הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 113

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי, ד' בטבת התשע"ו (16 בדצמבר 2015), שעה 9:30

הצעת חוק הרשות השנייה לטלויזיה ורדיו (תיקון - פיצול שידורים של בעל זיכיון לשידורי רדיו), התשע"ה-2015 (פ/1658/20), של חה"כ נאוה בוקר, יחיאל חיליק בר, דוד ביטן, רועי פולקמן, יעקב פרי, רוברט אילטוב, יעקב מרגי, עבד אל חכים חאג' יחיא, טלי פלוסקוב, יצחק וקנין ויוסי יונה.

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

נאוה בוקר

דוד ביטן

עבד אל חכים חאג' יחיא

איילת נחמיאס ורבין

רועי פולקמן

עיסאווי פריג'

נורית קורן

ישראל אייכלר

יואב בן צור

מאיר כהן

טלי פלוסקוב

דנה נויפלד - היועצת המשפטית, משרד התקשורת

אלידור בליטנר - עוזרת ראשית ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

חגית ברוק - עוזרת ראשית ליועצת המשפטית, משרד התקשורת

רן שיטרית - ראש מטה השר, משרד התקשורת

רן שיטרית - משרד הביטחון

נתי שוברט - סמנכ"ל בכיר אגף ספקטרום, משרד התקשורת

רן שטרית - ראש מטה השר, משרד התקשורת

עמנואל ברכפלד - לשכה משפטית, רשות ההגבלים העסקיים

מרסיה צוגמן - יועצת משפטית, רשות השידור

אוה מדז'יבוז' - יו"ר המועצה, הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו

הילה שמיר - יועצת משפטית, הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו

ניר שויקי - מנכ"ל בפועל, הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו

יוסף סבן - בעלים, רדיו דרום

קרן אוזן - סמנכ"ל, רדיו דרום

דן ארנון - מנכ"ל רדיו חיפה, תחנות רדיו אזורי

דוד יוסוב - מנכ"ל רדיו דרום, תחנות רדיו אזורי

יגאל הררי - עוזר מנכ"ל רדיו 100fm, תחנות רדיו אזורי

דוד בן בסט - מנכ"ל רדיו 100fm, תחנות רדיו אזורי

ליאור חריש - עו"ד המייצג רדיו לב המדינה ורדיוס, תחנות רדיו אזורי

יגאל הררי - התאחדות תחנות הרדיו האזוריות

יוסי גרטלר - פעיל, המשמר החברתי

אתי בנדלר

אביטל סומפולינסקי

עידית חנוכה

אתי אפלבוים

הצעת חוק הרשות השנייה לטלויזיה ורדיו (תיקון - פיצול שידורים של בעל זיכיון לשידורי רדיו), התשע"ה-2015

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר-היום: הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון – פיצול שידורים של בעל זיכיון לשידורי רדיו), התשע"ה-2015, של חברת הכנסת נאוה בוקר, אילת נחמיאס, חיליק בר, דוד ביטן, רועי פולקמן, יעקב פרי, אילטוב, מרגי, עבדל חכים חאג' יחיא, טלי פלוסקוב וחבר הכנסת יוסי יונה.

גברתי מנהלת הוועדה, היועצת המשפטית, רשמת פרלמנטרית, חברי כנסת, חברות כנסת, אורחים נכבדים. אני מתנצל על האיחור בפתיחת הדיון.

סיימנו את הדיון בפעם הקודמת בבקשה ממשרד התקשורת שיביא לנו את חוות הדעת. אמרתי שאני לא זז בלי שאתם אומרים לאן בדיוק אני הולך בתהליך הזה. לפני שאני נותן לך להתחיל בדברייך, יש לנו אורח מכובד, חבר הכנסת אייכלר. לא כל יום יש לנו זכות לשבת בשולחן אחד עם חבר הכנסת אייכלר. הוא יו"ר הוועדה לפניות הציבור ויש לו דיון הוא ביקש לומר כמה דברים.

בבקשה, חבר הכנסת ישראל אייכלר.

אני רוצה להודות לך יושב ראש הוועדה. יש פה מעט אנשים שזוכרים שהייתי חבר בוועדת הכלכלה והיה לי מאוד נעים פה. יש לי עכשיו דיון על נופשונים לילדים נכים בוועדה לפניות הציבור וב-10:00 אני חייב להיות שם.

אני רוצה לומר משפט אחד בלבד. היות ואנחנו דוגלים בחופש הביטוי לכולם ולביזור כוחם של מונופולי בתקשורת שקובעים את סדר-היום של כל אזרחי הארץ, לכן אנחנו צריכים להיות בעד כל דבר שיאפשר עוד ועוד כלי תקשורת, עוד ועוד ערוצים. אבל אם אפשר וצריך, אז אני רוצה לתמוך בכל מאודי לאפשר תדרים נוספים לכל מי שיכול וצריך וזקוק לתדר נוסף. לכן אם תהיה הצבעה ויצטרכו את קולי אני נמצא בוועדה השכנה. תודה למציעים ולמציעות.

לא אחזור על הדברים שאמרתי בדיון הקודם. אני חייבת להדגיש שההצעה היום מוגשת לאחר תיאום מסודר עם משרד התקשורת והיועצים המשפטיים. נעשתה כאן עבודה טובה, עבודה מסודרת. הכוונה היא לאפשר את פיצול השידורים בחלק משעות היום. אנחנו רוצים לאפשר שידורים של תכנים שונים מאלה שמשודרים בתחנת האם. התדר הנוסף, חשוב לי להבהיר - - -

זה בחלק משעות היום.

כן. זה כלי שנותן מענה לקהלים מאוד ייחודיים כמו דוברי רוסית, דוברי צרפתית, אוכלוסייה של בעלי צרכים מיוחדים, באזור הדרום, באזור חיפה וכדומה. השאיפה שלנו לסייע להם.

אסור לנו לשכוח דבר חשוב אחד נוסף. לשידורים המפוצלים האלה יש חשיבות מאוד גדולה בשעת חרום. הגל השקט, אנחנו שמים אותו בזמן אזעקה. אפשר להאזין לגל השקט בזמן חרום, לשמוע את האזעקה, לקבל הודעות מפיקוד העורף. זה כבר הוכיח את עצמו בעבר בזמן אמת וזה חשוב מאוד.

לסיום. אני רוצה להזכיר לכם שההצעה הזאת הוגשה על ידי יחד עם חברי כנסת כמעט מכל סיעות הבית מלבד מרצ. היא אושרה בוועדת שרים פה אחד והיא אושרה בקריאה טרומית על-ידי 69 חברי כנסת מכל המפלגות.

היוזמה המשותפת הזאת של כל חברי הכנסת מעידה שיש כאן תמימות דעים, לא משנה אם זה קואליציה או אופוזיציה, בנוגע לנחיצות והחשיבות של החוק הזה. תודה.

חבר הכנסת עיסאווי פריג'.

אני אדבר בקצרה. אני משתתף. חשוב שהתקשורת תגיע לכל בית ולכל מקום. יש תחנות אזוריות שמכסות את כל הארץ וברובן הן עושות עבודה נהדרת. אני הבנתי שמתוך 16, 3 נמצאים בפיצול. נכון חברים?

למה אני לא שקט עם הצעת החוק? עם כל הסוגיה החיובית שחברת הכנסת בוקר ציינה וגם חברים אחרים וחשיבות הפיצול, אבל יש אלמנטים נוספים שההיסטוריה והימים הבאים ישפטו אותנו.

ראשית, ברמת התחרותיות אנחנו חוסמים כל כניסה של זכיינים חדשים לענף. כל אזור שנרצה בו להגיע, יש לנו פיצול. אני אתן דוגמה שבשנתיים האחרונות הייתי קרוב אליה. בחברה הערבית יש את רדיו אל-שאמס שמשדר מאום אל פחם צפונה. מאום אל פחם דרומה, חצי מיליון ערבים, זה לא מגיע אליהם. פניתי לרשות מועצת השנייה, בזמנו לשי באבד. הם בדקו היתכנות כלכלית והגיעו למסקנה שיש היתכנות כלכלית להקמת תחנה נוספת לחברה הערבית מאום אל פחם דרומה. המשכתי את הטיפול מול אווה. אני ממשיך לקבל דחיות בנימוס ותשובות וצ'בחות על הכתף ועברו 3 שנים.

איתן, הכוחות שלנו כחברי כנסת הם מוגבלים. כמה אתה יכול לרוץ? הפקידות יותר חזקה מאיתנו כי יש לה אורך רוח. אז ההיתכנות הכלכלית שהיתה חיובית בקטע הזה, עכשיו עם החוק הזה, אני לא צריך היתכנות כלכלית. אחת מה-16 התחנות יכולה לקחת פיצול ללא מכרז וללא כלום וללא כניסת אף שחקן חדש לתפקיד. אני נתתי את זה כתפקיד.

אז מה שאמרה נאוה לגבי הגל השקט בשעת חרום, הכול טוב ויפה, אבל החוק לא בא לפתור מצבי חרום. למצבי חרום יש מספיק חוקים במדינה.

רק הדגשתי שזה יכול לסייע.

אין סתירה.

אני לא אעמוד על הראש ואתנגד לזה. לא חתמתי על הצעת החוק כי אני לא משוכנע בלב שלם שזה נחוץ. אני חושב שיש פגם וחסרונות הצעת החוק עולות על היתרונות בשלב זה.

ניקח את רדיו דרום שיש לו פיצול לאשדוד ואשקלון והוא משדר בשני תדרים. בגלל הכדאיות הכלכלית לא משתלם שיהיה לנו תדר עצמאי ועוד רדיו. בעוד 10 שנים מדינת ישראל תגדל ויגורו שם עוד מיליון איש. ייווצר מצב של היתכנות כלכלית לעוד תחנה באזור. אבל החוק חוסם לי את ההיתכנות הכלכלית הזאת.

אני מעלה תהיות, מעלה מחשבות. היום אין היתכנות כלכלית. בעוד 10 שנים כשיבואו עוד מיליון איש יש היתכנות כלכלית.

האינטרסים הציבוריים יותר חשובים.

סליחה. בבית את יכולה להגיד מה שאת רוצה. פה צריך לקבל רשות.

הסיבה השלישית שאני מודאג לגביה. אין לי שום דבר מוכח, חברים, מלבד הסוגיה של התחנה השנייה בשפה הערבית. אין לי שום דבר מוכח אבל אני מעלה את ההסתייגויות שלי. אני לא מתכוון להתנגד לחוק, הבטחתי ואני מקיים את זה. אבל אני לא עם לב שלם בחוק הזה. יש בי משהו לא שקט.

אני היועצת המשפטית של הרשות השנייה. אני לא רוצה להקדים את המאוחר כי דנה תציג את הצעת החוק אבל אני רוצה לענות לנקודה הזאת כדי שכן יהיה לב שלב בעניין.

על-פי החוק, מועצת הרשות השנייה יכולה לתת 20 זיכיונות בכל רחבי הארץ. עד היום ניתנו 16, כלומר, יש עוד 4 זיכיונות שיכולים להינתן על-פי החוק. אין שום מניעה על-פי הצעת החוק הזאת. ברגע שמועצת הרשות השנייה תחשוב שבמקום מסוים, באזור מסוים או בשפה מסוימת נדרש זיכיון, אין מניעה לפרסום מכרז. הצעת החוק לא מונעת דברים אחרים.

אבל ההיתכנות הכלכלית.

כבר הבנתי שהוא פשוט לא היה על הנתיב אבל לא רציתי להפריע לו.

אבל הוא אמר נקודה נוספת, ששלוש שנים הוא מקבל צ'בחות על הכתף. זה מוסיף קל וחומר אם עוד אפשר שיהיו עוד 4.

אם יש את האפשרות ל-20 זה מקל.

דווקא בעניין הזה אתה מתפרץ לדלת פתוחה מאוד.

לא ראיתי את זה בשלוש השנים האחרונות.

לפני שמפרסמים מכרז הרשות השנייה מחויבת לעשות כל מיני בדיקות: כלכליות, דמוגרפיות, לבדוק שבאמת אפשרי.

התקיים דיון אצל ברוורמן פעמיים וניתנה הבטחה לברוורמן על-ידי שי באבד.

אכן באמת היו ברשות השנייה גם חילופי מועצה וגם חילוקי מנכ"לים. אבל, זאת לא סיבה.

אווה נמצאת לידך. פניתי אליה והיא הבטיחה לי תשובה וטרם קיבלתי.

מבחינת ההליך המנהלי. בוצעה העבודה שאמרו לך. הוגשה למועצה הקודמת והיא התחילה לדון בנושא. כמו שאמרת, נמצאה היתכנות כלכלית לתחנה מהסוג הזה. המועצה הקודמת לא הספיקה לסיים את העבודה ואפשר לומר שהיא היתה מאוד בתחילתה. היא התפזרה ומינו מועצה חדשה. המועצה החדשה כבר ביקשה ודרשה לקבל עבודה מעודכנת ולדון בה. בכוונת הוועדה לדון בזה ממש בקרוב. הנושא בתוך תהליך של ביצוע.

העניין הוא כזה. עיסאווי טוען שכבר לפני 4 חודשים אווה אמרה לו את זה מילה במילה. העניין הוא אחר. עיסאווי, אם תהיה היתכנות כלכלית, לא עם החברה יכולה כי את זה יבדקו אלא אם יש בכלל איזה גוף שרואה בכלל – זה לא כל-כך פשוט היום בתחנות האזוריות. לא סתם כולם מגיעים קצרים לתוך ההליך הזה. זה בדיוק מהסיבה שזה התחיל כבוננזה ולאט לאט הלכו וירדו מסיבות כאלה ואחרות. זה לא פשוט. אם היה גוף כלכלי, יהודי או ערבי וזה בכלל לא רלוונטי, שיש היתכנות לעצמו, אז תאמין לי כבר היו עומדים.

בכל מקרה כוונת הרשות לקדם את זה וזה בתהליכים מאוד מתקדמים.

יש נקודה טכנית שלא התייחסו אליה והיא שעדיין לא התקבל אישור ממשרד התקשורת שיש תדר לתחנה. זה כבר לא בסמכות הרשות השנייה.

זאת אומרת שיש עוד 4 תחנות בלי תדר?

יש אופציה לעד 20 תחנות אבל זה לא אומר בהכרח שיש תדרים פנויים לכל האזורים.

איתן, 3 שנים אומרים חיובי, אז למה לא מוציאים מכרז?

אני סמנכ"ל ספקטרום במשרד התקשורת. אני רק אבקש לתקן את דבריה של אווה. כנראה שהיא לא הרבה זמן בתפקיד היא לא מכירה את כל ההיסטוריה. עשינו בדיקה בזמנו של שי באבד. עשינו בדיקה ומצאנו תדרים. אבל, בבוא היום, לכשהרשות השנייה תסיים את העבודה שלה ותגיע להסכמה מסודרת שאכן הולכים לתת ולפרסם מכרז, נצטרך לעשות בדיקה עוד פעם כי הדברים משתנים.

אווה, שאלה לי אליך. בהנחה שמשרד התקשורת ישמור היטב על התדר, להערכתך, לפרוטוקול. כשאומרים פה לוחות זמנים זה לא משהו קדוש. באמדן גס מתי זה יהיה?

הבדיקה הכלכלית האחרונה שנעשה היתה לפני שנה וחצי והיא היתה גבולית. ההיתכנות הכלכלית דאז היתה גבולית. הנהלת הרשות התבקשה לעשות תכנית כלכלית מעודכנת ולהציג אותה בפני המועצה.

אווה, אמרת לי את זה לפני ארבעה חודשים.

אווה, זה יהיה לפני החוק החדש?

אווה, אמרת לי לפני ארבעה חודשים שתוך חודש זה ייגמר.

מעולם לא אמרתי.

ברוורמן קיים דיון שנה וחצי. שי באבד ישב כאן ואמר שתוך חודשיים הוא מסיים את העניין.

אני לא אחראית על שי באבד. אני מעולם לא אמרתי שתוך חודשיים.

את בעצמך אמרת אווה, באמת.

אני מעולם לא אמרתי.

באמת. תפסיקו למכור לנו ציפיות.

לא, לא, לא, סליחה.

אל תגידי סליחה כי זה עובדות.

אני מעולם לא אמרתי חודש.

אמרת חודש. אווה, אמרת חודש.

מעולם לא וגם עכשיו אני לא אומרת חודש.

אמרת חודש.

מעולם לא אמרתי. מעולם. אני דורשת שתחזור בך.

אני לא חוזר בי כי זה מה שהיה.

מעולם לא אמרתי.

תפסיקו למכור לנו דברים.

מעולם לא אמרתי ויתרה מכך.

איפה זה נאמר?

טלפונית. אני אציג את ההתכתבות לוועדת הכלכלה.

מעולם לא אמרתי וגם עכשיו אני לא אומרת.

אני אביא את ההתכתבות לוועדת הכלכלה שכולם יראו.

יש שם חודש? תביא עכשיו.

עיסאווי, אני מבקש, מספיק.

אווה, אני מבקש להוציא את זה בכתב כדי שלא תיפול שגגה ואני מבקש לדעת מתי אנחנו כן נוכל לקבל התייחסות ולוח זמנים גס.

חודש, סתם.

אווה, הילה. אני מניח שאתן נפגשות. אני מבקש להוציא את זה בכתב. אני רוצה תשובה מסודרת כדי שאוכל לתת לה פומביות.

ואני אציג את ההתכתבות.

ביקשת לוח זמנים אז אני מניח שבחצי השנה הקרובה תתקבל החלטה. תתקבל החלטה אם יוצאים למכרז.

למה חצי שנה?

כדי שאחרי זה הוא לא יגיד שאמרתי חודש.

מה זה דווקא?

אווה, סליחה. בכל הכבוד לך את תחזרי בך.

למה?

אבל זה לוקח זמן. זה לוקח זמן לעשות עבודה כלכלית.

עכשיו אני מדבר ואת תקשיבי לי. קודם כל, בואי ניקח אוויר. דבר שני, יש הבדל בין הסיפא של הדברים שלך, שאני יכול לומר אם אני מקבל אותם א לא מקבל, לבין הרישא של הדברים שלך. אני לא מקבל את זה.

את מה?

את הדברים שאמרת – חודש. את הקשבת לעצמך או שנביא פרוטוקול?

לא הבנתי, אני פספסתי אותך.

את פספסת אותנו מלפני כמה דקות.

אנחנו נוציא לך את זה בכתב. למרות שהדברים נאמרו לפרוטוקול, אני רוצה תשובה מפורטת ואת ההסבר למה זה חצי שנה. לתת לי תשובות: כי ככה זה לוקח, זה לא מקובל.

אני יכולה להסביר לך. יש פה עבודה כלכלית שצריך לעשות.

אווה, אני סיימתי. אני מבקש לקבל את זה בכתב עם לוחות זמנים לגבי כל אחד מהדברים. תודה רבה.

אנחנו עוברים לחוק עצמו. דנה, בבקשה.

אני רוצה להזכיר. אנחנו מנהלים את זה כי אנחנו נקריא ונציג בפני הוועדה אבל זאת הצעת חוק פרטית שעברה בוועדת שרים לחקיקה. ההצעה שלנו מנסה כרגע ליישם את ההחלטה של ועדת שרים, זאת אומרת, להתוות בחקיקה את הסמכות של המועצה לקבל החלטה בדבר פיצול תדרים.

אני רוצה לומר את הדבר הבא. אני אומר את זה לדוד וגם לרדיו צפון, שנדמה לי שהתכתשתם בפעם הקודמת. אני רואה שרדיו צפון נמצאים פה. העניין הוא כזה: יש את הצעת החוק ותכף דנה תציג אותו אבל אנחנו נרצה לשמוע את אלה שמרגישים עצמם נפגעים, אם בכלל. יכול להיות שהגעתם להבנות שמסכמות את כל התהליך. יש פה עוד תחנת רדיו אזורית? נמצאים פה ברדיו דרום, חיפה, תל-אביב.

קודם כל נקריא.

אני מציעה שקודם הם יסבירו את הקונספט, ככל שיש שינויים מהפעם הקודמת.

דנה, אם חלו שינויים מהפעם הקודמת, אז תציינו זאת.

שאלת אותי לגבי הפיצול בדיון שעבר ולא הגענו לנקודה. חוות הדעת של הרשות השנייה ובעקבות זאת גם החלטת בג"צ, היתה שהסמכות למתן אישור פיצול, ככל שמעוניינים בה, יש לעגן אותה בחקיקה. לכן באה ההצעה של חברת הכנסת ביקשה לעגן בחוק את הסמכות של מועצת הרשות השנייה לאשר פיצול תדרים. כמו שאמרתי פעם קודמת, פיצול תדרים זה סלנג. לא מפצלים את התדר אלא מפצלים את התוכן. כלומר, תחנה שמשדרת תוכן מסוים, או מה שנקרא השידורים העיקריים שלה, תוכל בתדרים אחרים שהוענקו לה, לשדר תוכן שהוא שונה מהתוכן של השידורים העיקריים. זאת המהות של ההצעה, שתהיה סמכות למועצת הרשות השנייה לאשר את שידור התוכן הנוסף.

חוץ מזה, ההצעה קובעת את ההליך - - -

תוכן נוסף או תוכן שונה? בכל שעות היום או בחלק משעות היום. חברת הכנסת הצהירה בפירוש שמדובר על חלק משעות היום.

נכון. אני מדבר על הפרקטיקה. ההחלטות שניתנו בעבר נגעו לשידור של תוכן שהוא שונה. הוא נוסף כי הוא נוסף על השידורים העיקרים והוא שונה במובן הזה שהוא תוכן שונה מהתוכן שמשודר בשידורים העיקריים במקומם. זאת אומרת, באותו אזור שבו משודרים השידורים המפוצלים קולטים את השידורים האלה במקומם של השידורים העיקריים. זה בחלק משעות היממה בהתאם לאישור המועצה.

בעקבות הצעת החוק, אחרי שהיא תעבור בצורה שהיא תעבור, אנחנו נתקן גם את ההוראות. עד עכשיו זה היה משהו שלא היה בחקיקה, אז זה היה מוגבל לשעות מסוימות, זה היה עוד הוראות בזיכיון.

עכשיו, בחקיקה הזאת, יש מחויבת לקבוע כללים. בכללים האלה נתייחס לשעות. כמובן שהכול במסגרת החקיקה מבלי לחרוג ממנה ומבלי לגרוע ממנה.

האם יש אפשרות שהשידורים הנוספים, התוכן השונה, יהיה בכל שעות היום, שזה בעצם משהו שמקביל לזיכיון חדש, או שתמיד בחלק משעות היממה חייבת להיות חפיפה בתוכן?

מכיוון שהמועצה תצטרך לדון בזה, אני לא רוצה לתת כרגע תשובה. אני מניחה זה יהיה מוגבל לחלק משעות היממה. זה בטח לא יהיה פחות מהשעות שיש היום בזיכיון. זאת אומרת, אם הזיכיון היום מדבר על 8 שעות ויש תחנות שיש להן 12 שעות מזה כמה שנים, זה לא יהיה פחות מזה. להגיד לך אם זה יהיה לכל אורך שעות היממה אני לא יודעת אבל אני משערת שלא.

האם ברגע שיש תוכן שהוא שונה לאורך כל שעות היממה זה לא אומר בעצם זיכיון אחר, כלומר, אם אין בכלל חפיפה בחלק משעות היממה לגבי השידורים.

אני חושבת שאחרי שדנה תסיים את ההסבר את תקבל מענה.

אני מציע שדנה תסיים.

אני אסיים להסביר.

כמו שאמרתי, הצעת החוק, אם היא תתקבל, היא תאפשר פיצול לתחנות הרדיו האזורי. מתואר פה תהליך, שהמועצה לאחר שמיפתה את הצרכים של האוכלוסיות השונות מצאה כי קיים צורך בשידורים של תוכן נוסף. אגב, להבנתי זאת היתה הפרקטיקה שהיתה קיימת עד עכשיו.

"ניתן אישור של השר כי קיימת אפשרות להקצאת תדרים והיא מוצדקת באותו מקרה". זה העניין של תדר, כמו שנתי הסביר קודם.

עיקרון נוסף שנקבע בהצעת החוק, שתחנה שכבר קיבלה אישור לפיצול תדרים, כלומר, שיש לה למעלה משני תדרים - - -

מי הן שלוש התחנות שיש להן היום פיצול?

רדיו דרום, רדיו לב המדינה ורדיו חיפה.

ומתי הזיכיון שלהם לפיצול ייגמר?

הפיצול הוא במסגרת הזיכיון שלהם, אז כל אחד לפי סיום מועד תקופת הזיכיון שלו.

אין סיום נפרד.

יש גם אפשרויות להארכה.

המסגרת היא כזאת שלכל תחנה היו מכרזים שונים ולכן התקופות שלהם אינן חופפות.

מגבלה נוספת שנקבעה פה בהצעה, שלכל תחנה יותר פיצול אחד. זאת אומרת, אם יתמזל מזלה של התחנה שיש לה 3 תדרים זה לא אומר שהיא יכולה לפצל לשלושה תכנים שונים. לכל תחנה יש אפשרות לפצל פעם אחת. זה עיקרון נוסף.

מה עם האזור הגיאוגרפי?

כל הפיצול נעשה במסגרת אזור הזיכיון. צריך להסתכל על זה כתת קבוצה בתוך אותו אזור זיכיון. יש חלוקה שנקבעה על-ידי הרשות השנייה לגבי אזורי הזיכיון.

תני דוגמה מהשטח.

דוד, תסביר אתה.

ישנן מספר תחנות רדיו שיש להן יותר מאשר תדר אחד, יותר מאשר שני תדרים. על תדר אחד אנחנו עושים פיצול בחלק משעות היממה ואני מניח שכך זה יישאר. הפיצול נעשה באזור הזיכיון. הפיצול הוא בעצם תוכן אחר בתוך אזור הזיכיון, שהוא מיועד לאנשים בחלקים, בערים.

כדי שנבין, בוא ניקח את הזיכיון שלך. מה אזור הזיכיון שלך?

שפלת יהודה. מכביש גהה תחנה מטאורולוגית ועד אשדוד כולל אשדוד. זה נקרא שפלת יהודה. זה התחום שלי. לי יש שלושה תדרים. גם לדרום יש שלושה ולחיפה יש שני תדרים.

יש לך שידור ששומעים אותו מגהה ועד אשדוד. אתה אומר שעל אחד התדרים, אתה מפצל את התוכן ומשדר ברוסית לאוכלוסייה באזור שלך.

כן באזור שלי. יש לי ברמלה, בלוד, באשדוד.

אתה יכול לקבל החלטה שאחד התדרים ישדר תכנים בערבית?

אני לא יכול להחליט כלום.

הוא לא יכול. הוא יכול ללכת למועצה ולבקש. אם המועצה מוצאת שיש אוכלוסייה כזאת ויש צורך כזה ואז היא יכולה לתת אישור.

אתה מבין את ההיתכנות שדיברתי עליה? זאת חסימה של היתכנות לערוץ עצמאי.

אני אסביר למה לא. למשל, אם יש אוכלוסייה שהיא לא באזור שלו והיא בשפה הערבית. בוא ניקח דווקא את רדיו צפון. לרדיו צפון יש כבר היום שני תדרים באזור הצפון. לכאורה, הוא יכול היה לבקש פיצול. הוא לא ביקש אבל אם הוא יבוא לבקש, בעקבות הצעת החוק הזאת, נוכל לדון בזה ולראות אם צריך פיצול. אבל אם מועצת הרשות השנייה תחשוב שאולי דרומה יותר מהמקום הזה, שזה כבר חורג מהאזור של צפון הקיים היום, צריך תחנה למרכז הארץ ודרומה, היא תתעלם מהעובדה שלרדיו צפון יש שני תדרים והיא תוציא מכרז לרדיו ערבי במרכז הארץ. היא תפנה למשרד התקשורת ולשאול האם התדרים שהם נתנו עדיין רלוונטיים.

זה לא אמור לבוא על חשבון.

יש היגיון.

זה לא מונע אחד את השני. נכון שמי שכבר יש לו תדר נוסף יוכל לבקש.

בואו נשים את הדברים על השולחן.

זה שני מסלולים אפשריים.

ברשותכם, אני רוצה שדנה תסיים.

אמרנו שתהיה סמכות למועצה לאשר את שידור התוכן הנוסף אם היא מצאה שיש צורך ואם התקבל אישור השר שיש אפשרות להקצאת התדר. תחנה יכולה לשדר פעם אחת בלבד. אם תחנה קיבלה אישור לפיצול, היא לא תוכל אחר-כך לבקש תדר נוסף על מה שיש לה לכיסוי אזור הזיכיון שלה. היא תוכל במקרה שיש לה הפרעות.

את מדברת על הפרעה חיצונית, אובייקטיבית.

נכון. זה סעיף קטן ט'. אנחנו מבחינים בין כיסוי האזור לבין הפרעות שצריך לטפל בהן.

משעה שיש פיצול, תדרים נוספים על מה שיש לתחנה יתקבלו רק במקרה שיש הפרעה חיצונית באזור הזיכיון.

כמו שציינו קודם, ההצעה מחדדת, שהשידורים של הפיצול הם במקום השידורים של תחנת האם או השידורים העיקריים. זאת אומרת, באותו אזור שבו בעל התחנה קיבל את האפשרות לפצל, השידורים האלה באים במקום השידורים העיקריים. לא תהיה חובה שכל השידורים ייקלטו בכל אזור הזיכיון, אם בעל התחנה בחר וקיבל אישור ופיצל את שידוריו.

זה העיקרון של החוק.

רדיו כל רגע, יש לך התייחסות?

הדברים נאמרו בפגישה הקודמת. אני הגעתי לשמוע.

אני רוצה להבין. אתה רוצה להתייחס?

לא.

יש מישהו מרדיו אזורי שרוצה להתייחס ברמת המקרו לפני שמתחילים בהקראה?

עורכת דין חגית ברוק מהלשכה המשפטית תקריא את ההצעה. נקרא סעיף סעיף.

"הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התשע"ו-2015

תיקון סעיף 72

1. בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו התש"ן-1990, אחרי סעיף 72(ה) יבוא:

"(ו) בעל זיכיון לשידורי רדיו רשאי לשדר בנוסף לשידורים שהותרו לו לשדר במסגרת זיכיונו (בסעיף זה – השידורים העיקריים) תוכן שידורי רדיו נוסף ושונה מהשידורים העיקריים (בסעיף זה – תוכן שידורים נוסף) אם אישרה זאת המועצה כאמור בסעיף קטן (ז);"

זה הסעיף שמאפשר לבעל התחנה לשדר תוכן שידורים נוסף בנוסף לשידורים העיקריים.

"(ז) מבלי לגרוע מסמכותה של המועצה כאמור בסעיף קטן (א) - - -

אדוני, אתה רוצה הערות לגבי כל סעיף בנפרד?

כן.

לי קצת קשה עם הנוסח הזה. אני כמובן אעבוד על הנוסח לאחר שהוועדה תאשר את הצעת החוק. מכל מקום, כשאנחנו מדברים על תוכן שידורי רדיו נוסף ושונה, צריך להיות ברור, לפי מה שנאמר כאן, בחלק משעות היממה כדי שזאת לא תהיה תחנה שונה לחלוטין. האם הדברים מוסכמים או שיש הערות?

אנחנו משדרים 14 שנה בתדר המפוצל. הרשות מעולם לא הרשתה לעשות יותר מאיקס שעות. לי אין בעיה עם זה אבל זאת פררוגטיבה של הרשות. קטונו מלהגיד כי הרשות תחליט אם זה יהיה כך וכך שעות או כך וכך שעות.

גם כך, כשכותבים "בחלק משעות היממה", הסמכות נשארת למועצה להחליט כמה שעות ביום. שיהיה ברור זה לא יכול להיות באופן גורף לכל אורך היממה .

שזאת לא תחנה חדשה, זאת הכוונה של היועצת המשפטית.

יש למישהו הסתייגות מסעיף 1(ו)?

אני כבר אומרת שככל הנראה אנסח את זה בצורה שונה.

כשנגיע לכללים אנחנו נתחשב.

ניסוחים זה אחר-כך העיקר שהמהות נשמרת.

מי בעד ירים את ידו?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 1(ו) התקבל.

חברת הכנסת פלוסקוב מצביעה במקום חבר הכנסת פולקמן. חבר הכנסת בן צור מצביע במקום - - -

"ז) מבלי לגרוע מסמכותה של המועצה כאמור בסעיף קטן (א), מצאה המועצה, לאחר מיפוי הצרכים המיוחדים של אוכלוסיות שונות ברחבי הארץ כי קיים צורך בתוכן שידורים נוסף שייתן מענה לאוכלוסייה מסוימת, בשטח מסוים באזור זיכיון, רשאית היא לתת אישור לבעל זיכיון לשידורי רדיו לשדר תוכן שידורים נוסף בשטח כאמור, שישודר במקום השידורים העיקריים בהתאם לכללים שתקבע;"

זה הסעיף שמקנה סמכות למועצה לתת אישור, אחרי שהיא מצאה שיש צורך.

אם אני מבין, זה הסעיף שבעצם אמור לתת את המענה. דהיינו, שהוא יוצר איזה סוג של שוויוניות. הוא מייצר פלטפורמה לאפשרות לשוויוניות בין התחנות השונות. זה אמור להיות נתון, אווה, לפתחכם.

יש כאן שתי סמכויות למועצה. קודם כל, הסמכות לקבוע כללים. אחר-כך, כשיקבעו הכללים הם צריכים לבדוק כל בקשה פרטנית ולתת או לא לתת אישור.

רציתי להגיד לפרוטוקול את מה שמונח פה באמצע, את העניין המהותי.

כשנגיע לסעיף 2 נראה שלא משאירים פתוח את אופן קביעת הכללים אלא גם יש הסדר מעבר.

רציתי רק להבהיר שפה מנסים לתת את המענה.

למה יתייחסו הכללים?

עוד לא התקיים דיון. למשל, היקף השעות. האם תהיה דיפרנציאציה? האם זה יהיה היקף שעות אחיד? האם זה יהיה לפי בקשה ממינימום מסוים עד מקסימום מסוים? זה נושא שאני מניחה שהמועצה תרצה לדון בו ולטפל בו. אני לא רוצה סתם לומר דברים לפרוטוקול כשעוד לא התחלנו לדון בהם. עכשיו נותנים לנו את הסמכות. המועצה תשב ותדון ותנסה לעשות את זה כמה שיותר ודאי כדי שמי שמבקש, תוכל להיות לו ודאות בעניין.

יש לי הערה בכפוף למה שאמרתי על תיקוני נוסח. מה זה בשטחים מסוימים? מתי אנחנו כותבים את זה ברבים?

שטחים מסוימים זה אומר שאם יש אוכלוסייה רוסית ברמלה ויש אוכלוסייה רוסית באשדוד ובראשון. ברגע שאתה כותב אוכלוסייה אחת, אין כדאיות כלכלית לעשות רק באזור קטן. ברור שזה אזור הזיכיון. המועצה גם כתבה בהחלטה שלה שמדובר באזור הזיכיון.

הכול בסדר, אין בינינו חילוקי דעות, זה עניין ניסוחי.

אז תכתבו "באזור הזיכיון".

בשטח מסוים באזור הזיכיון.

אין סתירה.

עדיף שנתווכח ונגיע להבנה, שלא ייווצר אחר-כך מצב – דיברנו שבכל מקרה זה באזור הזיכיון. שלא ייווצר מצב שתהיה סתירה. אני אומר את זה גם לפרוטוקול.

אדוני, סעיף 5 לחוק הפרשנות אומר: "האמור בלשון יחיד אף לשון רבים במשמע וכן להיפך".

זה כתוב בחוק הפרשנות, אין בעיה.

אני מבקש לאשר את סעיף ז. מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף (ז) אושר.

הסעיף אושר.

"ח) לא יינתן אישור לתוכן שידורים נוסף, כאמור בסעיף קטן (ז), אלא לאחר שניתן אישור השר לעניין אפשרות הקצאת התדרים לפי הוראות פקודת הטלגרף האלחוטי."

זה מה שציינו, שכמובן זה כפוף לזה שיהיה תדר.

מי בעד סעיף (ח)?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף (ח) אושר.

הסעיף אושר.

"(ט) ניתן לבעל זיכיון לשידורי רדיו אישור לתוכן שידורים נוסף, לא יינתן אישור השר לעניין אפשרות הקצאת תדרים נוספת לאותו בעל זיכיון לצרכי כיסוי אזור זיכיונו, למעט לעניין אישור כאמור אם התגלו הפרעות לשידוריו".

אנחנו רוצים לומר "הפרעות לקליטת שידוריו" כדי שהסיטואציה תהיה יותר ברורה.

מדובר אך ורק על תקלות חיצוניות.

אנחנו מבחינים פה בין מצב הכיסוי לבין מצב הקליטה ומצב של הפרעות. כל אזור זיכיון יש לו מספר תדרים שונה בשביל לכסות את כל אזור הזיכיון. זה ניתן בהתאם לצרכים של אותו אזור על-מנת שניתן יהיה לכסות אותו. הכוונה של הסעיף הזה היא: שאם לאחר שניתן הפיצול יש בעיה של כיסוי, למשל, אדם באשדוד לא קולט אתל השידורים העיקריים כיוון שבעיר שהוא גר בעל התחנה קיבל אישור לשדר תוכן בשפה הרוסית, לא תוכל התחנה לבוא ולהגיד שבאשדוד לא קולטים את השידורים העיקריים ולכן אני מבקש תדר נוסף לכיסוי. הוא לא יוכל לעשות כן.

אם תהיה הפרעה לקליטה של השידורים, שזה מצב של הפרעה אובייקטיבית שיכולה להיות חיצונית לאזור הזיכיון, זה מצב שונה.

מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף (ט) אושר.

היא צריכה להיות אובייקטיבית לא יכולה להיות.

זאת איננה הפרעה - - -

חוסר הקליטה לא נובע מפעולה של בעל הזיכיון.

בדיוק.

"י. אישור המועצה לפי סעיף קטן ז'.

לבעל זיכיון לשידורי רדיו יינתן לתוכן שידורים נוסף אחד לכל היותר".

זה מה שדנה הסבירה קודם. לכל בעל תחנה יכולים להיות שני תכנים לכל היותר. "

פיצול אחד.

מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף (י) אושר.

סעיף י' אושר.

"יא. במתן אישור כאמור בסעיף קטן ז' ובקביעת הכללים, תפעל המועצה כאמור בסעיף קטן (ה)".

זה סעיף שקיים בחוק הרשות השנייה ומתווה שורה של שיקולים בעת קביעת הזכאות.

מי בעד הסעיף?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף (יא) אושר.

הסעיף אושר פה אחד.

"2. הוראת מעבר

א. על אף האמור בסעיפים 72 (ו) עד (יא) בעל זיכיון לשידורי רדיו שהוקצו לו שני תדרים או יותר לצורך כיסוי או קליטת שידוריו באזור הזיכיון והמועצה אישרה לו לקיים שידורים בעלי תוכן שונה בתדרים שהוקצו לו, יהיה רשאי להמשיך לקיים את שידוריו במתכונת אותה אישרה לו המועצה עד למתן החלטה בידי המועצה לפי סעיף 1.

ב. המועצה תקבע כללים לפי סעיף 1 לא יאוחר משנה ממועד כניסתו לתוקף של חוק זה".

למה כל-כך הרבה זמן?

לסעיף הזה יש חלקים. קודם כל, זה עולה בקנה אחד עם החלטת בית המשפט. גם בית המשפט וגם המועצה בהחלטתה נתנה גרייס של שנתיים.

שמסתיימות בינואר 2017.

אז סעיף קטן ב' קוצב את המועד.

סעיף קטן א' מתייחס למצב שבו על אף סעיף קטן ב', המועצה לא קבעה את הכללים. לכן, סעיף קטן א' קובע שאם היא לא קבעה את הכללים ולא תקדם את הנושא, אז יחול סעיף קטן א' שאומר שהאפשרות לפצל תישאר בתוקפה עד למתן החלטה.

כפי שראינו יש למועצה שתי מטלות לפי סעיף קטן ז'. אחד לקבוע כללים ומי שקבעה את הכללים לתת החלטה פרטנית בהתאם לבקשה שתוגש.

בסעיף 2(ב) מדובר על קביעת הכללים. כאן מגבילים אותה לשנה. אבל בסעיף קטן א', מדובר על החלטה לפי סעיף. זאת החלטה בבקשה הפרטנית.

את רוצה שגם ב-ב' תהיה החלטה?

לא אכפת לי תוך כמה זמן אתם קובעים את הכללים, שנה, חצי שנה או שנה ורבע, אבל ההחלטה צריכה להתקבל עד תום אותם שנתיים שהוקצו מלכתחילה.

ב-א' כתוב החלטה.

יהיה תוך כמה זמן המועצה אמורה לקבל החלטה. אין כאן שום - - -

אה, את אומרת שאת שני הדברים היא צריכה לקבל? הבנתי.

כן, נעשה את זה תוך שנה.

יש פה גם החלטה לפי סעיף קטן ו', שזאת החלטה לגבי הקיימים. יש פה בעצם שלוש מטלות: החלטה לגבי הקיימים, החלטה לכללים, והחלטה ברגע - - -

אז "המועצה תקבע כללים ותקבל החלטות לפי הוראות".

כל הדברים נכנסים באותה מסגרת של זמן, שהיא עד השנה הזאת.

הילה, אני רוצה להבין דבר אחד. אני מבקש שכל התהליכים האלה – זה שנותנים עוד שנה וכדומה, שכל התאריכים האלה לכל המאוחר. הבג"צ אמר את דברו, שכל התהליכים האלה יסתיימו לפני. אני לא רוצה שנמצא את עצמנו במצבים לא נוחים. אני לא יודע מה יהיה ואיך יהיה. אני פונה ואומר לפרוטוקול ואני בטוח שזה בשם של כל חברי הכנסת, שכל הפעולות הנדרשות כדי שהתהליך הזה יהיה לו תוקף, שלא נצטרך פתאום את עצמנו שסעיף 2א, אתה צריך להפעיל - - -

המועצה לא תקבל החלטה. היא תקבע כללים אבל היא לא תקבל החלטה.

אין כוונה כזאת. אני רוצה להזכיר לכולכם שבסופו של דבר מועצת הרשות השנייה קראה לחקיקה בעניין הזה. אכן אנחנו נמצאים בחקיקה ואין שום רצון למשוך את הדברים.

את מבינה שלא ניסית לטעון את זה, אני רק טוענת שהנוסח הזה לא נתן את המענה.

אם הלכנו על הנתיב הזה, בואו נעשה את זה כמו שצריך.

לכן זה בתוך סד הזמנים של שנה זאת.

את רוצה שנכתוב שהמועצה תקבל החלטה לא יאוחר משנה?

השאלה אם זה מספיק לכם?

כשגזרנו את הזמן של השניים, הכוונה היתה שבתקופה הזאת אנחנו נקבע. לא ידענו שיהיה חוק פרטי וחשבנו שאנחנו אלה שנצטרך לבדוק את זה. בעצם מחזירים את מה שמלכתחילה חשבנו. לכן אנחנו חושבים שסד הזמנים הזה הוא הגיוני ואנחנו עמוד בו.

לא צריך לכתוב "לקבל החלטה", כי אז לא ברור איזו החלטה זו. סעיף קטן א' מדבר על החלטה של המועצה לגבי - - -

לא, ממש לא.

סעיף קטן א' אומר שלא יהיה מצב שבו יהיה ואקום.

נכון. זה גם החלטה הזאת וגם החלטה השנייה. אפשר לכתוב החלטות.

הסעיף העיקרי הוא סעיף קטן ב'. סעיף קטן ב' הוא הסעיף הוא הסעיף יותר חשוב כי הוא אומר עד מתי המועצה צריכה לקבל החלטות. זה יכול להיות לגבי הקיימים ויכול להיות לגבי אלה שלא קיימים עדיין.

סעיף קטן א' הוא סעיף הגלישה לקיימים.

הוא אומר שלא אומרים להם: עד שאתה לא זה, אז אתה מפסיק. זה הכול. זאת הכוונה.

אפשר לתת מענה למה שאתי הציפה. נתקן את סעיף קטן ב' ונאמר: "המועצה תקבע כללים ותקבל החלטות".

לגבי בעלי זיכיונות קיימים, לגבי בקשות שהוגשו.

אני אנסח אחר-כך, אני רק רוצה להבין.

דנה, סעיף 2(א) הוא סעיף גלישה. עם זה אין בעיה. הוא גם תואם את מה שבית המשפט אמר במובן הזה שעד שיסתיים ההליך.

בסעיף ב' צריך שיובהר שעד סיום השנתיים, מי שירצה להגיש בקשות – שיהיה לכם גם את הזמן לקבוע את הכללים וגם להיכנס לתוך ההחלטות.

הכוונה מלכתחילה של ב' היתה שבתוך השנה הזאת ייקבעו כללים. כששאלתם אותי קודם מה יהיה בכללים ודיברנו על היקף, בכללים גם יהיה אופן הגשת בקשה. אני מניחה שנגביל את עצמנו ונאמר שתוך חודש, חודשיים או שלושה אנחנו צריכים לתת תשובה לכל בקשה. אנחנו צריכים את השנה הזאת כדי לגבש את המתכונת. מרגע שתהיה המתכונת זה אומר שאם החוק עובר עכשיו, מסוף דצמבר 2016 יכולים להגיש בקשות ובקשות בהתאם לכללים נידונים. זאת המהות.

סליחה. יש פה את כל האנשים שכתבו את החוק, שהתכוונו בחוק ואלה שרואים עצמם מרוויחים מהתיקון ויש את אלה שרואים עצמם נפגעים. למה אני אומר את זה? כי עכשיו כל אחד אמר פרשנות. אני לא רוצה להגיע למצב הזה.

אני רוצה שהעניין יהיה חלוט, שנדע בדיוק כדי שלא נצטרך לתת הסברים למה התכוונו.

אני אציע נוסח:

"המועצה תקבע כללים ותקבל החלטה לגבי בעלי זיכיון כאמור בסעיף קטן (א), לא יאוחר משנה ממועד כניסתו לתוקף של חוק זה".

את מורידה את סעיף 1?

לא.

את הכללים לפי סעיף 1 את מבטלת?

אנחנו בסעיף 2 ואנחנו מפנים.

הבנתי, אבל בסעיף ב' כתוב כללים לפי סעיף 1 ולא הקראת את זה.

זה בכל מקרה לא יישאר כך כי זאת הוראת מעבר. זה יהיה בהתאם להוראות.

רדיו דרום, רצית להתייחס?

אני חושב שקיבלתי תשובה.

אני סמנכ"ל רדיו דרום.

אני מעלה להצבעה את כל סעיף 2(א) ו-(ב) בנוסח שהציעה דנה.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 2(א) ו(ב) אושר.

הסעיף אושר.

חבר הכנסת מאיר כהן הצביע במקום חבר הכנסת פרי.

תודה לכם. הצעת החוק תעלה לקריאה ראשונה.

הישיבה ננעלה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:50.