הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 115

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, ט' בטבת התשע"ו (21 בדצמבר 2015), שעה 11:00

הצעת חוק רישוי שירותים לרכב, התשע"ג-2013 (מ/769)

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

יעקב פרי – מ"מ היו"ר

עבד אל חכים חאג' יחיא

עיסאווי פריג'

אבי גונן - מהנדס ראשי לרכב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

משה קרמאייר - ראש תחום שירותי תחזוקה הדרכה הסמכה ושמאות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

חוה ראובני - סגנית בכירה ליועצת המשפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אסתי פלדמן - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

דרור וגשל - עו"ד, משרד המשפטים

קרן וול - לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

יונתן צויקל - ראש צוות, רשות ההגבלים העסקיים

אפרת מאירי מרקוביץ - ראש תחום ייעוץ וחקיקה, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן

יעקב אנוך - נשיא איגוד יבואני הרכב

יעקב יהודה רודד - מנכ"ל איגוד יבואני הרכב

אהוד שניידר - יועץ משפטי, איגוד יבואני הרכב

סיגלית בן שושן - יועצת משפטית, איגוד יבואני הרכב

ברק גליקמן - עו"ד חיצוני, מייצג את כלמוביל, יבואני כלי רכב

דידי רוזנפלד - מנכ"ל שלמה SIXT רשת מוסכים, יבואני כלי רכב

אמיר גבל - יועץ משפטי, כלמוביל, יבואני כלי רכב

אריה אשד - מנכ"ל איגוד המוסכים

רונן לוי - יו"ר איגוד המוסכים

אינגריד הר אבן - יועצת משפטית, איגוד המוסכים

יהודה יגן - יו"ר וועד ענף רכב באיגוד, איגוד שמאי הביטוח

אורי גורביץ - יו"ר וועדה מקצועית ארצית רכב, איגוד שמאי הביטוח

נמרוד הגלילי - מנהל תחום, איגוד לשכות המסחר

זאב פרידמן - יועץ משפטי, המועצה הישראלית לצרכנות

יוכי הנהרט - חבר אגודת אשכול

עמנואל נורמן - חבר ועד אגודת אשכול

איתי עצמון

עידית חנוכה

איה לינצ'בסקי

הצעת חוק רישוי שירותים לרכב, התשע"ג-2013 (מ/769)

בוקר טוב לכולם אני שמח לפתוח ישיבה שנייה של ועדת הכלכלה להיום. אני מודיע שהישיבה תסתיים בשעה 13:00. דבר נוסף, עוד לא שוחחתי עם הנהלת הוועדה, יש מצב שבשלב מסוים נצא למרתון בדיון הזה של כמה פגישות כדי לסגור את הפינה הזו. ברשותכם נמשיך היכן שעצרנו בפעם הקודמת. אני מקווה שנציגי הממשלה מדברים עם חלק מהאורחים כדי לחסוך לנו עבודה ולהגיע לכאן מתואמים יותר. אם לא, נצטרך לברר את הדברים פה.

בדיון הקודם שהתקיים ב-30 בנובמבר הוועדה אישרה את סעיף 15 להצעת החוק וכעת ניתן להמשיך מסעיף 16. דילגנו על מספר סעיפים קטנים בסעיף 13, אבל מכיוון שטרם סיימנו את ההידברות עם נציגי הממשלה, אני מציע שנמשיך להתקדם בהצעת החוק.

כל מה שמאפשר התקדמות. סעיף 16 להקראה בבקשה. דיווח מסירת פרטים למנהל.

"16. דיווח ומסירת פרטים למנהל.

בעל רישיון ימסור למנהל, לפי דרישתו ולשם ביצוע ההוראות לפי חוק זה, דיווח על מתן שירות, לרבות פרטים על רכב או מוצר תעבורה, ובכלל זה פרטים לעניין כמות, איכות, התאמה למפרט דרישות תקינה, דרכי הייבוא, הסחר והשיווק של רכב או של מוצר התעבורה, וכל פרט אחר הדרוש לצורך ביצוע ההוראות לפי חוק זה".

אנחנו נמצאים בפרק הכללי שעוסק בהוראות משותפות לכלל הרישיונות לפי החוק. כל הרצף של הפרק הזה, הסעיף הספציפי הזה עניינו במסירת מידע למנהל לפי דרישתו, לשם ביצוע הוראות, שיהיה לנו המידע על ביצוע החוק, תפקוד החוק וגם יכולת בקרה ופיקוח.

הערה שהייתה כשהפצנו הייתה על שהשמטנו את חובת הסודיות. בעינינו חובת הסודיות הזו מיותרת כיוון שהיא קיימת ממילא. עובדי ציבור חייבים בסודיות לפי חוק העונשים, התקשיר גם קובע את זה כחובה משמעתית של כל עובד מדינה לשמור על סודיות. לכן חשבנו שהאמירה הזו פה מיותרת.

הערות?

עו"ד אהוד שניידר מטעם איגוד יבואני הרכב. היה את הסעיף של הסודיות, הוא קיים בחוקים נוספים כמו במס ערך מוסף. אם חושבים שיש הגנה מספקת אז צריך שמשרד המשפטים יבוא ויגיד שהוא הולך לתקן את הכול החוקים בהם זה קיים ולמחוק את זה. אם לא, אז נדמה לי שבמקום הזה ראוי שתהיה - - -

העניין ברור.

אני מודה שאין עקביות בחקיקה. יש חוקים שיש ויש חוקים שאין. איזה דרך שלא ננקוט בה תתיישב ותתאים למדיניות בחוקים מסוימים ולא תתאים למדיניות בחוקים אחרים. הגישה העקרונית שלנו היא לא לחוקק הוראות מיותרות. אבל כיוון שאנחנו בהחלט מאמינים בסודיות וחובת הסודיות מקובלת עלינו, עליה אין מחלוקת, אז זה להכרעתו של אדוני.

אכן כפי שציינה עורכת הדין ראובני, אין אחידות בחקיקה. בדקתי שוב הוראות דומות בחקיקה, גם בהצעת חוק ממשלתית חדשה שהופצה רק לאחרונה לחקיקת חוק חדש, חוק פיקוח השירותים פיננסיים מופיע הסעיף שעניינו חובת סודיות. ניסיתי לברר מדוע שולב סעיף כזה בהצעת חוק ממשלתית חדשה ולא הצלחתי כל-כך לקבל תשובה משכנעת בעניין הזה. לכן מבחינתי אין התנגדות להשאיר את חובת הסודיות שנקבעה בסעיף 16 כפי שהחליטה הוועדה בכנסת הקודמת, אבל כמובן להכרעת יושב-ראש הוועדה.

להשאיר את מה שנמחק?

עורכת דין אינגריד הר אבן מאיגוד המוסכים. היינו מבקשים להוסיף את המילים "ככל שעיסוקו מחייבו להחזיק במידע זה". לא כל העוסקים בענף חייבים להחזיק את אותו היקף וסוג מידע, אז שיהיה ברור שלא נמציא משהו כדי למסור אותו למנהל.

אני מתנצל. לא הבנתי.

הסעיף הזה עוסק בחובת העוסק למסור כל מידע לפי בקשת המנהל במשרד התחבורה. היינו מבקשים לסייג את החובה הזו אך ורק למידע שעיסוקו של אותו עוסק מחייב אותו להחזיק. הרי לא כל עוסק חייב להחזיק את אותו מידע.

הבנתי, אבל יש לנו מחלוקת בעניין.

בעיני, קבלת מידע, לרבות דוחות מסוימים וחלק מארגז הכלים שיש לרגולטורים בענפים שונים, לכן אני לא בטוח שאני מבין את ההערה.

תודה.

יש לי תוספת קלה לסיפא של סעיף 16. אני מציע לכתוב: "המנהל, כל עובד אחר במשרד או מי שפועל מטעמם שהגיע לידיו מידע לפי סעיף זה" וכו'.

מטעמו או מטעמם?

מטעם המנהל או מטעם כל עובד אחר.

מי בעד ירים את ידו?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 16 אושר.

סעיף 16 אושר. ברשותכם יש לי בקשה. מאוד חשוב לי שתחזרו הביתה, תבחנו שוב את הדברים ושבאמת כל המסע הארוך הזה שהוא חשוב בעיני, הצרכן הוא זה ירוויח ממנו. אני שם את הדברים על השולחן. אומרים לי שהחוק חשוב מכל כיוון אבל בשורה התחתונה הצרכן לא ירוויח שום דבר. אני מכיר את הטענות האלה ואני אומר לכם שתחשבו על זה. סעיף 17 – פעולה בחוסר מקצועיות או ניגוד עניינים.

17. פעולה בחוסר מקצועיות או ניגוד עניינים.

(א) בעל רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב לא יעסוק במקצועו –

באופן שיש בו חשש לניגוד עניינים בין עניין שלו לבין עניין של לקוחו, לרבות ניגוד עניינים בין עיסוקו במקצוע בענף הרכב לעיסוק אחר שלו, בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (ג)".

בניגוד לכללי האתיקה המקצועית שנקבעו לפי סעיף קטן (ב).

יש שלושה מקצועות בענף הרכב שמאים, מנהלים מקצועיים של מוסכים ומתווכחים. יכול להיווצר ניגוד עניינים בין העיסוקים האלה. אנחנו אוסרים לפעול בניגוד עניינים. זה שכיח בעיסוקים מסוימים או בין עניינים.

דהיינו, אם אתה שמאי אז אתה לא מתווך ואם אתה מתווך אז אתה לא מנהל מקצועי.

אם אתה שמאי אז אתה לא יוכל להיות מנהל מקצועי. אתה לא יכול גם לתקן וגם לאשר. יש פה ניגוד עניינים.

זה רחב מזה, זה גם ניגוד עניינים לעניין של הלקוח. זה גם ניגוד עניינים בעיסוק אחר שלא בענף הרכב. סוכן ביטוח ושמאי.

תן לנו עוד דוגמאות מלבד השמאי.

יש מקרה אחד של מנהל מקצועי של מוסך שהוא גם שמאי. או מקרה של קצין בטיחות שהוא גם מנהל מקצועי של מוסך, שלא יכול להיות שהוא יהיה גם מנהל מקצועי של מוסך וגם יאשר את הרכב.

זה קיים בפועל?

לא.

שלא פתאום מישהו יחשוב שאם זה לא כתוב אז מותר לו.

איגוד לשכות המסחר. מה לגבי מוסכים שגם עוסקים בסחר רכב? זה נראה סביר? מוסך שאמור לבדוק את הרכב שאתה לא הולך למכון בדיקה אלא הולך למוסך לבדוק האם הרכב תקין, מצד שני יש לו אינטרס למכור את הרכב, הוא גם עוסק בסחר רכב. האם זה סביר?

יש הבדל גדול אם אני בא אליו כדי שאחר-כך גם ימכור לי את הרכב לבין זה שהוא רק אמור לבדוק את הרכב. אלה שני דברים לחלוטין.

אני חושבת שזה כלול בסעיף הזה. זה ניגוד עניינים בין עיסוקו במקצוע בענף הרכב לעיסוק אחר שלו שהוא לא מענף הרכב.

היא אומרת שמהרגע שאתה מקבל את האוטו, אתה גם עושה לו שמאות וגם אחר-כך אתה מוכר אותו, אז זה נכלל בדיוק באותה קטגוריה. אני הבנתי שאני רוצה לבוא מחר למוסך שלי ולבדוק שהאוטו תקין.

היום יש מוסכים שמעבר לעיסוק העיקרי שלהם לתיקון כלי רכב, עוסקים גם בסחר בכלי רכב.

אז מה הבעיה?

אם אתה חושב שאין בעיה, אז אין בעיה.

בוא לא נתחכם. תסביר מה ניגוד העניינים לדעתך?

ניגוד העניינים לכאורה יכול להיווצר שאתה סוחר רכב, יש לך אינטרס מן הסתם למכור את הרכב. אני יכול ללכת למכון בדיקה לבדוק את הרכב, אבל כשאני במוסך יכול להיווצר סוג של בלבול - - -

אנחנו מבלבלים לעצמנו את המוח. מי שהולך למכור את הרכב לא יכול להיות אידיוט עד כדי כך שייתן לשמאי לפרק אותו במוסך. אני הולך למוסך ורוצה למכור את האוטו שלי. אני הולך למוסך כדי לבדוק שהכול בסדר ולהעריך את שוויו. במקרה, המוסך שבאתי אליו, שיכול להיות שהוא המוסך הקבוע שלי, או שאני מבקש ממנו למכור עבורי את הרכב כי אני סומך עליו, או אם אני לא סומך עליו והחוק לא מאפשר לו את זה, כי אם הוא עושה גם שמאות וגם אחר-כך הוא מוכר, נכון לרגע זה הסעיף אוסר את זה.

הכול כפוף לתקנות שיותקנו.

בואו לא ניכנס לנימים של הרזולוציה. תמיד יש עוד דברים לא נצא מזה.

השאלה אם הוא מחייב אותו לעשות את זה באותו מוסך. אין את החיוב הזה.

וזו מערכת יחסים וולונטרית לחלוטין.

זה עובד לשני הכיוונים לאלבר יש ששה מוסכים, אז אסור להם למכור מכוניות? ושלמה סיקסט?

שלמה סיקסט לא מוכרת מכוניות. לשלמה סיקסט יש חברה נפרדת.

עקיצות היסטוריות יכולות להיות מעניינות עד שלב מסוים. עזבו אותי עכשיו מהסיפור הזה, למרות שאתה צודק.

לגבי סעיף 17, יש לנו התנגדות עקרונית להפוך אותו מחוסר מקצועיות לכללי אתיקה. הסעיף במקורו דיבר על מה זה חוסר מקצועיות ופתאום זה נהיה כללי אתיקה. כולנו יודעים שכללי אתיקה זה דבר מאוד אמורפי, ניתן לפרשנות.

אני מסכים. חוסר מקצועיות וכללי אתיקה אלה שני דברים שונים.

כולנו גם יודעים וזה סוד גלוי שהמועמדים העיקריים להיכנס בגדרו של סעיף זה הם השמאים. כמו שאמרתי בישיבה הקודמת, בג"צ והמפקח על הביטוח עוסקים כבר קרוב ל-20 שנה בנושא ניגוד העניינים.

מה את מבקשת?

שזה יהיה "חוסר מקצועיות". להחזיר את זה לנוסח הקודם ולא "כללי אתיקה", כדי שיהיו יותר שיניים לסנקציות הללו.

אני אענה לך. אומר נכון היועץ המשפטי, חוסר מקצועיות זה להכניס אותו לסד מאוד מצומצם. כללי אתיקה מכניס אותך למנעד הרבה יותר רחב. מכניס גם את העניינים המקצועיים וגם את העניינים האחרים, למשל צרכניים, שהם לא בהכרח נכנסים תחת הקטגוריה של חוסר מקצועיות. לדעתי התיקון כפי שאתם מביאים אותו עושה סדר יותר טוב בעניין.

בקשת שסעיף קטן (2) ישונה?

שכותרת הסעיף תהיה "פעולה בחוסר מקצועיות" ולא "כללי אתיקה".

זו לא שאלה של הכותרת זו שאלה של מהות הסעיף. ברור שנתאים את הכותרת לתוכן המהותי של הסעיף.

ברור, אני מדברת על התוכן. דבר נוסף, בסעיף 17(א)(1), חוץ מהדיבור על ניגוד עניינים, צריך להוסיף את המילים "שיקולים זרים". הרי לא תמיד מדובר בניגוד עניינים, לפעמים פשוט מדובר בטלפון שמישהו מקבל ואומר לו תעשה ככה וככה.

זה סוג של אתיקה מקצועית.

אם כבר כתוב "ניגוד עניינים| שזה דבר מאוד מסוים, אנחנו בקשים להוסיף "שיקולים זרים", זה דבר מאוד מקובל בפסיקה. כבר רציתם כללי אתיקה, אז תוסיפו גם את זה.

או שאנחנו מסכימים שכללי האתיקה המקצועית מדברים במושג הרחב של העניין, אם לא, אני יכול לחשוב שהסעיף הזה לבד יהיה כל החוק, כי אני יכול לפרק ולהחליט שזה לא כולל. אף אחד נכון לרגע זה לא שכנע אותי שהמשפט הזה, "בניגוד לכללי האתיקה המקצועית" אינו כולל החל מנוכלים ורמאים עד אנשים שהם לא בעלי יכולות מקצועיות וזה לא מתכנס לתוך התהליך הזה. לא למדתי משפטים, אני מדבר על שכל ישר.

המועצה הישראלית לצרכנות. אם כבר מעלים את הסוגיה אז צריך לומר שהסעיף הזה אינו מכסה את כל האופציות הנדרשות, מה שכן, הוא מדבר רק על בעל רישיון. עדיין יש הרבה כאלה שפועלים בתחום והם אינם בעלי רישיון ואני כבר עכשיו מזכיר שנבקש שתמצא ההוראה המשלימה לעניין הזה גם לכל אלה שיש להם השפעה, שהם אינם בעלי רישיון.

אוקי. אנחנו מצביעים עכשיו על סעיף 17(א) סעיפים קטנים (1) ו-(2). מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיפים 17(א) (1)-(2) אושרו.

סעיף 17(א) סעיפים קטנים (1) ו-(2) אושרו.

לפני שאתה ממשיך. לא הייתי נוכח כשהייתה הצבעה על סעיף 15, אני מבקש להגיש עליו רביזיה , או לקיים דיון מחדש.

מבחינתי אין בעיה. הייתי מחזיר לדיון כיוון שיש בינינו הבנה, אבל מכיוון שהצבענו על הסעיף אנחנו מחויבים לחזור ולדון על-פי הכללים.

על מה הרביזיה?

אנחנו הולכים רק לפי הכללים. אני מבקש להוריד את המילה "שירות רכב" לפתוח את זה לדיון מחדש. להשאיר את זה "כל בעל רישיון".

"בעל רישיון לא יסרב לתת שירות לצרכן", בלי "בעל רישיון לשירות רכב".

זה שווה דיון.

אין בעיה. בכבוד רב. גם אם יש סעיפים שכבר אישרנו והסתבר שניתן לתקן או לשפר, אם מי מחברי הכנסת מבקש, אין שום בעיה, נחזור ונעסוק בסוגיה כי אנחנו רוצים לכוון לתוצאה הטובה ביותר.

(ב) "השר, באישור הוועדה, יקבע כללי אתיקה מקצועית לעניין התנהגותו של בעל רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב" - עכשיו צריך תיקון נוסח בהתאמה לשינוי - "כללים כאמור לעניין שמאי רכב יקבעו לאחר התייעצות עם מועצת שמאי הרכב ולעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים - לאחר התייעצות עם מועצת מנהלי המוסכים".

אנחנו נראה בהמשך שאנחנו מציעים בשני העיסוקים האלה להסדיר מועצה מייעצת. כללי האתיקה יעברו תהליך גם של היוועצות עם המועצות האלה.

הערות? מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 17(ב) אושר.

סעיף 17(ב) אושר.

(ג) "השר, באישור הוועדה, יקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על חשש להתקיימות ניגוד עניינים של בעל רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב, לרבות עיסוקים המעוררים חשש לניגוד עניינים כאמור; רשימה כאמור לעניין שמאי רכב תיקבע לאחר התייעצות עם מועצת שמאי הרכב ולעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים - לאחר התייעצות עם מועצת מנהלי המוסכים".

גם כאן מדובר על כללים או על תקנות, לא על רשימה של נסיבות. נצטרך להתאים את הנוסח.

מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 17(ג) אושר

סעיף 17(ג) אושר.

(ד) "כללים שנקבעו בתקנות לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג), יפורסמו גם באתר האינטרנט של המשרד".

יש התנגדות שזה יפורסם באתר האינטרנט?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 17(ד) אושר

סעיף 17(ד) אושר.

ואם יהיה עכשיו משהו מתקדם יותר מהאינטרנט, אז החוק ישונה?

שינינו כבר בעבר לפי התפתחויות טכנולוגיות. לכתוב אמירה טכנולוגית רחבה מידי, פותח את זה. אם בדיוק עכשיו נכנסה קרן לייזר שיודעת להעביר מסרונים ולא העברת, מה אני צריך את זה? אם נגיע לשלב שבו המשרד יחשוב שההתקשרות יכולה להיות בצורה טובה יותר, אז זה ישוב.

בכל מקרה זה נוסח מאוד מקובל בחקיקה.

אנחנו עוברים לפרק ג'. מתחילים עם השירותים עצמם, יצאנו מהחלקים הכלליים.

ייצור רכב

רישיון לייצור רכב ושיווקו

18. רישיון לייצור רכב ושיווקו.

מי שהתקיימו בו כל אלה זכאי לקבל רישיון לייצור רכב ושיווקו:

הוא עוסק מורשה כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, תושב ישראל, או תאגיד רשום כדין בישראל שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;

לרשותו מקום, מבנה וציוד המתאימים לייצור רכב ואחסונו, כפי שקבע השר;

לרשותו מהנדס או הנדסאי, שהוא בעל ניסיון בתחום הרכב המתאים לייצור רכב כפי שקבע השר. השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה, יקבע את המדור מבין המדורים שנקבעו לפי סעיף 8 לחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח - 1958, שאליו ישתייך מהנדס או הנדסאי כאמור".

יש בארץ ייצור ושיווק?

יש מפעלים לייצור רכב, אחד אלה יצרני אוטובוסים, מרכבים וארגז שהם מפעלי ייצור.

ייצור של הארגז לא של האוטובוס עצמו.

השלדה והמנוע מיעים מחו"ל אבל פה מייצרים את המרכב. דבר שני יש גם מפעלים שמייצרים גרורים ונתמכים, עגלות.

אבל זה לא ייצור רכב, זה ייצור של כלים, מעטפת.

יש גם מפעלים שמייצרים רכב לא מא'-ת' כמו סוברו וטויוטה אבל הוא כן ברמה גבוה של ייצור רכב ממש.

איזה רכב מיוצר בארץ חוץ מסוסיתא?

אין תוצר רכב שמיוצר בארץ כמו טויוטה וכאלה.

הערת הבהרה לעניין פסקה (3), למעשה בתקנות שיקבע שר התחבורה ייקבעו גם תנאי סף שונים לעניין מהנדס ומהנדסאי. זו הכוונה?

כן. גם עניין הניסיון שלו, כפי שקבע השר וההתאמה שלו.

אם זה לא מספיק ברור אז תחדדו את הדברים בניסוח. מי בעד סעיף 18(א) סעיפים קטנים (1) עד (3)?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים –אין

סעיפים 18(א) (1)-(3) אושרו.

סעיף 18(א)(1)-(3) אושרו.

היינו מבקשים להוסיף אחרי המילה "ניסיון" את המילים "או תעודה" כדי לרבות ולא להמעיט.

אני מניח שהתעודה היא דבר ברור מאליו.

שלא תהיה דרישת ניסיון מינימום.

זו בדיוק הדרישה, אנחנו רוצים ניסיון.

היא מבקשת שהניסיון לא יהיה חובה.

זה לא מישהו שרק מתחיל סטאז', זה צריך להיות המהנדס הראשי של אותו יצרן. לא יכול לעשות את זה מישהו שאין לו תעודה, שהחדר שלו מרוצף בתעודות.

תעודות אפשר לייצר, ניסיון לא.

נכון. הסעיפים אושרו.

"הוא הציג למנהל הסדרי פיקוח פנימיים וחיצוניים הולמים על עבודת הייצור המתבצעת במפעל, בין השאר כדי להבטיח את התאמת הייצור הסדרתי של רכב לאב-טיפוס של דגם הרכב, הכול כפי שקבע השר.

לרשותו מערך לשיווק מוצרי תעבורה;

הוא המציא למנהל כתב התחייבות –

לספק מוצרי תעבורה לרכב המיוצר במשך שבע שנים לפחות מיום מכירתו לראשונה ללקוח;

לתת אחריות לרכב המיוצר על ידו, בהתאם להוראות לפי סעיף 27;

לספק שירותי תחזוקה לרכב, בהתאם להוראות לפי סעיף 26.

הוא ביטח את תוצרי המפעל, כפי שקבע השר, בהתייעצות עם שר האוצר;

הוא המציא למנהל אישור מרואה חשבון המעיד כי יש ברשותו הון עצמי כפי שקבע השר וכי הוא עומד בעקרון העסק החי שמשמעותו בגילוי דעת שפרסמה לשכת רואי החשבון בישראל בנושא זה.

תוקפו של רישיון לייצור רכב ושיווקו יהיה שלוש שנים מיום נתינתו".

למה אנחנו מחברים בין ייצור ושיווק? אני מייצר ואחר משווק. "מי שהתקיימו בו כל אלה זכאי לקבל רישיון לייצור רכב ושיווקו". למה לחבר?

הרישיון שלו ייתן את זה.

הוא מתכוון שלא יהיה מצב שזה ימנע ממישהו שרוצה רק לשווק או רק לייצר, את האפשרות.

אי-אפשר רק לייצר, בסוף הוא מייצר על מנת למכור.

יש הבדל בין לשווק למכור. זה לא אותו דבר.

שיווק זה לא בדיוק רק לתת לסוכנים שימכרו.

זה משאיר לו את הפתח. זה רישיון, זה לא חובה.

אני מבקש שזה לא יהיה גורם מצמצם לאחרים.

מה אכפת לי שהוא מקבל רישיון לייצור ושיווק ואם הוא לא רוצה לשווק שלא ישווק, או ההפך, שלא יעשה.

אני מייצר רכב, אני המייצר והמשווק. אני רוצה לקחת על עצמי חלק מהשיווק, אם אני משווק ארגזי רכב, אני לא יכול לקחת, החוק תחם אותי.

לא, החוק נותן לך רשות לשווק, הוא לא מטיל עליך חובה לשווק.

אתה לא חייב.

יש אנשים אחרים שיש להם רישיון לשיווק.

אבל החוק מכניס את הייצור והשיווק תחת אותה קטגוריה. החיבור ביניהם לא חוסם את השיווק?

איגוד המוסכים. אנחנו רוצים להוסיף אחרי (ג), שתהיה חובה לספק לכלל המוסכים המורשים מידע הדרכה וציוד לתיקון ולתחזוקה. אם מחר כן יהיה יצרן רכב, שיהיה אותו דין כמו ליבואני הרכב. שהדבר הזה לא יהיה סגור אצל היצרן ולא רק המוסכים שלו. החוק הזה הולך להיות ל-50 שנה, יכול להיות שמחר יהיו פה שני יצרני רכב, שהדין יהיה אותו דין כמו ליבואני הרכב. שתהיה חובה לפרסם את הציוד ואת המידע על הרכב.

ליד איזה סעיף אתה רוצה להוסיף את זה?

לעשות סעיף (ד).

מה שמבקש רונן, שנטמיע בסעיף, לחייב את היצרן לספק מידע טכני לאותם מוסכים שירצו לטפל באותם כלי רכב, גם כשהם לא מוסכים שלו. זה אכן הגיוני, אבל יכולות להיות שתי בעיות שאני רוצה להעלות אותן: אחד זה נושא התשלום, יכול להיות שאותו יצרן ירצה תשלום עבור זה ודבר שני, צריך לבדוק אם זה אפשרי מבחינה טכנית.

אני לא בטוח אם אין לכך מענה כבר בנוסח הצעת החוק בסעיף 26, שהוועדה טרם הגיעה אליו, ישנה חובה על בעל הרישיון לתת שירותי תחזוקה לרכב המיוצר על-ידו ולמכור מוצרי תעבורה, הכול כפי שקבע השר באישור הוועדה. כלומר, יותקנו תקנות שבהם יקבעו הדברים.

אתה סוגר את השוק.

אני לא יודע. תלוי מה יהיה תוכן התקנות.

נניח יש לי רכב פולקסווגן אני רוצה ללכת למוסך החברה לתיקון. יש בעל מוסך אחר שאני רוצה ללכת אליו, אין לו את המידע איך לתקן את הדגם הזה. איך אני מבטיח שהמידע וההכשרה מחברת פולקסווגן תגיע גם למוסכים אחרים שרוצים לתקן.

יש את המוסכים של החברות, הרכבים של הכנסת הם של שלמה סיקסט, הוא לוקח אותם למוסכים שהוא עובד אתם ומספק להם את כל המידע. נניח שבמוסך שלי לא מטפלים במיזוג ואני רוצה לנסוע לכפר קאסם ולטפל במיזוג אויר. הוא אומר לי שהוא לא יודע איך לטפל בו כי אף אחד לא נתן לי את ההדרכה.

יש נושא של מסירת מידע לגבי טיפול ברכב.

אז מבקשים שגם היצרנים יתנו אותו מידע כמו היבואנים.

צריך רק לעשות התאמות.

אני רוצה לסכם, תמצא דרך שהמידע יהיה נגיש למוסכים מורשים אחרים, שהם לא מוסכי השירות של הרשת.

אפשר לבקש מהיועץ המשפטי שיעביר נוסח?

רונן, אם יש לכם נוסח, תעבירו אותו.

אני רק מזכיר שפרק ה' להצעת החוק שעניינו חובות משווק, כולל חובות שיחולו גם על בעל רישיון יצור רכב ושיווקו. יכול להיות שצריך לבדוק את ההתאמות שם.

אנחנו נבדוק את המקום ואת הניסוח, העיקרון מקובל.

אני רק רוצה להזכיר לחברי הוועדה שבדירקטיבה של האיחוד האירופי כל יצרני הרכב חייבים היום להנגיש את המידע, גם את הציוד, מה-1 לינואר 2013, אנחנו כבר באיחור של כמעט 3 שנים יחסית לאיחוד האירופי, שם חייבים להנגיש מידע, ציוד והדרכה.

גם פה אנחנו נתבע הנגשת מידע. נגיע לזה. העיקרון ברור. הוועדה תדע להתחבר לנקודה הזו. היועץ המשפטי יבוא אתך בדברים ועם משרד התחבורה, יביא נוסח ואנחנו נביא אותו לדיון ואישור בפעם הבאה.

שאלה לגבי פסקה 8, האם עמידה בעיקרון העסק החי דורשת בהכרח אישור מרואה חשבון?

חייב.

כן.

שאלה נוספת, למה תוקפו של הרישיון צריך 3 שנים? זה לא מעט?

כמה אתם חושבים שצריך להיות?

אני מאיגוד יבואני הרכב. הפרקטיקה היום ברישיונות ולא במכרז לתקופת זמן מוגבלת בטלוויזיה, חברות תקשורת, סלולאר וכאלה זה 15 שנים ו"רבולבינג".

15 שנים ברכב זה נראה נצח.

אם מישהו מקים מפעל שוכר עובדים ויש לו אופרציה ויש סעיף שהרגולטור יכול לקחת לו את הרישיון אם הוא עושה פאול מסוים, אז למה צריך שכל פעם יבוא לירושלים לקבל שוב את הפתק? יש לו עסק, זה העסק שלו.

תסבירו בבקשה את ההיגיון של 15 שנה.

הנושא הזה עלה בכנסת הקודמת. היום זה לשנה ואנחנו מחדשים את זה כל שנה. אני הצעתי בדיון שהיה בכנסת הקודמת שנתקדם ל-3 שנים, במידה ונראה - - -

אני שואל אותך, ישבת בבית ואמרת שמתאים לך להקים מפעל. אתה מתחיל לעשות את הבירורים ואומרים לך שכל שנה תצטרך לבוא ולקבל מאתנו את האישור המחודש. אתה הולך להשקיע כמה מיליונים טובים עם משקיעים.

הגדלנו את זה משנה ל-3 שנים.

איזה היגיון היה להשאיר את זה לשנה?

החוק הזה נועד לצמצם כמה שיותר, לצמצם בירוקרטיה.

אז תלכו על 6,7 שנים. אם הוא לא עומד, קודם כל תיקחו לו את הרישיון.

אני לא יודע כמה יהיה, אבל 3 שנים זה לא יהיה. אני מבקש מכם לדיון הבא, תנו לנו הארכה לסעיף הזה.

למה לא להכריע? בשיטה הזו נגיע לכנסת ה-21 ויתווספו עוד שנתיים. כל כנסת, שנתיים.

שלא יבואו עם פחות מ-6 או 7.

פחות מזה חבל לכם על הזמן. עשינו את זה בחוק מורכב מזה, חיבור מפעלים לגז. נתנו להם בעניינים רבים לבדוק את עצמם פעם נוספת, כי אולי יש משהו שעוצר. הייתה סיבה למה זה שנה, לא אמרתי אם היא נכונה או לא. אבל ברור לי שלא מקימים עסק בידיעה שזה כל שנה.

אנחנו נבחן את זה. בין 6 ל-8 שנים.

תבחנו ברוחב לב.

סעיף קטן 18(א) יועמד כרגע להצבעה וסעיף קטן (ב) נשאר לבחינה.

מי בעד ירים את ידו.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 18(א) אושר.

"סימן ב': אישור לייצור דגם רכב

19. חובת קבלת אישור לייצור דגם רכב.

לא ייצר אדם דגם רכב ולא ישווק דגם רכב שייצר, אלא אם כן קיבל אישור לייצור דגם הרכב לפי הוראות סימן זה, ובהתאם לתנאי האישור ולהוראות לפי חוק זה".

מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 19 אושר

סעיף 19 אושר.

20. "מתן אישור לייצור דגם רכב

מי שהתקיימו בו כל אלה זכאי לקבל אישור לייצור דגם רכב:

הוא בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו לפי סעיף 18";

לגבי סעיף (2), אני מציעה שינוי לאור שיחה עם עורך דין עצמון אתמול

"המנהל אישר תכנית לייצור דגם הרכב במפעל וכן את האב-טיפוס שיוצר על פי תכנית הייצור כאמור;"

מה זה אב טיפוס?

הוא הוציא גם אוטו אחד פיזי.

הוא הוכיח למנהל כי האב-טיפוס של דגם הרכב שאותו הוא מבקש לייצר או שינוי מבנה שבכוונתו לבצע ברכב, עומדים בדרישות של מפרט תקינה ובדרישות שקבע השר, ובכלל זה בדרישות לעניין איכות ובטיחות, וכן הציג למנהל אישור ממעבדה מוסמכת לצורך הוכחת עמידתו של הרכב בדרישות כאמור; המנהל רשאי לפטור מהחובה להציג אישור כאמור, אם שוכנע כי בידיו מידע מספיק בדבר עמידת הרכב באותן דרישות;"

אין בעיה עם מעבדה מוסמכת? יש ויכוח מה זה מעבדות מוסמכות, זה לא משפיע?

אם אנחנו מדברים על מעבדות בארץ, יש הגדרה למעבדה מוסמכת לרכב, שזו מעבדה שאישר מנהל. היום לדוגמה יש 3 מעבדות.

יש ניסיון לשנות את המעבדה המוסמכת למאושרת.

הרחבנו פה. יש 3 מעבדות לרכב: מכון התקנים, הטכניון ומעבדת הראל.

יש הגדרה לרכב? מיול זה רכב?

בוודאי.

על-פי הגדרתם, ארגז על אוטובוס זה רכב.

השאלה שהעלה היושב-ראש היא שאלה טובה מאוד כי ההגדרה של רכב שאובה מתוך פקודת התעבורה ולמעשה כל הוראות הצעת החוק חלות על רכב מכל סוג שהוא לפי הפקודה. השאלה אם זה נכון מבחינה מקצועית להחיל את כל הוראות הצעת החוק על כל סוגי הרכב? זו שאלה מקצועית יותר מאשר שאלה משפטית.

ידוע שהחוק הזה מכניס תחתיו את כל הצווים שהיו עד היום ואלה שמייצרים כלי רכב כמו המיול נגזרים מתוך הצו לייצור רכב וגם הוא נכנס. זאת אומרת שאי-אפשר לעשות הפרדה לחוק נפרד. כל הרכבים נכנסו לתוך זה. ההבחנות שאתה מדבר עליהם יהיו בתהליך של החקיקה עצמה. בתקנות התעבורה תהיה הבחנה.

גם התאמות בתקנות, שידעו מה הדרישות.

התקנות יהיו גם מכוח החוק הזה.

עדיין לא שוכנעתי.

יש הגדרה לייצור רכב.

אז נחזור אליה ונראה שהיא מחילה את כל מה שאנחנו רוצים?

ההגדרה של ייצור רכב אושרה בוועדה, עורכת דין ראובני, תוכלי לחזור על ההגדרה בבקשה.

ייצור רכב מוצר תעבורה זו הגדרה שאושרה ב-4 באוגוסט. "ייצור רכב ומוצר תעבורה לרבות התקנה הרכבה או חידוש רכב או של מוצר תעבורה לפי העניין והרכבתו מחלקים או ממערכת חלקים, ביצוע שינוי בטיב באיכות או בצורה של רכב, או של מוצר תעבורה והכול במסגרת תהליך הייצור".

כתוב בסעיף קטן (3) בשורה השלישית, שהרכב צריך לעמוד בדרישות תקינה ובדרישות שקבע השר ובכלל זה דרישות לעניין איכות ובטיחות. היום המצב שרכב שעומד בתקינה אירופית, אפשר לייבא אותו לישראל ואין דרישות נוספות בדרך-כלל לעניין הזה. פה לכאורה, בנוסף לזה שהרכב צריך לעמוד בתקינה שהיא אמורה לתת תשובה כבר לכל הדברים, הוא צריך לעמוד בעוד הוראות שקבע השר ובכלל זה דרישות לעניין איכות ובטיחות ולי לפחות לא ברור מהם ההוראות הנספות האלה שהשר אמור לקבוע.

בהמשך לדבריו של עורך-דין שניידר, סעיף (3) לא מסתדר לי. כתוב: "דרישות שכתב השר ובכלל זה בדרישות לעניין איכות ובטיחות וכן הציג למנהל אישור מעבדה מוסמכת...". אישור מעבדה מוסמכת, בהמשך: "המנהל רשאי לפטור מהחובה להציג אישור זה". אני מבקש אישור מעבדה מוסמכת ובהמשך לפטור את המנהל מלהגיש את זה. את מבקש האישור. דבר והיפוכו, מותר ואסור.

מותר ופטור, לא מותר ואסור. היה על זה דיון נרחב בכנסת הקודמת. השאלה עלתה כיוון שיש רכבים שמיוצרים בארץ שמקבילים וזהים להם מיוצרים גם בחו"ל וכבר משם יש להם את כל האישורים. אני לא רוצה לחייב אותם לעבור את כל התהליך פה בארץ, כאשר מביאים אתם אישור ממעבדה מוסמכת באירופה. מה שייצור ישראלי מקורי מצריך אישור. הכלל הוא שצריך אישור, אבל אם אנחנו רוצים לתת פטור, הדוגמה הקלאסית כאשר קיים אישרו כזה לגבי בדיוק אותו דגם, מאירופה למשל.

דבר שני שמציק לי הוא עניין התקינה. מאחר וסוגיית התקינה בארץ עדיין לא מוסדרת, אני לא יודע איזה תקינה אנחנו מאמצים, אז להשאיר את זה פתוח זה אחד הדברים שיהיו ניתנים לפרשנות.

היום דרישות התקינה לרכב, עמדה בדרישות תקינה, או אירופית, או אמריקאית או תקינה קנדית, זה מוסדר. אין מצב שאנחנו מקבלים תקינה שהיא לא אחת משלושת התקינות האלה. יחד עם זאת, היות ולגבי ייצור מקומי עדיין אין לנו במדינת ישראל מעבדה בדומה למה שקיים באירופה, שמסוגלת לבדוק את כל הבדיקות ובעמידה בכל דרישות, אז ישנם מקרים שבהם הרכב עומד בבסיסי שלו, בתקינה האירופית ובכל הרגולציות המתאימות לפי התקינה האירופית והבדיקה של המעטפת הכוללת, מי שמבצע אותה זו מעבדה ישראלית ולא מעבדה אירופית.

בשביל לקבל את התעודה הכוללת של עמידה בכל דרישות התקינה, נצטרך לקבל את זה ממעבדה אירופית. היות ומדובר פה בייצור מקומי, בדומה להרבה מדינות בעולם שכן עושות את זה, גם אנחנו רוצים לתת אפשרות לייצור המקומי.

אני רוצה להעיר שתי הערות לנו חברי הכנסת: החוק נדון בהרחבה בכנסת הקודמת. יש לנו 200 סעיפים לעבור בחוק שאמור על פניו להיטיב מאוד עם הציבור. זה חוק שאנחנו רואים בעדיפות עליונה אבל אנחנו טוחנים אותו טחינת אבק. אני רוצה לבקש מכם ומעורך-דין עצמון לעשות לנו בעמוד אחד את הרעיון המסדר של החוק. סיפור דרך של החוק, שעל כל פרק ייכתב בכמה שורות בודדות מה הרעיון המכונן בבסיסו של אותו פרק.

דבר שני, בקשתי מעורך-דין עצמון להעלות על עמוד אחד את כל אותם נושאים, שבדיונים בכנסת הקודמת היו בסוג של בדיקה או מחלוקת והם מצריכים עיון. אז, כשנבוא לפה, נוכל להתקדם מהר יותר. שתהיה לנו יכולת תחלול של כל הדברים האלה. אם לא, לא נתקדם וזה לא יהיה נכון מבחינתנו כוועדה ומבחינת האינטרס הציבורי.

מצביעים על סעיף קטן (א) (1) עד (3)

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיפים 20(א)(1)-(3) נתקבלו

הוא הוכיח למנהל כי ביכולתו לתת שירותי תחזוקה לדגם הרכב בהתאם לדרישות שקבע השר;

אם מדובר בייצור של דגם רכב המיוצר גם במדינת חוץ - הוא התקשר בחוזה לייצור הרכב ושיווקו עם יצרן הרכב במדינת החוץ. המנהל יציין ברישיון הייצור את הדגם של הרכב שאותו רשאי בעל רישיון הייצור לייצר במפעל הייצור.

יש לי הערה.

אני מציע שתתאמו ביניכם פגישה. אם לא תספיקו, נדחה גם לסוף ינואר את ההקראה. אם תגידו שישבתם ואין מה לדבר, זה משהו אחר.

ישבנו בנפש חפצה.

אני מבקש שתשבו אתם, הם ציר מרכזי בתוך התהליך הזה והם מוצאים את עצמם כמי שעלולים להיפגע מסעיפים כאלה ואחרים בחוק. אבנר, אני מבקש שתשבו אתם, שלפחות מה שיגיע לפה יהיו רק העניינים שבמחלוקת ואנחנו נכריע בהם. אחרת זה לא ילך. אני רוצה להקשיב לך אבל זה כאילו אנחנו פותחים שוב את החוק לגמרי וזה לא מתאים. יכולתי להתחיל מהנקודה בה החוק הסתיים בקדנציה הקודמת. לא רציתי לעשות את זה בצורה הזו, גם כדי לכבד את חברי הכנסת. אבל בואו לא נגזים.

אנחנו בקשנו לקבל מהם הערות. קבלנו אותם שקלנו את ההערות שנשלחו אלינו. אבל בכל ישיבה עולים דברים חדשים.

לכן אני אומר, אנא שבו אתם והדברים שיעלו כאן יהיו רק הדברים ששנויים במחלוקת ואני אחליט עליהם.

הדברים שלנו בסיסיים. כל מה שקשור למידע ולתחזוקה זה אותו דבר, זה הולך ברצף.

זה בסדר שאתה אינטרסנט לעניינים שלך, זה לגיטימי ואתה עושה את חובתך. אתם תעבירו לי את הנקודות שלכם. לא מגילות, אם זה עובר את שניה עמודים אני מחזיר ולא מקריא את זה. אני אעבור על הדברים, אבקש את ההתייחסות שלכם לאלתר.

הסוגיה של המידע שחוזרת על עצמה ורצה לאורך כל החוק. איפה אתם עומדים עם זה?

הסכמנו שיבוא סעיף נוסף.

זה אותו דבר פה.

אל תחזירו אותי אחורה. זה כבר מעצבן אותי. אני לא מוכן שזה לא יתקדם. יש כאן אינטרס ציבורי, צריך שתמצאו את עצמכם משתלבים בתוכו בצורה מסודרת. קבעתי את הכללים וזה הכול.

"(5) אם מדובר בייצור של דגם רכב המיוצר גם במדינת חוץ – הוא התקשר בחוזה לייצור הרכב ושיווקו עם יצרן הרכב במדינת החוץ.

המנהל יציין ברישיון הייצור את הדגם של הרכב שאותו רשאי בעל רישיון הייצור לייצר במפעל הייצור".

לאור הערה של עורך-דין עצמון, יכול להיות שהסעיף הזה יוצר סרבול בירוקרטי ויותר טוב בלעדיו, שיהיה מסמך חליפי.

מכיוון שאין הלימה בין תקופת הרישיון לייצור רכב ושיווקו לבין תקופת התוקף של אישור הדגם, אם יש צורך, חובה לציין ברישיון בכל פעם את הדגם והדגם יכול להשתנות בכל שנה, אז יכולה להיות כאן בעיה מכיוון שבעלי הרישיונות יצטרכו למעשה להחזיר למשרד את הרישיונות כדי שיתוקנו ויצוינו בהם הדגמים החדשים ככל שיתווספו.

לכן זה יהפוך להיות שני מסמכים נפרדים שלא יחוברו ביניהם. יהיה רישיון ייצור ויהיה אישור דגם רכב.

אז אתם מבקשים כרגע למחוק את סעיף קטן (ב)?

כן.

בעניין (5) לגבי רכב שמיוצר במדינת חוץ, הוא התקשר בחוזה לייצור הרכב ושיווקו. למה "ושיווקו"?

הוא מייצר רכב לא כדי לשים אותו במוזיאון, הוא חייב למכור למישהו.

בסעיף הזה הרכב מיוצר בחו"ל.

גם במדינת חוץ.

למשל פורד מיוצר בחו"ל, החלטנו לייצר את פורד בישראל. בא יצרן, רוצה לייצר את הפורד בארץ, הוא צריך להציג חוזה לייצור הרכב ושיווקו, מה זה שיווקו?

יכול להיות שאתה צודק ואפשר למחוק את התיבה "לייצור רכב ושיווקו", הוא יתקשר בחוזה עם סוכנות הרכב.

כן. יכול להיות שהסוכן של פורד הוא מישהו אחר, אז לעצור אותו?

שלום לטל גורקי ראש המועצה המקומית פרדסיה. לענייננו, אני מבין שזה לא תנאי הכרחי, דהיינו יכול להיות שהוא יכול רק לזה אבל הוא לא חייב גם ב-.

הוא לא חייב לשווק. הוא חייב לחוזה לייצור רכב ושיווקו, כך קוראים לחוזה הזה. הרישיון הזה לא מחייב.

זה כתוב, עזוב את הכוונות.

אז תתקנו את זה.

אפשר למחוק את התיבה "לייצור רכב וישווקו"?

לדעתי כן.

אז יהיה מצב שמישהו מקבל רשות להרכיב רכב בישראל ואסור לשווק אותו בארץ. יצטרכו להוציא אותו לירדן. אם הוא לא יקבל אישור מהיצרן, מאותו פורד, לשווק בארץ, בעצם זה אומר - - -

זה לא נכון. ברגע שאני פותח את השלוחה בארץ, היא לא צריכה להכליל את כל הפורד בארץ.

היא מכילה רק את הדגם.

מי מבטיח לי שהסעיף הזה לא יבטל - - -

הוא מדבר על דגם ספציפי שהוא מרכיב בארץ.

אז יכול להיות שהדגם הזה, אני כמשווק - - -

מי מפריע לך?

החוק.

לדעתי אם במקום צמד המילים האלה ייאמר "ההסכם", אני מניח שבהסכם הוא יעשה אתו דברים גם כאלה וגם כאלה ואז אם יהיה כתוב רק ייצור - ייצור, אם יהיה כתוב גם שיווק - שיווק. זה הכול.

בחוזה יכתוב לשם כך.

אני רוצה להסביר, היות ומדובר במשהו מהותי והוא בעצם צריך לקבל אישור מהיצרן לייצר את הרכב וזה משהו מהותי, זה מפעל לייצור רכב. מה יהיה בחוזה?

חוזה לייצור ושיווק.

אבל אתה רוצה למחוק את "לייצור ושיווק".

בהתאם לאשר נכתב בחוזה. בחוזה הוא יגיד לו שהוא צריך את הרכב גם לעשות סלאלום, מה אכפת לי מה הוא כותב בחוזה?

אין לי בעיה בייצור, הבעיה שלי היא בשיווק.

אתה יכול לכתוב "ייצורו ובהתאם לחוזה".

אפשר אגב גם לכתוב בחוזה "בעניין הדגם".

הוא חושש שיקומו גורמים נוספים שיתחילו להתווכח אם יש בלעדיות או לא. למה שנעסיק עורכי דין אחר-כך? נטפל בזה עכשיו.

אז מה סוכם? "חוזה לייצורו עם יצרן הרכב"? או "או" זה לא חוזה שיווק.

אבל יכול להיות שזה כולל עוד היבטים. אולי זה כן כולל היבטים של שיווק.

זה המינימום, זה לא אומר שלא יכולים להיות מרכיבים נוספים בחוזה.

אני מציע לא להיכנס לזה ולכתוב בחוזה "בעניין הדגם" זה יותר כללי.

אני לא רוצה שיהיה לו חוזה עם היצרן לשווק בארץ, ועל סמך החוזה הזה יגיד שהוא מגיע לאישור לייצר אותו בארץ, כשאין לו חוזה לייצור.

סיכמנו שייכתב ייצור כי אמרת שזו מילה מובילה.

סעיף קטן (ב) נמחק.

אתם לא רוצים להכניס ומה שכתוב בהתאם לחוזה?

אפשרי. חשוב שהייצור יהיה שם.

אמרנו שחייב שיהיה "ייצור" ובהתאם לאשר סוכם בחוזה. דהיינו, אם הוא רוצה לתת לו שיווק או דברים נוספים.

אני לא מונעת את זה. פה זה כמעט תנאי סף לקבלת רישיון ייצור דגם.

את חושבת שלא צריך?

אני חושבת שזה מיותר.

תודה. ניסיתי ללכת לקראתכם. אם את אומרת שזה מיותר, נמשיך הלאה.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 20(א)(5) אושר.

כל סעיף קטן (א) של סעיף 20 אושר.

(ב) מושמט. סעיף (ג):

"תוקפו של אישור לייצור דגם רכב לפי סעיף זה יהיה לשנה אחת, מיום 1 בינואר; ניתן רישיון לייצור רכב ושיווקו באמצע השנה, יעמוד האישור בתוקפו עד ליום 1 בינואר של השנה שלאחר מתן הרישיון".

כל הרישיונות מתיישרים על ה-1 בינואר כי לפי השנים הקלנדריות גם מתעדכנות דרישות התקינה. זו גם הסיבה לאישור לשנה, הוקדש לזה דיון נרחב.

זה מתקשר לשנים שדברת עליהם קודם.

זה משהו אחר, זה דגם. דגם מוציאים כל שנה. אני לא מבין ברכבים.

דגם יכול להיות גם 5 שנים.

אני אסביר. השנה נקבעה מכיוון שאנחנו מעדכנים את דרישות התקינה שלנו לעמידה באותה תקינה שדברנו עליה קודם לכן, פעם בשנה. מה שמוודא שבעצם זה עומד בדרישות התקינה זו אותה הוראת רישום שאנחנו מנפיקים לאותו רכב ואותו אישור שאנחנו מנפיקים לאותו רכב. לא ניתן ליותר משנה. זה גם מקובל במדינות המערב המתקדמות. זה לא משהו שהוא ייחודי לנו.

אמר אבנר שכך מקובל בעולם. יש בעיה עם זה?

גם במדינות מערב אירופה שמר פלור התייחס אליהם, מקובל שכאשר מיוצר דגם ויש הוראות תקינה אז לא מחילים אותם מיד על אותו דגם שכבר אושר, מפני שאותו דגם אמור להיות מיוצר במשך כמה שנים ורק נותנים להם זמן מעבר להוראות התקינה. זאת אומרת, דגם שכבר אושר לפי הוראות תקינה, נניח שלא מעודכנות, יוכל להיות מיוצר כמה שנים ומשווק כמה שנים וגם במשרד התחבורה בישראל מכירים בכך.

לכן, אם מר פלור אומר שאנחנו נדרוש מאותו דגם שכבר אישרנו ושנה אחרי זה, למרות שכבר השקעתם בקו היצור של הדגם כספים רבים, למרות זה אנחנו נדרוש מכם לשנות את קו הייצור ולעדכן אותו בהתאם להוראות התקינה החדשה, זה לא מתאים.

למעשה אתה טוען נגד התקופה של השנה, תקופת התוקף של האישור?

אני חושב שזו צריך להיות - - -

זה לא קשור. יכול להיות שדרישות התקינה יתעדכנו באמצע 2016 על דגם שיש לו רישיון מ-2015.

מי בעד סעיף 20(ג)?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 20(ג) אושר.

"סימן ג': חובות בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו

21. ציוד ומתקנים לייצור, הסדרי פיקוח ובקרת איכות.

בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו יחזיק במפעל הייצור מיתקנים וציוד מתאימים הנדרשים לתהליך הייצור, ויקיים הסדרי פיקוח פנימיים וחיצוניים ובקרת איכות, הכול כפי שקבע השר".

(היו"ר יעקב פרי)

יש הערות? מי בעד סעיף 21?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 21 אושר

בסעיף 22 הפרדנו בין תקלת בטיחות סדרתית לתקלת בטיחות במוצרי תעבורה.

22 תקלת בטיחות סדרתית.

גילה בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו תקלת בטיחות סדרתית ברכב שיוצר על ידו –

יודיע בכתב על תקלת הבטיחות הסדרתית למנהל;

יפרסם הודעה לציבור על תקלת הבטיחות הסדרתית בדרך ובמועד שקבע השר באישור הוועדה.

מה זה "באישור הוועדה".

התקנות יאושרו בוועדה. הדרך של ההודעה לציבור תיקבע בתקנות שהוועדה תאשר.

"יודיע בכתב על תקלת הבטיחות הסדרתית לכל בעלי כלי הרכב הרשומים בישראל שהתקלה נוגעת אליהם ויזמין אותם למוסכי השירות המורשים על ידו, לשם טיפול בתקלה, ללא תשלום, ואם לא ניתן לתקנה - לשם החלפת הרכב או מוצר התעבורה, ללא תשלום".

צריך להיות כאן "או מוצר התעבורה?

אף כי אנחנו מדברים על תקלת בטיחות סדרתית ברכב בלבד, יכול להיות שתקלת הבטיחות הסדרתית, הפתרון שלה הוא בהחלפת מוצר תעבורה מסוים שמותקן בו. אנחנו לא מדברים על תקלת בטיחות שהיא רק במוצר התעבורה. לגבי מוצרי תעבורה, בפרק שיוקדש למוצרי תעבורה, נסדיר את זה שם.

השר רשאי לקבוע הוראות לעניין תקלת בטיחות סדרתית ברכב שיוצר, ובכלל זה הוראות לעניין יישום החובות לפי סעיף זה שיחולו על בעלי רישיון לייצור רכב ושיווקו ולעניין הודעות שיימסרו למוסכים לעניין הטיפול בתקלה".

כאן מדברים על הסמכה של השר, איך מבצעים את תהליך ההודעות לכולם וגם על עניין החובה, יוסדר בתקנות חובת בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו לתת מידע למוסכים.

שאת התקנות יעשה משרד התחבורה.

תקנות של שר התחבורה.

לדעתכם זה לא צריך להיות באישור ועדה?

היות ומדובר בפרוצדורה בתהליך עצמו, לגבי הפרסום שנוגע לצרכנים, אני מבין, אבל פה זה משהו אחר.

אני חושב שלא צריך.

אני רוצה לחדד נקודה, כתבתם בסעיף קטן (ב) לעניין יישום החובות לפי סעיף זה. החובה לפי סעיף קטן (א) חלה על בעל הרישיון.

כן.

למה הכוונה?

כתוב "לפי סעיף זה שיחולו על בעלי רישיון לייצור רכב ושיווקו".

אני רוצה להבין מה הכוונה ביישום החובות? אתם מדברים על הדרך הטכנית בה ימסרו ההודעות או ההזמנות?

הדרך הטכנית, המועדים, המגבלות, מה צריכה לכלול ההודעה, איזה מידע?

גם העניין הטכני וגם התוכני.

בסוף, מה צריך להודיע, דע לך שיש בעיה ברכב שלך?

זה לעניין פסקה (3), אבל מכיוון שבפסקה (2) כבר נקבע בה שהדרך או המועד ייקבעו בתקנות באישור הוועדה.

או שאפשר למחוק את הסיפא של (2). אבל כאן הפרדנו את זה בגלל הוועדה, שהמידע לציבור צריך לקבל אישור מהוועדה.

אבל הכוונה שלכם כאן זה לעניין פסקה (3).

וגם (1).

אנחנו נבדוק אם יהיה צורך לחדד את הנושא.

לעניין סעיף זה, "רכב שיוצר על-ידו" – לרבות מוצר תעבורה שהתקין ברכב בהליך הייצור".

שזה חלק מהליך הבנייה של הרכב, מרחיבים אבל דווקא בהליך הייצור.

נצביע על סעיף 22 כולו, על סעיפיו הקטנים. מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 22 אושר

23. "חובת סימון.

בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו יסמן את הרכב המיוצר על ידו בתום תהליך הייצור; הסימון יכלול: מספר שילדה כאמור בהוראת לפי פקודת התעבורה, שם היצרן ודגם. אולם השר רשאי לשנות את הפרטים שחובה לסמנם על הרכב ולקבוע הוראות נוספות לעניין זה".

מכיוון שהפרטים שתהיה חובה לסמנם קבועים כאן בחקיקה ראשית וההצעה היא לאפשר לשר לשנות את הפרטים האלה בתקנות, אני חושב שההתקנות האלה צריכות להגיע לאישור ועדה. רק לעניין שינוי הפרטים שקבועים.

תוסיפו: "ואולם רשאי השר לשנות את הפרטים שחובה לסמנם על הרכב ולקבוע הוראות נוספות באישור הוועדה".

באישור הוועדה גם לעניין ההוראות הנוספות או רק לעניין שינוי הפרטים? מדובר על כל התקנות או רק על שינוי הפרטים.

רק על השינוי הפרטים.

(היו"ר איתן כבל)

מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 23 אושר.

24. ייצור ושיווק רכב שלא לפי תכנית הייצור או שאינו זהה לאב-טיפוס.

בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו לא ייצר דגם רכב ולא ישווק אותו, אלא אם כן הרכב יוצר לפי תכנית ייצור שאישר המנהל והוא זהה לאב-טיפוס של הרכב שאישר המנהל.

זה לא כפילות?

למעשה בעל הרישיון, מיש קיבל אישור לייצור דגם, יש עליו חובה לפי סעיף 19 לא לייצר ולא לשווק דגם רכב אלא אם כן קיבל אישור ובמסגרת האישור בודקים את תכנית הייצור שלו ואת האב טיפוס.

לא שמתם לב לזה?

"המנהל רשאי להורות לבעל רישיון לייצור רכב ושיווקו להפסיק את ייצורו של דגם רכב שיוצר שלא בהתאם לתכנית הייצור או שאינו זהה לאב-טיפוס, עד למילוי תנאים שיורה לו, ובלבד שנתן לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו.

המנהל רשאי להורות לבעל רישיון לייצור רכב ושיווקו, ששיווק רכב שיוצר שלא בהתאם לתכנית הייצור או שדגם הרכב אינו זהה לאב-טיפוס שנקבע בתכנית הייצור, להזמין את כל בעלי הרכב הרשומים בישראל הנוגעים בדבר, למוסכי השירות המורשים על ידי בעל הרישיון, לשם תיקון הרכב והתאמתו לתכנית הייצור; לעניין זה יחולו הוראות סעיף 32 לחוק הגנת הצרכן".

אם לא ניתן לתקן את הרכב? לגבי המשפט הזה, לדעתי, יחולו לעניין זה הוראות סעיף 32 לחוק הגנת הצרכן.

או שמייצרים לפי אב-טיפוס או לא. בשביל מה כל הסעיף הזה? מייצרים רכב, התנינו תנאים, הקראנו אותם. מתוך התנאים האלו צריך אב-טיפוס של הרכב.

למדינה הזו קוראים "אוטופיה". בה יש רישיון וחובה לפעול לפי חוקים מסוימים ואף-פעם לא מפרים אותם.

לגבי סעיף 24(א) אני מודיע שנבחן בשלב הנוסח אם בכלל צריך אותו. אני לא בטוח שצריך את (א).

כתבנו שאנחנו מפנים לסעיף 32 לחוק להגנת הצרכן, שם זה סעיף שמהווה סעד למקרה שכבר מתבצעת ההטעיה. סעיף 32 מדבר על מקרה בו ההטעיה מהותית. בהפניה לסעיף 32 חל בעצם כבר קובעים שההטעיה פה היא מהותית. אני מציע שבמקום להפנות לסעיף 32, רק נגיד שהדבר יהווה הטעיה לפי חוק הגנת הצרכן ושאלת יישומו של סעיף 32 תישאר לבית המשפט או לרשות, למי שיחליט אם צריך לפעול לפי סעיף 32.

אני חושבת שצריך לראות או זו הטעיה מהותית.

אני לא פותח את זה. מצביעים על סעיף 24.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 24 אושר

סעיף 24 אושר להוציא סעיף (א) שייבחן בשלב הניסוח אם אין בו משום כפילות.

עם הפניה לסעיף 32?

עם הפניה. לא שינינו.

הבעיה בסעיף 32, שאם אנחנו כבר קובעים שזה מהותי - - -

כבר הצבענו. שבו ביניכם ותסכמו, אני לא פותח את זה כאן.

25. "ייצור רכב במפעל הייצור.

בעל רישיון לייצור רכב לא ייצר רכב אלא במפעל הייצור שאישר המנהל, ולא ישווק רכב אלא אם כן הוא יוצר במפעל כאמור, הכול בהתאם להוראות שקבע השר לפי סעיף 18(א)(2)".

יש הערות? מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 25 אושר.

26. "תחזוקה ומוצרי תעבורה.

בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו ייתן שירותי תחזוקה לרכב המיוצר על ידו וימכור מוצרי תעבורה, הכול כפי שקבע השר, באישור הוועדה".

הערה בהמשך למה שציין רונן. בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו ייתן שירותי תחזוקה. כשאני אומר "ייתן שירותי תחזוקה" זה אצלו במוסך או יאפשר גם פתיחות למוסכים ואנשים אחרים? שוב עלתה סוגית המידה והפתיחות שהיא רודפת אותנו.

היועץ המשפטי אמר שיבחן את זה בסעיף הספציפי.

זה הסעיף. שירותי תחזוקה.

הוזכר שהוא יבחן את המקום המתאים.

סיכמנו, תביאו את זה בשבוע הבא. אם נראה שזה לא עונה על כל הרצונות שלנו, הרי הכוונה לייצר סעיף מחוזי שיודע לתת התייחסות כוללת בכל העניינים של חובת השקיפות והנגשת המידע. צריך לייצר סעיף שיודע להיות סעיף מחוזי שיודע לכסות את הכול.

לפתוח את כל החסמים בהנגשת המידע לכל מיש מייצר, משווק, מייבא.

מי בעד סעיף 26?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 26 אושר.

27. "בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו – אחריות.

בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו ייתן לרכב המיוצר על ידו אחריות כפי שקבע השר, באישור הוועדה".

מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 27 אושר.

לצורך האחידות, אני מציע שמה שייקבע על-פי השר לא יפחת מאותם הוראות כלליות שניתנות לגבי תעודת אחריות, אחריות לפחות לפרק זמן מסוים תהיה אחריות מוחלטת.

אני חושב שזה ברור מאליו.

כל תוכן הסעיף אמור להיקבע בתקנות שיובאו לאישור הוועדה. לא נקבע כאן עיקרון נוסף.

נרשום לעצמנו שנהיה ערניים.

זה יכול להיות פחות ממה שנקבע לפי חוק הגנת הצרכן?

באופן תיאורטי כן כיוון שזה דין ספציפי.

הטענה שלך במקום, אתה צודק. אם זה יבוא בתקנות לאישורנו אנחנו צריכים לשים לב.

מה אתם אומרים לגבי ההערה?

אנחנו סבורים שכל התוכן של האחריות צריך להיות במסגרת האחריות - - -

הוא דיבר על המשך.

את צריכה לענות לי שזה יובא בתקנות. נקודה. אני רק צריך לשמוע את זה ממך. זה הכול.

כן.

אם אני לא טועה, באיחוד האירופי מדובר על מינימום שנתיים אחריות לייצור רכב. אפשר לעשות מינימום של שנתיים אחריות.

אני לא רוצה לפתוח. כבר סיכמנו שזה יובא בתקנות, זה יחזור אלינו לדיון במסגרת הוועדה שם תוכל להעלות את הדברים כפי שאתה רואה לנכון.

27א. פטור מחובות בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו.

השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע פעולות ייצור רכב, שלא יחולו לגביהן הוראות לפי הסעיפים המפורטים להלן, כולן או חלקן, אם שוכנע כי בשל מאפייניהן של אותן פעולות, אין צורך בקיום אותן הוראות וכי אין בכך כדי לפגוע בבטיחות או באיתנות הכלכלית של בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו, ורשאי השר לקבוע בדרך האמורה תנאים חלופיים או משלימים כדי להבטיח כי תישמר רמת בטיחות שוות ערך לזו המושגת בקיום אותן הוראות: סעיפים 18(א)(3), (5), (6) ו-(8), 20, 26 ו-27.

זה סעיף הקומבינות.

באישור הוועדה.

אני אסביר, עד כאן היה המצב האידיאלי, אין בעיות והוא צריך לעמוד בכל הדרישות. אבל צריך לתת גמישות כי ישנם מקרים בהם לסוג מסוים של ייצור רכב מסוים יש בעיה לאותו בעל מפעל ייצור, שלא עומד בדרישות כאלה ואחרות שמופיעות בסעיפים האלה. אנחנו רוצים לתת לו פטור זמני לחצי שנה, למספר חודשים, שיהיה לנו סעיף שייתן לנו את הסמכות הזו. בוודאי שנוח לנו שלא יהיה בכלל - - -

כיוון שברור שלא נתפשר על בטיחות ולא נתפשר על כל אותם אלמנטים שעלולים לייצור את הבעיה, מה למשל מבחינתך יכול שתתגלה הפתיחות?

שמי אבי גונן, מהנדס ראשי לרכב. אני רוצה להגיד שיש מקרים כמו אוניברסיטאות שקונים רכב גם לצורכי לימוד וגם לצורכי פיתוח והרבה פעמים אני אומר שזה לא חוקי כי אין לך רישיון לייצור רכב. היה לנו מקרה של תעשיות רכב מנצרת שבנו רכב מחלקים בארץ רק בשביל לייצוא. אנחנו לא רוצים שיעברו על החוק. יש מקרים שמישהו מפתח רכב לצורכי ניסוי.

צריך להבהיר שלא מדובר ברכב שמחר עולה על הכביש.

זה כתוב.

צריך שתהיה את החריגות, אחרת אתה פתוח פה פתח.

כתוב "כי אין בכך כדי לפגוע בבטיחות או באיתנות הכלכלית".

זה תנאי הכרחי והוא איננו תנאי מספיק. אנחנו רוצים משפט שידע להבהיר שזה לא לשיווק או לרכב שאמור להימכר, אלא שזה בתוך מסגרת, שהחריגות תהיה מובנת.

צריך להבהיר את החריגות עד כמה שאפשר להגדיר אותה. הפתח פה רחב מידי. אתה למעשה קובע כללים נוקשים מאוד ועכשיו אתה פותח אותם שיבוא שר כזה או אחר ויעשה כראות עיניו.

אנחנו מבקשים להדגיש שמדובר לא בהחלטות של מנהל אלא בתקנות באישור הוועדה לא מדובר בהחלטה של מנהל על מקרה ספציפי.

העניין ברור. יש את הכלל הגדול וברגע שזה מובא בתקנות שם אפשר לכתוב.

אפשר לכתוב ועדת הכלכלה שלא יקימו ועדה חדשה.

יש הגדרה לוועדה, שהיא ועדת הכלכלה של הכנסת.

דבר נוסף, החברים השתתפו בדיון הקודם של הכנסת הקודמת, מה הסוגיות שעלו בסעיף הזה.

הבאנו מספר דוגמאות שעלו.

אני אוסיף, מכיוון שההגדרה של ייצור רכב והגדרה של רכב, מדובר בהגדרות רחבות, לעיתים יש צורך לתת מענה למקרים ספציפיים לעיתים יש צורך לתת מענה למקרים ספציפיים ולא להכביד ברגולציה.

יש פה אפילו החמרה ולא הקלה. דהיינו אם יש מצבים, הם מותרים אך ורק למקרה מאוד מודע.

והכללים יהיו מאוד שקופים ויוגדרו בתקנות.

"המנהל, בהחלטה מנומקת בכתב, רשאי לפטור ייצור רכב המיועד לייצוא, מקיום הוראות לפי פרק זה, כולן או חלקן, אם שוכנע כי הרכב אינו משווק בישראל ואינו מיועד לשיווק בה".

בחו"ל מותר?

יכול להיות שהתקינה במדינות אחרות היא שונה. הציפיות מרכב שמשווק שם אחרות, למה לכפות עליו לייצר לפי התקן הישראלי.

העניין ברור מי בעד סעיף 27א (א) ו-(ב)?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 27א (א) ו-(ב) אושרו.

27ב. דיווח על איתנות כלכלית של בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו.

מבלי לגרוע מחובת דיווח לפי חוק זה, בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו –

ימסור למנהל, מידי שנה ועד יום 31 בדצמבר, אישור רואה חשבון המבוסס על דוחות כספיים מבוקרים לגבי השנה שקדמה למועד הגשת האישור או אישור אחר להנחת דעתו של המנהל, המעיד כי יש בידו הון עצמי כאמור בתנאים למתן רישיונו לפי חוק זה ועל עמידה בעקרון העסק החי כמשמעותו בגילוי דעת שפרסמה לשכת רואי החשבון בישראל בנושא זה;"

מה זה אישור אחר? או מקצועי או לא מקצועי. רואה חשבון או לא רואה חשבון. מה זה אחר?

דפנה עין דור מנהלת אגף כלכלה במשרד התחבורה. מניסיון העבר, כבר היום יש לנו דרישה של הון עצמי והגענו למצב שלעיתים אין הון עצמי וההשלמה של הדבר הזה היא הקלה שאנחנו מאפשרים, זו הלוואת בעלים שאינה ניתנת למשיכה כדי לאפשר גם למי שאין את האיתנות - - -

לא זו השאלה. אם השתכנעתם שהוא עשה סלטה באוויר וזה מספיק לכם, זה בסדר. כל העניין הוא מי הגורם המקצועי שמאשר את זה. זה מה שחשוב.

בכל מקרה יהיה רואה חשבון שיאשר.

אני מציע למחוק את התיבה "או אישור אחר להנחת דעתו של המנהל" ולהוסיף בסעיף 27א שהוועדה אישרה, בין הסעיפים שניתן יהיה לקבל פטור מחלק מהוראות, להוסיף את 27ב. כך השר, באישור הוועדה, יקבע בין היתר הוראות שיאפשרו פטור מלא או חלקי מקיום הוראות 27ב.

זה מסבך. אני מוריד את "או אישור אחר להנחת דעתו של המנהל" ומבחינתנו אלה דוחות מבוקרים באישור רואה חשבון. לא מעניין אותי מה הוא נותן, אם נחה דעתכם.

אנחנו צריכים עדיין להשלים בסוף. אנחנו עדיין צריכים שזה יהיה האישור של רואה החשבון, אבל הוא לא יעיד על זה שיש בידיו הון עצמי או לחילופין צריך לאפשר עוד משהו שאולי יהיה בתקנות.

בדוחות המבוקרים של רואה חשבון יש סעיף של הון עצמי שרואה החשבון מאשר אותו. כל דבר כתוב. האיתנות הפיננסית כתובה בדו"ח. אם רואה החשבון חיפף, מבחינתי תעמידו אותו לדין.

הלוואת בעלים זה משהו שנעשה אחרי הדוחות הכספיים, זה לא מופיע בדוחות.

היא אומרת שלמרות מה שאנחנו אומרים, לעיתים הם לא רוצים לחסום אלא להיות יותר פתוחים בתהליך הזה. אנחנו מציעים את מה שאמר עו"ד עצמון, אנחנו נמחק את זה ובאיתנות הכלכלית - - -

בהמשך, באותו סעיף "המעיד כי יש בידו הון עצמי" או לחילופין משהו אחר שיאושר בתקנות.

או בטוחות כספיות אחרות להנחת דעתו של המנהל.

אבל זה אותו דבר.

זה כבר לא הון עצמי. הבעיה שלנו הוא תחליף להון עצמי.

עדין אישור של רואה חשבון?

זה לעשות תספורת מראש. מה זה בא להקל? מה מטרת הסעיף?

להרחיב את מגוון המקורות שיעמדו לרשותו לנהל את העסק.

זה לגמרי להקל.

אני חושש מההצעה הרחבה של בטוחות להנחת דעתו של המנהל כי יש כאן בעיה של ודאות. איך בעלי הרישיונות ידעו מה הם צריכים להגיש לכם בכל - - -

הם אומרים שזה בכל מקרה זה באישור רואה חשבון.

מה יאשר רואה חשבון?

איזה בטוחות יש לו. האם הופקדה הלוואת בעלים שאינה ניתנת למשיכה. זה מבחינתי בטוחה.

איזה גובה?

גובה שמצטרף ביחד לדרישת ההון העצמי.

רואי חשבון הם לא מאשרים ככה דוחות כספיים. אם זו בטוחה טובה או לא.

לא עניין של טובה או לא טובה, ההיקף שלה.

הבעיה היא לא במקום הזה. זה מסוג הדברים, או שזה חלוט או שלא. דהיינו, דעתו של המנהל, תלוי איך הוא קם בבוקר. פעם אחת מיליון שקל זה יהיה בסדר בעיניו ולמחרת גם 2 מיליון לא יהיה בסדר בעיניו. כשאתה עוסק בכספים וצריך למדוד דברים, זה לא עניין של פקיד, הוא צריך לדעת מה מסגרת הפעולה בה הוא יודע לפעול. אם הוא פועל בתוך זה, רואה החשבון יודע להגיד שהוא עומד בתוך המסגרת או לא עומד בתוך המסגרת. אנחנו רוצים להקל מצד שני, יהיה פקיד, יהיה מנהל, שהוא לא אבנר פלור ואז הוא יבוא ולא יהיה לו את האומץ לקבל החלטות.

אתה רוצה נוקשות אבל גם מעט גמישות.

אני רוצה נוקשות רכה.

אני בדעה שצריכה להיות בקרה תקציבית שתבטיח את האיתנות הפיננסית.

אנחנו לא משחקים עם איתנות כלכלית. אחר-כך אנחנו קרואים על איתנות כלכלית בעיתונות כלכלית. אני מבקש את הדבר הבא, כל עניין האיתנות ייכנס לתקנות, לפטור. אני עושה לאבנר כמנהל חיים יותר קלים, אני לא מסבך אותו. הוא לא יכול לאשר כי הוא צריך להיפגש עם כל היועצים כי לא ברור אם יש איתנות או לא. איתנות צריכה להיות ברורה גם למישהו שהוא בור ועם הארץ בעניינים כספיים. איתנות היא איתנות. מה גם שאני לא רוצה למצוא את עצמי כלקוח נכנס ללופ עם מישהו שהאיתנות הפיננסית שלו לא הייתה על אדני ברזל.

צריכים גם להבטיח שלצרכן, כל תקלה, כספו מובטח. זו המטרה.

בסעיף 27א שהוועדה דנה בו קודם לכן נוסיף לרשימת הסעיפים בסעיף קטן (א) גם את 27ב. השר יוכל לקבוע בתקנות באישור הוועדה גם הוראות לעניין פטור, מלא או חלקי, מהוראות סעיף 27ב שעניינו הפיקוח על איתנות הכלכלית.

שם הוא יכול לכתוב את כל מה שאתה רוצה באישור הוועדה.

יהיו כללים ברורים שייקבעו על-ידי השר באישור הוועדה.

מי בעד אישור התוספת?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

התוספת אושרה.

תקראי את (1) הסופי.

"מבלי לגרוע מחובת דיווח לפי חוק זה, בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו –

ימסור למנהל, מידי שנה ועד יום 31 בדצמבר, אישור רואה חשבון המבוסס על דוחות כספיים מבוקרים לגבי השנה שקדמה למועד הגשת האישור המעיד כי יש בידו הון עצמי כאמור בתנאים למתן רישיונו לפי חוק זה ועל עמידה בעקרון העסק החי כמשמעותו בגילוי דעת שפרסמה לשכת רואי החשבון בישראל בנושא זה;"

מדובר על שני אישורים נפרדים.

(2) "ידווח למנהל על כל אירוע שעלול לגרום לירידה בהון העצמי שנדרש לפי חוק זה או לפגיעה בעקרון העסק החי".

מי ידווח?

בעל הרישיון. הרישא של 27ב חלה גם על (2).

הוא צריך אישור מקצועי לדיווח על הון עצמי ועסק חי. הוא לא יכול להגיש את זה על דעתו, הוא חייב אישור רואה חשבון.

אם התווכחנו פה, קל וחומר שנתווכח במשרד. כשאנחנו כותבים את החוק צריך שייכתב בצורה ברורה.

גם בפסקה (2) ייכתב באישור רואה חשבון.

חייב. בלי זה אתה לא יכול.

איך זה ינוסח?

ידווח למנהל על כל אירוע שלדעת רואה חשבון עלול לגרום לירידה.

תוך כמה זמן ולא יאוחר מ-7 ימים מהמועד בו - - - חייבים את הסוף.

הדיווח כאמור יימסר למנהל בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-7 ימים מהמועד בו נודע לבעל הרישיון.

תקראו שוב את (2) קטן המתוקן.

(2) "ידווח למנהל על כל אירוע שעלול, לדעת רואה חשבון, לגרום לירידה בהון העצמי שנדרש לפי חוק זה או לפגיעה בעקרון העסק החי. דיווח כאמור יימסר למנהל בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-7 ימים מהמועד בו נודע לבעל הרישיון על אירוע כאמור".

כל התהליך "המעיד כי יש" מה אני צריך אותו? זה חוזר למשפט שמחקנו.

אנחנו כבר אחרי. מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיפים 27ב(1) ו-(2) אושרו

סעיף 27ב (1) ו-(2) אושרו. הדברים שאני מדבר עם רונן יו"ר איגוד המוסכים נכונים לגבי כל אחד שבא לפה לפרקים אחרים בדיון. שלא נמצא את עצמנו בסוף מתחילים מאפס. תודה רבה לכם הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00