הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 76

מישיבת ועדת הכנסת

יום רביעי, כ' בכסלו התשע"ו (02 בדצמבר 2015), שעה 10:15

1. הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 39) (תשלומים לחברי הכנסת והשרים), התשע"ו-2015

2. בקשה להעברת הצעה לסדר היום בנושא: "מצבם הקשה של מעונות היום והחינוך בגילאי 0-3 כפי שעולה מהדו"ח של מכון ברוקדייל", מוועדת החינוך, התרבות והספורט לוועדה המיוחדת לזכויות הילד.

2. החלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים) (תיקון), התשע"ו-2015

3. קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק האזנת סתר (תיקון מס' 6) (האזנה לאיתור או מניעה של דליפת מידע ביטחוני), התשע"ו-2015

4. הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 41) (סדרי עבודת הוועדה הציבורית), התשע"ו–2015

5. הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 40) (ויתור על עדכון שכר של חבר כנסת), התשע"ו-2015

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר

אוסאמה סעדי – מ"מ היו"ר

יואב בן צור

מכלוף מיקי זוהר

אורן חזן

אברהם נגוסה

איילת נחמיאס ורבין

מסעוד גנאים

יעל גרמן

שולי מועלם-רפאלי

יפעת ביטון-שאשא

סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר

חשב הכנסת חיים אבידור

טובי חכמיאן – חשבות הכנסת

ארבל אסטרחן

אתי בן יוסף

אתי אפלבוים

1. הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 39) (תשלומים לחברי הכנסת והשרים), התשע"ו-2015

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת הכנסת.

הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 39) (תשלומים לחברי הכנסת והשרים), התשע"ו-2015.

היועצת המשפטית, בבקשה.

הנושא הראשון הוא הנושא שמבחינה כמותית הוא הכי גדול כי צריך לעבור פה על החלטה גדולה. אני אשתדל להסביר בצורה הכי יעילה וזריזה שאפשר.

(היו"ר אוסאמה סעדי, 10:30)

כזכור לכם, ועדת הכנסת פנתה לוועדה ציבורית בהצעה לאחד את התקציבים השונים העומדים לרשות חברי הכנסת כך שלא יהיה עוד תקציב קשר עם הציבור, לשכה, דואר וטלפון, אלא תקציב אחד שכל חבר כנסת יוכל להחליט כיצד הוא פועל באמצעותו.

הוועדה הציבורית הגישה המלצה. ועדת הכנסת דנה עליה באופן עקרוני ואישרה אותה מבלי לרדת לפרטים, שזה מה שצריך לעשות כעת.

ההחלטה הזאת מחייבת שני דברים. הדבר הראשון הוא תיקון חוק, שזה תיקון קטן יחסית ותיקון החלטת שכר חברי כנסת.

בואו נדבר קודם על תיקון חוק שאושר בקריאה ראשונה השבוע ביום שני. הוא עומד בפניכם: הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 39) (תשלומים לחברי הכנסת והשרים) .

מה שמוצע לעשות כאן זה לבטל את סעיף 11 לחוק החסינות. זה מופיע בסעיף 3 בהצעת החוק. היום סעיף 11 לחוק החסינות הוא זה שמעגן את זכותם של חברי הכנסת לטלפון ודואר. זה סעיף ישן מראשית ימי המדינה, כשלא היה את חוק הכנסת שעסק בתנאי חברי הכנסת. היה רק את חוק החסינות ולכן זה נקבע בזמנו שם.

ממילא זה לא מתאים יותר לענייני חסינות. מוצע לבטל את הסעיף הזה בחוק החסינות ולתקן בהתאם את חוק הכנסת.

חוק הכנסת קובע היום בפרק ט' את כל נושא השכר והתשלומים לחברי הכנסת. היום סעיף 55 אומר שוועדת הכנסת יכולה להחליט, לפי המלצה של הוועדה הציבורית, על שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת. יש שם פירוט: לרבות כיסוי הוצאות נסיעה, החזקת רכב, כלכלה, לינה והוצאות מיוחדות.

כאן, בסעיף 55, מוצע להוסיף את המילים: מימון הוצאות הקשורות לפעילות הפרלמנטרית, לרבות באמצעות כוח אדם שירותי תקשורת. עכשיו לנושא של התקשורת, שזה דואר וטלפון, יהיה עיגון בחוק הכנסת.

מה זה כוח אדם?

זה העוזרים הפרלמנטריים.

העוזרים הם בנפרד, לא?

הם חלק מכל התשלומים שמגיעים לחברי הכנסת.

אבל יש להם פרק נפרד בתוך ההחלטה.

זה סעיף 1.

סעיף 2 מפנה לסעיף 56 לחוק הכנסת. היום הסעיף אומר שכל הפרק לא חל על שרים וסגני שרים, אבל אפשר לקבוע להם תשלומים מיוחדים לשרים וסגני שרים שהם חברי כנסת. לאחרונה הוסיפו פה: גם אם הם התפטרו לפי החוק הנורבגי.

אני חוזרת רגע לחוק החסינות. חוק החסינות כן חל על שרים וסגני שרים, גם כאלה שאינם ח"כים. בגלל שאנחנו מוחקים משם את הזכאות, צריך להעביר אותה לחוק הכנסת כי רוצים כן לאפשר לשרים ולסגני שרים לקבל תקציב יחסי וגם לשרים שאינם ח"כים לקבל תקציב עבור דואר, כפי שהם היו זכאים עד היום מכוח חוק החסינות.

סעיף 3 בהצעת החוק זה מה שהסברתי, ביטול סעיף 11 לחוק החסינות, שהנוסח שלו גם מופיע בדברי ההסבר. הוא מדבר על שירותי תקשורת ועיתונים. אין כאן שינוי בעניין של העיתונים. חברי כנסת ימשיכו להיות זכאים לשני עיתונים. אין כאן שינוי, זה רק מוצע מחוק החסינות.

מוצע שתחילתו של התיקון הזה תהיה ב-1 בינואר. זאת הצעת החוק שצריך לאשר אותה לקריאה שנייה ושלישית.

בצד הצעת החוק הזאת יש תיקון החלטה, שזה תיקון גדול שמונח בפניכם ונצטרך לעבור עליו.

עכשיו נדבר על הפרטים. אני חוזרת, זה הכול הנושא של איחוד התקציב של חברי הכנסת לתקציב אחד.

החלפת הפתיח. היום בהחלטת שכר חברי הכנסת כתוב שהיא מכוח שכר חברי הכנסת, שזה חוק שכבר בוטל ומכוח סעיף 11 לחוק החסינות, שכאמור מבטלים אותו. עכשיו ההחלטה תהיה מכוח חוק הכנסת בלבד. זה עניין טכני.

תיקון סעיף 1.

סעיף 1 להחלטה מדבר על שירותי תקשורת ומוצעים בו כמה תיקונים. התיקון הראשון שמופיע אצלכם בסעיף 2 פסקה 1. היום כתוב שחבר כנסת זכאי לטלפון ופקס בדירה ואז כתוב: "לפי בחירת חבר הכנסת הוא יכול לקבל הוצאות החזקה ושימוש לשני קווי הטלפון הללו", בזה אנחנו לא נוגעים. כתוב: "או הוצאות החזקה ושימוש בקו טלפון אחד דו קווי משולב מסוג ISDN". זה דבר שלא קיים יותר. מוצע למחוק את המילים האלה.

(היו"ר דוד ביטן, 10:33)

בנוסף, מוצע למחוק את המילים "לרבות שיחות לספק שירותי אינטרנט", כי מייד אתם רואים שבפסקה 2 מתווספת זכאות לשירותי אינטרנט בביתו של חבר הכנסת, "לרבות תשתית, ברוחב פס ובתשתית שיקבע חשב הכנסת". זאת הוראה חדשה, כך שהיום יהיה ברור שחבר כנסת זכאי בביתו למימון של קו טלפון, מכשיר פקס וקו טלפון לצורך הפקס ושירותי אינטרנט.

פסקה 3 מפנה לסעיף קטן א(4). זה מדבר על הטלפון הסלולארי של חבר הכנסת. היום כתוב שחבר הכנסת זכאי למכשיר וכתוב: "וכן הוצאות החזקה ושימוש בסכום שנתי של 23,000 שקלים שמתעדכן מידי שנה".

פה מוצע למחוק את ההתייחסות לסכום, כי אין יותר סכום, ויהיה כתוב: "מימון הוצאות החזקה ושימוש בטלפון סלולארי ייעשה מתוך התקציב השנתי, מתוך הסך הכול."

תתווסף פה פסקה שתגיד משהו חדש. היום הכנסת משלמת את תקציב הטלפון שלכם והוא יורד בהוראת קבע של הכנסת. עכשיו אין יותר תקציב ייעודי לטלפון. מה קורה אם לחבר כנסת יש עכשיו תקציב של ה-93,000 ובחודש אפריל הוא ניצל את כולו – איך הוא יממן את הטלפון עד סוף השנה בעוד שהכנסת ממשיכה לשלם? לכן כתוב כאן שזה יירד לו מהמשכורת. "ניצל חבר הכנסת את כל תקציבו השנתי בפעילות פרלמנטרית".

בסדר גמור, זה הגיוני.

תמיד צריכים לזכור, גם כשמוציאים, להשאיר איזה סכום לטלפון. אז ינוכו מהשכר ההוצאות העודפות.

אם אנחנו כבר כאן ומדברים על העניין הזה. יצא לי להיות בחו"ל. ביקשתי חבילה לפי מה שהכנסת נותנת. לטעמי החבילה היתה יקרה מידי. אני מצאתי עצמי מנסה להגן על הכנסת ועל התעריף. השאלה איך מטפלים בעניין הזה והאם הכנסת יכולה לתת מספר אפשרויות.

חבילה של אינטרנט או הכול.

של הכול. אתה מקבל חבילה כוללת של 450 שקלים.

אני מנתק את האינטרנט.

השאלה מה האפשרויות. למשפחה שלי עשיתי ב-230 והרגשתי נקיפות מצפון.

אבל זה לא קשור לחוק.

חיים, ניסינו לנהל משא ומתן על גובה המנוי החודשי שאנחנו משלמים עבור העיתון. יש תחושה שגופים מסוימים מנצלים את העובדה שאנחנו כנסת ואנחנו משלמים תעריפים גבוהים. אני מדברת על התקציב של מדינת ישראל.

אני חייב לעשות את זה דרכך, אני לא יכול לעשות את זה לבד?

לא. הם זיהו את השם אז הם לא נתנו את התעריף שיכולתי לקבל כמנויה חדשה.

קודם כל, נתקלתי בעובדה שכאשר מערכות העיתונים נתקלים בחברי כנסת הם לוקחים ממנו את התעריף הגבוה, כי הם יודעים שהאלטרנטיבה שלו היא לעשות את זה דרך הכנסת. הכנסת מחויבת לעבוד לפי תעריפים. החשכ"ל עשה מכרז. החשכ"ל, בעוונותיו, אמר שהתעריף לא יעלה על סכום מסוים. יש מגיעים לסכום הזה שלא יעלה עליו.

החשב יטפל בזה, את צודקת.

ההערה של יפעת נכונה לעניין הקשר עם הבוחר וההערה שלי היא כמה כסף זה עולה למדינה.

אנחנו עדיין בסעיף 2 של סעיף 1 להחלטה. דיברנו על ניצול תקציב הטלפונים.

מה שמופיע אצלכם כפסקה 4, כתוב היום ש"עם תחילת כהונתו ימסור חבר הכנסת הודעה בכתב לחשב הכנסת על הטלפון שההוצאות שלו ימומנו על-ידי הכנסת". הוא ימסור את כל המספרים הרלוונטיים בבית והטלפון הנייד. זה תיקון טכני.

לגבי סעיף 3. עכשיו יש תיקון משמעותי בנושא הדואר. עד היום חברי הכנסת היו זכאים למשלוח ממשכן הכנסת של 15,000 מכתבים, מתוכם 750 יכלו לקבל מעטפות מבוילות לשלוח מחוץ למשכן. היות ועכשיו לא יהיה יותר תקציב לדואר, אז מוצע לכתוב: "הכנסת תממן לחבר הכנסת מתוך תקציבו השנתי משלוח דברי דואר ממשכן הכנסת הנושאים את שמו, למעט דבר דואר הנשלח 75 ימים לפני יום הבחירות לכנסת".

היא תוריד מתקציבו את הסכום שהוא השתמש עד 75 יום לפני הבחירות. זה נשמע הגיוני.

ההוראה של ה-75 קיימת גם היום.

ואז מה קורה?

אתה יכול לשלוח רק את ה-750 מכתבים במעטפה מבוילת.

הבנתי, בסדר.

צריך לשים לב שנשארת פה הדרישה של משלוח ממשכן הכנסת. מצד אחד, זה נותן אפשרות לחברי הכנסת לעשות את זה מכאן, גם יש איזה פיקוח ישירות. הכנסת מתחשבנת עם הדואר.

מה זה הסיפור בסעיף ב'? עלי זה לא מקובל. גם מפלגת העבודה וגם הליכוד, ברור שהם שולחים לאנשי מפלגה.

לאנשי מפלגה זה בסדר, אבל לא עבור המפלגה. למשל, המפלגה עושה אירוע ובשביל לחסוך בדואר היא אומרת: תשלח לנו את ההזמנות.

את זה הבנתי.

מה זה "גורם אחר"?

מישהו ביקש ממך לשלוח עבורו.

אבל מי מהם זה חבר מפלגה?

בואו נקרא את זה רגע: "חבר הכנסת לא ישלח דברי דואר לפי סעיף קטן (א) אלא לשם מילוי תפקידו והוא אינו רשאי לשלוח דברי דואר של אדם או גורם אחר לרבות מפלגתו או עבור מי מהם.

מי מהם זה גם חברי מפלגה.

אם הוא רוצה לשלוח דואר שלו - - -

זה עבור מי מהם, לא למי אתה שולח. ברור שאתה שולח לחברי מפלגה.

המילה מי מהם היא בעייתית. אולי תוסיפי לפי דרישתם.

זאת הכוונה.

רק אם הם מבקשים ממני לשלוח.

גם אם הם לא מבקשים, אסור לך לשלוח.

לגבי מי מהם לפי דרישתם, זאת הכוונה.

הכוונה היא שלא תועבר להם הזכות הזאת.

אם הוא יבקש ממני לשלוח לכל חברי המרכז, ודאי שאני לא יכול. אבל אם אני שולח לחברי המרכז, זה בסדר גמור, זה חלק מהציבור.

אני רוצה להדגיש משהו. נניח שנשאר לך תקציב שלא השתמשת בו. אסור לחבר כנסת אחר לבקש ממך לשלוח מהתקציב שלך דברי דואר עבורו.

כל התקציב הוא אישי.

גורם אחר זה גם חבר כנסת.

כשהיתה מכסה של דברי דואר היה כתוב בהערות השוליים שאסור להעביר מכסה מאחד לשני.

את זה כתבת. גורם אחר זה יכול להיות גם חבר כנסת אחר.

סעיף 4 שמוצע למחוק אותו עניינו החזר הוצאות על מברקים והוצאות דואר נוספות.

סעיף 18 הוא תיקון טכני. יש בו היום הפנייה לסעיף 13א(1)(א)(1) שלא קיים יותר. אצלכם זה סעיף 5. היתה הפנייה לסעיף שלא קיים יותר.

עכשיו אנחנו עוברים לפרק ה'. הפרק הזה נקרא הוצאות הכרוכות במילוי התפקיד וקשר עם הציבור. כותרת הפרק תהיה "תקציב שנתי לפעילות פרלמנטרית". אין יותר תקציב לקשר עם הציבור.

בסעיף 26 יש תיקון טכני. מורידים הפנייה לסעיף 27ב ובסעיף 8 יש את התיקון של 27.

סעיף 27 להחלטה היום נוקב בסכום של 49,9000 שקלים. במקום הסכום הזה יבוא 93,700 שקלים.

למה לרשום את הסכום בחוק?

הוא מתעדכן כל שנה.

אם נחליט מחר בבוקר - - -

לשנות זה תיקון החלטה.

למה לא לכתוב: הסכום כפי שייקבע על-ידי ועדת הכנסת.

לא, זה משהו מאוד בסיסי.

אם מחר נרצה להוסיף 4,000 שקלים לסכום, אז נתקן את החוק?

זאת החלטה שוועדת כנסת מקבלת.

אז 93,700 יהיה הסכום הכולל. יהיה כתוב שם: "חבר הכנסת ישתמש בתקציבו השנתי לפעילותו הפרלמנטרית השוטפת ולא לצרכי מפלגתו או לצרכי התמודדות בבחירות מקדימות". אלו הוראות שקיימות במקומות אחרים. אנחנו מכניסים את ההבהרה הזאת כאן.

אני רוצה להבין, הנושא הזה לא מקובל עלי. לצרכי המפלגה ברור לי, אבל יכולה להינתן פרשנות שאני לא יכול לעשות שום דבר מול חברי תנועת הליכוד. זה גם ציבור שאני צריך לפנות אליו. אני לא מוכן שתהיה פרשנות. אני ראיתי, היה לי ויכוח איתם על משהו שטותי. זה לא לצרכי מפלגה, אבל זה לא כולל את הבוחרים של המפלגה.

אם אני פונה ומפרסמת את העשייה הפרלמנטרית שלי או מסייעת במסגרת תפקידי, נותנת שירות ופניות ציבור זה בסדר. אבל אם מחר יהיו לנו פריימריס - - -

עזבי פריימריס. אני נכנס להוראות מבקר הבעיה. יש הגדרה בחוק שאני מחויב לעשות את מה שאני צריך. אני מדבר באופן כללי.

אם אתה כותב מכתב לחברי המפלגה וכותב מה עשית.

הוא אמר לי שאני אוריד את הליכוד. למה שאני אוריד את הליכוד, זה לא בוחרים שלי?

לא אמרנו שתוריד את הליכוד.

למה אני צריך להוריד את הליכוד? זה לא בוחרים שלנו?

לא אמרנו.

אמרתם במפורש, עזוב. אני רוצה לעשות את הניסוח הזה יותר פשוט. לא לצרכי המפלגה, אבל ברור שלבוחרי המפלגה מותר לי לפנות, זה הכול.

מותר לך לפנות לכל חברי המפלגה שלך ולשלוח לך על כל הפעילות.

ולא לציין ליכוד בכלל. אסור לי לכתוב ליכוד.

לא נכון.

זה לא אנשים שאני צריך לפנות אליהם?

דוד, בראש הדף שאתה שמרת היה כתוב בגדול ליכוד.

אז מה?

אף אחד לא אמר לך כלום על זה.

לא, את זה הורדתי.

לא בגללנו.

בגללכם, אתם ביקשתם.

הורדת את זה ביוזמתך.

יש לי מייל, התבקשתי. אני משקר? אני אביא את הדובר שלי הוא יגיד לכם את זה.

מותר או אסור לפנות לפעילי מפלגה?

מה זה הדבר הזה? אני לא מוכן שיהיה כתוב כך. "בפעילותו הפרלמנטרית השוטפת ולפניה לציבור", מכל סוג שהוא. לא לצרכי המפלגה זה ברור, אבל מותר לי לפנות לציבור מכל סוג שהוא.

אני מסכימה איתך.

אז תנסחו את זה בצורה כזאת. כולנו יכולים לפנות לציבור שלנו.

יש לי פתרון. יש בחוק איזו התייחסות, בוודאי פסקה מפורשת המדברת על-כך שלא ניתן לנצל את מעמדנו. אז לכתוב שכל זה בכפוף לאותו חוק.

הבעיה היא שמנצלים את נוסח החוק תמיד לרעתנו. מה שכתוב זה בסדר. להוסיף: פעילות שוטפת כולל פניה לציבורים מכל סוג. לנסח את זה שזה יהיה הגיוני.

סעיף 26, הקודם ל-27, שאתם לא רואים אותו כתוב בו: "מטרתו של פרק זה לקבוע תקציב שנתי שלו יהיה זכאי חבר הכנסת, כיסוי הוצאות הכרוכות במילוי תפקידו, הוצאות הנחוצות לו לשם שמירה על הקשר עם ציבור הבוחרים". את זה כתוב שמותר.

אז תכתבי: מבלי לפגוע באמור בסעיף זה וזה.

זה הסעיף שאחריו, זה ברור שהוא קשור לזה.

יש לפעמים ששולחים איזה מכתב לחברי המפלגה: מנהל סניף המפלגה מזמין את חברי המפלגה לכנס בהשתתפות חבר הכנסת הזה והזה. חתום מנהל הסעיף. את זה אני לא אתן.

את זה אני לא יכול לממן. זה כתוב גם בנושא של הדואר. זה נקרא פנייה של גורם אחר.

ארבל, אין איזה סעיף שאומר מה מותר לנו ומה אסור לנו?

זה זה.

לדעתי צריך להיות איזה חוק, איזה עיקרון שפותח את כל הסעיפים האלה ובא ואומר שחבר הכנסת יפעל למען הציבור ובלבד שלא לטובתו הפרטית. אז אנחנו מפנים את הכול לאותו עיקרון. העיקרון הזה חסר לי.

תפני לסעיף זה ואז זה בסדר.

כתוב שם: "חבר הכנסת רשאי להשתמש בתקציב השנתי לתכלית זאת בלבד", דהיינו, מילוי תפקידו וההוצאות הנחוצות לשמירה עם קשר עם הציבור ואז כתוב: "בזהירות הראויה ובהתאם לכללים ולאמות המידה שנקבעו בפרק זה".

זה בדיוק העניין. הפרשנות שניתנת על-ידי החשבות – אני ראיתי מה עשו לי על נייר קטן.

אז לא צריך פרשנות.

אני אומר שתפני בסעיף הזה להתייחסות לסעיף השני. בסדר? אני מדבר על הסעיף הקודם.

בסדר, אני אגיד בסעיף 27 "כאמור בסעיף 26".

בדיוק. להערכתי זה לא מספיק. לדעתי צריך להוסיף לו איזו אמירה.

אל תגבילי. גם ככה מגבילים אותנו הרגולטורים שלנו. מגבילים אותנו בכל מקרה אז להוסיף את זה להחלטה זה הכי גרוע.

זה בסדר גמור שמגבילים.

זה לא בסדר.

בסדר, אנחנו חלוקים בעניין הזה.

בנושא הזה של השימוש בכסף. מה, אנחנו גונבים אותו? אנחנו פונים לציבור שלנו.

דוד, אתה מסתכל על עצמך ואתה יודע שאתה בחיים לא תגנוב. אני מסתכלת על פלוני ופלמוני.

לא קשור. לגנוב אסור בכל מקרה לפי חוק העונשין.

תסתכלי גם על המסר הציבורי שאת מעבירה כל הזמן, שכאילו צריך לשבת על כולם. אני יוצאת מנקודת הנחה שאנשים שיושבים פה לא מתכוונים לגנוב ומי שיגנוב ישלם על זה. אנחנו כל הזמן מעבירים מסר כמה כל הזמן צריך לשמור עלינו.

אז בואו לא נחוקק חוקים כי אנחנו יוצאים מתוך הנחה שכל אדם לא גונב.

חברת הכנסת גרמן, אין בינינו ויכוח. אני רק אומר לכתוב באופן כזה שיהיה ברור שאנחנו יכולים לפנות גם לציבור הבוחרים שלנו במסגרת התקציב הזה. זה מה שאני אומר, אין בינינו ויכוח. את סתם נכנסת לוויכוח שלא קיים.

אני אפנה ב-27 ל-26.

ההפניה ל-26 מכסה אותנו.

בסעיף קטן (ב) היום כתוב את הסכום של ה-19,000 שקלים שמתווספים למי ששוכר לשכה. מוחקים את זה ופשוט יהיה כתוב: "חבר הכנסת רשאי לשכור לשכה פרלמנטרית בהתאם להוראות סעיף 31 ולממנה מהתקציב".

הבנתי שבכפר המכביה אתה יכול לשכור. אולי להוסיף, לא רק לשכור לשכה אלא אפשרות.

לא צריך לכתוב, אנחנו מאשרים.

אז שיהיה כתוב. אם מחר לא תרצי לאשר אז מה נעשה?

זה לא לשכה אלא משלמים פר שעות או פר ישיבות.

דוד, אנחנו מאשרים.

אם כבר מנסחים, אז בואו נעשה כמו שצריך.

זה צריך להיות מופנה לסעיף 31.

נכון. זה בדיוק מה שרציתי לומר. כשנגיע לסעיף של הלשכה הפרלמנטרית, נוסיף את זה.

אנחנו עדיין ב-27 ואמרנו שמורידים את התקציב של ה-19,000.

בסעיף קטן ג' היום רשום שחבר כנסת רשאי להשתמש בתקציב השנתי לצורך הגשת פריטים ושירותים כמפורט בתוספות. תכף גם תראו אותם.

"חבר כנסת לא ירכוש ריהוט וציוד מתקציבו השנתי לאחר היום הקובע, שזה 100 ימים לפני הבחירות".

אין בעיה.

פה מתווסף עניין חדש שכבר הוזכר כאן בישיבה קודמת: "ח"כ חדש שלא כיהן כחבר כנסת באותה כנסת או בכנסת שקדמה לה, זכאי לתוספת של 10,000 שקלים לתקציב השנתי ב-12 החודשים הראשונים לכהונתו".

הסכום הזה גם יהיה צמוד.

הכול צמוד.

זה צמוד למדד.

פה צריך לשים לב. לגבי הח"כים החדשים בכנסת הזאת המשמעות של זה שהם יהיו זכאים רק לחלק יחסי.

זה לא חל עלינו.

לא, זה יחול אבל על ינואר, פברואר, מרץ.

אנשים כבר השתמשו בזה. תשאירי את זה ככה.

חבר כנסת חדש יוכל לקבל תוספת של 10,000 שקלים, אבל זה הולך לפי חודשים. מכיוון שאישרו לנו, ינואר, פברואר ומרץ הוא יקבל 2,500 שקלים.

מה הכוונה בכנסת הזאת או בכנסת שקדמה לה?

אם ח"כ נכנס באמצע הכנסת, אז הוא לא ח"כ חדש והוא לא זכאי ל-10,000 שקלים כי הוא כבר היה בכנסת הקודמת.

למה לא? היא מתחילה מאפס. לא מקובל הדבר הזה. גם מי שנכנס באמצע מגיע לו. הוא צריך לשכה חדשה. עכשיו מועלם נכנסה והיא מקבלת לשכה, אז היא צריכה ציוד. מה ההבדל בינה לבין חדש?

הכוונה שלך היתה ברצף.

ברצף בוודאי שלא.

תוסיפי שגם אם מישהו נכנס באמצע קדנציה מגיע לו, גם אם הוא היה חבר כנסת בעבר.

אבל יש לה עוד מקדנציה קודמת.

היא היתה בכנסת הקודמת, לא נבחרה לכנסת הזאת. על-פי החוק הנורבגי התפטר מישהו מהמפלגה שלה והיא נכנסה. אז היא זכאית ל-10,000?

כן, ואני אגיד לך למה. כי ברגע שהפסקת להיות חבר כנסת, אז כל הציוד שלך הולך למחסן. היא מגיעה ואין לה כלום. הציוד הלך למחסן והוא לא שלה.

לא צריך תקופת צינון. עדיף להשתמש בציוד.

תוסיפי שגם אם חבר כנסת שנכנס באמצע קדנציה אז מגיע לו.

אבל אם הוא בכנסת הזאת יצא ונכנס אז לא. "שלא כיהן כחבר כנסת באותה כנסת". בעצם ירדו המילים "בכנסת שקדמה לה".

תיקון סעיף 29. עכשיו אנחנו עוברים לנושא של שר וסגן שר. היום כתוב ששר או סגן שר זכאי למחצית מה-49,000 ולפי החוק הנורבגי, גם מי שהתפטר זכאי לאותה מחצית. אבל אין יותר אותם 49,000.

מה שמוצע כעת זה ששר או סגן שר שהוא ח"כ, או שכהונתו בכנסת נפסקה לפי החוק הנורבגי, יהיה זכאי ל-34,465 שקלים. הוועדה הסבירה בהמלצות שלה מאיפה היא הגיעה לסכום הזה, שזה חצי מהקשר עם הציבור פלוס הדואר. זה הסכום המוצע לשר.

זה בלי לשכות.

נכון. גם היום הם לא זכאים.

שר שאינו ח"כ, אבל לא בגלל הנורבגי, כמו חבר הכנסת גבאי למשל, שעד היום היה זכאי רק לדואר, יהיה זכאי לתקציב של 5,040 שקלים, שבו יוכל להשתמש לצרכי דואר לפי סעיף 3 בלבד. זאת אומרת, הוא יקבל מהכנסת תקציב של 5,040 שקלים רק לדואר.

איפה הסיפור שזה שאני יכול לגרור משנה לשנה.

אתה כל פעם מקדים אותי בשני סעיפים.

בסעיף 30 אין תיקונים.

בסעיף 9, שר שאיננו חבר כנסת, למה הוא צריך תקציב לדואר?

כי עד היום היה לו, אז פשוט לא הורדנו לו.

היה לו 15,000 מכתבים.

המשרד יכול לממן לו.

אם יש לו פעילות פוליטית, המשרד לא יממן לו את זה.

בעיקרון אתה צודק.

אני גם לא חושבת שישתמשו בזה.

יהיו שלושה כאלה בגלל החוק הנורבגי: בנט, כחלון ודרעי.

אבל פה זה לא הנורבגי.

כל שר. מה זה משנה אם זה נורבגי או לא?

זה משנה. כשהם עשו את החוק הנורבגי - - -

אז יש אחד כזה.

בחוק הנורבגי הבטיחו שמי שיתפטר בגלל הנורבגי יקבל כמו שר ולא פוגעים בהם.

סעיף 31, לשכה פרלמנטרית. זה עניין טכני. היום כתוב: "חבר כנסת לא ישכור ולא יקבל תוספת תקציב של 19,000 אלא אם יתקיימו כל אלה". אפשר למחוק את המילים "לא יקבל את תוספת התקציב".

יש עוד סעיף קטן (ג) בסעיף 31 שלא מופיע בפניכם. מחקנו אותו כי הוא מדבר על תקציב יחסי של תקציב הלשכה, שזה גם דבר לא רלוונטי כי היום התקציב הוא שנתי.

פה אנחנו נראה איך להוסיף את מה שאמר יו"ר הוועדה, שיתאפשר גם שכירת לשכה במלון.

לשכה זמנית על-פי שימוש. משרדים באופן זמני או מקום פעילות באופן זמני.

אל תתחמי רק למלון.

אבל זה חייב להיות עם הסכם מאושר.

הכול לפי הנהלים.

"במקום המאפשר השכרת משרדים".

אפשר לשכור חדר ישיבות לשעתיים.

נבהיר שזה מאפשר שכירת משרד, חדר ישיבות או מקום עבודה לזמן קצוב.

סעיף 32 עניינו רכישת ריהוט ללשכה. כותרת השוליים מדברת היום על רכישת ריהוט וציוד ללשכה פרלמנטרית. מוצע למחוק את המילים "לשכה פרלמנטרית" כי חבר הכנסת יכול לרכוש גם ללשכתו בכנסת. יהיה מובהר שרכישת ריהוט וציוד ללשכה פרלמנטרית וללשכתו של חבר כנסת במשכן הכנסת. זה מה שמופיע בפסקה 2.

כתוב כאן שריהוט וציוד שנרכשו לפי סעיף זה הם רכוש הכנסת. כאן מוצע להוסיף: "ולפי סעיף 1", שזה הטלפון הנייד שחבר הכנסת מקבל מהכנסת והוא רכוש הכנסת ולא רכוש וכאשר חבר הכנסת עוזב הוא מחזיר את המכשיר.

את יודעת שבפועל זה לא מתקיים. לא לקחו מאיתנו את הטלפון.

הוא כבר היה טלפון משומש.

היות ואת הולכת עם המספר אז היה צריך להחזיר את הטלפון, הקנס היה יותר מערך הטלפון.

ח"כ שעזב אחרי זמן קצר צריך להחזיר את הטלפון.

ידעו שתחזרי, חשבת על זה?

אני יכול להחליף את הטלפון אם אני רוצה?

אתה יכול לקנות מהקשר עם הציבור טלפון אחד.

ולהחליפו. תרשמי את זה.

אתה לא יכול להחזיר את ה - - - שקיבלת מהכנסת.

אתה קונה מקשר עם הציבור ומעביר את כרטיס הסים.

איפה זה כתוב?

ברשימה של מה שמותר מקשר עם הציבור כתוב טלפון נייד.

בעסקה שיש לך עם הכנסת אתה מקבל מכשיר. אתה לא יכול להחזיר אותו כי אם תחזיר אותו תשלם קנס גדול יותר מהעלות. אם אתה רוצה, אתה קונה חדש מהתקציב ומחליף את הסים.

סעיף 34 זה סעיף שמדבר על העסקת עובדים בלשכה פרלמנטרית. פה מוצע להבהיר ולהוסיף את המילים שהעובדים הללו ימומנו מהתקציב השנתי. זה ברור, זה כך גם היום.

סעיף 36 מדבר על ח"כ שמפלגתו העמידה לרשותו משרד. היום כתוב שהוא זכאי לתקציב השנתי רק של ה-49,000 ולא של ה-19,000.

תבטלי את זה.

לא צריך את המילים האלה. אבל כתוב שהוא לא רשאי להשתמש בתקציב השנתי להוצאות הקשורות למשרד שהעמידה לרשותו המפלגה. לא ניתן לממן את התקציב הזה את משרדי המפלגה.

סעיף 37 מדבר על ח"כ שמקיים לשכה פרלמנטרית בדירת מגוריו ושם הובהר שהוא לא זכאי להשתמש בתקציב השנתי להוצאות הקשורות ללשכה זאת במישרין או בעקיפין. זה כתוב גם היום פשוט ההפניות משתנות.

כולנו מקיימים ישיבות בבתים שלנו.

זאת לא לשכה.

סעיף 38 עניינו העברת תקציב משנה לשנה. היום יש אפשרות להעביר 12,000 שקלים בתוך אותה כנסת משנה לשנה. אני רוצה להוסיף: שלח"כ חדש, סכום שלא יעלה על 22,000 שקלים אבל רק בשנים עשר החודשים הראשונים.

למשל, כשנגיע לסוף 12 החודשים הראשונים במרץ - - -

אני לא מבין את הסעיף הזה.

היום ח"כ יכול להעביר משנה לשנה 12,000. ח"כ חדש שקיבל עוד 10,000 יכול להעביר בפעם אחת 22,000.

זה לא מנוסח נכון. הוא יכול לגרור 12,000 ולגרור את היתרה שנותרה לו. זאת היתרה מה-10,000.

פעם אחת הוא יוכל להעביר 22,000.

בסדר.

זה לא היה כך?

לא, היה כולם אותו דבר. בגלל שהפחתנו 20 ומשהו אחוז מהתקציב – הם הורידו לנו עוד 7%, אז אנחנו הורדנו 15% והם עשו 22%. אמרו: אוקיי, בואו ניתן עוד 10,000 שקלים לחדש כי יש לו יותר הוצאות בהתחלה.

אז פעם אחת הוא יוכל להעביר 22,000.

שום דבר לא יוצא בוועדה הציבורית ממה שאנחנו עושים. אנחנו עובדים בהיגיון ועדיין הם מתקנים לנו.

וטוב שכך.

הורדנו 15%, בשביל מה להוריד עוד 7%? להראות שהם בעלי הבית?

אנחנו לא יכולים לקבוע לבדנו שום דבר שקשור אלינו.

ח"כ ותיק שנשארו לו 6,000 שקלים לא מנוצלים, יכול להעביר 6,000 שקלים. אם נשארו לו 20,000 שקלים, הוא יוכל להעביר רק 12,000 שקלים.

ח"כ חדש נשאר לו 6,000 הוא יעביר 6,000. נשארו לו 40,000, הוא יעביר רק 22,000.

זה ברור.

שיהיה ברור. השנה אפשר לגרור רק לפי הדין הישן ולא הדין החדש. בקדנציה הזאת זה לא רלוונטי.

זה כן רלוונטי. רק ח"כים שהתחילו לכהן בכנסת הזאת - - -

אני אסביר למה את לא צודקת. עד ה-31.12 זה הדין הישן שאומר שאפשר לגרור 12,000. לכן זה לא חל כבר על הקדנציה הזאת, למעט אם ייכנס מישהו חדש. ב-1.1 חל הדין החדש.

אז לגבינו זה לא חל.

הם יקבלו 2,500 ל-2016 אבל הגרירה של יותר מ-12,000 לא תחול בכנסת ה-16.

למה רק 2,500?

כי זה רבע מהשנה.

זה צריך להיות שלושת רבעי כי פספסנו את הרבע הראשון.

אתה מקבל 10,000 אך ורק מ-1.1.2016 שאז החוק מתחיל.

אז למה רבע?

נשארו לך רק 3 חודשים.

הספירה היא מיום הכניסה לכנסת. הבנתי.

עכשיו יש לנו פרק שמדבר על ראש האופוזיציה וצריך לעשות פה כמה התאמות.

אנחנו בתיקון לסעיף 44.

עכשיו עברנו לפרק שעניינו תשלומים לראש האופוזיציה. יש לו פרק שלם עם כל מיני תוספות לעומת ח"כים רגילים. היום כתוב שהוא זכאי חוץ מהטלפון שלו גם לטלפון סלולארי עבור עוזר.

מסעיף 44 להחלטה יש פרק שעניינו הענקות ותשלומים לראש האופוזיציה. סעיף 44 מדבר על טלפון לאחד העוזרים של ראש האופוזיציה באותם תנאים של ח"כ. היות ולח"כ מותר 23,000 שקלים לח"כ צריך לשנות את הנוסח. הנוסח המוצע הוא: "ראש האופוזיציה זכאי למימון הוצאות רכישה, החזקה ושימוש בטלפון סלולארי שיהיה רשום על שם עוזרו הבכיר". העוזר הבכיר, שבזה לא נוגעים כעת, הוא עובד הכנסת והוא יקבל טלפון מהכנסת והכנסת תממן את ההוצאות שלו.

עובד שהוא לא עובד הכנסת.

ראש האופוזיציה הוא עובד כנסת. זאת שאלה למה זה צריך להיות כך, אבל זה המצב היום.

אחר-כך יש סעיף עיתונים לראש אופוזיציה, אנחנו לא מתקנים את זה, הוא זכאי לעוד עיתון.

סעיף 46 עוסק במכתבים לראש האופוזיציה. עד היום הוא היה זכאי במקום 15,000 מכתבים ל-20,000 מכתבים. מוצע למחוק את זה כי אין יותר 15,000 אז לא צריך את זה.

יש סעיף שאומר שהוא זכאי לתקציב שנתי. היום כתוב: 25% יותר מכל הח"כים של 49,000 ו-19,000. היום אין את הסכומים האלה ומוצע שהוא יהיה זכאי לתקציב שנתי כולל שיהיה זכאי לתקציב שנתי כולל שגבוה ב-15% - - -

זאת ההחלטה של הוועדה?

כן.

זה לא מנותק. קודם הוא היה זכאי ל-25% על 49,000 ועכשיו זה 93,000.

בשאר הדברים לא היה לא יותר.

כן, בדיוק.

אז עכשיו זה יהיה 15%.

זה אותו סכום?

לא. פעם זה היה 49,000 ונתנו לו 25%. על השאר, על הדואר והלשכה לא היתה לו תוספת. עכשיו כשאיחדנו, הם הפחיתו ל-15%.

כמה זה יוצא 15% מתוך 93,000?

תוספת של כ-15,000. יותר ממה שהוא קיבל. הם יצרו מצב שהסכום כמעט דומה.

מה שאתם לא רואים זה שהוא זכאי לעוד עיתון, לעוזר בכיר, להוצאות כיבוד ואירוח ויש לו פרק משלו.

אנחנו עוברים לסעיף ההצמדה, סעיף 51. זה הסעיף שאומר איזה סכומים בהחלטה צמודים למדד.

הכול צמוד עכשיו.

בדיוק.

עכשיו אנחנו מוחקים את 1 שהיה טלפונים והוא היה צמוד לממד תעריפי התקשורת והקשר עם הציבור, שזה 27,000 לא היה צמוד. עכשיו, כל התקציבים שדיברנו עליהם, ה-93,000, ה-10,000, ה-12,000, השרים, כל הסכומים שדיברנו עליהם צמודים מידי 1.1 לעליית מדד המחירים לצרכן.

עכשיו יש לנו תיקונים קלים בתוספות. ההחלטה כוללת תוספות שחלק מזה זה הצהרות של חבר כנסת.

התוספת הרביעית היום היא ההצהרה של ח"כ שמקבל רכב מגורם חיצוני מהמפלגה שלו ואז הכנסת מתחשבנת מבחינת הוצאות הרכב. יש פה הפנייה לסעיף שלא קיים יותר 13(א)(1)(א)(1). פעם אפשר היה לקבל רכב מיו"ר - - -

אנחנו נוריד מסדר-היום את יתר הסעיפים חוץ מחוק האזנת סתר ונעביר את זה לשבוע הבא ליום שני.

התוספת השישית כוללת רשימה של דברים שחברי הכנסת רשאים לרכוש מתקציב הקשר עם הציבור. צריך להבין ששינוי התקציב לא בא כעת לשנות את השימושים ואת אופן הרכישות. עדיין צריך את אישור החשב.

איפה הרשימה?

הרשימה נמצאת בהחלטה השלמה.

אני עדיין לא רכשתי ולכן אני רוצה לראות את הרשימה. אני לא יודעת עם טוסטר ומיקרוגל נכללים ברשימה, זאת בהתחשב שלפעמים אנחנו נמצאים פה 24 שעות.

למה שלא יהיה טוסטר ומיקרו?

תוסיפו גם מיקרו וטוסטר. היום זה דבר אלמנטרי. כמה זה עולה, 900 שקל?

טוסטר זה 100 שקלים.

הוספתי לרשימה.

האם הכיבוד זה גם הצרכים של הלשכה?

לא. נדבר עכשיו על הכיבוד.

התוספת השישית מונה רשימה של פריטים שניתן לממן מהתקציב. למשל, היום כתוב "דמי כיבוד קל בלשכה בכנסת, בלשכה הפרלמנטרית או מחוצה להם". מוצע להוסיף פה משהו שקיים היום בהחלטה נפרדת ומבוצע בפועל: "התשלום יבוצע לפי הצהרה שיגיש חבר הכנסת בהתאם לטופס שלהלן". הטופס יגיד: "אני מצהיר כי הוצאות כיבוד קל, בהתאם לאישורים המצורפים, נעשו לצורך מילוי תפקידי כחבר הכנסת".

זה מאוד אמורפי. אין בכלל ויכוח על זה שכאשר מישהו מגיע אלי אני צריכה לתת לו קפה, תה, מים ואולי קצת עוגיות. אבל לעצמי ולאנשי הלשכה מים וקפה?

זה מותר לך. אם את לא קונה אוכל אלא עוגיות, קפה ותה, מחזירים לך את הכסף. זה קבלות שאת יכולה לתת.

לא כתוב אירוח, כתוב כיבוד קל.

עובדי הכנסת שבאים לעבודה בכנסת לא מביאים את הקפה מהבית.

הוספנו "שתיה וכיבוד קל".

לפי תקנות מס הכנסה כיבוד קל זה עוגיות.

"זימונית ויומן אלקטרוני", מוצע למחוק את המילים "יומן אלקטרוני".

היום רשום "הוצאות טלפון ליועצים פרלמנטריים" ובהבהרות כתוב שזה מכשיר אחד. מוצע לשנות את הנוסח: "מכשיר טלפון סלולארי אחד לשימושו של יועץ פרלמנטרי והוצאות ההחזקה ושימוש שלו".

אחד לכל יועץ.

אחד לכל יועץ.

לאור השינוי שעשינו, שאין יותר סעיף על מנוי הטלפון וזה חלק מהתקציב הכולל אז יהיה כתוב: "הוצאות החזקה ושימוש בטלפון הסלולארי האמור וכן מכשיר טלפון סלולארי אחד נוסף לשימושו של חבר הכנסת והוצאות ההחזקה והשימוש בו". אם ח"כ קונה עוד מכשיר ומבקש לממן אותו מקשר עם הציבור, הוא יצהיר שזה נמצא בשימושו לצורך מילוי תפקידו כחבר כנסת.

מכשיר טלפון נייח אחד לדירתו של חבר הכנסת.

זה הכול בתוך ה-93,000?

כן.

יש לתקן חוק?

לא. את החוק עשינו.

בתוספת השביעית יש תיקון טכני בהפניה לסעיף.

התחילה של החוק ב-1.1.2016.

אני רוצה להבהיר: הסכומים שכתובים פה הם סכומים שכבר צמודים לשנת 2016. העדכון יהיה מ-1.2017.

בואו נאשר פטור מחובת הנחה לעניין הזה.

מי בעד ההחלטה?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

ההחלטה לפטור מחובת הנחה נתקבלה.

מי בעד החוק לקריאה שנייה ושלישית?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת החוק אושרה לקריאה שנייה ושלישית.

ההחלטה כמובן תיכנס לתוקף ותיחתם אחרי שהחוק יעבור.

ברור.

2. בקשה להעברת הצעה לסדר היום בנושא: מצבם הקשה של מעונות היום והחינוך בגילאי 0-3 כפי שעולה מהדו"ח של מכון ברוקדייל", מוועדת החינוך, התרבות והספורט לוועדה המיוחדת לזכויות הילד.

אנחנו עוברים להצעה לסדר: מצבם הקשה של מעונות היום והחינוך בגילאי 0-3 כפי שעולה מהדו"ח של מכון ברוקדייל", מוועדת החינוך, התרבות והספורט לוועדה המיוחדת לזכויות הילד.

יש הסכמה של ועדת החינוך.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הבקשה אושרה

הבקשה אושרה.

3. קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק האזנת סתר (תיקון מס' 6) (האזנה לאיתור או מניעה של דליפת מידע ביטחוני), התשע"ו-2015

אנחנו עוברים להצעת חוק האזנת סתר (תיקון מס' 6) (האזנה לאיתור או מניעה של דליפת מידע ביטחוני), התשע"ו-2015.

פה אנחנו צריכים לקבוע ועדה.

בדרך-כלל חוק האזנת סתר הוא בוועדת חוקה. פה היתה בקשה להעביר לחוץ ולביטחון.

לוועדת חוקה יש הרבה עבודה.

מי בעד להעביר את הצעת החוק לוועדת חוץ וביטחון?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת חוק האזנת סתר (תיקון מס' 6) (האזנה לאיתור או מניעה של דליפת מידע ביטחוני), התשע"ו-2015 תועבר לוועדת החוץ והביטחון.

את יתר הסעיפים נמשיך ביום שני.

הישיבה ננעלה בשעה 11:25.