שהחוק המתוקן יתקבל, השמות שאותרו יועברו לוועדה. ועכשיו אני שומעת שהם עברו רק לפני שבועיים?
היו"ר איתן כבל
¶
ברשותך, קודם כול, אני רוצה להבהיר, אנחנו לא מפילים על כתפיו השחות את כל ענייני משרד התקשורת בכל הכבוד.
היו"ר איתן כבל
¶
לא משנה. אני לא רוצה בדיוק מתוך אותו מקום שאתה לא נכנס לבנק וצועק על הטלר למה לא קיבלת הלוואה.
אבינועם רוזנבאום
¶
אדוני היושב-ראש, בכל זאת לוחם. אני צוחק. בשבועיים-בחודש האחרונים כל השמות עברו חוות דעת משפטית.
אבינועם רוזנבאום
¶
השמות הועברו, עברו בדיקה של הלשכה המשפטית של המשרד. לגבי 90% - אני פשוט יודע שהיו שני מועמדים שלא מילאו את השאלון הנכון באתר הרשות, החברות הממשלתיות, היה שם איזשהו עניין. אני די משוכנע שזה תוקן, לכן אמרתי 90% מכל אלה. רוב חברי הוועדה קיבלו כבר חוות דעת משפטית של המשרד ועברו לוועדת גילאור.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
זאת אומרת, השמות שאותרו בעבר, אותם שמות שאותרו ואושרו על-ידי ועדת קמא?
אבינועם רוזנבאום
¶
בדיוק. הם היו צריכים למלא טופס של דירקטורים, אחרי זה הם עברו בדיקה של הלשכה המשפטית של משרד התקשורת.
היו"ר איתן כבל
¶
אני מבקש, ברשותך, נא לברר עם ועדת גילאור, אנא ממך. וגם אם צריך, ברשותך, היועצת המשפטית, אוציא מכתב לוועדה שבו אני מבקש, אני רק יכול להפציר בה, על החשיבות הרבה שאנחנו רואים בסיום התהליך על מנת שפעולות התאגיד החדש, שלכשתהיינה מעכשיו, שתתבצענה על-פי הסיכום, על-פי החוק.
היו"ר איתן כבל
¶
דוד, העניין של הדירקטוריון דרמטי, אני לא רוצה להפריז בחשיבותו. עופר, ברשותך. אנחנו לא מבטיחים שנדון בבקשה שלך עכשיו, אבל אנחנו בפירוש נדון בה.
עופר ברקוביץ
¶
שלום. א', אני מזדהה מאוד עם החלק הראשון של הדיון ועם התחושות הקשות שעולות פה, ואני חושב שגם אם יש החלטות קשות יש דרך לנהל אותן. לעניין שאני מייצג, זו האג'נדה הירושלמית. המעבר הזמני, שעליו אנחנו שומעים מהעיתונות, שמוביל תאגיד השידור החדש למודיעין, בעינינו זו פגיעה קשה מאוד בירושלים.
עופר ברקוביץ
¶
לא יעלה על הדעת שביד אחת ממשלה מנסה לכתוב אתנו תוכניות פיתוח כלכלי של העיר ולפתח מעמד יצירתי - - -
עופר ברקוביץ
¶
זה לא יאומן שביד אחת הממשלה הזאת מנסה ומדברת גבוהה גבוהה וכותבת תוכניות פיתוח כלכלי של מאות מיליונים, וביד השנייה מוציאה תאגיד מרכזי של תעסוקה איכותית מהעיר. זה לא יאומן.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
עופר, לא נתנו לערוץ 10 לשדר מחוץ לירושלים, וערוץ 1 לא ישדר מירושלים.
עופר ברקוביץ
¶
"קול ישראל" ממודיעין, אני לא מצליח איך אנשים בכלל מעלים על דעתם דבר כזה, זו פגיעה בעובדים, זו פגיעה בירושלים, זו פגיעה בכלכלה של ירושלים, ואנחנו נילחם בהחלטה הזאת עד זוב דם.
עופר ברקוביץ
¶
הזמני בישראל זה הכי קבוע שיש. לא זמני ולא נעליים, ואנחנו נילחם בהחלטה הזאת, ולא יעלה על הדעת להוציא את מקום התעסוקה הכול כך חשוב הזה לאנשי ירושלים מירושלים. ואני מקווה שוועדת הכלכלה תימנע את זה בכול הכוח.
היו"ר איתן כבל
¶
שנייה, איילת. יש לנו עוד פחות מחצי שעה, אני רוצה בזמן הזה רק מה שנקרא בקליפת אגוז, לגעת בעניין של המפיקים והיוצרים, פעם אחת.
היו"ר איתן כבל
¶
חברים, אני מבקש שאת הזמן הנותר – עיסאווי, אין לך מושג, אתן לך לנהל את הדיונים, תראה כמה זה מפריע.
היו"ר איתן כבל
¶
מה שאני מבקש, שהדיון יתמקד בשאלה הנוגעת למכרזים שיצאו כשאין סמנכ"ל חדשות, האם עובדים קיימים יכולים להיות חלק מהמכרזים?
היו"ר איתן כבל
¶
לא ביקשתי עדיין לדעת. אתן לך. בשלב הזה נתמקד בעניין הזה, ובדיון הבא אתה תהיה הסיפור המרכזי שלנו, הכוכב המרכזי בעניין הזה. בבקשה, נפתלי.
נפתלי גליקסברג
¶
אני מדבר בתור מפיק עצמאי, ואני רוצה לדבר במקרו קטן, ובגדול. הקטן הוא, שלא בטובתנו ועד העובדים המינהליים ברשות השידור החל מיום ראשון בבוקר לא מעביר תשלומים שאושרו ועברו כבר דרך חתחתים, כל מה שצריך לעשות זה send לבנק. ובמסגרת המאבקים של ועד העובדים המינהליים הוא החליט שאנחנו ספקים, ולכן לא נקבל את כספנו. המושג "ספקים", אגב, זה העורכת שלי, אם חד-הורית שלא מקבלת ממני משכורות כבר חודשיים בגין הפקה שאני עושה לרשות השידור.
שתיים, 140 מיליון שקל שהיו אמורים לעבור ליצירה ב-2014, 2015, שקל מזה לא הגיע ליצירה, זה מוטט 4,000 משפחות שעובדות בתעשייה, שהן יקרות לכולכם לא פחות מהיוקרה והחשיבות של עובדי רשות השידור.
שלוש, בישיבה שהייתה אצל שי באב"ד מנכ"ל משרד האוצר, הוא אמר שביום שיחלו הפיטורים ישחררו כספים לטובת היצירה, ומאז, כמו שעד היום ראינו כספים, אגורה לא עברה לטובת היצירה.
אמיר פיינגולד
¶
בהקשר הזה. אני פה בשם חברי, זכינו ב"קול קורא" ב-2014. היו 30 פרויקטים דוקומנטריים שנבחרו, כולנו חתמנו מול הרשות. ופתאום נודע לנו שרק כ-24 פרויקטים בעצם אושרו, ו-6 או 7, שזה אני, לא. וגם ברשות אמרו לנו: אנחנו רוצים לשדר את הסרטים ב-2015, תנו גז.
יריב מוזר
¶
אנחנו יודעים מנתונים פנימיים שיש לנו: לאלדד קובלנץ יש את הכסף להשקיע בהפקות מקור שהוא צריך על מנת להתחיל לשדר בתאגיד החדש. החשב הכללי או משרד האוצר או אגף התקציבים, אנחנו לא מצליחים להבין אפילו איך הדברים עובדים, לא מאפשר לו להוציא את הכסף. זאת אומרת, יש כסף בנמצא, ומישהו עוצר אותו. היצירה הישראלית היום תלויה בתאגיד השידור הציבורי החדש, והיינו בעד המהלך הזה כשאנחנו יודעים שהוא יציל את היצירה הישראלית. אלה אלפי משפחות, כולל אנחנו שנמצאים פה, שלא מקבלים משכורת מאף אחד. נמצאים פה על חשבון זמן שלנו, והנפגעים הגדולים ביותר מכל העניין הזה. לא ראינו כסף במשך שנים מרשות השידור, שנים. לא עניין אף אחד ברשות השידור להשקיע כסף ביצירה ישראלית.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
אבל, איתן, בבקשה, תשאל גם על חובות עבר. אני לא רוצה להפריע לך, רק תשאל על חובות עבר.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
ביום שני בוועדת הכספים אישרנו העברה של 21 מיליון שקל במשרד התקשורת. שאלתי: מה ההעברה הזו? אמרו לי: זה 21 מיליון שקל לצורך תכנים בחינוכית. אני שואל: החינוכית לא תהיה ב-31 במרס.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
21 מיליון שקל, אמרו לי בוועדת הכספים שזה מועבר לתוכניות מקור בחינוכית. אני שואל את היוצרים: אתם חשים משהו?
היו"ר איתן כבל
¶
אבל הם אמרו שלא. אני כבר רוצה לקבל תשובות ממי שאמור לתת, שיודע לתת. יש פה מישהו שיודע לתת?
אלדד קובלנץ
¶
כן. למעשה מה שקרה - בשנת 2014 יצא "קול קורא" להפקות שרשות השידור בפירוק הוציאה. עכשיו אגיד משהו שרק מתאר את המצב, אז נא לא להתלהם. האוצר טוען שהוצאת ה"קול הקורא" הזה הייתה שלא ברשות וללא כיסוי תקציבי. לפני כמה חודשים נכנסנו לדיונים עם האוצר ועם רשות השידור בפירוק כן לשחרר את "ההפקות הכלואות", אנחנו קוראים להם, ולהגיע למצב שלפחות – מדובר שם בין חמש לשבע דרמות. ושוב, אני מזכיר לכולם, מדובר פה בהליך של בין שנתיים לשנתיים וחצי של הפקה, שבעיני, דרך אגב, זה גם יהיה ה- claim to fameשל התאגיד החדש, והוא לא יהיה בחדשות והוא לא יהיה בספורט, אלא במקומות האלה של הסוגה העילית ושל העולם הדיגיטלי. ומזה כמה חודשים אנחנו בדיונים עם אגף תקציבים והחשכ"ל איך אנחנו משחררים את הכסף.
היו"ר איתן כבל
¶
חברים יקרים, אל תעזרו לי. יש לי ירידת שמיעה, אבל לא עד כדי כך. לא קיבלתי תשובה. שמעתי תשובה שיש משא-ומתן על היצירה הכלואה. אני רוצה לדעת. אתה גם יכול להגיד לי: אני לא יודע מתי, גם זאת תשובה. אבל אני רוצה לדעת בדיוק את הדברים.
אלדד קובלנץ
¶
אני עדיין לא יודע מתי, אבל התקציב המקורי שניתן לתאגיד השידור הציבורי החדש הוא תקציב שכול כולו הוקדש לתקציב של לוגיסטיקה, טכנולוגיה, לעולמות הפיזיים.
אלדד קובלנץ
¶
העולם הפיזי - זה אומר: טכנולוגיה, מתקנים, נדל"ן, תשתיות. ועל-פי ההגדרה בהסכם המקורי שחתמנו עם משרד האוצר היה אסור להקצות את הכסף הזה לתוכן. הגענו להבנה עם אגף תקציבים והחשב הכללי שאם נצליח לחסוך מתוך ה-350 מיליון שקל, את הדלתא שתישאר נוכל להעביר לתוכן.
היו"ר איתן כבל
¶
מה שאני לא יודע אני לא יודע. הוא יצטרך לבוא לדיון הבא, ואמרנו: את מירב השאלות נקדיש לו. אני לא יודע. יכול להיות שזה פסיק, יכול להיות שזה מעל ומעבר, לא יודע. למה לי להגיד משהו שאני לא יודע? הוא מציג.
היו"ר איתן כבל
¶
עיסאווי, בסך הכול שאלתי שאלה פשוטה, לא ביקשתי לדעת כמה העבירו או לא העבירו. נתתי לחבר'ה של הפקות המקור לומר את הדברים שלהם בקצרה, לא ביקשתי לפתוח את הדיון, כי אני עוד עשר דקות-רבע שעה רוצה לסיים. ואני רוצה לקבל תשובות על השאלה של 100 המכרזים ועל הסמנכ"ל כן, והסמנכ"ל לא, אז, אנא, אל תיקחו לי את זה. אני יודע שהכול חשוב ויש כאן שאלות מפה עד להודעה חדשה. תנו לי, בבקשה. יש סדר. בבקשה.
אלדד קובלנץ
¶
בסדר גמור. אני לא יכול להגיד לך מתי ההפקות הכלואות ישוחררו. בתחילת השבוע אנחנו ממשיכים בניודים עם החשכ"ל.
אלדד קובלנץ
¶
אסף נמצא פה. אתם חייבים להבין, מדובר פה בהליך מאוד מאוד מורכב. גם בשוק פרטי להקים גוף שידור שמחזיק שלוש תחנות טלוויזיה ושמונה תחנות רדיו וחברת חדשות זו אופרציה מאוד מאוד מסובכת.
היו"ר איתן כבל
¶
חברים, שנייה. אבל, איילת, אלה שאלות חשובות אבל הן לא הוגנות, הן לוקחות אותנו לכותרת, אבל הן לא נותנות – אני רוצה לדעת בכלל מה קורה בתהליך. כל הזמן לוקחים אותי לנקודת הקצה שאני יודע. נכון לרגע זה אין ב-31 במרס. לא צריך אף אחד מהם כדי להבין את זה.
היו"ר איתן כבל
¶
לא. זה לא מעניין אותי עכשיו. כבר ביקשתי ממי שממונה לתת לי את התשובות. אנחנו צריכים תשובות, לא ידע אישי 50 שקל כמו שהייתה פעם תוכנית "מחפשים את המטמון". אני מבקש לדעת את זה מהגורמים המוסמכים. גורם מוסמך שעל-פי חוק מחויב לתת לי את התשובות, לא מישהו שעבר פה ואמר את דברו.
היו"ר איתן כבל
¶
סליחה, עיסאווי, אני כבר ביקשתי והוא צריך לתת לי את התשובות. עם כל הכבוד גם ליועץ המנכ"ל, ביקשתי ממנו את התשובות. למה אתם מחזירים אותי כל הזמן לאחור? זה ניהול, באמת, אני לא מבין.
אלדד קובלנץ
¶
נחזור לשאלה, אני לא יכול להגיד בנקודת הזמן הנוכחית מתי יועבר הכסף לשחרור ההפקות. אנחנו נמצאים בדיונים עם החשכ"ל ועם אגף תקציבים, אני מקווה ששבוע הבא יצא - - -
אסף וסרצוג
¶
מה שאלדד תיאר, ותיאר בצורה מדויקת, צריך להבין, ה-350 מיליון שקל - קודם כול צריכים לוודא שהתאגיד מוקם, שלאלדד יש את התשתיות הפיזיות, קרי: נדל"ן, טכנולוגיה, ועוד דברים נלווים שזה העיקר. בתוך הדבר הזה יישאר סכום כסף, אנחנו מגיעים עכשיו לסיכום עם אלדד שהוא יוכל להוציא את זה על הפקות. אני לא רוצה להגיד לך סתם "שבוע" כדי שאחר כך תשאל אותי: למה זה לא עבר תוך שבוע. אנחנו מאוד מאוד מקווים ועושים מאמצים כנים כדי שזה יהיה כמה שיותר מהר, אין לנו שום כוונה לעכב את זה.
היו"ר איתן כבל
¶
יש את המספרים, אבל לפני המספרים יש בני-אדם. ואתה יודע, תמיד אני אומר לעצמי: כשכל אחד מאתנו יושב, שיזכור שיש גם בני-אדם. אז טלוויזיית HD חשובה והמכשור חשוב, בוודאי, אבל לא מוחקים את העבר. יש כאן לתת תשובות לאנשים. הוא צריך לתת תשובה לאם החד-הורית שלו. אתה מבין, היא כולה רוצה את המינימום.
מה אני מנסה להגיד לך? כבר היום ברור שאם התאגיד יקום, אם תצטרך מעבר ל-350, אתם תיתנו מעבר ל-350. אתה רוצה שיהיה סדר, גם אני רוצה סדר. אני לא רוצה שיהיה פה בלגן. אבל בתוך התהליך הזה אתם כן יכולים להגיד: אוקיי, אנחנו מקצים מזה, אנחנו יודעים שנצטרך להגיע לזה, להקצות להפקת המקור, מי שיצא לדרך, לתת לזה. אסף, זה לא יגיע. אז אני יודע שזה לפעמים נוח כי זה משאיר בקופה כסף וההרגשה יותר טובה.
היו"ר איתן כבל
¶
לא אמרתי שאתם עושים את זה. אני רק מבקש, ואם צריך, אדבר עם שר האוצר עוד היום, שתינתן הוראה לאלתר לשחרר כבר חלק מהכסף עבור החבר'ה מהיצירה, הם חלק בלתי נפרד כמו עובדי רשות השידור. כך צריך לתפוס את הדברים האלה. מה הבעיה? כיוון שאין להם חוזה של עובד ברשות השידור, אז הוא תמיד מוצא את עצמו בסוף הרשימה.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
אם זה היה כסף לסמוטריץ כדי שהקואליציה לא תיפול לא הייתה בעיה להעביר את הכסף.
היו"ר איתן כבל
¶
אני לא מקבל את זה. כבר סיימתי את הדברים שלי. אם הייתי מקבל את זה הייתי אומר לו שהוא צודק.
אסף וסרצוג
¶
לא, עיסאווי, יכול להיות שלא הסברתי את זה כמו שצריך, ואבהיר. זו לא הכוונה שהתאגיד יקום ואז הכסף יצא. אנחנו צריכים לראות, וזו גם האחריות שלנו וצריך להבין, בסוף זה כסף שהוקצה לטובת הדבר הזה, האחריות גם נמצאת פה, וצריך להבין את החלק הזה. אנחנו צריכים לוודא, וזה היה גם בהסכם המקורי עם אלדד, עם התאגיד, שהתאגיד אכן יכול לקום - זו הייתה המטרה הראשונה. זה לא רק כשהתאגיד יקום.
היו"ר איתן כבל
¶
אסף, אני לא חוזר חמש שנים לאחור כשכתבתי את החוק, או שבע שנים לאחור, מה יהיה ואיך. מבחינתי את החלק הזה סיימתי.
היו"ר איתן כבל
¶
לא יותר מהר. אני מבקש, ברשותך, עופר או מי שאחראי על התהליך הזה, מלווה אותו, יודיע לי עד יום ראשון כמה מעבירים ולמה מעבירים, נקודה. אלדד, כיוון שאנחנו עוד עשר דקות מסיימים, אני מבקש תשובה ברורה על המכרזים שיצאו, על העובדה שאין עדיין סמנכ"ל חדשות, ולמרות זאת יש מכרזים. האם עובדים שנמצאים בתוך הרשות עכשיו, עיתונאים, יכולים להיות חלק מהמכרזים של התאגיד החדש?
אלדד קובלנץ
¶
התשובה היא בהחלט כן. רק אתן לכם סקירה של 14 שניות. בשינוי החוק האחרון שנעשה, המנכ"ל הזמני קיבל סמכות לקלוט עד 400 עובדים ללא מכרז, וזה בעצם מה שעשינו עכשיו. אני שמח לבשר שהתחילה את עבודתה סמנכ"לית משאבי אנוש שלנו, גייסנו בחורה מאוד מאוד מוכשרת שמנהלת את התהליך הזה.
אלדד קובלנץ
¶
בוודאי. היא הייתה בוועדת איתור יחד עם השופט קמא. על-פי הגדרת החוק, כל נושאי המשרה הם בוועדות איתור.
אלדד קובלנץ
¶
במקביל לוועדת האיתור, מתקיימות כרגע עוד שש ועדות איתור לתפקידים של סמנכ"לים, יש פה כבר את רן שהוא סמנכ"ל הכספים, הוא בעצם עובד מספר שתיים של התאגיד.
אלדד קובלנץ
¶
ואנחנו מגייסים כעת את הסמנכ"לים. אבל יש לנו בתהליך גיוס של סמנכ"לים – אני לא יודע לכמה מכם הזדמן העונג לשבת בוועדות איתור ציבוריות – יש שם עניינים פרוצדורליים, ואנחנו צריכים לעשות את זה נקי ומדויק, לכן יש עיכוב קל בחלק מהתפקידים. אבל אני מאמין שבשבוע הקרוב נסגור את רוב התפקידים וכבר נצא לגל ב' של סמנכ"לים. אנחנו מתחילים בגיוס כל העובדים של התאגיד, כי אם לא נתחיל עם הגיוס שלהם עכשיו, לא רק שלא רק נהיה פה באפריל 2016, גם יש סכנה שלא נהיה באפריל 2020. ואני לא ציני, כי הקמת - - -
אלדד קובלנץ
¶
שוב, אתם חייבים להבין, מדובר פה באירוע חריג. זה לא שמע"צ או רשות מקרקעי ישראל עברו את הרפורמה, בסופו של דבר כולם היו גופי מטה, שזה גם לא היה קל. פה מדובר לא על הקמת גוף מטה, אלא מפעל מבעבע ומייצר. אתה מייצר פה מפעל. כלומר, זה לא חבורה של פקידים – סליחה, אני פקיד, אז לא אכפת לי להגיד את זה – שיושבים במשרדים ומוציאים מכרזים. זה לגייס מאות עובדים לגוף ציבורי, זה הליך מאוד מאוד מאוד מאוד מורכב, ולכן התחלנו עם התהליך הזה. ולמרות שעדיין אין הסכם סופי בין ההסתדרות לבין המדינה לגבי הכמות הסופית של עובדים שייקלטו, התחלנו בהליך גיוס הזה, ואנחנו מזמינים את כל מי שרואה את עצמו מתאים, כולל עובדי רשות השידור ועובדי - - -
אלדד קובלנץ
¶
ואם היינו מחכים לשלב שההסתדרות הייתה סוגרת באמת את כל התנאים האלה, באמת היינו יכולים למצוא את עצמנו, אני לא צוחק, באוקטובר 2017.
משה שגב
¶
סליחה, טעות חמורה. כי אם אתה משתמש בכוח-האדם שקיים, עם המתקנים שקיימים, אתה מקים את רשות שידור החדשה ב-31 במרס.
היו"ר איתן כבל
¶
לא, אני קובע איך הדברים יתנהלו. אני רוצה תשובות, אני לא רוצה צעקות. סיים את הדברים שלך ואני רוצה לשאול כמה שאלות. בבקשה.
אלדד קובלנץ
¶
אז כן החלטנו ללכת בהליך של התחלת גיוס העובדים. דרך אגב, ההליך הוא לא מכרזי, החוק מגדיר ש-400 עובדים אפשר לנייד.
אלדד קובלנץ
¶
והייתי צריך לקיים התייעצות עם נציג שירות המדינה כדי לקבוע את הכללים. והכללים האלה שקופים וקיימים ומפורסמים באתר של התאגיד. להבנתי, כל אדם יכול לגשת ולהיכנס לתהליך הזה.
רק אגע בשנייה בנושא ירושלים. מתחם רוממה עבר לרשות מקרקעי ישראל, ישבנו אתם בישיבה והם הסבירו לנו שתאגיד השידור הציבורי לא יוכל להיכנס למתחם הזה מהסיבה הפשוטה שיש שם תב"ע מאושרת לבניית 308 דירות, ורשות מקרקעי ישראל, האינטרס המרכזי שלה - - -
אלדד קובלנץ
¶
האינטרס המרכזי שלו זה לבנות דירות, והיא הודיעה לנו חד-וחלק: אתם לא תיכנסו לשם, ועל כן נאלצנו למצוא חלופות.
אלדד קובלנץ
¶
האישור הוא אישור זמני. שום דבר לא נעשה פה בניגוד לחוק. ירושלים היא עיר הולדתי, היא יקרה לי. בכלל, לפי תפיסת עולמי, המדינה, ראוי שהיא תתייחס לשידור הציבורי כמו שהיא מתייחסת לבית-המשפט העליון ולמבקר המדינה ולמוזיאון ישראל.
היו"ר איתן כבל
¶
קודם כול, את כל האישורים שנתן היועץ המשפטי, כל אלה שאפשרו לצאת לזמניות שאני לא קונה אותה, זה בחיים לא יהיה זמני.
היו"ר איתן כבל
¶
אני אומר את זה לא כלפייך, אלא מתוך ידיעה איך המערכת עובדת ומתנהלת. היו מעונות בהר-הצופים שקראו להם "מעונות האזבסטונים", הם היו זמניים, בן-גוריון התאכסן שם עד שסיימו - - -
היו"ר איתן כבל
¶
כן, אתה זוכר את זה, עיסאווי. מה אני מנסה לומר? אני קודם כול מבקש לקבל את כל האישורים בכתב. אני מבקש, גברתי, שתדאגי לכך אל מול התאגיד החדש, אחד.
דבר שני, אלדד, בכל פעם שאני חוזר ואומר שיש לי הערכה אליך, כי אתה יודע שרציתי שתהיה מנהל הרשות בזמנו, ובאתי אליך - - -
היו"ר איתן כבל
¶
סליחה. זה לא סודות, זה פורסם. מה שאני מנסה להגיד לך, חלק מההצלחה זו היכולת לעבוד אל מול כל בני-האדם. אם העיתונאים היום, שהם ברשות השידור, רובם, אני לא רוצה להגיד כולם, לרובם אין מושג באיזה עולם הם חיים, מה מתאפשר להם, מה לא מתאפשר להם, אך טבעי הוא שמי שפותח עיתון ורואה מכרז, כזה או אחר, הוא מתפוצץ, הוא מאבד את הביטחון העצמי שלו לגמרי. רובם, אני לא רוצה להגיד כולם, הרוב המכריע שלהם הם אנשים שנתנו מחלבם ומדמם, וגם חלקם הלא קטן או היותר קטן או הגדול, אתם תרצו לראות אותם חלק מהתאגיד החדש בגלל היכולות שלהם.
היו"ר איתן כבל
¶
בוודאי בוודאי בוודאי, לא רק בטלוויזיה, ובוודאי ברדיו. לכן, אתם, וזה לדיון הבא, חייבים לפעול בשקיפות מלאה. כל דבר שאתם פועלים אל מול גורמי החוץ לפני שאתה עושה את הפעולה, תאמר לעצמך ולצוות שלך: בואו נחשוב קודם כול איך אנחנו לא מלחיצים, מצד אחד, את המערכת הקיימת באופן מיותר, ואיך אנחנו מגייסים אותה יחד אתנו. זה לא המצב היום. אם יושבים כאן אנשים – ועוד לא עסקתי בשביתה – ותאמין לי, אני לא חושב שיש כאן סביב השולחן הזה מישהו שמכיר לפני ולפנים את כל התהליכים, את כל הסעיפים, את כל תתי-הסעיפים, ומה התכוונו לאורך כל הדרך, וכל הזמן התפקיד שלי הוא גם כן לא רק לקרוא סעיפים כמו שהם, אלא גם להסביר מה הייתה הכוונה מאחורי אותו סעיף.
יש בני-אדם מאחורי כל סעיף וסעיף. כבר הגענו להסכמות, ואני אומר את זה לכנ"ר, ואני אומר את זה לכולם, שהאנשים הולכים הביתה. כבר הסכמנו על זה, כבר אנחנו אחרי הדיון הזה, אנחנו אחרי הוויכוח הזה, אבל אני אומר לכם בצורה ברורה, שלא ניתן שהמקרה של הגברת הזאת יחזור על עצמו, זאת בושה וחרפה.
היו"ר איתן כבל
¶
דבר נוסף, אלדד, אני מבקש שעד יום שני הקרוב תוציאו לי בכתב, אני אוציא לכם גם היום בכתב התייחסות – אני רוצה שתנוח דעתי – לגבי מערכת היחסים המתקיימת להוצאת המכרזים, 100 הגיוסים החדשים - על איזה פלטפורמה, עבור מה הם? אני רוצה שזה יצליח. ואיך מערכת היחסים ביניכם לבין העיתונאים והעובדים מתקיימת?
משה שגב
¶
זה הזוי. הרי היום כל טכנאי ברשות השידור הוא עוד טכנאי עם דיפלומה או הנדסאי, שכל המקצועות הטכניים שיצאו למכרז לא מוזכרים בכלל. זאת אומרת, האיגודים המקצועיים פסולים - - -
היו"ר איתן כבל
¶
משה, אני רוצה להזכיר לך שאם לא הייתי מקיים את הדיון הזה לא הייתה מתאפשר בכלל לקיים את זה – עשיתי את זה מיוזמתי בלבד. אז אל תגידו לי עכשיו מה צריך להגיד. זאת יוזמה שלנו כוועדה, ואנחנו עושים את זה באמת כדי לבחון את הדברים - לאן הם הולכים ומה הם. לכן, אני קודם כול רוצה לדעת. הגיע הזמן שנדע מה קורה, קודם כול, לפני שאני מחלק ציונים, לפני שאני אומר מה נכון, לפני שאני אומר מה לא נכון, איך צריך שיהיה. אני מודה שמהשעה תשע וחצי ועד עכשיו קיבלתי פרספקטיבה, עוד אין לי תשובות על הכול.
היו"ר איתן כבל
¶
לחשתי באוזן קודם ליועצת המשפטית - ההרגשה שלי – אני לא רוצה להשתמש במילה לא פרלמנטרית – היא מאוד מאוד רעה.
היו"ר איתן כבל
¶
אני בטוח. אבל, ברשותך, אני גם מרשה לעצמי, עיסאווי, לומר את זה כמי שמלווה את הדרך מקרוב כבר עשור, ושילמתי על זה גם מחירים ציבוריים ופוליטיים בקרב הזה מול רשות השידור, כדי שהתאגיד יהיה תאגיד, שהעסק הזה יתחיל להיות כמו שצריך. ויש כאן הזדמנות ענקית, אני לא מתכוון לפספס אותה. אני מתכוון שהתחושות האלה תהיינה שונות. בבקשה, גברתי.
אתי בנדלר
¶
אלדד, ברשותך, אני מבקשת רק להבין, האם כל עוד לא מסוכם בין המדינה ובין ההסתדרות מספר העובדים של רשות השידור שייקלטו בתאגיד השידור החדש, האם כל עוד זה לא יסתיים, אתם לא מציעים לאף עובד מרשות השידור להיקלט בתאגיד החדש?
אלדד קובלנץ
¶
ממש לא. אנחנו מציעים לכול אדם שרואה את עצמו ראוי להצטרף למסע הזה. זה שני תהליכים שמתקיימים במקביל, להבנתי, לאט מדי.
אלדד קובלנץ
¶
אז בוא ניגע בנקודה הכואבת הזאת. יש הסכם בין הממונה על השכר לבין ההסתדרות שעובדים שנקלטים מרשות השידור שהם ייקלטו בתנאי השכר שהיו להם ברשות השידור הישנה, שזו בעיה מאוד מאוד מאוד מאוד - - -
אלדד קובלנץ
¶
כי על-פי ההסכם שנחתם, העובד שייקלט מרשות השידור יקבל את מלוא משכורתו, לא רק את הבסיס, כולל השעות הנוספות וכולל - - -
משה שגב
¶
דרך אגב, על זה כבר היו דיונים ביחד עם יושב-ראש ההסתדרות, עם אנשי האוצר שדיברו כבר על מתווה. אומנם ההסכם נסגר בזמנו, כולל שכרם ומעמדם, גם על זה מוכנים לדבר. אבל מה שאתה עושה - - -
היו"ר איתן כבל
¶
סליחה, הייתי צריך לסיים לפני שלוש דקות, אני עובר עכשיו על הוראות יושב-ראש הכנסת, רק אגיד שהשעון לא היה מדויק פה.
היו"ר איתן כבל
¶
לא עכשיו. ברשותך, עכשיו אני רציני, כי אני רוצה לדעת את כללי המשחק. כללי המשחק לא ברורים ואפילו פוגעים בעובדים הקיימים.
היו"ר איתן כבל
¶
יקירי, אני רוצה שלא רק תגידו: למה אתם עוזבים. תסייעו בידם למצוא מקום סביר. אתם יודעים לעשות את זה?
אלדד קובלנץ
¶
לא, אנחנו לא מניחים שאנחנו במודיעין, אבל אני מזכיר לך, אודי – אתה יכול לדחות את יום ההקמה בשנתיים, תיקחו את זה בחשבון.
היו"ר איתן כבל
¶
גם אם אני רוצה לתת את כל כולי, יש מקום, אין מקום? אם אמורים לעלות טרקטורים ברוממה בעוד חודש-חודשיים-שלושה-ארבעה חודשים-חצי שנה, אני לא יכול לתת להם להמשיך לפעול משם.
היו"ר איתן כבל
¶
משה, בכל הכבוד, מדינת ישראל, גם אם זו ממשלה שאינני תומך בה, יש לה סדרי עדיפויות, וסדר העדיפות הראשון היום, המיידי, הוא בניית יחידות דיור, אז, בבקשה. בסופו של עניין, לא נראה לי שבכל ירושלים אין מקום. אני רוצה רק לשמוע אותך, ואנחנו מסיימים אתך, בבקשה.
פאני ביטון
¶
אני עובדת 45 שנה ברשות השידור. התחלתי לעבוד כחניכה. התחתנתי ברשות השידור, הבאתי חמישה ילדים ששירתו בצבא במדינת ישראל ו-12 נכדים. נתתי את הלב ואת הנשמה ברשות השידור. לפני כחודש וחצי, עם הפרסום של הפרישה, אמרתי שאני רוצה לפרוש, די, מיציתי את עצמי, עם כל הבלגן שיש. אני יושבת-ראש ועד, לא יכולה לראות את העובדים מתהלכים כמו שיכורים, חסרי ביטחון, כל הזמן נרדפים, כל הזמן במעקבים. אמרתי: אני לא רוצה להיות שם, לא רוצה לראות את המצב הזה, ולא רוצה לבכות כשאני רואה עובד נפול כפי שאני רואה אותם היום. אמרתי: אני הולכת. באו, ביקשו ממני: לא, את עובדת חיונית, תישארי עד מרס. אמרתי: אני עד מרס לא רוצה להישאר, אני לא יכולה להמשיך. אני מוכנה עד 31 בדצמבר, להגיד לכם שלום, לצאת בכבוד. עבדתי פה בכבוד ורוצה לצאת בכבוד.
אתמול אני מקבלת הודעה מסמנכ"לית כוח-האדם החדשה, היא לא מכירה את העובדים, לא ראיתי אותה מעולם. גם כשהיא עשתה סיבוב במסדרון, וחיפשה – בתפקיד שלי אני הולכת לחדרים אחרים לעשות תפקידים של עובדים שפרשו. והנה, המנכ"ל נוכח השבוע לראות את זה במו עיניו, שאני הולכת לקחת דואר של עובדת שפרשה, לעשות אותו בנוסף לתפקידי כמנהלת מחלקת תשלומים לספקים ארציים.
אנחנו עכשיו בעיצומים כוועדים מאחר שהיא הוציאה כל מיני מכתבים לשעון ולנוכחות, ומעקבים, החלטנו שגם אנחנו מתאגדים יחד עם ההסתדרות, קיבלנו הנחיות: אין לשתף פעולה עם ההנהלה, אין לעשות א', ב', ג'. מכיוון שאני בעמדת כוח של ועד היא קראה לי.
פאני ביטון
¶
הם קראו לכל הוועדים לדיון ולפתיחת משא-ומתן על כל המכתבים שיצאו, אותנו ביטלו ומבטלים, אבל עלינו עושים את המעקבים. בקיצור, הלכתי אליה אתמול, התבקשתי להגיע אליה, היא אומרת לי: תשמעי, ביקשת לפרוש ב-31. אמרתי לה: אכן. היא אומרת לי: מאחר שאת כבר לא עובדת חיונית – 45 שנה הייתי חיונית, לתת את הלב ואת הנשמה הייתי שם – שבעה ימים, היא אומרת לי: את לא חיונית, תשימי את המפתח, ממחר את לא פה.
זו מדינה שאני אתן בה את הלב ואת הנשמה ולילדים שלי ללכת להמשיך לשרת אותה? הושפלתי, הוכפשתי. אני מבקשת, קודם כול שהיא תמשוך את מכתב ותתנצל, כי הכאב שלי גדול, ואני מושפלת ברמה בלתי רגילה.
היו"ר איתן כבל
¶
תודה לך. יש למישהו כאן את היכולת לתת תשובה? או שאני אקבל אותה? מי כאן יודע לתת לי את התשובה?
ברי בר-ציון
¶
תקבל את התשובה אחר כך בחדר סגור, אני לא רוצה להתייחס לעניינים אישיים של עובד מסוים בפורום הזה, זה לא מכובד.
היו"ר איתן כבל
¶
קודם כול, אני לא יודע מה אתה רוצה לומר לי בארבע עיניים. אני רק יודע להגיד את הדבר הבא: עובד או עובדת שכבר ביקש מיוזמתו לצאת בסוף החודש לפרישה, בוודאי אחרי 45 שנה, גם אם הוא ישב ויספור גרגירים, אתה יודע, בתקרה ככה כמה זה, מה שחור, מה כבר צריך לסייד – כתוב: אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה – לפעמים אתה יודע קצת, אומר: וואלה, עוד שבוע לא אראה אותה.
בסוף בסוף – אני לא יודע למצוא את המילים, כי אני מכיר את עצמי ואני יודע שאני יודע להוציא מילים מאוד קשות, אז אני בולע את לשוני במקרה הזה, כי זאת תחושה משפילה, קשה. אני תובע מכם להחזיר אותה לאלתר, ולהחזיר לה את המכתב שלה ב-31 לחודש. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:43.