הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 102

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, ג' בטבת התשע"ו (15 בדצמבר 2015), שעה 13:00

שילוב תלמידים יוצאי אתיופיה ועבודת המגשרים

חברי הוועדה: מרדכי יוגב – מ"מ היו"ר

ענת ברקו

אברהם נגוסה – יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

איתן ברושי

מנואל טרכטנברג

סופה לנדבר

עירית בירן - סגנית מנהל מינהל פדגוגי, משרד החינוך

נועה גבעון - מנהלת תחום פרויקטים, משרד החינוך

ספיר קקון - מנהלת בית-הספר ארזים באשדוד, משרד החינוך

אורית שרעבי - מנהלת בית-הספר הדרים ברחובות, משרד החינוך

דוד יאסו - מנהל אגף א', קליטת עולי אתיופיה, משרד העלייה והקליטה

אתי מרון - מפקחת פדגוגית לנושאי עלייה וקליטה, משרד הכלכלה

עו"ד רות דיין מדר - מנהלת מחלקת חברה, ממונה עלייה וקליטה, מינהל חינוך וחברה, השלטון המקומי

שושנה בן-דור - מנכ"לית, ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה NACOEJ

ירון יחיאס - מקדם מדיניות ודובר, ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה NACOEJ

דוד מהרט - מנהל מרכז ההיגוי, האגודה לקידום החינוך

איתן מורן - מנכ"ל, האגודה לקידום החינוך

רחל סמעון - מנהלת פדגוגית, האגודה לקידום החינוך

אלמוג בן משה - יו"ר הוועדה האתית-משפטית, מועצת התלמידים והנוער הארצית

מיכל אברה סמואל - מנכ"לית, עמותת פידל

נגה אלנה - מנהל תחום פיתוח קהילה, עמותת פידל

אביבה מקונן - מגשרת חינוכית, יושבת-ראש ועד, מרכז ההיגוי של עולי אתיופיה במערכת החינוך

מרים יצחק - מגשרת חינוכית, מרכז ההיגוי של עולי אתיופיה במערכת החינוך

הדס אלסה טרו גרואי - מגשרת חינוכית, מרכז ההיגוי של עולי אתיופיה במערכת החינוך

איילה יאסו - מגשרת חינוכית, מרכז ההיגוי של עולי אתיופיה במערכת החינוך

ניגסט יוסף - מגשרת חינוכית, מרכז ההיגוי של עולי אתיופיה במערכת החינוך

אבנר מהרט - מגשר חינוכי, מרכז ההיגוי של עולי אתיופיה במערכת החינוך

דינה פטגו - מרכז ההיגוי של עולי אתיופיה במערכת החינוך

זיוה מקונן-דגו - מנכ"לית, אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה

חנה אלעזר למסה - דוברות ושינוי מדיניות, אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה

פנטהון אספה-דוט - מנכ"ל, טבקה – צדק ושוויון ליוצאי אתיופיה

בני אדמסו מלסה - יו"ר, ארגון יוצאי אתיופיה

מוחמד יינס - יו"ר ומנכ"ל, תנועת אופקים-אפאק לשלום ודו קיום

ענבר פלד - מנחת הקליניקה לרב-תרבותיות ומגוון, האוניברסיטה העברית

ליאור אבבה - יועץ לשר אקוניס, פעיל חברתי

גל גולן-זילברמן - לוביסטית (ברדוגו יועצים), מייצגת את פורום כפרי הנוער והפנימיות

יהודית גידלי

הדר אביב

שילוב תלמידים יוצאי אתיופיה ועבודת המגשרים

ברשותכם, אני פותח את דיון ועדת החינוך, התרבות והספורט, שנוגעת לשילוב תלמידים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך, תוך מיקוד בעבודת המגשרים. אני מוכרח לומר שאני מעודכן לפני זמן לא ארוך, שאתמול יצא במשרד החינוך מכרז למרכז היגוי חדש. הייתי עד לכך בישיבה בנשיאותו של יושב-ראש הוועדה, יעקב מרגי, אם אינני טועה, שהוועדה ביקשה לדחות בינתיים או להקפיא את הוצאת המכרז החדש, ולקבל תשובה לפניית הוועדה מתוך תחושה או היכרותה של הוועדה שהיתה תמורה לעבודת המגשרים, וברור שדבר חדש יפעל בצורה אחרת, והשאלה למה כשיש דבר טוב שנותן תפוקות, לסגור אותו ולחפש דברים חדשים? אבל זו שאלה באוויר.

חבר הכנסת אברהם נגוסה, יושב-ראש ועדת העלייה והקליטה, יאמר כמה דברים, ואחר-כך נמשיך בסדר של האנשים שביקשו לדבר. אני רק מבקש מכל אחד לצמצם את דבריו לשתיים-שלוש דקות גג, ונאפשר את התשובות גם של משרד החינוך.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני מצטער, אני צריך להגיע לוועדת הכספים להצביע. אבל אני אחזור.

אני רוצה להגיד בעניין מרכז ההיגוי או המגשרים, יותר על המגשרים. אנחנו ביקשנו ממשרד החינוך בשנה שעברה לדחות את המכרז, ודחו את זה בשנה. אני מבין שעוד פעם הגישו את זה. אבל הפתרון, מה שאני כתבתי מכתב לשר החינוך, לשלב את המגשרים במערכת החינוך, כמו עובדים בתוך מערכת החינוך. אבל לצערי הרב, שר החינוך השיב לי שהוא לא מוכן לעשות את זה.

הפתרון שאני רואה זה לשלב אותם, עבודתם, שירותם, זה חשוב מאוד במערכת החינוך למשפחות. זה חשוב גם במסגרת תוכנית השילוב של יוצאי אתיופיה, הגיע הזמן שכל הדברים שמיוחדים רק ליוצאי אתיופיה, עדיף לשלב את זה לכל המערכת.

לכן זו העמדה שלנו, וזה מה שביקשנו. וגם התבקשנו בנשיאות הכנסת לקיים דיון בשבוע הבא בעקבות ההצעה לסדר שהגשנו אני וחבר הכנסת אלי כהן, וזה יהיה בשבוע הבא. אלא אם כן, יש פתרון בדיון היום, ואז לא יהיה צורך לקיים את הדיון.

אני אחזור עוד פעם, אבל הנושא הוא מאוד קריטי וחשוב, כי לאנשים האלה יש משכנתא, יש להם משפחה, והם כל שנה המגשרים האלה עומדים או מועמדים לפיטורים. וזה לא צריך להיות. צריך להביא סוף-סוף קץ לבעיה הזו ולשלב אותם כמו כל העובדים במשרד החינוך. הם מוכשרים, יש להם ניסיון, וצריך לעשות את זה. אני אחזור אחרי ההצבעה. תודה.

הצטרף אלינו חבר הכנסת אלי כהן ונציגות משרד החינוך.

חבר הכנסת נגוסה ואני, ויחד עם חבר הכנסת בר-לב, ביקשנו לקיים דיון דחוף במסגרת הוועדה שתתכנס בשבוע הבא אצל חבר הכנסת נגוסה, בעניין קליטת המגשרים כעובדים מן המניין.

מדינת ישראל ככלל, ובצער, הפכה להיות המעסיקה הגדולה ביותר של עובדי קבלן. 40,000 איש מועסקים כעובדי קבלן. בואו נזכור, מה זה עובד קבלן. עובד קבלן זה אותו דבר שבו אם יש לך עומס מסוים לתקופה של חודשיים, שלושה חודשים, ארבעה חודשים, חצי שנה, אתה קולט מישהו על-מנת להתגבר על אותו עומס שיש לך. אבל אנחנו נמצאים במצב שבו אנשים עובדים 10 שנים ויותר כעובדי קבלן. לא לכך התכוון המחוקק, לא זו היתה המטרה, לא כך צריכה להיות מדינת ישראל שצריכה להעסיק את העובדים לא רק בשכר ראוי, אלא גם בתנאים הוגנים, וגם בהתייחסות וגם באותו כבוד ראוי והולם.

אני רוצה להגיד כאן לכם נציג משרד החינוך, שאני מניח שגם אתם תגיעו לישיבה שמתוכננת לשבוע הבא, שככלל העובדים המגשרים עושים עבודה חשובה מאוד, ולצערנו ראינו גם מקרים אחרים, עד כמה עבודתם היתה חשובה ונחוצה.

אני שמח להגיד לכם, גם בעבודה משותפת שהובלנו יחד, ברשויות המקומיות יש הסכמה לקלוט את אותם עובדי קליטה כעובדים מן המניין. לא יעלה על הדעת שאנשים יעבדו מעבר לתקופה של שלוש שנים וימשיכו להיות במשך 30 שנה עובדי קבלן, וייצאו לפנסיה על-ידי מדינת ישראל. אני עוד לא מדבר על השוק הפרטי והשוק החופשי. ואני חושב שמדינת ישראל יכולה להרשות לעצמה גם מבחינת התקציבים, לטפל בסוגיה הזאת.

אני חושב שנכון יהיה שמשרד החינוך ייקח את זה על עצמו. ושוב, אם יגידו שכן צריכים את זה בעתיד או לא צריכים את זה בעתיד, זה רלוונטי עבור כל מקצוע. גם מורה לכלכלת בית, פתאום החלטתם לסגור, לסיים העסקה, לצמצם או לפטר. אבל נכון לעכשיו, מכיוון שהתפקיד הזה הוא נדרש, הוא נחוץ והוא חשוב, אני חושב שצריכה להיות כאן פעולה משותפת של הממשלה ושל הכנסת, להעביר אותם ל היות עובדים מן המניין. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

תודה לחברי הכנסת שהולכים לוועדות השונות. יש לנו פה ריבוי דוברים. תיכף נגיע למשרד החינוך, ואנחנו מבקשים מכולם להצטמצם. דוד מהרט, מנהל מרכז ההיגוי, בבקשה.

ראשית, תודה על קיום דיון. מרכז ההיגוי הוקם לפני 21 שנים על-ידי משרד החינוך, וההחלטה שמרכז ההיגוי יעבוד במסגרת האגודה לקידום החינוך היתה מבחינת היעילות. אמרו שיהיה גוף שלא יהיה מוגבל בביורוקרטיה. אמרו, נקים את זה במסגרת האגודה לקידום החינוך. אבל לפני 15 שנה התחיל חוק חובת המכרזים, ומאז אנחנו נמצאים בתוך בסחרור הזה, של המכרזים.

במרכז ההיגוי עובדים כ-70 אנשים מנסים, מקצועיים, שרואים בעבודתם שליחות. מגשרים, צוות מחוזי, מטה, שעושים לילות כימים כדי להביא להשתלבותם המלאה של בני הקהילה. הוותק שלנו הוא בין 10 ל-20 שנה, שבהן אנחנו משרתים את המערכת הזאת.

אנחנו ראינו שמדיניות המכרזים, ממכרז למכרז, מדרדרת את תפקידו ואת תחומי אחריותו של מרכז ההיגוי ופוגת בעובדיו. החלטנו להיאבק נגד מדיניות המכרזים, ולבקש ולדרוש ממשרד החינוך לשלב ולקלוט את עובדי מרכז ההיגוי בתוך משרד החינוך.

נפגשנו ב-2013 עם שר החינוך, הרב שי פירון, שהביע נכונות לבחון את שילוב עובדי מרכז ההיגוי בתוך משרד החינוך. והיה מכרז שפורסם ועמד במשך שנה שלמה באוויר, והוחלט ל בטל את המכרז ההוא, ולראות ולבחון מה יהיה במסגרת התוכנית החדשה וכיוצא בזה.

אנחנו ח ששנו מאוד ממכרז בגלל שמכרז פוגע בעובדים, פוגע בניסיון ובידע שהצטבר, והופך את העובדים לאנשים שנתנו את כל שנות חייהם לאנשים שקופים שאפשר בקלות ובהינף יד לסגור, לפטר ולשנות את מקום העבודה שלהם. מזה חששנו. והנה, אתמול התפרסם המכרז על הפעלת מרכז ההיגוי, מכרז שידענו שהיו מכרזים גרועים, אבל לא ידענו עד כמה יכול להיות גרוע.

אני אגיד בקצרה מה המכרז הזה עושה. המכרז נועד לחסל את מרכז ההיגוי ולפרק אותו לחתיכות קטנות,. מציע לחלק את הארץ לשלושה איזורים ומציע שגוף יוכל להתחרות מקסימום על שני איזורים. כלומר, מה שלא יכלו לעשות במתווה הגז, להפריט ולחלק אותו לכמה גופים, את מרכז ההיגוי רוצים לפרק לשניים או שלושה גופים שיפעילו אותו. זה דבר אחד.

הדבר השני, לקחו את צוות עובדי מרכז ההיגוי. יש צוות מחוזי, יש צוות מטה. אין דבר כזה, וצמצמו את כוח העובדים ל-30 ומשהו עובדים מקסימום. ודיברתי על עונתיות, אז עיקר עבודתם של המגשרים תהיה בעיקר עם ילידי אתיופיה במרכזי קליטה. אפשר להעסיק אותם בהתאם לצורך. ייפתח מרכז קליטה באיזור מסוים, אפשר לגייס. מרכז הקליטה ייסגר, יישַלחו הביתה.

עבודתם של המגשרים היא עבודה חינוכית שהגדרנו אותה כיום מינימלי בשבוע. המגשרים, ברוב הזמן יעבדו ארבע שעות בבית-ספר, וירוצו מבית-ספר לבית-ספר. והוותק והניסיון שלהם שנצבר אשר הלביא אנשים אחרים שעשו את זה, שיש להם איזשהו ניסיון בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי. בקיצור, המכרז הזה עושה עוול לבני הקהילה המקבלים את שירות עובדי מרכז ההיגוי, עושה עוול לאנשים שנתנו את מרב שנות חייהם למערכת החינוך. ואנחנו חושבים שאסור לתת יד לדבר הזה. אסור שהדבר הזה יתקיים.

אני רוצה לבקש מוועדת החינוך לצאת בקריאה לבטל את המכרז הזה באופן מיידי. שנית, להחליט על קליטת עובדי מרכז ההיגוי במשרד החינוך, ולהיכנס למשא ומתן על אופן ותנאי ההסקה שלהם. כמי שמנהל ועובד במרכז ההיגוי 21 שנים, לא ניתן לפגיעה כל-כך חמורה בחינוכם של בני הקהילה ובעובדי מרכז ההיגוי.

המכרז הזה בדיוק משקף את מה שעושה המכרז: פקיד במשרד החינוך יכול להחליט כמעט בהינף יד לשלוח 60–70 עובדים הביתה. כי מה שלא יהיה במכרז הזה, במקרה הטוב, גם אם האגודה לקידום החינוך זוכה, תוכל מקסימום להפעיל איזור אחד או שני איזורים. ובתנאים החדשים כל העובדים האלה יצטרכו ללכת הביתה וייקלטו עובדים אחרים. כי כל מגשר שנמצא בבית-ספר שאין בו ילידי אתיופיה, לא יוכל להמשיך לעבוד. וכמו שאמרתי, תהיה עלייה, ייפתחו מרכזי קליטה בכל מיני מקומות נידחים, יגויסו אנשים כאילו היו עובדי חקלאות, עובדים עונתיים, שבהתאם לאן שאנשים יזוזו, יזיזו אותם.

אני חושב שאסור להשלים עם זה, ואנחנו מבקשים מוועדת החינוך שתפעל כדי להסיר את החרפה הזו, שאני חושב שהיא חרפה למערכת החינוך, חרפה לחברה הישראלית. אנחנו קבוצה חזקה, אנשים מסורים, אנשים מקצועיים, ובין היתר, המכרז הזה בא גם כדי לחסל אותנו באופן ממוקד ולהחליש אותנו ולחלק אותנו לגורמים שיהיו פה חמישה אנשים, פה עשרה אנשים, שלא יכולים לפעול - - -

נצטרך קצת לקצר, כי יש פה עוד הרבה דוברים. איתן מורן, מנכ"ל העמותה לקידום החינוך, בבקשה. הצטרף אלינו חבר הכנסת איתן ברושי, וחבר הכנסת אלי כהן שהיה כבר קודם.

תודה, אדוני היושב-ראש, אני מצטרף לדברים של דוד. אני רוצה רק לתקן דבר אחד מהותי. האגודה לקידום החינוך היא גוף חינוכי שנוסד על-ידי משרד החינוך. אנחנו מפעילים בתי-ספר, פנימיות ופרויקטים חינוכיים, כתף אל כתף עם מדינת ישראל. אני לא מקבל את הביטוי "עובדי קבלן". ואני בהחלט מקבל שאם סיימנו את המשימה שלנו, אנחנו תומכים בהעברת המגשרים למשרד החינוך.

האחריות כולה למצבו של מרכז ההיגוי נמצאת בידי משרד החינוך. אנחנו פעלנו כשלוחיהם בעניין הזה. ב-15 השנים האחרונות ויותר, אנחנו מעסיקים את המגשרים בהוגנות תעסוקתית, ואם יהיה צורך אני אפרט. וב-20 ביוני פנינו לשר החינוך נפתלי בנט והבענו את תמיכתנו בהעברת המגשרים במכתב ברור. זה נעשה גם בדיונים בוועדות השונות. אנחנו תומכים בהעברת המגשרים או במציאת פתרון ארוך טווח כזה או אחר,שמבטיח שהתנודות האלה ייפסקו.

יתירה מזאת, אנחנו התחייבנו לגייס מיליונים כדי לעזור בהכשרת המגשרים או בקליטתם בתוך משרד החינוך. אם ירצו, נעשה את זה. קיבלנו שליחויות רחבות מאלה, ונממש גם את השליחות הזו. המכרז עצמו, ואני נאלץ בצער להסכים עם דוד, הוא למעשה פירוקו של מרכז ההיגוי, ויצירת שלושה קנטונים של העסקת כוח אדם שאין להם שום טעם וריח. זאת אומרת, עד שמקימים ארגון שיש לו כוחות ויכולות, ואני מתכוון למרכז ההיגוי, שיש בו צוותים מקצועיים, מנחים, רכזים פדגוגיים, רכזים שאמונים על ההכשרה השוטפת של המגשרים, זה בעצם פירוק, העסקה של קבוצות מגשרים.

אני גם כלכלן בהכשרתי. אני מודה שמעיון בטבלה, חוץ מלקבל סחרחורת לא הבנתי כלום. איך אפשר לפצל את זה לשעתיים ולארבע שעות בבית-ספר, ולשלוש שעות, בבית-ספר כזה ובבית-ספר אחר. המכרז הזה הוא מכרז שההבל של העסקה בשוק משני הוא ההבל המרכזי שעולה ממנו.

אני קורא בסיום דברי לאחדות גם מתוך בני הקהילה בקול אחד. אני חושב שהקולות השונים לא שירתו את המטרה, ואנחנו ניצבים בפני התוצאה הגרועה ביותר. מכרז אגרסיבי לכל הממעיט במחיר. צריך להגיד את זה שגם התנאים שכיום זוכים להם המגשרים, אני אומר באחריות גדולה, לא יתקיימו ביום שאחרי המכרז. ולכן אני מצטרף לקריאה לבטל את המכרז הזה, ואנחנו תומכים בשילובם של המגשרים במשרד החינוך. אני מודה ליושב-ראש. אנחנו נמשיך לתמוך. העובדים האלה יקרים לנו. אני מרגיש אחריות כלפי כל בית אב של המגשרים.

הם ה-modeling של הקהילה שלהם. אם אותם 70 איש יצטרכו ללכת ללשכת האבטלה או לכל מקום אחר, או להיות מועסקים בחברות עסקיות בתעריף שעתי, זו תהיה חרפה. כל המגשרים, כל העובדים של מרכז ההיגוי עובדים במשכורת כאדם מן היישוב. הם יכולים להיקלט במשרד החינוך, אדרבה. דרך אגב, אין שום פסול. האגודה לקידום החינוך מעסיקה גם מורים מטעמה וגם מורים של משרד החינוך בתוך בתי-הספר.

אבל למה לא - - - 11 שנה. למה דווקא היום אתם מתעוררים?

רק שנייה. תן לי שנייה. אני אומר מה כתבתי למשרד החינוך - - -

איתן, אנחנו נצטרך לקצר.

- - -

התשובה היחידה שאני מכיר היא התשובה של השר ליו"ר ועדת הקליטה, שבו הוא דוחה, לא האגודה דוחה – משרד החינוך דחה את הבקשה להשתלבות המגשרים.

אנחנו לא מנהלים פה דו-שיח. יש פה דוברים שביקשו לדבר. אנחנו נשמע אותם. אני אצטרך להוציא אותך.

ליאור, אתה מדבר שטויות.

אני לא מדבר שטויות. בוועדות הכול כתוב.

איתן, אנחנו לא מנהלים פה דו-שיח וויכוח.

אני מסכים. אדוני היושב-ראש, אני אסכם.

אני מציע לבטל את המכרז הזה ולפתוח במהלכים, או לפתרון ארוך-טווח או לקליטתם של המגשרים במשרד החינוך. הגיע הזמן ליציבות תעסוקתית. ועוד משהו שחשוב להגיד חוץ מהיציבות התעסוקתית: אסור לפרק את הישות הארגונית הזו. לא כל יום מקימים ארגון. לא משנה כרגע מי ישלם להם משכורת. צריך לשמור על מרכז ההיגוי כקול שמסוגל מתוך הקהילה לכוון את משרד החינוך עבור בני הקהילה. תודה רבה.

ברור. אנחנו נתחיל עכשיו בסבב הדוברים. אנחנו נצטרך לעשות אותו קצר מאוד. הצטרפה אלינו גם חברת הכנסת ענת ברקו. ראשון הדוברים, אבנר, מוועד העובדים.

תודה, יושב-ראש הוועדה.

עכשיו אני סופר לכם שתי דקות. אין ברירה.

אנחנו עובדים עם מרכז ההיגוי מעל 16 שנה. אני מנחה איזורי. אנחנו התארגנו ב"כוח לעובדים" בקיץ הקרוב, לא היתה לנו הזדמנות להשמיע את קולנו כל הזמן, כי אנחנו עובדי שטח שעושים את מלאכתם המקצועית במסירות ואנחנו עושים את במסירות. ואנחנו, המגשרים והמנחים האזוריים והעובדים בשטח, עושים את העבודה המקצועית. אנחנו לא צריכים את ההכשרה.

רבותי, אנחנו עובדים 15 שנה, ובהכשרתנו אנשים משכילים, אנשים בעלי תארים מתקדמים ואנשים בעלי תעודת גישור.

ברור, אבנר.

דבר שני, אנחנו מבקשים מאדוני, שר החינוך, גם בכבודך, קליטה ישירה. אנחנו לא רוצים לעבוד יותר על-ידי קבלנים.אנחנו רוצים להיות חלק מהחברה הישראלית, והילדים שלנו גם צריכים להתחלק בצורה כזאת. אם היום אנחנו לא ניקלט בקליטה ישירה, אז זה סימן שגם אומר שהבן שלי ילך להיות מגשר רק ליוצאי אתיופיה.

את הקול הזה אני משמיע גם לבני העדה, וגם לנו, לעצמנו, וגם לוועדה, ואני מבקש – גם השכר שלנו מאוד עלוב. ובעצם אנחנו עובדים, אבל עובדים עניים. עובדים, ועובדים עניים. אני מ בקש שתעזור לנו לקליטה ישירה בלי שום משמעות אחרת.

הבנו. אמרת שלושה דברים. לא צריכים הכשרה, אתם מוכשרים, קליטה ישירה ושכר.

הדס, מגשרת, בבקשה.

שלום. קודם כל, ברצוני להעיר – על הוועדה הזאת אנחנו לא היינו מעודכנים, לא ידענו. איכשהו ידענו. אנחנו מעודכנים רק לגבי השבוע הבא. לא ידענו בכלל.

את מדברת איתי על ועדת העלייה והקליטה?

לא, על הוועדה הזאת, הנוכחית. לא ידענו בכלל.

ודבר שני, עבודת הגישור היא לא עבודה של גישור, סתם שאנחנו הולכים הביתה, אלא אנחנו עובדים כתף אל כתף עם הצוות החינוכי וגם מלווים את הילדים האלה מבית-הספר עד הצבא ועד להשכלה הגבוהה. זה כולל את הצוות החינוכי וגם את ההורים ביחד. כשמדברים ככה זה נשמע קצת, אבל כשעובדים בשדה זה אחרת. יש לנו קשיים אמיתיים לקהילה שיום-יום אנחנו תומכים בה ועוזרים לה, ואני חושבת שהגיע הזמן שהדבר הזה צריך להיות חלק מהנוף החינוכי במדינת ישראל. לא יכול להיות שאנחנו נעבוד על-ידי קבלנים. אני חושבת שצריך לשים סוף לדברים האלה.

מרים, מגשרת, בבקשה.

אני מצרפת לכל הדברים שהחברים ציינו, וגם לדוד מהרט, שהוא מנהל מרכז ההיגוי של מגשרים, מנחים ויועצים. אני מזועזעת, קודם כל, לשמוע שהמכרז זה משַׂחק בילדים שלנו. לא רק בנו, אלא יותר כואב לי על מקבלי השירות.

איך זה יכול להיות שבמדינה מתוקנת משרד החינוך מנותק מהמציאות בשטח ומחליט החלטות למעלה, כאשר אנחנו מתמודדים עם ילדים עם בעיות סיכוניות, אובדנות, עם משפחות מפורקות וילדים שעוזבים את ספסל הלימודים, ואנחנו דואגים להביא אותם וגורמים להם להיות פנויים ללמידה? איך זה יכול להיות שאתם ממשיכים לזלזל בנו? אנחנו אנשי מקצוע, אנחנו רכשנו ניסיון, ידע, וגם יש לנו ערך מוסף שאין לאף בעל מקצוע בשטח. אנחנו עם ערך מוסף, אנשים מקצועיים שרוצים להיות שותפי בחינוך ובהובלה של התלמידים האלה. ותנו לנו לעבוד.

אני נכנסתי לפני 15 שנה לבית-ספר שמנהלת ישבה עם הסגנית שלה – דוד מהרט, אני והמלווה של המגשרים. אני רוצה לציין בדיוק מה שהיא אמרה: אני לא יכולה להתמודד עם תלמידים יוצאי אתיופיה, יש לי פה אחוז גבוה, ואני לא מוכנה לטפל בהם. כי באמת היו קשיים מאוד מהותיים, כי החברה הרחבה יש לה בורות שהקהילה הזאת היא קהילה שאפשר לנופף אותה ולטאטא אותה ולהעלים אותה. זה בלתי אפשרי. תודה רבה.

מרים, אנחנו רוצים לשמוע את כולם. הצטרפו אלינו גם חברת הכנסת סופה לנדבר, וחבר הכנסת עודד פורר היה ויצא.

שכחתי רק להגיד, סליחה. כל המכתבים של מנהלי בתי-ספר שדורשים את העבודה שלנו לטובת הילדים האלה.

דוד, לא ציינת – בכמה בתי-ספר אתם פעלתם ופועלים?

אנחנו עובדים כיום ב-165 בתי-ספר עם כ-10,000 תלמידים יוצאי אתיופיה. פה מדובר בצוות עובדים, כפי שאמרתי, של כ-70 עובדים.

אנחנו עכשיו עם פנטהון, מנכ"ל עמותת ""טבקה" – צדק ושוויון ליוצאי אתיופיה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. ברשות, אגע בקצרה בשני נושאים. האחד, נושא המגשרים, והדבר השני, שילוב תלמידי יוצאי אתיופיה, אלא אם כן תינתן עוד הזדמנות במערכת החינוך.

חבר הכנסת לי כהן היטיב לבטא את זה בצורה מאוד מדויקת, על הצורך והנחיצות של שילובם של המגשרים במשרד החינוך כעובדים מן המניין. הרי המשרד הזה הוקם על-ידי משרד החינוך. אין סיבה, לא יכול להיות מצב שבו מדינה מעסיקה בעקיפין או במישרין, על-ידי כל מיני גורמים כאלה או אחרים אחרי 15 או 20 שנות שירות, וזורקים אותם לעזאזל כדי שיסתדרו שם.

הרי בואו לא נשכח – אותם מגשרים ומגשרות שהתחילו לעבוד בשנות ה-20 לחייהם, הם עבדו במשך 10, 15, 20 שנה, הם בשנות ה-40 שלהם. לאן הם יכולים ללכת? אני חושב שכאן המדינה, משרד החינוך, צריכים לתת את הדעת, אחרי 20 שנות שירות במסירות נפש, אי אפשר לזרוק את אותם עובדים כי הם יכולים להסתדר אחרי שניצלו את מיטב חייהם בשירות הזה כמגשרים וכמגשרות.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להתייחס למכרז שהוצע פה. אני מעמותת "טבקה" – צדק ושוויון ליוצאי אתיופיה, תומכים בשקיפות, התנהלות של גופים כאלו או אחרים חשובים כמו מרכז ההיגוי, ולכן חשוב שיהיה מכרז הוגן ושקוף, כדי לתת את מיטב השירות. כמובן, במידה וזה ישפר את השירות שניתן לקהילת יוצאי אתיופיה.

אבל אנחנו לא רוצים להיות במכרז. סליחה שאני מתפרצת.

לא, לא המכרז - - -

משחקים בילדים שלנו – אין מכרז יותר.

אנחנו לא נתווכח. הוא ביטא את זה שהוא לא היה רוצה שיהיה מכרז. והוא אומר: אם יש מכרז, מה הוא היה רוצה שיהיה.

נכון. אני אומר: אם יש מכרז, אנחנו תומכים במכרז. אם זה השתמע לא כפי שאני רוצה שזה ישתמע – זה אל בא לבטל את הדרישה שלנו שאותם מגשרים ומגשרות ייקלטו לתוך משרד החינוך כעובדים מן המניין. אם זה אל ברור, זו העמדה שלנו.

לנושא שילובם של תלמידים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך – בוא נקרא לזה: הדרך החדשה – אנחנו תומכים באבני היסוד שהממשלה אישרה, אבל האינטרפרטציה של אותן אבני יסוד היא שונה במערכת החינוך. הם באו ואמרו, תוכנית משלבת שהיא למעשה, לרוב מבטלת את ההטבות הקיימות של יוצאי אתיופיה, שהם זקוקים להטבות האלה, אפילו שהם נמצאים 30 ו-40 שנה. לא יכול להיות שיתייחסו לכל יוצאי אתיופיה, צריך לעשות משהו דיפרנציאלי, אבל יש דברים שלא נוגעים בהם ולא מבטלים אותם. ההגדרה של "עולה" מקרב יוצאי אתיופיה לא צריך להיות: במערכת החינוך עד 15 שנה.

לדעתי, יש כאן מצב שבו עולים מאתיופיה או יוצאי אתיופיה שנמצאים פה במשך 30 שנה, עדיין לא יכולים לתת מענה במסגרת המערכת החינוכית, לתת תמיכה לילדים שלהם. ולכן צריך להתייחס לזה, ולא להחליט באופן גורף החלטה של תוכנית משלבת גם כלפי יוצאי אתיופיה.

ברור. אני הייתי שמח לשמוע אותך יותר - - -

רק במשפט – בהתייחס לתוכנית חומש שהוקצה לה 800 מיליון שקל, הרבה מאוד מהתקציב עדיין שוכב במשרדים השונים ולא נוצל, בגלל שזה כסף צבוע. המגמה הזאת, של תוכנית משלבת, נועדה להכשיר את הדרך, לנצל ולנייד את התקציבים למטרות אחרות חוץ מליוצאי אתיופיה. תודה רבה.

אנחנו נצליח פחות, עקב קוצר הזמן, לעסוק בנושא של שילוב התלמידים יוצאי אתיופיה. אז את ההערה שמענו. אני אומר לך, יחד עם יושב-ראש הוועדה, זה יידרש להיות בדיון נוסף, ויש פה גם טיפה חילוקי דעות בתוך העדה. אבל אני חושב שנשמע פה עיקרון חשוב, שהייתי אומר שיש פה צורך כנראה בעדה האתיופית, ויש פה גם שרת הקליטה לשעבר, וגם תסכים איתי שניכר מהמציאות שיש צורך כן לתת מענה גם בדור השני. יש צורך כזה, צורך של מציאות.

אם אפשר לשמוע את משרד החינוך – מה זה המכרז הזה.

יש לנו עוד שני דוברים שנרשמו ונעבור למשרד החינוך ולחברי הכנסת. אלמוג, בקצרה מאוד.

אני יושבת-ראש הוועדה האתית-משפטית במועצת התלמידים והנוער הארצית, וחשוב לי להגיד את עמדתנו בנושא.

בני הנוער של היום, אנחנו אזרחי המחר. אנחנו מי שבעתיד נשב כאן סביב השולחן הזה בכל אחד מהמקומות, ואנחנו כמועצת התלמידים והנוער הארצית, העמדה שלנו היא להביא לחברה כמה שיותר שוויונית, וכמה שיותר מקבלת, וכמה שיותר משלבת. ואפילו הנושא השנתי שמועצת התלמידים בחרה לעצמה הוא חיבור בין שונים. זה נושא שהוא מאוד-מאוד משמעותי, והוא מאוד-מאוד חשוב בעינינו.

העבודה של המגשרים מאוד חשובה ומאוד משמעותית, והיא מאוד נחוצה בשביל להביא למצב שבעתיד - - -

אלמוג, באיזה בית-ספר את לומדת?

אני לומדת בבית-ספר טשרניחובסקי בנתניה.

ושם משולבים גם בני העדה?

כן. וגם - - -

ואת מכירה מ קרוב את עבודת המגשרים?

כן, כשלמדתי ביסודי היה לנו מגשר שהיה מאוד-מאוד מעורב, אתנו ועם כל הילדים בבית-הספר. ממקור ראשון אני יכולה להגיד, גם בחטיבת הביניים, שהם עושים עבודת קודש, עבודה חשובה, עבודה נחוצה, לכל התלמידים בבית-הספר.

ולכן חשוב לי לציין שאנחנו מאוד-מאוד תומכים בהעסקה ישירה. מועצת התלמידים והנוער הארצית היא גם חברה בקואליציה להעסקה ישירה. ואנחנו מאמינים שצריך לספק למגרשים את כל התנאים הכי אידאליים בשביל לעשות את העבודה שלהם על-מנת להביא למצב של שילוב אידאלי בחברה הישראלית

זיוה, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. ראשית, אני מסכימה עם עמיתי, פנטהון, שהדיון בנושא תלמידים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך ולאור החלטת הממשלה, חייב להתקיים בדחיפות כי מתקבלות במשרדים החלטות שמנוגדות להחלטות, ועל זה צריכה הוועדה לדון ולבדוק לעומק מהן ההשלכות של החלטות מסוימות.

הסוגיה של תלמידים יוצאי אתיופיה בכלל זה דבר מאוד-מאוד מדאיג, ואני חושבת שבכל המערכות, לא רק במשרד החינוך אלא בכל המערכות, עדיין לא מבינים שאנחנו חלק מהחברה הישראלית, אנחנו אזרחי מדינת ישראל, הילדים שלנו הם דור העתיד שאמור לקבוע את עתידה של מדינת ישראל, וההתייחסות המבדלת והרואה את יוצאי אתיופיה כמקשה אחת, כמכלול, והמקבעת למסגרות מסוימות, פוגעת. וצריך לקבוע החלטה שאין דבר כזה: תוכניות עבור יוצאי אתיופיה, כי יוצאי אתיופיה ילידי הארץ הם כמו כל הילדים במדינת ישראל. ואם יש כאלה שיש להם פערים ויש להם צרכים, צריכים לתת להם מענה פרטני. אבל לא יכול שכמו שאחיין שלי השבוע התמודד מול צה"ל עם נתונים הכי טובים ושיבצו אותו לגיוס במסגרת של גיוס לעולים.

התפיסה הזאת חייבת להיפסק, ואני קוראת לוועדת החינוך, ואנחנו דורשים גם שהוועדה תתקיים פה, כדי שמישהו יבין שאנחנו פה חלק.

זיוה, אנחנו חייבים לקצר אותך כי לא יהיה זמן לאחרים. חצי דקה אני נותן לך.

לעניין הדיון הזה, זו שיטה, זו שיטה של העסקת גם המגשרים, גם עובדי מוקדי הקליטה על-ידי משרד הקליטה, שהיו כעובדים כאלה - - -

לא. על-ידי העיריות. לא על-ידי משרד העלייה וקליטה.

נכון. משרד הקליטה הקים אותם והם לא היו עובדי משרד הקליטה, נכון.

הם לא היו עובדי משרד העלייה והקליטה.

נכון. זו בדיוק הסוגיה, שמשרד החינוך הקים את מרכז ההיגוי, ומרכז ההיגוי, כשלקח את המגשרים האלה, הם לא הפכו להיות במהלך 20 השנה האלה עובדים של משרד החינוך.

ברור. את מדברת על הישארותם עובדי קבלן.

כן. וגם כשעובדי מרכזי הקליטה שהם הקבלנים של הסוכנות היהודית והם לא העובדים של זה, זו שיטה שבה מאות עובדים אקדמאים ומצליחים יוצאי אתיופיה נשארים במנגנונים האלה, ובסוף פולטים אותם כי אף מערכת לא מסוגלת לקחת עליהם אחריות כעובדים מן המניין.

עכשיו נשמע את חבר הכנסת ברושי, בבקשה.

שלום, אני בחרתי על פני אינספור אפשרויות היום להיות דווקא פה בדקות האלה, ואני רץ לוועדת הכספים, כי אני מאוד מחשבי את הקליטה השלמה שלכם ושל מי שאנחנו קוראים "יוצאי אתיופיה".

שתי נקודות – האחת, שעדיין לא העלינו את כולם, והשנייה, שעוד לא השלמנו את מהלכי ההתערות והקליטה בחברה הישראלית. צריך לומר: אחוז בזה וגם מזה אל תנח ידך. צריך לעשות כל מאמץ, כל מאמץ, יותר מאשר עשו עד היום כדי להביא את מי שנשאר שם, וצריך לעשות מאמץ יותר גדול כדי לקלוט באמת את מי שהגיע לכאן.

עוד בטח יכתבו ספרים ויהיו חקירות על הפער הזה בין העלאת יהודי יוצאי אתיופיה במהלך הרואי, ויש על זה סרטים וספרים, לבין לא מעט קשיים מיותרים שיש כאן בקליטה. אני גם יכול לומר בשם התנועה הקיבוצית, וזה ידוע שיש לנו את תוכנית תל"מ, שבה נמצאים למעלה ממאה יוצאי אתיופיה בוגרי צבא במספר רב של קיבוצים בשילוב של לימודים, עבודה ומגורים, ואנחנו גאים בכך.

אני חושב שלטפל בדבר לא שגרתי בכלים שגרתיים, ולצערי, בדיון הזה זה אולי מתנהל טיפה הפוך, אבל מבחינתי, מה שאומרים אנשי העדה ומה שאומרים החברים על-פי ההתנהלות בדיון הזה, נראה שהם התערו והם מנוסים, יודעים להציג ולהיאבק על דעתם – בעיני, שיקול דעתם של האנשים המוסמכים מתוך העדה גובר על השיקול הפקידותי וגם על תהליכים שמותר לנו לחרוג מהם, כי מדובר פה על דבר לא שגרתי. אי אפשר להביא שגרה של כוח אדם ומכרזים שמתעלמת מהמציאות שבה אנחנו פועלים ועל-פי שיקול דעתי היא גם בפיגור מסוים, או לוקח יותר מדי זמן.

לכן, אם יש פתרון למשרד החינוך שיכול לשלב את המסורת ואת העובדים שעובדים פה הרבה מאוד שנים עם הפיכתם לתנאים יותר נכונים – גם הכנסת יודעת לעשות דברים שהם לא רק על-פי השגרה, ורק בימים האחרונים וכמעט כל יום יש פה לפנים משורת הדין הצעת חוק פטורה, וכל מיני פטנטים עושים כשרוצים. בכלל, כשהממשלה רוצה היא כמעט יכולה הכול. כמעט יכולה. "כמעט" זו מילה חשובה בעברית, אבל כמעט יכולה הכול.

ולכן, אני כל-כך מחשיב את מה שאומרים האנשים שבאים משם ויודעים מה קורה, ואני מוכן לכופף גם חלק מהנהלים, בטח את דעת הפקידים, שלפעמים נדמה להם שהם יודעים יותר טוב מאלה שעוסקים בזה, וזה לא התחום היחידי. אני הולך מפה לוועדת הכספים, וגם שם הפקידים של האוצר יודעים יותר טוב, אבל מובילים אותנו לפעמים לדברים לא טובים.

אני לא יודע איך אפשר לסכם דיון כזה שהוא יותר הצהרות, אבל צריך להביא את זה לדיון נוסף, צריך ליזום פה משהו אקטיבי, שלא אנחנו נהיה חתומים על שגיאה היסטורית.

תודה. מיכל, בבקשה.

תודה רבה. שמי מיכל אברה סמואל, מנכ"לית "פידל". באנו עם מצגת ורצינו להציג את מודל העבודה שלנו ואת מודל העבודה המאוד-משמעותי לשילובם של מגשרים חינוכיים-חברתיים לתוך המערכת.

בחזון של "פידל" שהכשירה וליוותה ומלווה מגשרים חינוכיים-חברתיים כפרופסיה לאורך שנים, זה היה מתבקש ממשרד החינוך לקחת את מודל העבודה שלנו, של ההכשרה האקדמית, שבו קיבלו נקודות קרדיטציה שאיפשרו להם להגיע לאוניברסיטה ולהיות עובדים מקצועיים, אקדמאים, בתוך מערכת החינוך ומחוצה לה.

יש לנו הרבה הישגים בעבודה היומיומית שלנו. אני חושבת שהמגשרים עושים עבודת קודש שאין כמוה. והיום אני יכולה לראות את המגשרים נמצאים בזירה החינוכית כמשפיעים, היא משמעותית וחשובה. אני קוראת שאם המשרד רואה, וחשוב שהוא יראה את המגשרים כפונקציה חשובה ויקלוט אותם בתוך המערכת. יחד עם זאת, המקום שבו המגשרים נמצאים היום אחרי 20 שנה של הכשרה וליווי ועבודה, זו התנהלות שגם מי שהיה אמון בתחום הגישור הוא לא עשה את העבודה כמו שצריך. ואני חושבת שאם יש מכרז, אנחנו כ"פידל" נשתתף בגישור ובמכרז. המכרז בהחלט לא עונה לצרכים.

יחד עם זאת, אי אפשר שתקופה כל-כך ארוכה כל הנושא של הגישור יהיה על מאזניים אחד בלבד - - -

- - -

וכשבוחנים את השילוב של תלמידים יוצאי אתיופיה - - -

מיכל, לי חסרים נתונים. אני מודה. אולי נשמע אותם בעוד רגע ממשרד החינוך. אבל אנחנו לא נוכל לראות את המצגת.

אני רוצה להגיד נתונים: אנחנו הכשרנו 144 מגשרים חינוכיים-חברתיים. היום 80% מהם בוגרי תואר ראשון, 60% עוסקים בתחום הגישור, 30% עוסקים בתפקידים בכירים בכל מיני אגפים שונים. זה מבחינתנו יעד מרכזי ש"פידל" היום גם הציעה למשרד החינוך ומציעה למשרד החינוך להמשיך את תוכנית הגישור בהכשרה כפרופסיה להמשך.

אני חושבת שאנחנו צריכים לעבוד על מיצוב של תפקידי גישור בתוך משרד החינוך, ולהפוך את זה לפרופסיה של גישור רב-תרבותי או רכז הורים שייתן מענה לתוך בתי-הספר. "פידל" במודל העבודה של ההכשרה שלה נותנת מענה - - -

תודה, תודה. אני מודה לך. יש פה מישהו מחברי הכנסת שרוצה לפני משרד החינוך?

אני רוצה אחרי משרד החינוך.

בוקר טוב. קודם כל, אני רוצה להגיד שעבודת המגשרים היא עבודת קודש. אין בכלל ויכוח על עבודת המגשרים. אני חושבת שלאורך השנים היינו זקוקים לעבודת המגשרים ונזדקק להם גם בקליטות הבאות.

אז מה העניין לשים אותם? - - -

אנחנו לא יכולים להגיד מילה אחת רעה על מה שהם עשו לאורך השנים וגם לא היום. גם בוועדת הקליטה העליתי את זה ואני מעלה עוד פעם, והמנכ"לית שלנו פרסמה את זה – אנחנו מזמינים את המגשרים כקבוצה, כבודדים, לבוא ולהצטרף לתוך מערכת החינוך הישראלית. אני בטוחה שיימצא שיבוץ לכל מגשר, ומתוך ה-76 או 78 מגשרים שיש כרגע ובסוף אוגוסט א יהיה להם חוזה כי הם עבדו בחוזה מסוים, יימצא מקום- - -

אתם מתחייבים על זה? אתם מתחייבים שתמצאו מקום לכל אחד ואחת?

אנחנו נמצא מקום.

זה משמח.

אלה שיש להם תואר ותעודת הוראה – יהיה יותר קל, אלה שלא – ייבנה מהלך כדי להשלים להם את ההשכלה כדי שהם יוכלו להיכנס לתוך בתי-הספר. אנחנו התחייבנו בדרך החדשה לקליטה של עוד 300 בני הקהילה לתוך מערכת החינוך - - -

- - -

את צריכה להבהיר: בתוכנית מדובר על 300 מורים. זה מורים - - -

אנחנו רוצים לקלוט אותם כעובדי חינוך במערכת החינוך. מחנכים, ומורים ומובילים בתוך בתי-הספר, ושיעזרו לנו לעשות את השינוי.

- - -

רגע אחד, אני מבקש שתיתנו בבקשה לעירית לומר את דברה.

הסיפור הזה של צורך במכרז הוא חוק, ואנחנו עברנו על הוראות החוק. החוק מבקש כל ארבע שנים לצאת למכרז. הוא הוארך לעוד שנה ועוד שנה, והיום אנחנו בשנה השישית. זה אומר שהאנשים האלה המשיכו לעבוד עם הסכם שנגרר משנה לשנה. יגידו לך נציגי האגודה שגם יהיו בעיות כלכליות, שהם לא קיבלו את התקציב שהם היו אמורים לקבל כדי לשלם את השכר, כי זה נערך והיה קושי עם הייעוץ המשפטי - - -

אני חייב להגיד תגובה. אפשר?

אוקי.

אנחנו שילמנו ב-15 השנים האחרונות – שיקום מישהו אחד ויגיד משהו אחר – את המשכורת בזמנו, במועדו, לפי ההסכם עם משרד החינוך.

בצורה הכי מכובדת שאפשר לעשות, כן.

ועוד משהו שצריך להגיד: ב-31 באוגוסט, אם לא תצא קריאה – ואני קורא לאדוניה היושב-ראש להוציא קריאה חד-משמעית למשרד החינוך: אני לא מכיר מסלול של קליטה כרגע של מגשר למשרד. אני לא מכיר. אני מכיר מסלול של קליטה של מורה.

דצמבר, התכוונת.

לא, לא. בסוף שנת הלימודים הזו יפקע החוזה.

31 באוגוסט.

אפשר להגיד את תנאי המכרז - - -

- - -

לא, אבל שתסביר לנו את תנאי המכרז.

- - -

חברים, אנחנו מבקשים לשמוע.

כל ההתקשרויות עם האגודה לקידום החינוך נעשו כחוק בהארכת התקשרות בסמכות חשכ"לית משרד החינוך. תהליך אחד שלא הוזכר בו: היתה חקיקה - - -

אתה נכנסת לה באמצע. תיתן לנו לשמוע - - -

אבל היה תהליך של חקיקה של הוועדה - - -

לא, אבל תיתן לנו לשמוע. יש לי שאלה למשרד החינוך: בתנאי המכרז זה הכרחי השכלה חינוכית?

המגשרים במכרז החדש, זה שיצא אתמול לפרסום - - -

הוא יצא.

לא, כי אני שמעתי קולות שרוצים לעצור. בגלל זה אמרתי. הוא מכרז שמדבר על מגשרים לאותה אוכלוסיה של תלמידים עולים, שעלו, לא נולדו ילידי הארץ, והורים שעלו בשנים האחרונות. אנחנו בצפי - - -

אנחנו מבינים לאיזו אוכלוסיה. אני שואלת אותך משהו אחר - - -

סליחה, אני לא יכולה לענות - - -

אני שואלת אותך: בתנאי המכרז - - -

- - -

- - - זה בגלל הצעקות האלה, מנצלים אותנו. בשביל מה? אני רוצה שכל עדה תקבל עזרה מהמדינה, המדינה שלי והעם שלי. שייתנו לכולם.

ידידי, אני לא מכיר את שמך. ידידי, הכול טוב. אנחנו נצטרך להוציא את מי שיפריע, כי אנחנו רוצים לסיים את הדברים בדקות ספורות - - -

אה, סליחה.

ונשתדל לברר את העניין. אני מניח שהוא לא ייגמר היום. גם זה נכון.

אדוני היושב-ראש, יש לי שאלה.

רגע, רגע. חברת הכנסת סופה לנדבר.

אני לא סיימתי. אני שואלת, תנאי המכרז הזה מכריחים להיות עם השכלה גבוהה.

לא.

אז כולם יכולים להשתתף ולהתקבל? כן?

- - -

יש פה אי הבנה.

בסדר. שאלה חברת הכנסת סופה לנדבר, וקיבלת תשובה. קיבלת תשובה?

לא קיבלה תשובה - - -

עירית, רוצה להוסיף?

אני רוצה להוסיף כמה דברים. הסיבה שאנחנו זקוקים למכרז, היא כי יש שינוי. רוב המגשרים, רוב העבודה היתה ביישובים הוותיקים. הקליטה של השנים האחרונות היא ביישובים אחרים. הניוד של מגשר שעבד לאורך השנים בנתניה לעבודה בצפת או לעבודה בערד, איפה שייקלטו או איפה שנקלטים, מחייב משהו יותר פתוח, משהו יותר גמיש.

לצערנו או לשמחתנו, אנחנו רוצים קצת לפזר – מרכזי הקליטה עובדים היום במקומות אחרים, הדיור הזמני או הקבוע של חלק מהמשפחות מחייב להיצמד - - -

אבל מה זה קשור? מה הקשר בין העולים החדשים לבין הגישור? מה הקשר?

- - -

הוא מחייב לתת שירות לילד ולמשפחה.

- - -

רגע אחד. לא, לא. לא יהיה יותר. לא נוכל - - -

תנו לחבר הכנסת אברהם לדבר - - -

אין לה מושג מה קורה בשטח, לאישה הזאת.

חברים. אני אצטרך להוציא אותך. פעם שנייה. עוד פעם אחת – בחוץ.

את תסיימי, בבקשה. הבהרת את דברייך. אחרי זה אם לנועה יש עוד משהו להוסיף, ואחר-כך חברי הכנסת.

אדוני היושב-ראש, יש לי שאלה - - -

בסדר, עוד דקה. תן לה רק לסיים את דבריה. עירית.

אני רוצה להסביר למה אנחנו פיצלנו את זה - - -

הסברת על הגמישות ועל מקומות קליטה חדשים.

גישור למקומות קליטה חדשים והפיצול לשישה מחוזות, כי משרד החינוך עובד היום בפיזור למחוזות ולתת יותר מקום וכוח לנהל את העניינים בצורה יותר דיפרנציאלית ויותר מתאימה לפי הצרכים של כל איזור ואיזור. משרד החינוך עובד כמחוזות ולכן המחוז בנוי - - -

אם גוף יפנה, ויש כאן, אני בטוחה, סביב השולחן עוד כמה גופים שרוצים לפנות, וכן יזכה בשני מחוזות, זה יהיה יופי. אם הוא יזכה רק במחוז אחד, זה גם יופי. הרעיון הוא לפצל ולתת יותר גמישות ויכולת להגיע לשירות עד הילד, עד המשפחה ועד מקום החינוך שנותן תשובה לאותם ילדים שהם במרכזי הקליטה, לאותן משפחות שנקלטו בשנים האחרונות.

מה זה קשור? זה לא קשור.

- - -

יש עוד שתובה אחת למה שנאמר. אמרו שזה רק ענייני כסף, ואני רוצה להגיד שבשנה האחרונה יש שינוי בין פתיחת מכרזים במשרד החינוך וניתן יותר משקל לאיכות ופחות משקל להצעות התקציביות. זה חשוב להגיד.

עדיין 40% זה - - -

יש לי שאלה לגבי התוכנית החדשה. אני מכיר את התוכנית הזאת. כשאת אומרת במסגרת התוכנית הזאת הם יכולים להגיש, ואנחנו נקלוט אותם, זאת טעות והטעיה, מכיוון שבתוכנית מפורט שם שקיבלתם תקציב לגייס 300 מורים. זה לא לקלוט את המגשרים. אם שיניתם, אני אשמח. אם שיניתם, אז תסבירי לנו.

החלטת המנכ"לית היא לפתוח את הדלתות לקלוט כל מגשר שמעוניין להיכנס למערכת החינוך - - -

איך?

מצדי שהם יבואו, וכבר אמרתי את זה בוועדת הקליטה בפעם הקודמת כשהיית נוכח – אמרתם, או תבואו כרשימה משותפת, אתם רוצים, תפנו כבודדים. אנחנו נקיים צוות שידבר איתם לקלוט - - -

- - -

אני רוצה לדעת איך – לעבור הכשרה כמורים, את מתכוונת?

בהחלט. כאנשי חינוך במערכת החינוך.

זה בלתי יישומי, מה שאת אומרת

עירית סיימת את דבריך? נועה, את רוצה להוסיף? לא.

חברת הכנסת ענת ברקו, בבקשה.

יש פה הטעיה. יש פה הטעיה חמורה.

חברת הכנסת ענת ברקו.

היא מדברת על מורים. היא מדברת על מורים.

גם אין לה 300. מאיפה 300? - - -

ידידי, דוד, שמענו פה הבטחה משרדית. חברת הכנסת ענת ברקו, בבקשה.

קודם כל, אני לא ידעתי שיש פונקציה מהסוג הזה. ואני שמחה לשמוע שיש פונקציה שעוסקת בגישור ובעצם מרככת את המפגש בין התלמידים לבין הדרישות הלימודיות, לבין הקטע של ההסתגלות לבין האינטראקציות החברתיות, ואני בהחלט חושבת שזה כלי שהוא אדיר. בנוסף על זאת, יש כאן גם את המשתנה התרבותי, השפתי, שהוא היתרון העצום של האוכלוסיה שיושבת פה.

ולכן, לאור המצוקות שאנחנו רואים, ואני הייתי שואלת אם יש פונקציה כזאת בצבא, למשל. כי בצבא, למשל, אנחנו רואים חבר'ה שמתחילים ב"פול" גז, ואחר-כך, כתוצאה מהמצוקות הללו, אין את הריפוד הזה. משתדלים, אבל לא תמיד זה - - -

הגישור זה להורים. לא לילדים.

טוב, אנחנו פשוט לא נוכל. נצטרך לסכם.

אני רוצה רק שאלה.

- - -

למה רק להורים? זה צוות חינוכי, הורים ותלמידים.

הרצף הוא לא רק התלמיד. אני בטוחה שהמגשרים הללו גם נכנסים למשפחות, וגם מגיעים וגם מבקרים בבתים. זה לא מסתיים בבית-ספר ובתלמידים. ואני חושבת שהיתרון היחסי זה לא שמדובר רק בקביעות בעבודה. מדובר בניסיון מצטבר שלא יסולא בפז. אין לו תחליף לניסיון הזה, למקצועיות שאתם רכשתם במשך השנים.

ואני חושבת שגם אם יש מכרזים, ואני מפנה את זה למשרד החינוך, ואני בטוחה שלצורך מינהל תקין, אתם בסך-הכול משתדלים ועושים עבודתכם נאמנה, וזקוקים לזה. לפעמים יש צורך שהוא ספציפי, הוא ייחודי. צריך לראות איך מכניסים עוד גופים, אבל מצד שני, לוקחים את אלה שיש להם את הניסיון של 15 ו-20 שנה ככאלה שהם מוקדי ידע כדי להשתמש בהם קדימה. ולנסות לראות, לתת להם את תנאי העבודה שיאפשרו את ההעסקה שלהם גם באופן מכבד, כי בסופו של דבר, אם הם לא יעשו את העבודה, אז אנחנו באמת נמצא את המספרים עולים – זה לא מספרים, זה בני אדם – באובדנות, באלימות, בעבריינות, בסמים, בפשיעה. חבל.

ענת, אנחנו צריכים קצת לקצר.

תודה.

אני נותן לכם ממש 20 שניות.

היתה לי תחושה שאני מבינה, אבל היום יותר מבוססת ההבנה שלי למה השטח נראה כמו שאני רואה אותו – כי משרד החינוך מנותק מהשטח לגמרי, לגמרי.

טוב, הבנו. הבנו, מרים.

תודה.

שמי בני מלסה. אני מתנדב. אכן גם פניתי לכבוד השר באמצעות עורך-דין אורי בוסקילה. הוא קיבל מכתב, אני מאמין שאתה מכיר אותו.

הבת-ימי?

כן.

אל"ף, אני מבקש ממך, חבר הכנסת מוטי, ברשותך, אישית, תקדיש לי זמן להראות לך איך אנחנו לא יודעים לדרוש מהמדינה. יש פה אזרחים מאוד טובים. משרד החינוך עובד - - -

אני לא יכול. תעשה: אחת, שתיים, שלוש. אין יותר.

אחד, אנחנו לא מסכימים שהתפיסה העולמית של האגודה הישראלית – אני רוצה שתיגש עכשיו לאשקלון - - -

מה יש לך? - - -

שנייה, נשמה. אני לא נגדך.

אני חייב לסיים.

אני אומר דבר אחד. יש סטודנטים שנולדו פה וגדלו פה וצריכים את העזרה הזו. זה אחד. שתיים, כל המגשרים, זה לא ערכי גם שמדינת ישראל שבאופן אוטומטי יפלטו אותם. וכמו שאמרנו, הם עובדים על כבוד השר, הוא לא יודע את האמת. תודה.

חבר הכנסת מנואל טרכטנברג, דקה. ואנחנו נסכם.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לחזק את ידיכם גם באמירה וגם אני מקווה בסיכום תקיף שאתה תוכל להוציא מכאן, בקריאה ברורה שלא יתכן שיהיו מגשרים מכל סוג, אבל ודאי ובוודאי יוצאי אתיופיה, שיהיו מחוץ למערכת, יהיו מועסקים בהסדרי העסקה שהם פוגעניים, שלא נפלס להם דרך, השתלבות בתוך המערכת. והפגיעה הזאת בהם מתגלגלת הלאה גם למטופלים.

אז קריאה חד-משמעית לקלוט אותם. זה ייטיב עם המערכת, עם התפקיד שלהם וגם עם העתיד של העדה כולה. תודה.

אני רוצה רק משפט אחד. אדוני היושב-ראש, רבותי, במשך שנה שלמה משרד העלייה והקליטה, יחד עם נציגי יוצאי אתיופיה עבד על מסמך המלצות לכל משרדי הממשלה, יחד עם משרדי הממשלה. אני חושבת שהישיבה היום מיותרת בגלל שאם במשרד החינוך, שגם הוא השתתף סביב השולחן העגול, ושם ישבו כל הנציגים האלו ורבים יותר, שהמליצו את הדברים, איך הם רוצים למצוא את המקום בחברה הישראלית.

אני חושבת שאת המסמך הזה צריכים לאמץ על-ידי משרד החינוך. ולדעתי, הישיבה הזאת היתה מיותרת אם היו מאמצים את המסמך הזה - - -

כבר אימצו את זה. אימצו את זה.

אני לא צריכה עזרה.

אנחנו דורשים דיון נוסף, אדוני היושב-ראש.

אתה תתחיל עכשיו מהתחלה את הדברים.

לא, אנחנו במקום אחר.

באיזה מקום אתם?

חבר הכנסת אברהם,אנחנו מסכמים.

אומנם אתה מבין שאתה יוצא אתיופיה ואני לא, אבל אני חושבת שיוצאי אתיופיה – אתה לא – עבדו על המסמך הזה, עבדו בוועדות - - -

סופה, אנחנו לא רבים בינינו.

אנחנו לא רבים. אני פשוט רוצה להסביר. הם עבדו על ההמלצות, עבדו על שילוב בחברה הישראלית - - -

כל אחד מומחה על העדה הזאת.

על המון דברים. הם אימצו את הדבר הזה, ולא יכול להיות שמשרד החינוך - - -

- - -

חברת הכנסת לנדבר, זה לא נכון מה שאת אומרת.

אנחנו מסכמים את הדברים. אין לנו זמן יותר, ואנחנו גם צריכים לפנות את החדר.

אבל משפט, מילה - - -

לא, לא, לא.

יש פה אמירה מטעה.

אנחנו מסכמים כך: ראשית, ועדת החינוך, התרבות והספורט קיימה היום ישיבה בשני תתי-נושאים. האחד, שילובם של יוצאי אתיופיה במערכת החינוך, נושא שכמעט ולא הצלחנו לגעת בו, ולכן הוועדה תקיים דיון נוסף בנושא שילוב תלמידים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך. נמצאת פה מנהלת הוועדה, יהודית והיא תדאג לזה גם על דעתו של היושב-ראש.

בנושא המגשרים, אני רוצה לומר משפט מקדים. הקליטה של יהדות יוצאי אתיופיה היא ערך גדול והיסטורי – אין מה להוסיף הרבה – והיא היתה מורכבת יותר, ועדיין יש בה אתגרים, גם בקליטה המתמשכת הנוכחית של חדשים מקרוב באים, וגם בדור שני, ואי אפשר להתעלם מכך.

אני סבור, ופה אני אומר גם למשרד החינוך ולכל משרדי הממשלה, והיתה גם החלטת ממשלה שהוביל חבר הכנסת אברהם נגוסה, וכך מצופה מכולנו. גם נשמע פה ברוח של חברי הכנסת שדיברו לפני, שכל משרדי הממשלה, אבל אולי בראשם משרד החינוך, משרד העלייה והקליטה ומשרד הרווחה, יובילו תהליכים של שילוב. כך גם נעשה ומשתדלים, וזה נוגע גם לקליטה מקצועית וגם להעסקה כעובדי קבלן.

אני סבור כמו כולנו, וביטאתם את זה אתם, שעבודת המגשרים היא עבודת קודש. יש פה גם ארגונים נוספים. ויחד עם זה, מתוך שב-21 באוקטובר, בישיבה שהתקיימה פה, היתה פנייה של יושב-ראש הוועדה למשרד החינוך, או אם נאמר לפני כן מה שנאמר פה בתמצית, שמרכז ההיגוי ליוצאי אתיופיה קיים כבר מעל 26 שנה, אנשים עובדים פה 10, 15 ו-20 שנה, כ-70 עובדים ב-165 בתי-ספר, ונגיעה בכ-10,000 תלמידים יוצאי אתיופיה, וחוות-דעת אחת ששמענו מהשטח מיושבת-ראש מועצת התלמידים.

הוועדה קראה גם בעבר, ב-21 באוקטובר, בישיבה שהשתתפתי בה, להקפיא את המכרז. אתם המשכתם עם ביורוקרטיה שאני אומר פה בסוגריים: היה חוק שיזם אותו חבר הכנסת עמרם מצנע בכנסת הקודמת ואני הייתי שותף לה, ונדמה לי שאימץ אותה חבר הכנסת ניסן סלומינסקי וחברים נוספים.

איזה חוק?

החקיקה הזאת היתה שבתוכניות חינוכיות ייחודיות יהיה רשאי שר החינוך בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת החינוך, להחריג את המכרז ולדון בו לגופו של עניין. זה עבר קריאה טרומית בכנסת הקודמת. זה נעצר כי הכנסת התפזרה. ונדמה שלי שעכשיו זה נמשך בהליכים. ואנחנו נצטרך אולי לראות, גם בסיוע ועדת הקליטה שתתכנס בשבוע הבא, איך ניתן להאיץ דבר שכזה כדי לדון בו לגופו של עניין, ולא להשליך אחרי הגו מרכז היגוי שכולם מציינים שהוא פעל היטב. ולראות אם ניתן לעצור.

זו קריאתנו המשותפת פה כרגע כוועדה, ואני אקריא אותה:

להחריג את המכרז הזה ולהקפיא אותו. עשיתם את זה לשנה אחת. הוא יצא אתמול בכל זאת. ככה יצא שהוא יצא לפרסום יום לפני הוועדה. לא חושב שמישהו התכוון פה לגנוב את דעתה של הוועדה, אבל זה נראה חריף. מכיוון שבמכרז הזה הארץ תחולק לשלושה מחוזות, ויש פה הפרטה של בגוף המקצועי כפי שנשמע פה, ויש פה גם אי יכולת של אותו גוף שפעל עד עכשיו, כי מקסימום נוכל לזכות בשני מחוזות, וגם אז. ולעומת זה, בצד השני, המוסרי, של קלטת אנשים לא כעובדי קבלן – אני סבור שאם אתם תקלטו אותם כעובדי משרד החינוך, הרי שתוכלו להתנות להם שעובדת מנתניה תהיה חייבת לנסוע - - -

אמי, שתחיה לחיים ארוכים, היתה מנחת לשון, ונסעה מחיפה עד קרית-שמונה, נצרת עלית, רמת הגולן, ובית-שאן ותענכים. היתה יוצאת בחמש בבוקר ועומדת באוטובוס לגליל, גם בגיל 60 ו-65 שנה. והדבר הוא אפשרי. וקליטתם, בין אם כמגשרים או מחנכים, ועל גביהם, על בסיס הפרישה ועל בסיס החיים הנדרשים, אתם תמשיכו לנהל את העניין בתוך משרד החינוך.

חוק חובת המכרזים הוא חשוב, אבל הוא כנראה לא מתאים למיזמים החינוכיים הייחודיים האלה, כמו זה. ואנחנו מבקשים כן להקפיא אותו, וכן להמתין ולהחריג אותו בחוק שהוא בתהליכי חקיקה כרגע. ואנחנו קוראים לכם כך לעשות.

ואנחנו קוראים לכם גם לקלוט את כל עובדי מרכז ההיגוי, ופה זה פרטני. זה שהמנכ"לית הבטיחה הבטחה כללית זה איננו מספיק. ולכן בוועדת מעקב נוספת נצטרך להתייחס לזה גם באופן פרטני: אם המכרז הוקפא, אם ניתנת היכולת לשלב את 70 עובדי המרכז ולקלוט אותם בהסכמים אישיים, אם כמגשרים, אם כעובדי מערכת החינוך, וזו קריאתה של כל הוועדה. אני שאלתי קודם גם חברי כנסת שיצאו אם הם כך סבורים, שאלתי אותם אחד-אחד. ואנחנו נודה לכם על הטיפול הזה ואנחנו נמשיך ונעקוב אחרי הדבר הזה, עם תמיכה בקידומה של אותה חקיקה להחרגה. תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:15.