הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 93

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, כ"ה בכסלו התשע"ו (07 בדצמבר 2015), שעה 9:30

הצעה לסדר-היום בנושא: ביטול פרויקט "בגרות ללוחמים" בצה"ל, של חברי הכנסת יואל חסון, עליזה לביא ו ענת ברקו

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

ענת ברקו

יואל חסון

עליזה לביא

סופה לנדבר

ד"ר משה דקלו - מנהל אגף הבחינות, משרד החינוך

מוטי שגיא - נציג הקרן לקליטת חיילים משוחררים, משרד הכלכלה

מיכאל שיזף - משקיף, "המשמרת החברתי"

סא"ל שי טייב - ראש ענף תכנון כ"א סדיר, משרד הביטחון

דר דשן - קשרי ממשל, התאחדות הסטודנטים

איתי שחר - דובר עמותת "בית חם לכל חייל"

ישראל ננקנסקי - קצין צה"ל, מוזמן של עמותת "בית חם לכל חייל"

מתן אלקלעי - לוביסט (ברדוגו יועצים), מייצג את "בית חם לכל חייל"

יהודית גידלי

יעל, חבר המתרגמים

"ביטול פרויקט "בגרות ללוחמים" בצה"ל"

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. הנושא היום: הצעה לסדר היום, של חבר הכנסת יואל חסון, חברת הכנסת עליזה לביא, חברת הכנסת דוקטור ענת ברקו בנושא: ביטול פרויקט "בגרות ללוחמים" בצה"ל. כפי שנהוג בוועדה אני מיד אתן את רשות הדיבור לחברי הכנסת המציעים ולאחר מכן נשמע את המשרדים הנוגעים בדבר ולכל מי שירצה להצטרף לדיון מתכבד להצטרף.

אני יודע שהנושא הזה עלה לא פעם במליאת הכנסת גם בהצעות לסדר היום וגם בשאילתות. התחושה שניתנה לנו על ידי נציגי משרד הביטחון הייתה שהסוגיה נפתרה, אך הנושא ממאן לרדת מסדר היום כי כנראה זה לא כפי שהוצגה התשובה במליאת הכנסת. חבר הכנסת יואל חסון ראשון המציעים בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש, בוקר טוב. אני מאוד שמח על הדיון הזה וכמובן חברי הכנסת השותפים להצעה לסדר.

כולנו גדלנו על האתוס, המציאותי צריך לומר, שצבא ההגנה לישראל הוא צבא העם ותפקידו בוודאי קודם כל לדאוג לביטחונה של מדינת ישראל, אבל לא רק. הצבא מאז ומתמיד היה גם מקום שבו חלק מהחיילים, בתחומים מסוימים כל החיילים, קיבלו וספגו דברים נוספים מעבר להיותם לוחמים. צה"ל היה עבורם מן מקום שדרכו הם היו יכולים ללמוד דברים מסוימים, להתחנך, להשלים בגרויות. אגב, צה"ל גם במסגרות של רווחה וגם במסגרות אחרת טיפל עם השנים, גם על זה דנו לא פעם בוועדה הזאת ובוועדות אחרות בנושאים לדוגמה: כל מיני פרויקטים של שיקום של בני נוער בצבא. באמת גם ברמת המציאות לרבים רבים מבני הנוער במדינת ישראל דווקא הצבא הוא האירוע המכונן והמכוון עבורם בחיים. אתם רואים, ואנחנו רואים לאורך השנים הרבה בני נוער שמגיעים לצבא ממשפחות מוחלשות, אזורים מוחלשים, לא תמיד הספיקו להשלים את נושא הבגרויות לדוגמה, תכף נגיע בזה, ועוד דברים אחרים. דווקא הצבא במסגרות מסוימות ידע לשלב אותם וידע לתת להם באמת אור אחר, עתיד חדש, כיוון חדש לחיים – אני חושב שזה הייחוד של צבא הגנה לישראל. אם משווים את זה לצבאות אחרים בעולם שהם ברובם צבאות מקצועיים ושבוודאי לא לוקחים על הגב שלהם גם לחנך את החיילים, או גם לתת להם כלים נוספים מעבר להיות לוחמים או חלק מהצבא, צה"ל הוא לא כזה. צה"ל הוא אחר.

הפרויקט של "בגרות ללוחמים" זה אחד מהדברים, באמת, המדהימים ביותר שצה"ל היה מעורב בהם ועשה לטובת לחיילים. צריך לדעת, וכולנו יודעים, שבגרות זה תעודת הכניסה הראשונה לחיים האזרחיים אחרי הצבא, בכלל מבלעדי זה כמעט ואי אפשר לעשות דבר. המדינה מעודדת, אנחנו מעודדים וכל הזמן מוטרדים מאחוזי התלמידים שמשלימים בגרות. כל הערים מאוד גאות להגיד כמה עושים יותר וכמה עושים פחות וכמה אחוזים מכל מיני בתי ספר. יש הרבה כאלה שהם בשוליים, הם אותם אלה שאותם לא סופרים, שלא משלימים בגרות ולא מצליחים לעשות את זה בזמן התיכון והנה הם צריכים להגיע לצבא. בצבא, דווקא ללוחמים האלה, לאלה שבאמת נותנים את הכול הייתה תכנית מדהימה שגם אפשרה להם להיות לוחמים וגם אפשרה להם להשלים בגרות, להם לתת איזה כלי חשוב ומדהים. אני חושב שזה אחד התרומות החשובות שצה"ל יכול לתת. כשאני שומע היום שכנראה, נשמע היום יותר, באמת המציעים כולם הביאו את זה מהמליאה לכאן לוועדה כדי לבחון את העניין לעומק ולא רק ברמת הדיון ההצהרתי. באמת, כשאנחנו שומעים היום שכנראה – שוב, נדע את העובדות בהמשך אני מקווה – שבגלל עניינים כספים או בגלל רצון לחסוך וכל מיני דברים כאלה, הפרויקט הזה או יצטמצם או בדרך להיות מבוטל. כמובן שאנחנו רוצים היום לרדת לעומק העניין ולוודא ולקוות, בתקווה שגם הוועדה תדאג שהפרויקט לא רק שלא יתחסל או יצטמצם הוא אפילו יגדל, יגבר וירחב.

תודה רבה חבר הכנסת יואל חסון. אין ספק, אנחנו מאמינים גדולים גם בהשבחת ההון האנושי במקומות העבודה וכל שכן בצה"ל. השבחת ההון האנושי בצה"ל, אנחנו מכירים מה זה חייל ממורמר שמצד אחד יש לו את "חוק שירות חובה" ומצד שני הוא לא ממצא את עצמו והוא מוצא את עצמו מעבר לאיזו הגדרה של צה"ל. 'צבא העם' – אני חושב שיש לזה איזו חשיבות, ערך מוסף נוסף.

בבקשה חברת הכנסת עליזה לביא.

תודה אדוני היושב ראש. תודה על הדיון. תודה לחבריי וחברותיי המציעים והמציעות. חנוכה, בואו נפיץ את האור, נמשיך להפיץ האור.

הנושא הזה של "בגרות לוחמים" אסור לו שייעצר. 1999 מתחיל הפרויקט המדהים, הנפלא והחשוב הזה ודווקא במשמרת של שר אוצר ושל חינוך ושל שר ביטחון ושל ראש ממשלה שיודעים לבוא ולדבר על צבא חזק, על מספיק ועל לבוא ולתת לחיילים, הנה אנחנו רואים את אחד הפרויקטים היותר מופלאים, גם את שוויון בנטל מבטלים ועכשיו גם את הפרויקט הזה של "בגרות ללוחמים".

אני מזכירה לכולנו שזה אחד הפרויקטים היותר משמעותיים והיות חשובים שנותנים את הדרך, את ברכת הדרך לחיילים אחרי שלוש שנים קשות מאוד. שלוש שנים שבהן הם התנתקו מעולם הידע והדעת. שלוש שנים שבעולם הרחב חבריהם, גם במדינת ישראל הרבה מחבריהם לא משרתים בצבא והולכים ישר לאקדמיה בשם מענה כזה או אחר, "תורתם אמנותם". אנחנו רואים אותם על ספסלי האקדמיה. בואו לרגע נבין מי הולכים להיות לוחמים. יש לי גם בן לוחם ויש לי גם בת ששירתה בפרויקט הנפלא הזה ולימדה מתמטיקה בגבעת חביבה בתנאי פנימייה. שלושה חודשים חבר'ה מגיעים, יושבים, לומדים. באתי לא אחת לבקר אותה והתרגשתי מהרוח ומהמוטיבציה ובאמת מהישיבה המשותפת של לבוא וללמוד. אדוני היושב ראש, אתה יודע מה, זאת ציונות. זאת ציונות לשמה של לבוא ולומר תודה רגע לפני היציאה לעולם האזרחי, באמת המאוד מאוד קשה. אחרי שלוש שנים שבהן לא היה רגע לנשום, לבוא ולתת את המתנה.

אדוני היושב ראש, מאז תחילת הפרויקט 15 אלף לוחמים השלימו את בחינות הבגרות. הציונים טובים מאוד. כשאנחנו רואים את הממדים של הציונים הם טובים מאוד. 85% מתוכם מקבלים ממוצע שגבוה יותר מהציון 85. אלו תלמידים שלא סיימו תיכון שמקבלים ציונים כאלה גם במתמטיקה, גם באזרחות וגם באנגלית ולמרות זאת הצבא מחליט לעצור את הפרויקט הזה.

אדוני, אתה יודע אנחנו זימנו דיון במליאה והתשובה האומללה, האומללה והחסרה של סגן שר הביטחון במדינת ישראל, סגן השר אלי בן דהן, מה הוא אומר? אני מצטטת לכל מי שלא זוכר: "בגלל שיקולי תקציב בוטלה התכנית" –זאת שערורייה אדוני. לא מתקבל על הדעת שחיילים שבאמת מסכנים את חייהם, שאנחנו נעצור דווקא בפרויקט היותר מבורך והיותר חשוב הזה. פתאום אין כסף. רק הבוקר שמעתי שמשרד האוצר מוציא שני מיליון שקל על דוברות. שני מיליון שקלים על דוברות! אדוני היושב ראש, על דוברות. למה? כלומר, למה אי אפשר לבוא ולהמשיך את הפרויקט הנפלא והמבורך הזה לטובת הלוחמים שלנו.

אדוני, אתה יודע, המידע שהגיע אלי, מסתבר שבקורס האחרון שהתקיים נעשה ניסיון לחסוך בעלויות והוא התקיים בפיקודים במקום בגבעת חביבה. חסכו 50% מעלות, אבל התנהל בצורה, ממה שאני קיבלתי וממה שאני שמעתי, בצורה מאוד מאוד רשלנית ולא ראויה: מזגנים, כיתות, אישורי כניסה, המון התעסקות סביב לוגיסטיקה לא ברורה פגמו באיכות הלימודים. חבל, חבל להרוס משהו שהוא כל כך חשוב וכל כך מוצלח. אין סיבה שהפרויקט הזה יעבור מחיל חינוך לאכ"א (אגף כוח אדם). חיל חינוך יודע את העבודה, מכיר את העבודה. אנחנו רואים את הנתונים המצוינים על ההצלחה של הלוחמים. חבל להעביר לאכ"א, ליחידה להכוונת חיילים משוחררים. להבנתי, הפרויקט ייהרס גם. אתם יודעים שכשחבר'ה לא נמצאים בתנאי פנימייה והם כבר אחרי שחרור, אז לבוא ולהחתים, לבוא ולהיות חלק או חלק מקבוצה.

אדוני, אני מבקשת בראשית הדיון, פשוט יש לי עוד דיון ולכן אני רוצה לבקש את הבקשה שלי, זה לא רחוק. אנחנו נדע את הציונים - - -

בואי נסיים את הצגה.

רק את הבקשה שלי. אנחנו נראה מה הציונים, אני מבקשת אדוני, שהקורס הזה, נבחן בתנאים אחרים. אני הייתי מבקשת שנזמן כבר עכשיו דיון אחרי שנראה את הציונים של המחזור שמקיים את הלימודים בתנאים הללו. אני אודה לך אם נעשה את זה. תודה רבה.

תודה. חברת הכנסת ענת ברקו בבקשה.

או. קיי. ממה שאנחנו רואים כאן, בעצם לוקחים את כבשת הרש מאותם אנשים שתורמים למדינה הזאת. הם עושים, זה המינימום שהמדינה יכולה לתת להם לפני שהם משתחררים מהצבא ופשוט גם את זה לוקחים מהם. חוסכים על הגב של מי, של לוחמי צה"ל?

כשלומדים בתנאי פנימייה ויש חניכה ויש בקרה ויש מורות חיילות שעזרות יש אווירת למידה. לתת ואוצ'רים, אנחנו רואים שהיום נותנים ואוצ'רים גם לקורסים לפסיכומטרי. מה, מנצלים אותם? רוב החיילים בכלל לא מנצלים אותם, לא הולכים. זאת אומרת, אם אנחנו מדברים על כך שבעבר התקיימו שלושה מחזורים בגבעת חביבה, 1,050 תלמידים בשנה, חיילים תלמידים. קמפוס שהיה נעים לקראת שחרור, גם התארגנות ולימודים, והיום אנחנו בעצם מדברים שמספר הלוחמים ירד ל-120. התכנית פוצלה ל-7 כיתות במספר בסיסי צה"ל: בבית ליד, במחנה שרגא, בבאר שבע ובאילת. ברור שרמת הלימודים נפגעת אדוני. זה לא כיתה, זה לא אותו דבר, זה מספר מועט יותר של תלמידים. אם בעבר היו מושקעים בהרבה מאוד, הבעיה כרגע היא תקציב ל-300 לוחמים, אבל זה ירד ל-0.5 מיליון מ- 1.2 מיליון. זאת אומרת, שהמענה הזול שמנסים לתת הוא מענה שפוגע בלוחמי צה"ל שהם חוד החנית של צבא הגנה לישראל.

אדוני היושב ראש, באמת אנחנו נמצאים בעידן שאם בעבר דובר על כך שחיילי צה"ל צריכים לקבל הכול מהמדינה, איזו הכרה על התרומה שלהם למדינה, היום אנחנו רואים שחיילי צה"ל באופן עקבי, בכל תחום כולל בתחום הזה, מופלים לרעה. צריך לתקן את המצב הזה, זה בלתי נתפס. כשאנחנו מדברים על תפיסת 'צבא העם' וכאשר לא כל העם משרת, אלה שמשרתים מתחילים את החיים שלהם בגיל יותר מאוחר וצריכים לבזבז יותר משנה על בחינות בגרות. יותר משנה, שנה במקרה הטוב ולפעמים כשמשפרים ציונים זה לוקח יותר משנתיים. אז מה, בגיל 23-24 מתחילים ללמוד בזמן שיש כאלה שכמובן בגיל 18 ובגיל 21 כבר יש להם תואר, למה ובמי פוגעים?

אני הבנתי שיש איזשהו פיילוט בצבא. דיברו איתי על זה שבעוד שלושה חודשים נדע מה המצב. באמת אני מצטרפת לחברתי חברת הכנסת לביא לקבל את הנתונים גם לגבי הציונים וגם לגבי כמה אנשים ניגשו לבגרות. מבלי לדעת אני כבר אומרת לכם שהמספרים יהיו שונים, התקציבים יהיו שונים. אנחנו נעמוד על זה כשיש משהו טוב לא צריך להרוס אותו ובטח לא על הגב של הלוחמים.

זו הסכנה של כל פרויקט מצליח.

כן, כנראה. אתה מנוסה בזה. תודה.

חברת הכנסת סופה לנדבר בבקשה.

תודה אדוני. מובן שצבא במדינת ישראל מאפיין את הפינות של חברה של המדינה. בגלל זה הצבא לוקח את האזרחים מכל הפניות, מהפריפריה, מהמרכז ומכל הפינות של מדינת ישראל. אני הייתי אומרת שצבא זה דרך לחיים.

אני אישית, לא פעם אחת ביקרתי בקורסים לגיור, לעברית ולהשלמת בגרות בצבא. אני צריכה להגיד שגם המצב הסוציו-אקונומי של חלק מהחיילים והשתתפות של הצבא בפרויקטים האלה, תמיכה בחיילים זה דבר מאוד יפה. פתאום לוקחים דבר מאוד יפה ומקצצים אותו. תהליך של בגרות והשלמת בגרות זו חובה של שמדינת ישראל מול אותם האזרחים שתגייסו לצבא. הם מסתכלים על חברים שכבר סיימו את הבגרות והגיעו ברמה בינונית וגבוהה ורוצים את אותו דבר ולהשלים. אז למה אנחנו בעצם צריכים לקחת מהם את ההשתתפות בקורסים להשלמת הבגרות ולקצץ את הכספים שהם צריכים.

אני חושבת שצ'ק, במובן הכסף, שהמדינה משקיעה באותם חיילים מול צ'ק זה אחד מהכי טובים להכנה לחיים. אני חושבת כשאנחנו מדברים על שוויון בנטל, אנחנו כן צריכים לדבר שהצבא צריך להכין אותם לחיים ברמת הלימודים גבוהה. המדינה מקבלת מהחיילים האלו. בגיל מאוד מאוד צעיר הם תורמים ונותנים למדינה את הגיל הזה. אני זוכרת שאני בגיל 21.5 כבר הייתי עם תואר שני. במדינה ששם נולדתי ושם גדלתי השקיעה בנו, בי, בחברים, בסטודנטים היא השקיעה המון. אני בטוחה בכך שמדינת ישראל חייבת להשקיע בהם.

יש חובות של האזרחים האלה שתורמים למדינת ישראל בשירות חובה לתת למדינה, כאן החובה של המדינה, בקיצור בצבא, להשקיע בילדים האלה ולתת להם אפשרות להגיע לחיים מוכנים עם בגרות אלמנטרית שיכולים להתקדם בחיים.

תודה רבה. אני פותח את הדיון, אבל לפני כן, אי אפשר שלא להתייחס. אני אעביר את רשות הדיבור לחייל ישראל. אני לא רוצה לומר את שם המשפחה שלך כדי לא לשבש אותו, אחר כך תאמר אותו אתה.

בואו נחשוב קצת, בואו נפרוט את זה למציאות מעבר להצהרות גבוהות. חייל מתנדב ליחידה קרבית, הולך לשירות קרבי, מוגדר לוחם, הוא נכנס לסד של משמעת, של מחויבות, של מוטיבציה גבוהה. דבר שכנראה חסר לו, לא רק היה חסר במהלך שנות הלימודים. הייתה לו הסתכלות אחרת על החיים, היו לו סדרי עדיפויות או קשיים אובייקטיביים. אני אומר שאם לא ניתן לו את זה במסגרת השירות הצבאי שעדיין יש את המחויבות, את המשמעת, השאיפה, שאפתנות – אנחנו מחמיצים הזדמנות. המשק, החברה בישראל מחמיצה הזדמנות. אני רוצה לשמוע מהצד שלך ישראל, חייל בשם ישראל.

תודה לרשות הדיבור. שמי ישראל ננקנסקי. ראשית אני רוצה להודות על רשות הדיבור. אני 4.5 שנים בשירות צבאי. התגייסתי בחודש אוגוסט 2011, עשיתי את כל המסלול של לוחם בחיל הנדסה, מפקד וקצין. היום אני חניך במסלול של 12 שנות לימוד. זה קורס שהוא דומה לקורס הזה. הוא גם מיועד לאנשים שלא סיימו תיכון. הסיבה שהייתי צריך להגיע לקורס הזה בגלל, כי אני רוצה - - -

להתקדם.

וצריך להתחיל לימודים ובשביל להתחיל לימודים צריך תעודת בגרות.

אני משתחרר בעוד שלושה שבועות. הקורס שאני עושה הוא במתכנות של חצי על השירות הצבאי וחצי על האזרחות, זו עדיין מסגרת מאוד דומה למסגרת צבאית מבחינת המשמעת, על מה שאתה דיברת.

אני רק רוצה להציג את הנתונים. דיברו פה קודם על נתונים. אנחנו מדברים על מעל 90% הצלחה, מעל 90% הצלחה בקורסים גם בקורסים השונים בירושלים, חיפה, אם אנחנו מדברים על הבסיס של חיל חינוך בצפון. אותו דבר בקורסים לבגרויות של לוחמים. כשחיילים באמת נמצאים במסגרת הזאת, אני מדבר עכשיו גם כמפקד זוטר שראיתי חיילים וגייסתי חיילים וגם כחייל שנמצא עכשיו בקורס הזה, גם אני צריך את הקורס הזה. כשאני התגייסתי, כשהחלטתי לסיים את הלימודים בישיבה והחלטתי לוותר על "תורתו אמנות" ולהתגייס לצה"ל, הדבר הראשון שעמד מולי היה 'צבא העם' וכל הדברים שקראתי שבן גוריון אמר על הצבא ולמה הקימו את הצבא כצבא עם ולא כצבא מקצועי כזה או אחר. אני חושב, זה גם מה שאמרתי לחיילים שלי, כשהחיילים שלי התגייסו, החיילים הראשונים, כשסיימתי קורס מפקדי כיתות, הייתי מ"כ בגדוד 605 בפלוגת טירונים, גייסתי טירונים וזה מה שאמרנו להם. זה מה שאמרנו להם כי זה הצבא שלנו, זה 'צבא העם'. חינכו אותם על ערכים ולא רק: 'תרוצו, תקפצו, תעשו, תראו, תפגעו'. לא רק פעולות פיסיות, גם על ערכים ועל מוסר ועל דברים.

אם אנחנו אומרים שהצבא הוא 'צבא עם' ו'צבא עם' הוא כזה שאחראי גם על האמונה ועל הערכים של הבנאדם, אנשים שלא הייתה להם את ההזדמנות לעשות את תעודת הבגרות, להשלים אותה ולא משנה מאיזו סיבה או שהם למדו במוסדות אחרים או כי הם לא סיימו לימודים בתיכון, זה מרבית האנשים. אני רואה אנשים איתי בכיתה, אני לומד עכשיו מתמטיקה, אנגלית וכל הדברים הכי בסיסיים ואני רואה אנשים שבאמת, באמת, אני לא מגזים ואני יודע שזה נשמע כמו הגזמה, אבל לפחות 70% מהתלמידים בכיתות הם תלמידים שאם היו אומרים להם 'תשתחררו, תעשו את זה' הם לא היו עושים את זה - - -

לא היו עושים את זה, ברור ולכן אמרתי - - -

למרות שכעת אנחנו עושים את זה במסגרת שכן לוקחת לנו חודשיים מהאזרחות, הם כבר אזרחים - - -

הם מוכנים לתת ארבעה חודשים מהאזרחות - - -

אתה התגייסת בלי בגרות. מה הסיבה?

הוא היה בישיבה, הוא אמר לך שהוא היה בישיבה.

אני רוצה לשאול שאלה, אפשר אדוני היושב ראש?

לא. אני רוצה שנשמע ואחר כך אתן לכם סבב.

משרד הביטחון, צה"ל נמצא? תציג את עצמך ותספר לנו על הפרויקט, איפה הוא, מהו, למה. גם משרד החינוך יקבל רשות דיבור.

שי, ראש ענף תכנון כוח אדם סדיר בצה"ל. אני אחראי על התכנון של הפרויקט הזה במתכונת הנוכחית שלו.

קודם כל כבוד היושב ראש, אני רוצה לעשות קצת סדר בנתונים ואיפה זה עומד. נאמרו פה הרבה דברים על מחזור ביחידות ועל כמה בוצע בעבר.

אנחנו מעולם לא ביטלנו את פרויקט "בגרות ללוחמים". הפרויקט הזה שינה את המתכונת שלו. כמו שציינה חברת הכנסת לביא, הוא התקיים בעבר בגבעת חביבה, התקיים מחזור אחד שהיה ביחידות. אגב, כדי לשבר את האוזן, החבר'ה שעשו בחינות בגרות עשו את זה לפני מספר חודשים ושיעור ההצלחה שם היה 92% בפרויקט הזה שהיו לו חבלי לידה והתבצע תוך כדי שירות ביחידות.

לפני מספר חודשים אנחנו הגענו למסקנה שנכון לעשות את זה בצורה יותר ממוקדת וממוסדת ולא בחידות, מהסיבה הפשוטה שאנחנו רוצים לתת הזדמנות רחבה לכל חיילי צה"ל ולא רק ביחידות בהן זה מתקיים או שמצריך את האנשים להגיע ליחידות האלה. יצרנו בעצם שיתוף פעולה עם הקרן והיחידה להכוונת חיילים משוחררים שבו חיילים מבצעים את פרויקט "בגרות ללוחמים". אני תכף אגע במספרים. המתכנות מבחינת השירות, קודם כל מתחילים אותו תוך כדי השירות כמו שציין כאן ישראל, וממשיכים אותו לאחר שחרורם. רק בשביל הפתיח אני אגיד שב-18 באוקטובר נפתח המחזור הראשון ב-4 מכללות ברחבי הארץ: במכללת הגליל המערבי בעכו, במכללת וינגייט בנתניה, במכללת לוינסקי בתל אביב ובמכללת ספיר בשדרות, בהיקף של 180 חיילים. תאמין לי, אני יודע אני יכול לתת את הדוח היומי - - -

אני אבקש לא להפריע. בוא, סליחה, אני אבקש לא להפריע לדובר. כל אחד ידבר בזמנו ויאמר מה שיש לו לומר. אני אבקש לא להפריע.

אנחנו הזמנו לכנס ההרשמה, פתחנו את זה, קודם כל הקורס הזה הוא רשות והחייל לא חייב לעשות אותו, לא חייב לבצע אותו. אנחנו הזמנו לפי החיתוך שלנו מנתונים שקיבלנו ממשרד החינוך על חסרי בגרות שיכולים להשלים בפרק זמן כזה קצר. זה לא כמו פרויקט הבגרות המלאה אלא זה פרויקט לחבר'ה שחסר להם מספר יחידות בבגרות במספר מקצועות. הזמנו למעלה מ-1,000 איש לכנס הזה. הכנס התקיים בבית החייל בתל אביב, הגיעו 350 חיילים, כולם רואיינו, נשאלו מה הם רוצים, מה הם מוכנים להתחייב. ביום ההרשמה הראשוני נרשמו 235 אנשים, בערך 190 פתחו ביום הכניסה, חלק לא רצו להמשיך, בודדים. היום אנחנו באזור 180 איש. בחינת הבגרות הראשונה, יש שם שני מקצועות שנלמדים, בחינת הבגרות הראשונה באזרחות מתקיימת השבוע. בחינת הבגרות השנייה במתמטיקה, חלק עושים רק את זה וחלק רק את זה וחלק עושים את שתיהן. בחינת הבגרות השנייה מתקיימת בסוף החודש במתמטיקה בצמוד לבחינות הבגרות - - -

ואנגלית?

אנחנו פתחנו את הפרויקט הזה לפי הצרכים שהיו לחיילים ולפי כמות הכיתות.

אין צורך באנגלית?

שנייה, לא אמרתי שאין צורך באנגלית.

יש צורך באנגלית.

לא אמרתי שאין צורך באנגלית.

אתה לא רוצה לקבל רשות דיבור איתי? אז תשתדל לא להפריע.

בכנס אנחנו הצענו שלושה מקצועות: אנגלית, אזרחות ובמתמטיקה. אגב, הבאנו לכנס הזה עשר מכללות מכל רחבי הארץ, בסוף אל מול, אמרתי שהתחלנו עם 1,000 מוזמנים וירדנו ל-300 ומשהו שהגיעו לכנס ובאזור ה-200 נכנסו לתהליך, בסוף אנחנו הסדרנו את כמות האנשים ואת כמות הלומדים בהתאם לנרשמים, בהתאם לבגרויות. אם היה עכשיו מישהו, ואני אתן רק כדי לשבר את האוזן, זו לא הדוגמה המספרית המדויקת, אם היו רק שניים שהיו צריכים אנגלית, אנחנו ניתן להם את הפתרון דרך מענה אחר כי לא נפתח כיתה ייחודית של צה"ל - - -

למה?

רק רגע עליזה, למה את מפריע לי. אני מקשיב. סליחה. תן לי. חסכת לי שאלה, למרות שקפצה חברת הכנסת עליזה לביא - - -

זה בדמי.

תאמיני לי שגם אני זה בדמי.

בהתחלה חששתי ולאור ההערה של חברת הכנסת ענת ברקו בקריאת ביניים שאני לא אוהב כי זה מחטיא למטרת הדיון ולא בגלל שאני אוהב סדר, רק בגלל שאני אוהב סדר. חשבנו, איך אמר איתי, הוא סינן בין השיניים, לצרכים שלכם. אתה בא ואומר שבחתכים שקיבלתם ממשרד החינוך יש חיילים שחסרים להם, כדי להשלים את תעודת הבגרות, אנגלית ואזרחות או אנגלית בלבד או אנגלית ומשהו אחר, להם אתם מוצאים מענה, נותנים להם מענה.

נכון.

החתך המאסיבי, הקלאסי של המקצועות להשלמת תעודת בגרות הם דווקא מקצועות המתמטיקה, אזרחות, שם ראיתם את המסה הקריטית ולא בגלל סינון צרכים של צה"ל - - -

אנחנו לא פתחנו את ההזדמנות הזאת לבגרות בתנ"ך. מיקדנו את זה בשלושה מקצועות ספציפיים: אנגלית, מתמטיקה ואזרחות כפי שאמרתי - -

והמסה הקריטית?

המסה הקריטית הייתה במתמטיקה ובאזרחות ופתחנו שמה כיתות - - -

אז גם אין סיבה לשאול למה כי אתה נותן מענה למי שצריך את האנגלית - - -

נכון. אני אומר עוד פעם, יכולים להיות בודדים. כמו בכל מקום יכולים להיות בודדים שאין מספיק מסה של אנשים כדי לפתוח כיתה ייעודית לצה"ל. אגב, אנחנו עשינו שת"פ (שיתוף פעולה) שבעיניי, ואני לא רוצה לתת לנו ציונים, טוב מאוד גם היחידה להכוונת חיילים משוחררים וגם עם המכללות. אמרו גם שלא לכל אדם לא פותחים לו כיתות, המינימום לפתיחת כיתה היה 25 חיילים, והם גם קצת התגמשו אתנו, אבל שלכל בנאדם יתנו לו את המענה ושהיחידה להכוונת חיילים משוחררים תדע לממן את הדבר הזה. המסה העיקרית שהיה בניתוח באותו כנס, יכול להיות שבכנס של מחזור גיוס משתחררים, מחזור גיוס מרץ הקרוב, יהיה בו תמהיל אחר של אנשים ובהתאם לזה נעשה את המענה.

סגן אלוף שי, נכון?

כן.

שאלה יש לי אליך. תמונת המצב שציירה חברת הכנסת ענת ברקו, יכול להיות שהיא שייכת רק לפיילוט? זה לא מתקיים יותר ביחידות צה"ל - - -

כן. חברת הכנסת ברקו נגעה בפיילוט שנגעתי בו קודם. הוא התקיים ביחידות, או.קיי, כדי לתת מענה. אנחנו הפסקנו את המהלך - - -

הפסקתם ואתם עובדים באמצעות המכללות.

כן, כי אנחנו רוצים שהאנשים יהיו נגישים למכללות, קרוב למקום מגוריהם. אגב, הם יכולים - - -

זה לא קרוב למקום המגורים שלהם. איפה הם לנים?

אנשים לא לנים, בגלל זה יש 4 מכללות בכל הארץ.

חבר הכנסת יואל חסון בבקשה.

אני רוצה לשאול אותך שאלה. קודם כל, המודל הקודם, כמה הוא עלה לצבא?

המודל של גבעת חביבה. לפני הערכתי, לפי ידעתי ולא לפי הערתי כיוון שלא עוסק בענייני תקציב, זה גם פרויקט שנסגר, זו יחידה שנסגרה די מזמן, זה כ-5.5 מיליון שקל.

וכמה עולה עכשיו המודל הזה?

המודל הזה עולה, זה לא רק הצבא. זה צה"ל ביחד עם משרד הביטחון, זה סדר גדול ואני מקווה שאני מדייק, זה סדר גודל של 1.2 מיליון שקל - - -

ואתה יכול להגיד בוודאות לוועדה שהשיקול - - -

רק רגע, רק למחזור, לא נתת לי לשלים. גבעת חביבה עולה - - -

5.5 לשנה.

זה בסיס קבוע. אמרתי כמה עולה לשנה. כשאני אומר למחזור, יש שלושה מחזורים של שחרור לוחמים - - -

אז בערך 3.5 מיליון שקל.

למה, זה 4.5 אם 1.2 כפול שלוש.

זה סביב הנתון המדויק, אל תתפסו אותי - - -

טוב. סביב 3.6 מיליון. שאלתי, אתה יכול להגיד לוועדה בוודאות שהשיקול למעבר למתכונת החדשה לא היה משיקולי תקציב?

מה אכפת לי אם זה מייעל? אם הוא אומר לך ש-90% ואם הוא שמר על האיכות. בוא, צריך להיות גם דיון מאוזן.

אני מאוזן לחלוטין. אני בא וטוען, קודם אני רוצה שתענה על השאלה הזאת, לא משיקול כספי?

הוא לא מתעסק תקציבית. אני אחסוך לך את זה. יואל, תגיע למשהו.

אני אגיע למשהו, אני יכול לבקש שיענה לוועדה. האם זה היה משיקולים כספים כן או לא?

אני אומר כך, אני בתפקיד שלי לא עוסק בעניינים - - -

בטח שלחו אותך - - -

רגע, תן לי רק להשלים משפט. אני לא עוסק בתפקיד, אני מנהל את הפרויקט הזה מתוך מיצוי של השירות הלוחמים ומתוך הכנתם לאזרחות. אגב, לא רק בפרויקט "בגרות לוחמים", פועל במגוון רחב של פרויקטים שאולי הכותרת או החזון מתחתם זה החזון שהציב לנו ראש אכ"א, אני מניח שגם מבחינת הצבא כולו זה "תואר או מקצוע לכל חייל". עוד משפט - - -

בוא, אל תתיש אותי עכשיו. בוא, יש לך תשובה ואם אין לך תגיד. אני רוצה להגיע למשהו והיושב ראש לא נותן הרבה זמן. אז אין לך תשובה בעניין הזה. יש לך או אין לך?

אני רוצה להגיד עוד פעם ש - - -

יש לך תשובה?

יסוד הדבר הזה גם שיקולים ארגוניים ותקציביים - - -

תודה. יפה. ענית מעולה.

זה לא מגונה.

השאלה אבל, באמת בעיניי זה לא נמדד רק בציונים, זה גם נמדד בהשתתפות. אתה בעצמך אמרת שהוזמנו 300 ומשהו ובסוף בפועל הגיעו 180. השאלה לדוגמה, אם הדבר הזה היה נשאר בתנאי פנימייה ובמתכונת הקודמת, א'. האם יותר לוחמים היו משתתפים - - -

הנה הוא נותן לך את הנתון, בבקשה. תציג את הנתונים של גבעת חביבה לעומת - - -

בשנת 2014 היו בגבעת חביבה בין 500-600 משתתפים. תכפיל 180 או 200, ואם נרחיב את זה יותר, כפול שלוש זה יגיע למספרים האלה. אלה המספרים.

תודה.

עוד משפט בסדר? הפוטנציאל הוא רחב יותר. אין פה הכרח להביא את החייל, הסברתי את זה קודם - - -

זה לא חובה, זה רשות.

יש בדבר הזה, גם בגבעת חביבה כשזה היה במתכונת הנפלאה הזאת, גם כאן היו שיקולים תקציביים. זה לא היה בפיזור מוחלט ובלי שום שליטה ובלי שום ריסון.

וחוץ מזה, אני חושב שכשזה במקום אחד זה גם לא הכי בריא וטוב - - -

אדוני היושב ראש, מדהים אותי מאוד שפתאום נורא מוטרדים לחסוך מיליון וחצי שקל, הרי זה עפר של כסף במושגים - - -

הוא אמר לך שלא רק. בבקשה ענת ברקו.

אדוני היושב ראש, אני מסכימה עם חבר הכנסת חסון. ברור שזה בא משיקולים תקציביים ואפשר להבין את זה. לא קל היום - - -

נשמע את משרד החינוך ונראה להשלים את התמונה.

אבל, יש לי שתי שאלות ולצערי אאלץ ללכת כי יש לי דיון שאני צריכה לדבר בו בוועדת הכלכלה.

למה בעצם הקרן להכוונת חיילים משוחררים עם תקציבי הענק שלה לא תמכה בפרויקט של גבעת חביבה? משהו שהוא טוב - - -

זו השאלה היחידה. ולמה הם לא מסייעים ליישם את הרפורמה במכינות הקדם אקדמיות לחיילים משוחררים?

יש עוד הרבה דברים שהם לא עושים. אבל הם משתפרים אז בוא נעודד אותם.

אני רוצה לומר עוד דבר, שחיילים לא מגיעים, חלקם הגדול לא מגיעים לכנסים של חיילים משוחררים לצערנו הרב.

אבל זה לא הדיון, בואי ענת - - -

ולכן הם לא נרשמים, הם לא מגיעים - - -

זה לא היה הנחייה קשוחה.

ומי שלא מגיע?

מי שרצה הגיע.

ומי שלא נתנו לו להגיע מהיחידה, אתם תגיעו אליו? אנחנו מכירים - - -

סליחה, למפקדים יש אחריות על הפקודים שלהם וכמו שלנו יש אינטרס ולך יש אינטרס כחברת כנסת שיקשיבו גם למפקדים שהלכו אתם, כמו שישראל אמר, שלוש שנים, אז יש אינטרס. קודם כל אני נותן קרדיט לכל מפקדי צה"ל - - -

יש להם דרך לשאול בדרך טלפונית?

יש דרך, יש סגלי חינוך כמו שאת מכירה אותם, בכל היחידות. הפרויקט הזה חוץ משהוא עובר במה שנקרא בצינורות הזימון הפורמליים השלישות, הוא עבר גם דרך סגלי החינוך.

סגן אלוף שי תודה. משרד החינוך, איפה אתם בפרויקט הזה, איך אתם משתלבים, מה אתם? קדימה.

במלוא הצניעות והענווה, אני המצאתי את הפרויקט הזה לפני 16 שנה - - -

פניך מוכרות לי, אך אני לא זוכר את השם.

דוקטור משה דקלו מנהל אגף בכיר לבחינות במשרד החינוך. אני מנהל את בחינות הבגרות, קדנציה שנייה.

חברת הכנסת ברקו, אולי עוד דקה תתני לי - - -

יש לי דיון בוועדת הכלכלה, אני מצטערת.

אני המצאתי את הפרויקט הזה מתוך אהבת החיילים, מתוך התמסרות טוטאלית. אני רוצה לומר משפט אחד, ביום שישי הלך לעולמו חבר הכנסת יוסי שריד. במחזור הראשון יוסי שריד עמד עם דמעות וחילק לחיילים 47 תעודות. שאל חייל-חייל מה עשית, איפה שרתת, איזה ציון קיבלת עכשיו. זה פרויקט של אידישקייט, של אהבת עם ישראל, של אהבת חיילים, של אהבת ארץ ישראל. הצבא במשך השנים, בעיקר בשנים האחרונות, שוחק אותו עד דק, עד למצב הזה שהגיע - - -

למה, למה?

תראה. א', זה לא עניין את הקצ"חרים (קציני חינוך ראשיים) לדורותיהם. זה עניין את שאול מופז - - -

אתה ואני, אני עם האינטליגנציה שלי המהירה קלטתי מיהם קצ"חרים, אולי הצופים בבית לא. בלי ראשי תיבות, קציני חינוך

פרויקט שעבד והצליח. אספנו את הילדים מהמחסומים ומהמארבים. חיפשנו להם את המקצוע החסר שלהם, פגשנו אותם, הדרכנו אותם איך משלימים את תעודת הבגרות. ילד-ילד, חייל-חייל הם באו מאובקים אלינו. אני יצאתי עם אגף הבחינות, עשרה איש שלי דיברו עם כל חייל ואמרו לו מה כדאי לו להשלים לבגרות ולאיזה קורס. זה היה באמת אמתי. כך התחלנו. 47 מחזורים עשינו, 15 אלף חיילים עשינו, כולם זכאים לבגרות. הבאנו לשם את המכינות, הבאנו את האוניברסיטאות לעשות להם את הרצף לאוניברסיטה. עשינו מזה פרויקט דגל. לב"י (הקרן לביטחון ישראל) הכריזה את זה כפרויקט הדגל של קרן ליב"י ותרמו לזה כסף. זאת אומרת, זה המקום שבו אתה הולך ואתה מרגיש את החיילים שלך - - -

אבל דוקטור דקלו, אומר לך שי שהמספרים הם אותם מספרים, על מה הזעקה?

הוא מציג את המספרים של 2014, זו שנת השחיקה הראשונה. אנחנו היינו ב-1,050 תלמידים כל שנה, חיילים - - -

אנחנו נתקדם.

העולם מתקדם? מצטמצם - - -

אמרתי 'אנחנו נתקדם'. כמו שאמרתי כבר בהתחלה - - -

שי, רגע - - -

הוא אמר נתון מעניין. תגיד את הנתון של 2013 לדוגמה ו-2012 - - -

אמרתי שהייתה ירידה גם לפני זה מבלי קשר, עוד בגבעת חביבה. אמרתי את זה ואמרתי שבשנת 2014 היו 600. 2013 אני לא זוכר - - -

זו ירידה משמעותית מ-2013?

זו ירידה, לא, לפני 2013. לפני 2013 היה בערך 1,100 בשנה. הירידה הייתה בגבעת חביבה.

אבל אנחנו עכשיו על סטטיסטיקה. אנחנו מדברים על אותם חיילים שאתם פספסתם אותם.

מדובר בחיילים לוחמים, מדובר שמשנת 1999, תזכרו, יוסי שריד שר, תזכרו שאנחנו עשר שנים עבדנו. בשנים האחרונות שחקו לנו לאט-לאט את הפרויקט הזה עד כדי כדך שצה"ל ומשרד הביטחון לא העבירו לנו כסף. נבך, אני הייתי בשימוע כי ביצעתי את הפרויקט כשלא הועבר הכסף.

רגע, איך תהליך התקצוב והמימון?

אני אסביר, צה"ל מתקצב גם את הלינה וגם את האוכל ומעביר כסף עבור ההוראה. אנחנו, אגף הבחינות, כמובן שהמנכ"לית והשר תמיד מאחורינו, מתקציבים את אירוע הבחינה עצמו. אני באופן אישי נמצא שם כפדגוג ראשי של העסק הזה. יש לנו הערכה דינמית של כל התלמידים, אני יודע לומר לכם בכל פרויקט איפה נמצא החייל, אני מפעיל את הקבלנים וסטודנטים בשעות הערב להשלים להם לימודים. משעה שמונה בבוקר ועד שתיים עשרה בלילה לומדים שם. לא ממצמצים, לומדים, לומדים, לומדים. אני נכנסתי באופן אישי לכיתות. מפקדי צה"ל נתנו מורות חיילות במשורה, מפקדי צה"ל נתנו מעורבות אישית במשורה. זאת אומרת, אני לאט-לאט הגעתי למצב - - -

דוקטור דקלו, אני שואל אותך שאלה. הפרויקט מרוכז בגבעת חביבה. - -

הוא - - -

אתה לא יודע מה אני הולך לשאול לכן אתה מתקן אותי.

סליחה.

הפרויקט מרוכז בגבעת חביבה לעומת פרויקט מפוצל במכללות, מכללות עם שם, הוא מנה אותן, מה ההבדל?

לפי כן אני אתן שני משפטי רקע לעניין.

שני משפטי רקע.

אנחנו היינו גם בכנף 4, אנחנו היינו בבסיסי צה"ל, היינו במחנה אלון, עשינו במיוחד פרויקט לבני העדה האתיופית – הכל בשביל לשדרג אותם. ככל שהפרויקט מפוזר יותר אין לו שליטה, אין לו את אותה אחוות למידה, אין לזה את יחד הלוחמים, אין לזה את האתוס של לוחמים לומדים. מה שאנחנו עשינו זה לוחמים לומדים, יורדים מהמחסום והמארב ובאים ללמוד. כשזה מפוזר אנחנו מאבדים שליטה, אנחנו מאבדים פדגוגיה, אנחנו מאבדים את היכולת שלנו לנהל את החייל באופן פרטי, אנחנו מאבדים את היכולת לנייד מקבוצה לקבוצה משום שהוא חלש בזה ופה נתגבר אותו. זאת אומרת, עקרו את הפדגוגיה בעניין הזה. פשוט עקרו את הפדגוגיה.

דוקטור דקלו, כדי לגבש עמדה סטטיסטית. למרות שאנחנו מתעסקים בנשמות חייבים להיעזר בסטטיסטיקה. סגן אלוף שי, גם אתה תקשיב לשאלה שלי. כשאתם אומרים שהפוטנציאל שזיהיתם הוא כ-1,000 פלוס שהוזמנו לכנס. אתה יכול לומר לי מה היה לאורך שנים, על אותו בסיס שלקחתם את ה-1,000. בשנים עברו זה היה גובה יותר, נמוך יותר?

נתתי את המספרים של כמה עשו את התכנית, כמה עשו את הבגרות. אני לא יודע להגיד לך כמה - - -

אתה לא יודע להגיד. ידעת לגבי השנה הספציפית להגיד.

כן, כי השנה ניהלתי את זה באופן אישי וגם אנחנו מנהלים על זה סטטיסטיקה כולל למה שאמר מר דקלו - - -

אתה מבין למה אני חותר לדעת? דוקטור דקלו, אתם נותנים את הנתונים בסוף. אני רוצה לדעת האם האוכלוסייה הזאת שחסר לה מקצוע אחד או שניים כדי להשלים את התעודה, האם היא האוכלוסייה נושא הדיון שלנו, האם האוכלוסייה עם השנים מצטמצמת, גדלה לעומת השנתונים של הגיוס. תוכל לתת לי את זה?

זה גם תלוי בהתנהלות של משרד החינוך עם המקצועות, אם למשל מחליפים מקצוע, למשל אזרחות שעבר טלטלה אצלנו. יש אצלנו - - -

עדיין עובר.

אני לא אתייחס ברשותך.

אל תתייחס. אני מותר לי.

יש לנו פחות ילדים שנכשלו. כשאני בחרתי את שלושת המקצועות האלה: מתמטיקה, אנגלית ואזרחות, אז באותה תקופה בתחילת שנות ה-90, זה היה החסם הכי גדול לילדים לקבל תעודת בגרות ולכן הלכנו על שלושת אלה. הלכנו על מתמטיקה ואנגלית שלוש יחידות לימוד בכדי להשלים את המדרגה לבגרות, לא הלכנו לעשות אקדמיה. הלכנו לבגרות כי זה המפתח להשתלבות בחברה. עכשיו אזרחות אולי בסימן שאלה ואולי תנ"ך נכנס פנימה כמקצוע יותר קשה, אבל זה היה נתון לשינוים ואנחנו יכולנו לשנות את זה . בכל מקצועות החובה, בעיקר במקצועות החובה, הילדים נכשלים ולא זכאים לתעודת בגרות.

אני רוצה רגע לשאול את נציג הצבא שאלה. כמה משפיע התקציב מבחינת כמות המשתתפים. זאת אומרת, ככל שיש יותר משתתפים זה עולה יותר לצבא, נכון?

אני אתן את הדוגמה הפרקטית. כיוון שאנחנו התחלנו את הפרויקט במתכונת הזאת בחודש נובמבר, בסוף שנת התקציב לצורך העניין, ונותרו כמה שנותר, בערך 600 אלף שקל לפרויקט. 600 אלף שקל בערך מכסים את אותם 200 שדיברתי. כמו שאמרתי קודם, הזמנו 1,000, הגיעו מעל 300 וההנחיה שאני קיבלתי מהמפקדים שלי, זה לא לדחות אף אחד על הדבר הזה. לא לדחות אף בנאדם משיקולי תקציב, יהיה ממימון לכל אחד מהחיילים.

תודה.

רגע, עוד משפט אחד ברשותך.

כבוד היושב ראש, אני הייתי בשבוע שעבר בדיון אצל ראש מטה אגף כוח אדם שהוא אחראי על הנושא התקציבי, הוא הנחה אותי לתכנן, להרחיב באופן מאוד משמעותי בהתאם להנחיה של ראש אכ"א, את הפרויקט בשנה הקרובה כבר. אני לא רוצה לנקוב פה במספר, אני אסביר למה - - -

תגיד מה הוא אמר לך.

הוא אמר לי שלא תהייה מגבלה תקציבית. אנחנו, כיוון שאנחנו עושים את הפרויקט הזה בפעם הראשונה, ביקשנו - - -

לכמה הוא אמר לך להיערך?

הוא אמר לי להיערך לעד 2,000.

עד 2,000 חיילים.

תודה. איתי שחר, מה איתך, חייל.

אני רוצה להודות קודם כל ליושב ראש הוועדה, חבר הכנסת יעקב מרגי, חברת הכנסת עליזה לביא שיצאה, חבר יואל חסון וחברת הכנסת ענת ברקו שגם יצאה.

אני רואה שהדיון מתנקז לעניין של החלופה שצה"ל מביא - - -

אני אסביר, אנחנו חשבנו שבכלל הכותרת ביטול הפרויקט. אז קודם כל הפרויקט, רגע, תן לי, אני לא יכול לבקש מעצמי רשות דיבור.

קודם כל הפרויקט לא בוטל וזה תואם לדברים שנאמרו במליאה. זה חשוב שיאמר כי פתחנו את הדיון בזה. הפרויקט, בוצעו בו שינויים. אני לא מאלה שנבהלים מכל שינוי. אני כן חוקר למה נעשו השינויים והשאלות כאן מתבקשות כי יש לנו עניין. העלות הפרויקט הזה היא מזערית ואם היינו שמים את תקציב משרד הביטחון בנקודות - - -

זה ממש לא - - -

אני לא רוצה להביא לכם סעיפים אחרים שאני מכיר מניסיוני, מתוך ההתנהלות של צה"ל זה בטל עד כדי שאפילו עין מזוינת ספק אם תקלוט אותו - - -

אדוני, תקציב הקפה בצה"ל - - -

אני לא מזלזל בשום תקנה, בשום פעילות.

אני מיד נותן לחבר הכנסת חיים ילין שישב בסבלנות ובצדק. איתי, תתמקד.

אני מתייחס. אני מבין שהפרויקט לא בוטל כמו שאמר יושב ראש הוועדה, אבל החלופה היא בעצם כמו ביטול. אני אסביר למה. קודם כל אנחנו מדברים על כך שיהיו פחות בגרויות שנלמדות. זאת אומרת, הוא מזמין 1,000 לכנס, אז מגיעים 300 ואיפה ה-700? למה הם לא מגיעים? כי לפני זה בפרויקט של גבעת חביבה זאת הייתה הוראת מפקד, החייל קיבל הקצאה והגיע לגבעת חביבה על פי פקודה.

לא עושים בגרות בפקודה. סליחה שאני - - -

יש לו צו סיפוח.

אתה טוען מה, שזה לא עובד למרות שהנתונים היו טובים.

לא עשו בגרות בפקודה.

אבל אתה אומר שפעם כן היה.

אבל לא היו 1,000 ב-2014, היו כמה, בין 500 ל-600 ולא ירדנו מהמספר הזה.

שי, תן לו לומר ואם תרצה לתקן בבקשה.

יכול להיות שבשנת 2014 צה"ל החליט להתחיל לקצץ בגבעת חביבה ובגלל זה המספרים ירדו. אני לא בדקתי את זה אז אני לא יודע את זה - - -

אז אל תאמר אם לא בדקת.

אנחנו מדברים על 700 שלא מגיעים לכנס ולא ישלימו בגרות ואלו לוחמים ששלוש שנים שירתו בצה"ל - - -

איתי תן לי במקומך, בוא זה דיון אינטראקטיבי. אני אתן לך. אם אני הייתי במקומך אני אגיד לך איך אני הייתי פותח. אתה אומר דברים חשובים ומציג אותם. אתה אומר, 'צה"ל תקשיב, אתה אומר בעצמך שיש 1,000 בפוטנציאל. הרי אם הפרויקט הזה לא חשוב לא היית מקיים אותו גם בשביל 1. סך הכול נהנו 30% מהפוטנציאל, מה אתם עושים בשביל להביא את ה-70% הנותרים? זה תזעק, אני אתך.

את זה אני אשאל עוד רגע, אבל אני עוד להסביר עוד כמה דברים שזה יוצר.

רק השעון, תקשיב בקצב הזה שאתה מדבר והשעון לא טוב לי.

שלוש דקות בקשתי. או.קיי. היושב ראש כבר שאל בשבילי, אז קודם, מה אתם עושים עם ה-70% שלא למגיעים וגם לא יגיעו. עוד דבר לגבי הקרן להכוונת חיילים משוחררים, גם לתת לה לטפל בחלק ההקצאות, זה כבר מקשר אותי לוועדות אחרות פה בכנסת כי הם לא מנצלים את כל ההקצאות גם לא במכינות הקדם אקדמיות וכדומה. איך בדיוק מוודאים שהם מנצלים את ההקצאות?

צריך לזכור, חיילים קרביים הם חיילים שמשרתים שלוש שנים, לא רק זה שהבריאות שלהם נפגעת והם יוצאים מהצבא שונים, גם יש חיילים אחרים שהם חיילים עורפיים שיכולים להשלים בגרויות. הצבא נותן לאנשים בגרויות תוך כדי השירות. קודם כל כשמתייחסים ללוחמים צריך להתייחס גם לחיילים העורפיים שיכולים להשלים בגרות לבד במשך השירות ולא צריכים לחכות לסוף השירות.

אני רוצה להגיד שוב, אותי זה מעציב שאנחנו מגיעים שוב לכנסת ובעצם אנחנו מגיעים למצב שצה"ל חוסך על אלה שנושאים באלונקה. משרד הביטחון וצה"ל שוב חוסכים על אלה שנתונים, על אלה שצריך לתגמל אותם. אנחנו, המאבק שלו הוא גם על העלאת שכר חיילים שמצליח ואנחנו שמחים על כך, אנחנו גם נלחם על הבגרויות של הלוחמים. אגב, הנושא הזה מקשר אותי לנושא מדובר בשדולה לחיילים משוחררים, שם אנחנו גם נלחמים והזכרת את זה, לגבי תואר או מקצוע לכל לוחם. זה משהו שאנחנו העלנו על סדר היום - - -

השדולות בכנסת בדרך כלל עושות פתיחה ראוותנית ואחר כך לא רואים אותם כל השנה. עוד לא ראיתי אותם אצלי בשום יוזמה.

אז נדאג - - -

לכן לא תמצא אותי שמה בכנסים האלה.

נקודה אחרונה, אני רוצה שבעניין של המתכונת. לגבעת חביבה הם מגיעים ולומדים כל היום. בבוקר יש שיעורים ומאחר הצהריים יש תרגולים עם מורות חיילות, מורות הו"ד זה נקרא. בעצם כל היום זה לו"ז (לוח זמנים) מהבוקר עד הלילה. כמו שאמרו, אין יציאות, זה בסיס סגור - - -

איך אתה מסביר את זה. אני שואל - - -

לעומת החלופה - - -

למה יש לך תכונה, לא למדת אותי. כבר פעמיים לא למדת שאני יותר עקשן ממך.

איך אתה מסביר את זה עם כל האווירה החמימה של הפנימייה, ואני מבין את זה, עם תנאי לינה וכלכלה וצו סיפוח מיחידה ליחידה והכול, הכל והכול, אלא אם סגן אלוף שי נותן נתון שהוא לא אמתי. הוא אומר לך ש-92% - - -

אבל אדוני היושב ראש, הסברתי לך. הוא נותן נתון שאתה מכפיל ב-4, אבל זה לא באמת להכפיל ב-4 כי בנתון שהוא נותן זה רק שני מקצועות לבגרות וזה רק החיילים שהגיעו - - -

בגבעת חביבה גם מי שלא הייתה לו בכלל בגרות בשום מקצוע - - -

בגבעת חביבה הוא היה משלים - -

אתה אומר דברים, תדייק. אתה נמצא בוועדת כנסת מסודרת.

לא אחד שאין לו כלום, אבל עד 4 מקצועות ולא רק מקצועות ליבה. בעיקר מקצועות ליבה, אבל לא רק.

תודה איתי.

לא. משפט אחרון. המכללות - - -

תודה איתי, 6 דקות לקחת.

נמצא מישהו מסביב לשולחן שרוצה להוסיף? בבקשה תציג את עצמך.

קוראים לי מוטי שגיא, אני - -

סליחה, אני מתנצל חבר הכנסת חיים לוין. זה בסדר? או.קיי תמשיך.

אני ממשרד הכלכלה, אני חובש כמה כובעים. קודם כל אני בוגר צה"ל, פרשתי בדרגת אלוף משנה. פיקדתי על יחידות בסיסים. ב', אני נציג משרד הכלכלה, גם גמלאי של משרד הכלכלה בהתנדבות, אני כבר קשיש בגיל הביולוגי. אני גם יושב כנציג משרד הכלכלה - - -

ינזפו בכך, אתה אזרח ותיק, לא קשיש.

כן, אזרח ותיק. זה עלה חצי מחיר. אני נציג משרד הכלכלה בהנהלת הקרן ביחידה להכוונת חיילים משוחררים ואני שותף להחלטות.

אני רק מחזק את הדברים שאמר שי, יש פה שיתוף פעולה יוצא מן הכלל. יש לי הרגשה שחלק מהאנשים, אני לא אציין שמות, נמצאים באיזה קונספט, איזו תפיסה שעבר זמנה. העולם מתקדם. השיטה החדשה של 4 מכללות זכייניות שעונות לכל הקריטריון ואמות המידה הנדרשות בביזור, החל ממכללת ספיר בנגב, דרך הגליל המערבי נותנת מענה יותר מאשר לרכז חיילים מכל המקומות ולהביא אותם לגבעת חביבה. דבר ראשון.

דבר שני, עצם זה שמתחככים עם סטודנטים, שימו לב, בכל המכללות לתואר ראשון ותואר שני, זה גורם להם להמשיך להתקדם הלאה וללמוד. כל האווירה של המכללה היא שונה - - -

הסתגלות אקדמית נקרא לזה.

בדיוק. מה שסוגרים באיזה מקום עם איזה חיילות, באמת עם כל הכבוד שיש לי, גם אני הייתי בצבא הרבה מאוד שנים, זה שונה לגמרי, זו תפיסת עולם שונה.

מי המורים בפרויקט?

יש מדריכים פדגוגים ויש שם מרצים. הם שותפים להוויה של המכללה, הם חלק מהכללה.

הקרן שאני יושב בהנהלה שותפה. יש לנו עובדים מסורים שמסתובבים איתם ומלווים איתם. אגב, אנחנו גם נותנים דמי קיום, זה לא הוזכר כאן. אנחנו נותנים השלמה למי שמתקשה, לומדים עולים חדשים - - -

אם כבר נגעת, סליחה. אם כבר נגעתם בדמי קיום, הרי בגבעת חביבה הם אכלו, ישנו, הכול.

חלק מהחיילים עושים את זה תוך כדי שירות, חודשיים לפני השירות וזה נאמר - - -

ואלה שמשתחררים?

הם עוברים לידיים של הקרן.

והם מטופלים טוב?

מטופלים. יש קרן מה שנקרא קרן - - - נוסף, אני לא מחדש - - -

אנחנו נקיים דיון. אחת המסקנות פה תהייה לקיים דיון מיוחד על הקרן להכוונת חיילים משוחררים, על כל ההתנהלות שלה סביב חינוך.

מה שהפתיע אותי, אני רואה פה מכתב של חבר הכנסת יואל חסון מה-20 ביולי והיום אנחנו ב-7 בדצמבר, חלפו כבר שבעה חודשים ונעשו כאן דברים בארבעה חודשים. אני רואה שכתוב בוטל וכן הלאה. שום דבר לא בוטל, להפך, אנחנו התקדמנו. אני חושב שהתפיסה, הגישה הזאת היא הרבה יותר טובה. אם תרצה להיכנס לפרטים אני מאוד אשמח.

כמעט שכחתי עוד פעם את חיים ילין. חבר הכנסת חיים ילין בבקשה.

כבוד היושב ראש תודה רבה. אני אף פעם לא מצליח להבין איך ההנדסה, זה נקרא הנדסת אנוש, אבל הם בכנסת כנראה.

אגב, אני באתי טבולה ראסה לדיון. אני התחלתי בשריון עם פרויקט "נערי רפול" ועם התותחנים שהיו הכי טובים והצלפים הכי טובים שהיו בצה"ל והם אפילו לדעתי הם לא בגרות, אני מדבר אתכם שהם לא בטוח גמרו את היסודי. בסדר, בואו נבין מאיפה אני בא, תקופה אחרת לגמרי, נכון. אבל דבר אחד כן ייחד את צה"ל, הוא לקח אחריות על כל חייל שהתגייס והוציא ממנו בנאדם. זה הדבר החשוב - - -

לא תמיד, אני זוכר תקופות אחרות שעלה לצה"ל להחזיק כל חייל. תשמע חיים, בתקופתי שירותו איתי חיילים שגרמו נזק לצה"ל, כל יום 20 אלף שקל לפחות, אבל התעקשו להחזיק אותו שלוש שנים. כנראה שהבזבוז לא היה גדול, גם נתנו לו עוד 6 חודשים דפוק, מה שנקרא להשלמת הצבא. זה השתנה מאז ואני שמח שהשתנה והשכל חזר לקופסה.

כבוד היושב ראש, 'צבא העם' זה צבא עם כל מה שמשתמע וכנסת ישראל משקפת גם 'צבא העם' ברמות אחרות לגמרי. גם פה לדעתי, לא מבחן בגרות, אבל הרבה מאוד דברים היו יכולים לעזור להרבה מאוד - -

חבל שפה אין קורסים של הכוונה - - -

בגלל זה אמרתי שהיו עוזרים להרבה מאוד ח"כים (חברי כנסת), אין לי ספק.

למה להרבה מאוד, למעט מאוד. צריך - - -

היה עוזר להרבה מאוד. חבר'ה, לא להרבה ח"כים, להרבה מאוד.

רק משפט, אני תמיד מקפיד, אני לא מוכן להשתתף במקהלה של חברי כנסת שחובטים בעצמם. מי שרוצה לחבוט שיחבוט בעצמו, שלא יחבוט בכולם.

אני חובט, אין לי שום בעיה. אני מזוכיסט מלידה ובגלל זה אני גר בעוטף עזה. אגב, זאת הסיבה, אין מה לעשות, כך אני גדלתי.

מה המסר שאני רוצה להעביר, הדיון התקיים בגלל שחלק מחברי הכנסת חשבו שבעצם התבטל הפרויקט. הגיעו לפה והבינו שהפרויקט לא התבטל, הוא פשוט שינה את פניו. אותי מה שמדאיג, לא שמשנים, אין לי בעיה עם זה. יש לי בעיה אם יש שינוי בעקבות חסכון של צה"ל, אז אני מתחיל להיות מודאג. אם באים וחוסכים במשאב האנושי שזה הדבר היקר שיש בצה"ל, הרבה יותר מטנקים, כדורים ומטוסים, כי בלי בנאדם אף אחד לא יפעיל את הדבר הזה. אני אומר שבשביל לחסוך ולקנות עוד כדורים, אז אתם יורים את הכדורים האלה לחברה הישראלית. כך אני מסתכל על הדברים.

המסר שאני שומע פה מצה"ל שיש יד חופשית לתקציבים עד ל-2,000 חיילים ואותי זה משמח - - -

ולכן צריך לעשות את הכל כדי למצות את הפוטנציאל.

נכון. לכן אני בא ואומר, אם יש כבר את הדיון הזה והוא פתוח לגמרי, איך אנחנו כולנו עכשיו ביחד יכולים להוציא מפה, אפילו בדיון נוסף, את זה שמ-2,000 יבואו לפחות אחוזים יותר גבוהים ולא 30% מ-1,000. בואו אפילו בשלב ראשון 30% מ-2,000, נעלה את הרף.

מה צריך לעשות, אני לא בא לצד המקצועי אם זה טוב מכללות או לא טוב מכללות. אני מעריך שאנשים חשבו והבינו שזה הדבר הטוב ביותר. זה שדקלו ומשרד החינוך מעורבים, אין לי ספק בכלל שגם הכיוון הוא נכון.

עכשיו, אם רוצים לפתוח דיון צריך לפתוח אם רוצים, 4 בגרויות או 5 מקצועות בבגרות ואם הדבר הזה. לדעתי אם אנחנו מדברים סטטיסטית על שנתיים, מקודם עדיין להסיק מסקנות כי יכול להיות ששנתון מסוים לא יכול לקבוע בכלל אם זו כבר מגמה ואם כן אז זה כבר שינוי אחר לחלוטין שצריך לעשות אותו. אני לא בא להתווכח על כלום. אני חושב שאם צה"ל רואה בזה ייעוד, וזה ממש ייעוד, ואם משרד הכלכלה גם רואה את זה כחלק, אז אני אומר לך שאנחנו נזדקק עוד יותר למשאב הזה. אני מעריך שהרבה מאוד חרדים, אני לא מדבר על כל האוכלוסייה אלא במיוחד על האוכלוסייה הזאת שלעולם לא למדה. יתכן שבשבילם בעצמם - - -

מעולם לא למדו מקצועות הבגרות. לעולם לא למדו זה נשמע כאילו - - -

אני מתייחס רק לבגרות, אני לא מתייחס עכשיו - - -

אני מקשיב, יכול להיות למרות כל ה- - - אני שם לב לניואנסים.

יכול להיות שצריך לפתוח את זה בצורה אחרת לגמרי, להתכונן לתרבות אחרת של לימודים.

פנו אלי, אני אומר את זה פה בגלוי, פנו אלי הרבה מאוד אנשים שרוצים לפתוח מסלולים מיוחדים לחיילים האלה שרוצים להתגייס. אני מדבר אתכם על אנשים שכבר נשואים ועם ילדים שדרך הצבא יהיה להם מקצוע בחוץ. וזה אחד הדברים,

זה עובד.

אני אומר את זה ואנחנו נראה את זה עוד יותר.

אני רוצה לסכם, היום זה לא רק שאתה מגדל חיילים להיות בני אדם, גם ערכית אתה מגדל דור שלם של אנשים שצריכים לתת לתוך מדינת ישראל. עכשיו גם הנושא החומרי, סלח לי אין מה לעשות, הצד של המקצוע שהם גם צריכים לתרום למדינת ישראל דרך מקום עבודה הוא לא פחות חשוב. זה אולי השינוי בין "נערי רפול" לבין אותן תכניות שאתם עושים היום. לדעתי צריך לראות איך מקדמים ביחד רבים כי המסלול לא נסגר, אז כל שאומרים פה מתקבל באהבה ותעשה כל מה שצריך לעשות כדי לשפר. תודה רבה.

חבר הכנסת יואל חסון.

אני ממש מתנצל שאני, רגשתם אותי - - -

חיים, אני מקווה שיום אחד הציבור יבין שחברי הכנסת שקמים באמצע הם לא הולכים לשתות קפה, הם הולכים לוועדות אחרות ומעט מאוד - - -

בוועדות אחרות יש קפה, תגיד את זה.

ויושבי הראש שנתקעים אתכם כל הדיון - - -

אנחנו ננצל את זה שזה מצולם פה אדוני היושב ראש, שגם הציבור ידע שבסך הכול מכהנים בכנסת היום רק 90 חברי כנסת פעילים, לא 120. 30 לא נמצאים פה בכלל, הם בממשלה. בסוף יש פה 90 חברי כנסת שמותכם יושבי ראש וועדות ולכן אנחנו באמת רצים מוועדה לוועדה, אבל מצליחים לעשות את העבודה כמו שצריך.

עכשיו לגופו של עניין. תראו, קודם כל אני שמח שהפרויקט לא מבוטל. אין לי את הכלים חוץ ממה שאמרת להעריך האם באמת המתכונת החדשה היא מתכונת טובה, יעילה שתעשה את העבודה. אני חייב לומר שאני מסכים עם איש משרד החינוך, באמת נראה לי שזה הפך קצת יותר מכני ופחות באיזו אווירה כזאת שזה פרויקט לאומי, ציוני – נראה לי שעושים את זה כעוד משימה שהצבא רוצה לסמן עליה V.

פה אדוני היושב ראש, הייתי רוצה, אני מתכוון לעקוב אחרי הסיפור הזה. אני מודיע לך בצורה הכי ברורה, אני מתכוון לעקוב אחרי זה, אני מתכוון לעקוב אחרי הנתונים, אני מתכוון לעקוב אחרי התוצאות. אני מתכוון לבדוק אם הדבר הזה לא נדחק לאיזה קרן פינה.

מה שאני חושב שאדוני היושב ראש צריך בסיכום לומר, קודם כל לדורש ולקבל תשובות לגבי שיטת השיווק והבאת האנשים. אני רוצה להיות בטוח שהצבא באמת עושה מאמץ שכמה שיותר חיילים יעשו את זה. נכון, בגרות לא עושים בפקודה, בסדר ונגיד שאני מקבל את זה. אבל, יש אנשים צעירים שלא תמיד יועדים לקבל את ההחלטות הנכונות על החיים שלהם והצבא כן יודע להכווין בתחומים אחרים ולהגיד פה: 'בוא, תשב עוד עם קצינת ת"ש (תנאי שירות), תשב עוד עם קצין חינוך. נשב עוד עם המפקד שלו שיסביר לו כמה זה חשוב'. הייתי רוצה שיהיה פה יותר דגש בסיכום שהוועדה דורשת מצה"ל לקיים מאמץ כדי לממש את הפוטנציאל עד תום ממש. לא להסתכם בזה שבאלה באו ואלה לא באו ולהגיד בסדר, 300 ונמשיך ו-70% לא באו. לממש את הפוטנציאל עד תום זה דבר ראשון.

דבר שני אדוני, אני בטוח שתעשה את זה גם. לקבוע לפי השנתון שלהם, שנדע מתי הבגרויות. צוות הוועדה יכול לעקוב מתי התוצאות אמורות להגיע. זמן קצר אחרי שהתוצאות תגענה וגם לקראת המחזור הבא, שנראה כמה במחזור הבא באים, לקיים פה דיון מעקב כדי לראות איך התכנית הזאת עובדת וכמה התוצאות שלהם הן משמעותיות.

שוב, אני רץ לוועדה אחרת, אני בטוח שהיושב ראש יהיה בכוון הזה. תודה רבה.

חברת הכנסת סופה בבקשה.

אז מי שנשאר, אז הוא לא רץ לוועדות, אין לו וועדות? אני צריכה להגיד לציבור שלכולם יש וועדות ומשתתפים בוועדות, אבל כל אחד מחברי הכנסת בוחר את שיטת העבודה שלו.

לסיום אני רוצה, מובן שהצד הזה שיושב מולנו, אנחנו כחברי כנסת מבינים שמה שהצבא מעניק לחיילים בזמן השירות עוזר להם בזמן השחרור. אני הייתי מבקשת יותר תשומת לב לחיילים בודדים, זה משאיר אותם בארץ. אנחנו כולנו יודעים מה זה חייל בודד וכולנו יודעים שהשקעה בחייל בודד זה גם השקעה אנושית שגם היא חשובה מאוד. אחרי הדבר שהציגו לנו, אני חושבת שיחס אישי לכל חייל, זה שבפוטנציאל וזה שמגיע לקורס, נותן את האפשרות גם ליתר החיילים האלה, 700 איש או יותר שלא הגיעו לקורס. אני חושבת שיחס אישי זה דבר הכרחי. אנחנו פונים לצה"ל לתת יחס יותר אנושי.

סגן אלוף שי, אני אתן לך להתייחס, אבל על הדרך למרות שזה לא הנושא. אנחנו התמקדנו בקטע של הבגרות. תעודת גמר תיכון, תן לי כמה משפטים וגם לוועדה - - -

לגבי גמר תיכון?

אם אתה עוסק בזה.

אני לא עוסק בזה.

אז עזוב.

ברשותך כבוד היושב, אני רוצה לומר כמה מילים. אחת, כמו שאני מקווה שהתרשמתם, הפרויקט הזה חי וקיים. אני גם צריך להגיד שיכול להיות שנעשה עוד תיקונים ועדכונים בדרך כי אנחנו לומדים - -

בזה אין שם ספק.

אני מקווה שהמסר עבר. אנחנו לא חוסכים בהקשר הזה, להפך. אמרתי קודם, לי לפחות נתנו את המקום להתרחב באופן מאוד משמעותי, לא באופן אישי, עבור החיילים. אנחנו נחזק את השיווק כמו שקראתם לזה, לחיילים כדי לראות, בוא נגיד כך, שלפחות כל אחד יודע מזה, מכיר ויודע את היתרונות והפוטנציאל הגלום בזה.

אני רוצה להרגיע את מי שהעלה את זה פה, אנחנו מקיימים שליטה במכללות. כל יום אני מקבל דיווח על כמה חיילים נמצאים. אני יכול להגיד לכם שיש מעל 90% נוכחות במכללות כשהסטנדרט של המכללות הוא מינימום 80% השתתפות בשיעור. נכון 80/20. אני מקבל כל יום דיווח כזה ומי שלא מגיע לא מגיע באישור, כמובן שיש דברים שהם אובייקטיביים.

אני רוצה פה להודות למשרד החינוך על זה שבחינת הבגרות שתהייה השבוע באזרחות, זה מועד מיוחד שנכתב עבור הצבא. אני גם אבקש מפה שהמשרד ימשיך לשתף איתנו פעולה בעניין כי מחזורי השחרור לא תמיד מסונכרנים למחזורי הבגרות. חשוב שאותם חיילים שהענקנו להם את הידע, שהידע הזה יהיה טרי בראש שלהם כשהם הולכים לבגרות. פה נדרש הסיוע של משרד החינוך. תודה רבה.

תודה. דוקטור דקלו מילה לסיום כי אני מקריא סיכום.

רק לומר משהו. חזרה ועלתה בו השאלה התקציבית. צה"ל לא מתקצב את הפרויקט, הוא מתקצב את ההוראה דרך הקרן לחיילים משוחררים וכך הוא הסיר מעצמו נטל תקציבי. זה לגמרי ברור לנו. את המחזור הזה שביום רביעי הקרוב, מחרתיים, אנחנו בוחנים, זה 142 ילדים, באמת בארבעת המכללות האלה. זה איזה תהליך מכרזי שעשו הקרן יחד עם המכללות. אין לנו שום say פדגוגי, יבחנו כנבחנים אקסטרנים, אין לנו בעיה.

תודה.

כבוד היושב ראש, מילה לסיום, באמת מילה, משפט בסדר.

חשוב לי שתעמדו, אתם חברי הכנסת ואתה כבוד היושב ראש, על מספר הבגרויות. גם אם הפרויקט הזה, לעמוד על מספר הבגרויות.

שמענו. תודה. בבקשה ישראל.

אני רציתי רק להתייחס לעניין הזה, ברגע שהדיון עבר מהאם עושים את זה לאיך עושים את זה, כשמדברים על מכללות, אני עושה את הקורס במתכונת פתוחה, הכיתה שלי עכשיו לומדת. אני קיבלתי אישור מיוחד כדי לבוא לפה. אנחנו לומדים כל יום עד שלוש-ארבע-חמש. בשונה, הקורס הזה מתקיים בשתי מתכונות במקביל. הוא מתקיים גם במחנה אלון, בבסיס של חיל חינוך, מתקיים בצורה סגורה לאנשים שמשתחררים בסוף הקורס. העניין הוא שהקורס הזה מתמשך סמסטר שלם ובגלל זה מעדיפים לשלוח אנשים למחנה אלון כי בסוף, בגלל שיש ריכוז של תלמידים אפשר לפצל את האנשים לפי רמות. יש שם במחזור הזה במתמטיקה 7 רמות. אני יודע את זה ממישהי שהיא מורה שם. יש שם 7 רמות במתמטיקה ואנחנו לומדים על 3 יחידות גמר - - -

אין ספק שזה יתרון.

במתכונות האלה, אני חושב שזה יכול קצת להתפספס.

כיוונת גם לשם. תודה.

הוועדה מודה לכל מי שהשתתף בדיון, לחברי הכנסת המציעים, לאורחים שהגיעו.

הוועדה רואה בפרויקט "הפרויקט בגרות ללוחמים" פרויקט חברתי לאומי ממדרגה ראשונה. תרומתו לחברה היא לטווח ארוך.

הוועדה מודה לצה"ל על הפרויקטים הרבים שהוא מקיים הן "בבגרויות ללוחמים", הן השלמת השכלה תיכונית, הן בהשכלה טכנולוגית והעתודות האקדמיות במסגרות כאלה ואחרות.

הוועדה רשמה בפניה את הודעת צה"ל שהפרויקט לו בוטל, אך עלו בו שינויים.

הוועדה רשמה בפניה את הודעת צה"ל שלא תהייה מניעה לקבל את כל הנרשמים ואף להגיע למיצוי פוטנציאל של עד 2,000 חיילים בשנה.

הוועדה מבקשת מצה"ל לקבל תוצאות ציונים של מחזור זה לעומת הציונים בשנים עברו וכן תקציבי של כל שנות הפרויקט. אני לא אבקש את כל השנים אלא של עשר השנים האחרונות.

הוועדה תקיים דיון עם קבלת הנתונים.

הוועדה רואה בחומרה את הקלות בה צה"ל מוותר על אלה שלא הגיעו לכנס ושלא נרשמו ללמודים למרות שזו לא חובה צבאית.

הוועדה מבקשת מצה"ל לעשות ככל אשר בידו לנצל פוטנציאל זה, להביא אותם למסגרות לימודים.

הוועדה תקיים דיון מיוחד על פעילות הקרן להכוונת חיילים משוחררים בכל תחומי החינוך וההשכלה בצה"ל.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:49.