הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 114

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, ט' בטבת התשע"ו (21 בדצמבר 2015), שעה 09:30

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - הודעה במסרון על סיום עסקה לתקופה קצובה), התשע"ה-2015 (פ/1072), של חה"כ מירב בן ארי, רועי פולקמן, רחל עזריה, יואל חסון, יחיאל חיליק בר, מיקי לוי, יעל גרמן, אלי כהן, טלי פלוסקוב, מיכאל אורן ויואב קיש.

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

אורי מקלב

מירב בן ארי

יואל חסון

רן כהן - חבר הכנסת לשעבר

הילה דוידוביץ- בלומנטל - עו"ד, משרד המשפטים

ואיל ג'יג'יני - עו"ד, עוזר משפטי, משרד התקשורת

חנה וינשטוק-טירי - עו"ד, יועצת משפטית של הרשות, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן

אפרת מאירי מרקוביץ - עו"ד, ראש תחום ייעוץ וחקיקה, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן

אגם דניאל - עו"ד, עוזרת ראשית חקיקה מכרזים ואזרחי, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן

לירון עצמון - מנהלת תחום, איגוד לשכות המסחר

זאב פרידמן - עו"ד, היועץ המשפטי, המועצה הישראלית לצרכנות

אוריין לביא - ממונה על החקיקה, לשכת עורכי הדין

מיטל נעים - עו"ד, חברת יס

ניר יוגב - מנהל מחלקת קשרי ממשל, סלקום

עידית שבתאי סידיס - לוביסטית (פוליסי), מייצגת את סלקום

חן אגא - לוביסט (פרילוג)

יגאל אכטנברג - לוביסט (גורן עמיר), מייצג את עיתונים "ידיעות" ו"גלובס"

איתי עצמון

דניאל קלמנט (מתמחה)

עידית חנוכה

טלי רם

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - הודעה במסרון על סיום עסקה לתקופה קצובה), התשע"ה-2015 (פ/1072), של חה"כ מירב בן ארי, רועי פולקמן, רחל עזריה, יואל חסון, יחיאל חיליק בר, מיקי לוי, יעל גרמן, אלי כהן, טלי פלוסקוב, מיכאל אורן ויואב קיש.

בוקר טוב לכם. אני שמח לפתוח עוד ישיבה של ועדת הכלכלה של הכנסת. שבוע טוב לכולם, גברתי המנהלת, אדוני היועץ, רשמת, יועץ התקשורת של הוועדה, חברותי וחברי חברי הכנסת, השר לשעבר וחבר הכנסת רן כהן – חברי, באמת חברי, חבר קרוב.

אמת ויציב.

ברוכים הבאים לסטודנטים למשפטים ממכללת רמת-גן. וכל אלה רק בשביל הסמס של מירב בן ארי - -

יכולת לשלוח סמס, וזהו.

- - ששיגעה אותי לגמרי בעניין הזה. אבל ברשותכם, לפני שאנחנו נתחיל בהצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – הודעה במסרון על סיום עסקה לתקופה קצובה), כמדומני כבר ניהלנו בינינו איזה שיח.

אני בכלל חושב שנושא המסרונים צריך לקבל פרצוף אחר במערכת היחסים של לקוח ועוסק במובן הזה שזה היום כלי שאפשר למדוד אותו. זה יכול להיות עוד כלי שככל שיחלוף הזמן הוא יהיה כלי מרכזי, כי אם היום כבר יש גופים שפועלים מולנו כצרכן – הוא לא מדבר אתך בכלל, הוא מתקשר מולך במסרון, הוא אומר לך, מה אתה רוצה, איך אתה רוצה, למה אתה רוצה, הכול מתועד, אי אפשר להגיד חכה בתור, לא תחכה בתור, והוא יודע לחזור אליך ולתת לך את התשובות.

דרך אגב, אני אומר לכם. אפרופו כל הדברים האלה, סיום עסקה, ובכלל כל ההתקשרות הטלפונית הזאת, בשבוע שעבר התקשרתי אל חברת "פלסאון" – על "חרטבונה" – לא חשוב שהם לא קראו את הכללים. הם לא קראו, חנה טירי, את הכללים, ואם כן הם כנראה נרדמו בחלק החשוב.

ואתה משאיר הודעה, הם אומרים לך שזה מוקלט, ואני מדבר אל ההקלטה ואני אומר להם שיבינו וכל הדברים האלה.

מה זה חברת "פלסאון"?

חברה של סניטציה.

מעגן מיכאל.

כן. קיבוצניקים, קשה להם לקום בבוקר.

קיבוצניקים קמים ב-3:00 בבוקר.

אני יודע, אני יודע. קיבוץ דפנה זה ביתי השני.

זה אחד התארים שלי לשעבר.

כן, אני יודע. מגן שמואל.

נכון.

מה שאני אומר, אנחנו בכל הנושא הזה של מסרונים וטלפונים חייבים לשים עוד יותר גז. ולכן, הצעת החוק – שאחרי כן נדבר אתך על אפס, שהגעתי גם להבנות עם משרד התקשורת לפחות בכל העניין הזה – כל הדברים האלה זה לא גחמה של רגולטור.

אני לא מקבל את זה. אני לא מקבל את זה לגמרי. כל הדברים האלה – יואל יקירי – הם לא גחמה שלנו כי כל פעם אנחנו עושים את הניסיון – סתם, להתקשר כדי לקנות שירות – אתה לא מחכה דקה. הלוז של כמה שעות מחלקת המכירות שלהם עובדת ביום, אל מול כמה שעות עובדת המחלקה שצריכה לתת שירות, לא דומה. לא דומה, וזה מקומם. זה מקומם.

הזמן שלנו הוא לא כסף? הזמן שלי הוא לא חשוב? של כל אחד ואחד מאתנו. וזו הפכה להיות רעה חולה. זו הפכה להיות רעה חולה.

אתה מסתכל על השעון, אתה לא מאמין – חמש דקות, שש דקות. אוקיי, אתה משאיר להם כבר הודעה תחזרו אלי, השארתי להם. צילמתי להם. אמרו לי, תצלם, תשלח, צילמתי להם בווטסאפ – אני מהמתקדמים.

זה שלהם יש ווטסאפ זה התקדמות.

אתה מבין? שום דבר. לכן, בכל החקיקה הזו, אני אומר את זה, חנה, אנחנו פה, אני אנצל את ההזדמנות כל עוד אני פה כדי לשים גז – אפרופו גז – בכל הכוח בעניין הזה.

הגיעה העת, אני יודע את זה. יש עכשיו את מילת הקסם, ואני אומר לך כמי שגם מעביר שיעורים באוניברסיטה על כנסת – דיברנו בינינו – יש את ההפחדה על רגולציית יתר. ונכון, יש רגולציה. הבעיה עם הרגולציה שהיא הופכת לביורוקרטיה, היא גם נהיית נוראית וגם היא לא עושה את עבודתה.

אני בכלל, אדוני היושב-ראש, מבדיל בין חקיקה לבין רגולציה, כי רגולציה זה בעיקרו של דבר לפקח שחוקים נתקיימו.

שדברים ייקרו.

חקיקה זה עניין מבחינתי קדוש.

נכון. אנחנו נעבור להצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – הודעה במסרון על סיום עסקה לתקופה קצובה). אני רואה כאן את מירב בן ארי ואני רואה כאן את יואל חסון, ממובילי החוק. גם רועי פולקמן, רחל עזריה, יחיאל חיליק בר, מיקי לוי, יעל גרמן, אלי כהן, טלי פלוסקוב, מיכאל אורן, יואב קיש, ואיתן כבל חסר.

הנה צירפנו.

לא משנה, רק הסבתי את תשומת הלב שלך לעניין הזה. ולמרות זאת, אנחנו יוצאים מגדרנו להעביר בסמס. מי פותח? גברתי, תציגי בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני יודעת שבתקופה האחרונה, מה שנקרא, לא רוצה להשתמש בביטוי ש"הטרדתי אותך" אבל ניג'סתי לך יום ולילה על החוק.

זה היה גבולי מאוד, בלשון של היום.

גבולי מאוד, אבל לי מותר.

הכול תלוי מה הוא הרגיש. לא מה את עשית.

הוא הרגיש מוטרד, אני יכולה להרגיע אותך, הוא הרגיש מוטרד. אבל באמת, החוק הזה עבר בקריאה טרומית ב-15 ביולי, במושב הראשון, ולכן עבר הרבה זמן בשביל חוק של שתי שורות או שתי שורות וחצי, לכן חשוב לי לקדם אותו.

אני אלמד אותך. לפעמים אלה שנראים 40 עמודים הם יותר פשוטים משורה, אבל לא נראה לי שזה בקטגוריה הזאת.

אבל באמת, נראה לי שזה נושא חשוב, בעיקר לגבי הדברים שאמרת בהתחלה, שזו המטרה. בסופו של דבר היום רוב החברות מתקשרות אתנו באמצעות מסרונים. אנחנו מקבלים הודעות על מבצעים, על כל דבר של לקנות אנחנו מקבלים הודעה.

אפילו שירות, חלק כבר התחילו.

נכון, אבל בכל מה שקשור לעליית מחירים לצרכן, אנחנו לא מקבלים על זה הודעה, ולכן הגעתי לחוק הזה.

גם אני, כמו אדוני היושב-ראש, הגעתי לזה ממקרה פרטי שלי שלא שמתי לב לעלות, למחיר, וכמובן לקח לי קרוב לשלושה ימים לתפוס את החברה כדי שיסבירו לי למה העלו את המחיר, ואז כשהעלו את המחיר אמרו לי – לא עדכנת, שלחנו לך בחשבונית במייל בעמוד הרביעי, בקטן, שהמבצע שלך מסתיים עוד שבועיים. אם אפשר לעשות את זה יותר קטן, יותר מינורי, יותר חסר משמעות, שהכסף שלך הולך להיות מוכפל, אז למה לא לתת לחברות לעשות את זה? ובדקתי אגב את החשבונית שלי, כך זה היה, ואני יכולה גם להראות לך אם זה מעניין אותך בסוף.

ולכן, אני מציעה – ושוב, אין פה שום פגיעה בחברה עצמה כי בסופו של דבר זה שירות, והשירות הוא לבוא ולעדכן את הצרכן שבועיים לפני. 14 יום לפני, מבחינתי, לבוא ולעדכן אותו - - -

יכולים להודיע להם שגם חבילות של מסרונים זה כסף קטן.

נכון. מאז הרפורמה של כחלון בסלולר.

"הכול כלול".

נכון. "הכול כלול", וזה גם לא עולה כסף, לא לצרכן ולא ליצרן, ובסופו של דבר אני חושבת שזה גם ישאיר את הצרכן אצל החברה.

אנחנו יודעים שהרבה יותר מתסכל אותך כצרכן, שהמחיר שלך עולה ואז אתה צריך לרדוף. לעומת זאת, אם החברה בסדר אתך ואומרת, עוד 14 יום – שוב, האחריות היא על הצרכן, הצרכן צריך להתקשר.

מה החוק אומר?

ממש פשוט. 14 יום לפני, מסרון לצרכן – המבצע הולך להסתיים, אנא ממך צור קשר עם החברה. אחריות לצרכן, ודאג לחדש את המבצע או לא. כמובן, היה ולא התקשר זה עניין שלו, אבל לפחות נתתם לו התראה, ונראה לי שזה המינימום וזה התפקיד של היצרנים לעשות. המינימום זה להודיע לצרכן.

יואל, רוצה להוסיף משהו?

כן. קודם כול, באמת ההצעה הזאת מצטרפת לעוד הרבה הצעות חוק חשובות שעוברות בכנסת.

גם יואל, דרך אגב, מהמחוקקים שנושא הצרכנות הוא נר לרגליו.

יש לנו חוק שאנחנו נקדם אותו בקרוב, לקראת סיום.

כבל טיפל בזה, בתור יושב-ראש לשעבר של הוועדה לביקורת המדינה.

נכון. גם. עשינו.

בכל אופן, באמת הכנסות האחרונות מטפלות הרבה בחוקים צרכניים, הנושא הזה עלה על סדר-היום. אני חושב שיש לזה קשב גדול מאוד בקרב חברי הכנסת וגם בקרב הממשלה שמקדמת את הדברים האלה.

צריך לומר בהקשר הזה, באמת יש את התחושה הזאת שאתה תיארת כרגע, לפעמים של חוסר האונים מול נותן השירות או מול החברה שאתה לקוח שלה, שידעה מהר מאוד לחבק אותך ולרדוף אחריך כדי שתתקשר, ואחרי ההתקשרות אתה מתקשה להשיג ומתקשה לעבוד מולם, וגם מתקשה לדעת מתי פג התוקף של העסקה שלך. וההפתעות האלה של החידושים האוטומטיים או שאתה מגלה את זה בכרטיס אשראי אחרי זמן רב, ורוב האנשים לא בודקים את כרטיס האשראי ורוב האנשים לא יודעים.

אני חושב שהצעת החוק הזאת היא הצעת חוק שהיא שירות חשוב לציבור, היא בעיני גם תשפר את התחרות כי אני חושב שברגע שהחברות יודעות שההמשכיות מתמשכת ולא צריך להודיע, וגם אם מודיעים אז מודיעים בצורה כזאת שהלקוח לא שם לב, ברגע שהחברות ידעו שהן מודיעות על החידוש, התוצאה תהיה שהן יצטרכו כדי שיישארו אתן, לתת הצעות הרבה יותר אטרקטיביות ללקוח, לשכנע אותו להישאר, החברות יעבדו קשה יותר כדי שזה יקרה.

ומשפט אחרון. אני כל הזמן שומע את הדעות – אם זה במאמרים או בדעות של אנשים – האם המחאה החברתית הצליחה או לא הצליחה. אני מאלה שחושבים שהיא הצליחה כי אני חושב שהנושא הצרכני והנושא של זכויות האזרחים באופן הצרכני, ויוקר המחיה, וכל הנושאים האלה, עלו בצורה משמעותית על סדר-היום של הכנסת וגם של הממשלה. אני חושב שהדברים האלה על השולחן, אני חושב שחברי הכנסת רגישים לנושא הזה, אני חושב שהרגולציה רגישה יותר לנושא הזה, ולכן ההצעה הזאת היא באמת עוד שלב חשוב. תודה.

תודה, יואל. חנה.

הממשלה תומכת בהצעת החוק, כמובן. אני רוצה לומר שכל הנושא של עסקה לתקופה קצובה תוקן בחוק הגנת הצרכן בשנת 2008, זה היה תיקון מאוד חשוב, ואגב לקח לנו שלוש שנים להעביר את התיקון הזה.

אחד מהעקרונות החשובים בהצעת החוק הוא כאשר אני עושה עסקה עם בעל עסק - - -

הצעת חוק דרך אגב שלי, בין היתר.

יכול להיות.

ודאי.

לא יכול להיות. היא שלי. אין כמעט הצעת חוק שנוגעת לצרכנות, שלא בדרך כזו או אחרת, חנה נגעה.

התיקון קובע שבעסקה לתקופה קצובה, כשלעוסק יש הרשאה לחיוב כרטיס האשראי שלי או לחיוב חשבון הבנק שלי, אנחנו חייבים לקבוע איזשהן מגבלות כדי שבהינתן שידו של העוסק נמצאת בעצם בכיס שלי, הוא לא יוכל לעשות מה שהוא רוצה.

והיום כולנו מתקשרים בעסקאות קצובות – עסקה קצובה פה, עסקה קצובה פה, עסקה קצובה פה – צרכנים בדרך כלל לא זוכרים מתי העסקה שלהם מסתיימת, ולכן שני העקרונות החשובים בתיקון, שהיום הוא חלק מחוק הגנת הצרכן, זה שהעוסק צריך להודיע לצרכן בתקופת ההודעה, זאת אומרת בתקופה מסוימת לפני סיום העסקה, שהעסקה שלו עומדת להסתיים. והעיקרון השני הוא שכדי להמשיך לחייב אותו הוא חייב לקבל הסכמה מפורשת להמשך העסקה – בתנאים החדשים או לא החדשים שהעוסק רוצה להציע לצרכן.

כמובן, יש לתיקון הזה חריגים, אני לא אכנס לחריגים אבל הכלל בעצם מדבר על הודעה על מועד סיום העסקה וקבלת הסכמה פוזיטיבית להמשך חיוב הצרכן באשר לאותה עסקה. כמובן שהצרכן יכול לסרב, הוא יכול לעבור למתחרים ולבדוק תנאים אטרקטיביים יותר.

בנוגע להודעה, החוק קובע שצריך כמובן בתקופת ההודעה, בתקופה של בין 60 ימים ל-30 ימים להודיע לצרכן על מועד סיום העסקה, כדי באמת לאפשר לו להביא למודעותו את העובדה שהעסקה עומדת להסתיים, וגם לאפשר לו איזשהו פרק זמן לפני שהעסקה שלו מסתיימת, לבדוק תנאים אטרקטיביים אחרים של מתחרים.

ובנוסף, החוק קובע שמועד סיום העסקה יופיע גם בכל אחד מהרישומים, שזה בחוזה – ואת החוזה אני מקבלת במועד עשיית העסקה – ובחשבונית. בחשבונית, בתקופה שתחילתה שלושה חודשים לפני מועד סיום העסקה, הם צריכים להודיע לו אחת לחודש בחשבונית.

אלא שהפרקטיקה לימדה אותנו שצרכנים לא תמיד מסתכלים בחשבונית, בעלי עסקים לא תמיד שולחים הודעה או לא תמיד מתקשרים לצרכן להודיע לו על מועד סיום העסקה.

סליחה. את אומרת כאן שלפי החוק, חברה, בשביל לשנות לך את פרטי העסקה, צריכה לקבל ממך הסכמה פוזיטיבית?

כן. הכלל אומר הסכמה פוזיטיבית.

אני לא חושבת שאי פעם זה קרה לי.

אבל, יש חריגים. יש חריגים.

נראה לי כל עם ישראל בחריגים.

אני לא אכנס לחריגים, אבל יכול להיות שאת נפלת בחריגים.

מה זה חריגים?

למשל, אם החברה אומרת לך בואי נעשה עסקה לשנתיים, אני שלושה חודשים אתן לך את השירות בחינם, אז בתקופה הזאת של השלושה חודשים כעיקרון עסקה לתקופה קצובה, לכאורה הם אמורים להודיע לך ולקבל הסכמה פוזיטיבית להמשיך את העסקה לשנתיים נוספות.

נכון, היה תיקון פה.

מדהים. אף פעם לא קיבלתי הסכמות.

נכון, אבל החוק בא ואומר שאם מראש הודיעו לך בחוזה שאחרי שלושה חודשים המחיר שלך עולה - -

אז זה פוטר מהסכמה.

- - אז הם פטורים מהסכמה פוזיטיבית.

אז זה כולם עושים.

זה תמיד קורה.

לא תמיד קורה. זה תלוי. החוק קובע בדיוק מתי וצריך לשים לב לניואנסים. לא תמיד הם עושים בדיוק מה שהחוק אומר, לפעמים כן, לפעמים לא, ותמיד כשמגיעה אלינו תלונה אנחנו בודקים אם הצרכן הוא לא בחריג.

יש פרקים שהיועצים המשפטיים של אותם גופים לא לומדים.

או שלא רוצים, אתה יודע.

ברור. חנה, אני אומר את זה בציניות.

אז זה המצב החוקי ואנחנו מברכים על ההוספה של ההודעה בסמס. עובדים היום עם סמסים.

אז בואו נקרא. יש הערות כלליות אחרות? בבקשה.

זאב פרידמן, המועצה הישראלית לצרכנות. אדוני היושב-ראש, המועצה לצרכנות מאוד מברכת, מאותם טעמים שנשמעו כאן בוועדה. רק צריכים לזכור שישנן קבוצות של אוכלוסייה שלא יקבלו את ההודעה הזו, ויכול להיות שצריך למצוא לזה פתרון אחר.

למשל, ישנן קבוצות שנמצאות תחת קומות כשרות, יש סיבות אחרות, מכשירים שאינם תומכי סמסים, וברוב המקרים כפי שהראיתי קודם לנציגי הממשלה, אלה ששולחים את הסמסים גם יכולים לקבל התראה מי קיבל ומי לא קיבל, כך שניתן תמיד למצוא את הפתרון, וישנם פתרונות משלימים.

אני רק אזכיר שיש שינויים והארכת עסקאות, שכמו שהזכירה עורכת-דין טירי, זה סיפור חד שבאמת צריכים לקבל הסכמה פוזיטיבית לחידוש, אבל לא תמיד יש חובה במקרים של שינוי מחיר ליידע את הצרכן באופן ספציפי.

יש הצעת חוק שנמצאת כאן בכנסת, שמספרה 1609, שבאה באמת לפתור גם את הבעיה הזו, שנועדה ליידע את הצרכן במועד שבו מתכוונים להעלות את המחיר.

תודה, זאב. עוד מישהו רוצה להתייחס? בבקשה.

ניר יוגב, סלקום. אנחנו לא מתנגדים להצעת החוק אבל אני רוצה לחדד מספר דברים. ראשית, צריך לקחת בחשבון שככלל, אני מסכים עם אדוני שהדרך לתקשר עם צרכן בסמס היא דרך קלה יותר בהרבה מאוד מקרים.

יחד עם זאת, יש אנשים, ולא מעט, שרואים בהתקשרויות האלה ובעדכונים האלה שמקבלים מחברות, גם כשמדובר על הודעות שירות ולא על הודעות מכירה, הם רואים בזה מטרד והם לא שמחים לקבל את ההודעות האלה.

ניר, תקשיב, אני אגיד לך מתי זה מטריד. אם האיש הזה, יש לו התקשרויות עם כל רחוב דיזנגוף, אלנבי וכל החברות, והם כל הזמן, זה כמו בתקופת בחירות.

פה זה לא דומה. אני מבין מה שאתה אומר. פה אני נותן לך שירות. אלא אם כן תבוא ותגיד: גם כשאתה דופק אותי אל תודיע לי.

לא, לא, אני לא אומר את זה בכלל. אני ממש לא אומר את זה. אני רוצה לחדד כמה דברים.

תמיד אתה יכול לבקש גם הסרה אם אני מטריד אותך שאני מודיע לך שאתה צריך - - -

לבוא ולהגיד הטרדה על הודעה על מועד סיום העסקה פעם בשנתיים, אז שיפסיקו עם כל ההודעות האחרות, כל ה"ספאמים" וכולי, ולא תהיה הטרדה.

אני אגיד לך מה הבעיה שלי. שכל חמש דקות – ואני לא יודע איך המספר שלי מגיע – כל מיני כאלה שנותנים הלוואות ומוכרים זה.

בית בכרכור.

בית בכרכור, ונחלה לא יודע איפה, ולקנות בית על הים וכל הדברים האלה, ואני אומר לעצמי – אלוהים, זה מטריד.

מה, לא קנית בית על הים?

אני שוקל.

הדבר השני שאני רוצה לחדד. זה נכון אפילו לחברות הסלולר, אם כי במידה פחותה, אבל בוודאי ובוודאי לחברות שהן לא חברות סלולר, שהחברה יכולה להתקשר עם פלוני בנוגע לעסקה מסוימת, קיבלה את מספר הטלפון ממנו, וטלפון, חלק גדול מהשוק או חלק נכבד מהשוק, נקרא לזה, זה מטבע סחיר. אנשים מוכרים מספרים, מוכרים טלפונים, ואז יכול להיווצר מצב שבו החברה תעדכן את מספר הטלפון שנמצא ברשותה, בשעה שהיא לא - - -

יקירי, חלש. אני לא החלפתי משנת 90' שקניתי את המספר, לא סחרתי, ומי שסחר במספר שלי עשה עבירה. אתה יודע את זה.

נכון. ועדיין, חלק גדול מהשוק - - -

עזוב. בוא תקדם אותנו, יקירי. עזוב.

מה שאני רוצה להציע לוועדה זה לאפשר לחברות להציע ללקוח במועד ההתקשרות לקבל הודעה, ואם הוא יבחר שכן וייתן מספר, אז הוא יקבל את ההודעה, אבל אם הוא לא רוצה לקבל את ההודעה - -

בשום פנים ואופן.

- - אז לתת לו את האפשרות לא לקבל את ההודעה.

סליחה. אני לא מקבל את זה. אני יותר מזה אומר, אלא אם כן - - -

יחתים אותו על סעיף קטן, לא היית מעוניין לקבל את ההודעה.

אפשר לקבוע את זה במעמד השיחה של המכירה, אפשר לקבוע כללים, אבל לתת ללקוח את האפשרות גם לא לקבל את זה אם הוא לא רוצה.

אני במקרה הזה לא רוצה לתת ללקוח את האפשרות.

למה להכריח אותו?

תקשיב. אתה לא רק נציג של סלקום. אתה גם מקבל שירות מהרבה גופים אחרים.

נכון.

וגם אתה היית רוצה לדעת, כיוון שגם אתה עסוק מאוד מאוד מאוד, לדעת שהמחיר עולה או לחילופין שהעסקה הסתיימה והיא לא תתחדש אוטומטית. תמיד אנחנו, נדמה לנו שכל העניינים מתרכזים במקום בו אנחנו עובדים. החיים שלנו הם קצת יותר מורכבים, התקשרויות עם הרבה מאוד מאוד גופים.

אני לא מקבל את זה. יש מישהו שרוצה עוד להתייחס?

הדבר האחרון זה לגבי הזמן. אנחנו חושבים ש-14 יום זה לא מספיק, אנחנו רוצים שתאריכו את הזמן. יש מצבים שבהם הטבות מותקנות לכמות לקוחות מאוד גדולה במועד מסוים, ואז הודעות כאלה יכולות לעורר שיחות ויכולות לעורר עומסים. אנחנו מבקשים שתאריכו ותאפשרו לנו – אם כבר מתקבלת הצעת החוק.

אבל אתה מוציא לו את ההודעה.

זה בסך הכול הודעת טקסט.

נכון, אבל הוא מתקשר אלי בעקבותיה בחלק ניכר מהמקרים. צריך להבין, הודעה – אגב, גם אם היא הודעת מכירה וגם אם היא הודעת שירות – היא מייצרת שיחה למוקד השירות.

אני חושב שלושה שבועות.

אין לי בעיה לשנות ל-21 יום.

אנחנו מבקשים שתאפשרו לנו בין 14 ל-30 ימים לשלוח את ההודעה.

21 יום.

למה? תסביר לי עוד פעם למה.

הוא רוצה זמן - - -

לא, לא. זה לא מופרך לגמרי. לא שזה בהכרח יקרה, אבל יש מצב שזה יקרה. אתה מקבל הודעה כזו אז אתה חוזר לברר, ואז יהיה עומס עוד יותר גדול, ואז במקום לא לחזור אחרי ארבע שעות, לא יחזרו אחרי שבועיים.

21 יום יפתרו את העניין?

עוד שבוע תן לו, זה מרחיב לו את המנעד. איך אומרים, לא על זה. בבקשה.

מיטל נעים, יס. רק להסביר על התקופה, בגלל זה אנחנו פה. גם בגלל זה החוק חוקק עם תקופת ההודעה שהייתה שלושה חודשים עד 30 יום לפני סיום תקופת המבצע.

צריך להבין. לפעמים זה בלק של לקוחות מאוד מאוד גדול שאנחנו מודיעים להם על סיום תקופת המבצע. לקוחות כאלה חוזרים אלינו חזרה, וזה פשוט עומס, כמו שאמר יושב-ראש הוועדה, עומס גדול מאוד על המוקדים. אנחנו נותנים עוד שירותים לאלף ואחת דברים אחרים. פשוט אנחנו חייבים לנהל את זה חכם. אנחנו לא שולחים באותו יום הודעה לכולם.

תודה לכם.

רוצים לנהל את זה חכם, אז אני אומרת – אפילו 21 יום לפעמים, אם תוכלו לתת לנו 30 יום, חודש, שאנחנו פשוט מודיעים במנות. בטווח, במנות.

אוקיי. מיטל, סגרנו כבר את העניין הזה, 21 יום. דרך אגב, חנה, עוד לא נגענו בסיפור – אני צריך להביא אותו – על השינויים של מועדוני הלקוחות. הזכירו לי גם כן את העניין הזה עכשיו. התחייבנו – את זוכרת, היה לי את החוק עם ישראכרט והסיפור של הכוכבים, שהפכו להיות "חורים שחורים", אבק.

יש את הצעת החוק, פשוט אז הממשלה התחלפה ויש את כל הסיפור הזה של תוך כדי תנועה. אתה בא ומפתים אותך להיכנס למועדון הלקוחות, והם החליטו שזה כבר לא מתאים להם. ומשנים, ואתה תקוע עם כל מיני – יש לי, לא חשוב איפה, איזה 30,000 נקודות, אני לא יודע מה לעשות עם זה – לחלק, למכור.

לסחור בנקודות.

- - -

ברור שלא, אני צוחק. אני אומר את זה במובן הזה שאנחנו נצטרך להביא את זה כי סיפור מועדוני הלקוחות, הגיע הזמן להסדיר אותו. הגיע הזמן להסדיר אותו בתוך כללים. אין לי שום בעיה, אני בעד מועדוני לקוחות וזה בסדר גמור, רק פשוט מועדון הוא לא גחמה של בעל הבית, של נותן השירות, דהיינו, ברצותו נותן, ברצותו לוקח. יש כללים, צריך שיהיו, והדברים האלה לא מוסדרים, ואני מתכוון להביא את זה בזמן הקרוב.

אדוני היושב-ראש, רק בהערת אגב. הייתי מציע שאם כבר מסדירים את הנושא של המועדונים, להוסיף שם את העניינים של הגנת הפרטיות משום שבאותם מועדונים שומרות לעצמן בחלק מהמקרים החברות זכויות להעביר את הנתונים או לנתח אותם ולאפשר להן לשלוח לך סמס.

אני חושב שזה אסור גם היום. זה מאגר מידע לכל דבר ועניין.

הם מחריגים את זה באופן מפורש והם מקבלים את ההסכמה של הלקוחות לנתח ולפלח את קניותיך, להשתמש בזה ולהעביר ולמסור, וכל מיני דברים כאלה. פשוט צריך לקרוא את זה ולהתפלץ, וזה פשוט מאוד מתבסס על זה שאף אחד לא קורא את מה שמחתימים אותו.

אוקיי. תודה. בבקשה.

עורך-דין ואיל ג'יג'יני, משרד התקשורת. לגבי הצעת החוק שאנחנו דנים בה, אנחנו העלינו בינינו הצעה להחריג את המכשירים שלא תומכים בקבלת מסרון.

ברור. אתה תשלח להם, הוא חוזר אליך, אומר לך שהוא לא - - -

הדוגמה הטובה לכך היא הטלפונים ה"כשרים".

ברור, ברור.

אבל מה האלטרנטיבה?

אתה לא יכול לשלוח מסרון למישהו שאין לו אפשרות לקבל מסרון. דרך אגב, יש גם חוק – העביר אותו אלי אפללו, שלא הייתה לו אפשרות לשלוח מסרון. מי שעונה לך, אין לו אפשרות לקבל, וגם זה לא עולה לו. השליחה הזו היא גם כן לא נחשבת למשלוח.

לא מחייבים עליה כי היא לא הגיעה ליעדה.

לא מחייבים אותו על שליחת המסרון כי הוא לא הגיע.

שוק התקשורת עסק הרבה בחוק הזה.

נכון, אני זוכר.

עד היום.

אבל יודיעו לו בחשבונית, לפי מה שכתוב בחוק הזה.

אני זוכר את זה, אבל הוא הצליח עם זה, העביר את זה.

אדוני היושב-ראש, במקרה הזה מי שלא מקבל מסרון, יודיעו לו בחשבונית.

חייבים להודיע גם בחשבונית.

בכל מקרה צריך להודיע לך. זה מוסיף.

חבר הכנסת מקלב, העניין הוא כזה. יכול להיות שאפשר להביא את זה בתיקון אחר. אני חושב שכבר עשינו את זה, אני חושב אפילו בעניין של החצי הראשון של החוק שאני העברתי על הכוכבים, שזה צריך להיות ממוקם באופן בולט בתוך החשבונית. נדמה לי כבר יש בחלק מהחשבוניות חובה מתי אתה מפסיק שירות או אם מעלים לך מחיר, שזה יהיה באותיות שהן גדולות יותר משאר האותיות.

אני עד היום לא מסוגל לקרוא את החשבונית.

אפשר גם לתקן את זה עכשיו לדעתי.

אני עד היום לא מסוגל לקרוא את החשבונית של אורנג'.

אני כבר מציע את הדבר הבא. חנה, אני מקווה שאתם לא תגידו לי "נושא חדש".

הכנה לקריאה ראשונה.

אז אני מציע את הדבר הבא, ברשותכם. קודם כול, את ה-21 יום. ואיל, את העניין של מי שאין לו מכשיר תומך – מה שאני מנסה להגיד, ואיל וחנה, שכבר בהזדמנות הזאת אפשר להגיד את ה-21 יום. ומכשיר שהוא לא תומך מסרונים, שההודעה תהיה באותיות בולטות.

שבכל מקרה.

בכל מקרה.

בכל מקרה, בלי קשר.

בלי קשר. סעיף 2 של החוק הזה מגדיר שצריך להודיע בחשבונית. אתה מוסיף לסעיף 2 - - -

אותיות בולטות.

בדיוק. בסעיף 2 זה כבר נמצא – להודיע בחשבונית. פשוט לא כל כך קטן, ובסוף, שאתה לא רואה את זה בכלל.

יש הוראות דומות בחוק הגנת הצרכן בהקשרים אחרים.

נכון, אני יודע שיש את זה כבר.

כן. בסעיף 13א(ב), אחרי פסקה (2), יש 1, 2, 3.

ואז צדנו שתי ציפורים, וגם עזרנו, חבר הכנסת מקלב, למי שאין לו מכשיר תומך מסרונים.

אולי זה יעזור לנו בהרכבת הממשלה.

הנה, הלכנו לקראתכם. יואל, הלכנו לקראתו.

הוא יזכור לנו את זה, אני יודע.

לאט-לאט ייכנס, אני מניח, גם הקומות הכשרות בטלפונים הכשרים, כמו המכשיר הזה למשל שהוא כן תומך מסרונים, אבל אלה כבר המכשירים היותר משוכללים.

זה גם כשר?

זה כשר.

זה כשר פלוס תומך מסרונים.

יש ורסיות גם בכשרות.

אולי לא ניתן היום לעם, אבל לאט-לאט.

- - -

לא, אני לא אומר על מכשיר תומך. אני אומר ברמת העיקרון, שתמיד בחשבונית - - -

זה בחשבונית, אבל העוסק לא אמור לדעת.

במקום בולט. אותיות גדולות יותר, מה הבעיה? זה לא מצריך מהמנהל לרדת לבית דפוס כל יום.

השאלה אם העוסק אמור לדעת תמיד אם הטלפון תומך במסרונים.

לא, לא, בלי קשר.

חשבונית, מבחינתי אין בעיה. מסרונים – לגבי ההערה - האם העוסק אמור לדעת אם המכשיר תומך או לא.

לא.

מבחינתכם בסלקום למשל, זה משנה אם אתה מוציא הודעה? מה קרה? כלום.

לא. אני יכול להוציא את ההודעה, אבל העוסק – אפילו לא סלקום – אנחנו לא תמיד יודעים האם המכשיר של הלקוח תומך או לא, ולכן צריך להתלות את זה, בתנאי שהמכשיר תומך, זה הכול.

לא, לא, בואו לא נעשה – איך הפכנו שורה ליום לימודים ארוך.

כמו שאמרת.

זה מה שאמרתי קודם. זאת לא הכוונה, זה לא יום לימודים ארוך. העניין הוא פשוט, הוא אומר ככה. מסרון בכל מקרה. לא קשור, לא שואל – יש לך תומך, לא תומך. יש לך, מגיע אליך; אין לך, לא מגיע אליך.

בסדר גמור.

ובלי שום קשר, בחשבונית, כשאתה מוציא את ההודעה, שיהיה באותיות בולטות, זה הכול. ואז, מי שאין לו אפשרות לקבל מסרון אמור לראות את זה – אנחנו לא יכולים עכשיו גם לנקוש בדלת של אלה ולהגיד תסתכל – זה במקום בולט מספיק, אנחנו ננסח את זה בצורה כזאת, ושלום עלייך נפשי. תודה רבה.

יש עוד משהו שאני צריך לעשות עבורך?

זהו.

תודה.

שורה תחתונה, אדוני היושב-ראש, אם אני הבנתי אותך נכון. גם אם יש בהסכם סעיף שלא צריך לשלוח אליו - - -

בכל מקרה, כן.

הוראות חוק הגנת הצרכן גוברות על כל הסכם נוגד. זה חוק קוגנטי.

אם אני הגעתי אתכם להסכם, חברות הסלולר במקרה הזה, למסלול שהוא מבחינתם היה לשנה, לקראת סוף השנה הוא צריך לשלוח.

תוך 21 יום לפני סיום העסקה.

עסקה לתקופה קצובה.

הוא צריך להגיד - דע לך שהמסלול הזה, בסכום הזה, מסתיים. אתה צריך או לחדש את זה או - - -

כן, כן. זה כבר אינטרס שלהם, תאמין לי.

האינטרס שלהם לא להגיד מכיוון שאז - -

ברור, אוטומט.

- - אתה הופך למסלול יקר מאוד, ואתה לא יודע.

ברור. ברור.

אתה יודע כמה שנים הם הרוויחו, כמה שנים הרימו מרפסות ב-050 על זה שאני לא ידעתי, לא שמתי לב לזה? כשזה מתחדש אתה אומר: אלוהים ישמור, כולם אומרים לידי שהם בגרושים, ורק אני היחיד פה ש"נטחן"? אבל לא חשוב. כן, גברתי.

תודה לאדוני. לירון עצמון מאיגוד לשכות המסחר. רק לחדד את נושא מועד שליחת המסרון. הכוונה היא לא ל-21 יום לפני אלא לטווח שבין 21 יום לפני לטווח של 14 יום לפני.

למה את חושבת שאנחנו התכוונו למה שאת אומרת?

רק לחדד.

לחדד אותנו או - - -

לא. לחדד את הבקשה.

אה, את מבקשת. זה משהו אחר.

תודה. אני אסביר.

זה מה שאנחנו ביקשנו.

אני הבנתי, היא רק אמרה את זה בלשון שלה. בלשכות המסחר אומרים את זה בצורה יותר רחבה, כי אתם סלקום, הצגתם רק את עצמכם. פה, לשכות המסחר אומרים את זה לגבי כולם, ואנחנו כנראה נסרב.

אני יכולה בבקשה להסביר את החשיבות של הטווח?

אם כבר הגעת לפה והכנסנו אותך לתוך הפרוטוקול, דברי ימי הכנסת, אז בבקשה.

אז תודה רבה. בעצם, אנחנו צריכים את הטווח הזה, העוסק צריך את הטווח הזה על מנת לנהל את העומס ולווסת את העומס בשירות הלקוחות שלו. זאת אומרת, זה היינו הך אם זה 21 יום או 30 יום כי אנחנו מדברים על נקודת זמן מסוימת שבה נשלחים המסרונים.

אני מציע שאתם תפעילו את המוקד שמוכר באותו זמן.

די, ברצינות. זה דבר כל כך פשוט.

סליחה.

לא, אבל כל כך מסבכים. סליחה, אדוני היושב-ראש.

בלי לחץ. גברתי צריכה להיות רגועה, שיהיה לה כוח גם לקריאה השנייה והשלישית.

צודק.

תודה. סיימי בבקשה.

מה שאני רוצה לומר, שהטווח הזה הוא הכרחי כדי לווסת ולנהל את העומס במרכז שירות הלקוחות. הלקוח לא ייפגע, הוא עדיין יקבל את ההודעה, את המסרון, זמן לאחר - - -

סליחה. 21 יום, ובין קריאה שנייה לשלישית תשכנעי. שבי עם המציעה ותנסי לשכנע אותה. זה לא מופרך מה שאתם אומרים, אני לא בא ואומר לא יקום ולא יהיה.

אני אגיד לך את זה כך. ציבור הצרכנים מרגיש מאוד – את יודעת, זה כבר בתחושה מאוד לא נעימה – זה בא משם, לכן הקיפודיות. אני לא מאשים אותך כמובן, רק שם את הדברים לפרוטוקול.

זאב, רק אם מה שאתה אומר חשוב, אם לא, בוא תן לנו לקרוא.

אני פשוט חייב לסייג.

אם אתה חייב, מי אני?

אני רק אומר כך. כאשר הוועדה קובעת 21 יום לפני, זה בסדר גמור, אין לי שום הערה לחוק. אבל אם אנחנו קובעים טווח מ-21 יום עד ליום חידוש החוזה, אזי אני מבקש לקחת את ה-21 ימים ולהזיז אותם טיפ-טיפה אחורה כדי שלצרכן יהיה זמן - - -

העניין ברור, זאב. 21 יום לא יכולים להיות עכשיו שהוא פתאום קם - - -

לא שיקבל ביום האחרון את ההודעה ואז כבר אין לו זמן להגיב.

זאב, לכן כתוב 21 יום. לא כתוב "תוך 21 יום".

אבל למעשה, הוא יוכל גם ביום האחרון.

לא. לא.

14 ימים לפני מועד סיום העסקה.

21 יום לפני - לפני המועד הקובע.

צריכים להודיע לך.

14 יום.

תיקנו את זה. תיקנו את זה בזמן שלא היית ל-21 יום.

מי קורא? בבקשה.

אני אקרא את הצעת החוק.

"הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – הודעה במסרון על סיום עסקה לתקופה קצובה), התשע"ה-2015

תיקון סעיף 13א

1. בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, בסעיף 13א(ב), אחרי פסקה (2) יבוא:

"(3) במסרון למספר הטלפון הנייד שמסר הצרכן לעוסק – אם מסר" – וכאן התיקון שדיברו עליו חברי הכנסת – "21 ימים לפני מועד סיום העסקה או ההתחייבות.""

תיקון נוסף שדובר עליו הוא התיקון שנוגע לפסקה (2) הקיימת בסעיף קטן (ב), שקובעת שעל העוסק לציין את מועד סיום העסקה או ההתחייבות בכל חשבונית, קבלה או הודעת תשלום.

כאן אני מציע את התוספת "בהבלטה מיוחדת ובאותיות ברורות וקריאות".

מה שכתוב בחוק הגנת הצרכן.

זו תיבה שמופיעה כבר היום בסעיף 13ג רבא, שאבתי משם את התיבה הזאת.

בסדר גמור.

שתי הערות קטנות, אדוני היושב-ראש. הערה אחת לגבי מועד התחילה של החוק המוצע. האם נדרשת איזושהי תקופת היערכות?

ארבע שנים הכנה. בטח תבקשו חמש.

שלושה חודשים נראה לנו מספיק.

כן, גם אני חושב.

בסדר גמור.

בינינו, זה גם נשמע לי מופרך, אבל בסדר. איך אומרים, שלא נגיד שלא באנו בלב נקי ובנפש חפצה.

אז שלושה חודשים?

שלושה חודשים.

שלושה חודשים מיום הפרסום. הערה נוספת לעניין תחולה על עסקאות קיימות, כלומר עסקאות שנחתמו בעצם לפני יום התחילה, האם יש צורך לקבוע הוראה לעניין הזה.

כן, אנחנו חושבים שכן, ובלבד שמועד סיום העסקה טרם הגיע.

עדיין. כל עסקה שעדיין לא מלאו לה, שהיא נכנסת לקטגוריה הזו, ועדיין האפשרות ל-21 יום, אחרי השלושה חודשים האלה, מתקיים, זה צריך להיות בפנים.

נכון.

כלומר, החוק המוצע יחול גם על עסקאות קיימות.

עשינו את זה בעבר. סטנדרטית, עשינו את זה בהרבה תיקוני חקיקה.

הוראה כזאת, אני חושב שעוגנה בסעיפים אחרים גם בהצעת החוק.

אוקיי. מי בעד? חברת הכנסת בן ארי במקום חבר הכנסת רועי פולקמן.

הצבעה

בעד – 3

נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – הודעה במסרון על סיום עסקה לתקופה קצובה), התשע"ה-2015, נתקבלה לקריאה ראשונה.

עלות תקציבית.

יש נציג של משרד האוצר?

הם מסרו לנו שההצעה לא כרוכה בעלות תקציבית.

אין.

נציג האוצר מסר את הדברים?

עידו סופר, רפרנט תעשייה באגף התקציבים, מוסר כי אין עלות תקציבית להצעת החוק.

אוקיי. תודה.

הערה. צריך להבין - יש לנו גם את חוק ה"ספאם".

חוק התקשורת?

שההודעות האלה, הסמסים האלה, לא יהיו כלי ל"ספאמים".

ברור. ברור.

זאת אומרת, המטרה של ההודעה זה להודיע על מועד סיום העסקה. אתה רוצה לחדש איתי, תרים טלפון ותעשה את זה באופן שלא סותר את החוק.

ברור. תודה רבה לכם.

תודה רבה.

הצעת החוק אושרה לקריאה ראשונה ולאחר מכן תחזור אלינו להמשך דיון.

אני מבקש להודיע, חבר הכנסת מקלב, על הצטרפותם של החברים הבאים מוועדת הכלכלה לוועדת המשנה למאבק בתאונות הדרכים, בראשות חבר הכנסת ידידי מקלב. הצטרפו: נאוה בוקר, דוד ביטן, יצחק וקנין, דב חנין, יוסי יונה, איילת נחמיאס ורבין ורועי פולקמן. ליושב-ראש הוועדה נבחר חבר הכנסת אורי מקלב ב-4 באוגוסט 2015. מי בעד?

הצבעה

בעד – 3

נגד – אין

נמנעים – אין

הרכב ועדת המשנה של ועדת הכלכלה למאבק בתאונות הדרכים, נתקבל.

תודה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:15.