הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 33

מישיבת הוועדה לזכויות הילד

יום שני, ט' בטבת התשע"ו (21 בדצמבר 2015), שעה 11:00

נזקים בלתי הפיכים בשימוש בפנסי לייזר לילדים, של חה"כ אורי מקלב

חברי הוועדה: יפעת שאשא ביטון – היו"ר

אורי מקלב

אלכסנדרה ארונין - מנהל תחום בכיר תקינה וקשרי חוץ, משרד הכלכלה

ד"ר ישי פאליק - מנהלת המחלקה לנהלים וסטנדרטים ורופא עיניים, משרד הבריאות

ד"ר זוהר כהן - מהנדס, בודק לייזר מוסמך, מכון התקנים

ד"ר יניב ברקנא - חבר ועד איגוד רופאי העיניים, ההסתדרות הרפואית בישראל

רחל סעדה

יעל, חבר המתרגמים

נזקים בלתי הפיכים בשימוש בפנסי לייזר לילדים

בוקר טוב לכולם. אנחנו בהרכב קצת מצומצם. ברשותכם אנחנו נפתח את הישיבה. הדיון היום יעסוק בנזקים בלתי הפיכים בשימוש בפנסי לייזר לילדים. אני חושבת שהשיח לגבי הסכנה שבשימוש פנסי לייזר היא סכנה שמדברים בה די הרבה בשנים האחרונות. זה משהו שבעיקר, ככה לראות בין אם במסגרת האקדמיה או הרצאות או בפורומים שונים שהיו משתמשים בזה לצורך מקצועי. בעצם לאט-לאט הנושא נכנס לשוק, באופן בלתי מוסבר נכנס לשוק הצעצועים לילדים. ילדים יכולים לרכוש את הפנס, האמת, זה משחק די משעשע כל עוד לא באמת לא מודעים ומבינים את הסכנות וההשלכות שעלולות להיגרם מכך.

אנחנו מקיימים היום את הדיון, כי כבר קרו מספר מקרים של פגיעה בראיה של ילדים או של מבוגרים כתוצאה משימוש בפנסי הלייזר. חשוב שנבחן את התופעה הזאת ונראה איך אנחנו בעצם מונעים פגיעות חוזרות ונשנות ואת הסכנה הטמונה בשימוש בהם.

חבר הכנסת מקלב, למעשה הוא זימן את הדיון ואני נותנת לו את רשות הדיבור כדי לפתוח את הדיון. בבקשה חבר הכנסת מקלב.

תודה רבה גברתי היושבת בראש. אומנם אני ביקשתי את הדיון בדיון מהיר, אבל אני כיוונתי מראש את הבקשה שלי לוועדה מכיוון שידעתי שהוועדה הזאת באמת תקבל את הבמה ואת השולחן המקצועי והאמתי, כדי לראות איך אנחנו מתמודדים עם הבעיה כפי שאמרת. אני פתאום התעוררתי להביא את הבקשה לדיון מהיר בעקבות תחקיר שהיה בעיתון המודיע, זה היה בעקבות מקרה אמתי של ילד בן 9 מאשדוד ששיחק במכשיר כזה, בסמן לייזר, הוא העביר את זה בצורה הפוכה שניות, ממש שניות מעל הפנים שלו. הילד הזה התעוור לחלוטין בעין אחת ללא אפשרות של תיקון או השתלה של קרנית. כפי שמופיע בכתבה שהייתה וכפי שגם דיברתי עם עורך התחקיר, הוא דיבר עם דוקטור עופר דפנה, מנתח בבית החולים איכילוב בלינסון. הוא אומר, אני גם אצטט את דבריו: "מדובר בעשרות ילדים שנפגעים בכל שנה" הוא מטפל בכמה. "וסובלים בסופו של דבר מעיוורון". "לנו אולי יש מודעות מאוד גדולה לא להסתכל על השמש בליקוי חמה, נושא של סמן לייזר הוא הרבה יותר מסוכן והוא הרבה יותר פוגע מהסתכלות בשמש". בעצם אין כאן שום מודעות ואין דבר שמונע.

זאת הבעיה ואני חושב שהיא ידועה. לאחרונה גם עברתי, ביקשתי וזה העלה בדרך עקיפה עוד משהו: "הנשק החדש של הערבים בקו התפר בבירה, לאחרונה" זה הופיע בעיתון הארץ. "תופעה מטרידה. פלסטינאים מסנוורים נהגים מפסגת זאב. דבר שהוא לא רק מסוכן לעיניים אלא גם לתאונות". ב-443 יש הסתנוורות. זאת אומרת, זה נהפך גם כן לפעילות חבלנית בעניין זה. זה תוספת לעניין, אבל אנחנו מדברים עכשיו על נושא של סמן לייזר.

צריך להבין, טושטשו כל הגבולות, היום אפשר להשיג את זה גם בחנויות צעצועים. בחנויות צעצועים לא רשמיות של מותגים אפשר להשיג סמן לייזר, זה נגיש לילדים. צריך לקחת בחשבון שבהרבה מקומות, החנויות בשכונות לא מוגדרות, מכשירי כתיבה וצעצועים נהפכים, זו חנות שהיא ביחד, היא רב תכליתית, כלבו למכשירי כתיבה. מצד אחד כאילו לגיטימי להחזיק סמן לייזר, מצד שני אולי חנות צעצועים, בוודאי עם צעצועים קלים כאלה שזה נכנס לחנות. הילדים רואים שלגיטימי להחזיק את זה, אף אחד, וגם ההורים לא רואים שהילד מחזיק מכשיר מסוכן. המודעות לא גדולה, הילד לא מודע. הוא מביא גם לבית הספר את המכשיר הזה ואף אחד לא אוסר עליו להביא את הדבר הזה. אם ייקחו את זה עוד יבואו בטענה למורה על איזה איסור של משרד החינוך להביא ולהכניס לבתי הספר. פעם אחת להוציא הודעה לאיסור שימוש במכשירי לייזר, איסור, לא הודעה כי לדבר הזה השלכות כל כך חמורות. אנחנו צריכים לטפל בזה, להוריד את הכפפות. יש איזו הרגשה, גם מציאות, שאנחנו נוגעים בזה בקלות, מלטפים את הנושא הזה ולא נוגעים ממש בליבת הדברים.

לעצם הרגולציה, יש כמה מסמנים כאלה, עד כמה הדרישה שלה ועד כמה הצורך המקצועי, הוא לא ברור. השאלה אם אנחנו בכלל יכולים לצמצם את המכירה של המכשירים. אני לא יודע, אני בכל אופן לא יודע מה הצורך הנחוץ בסמנים, כמה צריך ואם יש צורך בסמנים כאלה, האם צריך לקנות אותם באופן חופשי או שאפשר לתת את זה בצורה יותר מצומצמת: הזמנות, באוניברסיטאות ולא שבציבור זה ייהפך למשהו חופשי מאוד. כמובן שיש גם ייבוא של הדברים האלה, ייבוא פירטי. אני יודע שאנשים מייבאים מרוסיה, שם יש גישה חופשית - - -

קנייה באינטרנט.

עם עוצמות חזקות. אין תווית אזהרה על אותם סמנים. אני לא יודע אם יש או אין תקן ומה האכיפה, האם בכלל נעשתה אכיפה בחניות צעצועים ובמקומות כאלה. איסור מכירה לילדים מתחת לגיל מסוים – האם מכירה בכלל בחנויות, האם יש חקיקה בעניין הזה, יש תקנה, יש נוהל, יש הסדרה, למי מותר למכור, אסור למכור, איזה סמנים, האם יש סימונים, מהו סימן פחות או יותר מסוכן. זה משהו שהוא לא מוסדר ולכן ביקשתי שגם יביאו בפנינו, לוועדה כאן, את כל מה שיש בצורה מסודרת ואיך אנחנו יכולים - - -

גם לא צריך להיות צעצוע.

אני לא מכיר עוד משהו שהוא נמצא על קן התפר והוא כל כך מסוכן. אין, אני לא חושב שיש משהו שנמצא חופשי, זמין שההשלכות שלו והסכנות שלו כל כך גדולות כמו הדברים האלה.

הנושא השני שאמרתי, הוא נושא המודעות והחקיקה, תקנה וההסדרה על ידי מסגרת החינוך. אני לא יודע אם משרד החינוך הוזמן לפה, אבל אנחנו יכולים להעביר את הדברים. תודה רבה.

תודה רבה חבר הכנסת מקלב. אלכסנדרה בבקשה. את הגעת ממשרד הכלכלה.

אני רואה שאני הנציגה היחידה ממשרד הכלכלה. אני מייצגת את מנהל התקינה למרות הנושא הזה, נושא של פנס לייזר נמצא באחריות מלאה של מנהל התעשיות, זה מנהל אחר במשרד.

אני גם ביקשתי מישהו מהייבוא, האחראי על הייבוא.

הם לא הגיעו. אני רואה שהם לא כאן.

אני יכולה בשתי מילים להגדיר את הפורמט שמסמני לייזר נכנסים לארץ. ישנו נוהל שהוא חתום על ידי מנכ"ל המשרד. הנושא של הייבוא מוסדר במסגרת הנוהל כאשר מי שאחראיים על רישיונות ייבוא חייבים לתת רישיון לייבוא מסמני לייזר, הוא נציג של מנהל התעשיות. זה אומר שנעשה רישוי מסודר לאלה שקיבלו רישיונות. ישנם רישיונות לשימוש מקצועי בלייזרים ברמות יותר גבוהות. יש רישיונות ללייזרים לציבור הרחב. בתוך הנוהל ישנה הגדרה של צעצוע מסוכן. זאת אומרת, יש דרך להכניס סמן לייזר להגדרה של צעצוע מסוכן שהוא כמובן אסור לייבוא, גם למכירה ושיווק וכו'. ישנה וועדה לצעצועים מסוכנים במסגרת משרד הכלכלה.

היום זה לא קיים. כלומר, אפשר לעשות את זה, אבל זה עדיין לא קיים.

זה מופעל. המסלול הזה מופעל.

מופעל על מסמני לייזר?

גם וגם. אלו שלא עומדים בקריטריונים של הדירוגים המסוימים שכן מותרים לשימוש הציבור הרחב ולשימוש על ידי מקצועניים באירועים מסוימים.

"צו ייבוא חופשי" - - -

סליחה, לא הבנו, לא כל כך הבנו. יש רישוי ייבוא. יש כאלה שיש להם אישור להביא סמן מספר 1 ויש - - -

ויש כאלה לשימוש לקהל הרחב.

כן.

מה ההבדל בייבוא? אחר כך יש את השיווק, האם מגבילים אותו בשיווק? אותו אחד שמייבא, זה שיש רישיון ייבוא, הוא צריך להביא סמן - - -

היא אומרת שיש סוג אחד שהוא שבעצם המקצועי ויש סוג אחד שהוא לקהל הרחב. זאת אומרת, אתה יכול לשווק לכולם.

ואת המקצועי הוא יכול לשווק רק כמקצועי או שכל איש מקצוע, במרכאות איש מקצוע שלא צריך להזדהות, יכול לקנות מסמנים כאלה - - -

השימוש המקצועי, כמו הלייזרים ברמות קצת יותר גבוהות שלא משתמשים למשחקים אלא משתמשים בהם בכל מיני אירועים המוניים למיניהם כמו מסיבות וכו'.

שוב, אני רוצה להדגיש, הנושא מופיע ב"צו ייבוא חופשי", זו המטריה שלמעשה מגדירה לרשויות המכס דרישות של הייבוא. מי שמייבא חייב לעמוד בדרישות שרשומות ב"צו ייבוא חופשי", הדרישה הזאת רשומה שם. אפשר להגיד שבשלב הייבוא כביכול לא צריכה להיות הבעיה.

נתקדם לשלב של השיווק. אני מניחה, שוב, חבל שהאנשים לא נמצאים כאן, אותם אנשים שמבצעים את הרישום של הרישיונות, להם יש את כל המידע על מה מסתובב בשוק. אלו אותן רשויות שצריכות לעשות אכיפה בשלב השיווק. אין לי נתונים על זה, אין לי נתונים.

כמו שאמרתי ישנה וועדה לצעצועים מסוכנים שלמעשה הם אוסרים שימוש לגמרי במוצרים מסוימים - - -

השאלה שנשאלת כאן, את בעצם מדברת על שני סוגים, אחד שהוא באמת מקצועי ואחד שהוא לקהל הרחב. אנחנו בעצם נחשפים לעדויות שגם מה נמצא בשימוש לקהל הרחב הוא בעצם מהווה גורם סיכון מאוד משמעותי. עובדה, יש מספר ילדים ומבוגרים שהראיה שלהם נפגעה וחלקם עד כדי עיוורון כתוצאה מהשימוש בפנס קטן. אני מניחה שכולנו מכירים איך זה נראה, מאוד קטן ולא מזיק ומשעשע. השאלה איך אנחנו בעצם יכולים לאסור בכלל את השימוש בפנסים כאלה בשירות הציבור הרחב, בטח ובטח בחנויות צעצועים או בקרב ילדים.

צריך להגדיר במדויק מה העיסוק ומהי העוצמה שרוצים לאסור ולמצוא מסגרת חקיקתית שאוסרת את זה לחלוטין. אותה וועדה לצעצועים מסוכנים יכולה להיות המקום, כי למעשה הם אוסרים על פי תכונות מסוימות לגמרי שימוש במוצר.

השאלה האם ומה שאנחנו רואים שהילדים מחזיקים, הם מחזיקים את המסמנים המסוכנים או שהם מחזיקים את - - -

זהו, אני רציתי לפנות למשרד הבריאות.

זו שאלה אחת. השאלה האם חוץ יש מייבוא מסודר, האם יש הברחות, אם זה מגיע דרך השטחים ולא משנה מאיזה מקום. האם יש כניסות של כמויות?

יש כניסות. אתה מזמין ב-ebay ויש לך לייזר מאיזה סוג שאתה רוצה. זאת אומרת, אני לא יודעת אם אנחנו יכלים למנוע את הכניסה בצורה הרמטית. אולי אנחנו יכולים על חלק ממנה לפקח. אולי אנחנו צריכים לראות איך אנחנו אוסרים את השימוש.

אני באמת לא יודע. אני לא עד כדי כך מתמצא. נראה לי שהנכדים שלי עדיין לא עושים את זה. אמרו לי עוזריי שילדיהם מזמינים לבד ב-ebay, דהיינו תיק או כל קלמר שהם רואים ב-ebay הם מזמינים לבד. אם כך, באמת הכול פרוץ.

יש לי שאלה נוספת, אני לא יודע אם את יכולה לענות עליה. האם ישנה איזו הלימה בין הצורך, או עד כמה הצורך במסמנים מקצועיים. אנחנו רואים מסמנים מקצועיים, הבנתי שהם ל-100 קילומטר, משהו עם עוצמות מאוד חזקות, כמה צריך כאלה בארץ? בהערכה כמה צריך בארץ לבין כמה מייבאים לארץ כאלה? יש איזה גורם מקצועי שצריך לעשות הערכה כמה כאלה צריכים. כאשר מייבאים פי 10 או פי 50 זה מראה לבד, זועק שמשהו כאן לא תקין.

אני אתייחס לנקודה של ייבוא אישי. אנחנו קוראים ייבוא אישי למשהו שבאמת מיובא דרך הזמנות באינטרנט שכל אחד ואחד יכול לעשות. כעיקרון, "צו ייבוא חופשי", אותו צו מגדיר שהייבוא האישי הוא פטור מדרישות הרגולציה בייבוא. למעשה כל מי שמזמין לצורך האישי שלו הוא פטור מלעבור דרך מכון התקנים, כביכול אם יש דרישה להתאמה לתקן, כי הוא יודע מה הוא עושה. הוא מזמין רק לעצמו והוא פטור מעמידה מדרישות הרגולציה. ישנם מקרים מאוד מסוימים, וכאלה יש מעט, כאשר יש דרישות לרגולציה גם בייבוא אישי, לדוגמה מנגל, ברביקיו. החיבור של הגז שם, החיבור האמריקאי שונה מהחיבור בארץ לדוגמה, חייבים באמת התאמה של האביזרים כדי שזה לא יגרום לדליפה ופיצוץ.

אפשר להלביש דרישה גם בייבוא אישי לרגולציה ב"צו ייובא חופשי", אבל, אני חייבת להגיד, זה די חריג הדבר זה. כך הדברים למשל בייבוא אישי - - -

אפשר למשל לדרוש פתקית של אזהרה.

ממי, מזמינים את זה מכל מדינה בעולם, מכל ספק. זה פרוץ לגמרי.

את אומרת שאת אותו מנגל כן הם צריכים - - -

כי אם לא הם לא יכולים לחבר אותו גם כן.

תלוי מה.

כנראה שיש אפשרות לעשות.

תיקח בחשבון שהלייזר הוא בפעלה פשוטה. מנגל, מפעילים את זה בהתאם לאותה מדינה. זה כמו החשמל, זה בהתאם לאותו חשמל באותה מדינה.

כן, אבל יש עשרות ספקים של אותו מנגל ואת כולם אסרנו ואת כולם חייבו. דהיינו - - -

לא, אתה לא מחייב. בלי בזה הם לא יכולים להשתמש כאן בארץ.

הם לא יכולים להיכנס לארץ. הם לא יכולים להשתחרר מהמכס.

לא משחררים אותם במכס.

זה גם שונה, גדלים שונים שרואים אותם בייבוא. מה שאני אומרת, יש ממונה על הייבוא שהוא למעשה ממונה על כל דרישות הרגולציה בייבוא, הוא יושב במשרד שלנו. אפשר להטיל עליו לבדוק את העניין הזה, כיצד אפשר לסגור הרמטית ייבוא של אותם מוצרים שיש לאסור אותם גם בייבוא אישי.

גברתי היושבת הראש, אני הייתי בסיור בדואר המיון בירושלים, כמובן היום חלק מהתפעול של ההפעלה המרכזית שלהם זה נושא של כל הייבוא האינטרנטי. המכס לא עושה הנחות, המכס לא משחרר, הוא בודק כל מיני דברים. יש לו עין ולא שהוא לא נמצא בכלל בייבוא האישי. בשביל לגבות כסף הוא יודע, יש לו את הדרכים שלו. אם יש דברים שהם אסורים, אנחנו רוצים ללכת על זה.

אנחנו נפנה לממונה על הייבוא כדי שנראה איך אנחנו יכולים לטפל בזה.

מה שמתברר גם כמסוכן, אני אומר גם להרחיב את זה כפעילות ברשתות החברתיות, יכול להיות שצריך להתחיל פעילות, זה הזמן.

ברשותך אני רוצה לפנות לדוקטור ישי פאליק. שאלה ראשונית, יש הבדלים בין הרמות השונות של הקרינה. אני יודעת שיש הבדלים ברמה המהותית, אבל יש צעצועי לייזר שרמת הקרינה שלהם לא מזיקה לעיניים? זאת אומרת, אנחנו יכולים להבחין בין הרמות השונות ולהגיד זה מזיק וזה לא מזיק?

קודם כל כן. אני רוצה להתייחס לכמה היבטים.

בארה"ב ובאירופה ובאוסטרליה וגם בישראל לייזרים מסוג 1 ו-2, יש 4 דרגות שאנחנו מסווגים, לייזרים מדרגות 1 ו-2 הם מותרים לשימוש. כלומר, אפשר לקנות אותם בקרב הציבור הרחב - - -

שימוש ממושך או קרבה ממושכת לעניין לא גורמים נזק?

שאלה מצוינת. גם את תביטי לאור השמש במשך זמן ממושך, הרי יוצר נזק. צריך להבין שהעין היא סוג של זכוכית מגדלת. האור כשהוא מגיע לאדמה הוא לא שורף את חתיכת העץ, אבל אם תיקחי זכוכית מגדלת מספיק חזרה ותאירי בה, אז את יכולה לקבל אפקט הגדלתי. בדברים שקשורים ללייזר זה יכול להיות עד פי 200 אלף מהעוצמה של הלייזר שמחזיקים אותו ביד. לכן יש לנו את מכון התקנים ואת סורק שאיתם מתייעצים ברשויות. הם אמרו שלייזרים מדרגה 1 ו-2, כמו שנאמר בעולם, הם לא מזיקים. האם ניקח פנס כזה ונכוון אותו לעין של מישהו מקרוב מספיק זמן הוא יזיק – אני לא הסמכות אם כן או לא, אבל תחושת הבטן אומרת שיש. אני אומר שבמספיק זמן ובמספיק מאמץ אפשר להזיק גם בהם כי הכול תלוי בקרבה ובעוצמת הקרן. זה גם תלוי אם מישהו מסתכל למשל במשקפת ומביט בזה. נהוג לומר בעולם ש-1- ו-2 מותרים לציבור הרחב ושם נמצאים צעצועי הלייזר.

את זה אפשר לקנות בחנות צעצועים באופן חופשי?

את זה אפשר לקנות בחנות צעצועים.

בחניות למכשירי כתיבה. זאת אומרת, למעשה הוא לא עושה מעשה רע כשהוא קונה את זה.

נכון- - -

ואין שום אזהרה על הדבר הזה?

עליהם צריך להיות תו תקן של מכון התקנים הישראלי. כלומר, זה צריך להיות משהו בעברית, צריך להיות משהו מאושר. הרבה מהדברים האלה, כשדיברתי עם המשרדים שעוסקים בזה, מגיעים ארצה דרך הברחות ואז הם לא עוברים שום דבר.

מכשיר לייזר, שהיצרן הסיני לדוגמה מאשר אותו כדרגה 1 או 2, לא בהכרח הוא בדרגה 1 או 2. דברים שמיובאים ארצה בצורה מסודרת עוברים דרך מכון התקנים הישראלי, הוא בודק אותם. אני אגדיל ואציין, בסין יש מכשירים שנמצאים בדרגה 2 כצעצוע, אבל בהפעלת כפתור פשוטה יש דרך להעביר אותם לדרגה 3 המסוכנת. גם בדרגה 3 ישנן דרגות שונות. באוסטרליה דרגהA 3 לא ניתנת לשימוש על ידי ציבור הרחב. בארה"בA 3 ניתנת לשימוש על ידי הציבור הרחב. בישראל, אתה שאתה את השאלה הזאת ואני שוב מפנה אותה למשרד הכלכלה, יש פה דילמה. בעצם אם אתה קבלן אתה יכול לקבל אישור לייבא את זה. אם אתה נמצא במסגרת מסוימת שאנשים זו עבודתם המקצועית או חנויות שמוכרות ציוד, לא כמו "אייס" שמוכרת לציבור הרחב אלא משהו יותר מקצועי, אתה יכול להשיג ייבוא. אבל האם מי שקונה ממך צריך להציג איזה אישור כדי לקבל את זה, האם זה רישיון כמו רישיון נשק – לא שברור לי, אני הבנתי שלא.

אני אגדיל ואתייחס למשהו, להיבט אחר, אספקט אחר של לייזרים. לייזרים יכולים לשרוף, כלומר ליצור אפקט תרמי, לעלות טמפרטורה של התאים ברשתית או בעדשה או בקרנית ולגרום שם לנזק תרמי. לייזרים יכולים לפוצץ, לייזרים יכולים לחתוך ולפרק קשרים בין הרקמות, הם יכולים לעשות דברים רבים. נניח שאנחנו לא משתמשים בלייזרים מהסוג הזה, הרי ישנם עוד אפקטים של לייזרים או של אור בעוצמה גבוהה שיכולים לסכן את האנשים. אחד האפקטים הוא אפקט סנוור, זה לא מה שאנשים אומרים סנוור שלרגע אחד הסתכלתי על החלון והסתנוורתי. זה צריך להיות סנוור משמעותי שנמשך מספיק זמן כדי לגרום לאדם לתאונת דרכים כשהוא נוהג על 443 – זו אופציה אחת. אופציה שנייה, בין כ-18% ל- 35% מהאוכלוסייה נושאת גן דומיננטי שגורם לה בחשיפה לאור חזק בעוצמה מסוימת לעיטושים. כשבנאדם מתעטש, אם זה טייס במסוק או טייס קרב, אנחנו יודעים שבארה"ב דווח, בפעם האחרונה שאני קראתי, על 2,800 מקרים שניסנו לסנוור טייסי קרב וטייסים אזרחיים הדברים האלה יכולים לשמש באמת כנשק גם אם הם לא עושים נזק תרמי, הם יעשו פוסט מורטם( Post –mortem) לטייס, יבדקו את הרשתית ויגידו שהרשתית הייתה בסדר. לכן אני רוצה להבדיל את הלייזר מדברים אחרים. גם מספריים יכולים לשמש כנשק, ראינו את זה לא מזמן. האם אנחנו אוסרים על שימוש במספריים, לא. אבל בנאדם שמחזיק את המספריים הוא צריך לעשות איתם מעשה, הוא לא נמצא רחוק - - -

גם סכין משמש לדברים טובים - - -

בוודאי - - -

אבל אסרנו להביא. אנחנו יודעים שגם מספריים. סכינים אומנם חותכים עגבנייה, לכך היא נוצרה ולא בשביל לדקור אנשים או ילדים ובני נוער. ידענו להתמודד עם זה.

אבל אנחנו עדיין לא מרשים לילדים להגיע עם סכינים לבתי ספר ולהסתובב איתן ברחובות.

זה שאנחנו לא מאפשרים לילדים להגיע עם זה לבית הספר הם מבינים שיש כאן משהו מסוכן גם לבית. צריך להפעיל לזה איזו פעילות שרשרת. לא תמיד אני יכול לחנך אותם להבנה, אבל כשהוא שואל 'למה לא להביא לבית הספר', אז מסבירים לו כי זה מסוכן והוא כבר יודע, והלאה ההורים יודעים. אלו תגובות שרשרת שהן חשובות. אנחנו בעצם מביאים את זה כדבר מסוכן בעניין הזה ולא הכול בתקן וכו' וכו'. השאלה מה אנחנו עושים בעניין הזה, או שהשאלה המרכזית, על כמה מקרים אתם אומרים שמשרד הבריאות יודע, מה אתם יודעים על ההיקפים של הדבר הזה? לא תרמית, אני מדבר אתך קודם כל על נזק שהיה ממשחקי ילדים או סנוור של האחד את השני ומדברים כאלה. לא של טייס, נהג שאני יודע כי עכשיו אני רואה את התחקיר של "יתד נאמן" שהוא באמת תחקיר גדול מאוד. הוא מדבר על מסוק, על טייסים ועצרו אנשים - - -

ונהגים

טייסים לפני נחיתה בנתב"ג שסנוורו אותם.

בספרות המדעית אין יותר מדי מקרים, אני מכיר שלושה מקרים מדווחים, אבל כשאנחנו מסתכלים על אפיזודות, יש כל מיני אפיזודות כמו שמדווח כאן בעיתון, אלו מקרים שהיו, השאלה לאיזה נזק בדיוק הם גורמים. גם אם הם לא מדווחים בספרות זה לא אומר שהדברים האלה בהכרח לא קורים ברמה כזאת או אחרת. הם נזק קטן כל כך בעייננו, יותר מנזק גם של עיוורון מלא, יכול להיות. כל מיני דברים שיכולים להיפגע, יש כל מיני רמות של פגיעה. השאלה היא, הייתי אומר, פוטנציאל הנזק ולא בהכרח הנזק שנגרם או נעשה. יש כמה אפקטים שמאפשרים לעין האנושית להתמודד. אחת האפקטים, אתה צריך להשאיר את הקרן על העין מספיק זמן ותלוי באיזה לייזר מדובר. יש לייזרים שהם לייזרים שהם בטווח הנראה, יש לייזרים שהם בטווח הלא נראה. לייזר שהוא בטווח הנראה גם יכול לעשות נזקים. מישהו יכול לסנוור אותך מרחוק למשך זמן, הלייזר הזה יכול לעבור לפעמים גם דרך הלובן של העין. יש אנשים שממצמצים אחת למעט זמן, יש אנשים שממצמצים אחת להרבה זמן ולא בהכרח אפקט המצמוץ יכול לעזור לאדם.

אמרת משהו שלא הייתי מודע לו. שלא תמיד אנחנו מודעים שיכולים - - -

שאתה מסונוור.

זאת אומרת, הלייזר הוא כל כך חזק שאתה בכלל לא רואה אותו.

לא שהוא כל כך חזק, הוא באורך גל לא נראה. אורך הגל הוא מהנמוך לגבוה ואנחנו רואים תחום צר של הספקטרום הנראה. אנחנו רואים את הקשת בענן, אבל מסביב לה, משני עבריה, יש עוד אורכי גל שהם בטווח שהם האולטרה סגול או האולטרה אדום שאותם אנחנו לא רואים ולא מודעים כשמפעילים לייזר כזה לעברנו. זה פחות רלוונטי בדברים האלה כי מטרתם בדרך כלל לשמש כמשהו שרואים אותו. ישנים גם פנסי לייזר, מה שמביאים לארץ לתחום של הבנייה שהם ברמה של A3 שיש להם אלמנט בתוך הפנס עצמו שמפזר את הקרן כך שהיא תהייה פחות מזיקה.

יש דברים שנעשים - - -

מה זה לבנייה?

אתה רוצה לפלס משהו, אתה צריך מכשיר לייזר שיאמר לך שהדבר ישר לחלוטין. אתה יכול להשתמש במכשיר שנקרא 'מד טווח לייזר', כמו שמשתמשים בצבא.

היום גם עירייה שבאה למדוד חדר לארנונה הם מסתובבים עם מכשיר לייזר בבית. מכשיר הלייזר אומר לו, נגמרו המטרים.

זה לרוב A3 והוא גם מותר לציבור הרחב, כפי שאמרתי, בארה"ב ובישראל הוא מותר לציבור שהוא אנשי המקצוע. שוב, אנחנו לא יודעים מי נותן מה.

הלייזר שמדברים פה - - -

כלומר, אנחנו רק מגדירים לאנשי מקצוע ובעצם כל אחד יכול לטעון שהוא איש מקצוע ולרכוש אותו.

או לקנות אותו ולתת לילד. אין על זה סימון.

אין עליו סימון?

אין עליו מספר. נניח על רובה בצבא יש מספר, אתה יכול לעשות סקירה לאחור ולומר שמהנשק הזה יצא הכדור הזה, לעשות סקירה בליסטית.

האם זה כמויות שמייבאים - - -

לא, זה כבר לא - - -

כמויות, מה הדרישה הסבירה, על זה משרד הכלכלה צריך לפעול ולראות אם יש כאן שימוש לא סביר, פערים גדולים בין הצורך לשימוש מקצועי לבין הייבוא שיכול להיות שיש פער גדול מאוד.

נחזור לאספקטים הבריאותיים - - -

במשפט סיכום בבקשה.

אספקטים בריאותיים ברמות הנמוכות הם מאוד נדירים. ברמה 1 ו-2 אני לא מכיר סיפור שכזה. יכול שאפשר לסנוור מקרוב, ברמות הגבוהות יותר בוודאי שכן, ברמות המאוד גבוהות, ברמה 4, אתה יכול לסנוור חלקיק שנייה ולגרום לנזק מהותי. לכן פה הגופים האחראיים: משרד הכלכלה, משרדים שאמונים על ייבוא ומשרדים שאמונים - - -

יש רישיון גם ל-4?

יש רישיון ל-4, אבל אלו דברים שהם יותר מדעיים - - -

מכונות לייזר ברפואה. זה לא התקנים שאתה מכיר.

יש פנסים קטנים שיכולים להיות ברמה של 4B, זה גם בעוצמות. דברים שיכולים להשליך קרן לייזר לעוצמה של מאות קילומטרים כשנותנים להם עוצמה גבוהה, גם הם בדרגת סיכון שאולי נמצאת יותר נמוכה, יכול להיות שהיא עושה - - -

דבר כזה מסתובב בין ילדים, בין אנשים?

אינני יודע. אין לי נתונים. כדאי לשאול גם את מי שיושב מימיני ויותר את מי שנמצא משמאלי שבקיא בעוצמות שצריך.

תודה רבה. דוקטור יניב בבקשה.

אני סתם רופא עיניים, אני לא אחראי על שום תקינה ועל שום רגולציה. לא פתרונות, לפני כן צריך להגדיר את הבעיה.

אני חושב שעיקר הדיון קשור לזה, קודם כל המכשירים היותר יקרים והיותר מקצועיים. מה שמסתובב ברחובות, זה מה שמסתובב בחנויות. דרך אגב, זה לא צעצועים, זה צייני לייזר. גם את לפעמים משתמשת בצייני לייזר בדיונים, או אנחנו בתור מרצים - - -

לא. אני אף פעם לא פוגעת ואני מעדיפה מראש לא להשתמש.

זה יכול להגיע לילדים, אבל זה לא צעצוע, זה ציין לייזר שיש לו שימוש נחמד, אמתי. הדברים האלה שהקרינה גורמת לפגיעות מהסוג שדובר ושכנראה יזם את הדיון הזה. רק בכוונה, זאת אומרת שהתקינה היא כזאת שמהלייזרים האלה לא ניתן להיפגע, מרכז הרשתית לא יישרף בצורה בלתי הפיכה מחשיפה מקרית. מספר המקרים בשנה, אני לא יודע להגיד לך אם זה 5 או 15, אבל זה מספר בודד. מתוקף היותי רופא עיניים, לא עשיתי סטטיסטיקה אלא ממה שאני שומע מהקולגות, בודדים בשנה בישראל בצורה הזאת שאתה הזכרת. הפגיעה הזאת תיקרה גם מהלייזרים האלה בחשיפה ארוכה ומכוונת. זאת אומרת, או ילדים שלא מבינים מה הם עושים וכמו שהם עושים הרבה שטויות אחרות, יעשו תחרות מי מסתכל יותר זמן לתוך הציין, או שילדים - - -

זה בדרך כלל קורה במשחקי קונדס כאלה.

או קונדס אלים של: 'בוא נפתח לך את העניים ונאיר לך 20 שניות', הם לא מבינים מה הם עושים, אבל אין לזה תקנה. זאת אומרת, 10-20 שניות של ציין לייזר הכי פשוט והכי בטיחותי כביכול, זה עיוורון לכל החיים, בלתי הפיך, נקודה, שום השתלה ושום כלום, הלכה הרשתית, הלך מרכז הרשתית.

כל סוג לייזר אתה אומר?

כל סוג בשימוש הזה. אני לא מחליט. שוב, אתם תחליטו מה צריך לאסור. זה מקרים בודדים בשנה. מלעשות ככה זה לא יגרום לא לעיוורון, הלייזרים האלה, המורשים.

אבל הרבה פעמים זה גם גורם לדברים, כמו שדיברנו פה, לתופעות לוואי במקומות אחרים, פגיעה בנהגים, גרימה לתאונות. יש הרבה אסונות אחרים.

אני לא יודע למה, לא יודע איך, אבל גם על זה לא שמענו המון. כנראה מבחינה של אפשרות לעשות נזק זה דבר הרבה יותר נפוץ. שוב, אני אומר, הטרגדיה של חשיפה של 10 שניות של ציין לייזר כזה היא עצומה, זה עיוורון תודה לאל, זה בעין אחת, ולא תמיד, לכל החיים, בלתי הפיך וזה קטסטרופה נוראית ממעשה קונדס. השימוש בסנוור יש לו לפחות פוטנציאל להיות הרבה יותר רווח. תסתכלו על משחקים של מכבי תל אביב ביום חמישי, אתם תראו כשמישהו בא לקלוע עונשין מסנוורים אותו - - -

על זה בדיוק אני מדברת , השימושים האחרים - - -

זה המקום להבהיר שזה לא משחק.

יש אכיפה במקומות האלה, הוא יודע שהוא עושה מעשה אסור?

כן, לך תמצא אותו בתוך כל האלפים.

היקף הבעיה זה מספר מקרים בודדים בשנה עם המכשירים המאושרים. לייזרים יותר חזקים, גם החיזבאללה יכול להשתמש בהם.

אני אומר שיש לא מאושרים - - -

נכון, אלה מגיעים דרך האינטרנט - - -

אני גם שומע שהתיירות מאוקראינה מרוסיה שהיא רחבה, שם זה מכשיר שנותנים, כמעט מכשיר לאומי עם הסמל ואנשים רואים - - -

זה צעצוע נחמד. זאת אומרת, על פניו הוא נראה לא מזיק, משעשע, עושה אור. יש לו את כל הפוטנציאל להיות צעצוע נחמד, רק שאנשים לא מודעים בעצם לסכנות שיש בדבר הזה.

תודה רבה. זוהר כהן, בבקשה מכון התקנים.

אני יכול לספר לכם פחות או יותר על כמויות.

עיקר הבעיה היא הדברים האלה, מה שיש פה זה שבריחים אותם בכמויות והם מאוד זולים. זאת אומרת, ילד הולך לקנות ארטיק, בעודף הוא קונה כזה דבר. הדברים האלה עוברים את התקן. אנחנו אישרנו עד קלאס 2, דרגה 2 שהיא דרגה שהיא לא מסכנת, בגלל אפקט מצמוץ העין שהוא רבע שנייה. חוץ ממה שהרופאים ציינו שאם מישהו באמת פותח את העין ומסתכל בכוונה, אז כן יש נזק.

יש גם את הלייזרים שהם לא פה בתמונה, הם נראים קצת יותר עבים והם עולים קצת יותר, כמה עשרות שקלים, לא שקלים בודדים. אלה, ממעבר די רגעי בעין יכולים ליצור את הנזק ויש על זה ספרות בעולם. אני לא יודע שהם - - -

שהם מדרגה 3-4?

בדרך כלל 3B, קלאס 4 בדרך כלל זה משהו קצת יותר נדיר, צריך יותר משתי סוללות בשביל להפעיל דבר כזה. בדרך כלל זה 3A, הם מגיעים עד משהו כמו 50 מילי-וואט, שהתקן 1 מילי-וואט הוא קלאס 2. בתקינה של הצעצועים, אם אתה קונה רובה, חרב או כל מיני דברים כאלה שכבר היום התחילו לשלב די המון, מותר קלאס 1 שהוא משהו כמו 400 מיקרו-וואט וזה מה שמותר.

כמעט כל מה שמגיע אלי, בכל אופן, נכשל. זאת אומרת, משהו כמו 10% עוברים, זה מגיע למספר בודד בשנה. ברור שאם אתה יוצא ביום העצמאות אתה רואה אלפים כאלה. אני קניתי לתומי, סתם חרב לבן שלי, כשהדלקתי אותה פתאום יצא מאיזה כיוון לייזר. הבאתי אותה למעבדה ובדקתי, זה היה קלאס A3 שזה בין 1 מילי-וואט ל-5. הם מאוד סקרנים, הם מסתכלים על זה בעין, הם ממש מכוונים ואיפה זה' פתאום זה נעלם להם, אז הם מסתכלים איפה זה, לוחצים והוא מקבל את זה וזה מאוד מסוכן.

הצעצועים האלה, איך הם נכנסים לארץ?

אני דיברתי עם הרבה יבואנים, הם מאוד מתלוננים על הקטע של 'למה אני צריך להביא, כל השוק מלא'. הוא אומר לי: 'למה אני מביא, אני רוצה לשמור על החוק, אבל כל השוק מלא'/ וזה לא כשיש אחדים.

מלא, איך? אלה שמביאים בעצם לימי העצמאות, זו תעשייה, זה לא בודדים.

שאלתי אותו איך מבריחים את זה. הוא אומר: 'הנה, אתה רואה את הדבר הזה'. הוא כותב 'מחזיק מפתחות'. במכס זה עובר ונגמר הסיפור, אף אחד לא פותח, לא בודק ולא שום דבר. יש תקינה, כל מוצר כזה נחנו , למשל אם אני עכשיו מסתובב בשוק אני יכול לראות מה עבר אצלי, כי יש על זה מדבקה צהובה, מה עובר, מה שמותר זה דרגת סיכון 2. על פי החוק, על פי התקן של "צו יבוא חופשי" יש חובה לסמן. כתוב שם: 'אין להביט הישר לתוך הקרן'. בעברית. מה שמגיע הרבה יבואנים רוצים - - -

גם בקטנים האלה?

כן, גם בקטנים האלה. כן, הקטנים האלה ממש מסוכנים. הרבה פעמים היבואן מבקש מהסיני, הרוב מגיע מסין, הוא אומר: בישראל יש חוק עד 1 מילי-וואט, הוא שולח לו 7-8 מילי-וואט, פי 8 מהתקן והם נכשלים כולם. יש עוד דבר, הרבה יבואנים כאלה, עד שזה מגיע אלינו הם מכרו חצי הכמות, כי יש איזה הסדר חדש מלפני שנה או שנתיים, כשאתה משחרר ליבואן ואסור לו למכור, אז פתאום זה נכשל והוא לא יודע מה לעשות - - -

יכול שחלק הוא לקח דוגמית. אתה מביא קונטייר שלם - - -

נכון, הם מביאים כמויות.

יכול להיות שחלק לא מודע לזה, הם מייבאים, כי כשאין תקינה מייבאים כאלה וכאלה. יכול להיות שהמחיר לא משנה, או שהוא מתאזן באיזה מקום. אנחנו ביקשנו עטים ומצאנו חרבות. אולי בכלל החרבות הן הרבה יותר מסוכנות?

שאלה, יש איזה תצהיר שחתום עליו יבואן שהמשחק או הצעצוע לא כולל אלמנטים כאלה ואחרים?

כל הצעצועים שמיובאים באופן גלוי דרך רשות המכס והם מסווגים כצעצוע, הם עוברים את מכון התקנים. רק יבואנים מאוד אמינים למוצרים שעברו בדיקת אב טיפוס מקבלים מסלול ירוק, השאר עוברים קונטייר-קונטייר, מכולה- מכולה. אין פה - - -

כן, אבל איזה? עובר אקדח תמים, חרב תמימה - - -

זה ההרכב שלו. המכונית עם שלט תיבדק לפי תקינה של EMC, לא יודעת, אלקטרו מגנטית ואיפה שיש לייזר זה ילך למעבדה של הלייזרים.

כן, אבל איזו יכולת יש לך לדעת אם זה כולל לייזר או לא?

המעבדה מסתכלת ובודקת איזה פרמטרים יש לבדוק, אם זה מכניקה, לייזר, חשמל, אלקטרוניקה וכו'.

הבעיה היא בהברחות. יש כמויות מאוד מאוד גדולות. כל אחד מאיתנו שהולך, הלכתי לחנות צילום, ליד הקופה יש לך עטים כאלה שבכמה שקלים זה עולה - - -

איזו דרך יש לנו לאכוף שלא תהיינה הברחות?

פיקוח, צריך לעשות סיורים. אני יודע שהם עושים.

איזו דרך יש לנו לעשות את זה, מי מבריח בעצם? יסלחו לי כל האחרים, אני חוטאת כלפיהם, אבל יבריחו אלה שיש להם כניסה חופשית, נכון? מכל השאר אתם לוקחים דגימות.

המכס שלנו עובד על ההברחות ויש לו מערכת ניהול סיכונים מאוד מאוד רצינית, אחת מהטובות בעולם. להגיד לכם את האמת, מה שנבדק זה הנשק, הסמים והדברים הכבדים. הברחות בסעיפי מכס שהן פחות - - -

פחות מסוכנות לציבור או בסדר עדיפות. יש סדר עדיפויות.

באמת מנסים. יש מערכת ניהול סיכונים, למעשה היא נופלת על אותם יבואנים שפעם עשו עבירה או שפעם סיווגו בצורה לא נכונה בסווג שונה. גם עמילי מכס מסומנים ולפעמים גם מאבדים את הרישיון שלהם בגלל הסיווג הלא נכון. קורים דברים - - -

בעצם הדרך שלנו להתמודד עם התופעה הזאת, ממה שמוצג כאן, פעם אחרת הסברה, מודעות הורים כי ההורים לא מבינים עד הסוף מהן ההשלכות שיכולות להיות לזה ואפילו בצעצועים שהם ברמות הנמוכות. מה שאני שומעת פה מהדוקטור, גם לייזר ברמה נמוכה בזמן ממושך יכול לגרום לפגיעה. ילדים משחקים בזה, זה חלק מהסקרנות לחפש ולראות איך זה יוצא ומאיפה זה יוצא. בעצם עד שהם מגלים את מה שהם רצו לגלות הם כבר פוגעים לעצמם בעין- - -

יש בדיקות עיניים תקופתיות - - -

כן, אבל הפגיעה היא לא תקופתית. זה באותו רגע.

אבל שם באמת לעשות עלון הסברתי לנצל את בדיקת העיניים שעושים בכיתה א'.

ממה שאני מכיר מהחוק של לימור לבנת, בכיתה א', זה עוד לא שם, כתה ג'.

עוד לא שם, בדיוק. בכל מקרה צריך לחשוב איך יוצרים מערך של הסברה ואולי פשוט לאסור את הכניסה של זה לבית הספר. דרך האיסור הזה ייעשה תהליך של הסברה והעלאה למודעות. מן הסתם תעלה השאלה למה ויהיו גם כאלה שינסו להתווכח עם העניין הזה. אולי דרך זה נוכל להרוויח את המודעות של הציבור. זה לא חוסך מאיתנו את מה שעלול לקרות אחרי שעות הלימודים ובמסגרות הפרטיות, אבל - - -

זה מקרין. האמת, אולי במסקנות של הוועדה עכשיו אנחנו צריכים לבקש שמשרד הכלכלה יכין איזו עבודה בעניין הזה, גם מבחינת ההיקפים, האם יש הלימה בין הדברים וגם של הלייזרים המסוכנים. גם כשאנחנו אומרים על קלאסה 3 פלוס, או 3B, הם לא דברים הכי יקרים, אלו דברים של עשרות שקלים, זה 40 שקל. אפילו לא מדובר על איזה - - -

הקטנים.

הקטנים זה פרוטות. אני מדבר גם על היקרים יותר, החזקים יותר שהם מקצועיים, במרכאות, גם הם משהו של מאות שקלים. מדובר על משהו שמישהו קונה ב- 270 דולר או 10 דולר, עדיין זה לא עושה את זה למתנה או למשחק יקר, עדיין זה בגדר הסביר. דמי חנוכה, ב-40-50 שקל לקנות לנכד, אלו לא דברים שבשמיים, נותנים כסף ואומרים הנה דמי חנוכה לקנות דבר כזה. זה דברים שיש לילדים ויש לאחרים. צריכים לראות אם כאן אין זליגה ממה שמביאים מסחרית למקצוע לאנשים. כמו שאמרנו, אף אחד לא צריך להראות את רישיון לדעת איזה קונה הוא, 'כן, אני משווק לאוניברסיטאות, לכל מיני מכללות אני משווק עטים כאלה' ובעצם זה הולך לשוק אחר, הוא יכול לבוא עם חליפה ועניבה. עכשיו יש ליבואן בקשה לייבוא יותר והוא מרחיב את הפעילות שלו בעניין הזה, את ההכנסות שלו או שהוא מעלים עין, או לייזר אני לא יודע מה, וממשיכים להתרחב בדבר הזה.

נושא של משרד החינוך, בכל אופן צריכה להיות פניה שלנו למשרד החינוך ולהגביר את המודעות - - -

כן, רשמתי שאנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו - - -

חפשנו עטים ומצאנו חרבות. יכול להיות שגם לחרבות יש אלמנט של לייזר, אולי החדשים האלה, והן נכנסות - - -

כל צעצוע, זה יכול להיות רובה, חרב, סביבון - - -

גם בצעצועים של הילדים הקטנים, בדיוק.

סביבון, בסביבון יש עכשיו לייזר. במצב של כשל במוצר, נכון להיום ממה שראיתי, רק כשהם מסתובבים הם מוציאים לייזר. אבל כשיש תקנה, כשאנחנו עושים בדיקה במצב כשל, בתקלה, פתאום יוצאת קרן לייזר בצורה אוטומטית וגם אי אפשר לכבות.

יש אפשרות לאסור מכירה של לייזרים מכל סוג שהוא בחנויות צעצועים?

מכל סוג שהוא?

מהסוגים החלשים, כי זה הופך להיות משהו שהוא מאוד מאוד נגיש. בואי נאמר שלגבי ה-3B והלאה, אני מניחה שהיעוד הוא מקצועי. ראינו שזה מגיע לידיים לא מקצועיות. זאת אומרת, למעשה כל אחד יכול לרכוש את זה, אבל לפחות יש חנויות ששם אנחנו יודעים שאפשר למצוא את הלייזר המקצועי. יש אפשרות לאסור מכירה בחנות צעצועים? הרי זה לא צעצוע, אם נלך למסלול שנגדיר את זה כצעצוע מסוכן, מה יהיה דינו?

בימנו לאסור מכירה של משהו טוטאלית, זה מאוד קשה.

בחנויות מסוימות.

זה צעצועים, זה בהגדרה של צעצוע.

עוד יותר קשה. את פוגעת בעסק. צריך לבחור הגדרות מאוד מדויקות מה זה חנות צעצועים ולמה לה את אוסרת ולחנות אחרת את מתירה - - -

צריך לבחון את זה משפטית.

כי יש חנות מקצועית של כלי כתיבה שמיועדת בעצם - - -

צריך לחשוב על משהו. למרות שאנחנו מכירים תקדימים כמו איסור של ספריי שלג nרשויות מקומיות מסוימות. זה באמת בגלל אותן תופעות לוואי של שימוש לא נכון באותו ספריי שלג ביום העצמאות. אפשר לחשוב על חוק עזר עירוני או שאותה וועדה לצעצועים מסוכנים, אפשר לחשוב.

אפשר בעצם לחשוב דרך הוועדה מהן האפשרויות שלנו, כדי למזער את השימוש ואת התופעה?

בהחלט כן.

בהמלצות שלנו אנחנו גם נתייחס לזה שצריך לצאת באיזה קמפיין של הסברה. צריך לקיים הסברה בנושא. לאסור במשרד החינוך הבאה של לייזר לבית הספר.

אנחנו נוציא פנייה לוועדה להגדרת צעצועים מסוכנים כדי לבחון כיצד למזער את הנגישות ואת השימוש.

מותר למכור עט עם דיו ודברים כאלה, עט נובע, בחנות צעצועים? אין שום מניעה. אפשר למכור גריל- - -

אולי רוצים להכניס כמו על צעצועים שכתוב אסור מגיל 3 או שאסור עד גיל 5.

כן, סומכים על ההורים שייקחו אחריות.

נראה לי שהקטע המקצועי לא כל כך מובן פה. אני רוצה לחדד את הדבר הזה.

מותר להביא לייזר מקצועי, כמו שסיפרו כאן, לצורך העניין לבנייה, זה מוצר שהוא יקר, הוא עולה 1,000- 2,00 שקל. זה לא משהו שתמצאו בצעצועים או בכל מיני מקומות כאלה. גם להם מותר עד דרגת סיכון 2, לא מעבר לזה. זאת אומרת, לא מוכרים שום מוצר שהוא קלאס 3B, לא יוצא לשוק, אין דבר כזה.

מה זאת אומרת 'לא יוצא לשוק'.

יוצא למכירה מקצועית. מכירה מקצועית, הוא מביא רישיון ממשרד התמ"ת שזה לצורך מקצועי. אני גם שואל אותו מה זה מקצועי. ל"הום סנטר" הוא לא יכול למכור, לחנות בנייה שבאים לשם רק קבלנים, זה הקטע, לא שזה יכול להיות בכל מקום.

יש לך פיקוח על זה, אין לך פיקוח על זה.

היו פה דיווחים על פנסי לייזר בדרגה של 200 מילי-וואט, שהם היו קטנים ותמימים ונמכרו בחנויות תמימות כמו חנויות צעצועים. איזו דרך יש להם בכלל לדעת מה העוצמה של הדבר הזה? אין להם שום דרך.

אין להם. היום יש דבר שהוא יותר מסוכן שהגיע אלי לא מזמן – לייזר שהוא כחול. לייזר כחול הוא נראה חלש, כשתסכלי את תראי נוקדה חלשה. למה, כי העין שלנו פחות רגישה לצבע הכחול, היא רואה אותו פחות חזק, בוהק. הלייזר הזה - - -

והפגיעה שלו - - -

זה הלייזרים של ה-200 מילי-וואט.

והפגיע שלו?

היא פי 100 יותר מסוכנת.

ואת זה אי אפשר לאסור למכירה?

בגדול, זה לא משנה אם זה כחול, ירוק, צהוב ולא משנה איזה צבע. כל עוד הוא מעל הגבול המותר, שזה קלאס 2 שאושר בארץ, חל איסור. אם זה נמצא בחוץ זה אומר שזה הגיע, הוברח, עקפו את החוק.

אני רואה פה את הכתבה ב-ynet, טייסים אזרחיים אומרים "מסנוורים אותנו בלייזר. מאז החל צוק איתן נוחתים המטוסים דרך המסלול העובר מעל יישובי השרון ומסנוורים אותנו עם קרני לייזר מכיוון ג'לג'וליה".

גברתי היושבת ראש, מה שאני הייתי כן רוצה, על משרד הכלכלה להכין איזה מסמך מהו ייבוא מומלץ, מה ייבוא לא מומלץ, לנסות לראות כמה צריך למקצועי וכו'. אני כמוך לא משתמש בציין הזה ויכול להיות שהמרצה לא צריך את האלומה החזקה, הוא אולי צריך את הטיב, לא צריך את החוזק של המוצר כמו את טיב המוצר. מוצר שהוא מדייק, שהוא נוח לשימוש, שהוא לא מסחר. אני לא מכיר את המרצים שצריכים מאוד את אלפי הקילומטר. גם מרצה שצריך ומשתמש בסמן הוא יושב במרחק, כמו פה שהוא המקסימלי, כשהוא מקרין ממרחק כזה הוא לא צריך את האלומה החזקה הזאת. הוא צריך סוג טוב, טיב טוב, הוא לא צריך חזק - - -

אבל זה בסדר שמרצה יחזיק את זה ואיש מקצוע יחזיק את מה שהוא צריך, אבל שזה לא יהיה נגיש לכל ילד קטן שמסתובב וכשנשארו לו שני שקלים בכיס, אז הוא קונה פנס לייזר.

אבל ייבוא מקצועי. אנחנו חוששים מזליגה דרך הייבוא המותר לשימושים אחרים שמי שקונה אותם לא צריך להזדהות אם הוא מקצועי או לא. גם מקצועיים יקבלו מוצר שבטיב שלו הוא טוב והוא לא מסוכן, אני לא מבין בזה, לכאורה לא נראה שהם צריכים את החזקים האלה בשביל האור החזק שלהם. אפילו החזקים הם יותר יקרים, אז גם הטיב שלהם יותר טוב. אני מניח שקיים בעולם סוג של ציינים כאלה שהם לא מסוכנים מבחינתם החוזק שלהם, אבל הטיב שלהם הוא טוב. שזה יהיה מומלץ וזה יעמוד בתקינה למרצים, חוץ מלבנייה שזה כבר משהו אחר.

אני רוצה להתייחס לנקודה אחת.

במשפט אחד, אנחנו צריכים לסיים.

פה חשוב נושא של אכיפה. זוהר אמר לכם, הוא אומר נכון. אנשים מתייחסים לדבר הזה, הם רואים לייזר, הם חושבים שאנחנו הרשויות מפקחים על זה וזה בטוח לשימוש. הם לא יודעים שרק חלק קטן מהדברים האלה שנמצאים בשוק אכן יש עליהם תווית תקן ישראלי, שהם בדרגה 1, 2 והם לחלוטין הרבה פחות - - -

זה אומר שמה שאין עליו תווית הוא לא עבר התייחסות ובעצם הוא נמצא פה שלא ברישוי, זו המשמעות של זה? אני מדייקת?

כן. אני אומר, אני לא יודע אם אי אפשר לזייף תוויות, אבל פה זה עניין של אכיפה. צריך לעבור ולראות. אם לא יאכפו את זה, אז המעט המאושר גורם בפועל להכשרת כל יתר הנמצאים בחוץ, כי אומרים, 'הנה, המשרד מאשר'. פה יש נקודה חשובה כי מה שלא מאושר הוא לא פוקח, ואם הוא לא פוקח, כמו שאמרת, הוא יכול להיות בעוצמה של 200 מילי-וואט. אף אחד לא יודע מה העוצמה שלו כי הוא לא עבר אישור. זה ברמה של סמי פיצוציות, ברמה של רעלים, משהו שאפשר להזיק איתו באמת. כאן צריכה להיות חקיקה אמתית. אנחנו מתעסקים כאן עם שלום הילד, אבל שלום הילד זו זווית אחת. אם הילד סנוור מבוגר, זה לא כל כך. אם מבוגר קנה את זה וסנוור ילד או מבוגר, זה צריך להיות משהו רחב יותר. יש פה הרבה פוטנציאל נזק.

מי מבצע בעצם את האכיפה? משרד הכלכלה, אנחנו יכולים לבקש ממשרד הכלכלה שיצא באיזה מבצע לנוכח הדיון שעלה. נכון, אנחנו אוטוטו בפורים ובכלל זה הופך להיות קרנבל שלם בעניין הזה. לצאת לאכיפה. גם זה שיעזור לנו להגביר את המודעות. אני חושבת שאנחנו יכולים להרוויח את זה על הדרך. זו בקשה שהיא לגיטימית ומשרד הכלכלה יכול לבצע, זה בסמכותו.

כן, אני מנסה לחשוב מה יאכפו.

לצורך העניין נכנסים לחנות צעצועים ורואים אם יש, אם זה עבר את מכון התקנים או לא עבר את מכון התקנים. מספיק שאנחנו מתחילים בשלב הזה, לפחות נוכל להוריד את מה שהוא לא מפוקח. אנחנו נוציא מכתב למשרד הכלכלה לבקש שיעשו.

אני חושב על עוד דבר. צריך גם לשקול, לבטל, יש כמויות קטנות בדברים האלה. לפי דעתי, הייתי מבטל את זה.

מבטל את מה?

כמות קטנה. לייזרים מסוכנים.

את המסלול שחרור ללא בדיקה, אתה מדבר על המסלול?

לא. יש כמות קטנה. יבואן או כל אחד, ברגע שהוא מביא שתי יחידות הוא לא נבדק. אולי שתי היחידות האלה שהן קלאס 4, אולי זה הולך לצרכים של סנוור שחקנים, או לא יודע מה - - -

מה, אנחנו יכולים לדרוש שכל מה שנכנס, בכל כמות שהיא תעבור?

יש מוצרים אחרים שאין כמויות קטנות. יכול להיות שאומנם זאת לא הבעיה, כמות קטנה זה לא מה שמסתובב בשוק, אבל כמות קטנה זה להשיג מוצר שמקילומטר אני פוגע בעין של משהו.

זה נשק.

זה לא כמו נפצים, עם זה אתה יכול לפגוע במי שלידך. פה אתה לוקח מוצר שהוא כזה קטן, עם שתי סוללות, ואתה פוגע במישהו במרחק של 200 מטר.

זה לא כמו פרט מכס כשיש כמות קטנה, כי זה לא ת"ר (תקן רשמי).

יש כמות קטנה. אני יודע - - -

כמות קטנה של יבואנים, או כמות קטנה של אנשים פרטיים?

יש שני דברים. הסבירו שאפשר לקחת את זה. פה זה עט, הוא יורד מהמטוס, הוא לא מצהיר והוא עובר. כשיש כמות קטנה, למשל 1, בגלל שצריך לפרק את המכשיר עצמו כדי לראות את המכשיר מהו, אז על 1 לא מפרקים אותו, כי פירקת, יכול להיות שהרסת. מה שאתה מבקש, אתה מבקש רק את המסמכים נניח שהוא קלאס 2. אבל יכול להיות כמו שאומר זוהר, יבוא מישהו, ייתן לך קלאס 2 והוא הכניס ארצה קלאס 4. זה נשק. אנחנו לא מצליחים להעביר שזה - - -

לא. לא. אני חושבת שהצלחת להעביר את זה. מה שאני מנסה כל הזמן לחשוב, זה איך אנחנו יכולים למנוע את אותן זליגות קטנות. דיברנו גם על ייבוא דרך האינטרנט וייבוא אישי.

גם ייבוא אישי הוא מבטל מסלול - - -

אני כתבתי שכדאי לפנות לממונה על הייבוא כדי שיחיל את המגבלות גם על ייבוא אישי של לייזרים. יכול להיות שזה יפתור לנו חלק מהבעיות, גם כדי שאנשים שמזמינם לייזר, אני יודעת את זה מכל מיני חפצים אחרים, כשהם מזמינים לייזר וכשהם לא יקבלו אותו, אז אולי הם יחשבו פעמיים אם שווה או לא.

יהיו כמה מקרים זהים.

כן, צריך לפנות לממונה על הייבוא כדי לראות כיצד ניתן לפקח גם על לייזרים בייבוא אישי. הגדרתי את זה נכון?

נקודה נוספת לחדד?

הזמנות באינטרנט, כדאי להבין. אני רוצה להזמין לייזר קלאס 3B באינטרנט. האם יש איזה גורם שרואה ואומר 'אוי זה לייזר, לא משנה אני אפתח אותו ואבין במה מדובר'?

היום לא, אבל זה בדיוק מה שאמרתי, אנחנו נפנה לממונה על הייבוא כדי שגם לייזר בייבוא אישי יעבור פיקוח.

בודק אם זה עובר?

העוזר שלי שלח לי מהאינטרנט: "נערים מבית ספר בירושלים שיחקו בלייזר, הם כיוונו אותו לעבר ענייו של חברם, תלמיד כיתה ט'. נגרם לו נזק בלתי הפיך" הם קנו את זה. הוגשה תלונה במשטרה. עצרו 4 נערים, הם קנו את זה בקיוסק של בית הספר.

אתה יכול לרשום עכשיו "לייזרים" ואתה רואה מיליון אתרים פה בארץ שמוכרים לייזרים והם מתגאים: "200 מילי-וואט, 100 מילי-וואט", והכול אסור.

אני חושבת שהאמירה הברורה היא שאנחנו צריכים לצאת ליותר פיקוח. אנחנו צריכים לצאת לאכיפה, לאיזה מבצע אכיפה שידעו שהוא קורה, מתרחש. שאנשים יבינו שזה לא משחק ילדים. כן, צריכים לראות יחד עם משרד הכלכלה איך יוצאים לאיזה מסע הסברה, אפילו ברשת שהעלויות שם הן פחות גדולות.

יש ארגון מאוד חזק, ארגון בטרם.

כן, אני בקשר איתם.

אני אדבר גם עם גלית.

תודה רבה לכם. תודה רבה חבר הכנסת מקלב שהבאת את הנושא החשוב.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00.