הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 62

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שני, ט' בטבת התשע"ו (21 בדצמבר 2015), שעה 11:30

מיצוי הטבות המס והשירות לנישום – דוח מבקר המדינה 66א', עמ' 231.

חברי הוועדה: קארין אלהרר – היו"ר

חנן פוגל - מנהל אגף בכיר, משרד מבקר המדינה

דוד בר - סגן מנהל אגף, משרד מבקר המדינה

שירה לומר - מנהלת ביקורת, משרד מבקר המדינה

ירון אביטל - מנהל ביקורת בכיר, משרד מבקר המדינה

משה אשר - מנהל רשות המיסים, משרד האוצר

יגאל ימיני - מנהל תחום מנהל פרויקטים ברשות המיסים, משרד האוצר

ערן יעקב - משנה למנהל, רשות המיסים, משרד האוצר

ירון מילמן - מנהל תחום שומה, רשות המיסים, משרד האוצר

מירי סביון - סמנכ"לית בכירה לשומה וביקורת, משרד האוצר

רוני סרי לוי - מנהל אגף א' שומה, רשות המיסים, מס הכנסה, משרד האוצר

שרית פרסי - מנהלת תחום בכירה, רשות המיסים, שירות סניפי פ"ז כפר סבא, משרד האוצר

אביחי שמאי - מנהל תחום בכיר ביקורת פנים, משרד האוצר

ליאורה לייבוביץ - מנהלת תחום מפקחת ארצית שומה, רשות המיסים, משרד האוצר

עידית לב זרחיה - דוברת רשות המיסים, משרד האוצר

פזית קלימן - רשות המיסים, משרד האוצר

אפרת לפלר - רכז אגף ועדות רפואיות, המוסד לביטוח לאומי

ד"ר אילנה גלייטמן - מנהלת השירות לעיוור, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

עקיבא איסרליש - המפקח הכללי, משרד ראש הממשלה, אגף הפיקוח הפיקוח הכללי

דוד דהאן - יו"ר הארגונים החברתיים בכנסת

גיא שמחי - מנכ"ל המרכז לעיוור

מירב גילי הירש - סמנכ"ל המרכז לעיוור

תומר רוזנר

חנה פריידין

ר.כ., חבר המתרגמים

מיצוי הטבות המס והשירות לנישום – דוח מבקר המדינה 66א', עמ' 231.

צהריים טובים לכולם. היום ה-21 בדצמבר 2015, ט' בטבת התשע"ו. הנושא שנדון בו היום – דו"ח מבקר המדינה 66א' – מיצוי הטבות המס והשירות לנישום.

מדובר בדו"ח חשוב ומקיף וזה הזמן להודות לצוות מבקר המדינה על הדו"ח, שבאמת נוגע באזרחים ובאזרחיות. זה נראה אולי פרטים טכניים ואפורים, אבל זה הסיפור – אמר פעם מישהו – בחיים עצמם. הם אלה שקובעים בסוף איך מקבלים את הכסף, מי מקבל וכמה.

הדו"ח מתחלק לשני חלקים חשובים, כשהחלק הראשון מדבר על מיצוי הזכויות, והשני על הקשר עם האזרח בכלל ועם אזרחים עם מוגבלות – נכים ועיוורים – על פי לשון פקודת מס הכנסה בפרט.

אנחנו היום נעסוק מעט מאד, אם בכלל, עד כמה שהזמן יותיר לנו, בנושא אנשים עם מוגבלויות, וזאת מירב, לא כי הנושא לא חשוב, אלא כי אנחנו נקיים דיון נפרד בנושא השירות לעיוור ואנחנו נקבץ ביחד את הנושא הזה. יהיה לנו דיון חשוב בחודש הבא, נעסוק גם בחלק הנוכחי, בחלק של הדו"ח הספציפי הזה.

אבל באמת, כמו שאנחנו רואים, הרבה פעמים בוועדה, גם בעניין הזה, הבעיה המשמעותית היא איסוף המידע. מהדו"ח עולה שרשות המיסים, ואני אומרת את זה בזהירות – יתקן אותי משה אשר – ראש רשות המיסים, שאיתנו הבוקר – אין אומדנים ומעקב אחר מיצוי הטבות המס וזה דבר שהוא מצער, כי בסוף ישבו אנשי רשות המיסים, ישבה כנסת ישראל על המחוקקים וככה עשתה עבודת מטה וגם עבודת פיין טיונינג, כדי לדעת מי זכאי לאלו הטבות. ותאמינו לי, מניסיון דל אמנם, אבל לא פשוט להתוות את העניין הזה. חשוב שבסופו של דבר הוא יגיע לאנשים שלשמם הוא נכתב.

השלב השני שמוכר לנו מאד גם מהדיונים בוועדה, שיש נקודות שבהן היינו מצפים שרשות המיסים תעשה יותר על מנת שאזרחים יוכלו לממש את הזכויות שלהם. אני אתן נתונים מספריים. בשנת 2012 בלבד, הייתה גביית מס ביתר מהמשכירים, בסכום של 563 מיליון שקלים, כשעבר רק חלק מהשנה ועוד 74 מיליון שקלים משכירים שעבדו אצל מספר מעסיקים שלא עשו תיאום מס. הסכום הזה לא הוחזר לאזרחים.

בנוסף אנחנו עדים לכך שאם פרטי החשבון שלך שגויים במערכת של רשות המיסים ורצה הגורל ויש לך עודף, ברוב המקרים לא נעשה מאמץ מספק כדי למצוא את הפרטים הנכונים שלך ומתברר מהדו"ח שיש יתרת זכות מורכבת של מעל 60 יום בסך הכולל של 136 מיליון שקלים.

אני מכירה את עבודת רשות המיסים ואני אומרת את הדברים לא כביקורת הורסת, אלא כביקורת בונה. רשות המיסים עושה מאמצים עיליים ואנחנו רואים את זה גם בעודפי הגבייה, אבל אני רוצה שכמו שהמאמצים הגדולים והכבירים נעשים על מנת לגבות את הכסף שחייב בדין וכו', יהיו מאמצים לא פחות משמעותיים על מנת להחזיר את הכסף, באם נקבע ביתר לאזרחים.

תראו, גם הדבר שבאמת ככה ניכר בדיוני הוועדה כל פעם מחדש, שמי שבסוף מפסיד זה לא אלה שיש להם סוללות עורכי דין שהם יודעים ללכת לפקיד השומה ולחקור ולחפור עד שמוציאים את השקל האחרון שמגיע, אלא דווקא אותה אוכלוסייה מוחלשת. זה בדרך כלל אנשים שמרוויחים מעט בלאו הכי, אין להם את הכסף לשכור שירותי עורכי דין או אדם מייצג אחר. ובזה אני רואה דבר ראשון, יותר מהכל, תפקיד של רשות המיסים, בתוך החלוקה הזאת.

אני אבקש בתחילת הדברים ממר חנן פוגל, מנהל ביקורת בכיר במשרד מבקר המדינה, שגם עסק בכתיבת הדו"ח, להציג את עיקרי הדברים ומיד לאחר מכן נפנה לכוכב הדיון שלנו, משה אשר.

צהריים טובים לכולם, גברתי יושבת הראש, מכובדים. אני קודם כל אבקש להודות לצוות הביקורת, דוד בר, ירון אביטל ושירה לומר, על הדו"ח המקיף והיסודי שנעשה בנושאים האלה.

אני רוצה בתחילה להציג מספר דגשים ותבונות מהדו"ח, כשאחרי זה יציג דוד את עיקריו בתוך המצגת. אנחנו במשרד מבקר המדינה רואים חשיבות עליונה בהבטחת האפשרות שכל האזרחים יקבלו את הזכויות שמגיעות להם בכלל, וברשות המיסים בפרט. לאזרחים יש חובות כלפי המדינה, אבל גם זכויות.

הנחת היסוד שלנו שתשלום מס בחברה דמוקרטית זה חובה מוסרית, זה חובה חוקית, אבל חובה שהתשלום הזה יהיה מס אמת. שהאזרח לא ישלם לא פחות ולא יותר ממה שהוא צריך.

דו"ח הביקורת כמו שנאמר פה, עוסק בשני נושאים עיקריים, במיצוי הטבות מס ובשירות לנישום, ולא בכדי הנושאים האלה אוחדו ביחד, כי ההבנה שלנו שככל שהשירות במשרדי השומה יהיה זמין יותר, נוח, נגיש, ככה גם יגדל מיצוי הזכויות של האזרחים.

בדו"ח שלנו אנחנו מצאנו שקיימת הערכה לאורך השנים של גביית מס ביתר ואי מיצוי זכויות בסכומים של מיליארדי שקלים בגין נושאים רבים, נקודות זכות שאינן מנוצלות, גביית מס בית לאנשים שעבדו חלקיות שנה או שעבדו בשני מקומות עבודה ולא עשו תיאום מס. זיכויים שאנשים לא קיבלו בגלל מצב משפחתי או מקום מגורים, וכל זה בלי שהרשות, לפי מה שאנחנו ראינו לפחות עד היום, עד מועד הדו"ח, עשתה פעילויות ממשיות להחזיר את הכסף לאנשים.

אנחנו רואים שגם כשגם שהנישום כבר מגיש דו"ח להחזר מס שמבקש את הכסף, הרבה פעמים הרשות עושה שינויים בשומות שלו, בלי שהיא מעדכנת את הנישום בשינויים שהיא עשתה, ומה המשמעות של השינויים האלה מבחינת סכום המס שהוא יקבל בסופו של דבר.

כמו שנאמר, עשינו גם בדיקה לגבי השירות שניתן במשרדי השומה. אנחנו רואים הרבה פעמים שהשירות הזה הוא לקוי. שמני המתנה ממושכים. יש מערכת ניהול תורים שהייתה אמורה להיכנס לפני שנים וכמעט לא נכנסה עדיין לשום משרד. טלפונים, משך ההמתנה לטלפונים שם ממושכת. דפי מידע שקיימים כמעט רק בעברית. זמני קבלת קהל שלא מותאמים לציבור השכירים.

אנחנו רואים גם בנושא של הנכים אפילו, אדם שצריך לקבל את הזכויות שלו לפני סעיף 9 (5) אמור לגשת הרבה פעמים, הוא כמעט לא יכול להגיש שום דבר דרך האינטרנט, בקשות. הוא צריך לבוא לקחת את הפרוטוקול. בהרבה דברים כשאנחנו עושים השוואות מול הביטוח הלאומי, אנחנו רואים שהרשות עדיין נמצאת קצת מאחור בנושא הזה.

אנחנו כמשרד מבקר המדינה בדעה שהרשות צריכה לשנות באופן משמעותי את המדיניות שלה ואת אופן הטיפול שלה בנושא ולהפנים שהאחריות שלה זה לא רק לגבות מס מהאזרחים, אלא גם להשיב מס שאנחנו רואים שנגבה ביתר.

וצריך להזכיר לכולנו שהרבה פעמים נישום נרתע מלגשת לרשות המיסים, אם זה בגלל רתיעה טבעית מרשות מס, ואם זה בגלל שהוא מפחד מכל הקשיים הבירוקראטיים שאנחנו מבינים שקיימים במשרדי השומה. ואז או שהוא לא מגיש דו"ח להחזר מס ומפסיד את הכסף, או שאם הוא כבר מגיש, זה באמצעות מייצגים, רואי חשבון, יועצי מס שגוזרים קופון לא מבוטל על הדבר הזה עבור השירות, וזה חבל, כי זה כסף שמגיע לאנשים, זה כסף שנגבה כבר, ואם אנשים יכולים להגיש לבד, בלי מייצגים, אני חושב שזה דבר מבורך.

אנחנו רוצים עוד פעם, כמסקנה שלנו, שהרשות תימנע מלהעביר את האחריות הבלעדית בנושא הזה, נושא של החזרי מס ומיצוי זכויות לידי הנישומים, אלא לפעול באופן אקטיבי, ממשי. אנחנו ראינו גם בזמן האחרון פעולות מסוימות בנושאים של פרסומים בתקשורת. אנחנו רוצים לראות מדריכי מס, לראות פניות לנישומים על פי המידע שקיים ברשות, לא מידע שכאילו לכאורה. מידע שקיים ברשות. לאדם מסוים מגיעות נקודות זכות, לא ניצלת את זה, אפשר בבקשה להגיע להגיש בקשה להחזר מס ותקבל את הכסף. פעולות אקטיביות ממשיות ולא להטיל את האחריות הבלעדית על הנישומים בלבד.

הדבר הזה גם יוכל, אני חושב, להגדיל את האמון של הציבור ברשות, אבל מעבר לזה יוכל גם לסייע לשכבות החלשות בכלל ולנכים בפרט, במיצוי הזכויות שלהם.

אלה התובנות והדגשים העיקריים שאני רואה בדו"ח. אני אשמח אם דוד יציג את המצגת עם פרטים יותר מדויקים.

תודה.

טוב, כמו שכבוד יושבת הראש אמרה, העדר אומדנים ומעקב אחר מיצוי הטבות מס, זה בעצם שינוי קונספציה שאנחנו מבקשים. רשות המיסים כל הזמן נשפטת על פי סך הגבייה וגם הגבייה שהיא מעבירה בעצם זו גבייה נטו, ואנחנו רוצים שבאמת תהיה הפרדה בקונספט, בראש. אנחנו רוצים אכיפה, גבייה ממעלימי המס, להגדיל את מעגל חייבי המס, ובמקביל גם שתהיה בעצם מדידה של רשות המסים, של הטבות המס. זה בעצם מהלך מאד חשוב.

ברגע ששינוי התפיסה הזה יתבצע, אני חושב שהמצב יהיה יותר טוב בעתיד, ואני חושב שאנחנו גם מקבלים ממנהל רשות המיסים הבנה בנושא הזה.

הנושא השני זה גביית המס שדיברתם עליה. אני לא אחזור. אזרחים אינם ממצים את מלוא זכויותיהם בהפקדות חיסכון פנסיוני. זו עוד נקודה שעלינו עליה, שאנשים-. הנושא הזה הוא מורכב וזה מוסכם על ידי כולם. יש רעיונות לשנות את זה ולהקל על הציבור בעצם שמפקיד את הכספים האלה. וגם פה יש הסכמה, רק צריך לעשות. צריך לשנות את זה ויש דבר שרשות המיסים כן יכולה לעשות ברמה שלה. זאת אומרת מלבד הנושא של החקיקה בנושא הזה ופישוט הנושא הזה, בעצם איפה שאפשר בתוך הבית לעשות את זה במחשב, בכמה לחיצות כפתור או באפשרות של מתכנת שיישב, שעצם הנישום, כשהוא מזין כבר את הנושא הזה של ההפקדות הסוציאליות שלו, שהמחשב יעשה את מיצוי ההטבה המיסוית עבורו, מה שכרגע לא קורה.

מה שכרגע קורה זה שרק מי שיודע ויש לו את התוכנות האלה, מצליח למצות את ההטבות הפנסיוניות האלה. אנחנו עשינו כל מיני בדיקות, לקחנו הפקדות של בני זוג. ברגע שאנחנו מזיזים אותם ממקום למקום בשדות של הדו"ח, אנחנו רואים שההחזר לנישום גדל. וחבל שזה רק למי שיודע.

נושא של מיסוי שבח, מס שבח. ראינו שבאמת יש המון עסקאות. המיסוי במס שבח הוא מיליארדים, והציבור לא יודע למצות את זכותו בדחיסת המס. נכון שיש פה מייצגים ויש עורכי דין, אבל עורכי הדין לא מספיק מבינים ויודעים – לא שעכשיו אני מטיל ספק – יש כאלה שיודעים, אבל אני אומר, הם עושים את עבודתם, מגישים את הדו"ח. הם לא אחראים על נושא של המיסוי של אותו לקוח שלהם.

ולכן אנחנו מבקשים את זה מהרשות, כרשות שלטונית, לבצע את זה כברירת מחדל, את המצב המיטיב עם הנישום. זאת אומרת ברירת המחדל שאנחנו ראינו בתוך רשות המיסים בנושא הזה של המיסוי של השבח, זה שקודם כל עושים את זה על אדם אחד. רק אם אתה מפצל את זה לבני זוג אתה כבר יכול להקטין את שיעורי המס שחלים על אותם בני זוג. לכן אנחנו מבקשים, וזה דברים שאפשר לעשות במחשב. כלומר, מה שאפשר לעשות במחשב, בלי יותר מדי משאבים, אנחנו מבקשים שרשות המיסים תקצה לזה את המעט שאפשר כדי שזה יקרה.

לגבי נושא של שקיפות. אדם שכבר מגיע ומגיש דו"ח ורוצה למצות את זכותו, הוא נתקל במצב שהדו"ח נמצא בתוך הרשות. הוא לא יודע מה קורה עם זה. זה חור שחור. זה נכנס לשם, לך תתקשר. אנחנו גם ניגע בזה שנושא הטלפונים – תנסה להגיע לדבר עם מישהו, קשה לך מאד. היום, אפילו כשאתה מזמין פיצה, אתה מקבל איפה נמצא השליח בדרך. או כשאתה עושה משלוח מחו"ל, אתה יודע בכל נקודה זה הגיע מתחנה א' לתחנה ב'.

אנחנו מבקשים, ובאמת, זה לא דברים מסובכים. כל מה שאפשר, מה שהוא לא מסובך, לנסות לעשות כדי להקל על הנישום כדי שיקבל את המידע הזה.

הנושא של משלוחי דואר. יש פה עוד נקודה כואבת שבאמת אפשר לפתור אותה. זה שאנשים יוצאים חייב מס. מגישים בקשה להחזר מס, מה לעשות, יצאו שהם חייבי מס. ואז יוצאת בעצם הודעת חוב. ההודעה הזאת לא מגיעה אליו. עוד לא מספיק הבן אדם בכלל להבין מה קורה איתו, הוא מקבל טלפון מהמעסיק שלו או מהבנק – יש לך עיקול. כל מה שאנחנו מבקשים במקרה הזה, זה באמת להקפיד לוודא שהודעת החיוב הזאת מגיעה. כי מי האנשים האלה? זה אנשים נורמטיביים. זה לא אנשים שהם מעלימי מס. אנחנו לא רוצים שאנשים נורמטיביים - - -

כי מה, הדואר לא עבד מספיק מהר? מה הייתה הבעיה?

לא כי הדואר לא הגיע, כי הכתובת שמעודכנת ברשות זו לא כתובת המגורים שלו. זה דברים קטנים שאפשר לפתור אותם. לפעמים אנשים מגישים את זה אפילו במחשב, מעדכנים כתובת.

אני אתייחס לזה.

אז באמת כדאי להקפיד על הדברים האלה, כי זה אנשים שהם באמת נורמטיביים, שיוצאים בעצם אנשים שהם חייבי מס ושלא בצדק.

לגבי הנושא של פרישה של אנשים לפני הגיל. אנשים פורשים או שאנשים מחליפים עבודות ורשות המסים נמצאת בצומת החלטות מרכזי מבחינתם. הם צריכים לבוא לרשות ואנשים לא יודעים מה לעשות. יש פה הסכמות וכו', אנחנו רוצים באמת שהנושא הזה יעבור לאחריות גבוהה יותר מאשר רשות המיסים, כי רשות המיסים אסור לה לייעץ בנושאים פנסיונים. אבל אפשר למצוא אולי דרכים אחרות, שיוקם איזה גוף שיכול לייעץ לאנשים כאלה מטעם המדינה, כדי שאנשים יגיעו לרשות המיסים ויעשו את החלופה האופטימאלית עבורם. ופה גם יש הסכמה עם רשות המיסים.

לגבי הנושא של ליקויים בשירות, עוד פעם, זה כבר מצב שכבר הגשת דו"ח ואתה רוצה את רשות המיסים כדי למצות את זכויותיך. אתה נתקל בשעות קבלה לא נוחות לציבור השכירים. רוב השכירים הם אנשים עובדים בשעות היום וצריך למצוא להם חלופות. משרדי השומה פתוחים פעמיים אחרי הצהריים למשך שלוש שעות בלבד, ורובם מגיעים וזה גם עומסים. אני מציע שרשות המיסים צריכה למצוא איזה משהו שבאמת יאפשר לציבור השכירים נגישות קלה יותר מול הפקיד.

זמני ההמתנה הם ממושכים. מערכת ניהול תורים, משהו מאד פשוט שלפני 9 שנים הוחלט עליו ברשות המיסים. פשוט מערכת שתנהל את התור. זה כמו שאתה מגיע לקופת החולים היום ואומרים לך הרופא בחדר הזה והזה ואתה מגיע. זאת אומרת דברים פשוטים. יש פיילוט שקם בכמה משרדים. הפיילוט הזה לדעתי מצליח. זה גם נותן תחושה יותר טובה כשהאזרח מגיע. הוא מגיע כביכול לרשות שלטונית מתקדמת יותר. צריך להכניס את זה בהקדם לכל משרדי השומה.

המענה הטלפוני. העובדה שפקיד צריך לתת שירות פרונטאלי לבן אדם ובמקביל לענות לטלפונים, זה לא נכון גם עבור מי נמצא מולו וגם מול מי שהוא מדבר איתו בטלפון. מה גם שלפעמים אתה מוסר מידע שכשאתה מתייחס למחשב ומתקתק ואתה מדבר עם מישהו שלא כדאי שהמידע הזה ייצא החוצה, וגם לשפר את השירות. אפשר היום בהרבה מקומות, יש לך שעות מענה טלפוני בלבד.

זאת אומרת יכול להיות מצב שבשעות מסוימות כל הפקידים נותנים רק שירות טלפוני וכל הציבור יודע שבשעות האלה הוא מתקשר. יש דרכים. אני בטוח שהם ימצאו את זה, אבל צריך להבין שיש בעיה, שהבעיה הזאת גם תקל על העומסים בתוך פקידי השומה. אם בן אדם יקבל מענה טלפוני, הוא לא נדרש להגיע וזה גם חוסך הרבה שעות עבודה.

לגבי הנושא של נכים ועיוורים, משרדי השומה, הקשר של מס הכנסה, ביטוח לאומי. באמת, עלינו פה על משהו שהיה ידוע, אבל אנחנו באנו והצפנו את זה בצורה-. יש כאן בירוקרטיה מיותר, באמת. לטרטר אנשים נכים, שבדרך כלל זה אנשים שגם יותר קשה להם להיות ניידים. להגיע מספר פעמים לפקיד השומה רק בשביל להגיש את הדו"ח, רק בשביל לשלם את האגרה, שגם אחרי שהוא מגיע הוא מקבל את השובר של האגרה והוא צריך לרוץ לחכות בדואר בתור. זאת אומרת הטרטור מיותר.

אפשר היום באמצעים מאד פשוטים במחשב, שאדם יכול להגיש את התביעה, כמו שאפשר לעשות את זה בביטוח הלאומי. לשלם את השובר במחשב, שזה אוטומטית יעודכן. זאת אומרת יש הרבה כלים פשוטים יחסית שאנחנו מצפים שהרשות תנסה לקדם אותם בהקדם האפשרי.

נושא נוסף שחשוב לדבר עליו, האם זה נכון, זה לא באחריות הרשות כמובן, אבל זו אחריות של משרד האוצר. האם נכון לגבות אגרה מאנשים שמבקשים פטור ממס לצורכי מס הכנסה, שבביטוח הלאומי אין אגרות. והאגרות האלה הן מאות שקלים וזה גם חסם בירוקראטי לאנשים שלפעמים הפרוטה לא מצויה בכיסם. אז צריך לשקול מה עושים עם הנושא הזה של האגרות והאגרה הראשונית היא בסביבות 550 שקלים, והאגרה של הערעור היא כמעט 900 שקלים. זה סכומים לא מבוטלים וכדאי לשקול מה אפשר לעשות בנושאים האלה.

יש פה עוד כל מיני נושאים של הכרה בתעודת עיוור לצורך הטבות מס, נושא של עיוורים, גם כן, נתקל בקשיים. יש כל מיני בעיות שהעיוור מקבל את הפטור לצורכי מס הכנסה, אבל משום מה בתקנות מס רכישה ההטבה הזאת, הוא לא רשום בפירוש, אז שולחים אותו לוועדה נוספת כדי שיוכיח שהוא זכאי. זאת אומרת לדברים האלה צריך למצוא פתרון. אם נדרש תיקון חקיקתי קטן או משהו כזה, שהרשות באמת תרתם לנושא הזה, כי חבל לטרטר את האנשים שממילא קשה להם.

זהו בגדול.

תודה. אני אבקש ממך, מר אשר. אני חושבת שהדבר המשמעותי ביותר שאפשר יהיה אולי לצאת ממנו, ובוא נתחיל אולי באמירה מעודדת. חלו שינויים מאז קיומו של הדו"ח?

טוב, אז אני אתייחס. קודם כל אני מאד מברך על הישיבה ועל זה שכינסת אותה וכמובן לחברים ממשרד ביקורת המדינה שעשו את הביקורת, באמת ביקורת בסך הכל מקצועית, כמובן שהם מסתמכים על הנתונים שלנו, וכבר בתוך התהליך איתם ראינו שיש מקום לשפר ואנחנו כבר מבחינתנו בתוך תהליך השיפור.

הקמתי צוות פנימי ברשות פזית קלימן, היא יושבת שם בפינה. היא פקידת שומה כפר סבא ביום יום שלה, ובנוסף לתפקידה היא מרכזת צוות של אנשי מקצוע מהמעלה הראשונה מתוך רשות המיסים, ובוחנים פריט פריט, תהליך, תהליך, לראות איך לשפר, להנגיש ולקצר תהליכים ולקצר בירוקרטיה. ואין ספק שהיום, בעידן שלנו, העולם הטכנולוגי יכול לעזור לנו, ואני כבר אכנס לדברים.

אבל ברמה העקרונית, בפירוש אני מברך על הדו"ח. לפעמים הדו"ח הוא סטרטר מבחינתנו לבוא לשפר תהליכים. יש דברים שאנחנו כבר בתהליך, בתוך הדברים הלאה וגם תוך כדי תנועה עם ביקורת המדינה, הראינו להם שאנחנו כבר בתוך תהליך והם מאד שמחים על כך; וחלק מהדברים זה מהלכים יותר כבדים ויותר מורכבים.

כמו שאתם יודעים, רשות מיסים או התהליכים ברשות המיסים הם תהליכים מורכבים מאד, החקיקה מורכבת, מסובכת. לכל הקלה בחקיקת המס יש הרבה תנאים. צריך לבדוק אותם, כל דבר, כדי באמת להגיע בסופו של יום להטבה שאותה התכוון המחוקק לתת. זה לא דבר טריוויאלי. וכמובן שהדבר הזה באופן טבעי גם כרוך בבירוקרטיה, לבוא ולהוכיח את הזכאות שלך לדבר הזה.

אז אני אומר, ברמה העקרונית אנחנו בפירוש רואים חשיבות מאין שנית לה, למיצוי הזכויות; ולצד האכיפה הנוקשה והאסרטיבית שאנחנו עושים אל מול המעלימים ואלה שמתחכמים איתנו, אנחנו בפירוש חושבים שלתת למי שזכאי להטבות, לתת לו את ההטבות האלה, יש לזה חשיבות לא פחותה ונהפוך הוא. אנחנו ככה נגביר את האמון של הציבור ברשות המיסים ונביא להכרה שהרשות היא יותר הוגנת, אז כמובן האנשים שצריכים לשלם מיסים ישלמו את המיסים, את מה שהם חייבים לחברה, בצורה יותר נכונה.

אתם יודעים היום לתת - - -

רגע, אני אתייחס לדברים אחד לאחד. דבר נוסף, צריך להבין. רשות המיסים היום מונה כוח אדם מוגבל יחסית, ביחס לצרכים. המשאבים מוגבלים. היינו שמחים לעשות בהכל הרבה יותר. גם בתחום האכיפה, גם בתחום השירות, גם בתחום מיצוי הזכויות, בכל דבר שהוא. ונכון, באחד מהפרקים שם נאמר אתם הייתם צריכים להיות מתוקננים בכך וכך אנשים, בסוף עובדים בפועל פחות אנשים בתחום מסוים, בתחום מענק עבודה שלא דנו בו היום, אבל זה יגיע לזה מתי שהוא, ואתם צודקים. בסוף או שלא קיבלנו את התקנים, או שקיבלנו את התקנים אבל היו עומסים מטורפים במקום אחר, היינו חייבים לנייד אותם לשם.

אנחנו היום נעזרים, בשנים האחרונות גם בסטודנטים, לא רק בעובדים קבועים, גם במאות סטודנטים, שוב, כדי לסייע בעבודה. ובין היתר הסטודנטים שמסייעים, הם מסייעים בתאומי מס ובהחזרי מס, שהם למעשה חלק מהשירות של מיצוי הזכויות לאזרח.

עכשיו אני אתייחס עוד לנקודה כללית ואחרי זה באמת ברמה הפרטנית אחד לאחד. אחד הדברים שאנחנו מתכננים אותו בשנים הקרובות, ולצערנו השנה הזאת לא היה תקציב במדינה וכשאין תקציב, אתה לא יכול להרים פרויקטים גדולים. אתה יכול רק לשמר את הקיים ולא מעבר לזה.

אחד הפרויקטים הגדולים ביותר שרשות המיסים הולכת עליו בשנים הקרובות, ואני מקווה שמשנת 2016 נתחיל לאפיין את זה ולהיות מתוקצבים לזה, זה להקים מערך מרכז מידע או קול סנטר ענק לרשות המיסים. ואז באמת כל אחד, לקחת משם גם את כל הטלפוניה מהמשרדים, ואני יודע שהיום אנשים מתקשרים למשרדים ולצערנו, בגלל עומסים וחוסר כוח אדם, לא עונים להם. או שאם עונים להם בצורה הפרונטאלית, כמו שדוד ציין, אז בן אדם מקבל קהל ויש לו טלפון, אז למי הוא עונה? הוא לא נותן שירות לא לזה ולא לזה. זו בעיה.

אז אנחנו, ביום שנקים את המערך הזה, וזה כרוך במאות עובדים חדשים לרשות, שיטפלו בשירות. אנחנו בדיונים מאד נמרצים עם אגף התקציבים באוצר, שהוא צריך לתקצב את הנושא הזה. אבל חברה', שירות עולה כסף, זה לא בחינם ושירות טוב עולה עוד יותר כסף ושירות אינטרנטי ומקוון עולה עוד יותר כסף - - -

נו, אולי דרככם תבוא הישועה. הם יבינו את העניין.

יפה, יפה. אבל אני אומר, מצד אחד אנחנו מראים שאנחנו גובים הרבה מאד, אפילו מעבר לאומדן. מצד שני, אנחנו גם באים בדרישות מוצדקות כדי לקיים את הקונספציה שאמרתי מקודם. ניתן שירות טוב לאנשים שצריכים לקבל שירות ונעשה אכיפה טובה אל מול האנשים שצריך לבצע אכיפה טובה.

מה לוח הזמנים לדבר הזה?

אז פרויקט כזה לוקח הרבה זמן. כל חברה גדולה שהקימה קול סנטר ענק, אבל צריך להתחיל ממשהו. אני בהחלט מקווה שבמהלך שנת 2016, כפי שאנחנו כבר סיכמנו עם אגף תקציבים, נתחיל את המהלך הזה. זה תכניות, זה אופרציה, זה מחשוב, זה קליטת כוח אדם, זה שכירת מקום, זה קווי תקשורת. אבל לא חשוב, גם אם זה ייקח כמה שנים עד שזה ימצה את עצמו, חייבים להתחיל את המהלך הזה.

לא, השאלה אם יש משהו אופרטיבי, תאריך שמתחילים ממנו.

זה תלוי באגף תקציבים. אנחנו מיד יוצאים עם חברה, ניקח אפילו חברה חיצונית, חברת ייעוץ טכני להקמת קול סנטר כזה, מהסוג הגדול, עם הטכנולוגיה החדשה. היום יש לנו קול סנטר קטן, שהוא עושה עבודה חלקית, אבל להיקפים שאנחנו מצפים, זה לא מוריד לנו את כל הטלפוניה מהמשרדים וזה עלה פה בתוך הביקורת כביקורת מוצדקת, ואנחנו בפירוש חושבים שיש הרבה מה לעשות בנושא הזה.

עכשיו הייתי רוצה להתייחס, ברשותכם, לליקויים בסך הכל שעלו פה, ולהראות איך אנחנו באמת הולכים לשפר את הדברים. בחלק מהדברים אנחנו כבר ממש בתוך תהליכים, אז אני אספר על התהליכים שקורים ולגבי יתר הדברים בהמשך.

הנושא לדוגמא של גביית מס ביתר מאזרחים.

רגע, אבל אולי לפני כן, משה, השאלה הבסיסית – יש לרשות המיסים היום מידע על עד כמה נישומים ממצים את הזכויות שלהם?

זו שאלה שאין לה סוף. כאילו, אני אשאל אותך, נניח עצמאי מגיש דו"ח, אני יודע אם הוא תבע את כל ההוצאות שהוא יכול לדרוש אותן? בגדול יש לו רואה חשבון או יועץ מס שהוא מתחקר אותו, הוא שואל אותו לפני הגשת הדו"ח - אם יש לך הטבה כזאת תדרוש אותה, אם השקעת - - -

לא, אבל אתם יודעים איזה הטבות מס יש באופן עקרוני. אני מניחה. לא יודעת, ככה עובדים באגף תקציבים, בכל אופן. כל זכות שניתנת, יש בצידה איזה צ'ק כזה שאומרים במקסימום זה יכול לעלות למדינה X שקלים. אז אני שואלת האם יש איזה שהוא תחשיב דומה ברשות המיסים.

אז אני מסביר שוב. יש מספר אוכלוסיות שמדווחות לרשות המיסים. יש את האוכלוסייה של העצמאים והחברות, שיש להן רואה חשבון, יועץ מס שמגיש להם דו"ח. הם מיוצגים. לפני הגשת הדו"ח הם אמורים למצות את הזכויות ואת ההטבות ואת הניכויים ואת ההוצאות המיוחדות שלהם. אז אנחנו מניחים ששם הם ממצים את זה. להגיד לך במאה אחוז שהם עושים את זה? אני לא יודע. אם הלכו ליועץ מס או רואה חשבון שלא מבין, שהרמה המקצועית שלו לא הכי גבוהה, אז יכול להיות שהוא פספס פה ושם, אבל זה לא דבר שאנחנו נוכל לדעת אותו.

בנושא מיסוי מקרקעין, היום כמעט כל, אני אומר כמעט כל, זה אומר 99 פסיק משהו אחוז מהדיווחים למיסוי מקרקעין, מוגשים על ידי עורכי דין שמתמחים בתחום. אנחנו מניחים או רוצים להניח שעורך הדין ממצה את הזכויות ואני שם שנייה סוגריים את הנושא של פרישת השבח למספר שנים והקלה במס כתוצאה מזה, כי זו נקודה שאני אתייחס אליה בנפרד. היא גם עלתה בביקורת שלהם.

באופן עקרוני, איך מחשבים את השבח, איזה ניכויים מותרים, מה הם שיעורי המס, איזה הוצאות אפשר לדרוש, החישוב הליניארי, התנאים לפטור, אם יש פטור בדירת מגורים או על דבר כזה, אנחנו מניחים שעורך הדין שמגיש את המש"ח, את הטופס ממצה את הזכות ודורש את הפטורים שמגיעים לאותו אזרח.

אבל זו הבסיסית, ההנחות האלה.

לא, תראי - - -

תראה, אני אגיד לך, משה. אותי פחות - - -

אבל רגע, יש את הסוגיה האחרונה של השכירים.

שנייה, אותי פחות מטריד, באמת אני אומרת את זה. תגידו שזה לא פייר, אבל זה המצב. אותי פחות מטריד אנשים שמיוצגים.

יפה.

כי אלה שמיוצגים אז יש להם מלא כסף, ופחות שקל, יותר שקל, והם הולכים לאנשים שהם אנשי מקצוע. אז יש עניין של רשלנות מקצועית ואם לא יתבעו אותם, זה בינם לבינם, הכל בסדר. אותי מטרידים האנשים אין להם.

גם אותנו מטרידים. עכשיו אני אגיע בדיוק לאוכלוסייה הלא מיוצגת. האזרחים, השכירים, שלעתים לא עבדו בכל השנה, ואם לא עבדו בכל השנה, בדרך כלל המעסיק מנכה מהמס כל חודש וחודש, כאילו אתה עובד בכל השנה. אבל אם נניח לקראת סוף השנה הפסקת לעבוד, וזהו, אתה מובטל או משהו כזה ואתה לא עובד. אז ברור שכנראה מגיע לך החזר מס, כי ניכו לך בהנחה שתעבוד כל השנה ופתאום אתה לא עובד כל השנה.

דוגמא נוספת, היית אצל שני מעסיקים ולא דיווחת לשני שיש לך תיאום מס, אז כל אחד, או סליחה, דיווחת לשני שיש לך מעסיק ראשון, השני ינכה לך את המס השולי המרבי, אלא אם כן הבאת לו תיאום מס. אבל נניח שלא הבאת לו תיאום מס, אז המעסיק הראשון ינכה לך לפי מדרגות המס, ייתן לך את כל ההטבות, אבל השני ינכה לך לפי המס השולי. היום זה 48%. אוקיי, אבל אולי אתה לא ב-48%? אולי אתה בפחות? אז זה דבר שצריך להגיש דו"ח עקרוני. או, באופן עקרוני, לעשות תיאום מס, כי ברגע שאתה עושה תיאום מס, אז למעשה כל מעסיק מנכה את שיעור המס שהוא צריך לנכות ואז אתה יכול למצות במהלך השנה, עוד במהלך השנה, את הזכויות שלך, את מדרגות המס, את נקודות הזיכוי שלך.

אנחנו לאחרונה פיתחנו, כבר לאורך שנים, אבל בשנה האחרונה הרמנו ופרקנו הרבה מאד חסמים בתיאומי המס. דרך אגב, יש לנו מאות אלפים של תיאומי מס בשנה. מאות אלפים. אנשים שיש להם יותר ממעסיק אחד. שניים, שלושה מעסיקים. מפסיקים מעסיק, חוזרים למעסיק. כל מיני דברים כאלה. הם יכולים להוריד את זה באינטרנט ואחד מהשיפורים האחרונים שעשינו בשנה האחרונה, זה שהבן אדם עושה את תיאום המס לעצמו, בצורה עצמית, באינטרנט, לבד, עם עצמו.

יש איזה מחשבון זכויות כזה שהוא יכול להיכנס אליו?

כן, זה המחשב. למעשה הוא נכנס, יש את הדו"ח השנתי ויש את השוטף. אני מדבר עכשיו על השוטף, על תיאום המס במהלך השנה. אחרי זה אני אדבר על החזר המס שבתום השנה. במהלך השנה הוא נכנס למחשב שלנו והוא מקליד את מספר המעבידים שלו עם השמות שלהם, אומר כמה הכנסות וכל הדברים האלה, ומיד באותה שנייה, לוחץ על Enter, מיד המחשב אומר לו אוקיי, תיאום המס שלך הוא כזה וכזה. מיד הוא יכול להדפיס אותו. המעביד הזה – זה שיעור המס הזה. המעביד הזה – זה שיעור המס הזה, המעביד הזה – שיעור המס הזה. ולמעשה הוא מקבל את זה מיד, מיד מגיש את זה, חותם על בפני המעביד ובזה נגמר הדיון. הוא אפילו לא בא אלינו.

למרות זאת - - -

ממתי זה קיים?

זה קיים כבר שנה פלוס.

בשנת 2014 זה שופר באמת וזה נתן מענה מצוין. שימו לב כולם, שברגע שתיאום המס הוא מאד מפותח באינטרנט, אז באמת ההחזר שם שמצאנו, הוא כ-74 מיליון.

הוא יותר - - -

הוא יחסית נמוך לעומת הנושא הזה של - - -

אני מיד אתייחס, ברשותכם. אני רוצה להראות לכם את התהליכים. ברשותך, אני אסיים. אין לי בעיה שאני אסיים כל פרק ונדון בו בנפרד ואנחנו פתוחים איתכם בצורה הכי שקופה. אז בתיאומי המס שיפרנו. היו חסמים באוויר ואנחנו שחררנו.

מירי סביון היא סמנכ"לית שומה וביקורת אצלנו, היא אחראית בסוף גם על תיאומי המס בין היתר, והיא כל הזמן, היא והצוות שלה, משפרים תהליכים ומורידים חסמים וכן הלאה וכן הלאה. אני כבר אומר לכם, בצנרת, אנחנו הרי עכשיו הגדלנו את כמות הזכאים ליישובים, הטבות יישובים, מה שגפני העביר בחקיקה האחרונה.

הכפלנו את האוכלוסייה מ-450,000 לקרוב למיליון איש שיהיו זכאים להטבות, כי הגדלנו את האזורים, הגדלנו את היישובים. וגם שם יש תיאומי מס שצריך לעשות כדי להפחית את החבות השוטפת, כאשר יש יותר ממעסיק אחד וכן הלאה וכן הלאה. גם בזה, ושוב, ביקשנו קצת זמן להתארגן לזה, זה לא פשוט, כי אנחנו נסמכים על האישורים של העירייה וזה וזה, אבל מירי והצוות שלה יטפלו בזה ואני מניח שתוך שנה פלוס אנחנו גם נוכל להקל את הדבר הזה.

זאת אומרת שבשוטף בתיאומי המס, הצלחנו באמצעות אינטרנט – כל אחד לעצמו – להוריד את הכמויות. ראינו גם אפילו ירידה מסוימת באנשים הגיעו למשרדים, למרות שזה מאות אלפים בשנה. שלא נתבלבל פה. כמה שאני לא עובד באינטרנט, עדיין הכמויות הן אדירות. ועכשיו בחודשים האלה – דצמבר, ינואר, פברואר ומרס – אלה החודשים הדרמטיים במשרדים, עומדים לפקוד אותנו מאות אלפים של אנשים שצריכים לעשות תיאומי מס. ואנחנו צריכים להיערך להכל.

אתם אמורים כמה אמורים להגיע לעשות תיאומי מס? זו השאלה.

מאות אלפים. כל שנה אני רואה סטטיסטיקות. קרוב לחצי מיליון איש בשנה פוקדים את המשרדים. אנחנו עכשיו לדוגמא הולכים לפתוח עוד נקודות, מרכזים, כדי שיטפלו בזה. פתחנו בכרמיאל מרכז נוסף. פתחנו בראש העין מרכז נוסף. פתחנו באשדוד מרכז נוסף, למש"מים, שיקבלו גם בחוליות, קוראים לזה חוליית 18, לא חשוב, אבל יקבל ואת הקהל ויעשו תיאומי מס. מעבר למשרדים הקיימים, שגם הם כולם נותנים את השירות הזה.

אבל עדיין זה לא מספיק, ואנשים לא כל כך ששים ללכת לאינטרנט.

מגיעים למרכזים?

מגיעים וצובאים עליהם. בקרוב אנחנו הולכים לפתוח גם בראשון לציון, עיר גדולה, לתת לה את השירות הזה.

השירות שנדרש מרשות המיסים זה בכמויות ענק. ואנחנו באמת, בכוח האדם הלא גדול שיש לנו, מנסים לנווט בין הדברים ובאמת לעשות את זה.

עכשיו אני רוצה לדבר על החזרי המס. אוקיי, אז אמרנו במהלך השנה אתה יכול לעשות תיאום מס ולמעשה להגיע לשיעור המס, פחות או יותר למה שאתה צריך לשלם והמעסיקים מנווטים את הדבר הזה, ובזה בסך הכל המצב לא רע. אלא אם כן כמובן אתה תרמת תרומות לעמותות או הפקדת לביטוח חיים או להפרשה פנסיונית אחרת שהיא מחוץ לתלוש, ואז אתה צריך להגיש בקשה להחזר מס מתום השנה. זה לא יכול להתבצע במהלך השנה באופן כללי אלא בתום השנה.

אז קודם כל החוק אומר יש לך 6 שנים לעשות את זה. לא צריך לרוץ למחרת בבוקר. יש כאלה אפילו שמעדיפים להגיש של השנים האחרונות, כי בינתיים הפרשי ההצמדה והריבית, החזר המס, הפרשי הצמדה וריבית, על זה למעשה הם פטורים ממס. אז זה גם סוג של חיסכון נחמד. אנשים מנצלים את זה וזה בסדר גמור, זה לפי החוק.

אוקיי, הגענו להגשת הדו"ח. אני מניח, אנחנו בסימולציות שלנו גם זיהינו אוכלוסייה שעל פני הדברים זכאית, כנראה לפי הנתונים שלנו ואנחנו מקבלים נתונים מכמה מקומות, כנראה זכאית להחזר מס, אבל היא לא מגישה. נכון שיש הערכות שונות בין המספרים של מבקר המדינה למספרים שלנו, אבל זה לא משנה, כי בשורה התחתונה יש כזאת אוכלוסייה. אז אם יש כזאת אוכלוסייה - - -

אבל נורא חשוב לדעת כמה יש באוכלוסייה הזאת, כדי לעשות את ה- out riche ולפנות אליהם.

יפה. אז נכון, זה בדיוק המהלך. אנחנו באוקטובר לקחנו את שנת המדגם 2012, השנה שגם מבקר המדינה עבד עליה ועשינו עוד חיתוכים נוספים, כדי באמת להגיע לאוכלוסייה ששם ב-99% יש החזר מס. הרי אנחנו לא יכולים לתת לאדם את הצ'ק, הוא צריך להגיש את הדו"ח. אחרי שהוא מגיש את הדו"ח ואנחנו בודקים אותו, אז נותנים לו את ההחזר.

דרך אגב לעתים, יכול להיות מצב כזה שפתאום מתברר שיש לו הכנסה אחרת. לדוגמא יש לו הכנסה משכר דירה שהוא לא דיווח עליה, שלא הייתה לו משכורת, אף אחד לא יודע עליה, הוא פשוט לא דיווח עליה ופתאום מהחזר המס יוצא לו חיוב במס, אז חייב לגבות ממנו את המס, כי אנחנו בסוף צריכים לגבות מיסים.

הבנתי. בסדר גמור.

על זה אין מחלוקת.

אבל השאלה האם אתה לא מוציאים איזה מכתב כזה - - -

רגע, אז הוצאנו, עשינו עכשיו ממש פיילוט ראשוני, הוצאנו לאיזה 1,700 אנשים מכתבים באוקטובר. בהמשך נוציא עוד גל כזה, אבל אני אומר, הוצאנו בינתיים וסימנו את הרשימות, את תעודות הזהות האלה. בינתיים חזרו אלינו רק 22 שהגישו דו"חות. זה כמעט כלום, אבל נחכה. אוקיי, עברו חודש-חודשיים. אמרנו להם חברה', יש לכם וודאות גבוהה שזה החזר מס, נתנו להם את ההזדמנות, הם עדיין לא עושים את זה. נכון שיש להם את השש שנים, הם לא חייבים לעשות את זה עכשיו.

אם הדו"חות מ-2012, מ-2012 צריך לספור 6 שנים, הם יכולים להגיש את זה ב-2018, שזה בסדר גמור. אבל כרגע אין היענות גדולה. אני מאד מקווה שבחודשים הקרובים לאוכלוסייה שצמצמנו וזיקקנו אותה בצורה מאד מאד גבוהה, זקננו אותה שיש להם בוודאות מאד מאד גבוהה, בהנחה ששוב, אנחנו יודעים על כל ההכנסות. אם אנחנו לא יודעים על כך ההכנסות והם צריכים לחתום, בדו"ח שנתי חייבים לחתום ולומר שזה כל ההכנסות שלי, מכל המקורות, לא רק מהמשכורות. אין בעיה. בסדר גמור.

אז אני מאד מקווה שאנשים בסוף יבואו וימצו את זה. אנחנו בפירוש רוצים לעשות את זה.

רק שנייה, הערה למשרד מבקר המדינה.

מה שהוא אומר, הצעד הזה הוא צעד מבורך, צעד בכיוון הנכון, אבל צריך להדגיש שהצעד הזה נעשה רק לגבי נושא מאד מסוים של עבודה בחלקיות שנה, שגם לגבי זה יש שאלות, אבל אנחנו מדברים על דברים אחרים אפילו שקיימים ברשות. לדוגמא, לצורך העניין נקודות זכות בלתי מנוצלות. לגבי הרבה דברים שאי אפשר לדעת. אדם לצורך העניין גר ביישוב מסוים, יישוב ספר, שמגיע לו, קריית שמונה או מצפה רמון, מגיע לו 22% בשנה, לא ניצל את זה.

זה דברים שכבר קיימים ברשות ואנחנו היינו באמת רוצים ומבקשים שהפיילוט הזה שהתחיל, והוא באמת מאד מינורי ומאד מאד קטן, יגיע להיקפים הרבה יותר משמעותיים, שאנחנו נגיע לאוכלוסיות האלה שאנחנו מדברים, בכמויות הרבה יותר משמעותיות ממה שכרגע עולה.

אלף בפירוש אנחנו בתוך הדבר הזה. מבחינתנו זה פיילוט כמו שנאמר, לראות באמת אם אנחנו שולחים מכתב – האם הוא מפחיד את האנשים או לא מפחיד את האנשים, וניסחנו אותו בצורה הכי רגועה כדי שזה לא יפחיד אותם.

אבל זה גם מכתב שנותן דרכי פעולה? כי הודעה בלבד היא לא - - -

אה, בוודאי. המכתב הזה מפנה לאתר שלנו. דרך אגב, באתר של הרשות יש ים של מידע. יש חוברת דע את זכויותיך עם כל הדברים האלה.

באיזה שפות יש את החוברת?

החוברת כרגע בעברית. בואו נתחיל מאלה שיודעים עברית.

בסדר, אבל יש - - -

יותר מזה, פרסמנו לאחרונה, עלינו עכשיו לאינטרנט מדריך חדש להגשת בקשה להחזר מס לשכירים. זה מדריך שמסביר את כל ההטבות שלך, איך וכו'. מדריך חדש שהעלינו אותו בימים האחרונים. נהפוך אותו עם הזמן לפליירים בצורה יותר יפה.

האתר שלכם מונגש לאנשים עם מוגבלויות?

עם מוגבלויות? זה באינטרנט.

לא, אבל עדיין צריכה להיות הנגשה לאנשים כבדי ראייה.

אומרים לי שכן.

יופי.

אז דרך אגב, כמו שיש לנו פה למענק עבודה, כל מיני פליירים כאלה שאנחנו מחלקים אותם, אנחנו גם עושים לדברים האחרים. אז יש סימולאטור. לדוגמא, בן אדם שוקל האם להגיש דו"ח שנתי להחזר מס או לא. יש סימולאטור. הסימולאטור הוא אנונימי. אתה נכנס לאתר של רשות המיסים, נכנס לסימולאטור, מקליד את שנת המס, בלי שמות, בלי תעודת זהות, ממלא את המשכורת שלך, של אשתך, הטבות, הפקדות לקופות גמל, תרומות, עניינים, בנקים, שמנקים, כל הדברים האלה ולוחץ Enter, והמערכת מוציאה לך את החזר המס או לא החזר מס. היא אומרת לך אם יש לך החזר או לא החזר מס.

בגדול, אם אין לך החזר מס, אתה צריך להגיש את הדו"ח ולשלם את המס, אבל לא כולם עושים את זה ואנחנו נניח לא אוכפים את זה, אז נניח את זה שנייה בצד, אבל אם יש לך החזר מס, אתה יכול להגיש דו"חות ולקבל החזר מס. ויותר מזה, המערכת אומרת לך בדיוק כמה אתה הולך לקבל.

ממתי הסימולאטור הזה?

הוא קיים שנים. אז שוב אני אומר, זה כלי מאד שימושי, אנונימי לבדוק לעצמך. אתה לא צריך לספר לאף אחד. ויותר מזה, אתה יכול גם אחרי זה להדפיס לך את הסימולאטור הזה, להגיש את דו"ח ולראות באמת האם גם מס הכנסה באמת כתב בדיוק אותו דבר והגעת לאותו סכום. זה אותו סכום, כי זו אותה מערכת בדיוק שעושה את החישובים באותו מקום, אבל בגדול יש את הסימולאטור הזה.

זאת אומרת אתה בתום השנה יכול לבדוק ולמצות לעצמך את הזכויות. אנחנו ניתן את המכתבים האלה ואנחנו נוסיף אותם וגם באזורי פיתוח וזה, אני מניח שבוועדה של פזית היא תגיע גם לאוכלוסייה שנמצאת בהנחות ליישובים וגם לשם אנחנו ננסח מכתבים וכל הדברים האלה וננסה למצות, אבל בסוף צריך לזכור, בשורה התחתונה, האזרח במדינה צריך לבוא ולהגיש את הבקשה הזאת. להגיש את התביעה או את הבקשה להחזר מס. הוא צריך לחתום על זה, כי הוא צריך לחתום על שלמות הנתונים.

אני רוצה לנסות וזה אולי מאתגר, אבל זה נראית לי דרך נכונה. המוסד לביטוח לאומי, שאתה יודע, זכה ברבות השנים בצדק רב בתואר המפוקפק המוסד המושמץ ביותר במדינה, עשה איזו שהיא חשיבה מחדש לגבי איך הוא יכול להיות טיפה יותר שירותי כלפי האזרח; ואחד הפיילוטים, אני חושבת היותר משמעותיים שהוא מפעיל בשנתיים-שלוש האחרונות, זה פיילוט שנקרא יד מכוונת, שבו יש אנשים מתוך המוסד לביטוח לאומי, אנשים שלהם, שממש מסייעים לאנשים. כי הדבר האחרון שגם רשות המיסים רוצה, זה שיקומו כל מיני לבנת פורנים וכל מיני מייצגים שבסוף לוקחים כסף שמגיע לאזרח.

זה קיים.

אז באמת, המכתב הזה, אני לא יודעת, אני באופן אישי אם הייתי רואה מכתב מרשות המסים, קודם כל הייתי אומרת רגע, מה עשיתי עכשיו ורק אחר כך הייתי חושבת. אבל זה טוב שיש את המכתבים ואני מברכת עליהם. אני שואלת עד כמה במסגרת הפרויקט הגדול שאתם מתכוונים, ה-One Stop Center וכו', עד כמה סיוע פרטני לאנשים שמגיעים, לא לפקידי השומה, לא לאנשים במשרדים, עד כמה זה משהו שאתם לוקחים אותו בחשבון או חושבים עליו.

תראי, שני דברים. אחד, כל תקופת הגשת הדו"חות, אנחנו פותחים לשכות שירות לאזרחים, גם לעצמאיים הקטנים שאין להם יועצי מס, אבל בפירוש גם שכירים יכולים לבוא לשם, ומקבלים סיוע מאיתנו. אנחנו שמים שם אנשים, פותחים את זה לכמה חודשים, בדרך כלל בתקופת הגשת הדו"חות, ושם באמת כל אזרח בא, שלא יודע למלא את הדברים, שקשה לו, שמתקשה, שלא יודע מה להביא וזה וזה, מנחים אותו ממש בצורה פרונטאלית, אנשים שלנו, איך להגיש, איזה טפסים להביא, איזה מסמכים, איזה אישורים, כדי להגיש את הדו"ח השנתי בצורה מלאה.

ושוב, פה צריך ללכת בצורה מאד עדינה, כי לנו אסור לייעץ. מצד אחד אנחנו עושים ביקורת עליהם ואנחנו לא יכולים לייעץ, כי אם ייעצנו לא טוב, אז איך - - -

ברור.

זה מין ניגוד עניינים כזה. אז אנחנו עושים את זה בצורה שהיא - - -

לא, רק מלפרוש את מגוון האפשרויות.

בדיוק ככה, לפרוש את מגוון האפשרויות ולהגיד לו תשמע, יש הטבות כאלה וכאלה, אז אם עשית את זה, אם יש לך אישור על זה תביא את זה וכן הלאה. וזו תחנה שאנחנו עושים. כל שנה אנחנו פותחים את מרכזי השירות ונותנים את זה.

בעתיד, כשיהיה לנו כמו שאמרנו את מרכז המידע הגדול הזה, אז אפשר יהיה לעשות את זה בצורה טלפונית, בצורה אינטרנטית, עם צ'אטים, עם כל מיני דברים שבאמת לאנשים גם מהבית. הם לא יצטרכו לבוא אלינו אפילו פיזית ולחסוך את הדבר הזה. ואין ספק שאנחנו נהיה ברמת נתינת שירות ובאמת במקום אחר לחלוטין ולשם אנחנו שואפים, לשם אנחנו רוצים להגיע.

אז נכון, ניקח את הזמן, ובינתיים בכלים שיש לנו היום, גם באינטרנט, גם במידע, גם בסימולאטור ובכל הדברים האלה, אנחנו עושים הרבה מאד דברים. אני מסכים שיש מקום לשיפור.

אחד הרעיונות שכבר עלה בצוות של פזית קלימן ואפילו דיברתי איתה על זה הבוקר. בביטוח הלאומי עושים דבר יפה. נניח במחלקות האונקולוגיות, הם שולחים לשם אנשים וכבר אומרים להם חברה', יש לכם זכויות כאלה וכאלה, אז תדעו להגיש אותם וכן הלאה, כי בסוף זה אנשים במצב מאד מאד קשה.

אחת מההמלצות שתהיינה בדרך, זה לצרף לאיש של הביטוח הלאומי חומרים שלנו, עם ההטבות גם לרשות המיסים, כי אם אתה במצב כזה, יכול להיות שאתה גם נכה וזכאי להטבות במס הכנסה. אז נכון שלא נשלח עכשיו אנשים נוספים לשם כי חבל להטריד וגם יכול להיות שיש אנשים שהם מאד דיסקרטיים מבחינתם והם במצב נפשי לא הכי, אז רשות המיסים לא תיפול עליהם בנקודות הקשות שלהם. אבל הביטוח הלאומי דווקא נתפס בהקשר הזה יותר כמוסד סעד ורווחה, ולכן יכול להיות שאנחנו נעשה שיתוף פעולה איתם ונעביר דרכם את המידע לאותו חולה קשה באמת, שאם יש לו הטבות במס, אם הוא לא עבד, אם הוא עבד וניכו לו מס, יקבל החזר או יעשה את ההטבות לנכה או כל מה שכרוך בדברים האלה.

אז זה גם מסוג הדברים שאנחנו חושבים עליהם. שוב, בוועדה יהיה, אני מניח, מגוון רחב של דברים, שיפורים טכנולוגיים, כל הדברים האלה כדי שבאמת נוכל למצות את הזכויות בצורה טובה יותר ולתת שירות יותר טוב.

פזית, מי חבר בוועדה?

בוועדה חברים גם אנשי מטה וגם אנשי שטח, מרכזים של חוליות 17 ושל חוליות תאומי מס והחזרי מס בשטח, שנפגשים עם האנשים. סגני פקידי שומה. בחרנו אנשים, גם ממיסוי מקרקעין.

כמה אנשים בסך הכל?

בערך 10. קצת פחות.

וממתי הוועדה פועלת?

הוועדה פועלת מזה כחודשיים שלושה.

והיו כבר - - -

היו כבר, כן. נעשו כבר כמה ישיבות ואני גם מתחברת מאד לדברים שאמרת, שכשאנשים רואים מכתב מרשות המסים, הם קצת חוששים לפעמים. אחד הדברים שחשבנו, זה באמת תחת הכותרת של רשות המסים, לנתק את זה קצת, משהו שאתה יכול לבוא אנונימי, אתה יכול לבוא לשאול. אל תגיד מי אתה. תבוא עם הטפסים, תבוא עם המסמכים שיש לך ונוכל לכוון אותך, אבל לא לבדוק ולהתחייב במחשב.

יש הרבה דברים שאנחנו בונים בהרבה תחומים, כמו שמשה אמר, והדברים עוד ככה נבנים. אני מניחה שנציג אותם למנהל הרשות כשנסיים את כל העבודה ואז - - -

יש איזה שהוא צפי לסיום?

יש לוחות זמנים.

יש לוחות זמנים כרגע עד סוף ינואר. אנחנו מאד מקווים שנעמוד בזה עד סוף ינואר. אם לא, אז אולי נצטרך עוד איזה חודש, אבל אנחנו מתגבשים לאיזה שהן המלצות.

יופי, תודה.

אין ספק שגם דו"ח מבקר המדינה נמצא בידי הצוות. הם לומדים אותו, עוברים סעיף-סעיף, מילה-מילה, לבדוק מה אפשר לעשות. אני מניח שיהיו רעיונות נוספים. אין ספק שגם מהביטוח הלאומי אפשר ללמוד, וגם הם עשו מהלך של שיפור ואנחנו בפירוש - - -

נפגשנו.

פזית כבר נפגשה, פזית והצוות נפגשו עם הצוות של הביטוח הלאומי ללמוד מהם מה הם עשו. שוב, צריך לקחת מכל גוף את הדברים הרלבנטיים, אבל אין ספק שגם אצלנו יש מה לעשות עם זה, ואני בפירוש מברך על הקונספט, על ההמלצות.

אתם עובדים עם ישראל דיגיטאלית? בדיון קודם שעשינו על מיצוי זכויות, הבנתי שהם ממש עובדים על קיומם של מחשבונים, מחשבוני זכויות באופן כללי, ומכיוון שבן אדם יש לו הרבה דברים שהוא מתעסק איתם גם במס הכנסה, גם בביטוח לאומי, גם במקומות אחרים, יכול להיות ששווה לחשוב על קשר בנושא הזה, פשוט כדי שהוא לא יצטרך 4 פעמים לפתוח אתר שונה ומחשבון שונה, אלא באמת לנסות לעשות משהו שהוא יותר הוליסטי ומקנה זכויות, עולם זכויות שלם באתר אחד.

תראי, יש את ישראל דיגיטאלית, כשאתה נכנס לאתר אחד ואתה רואה את כל משרדי הממשלה. אוקיי. משרד ראש הממשלה לדעתי מוביל את זה ואנחנו גם, כחלק ממשרד האוצר, ברגע שהדברים ייקבעו שזה מה שצריך לעשות, אנחנו נשתלב שם. אבל כרגע באתר שלנו, האתר שלנו הוא מאד, ומי שנכנס אליו ויודע לעבוד איתו, והוא גם עובד לפי אוכלוסייה, אתר מאד נגיש, מאד ברור. חידשנו אותו בשנים האחרונות. אנחנו כל הזמן עובדים על הויזואליות שלו ועל הנגישות שלו ועל הרלבנטיות שלו.

עידית פה, הדוברת של הרשות, היא אחראית על האתר ואין ספק שאנחנו כל הזמן מוודאים שהוא רלבנטי. יש בו גם סימולאטורים, גם מחשבונים כאלה ואחרים לשיפור, אבל יכול להיות שבאמת בעולם של ישראל דיגיטאלית וכניסה אחת לכל הממשלה, זה דבר שהוא מבחינת האזרח, שלא ייכנס בכל משרד ומשרד לאתר שלו, יכול להיות שבמשרד אחד או בכניסה אחת ומשם ניתובים למחשבונים ולסימולאטורים, יכול להיות שזה גם יעזור.

עוד נקודה. אני מצטערת שאני חוזרת עליה כל הזמן, אבל אחת הנקודות המשמעותיות בעיני, זה הידע או המידע שיהיה לכם, על מנת לעשות את הפנייה. ואני שואלת, אני מבינה שכרגע אין לכם איזה שהוא מסד נתונים מסודר. אני פשוט שואלת, הרי בסופו של דבר מדווחים לכם. אתם הגורם שאליו כל המעסיקים, הגם שיש לי ארבעה מעסיקים שונים, נניח, אז כולם מדווחים לכם ואתם אמורים לדעת, בסוף כשתקישו את מספר תעודת הזהות שלי, אז אמור להיות לכם איזה, לא יודעת, טבלה או משהו שאומר מה מצבי בכוח, אחרת איך תדעו כמה אני חייבת.

אז אני שואלת האם יש בתכנון, גם בוועדה שלך, פזית ובכלל של רשות המיסים, איזה שהוא צפי לאמירה אחת יחידה בודדת, שגם תיתן לכם?

אז אני אגיד שני דברים. קודם כל יהיה מדובר בסופו של יום, ואנחנו הולכים למהלך הזה, בהערכות. אתה לא יודע בדיוק על השקל כמה המדינה חייבת. אתה לא יודע. אבל תהיינה הערכות. עכשיו, בן היתר הצוות של פזית יצטרך להציע מודל, שכל שנה ושנה נריץ אותו, כדי לראות באמת בגין שנה מסוימת, כמה נוכה, כמה לא נוכה, מה פוטנציאל החזרי המס, וזה לגבי שכירים לא מיוצגים. כי אם אתה מיוצג, אתה חברה, אתה עצמאי שמיוצג, אז אין דיון ואתה מגיש דו"חות ושם אתה ממצה את הזכויות.

לזה אני חותרת.

אז בסופו של יום האוכלוסייה של השכירים, שהם לא מיוצגים, זה העיקר, זו אוכלוסיית היעד של הצוות של פזית, ואין ספק שאנחנו נקבל בסופו של דבר מודל. נכון שיש הרבה מאד הרצות עם הרבה מאד הנחות בסיסיות, אבל בסוף אנחנו נגיע לדברים האלה, ושוב, אנחנו גם נשלח להם בסופו של יום מכתבים ונגיד להם חברה', לפי הנתונים שלנו כנראה שיש לכם פוטנציאל להחזר מס, אנא תגישו דו"ח, תיגשו לסימולאטור, תבדוק את זה, ואם כן – ניתן לכם אותו בשמחה רבה.

אוקיי. היו ליקויים פרטניים של חיסכון פנסיוני ופנסיה.

אני אתייחס לזה. תראו, לגבי הנושא הפנסיוני, אז קודם כל, דיני המס בתחום הפנסיה ומיצוי הזכויות בהטבות הפנסיוניות בשלב ההפקדה, זה דבר מורכב. גם אנשי המיסים, לא כולם בקיאים ברזי הנושא הזה. אנחנו לא פעם הצענו באוצר לפשט את המודל, שהמודל יהיה פשוט. שכל אחד מבין בדיוק כמה הוא צריך להפקיד, לאיזו קופת גמל, כדי להנות ממקסימום ההטבות.

לצערנו עד עכשיו זה לא הצליח לעלות, בין אם בגלל שהממשלה התחלפה וכל הדברים האלה, אנחנו אבל כל הזמן, גם בכנסת הנוכחית, אנחנו נציע לתקן את המודל, שיהיה פשוט. לא בשביל להרוויח או להפסיד כסף על האזרחים, ממש לא. רק שיהיה פשוט. שיהיה ברור. יש לנו כבר את המודל הזה. אנחנו בעבודה הפנימית שלנו כבר בחנו אותנו וראינו שהוא בסדר, הוא מצוין ויהיה קל לאזרח להבין אותו. זה אחד. זה בשלב ההפקדה, בשלב השוטף וזה תיקון חקיקה שצריך להעביר אותו.

דבר שני זה בשלב המשיכה, כשבן אדם עוזב עבודה, שעושה רצף קצבה ופיצויים, כשהוא מושך את הפיצויים וכל הדברים האלה. פה כבר אתה נכנס בשלב חישוב המס, לכל מיני שכבות היסטוריות, וכל שכבה של הפקדה היסטורית יש לה את העולם שלה. ויש את הנושא של תיקון 190, עם כל המעיין יעוץ שצריך לתת לאזרח – מה כדאי לו לעשות. ופה אנחנו צריכים מאד להיזהר.

אסור לנו לייעץ מצד אחד. מצד שני, צריך להגיד לנישום תבחר. בסוף הוא אומר לנו אני לא יודע לבחור, תבחרו אתם ואנחנו קשה לנו לבחור. אז אנחנו מתנהלים פה בצורה מאד מאד לא פשוטה, אבל צריך להבין גם אותנו, כי אם חס וחלילה יש טעות ונניח מחר הוא הלך ליועץ מס, הוא אומר מה פתאום הפקיד אמר לך לעשות דבר כזה וכזה? ואנחנו בחשיפה ואסור לנו לעשות את זה. אנחנו צריכים לבצע את מה שהוא רוצה, אבל הוא לא יודע מה שהוא רוצה.

לכן זה נושא מורכב. אני מאד מקווה שאנחנו כן אלף נפשט. ברגע שנפשט את העולם של ההפקדות ונייצר אולי גם סימולאטורים נוספים ואולי ניתן שירותים כמו שנאמר, אולי ניתן בצורה אנונימית. לא שירותי יעוץ, אבל איזו הכוונה כזו או אחרת.

הבהרה. אני חייב להודות, אני רוצה בעצמי אדם משכיל עם אינטליגנציה בסיסית נאמר, ואני לא מצליחה להבין עד היום את האניגמה הזאת.

וואו.

לא, באמת. אני מודה.

אני מסכים.

הנה, אמרתי את זה.

אני מסכים ואין בעיה, דיני המס הם זה, וכאשר כל עוד אתה בונה לאורך השנים שכבות של חקיקה ואתה צריך לשמור את הזכויות לשכבה הראשונה, כי אתה לא פוגע רטרואקטיבית. כשאתה עושה חקיקה היא תמיד מעתה ואילך ולא רטרואקטיבית, אתה יוצר לעצמך בהגדרה הרבה בלגן גם בהמשך. אבל, שוב, אנחנו בסוף צריכים ליישם חקיקה, חקיקה שכנסת ישראל מחוקקת, עם כל שינוי המדיניות שיש לאורך השנים. אנחנו כרגע, מבחינתנו, המטרה שלנו היא לפשט את התהליכים האלה, להביא חקיקה פשוטה.

מתי זה יקרה?

אני מאד מקווה שזה יקרה בכנסת הזאת. מאד מקווה.

אבל זה משהו שהוא על השולחן?

זה מבחינתנו על השולחן כל הזמן.

יש הצעה שמגיעה? תגידו לי דברים טכניים.

אנחנו נעדכן אותך. אנחנו כבר ישבנו בתוך האוצר עם הגופים הרלבנטיים כמו החברה' של דלית סלינגר מאגף שוק ההון והחיסכון, עם האוצר, אגף תקציבים גם מודע לזה. אנחנו צריכים להביא את זה עכשיו לשר, ובין יתר הדברים שרוצים לקדם אותם בעולם מדיניות המס, צריך להכניס גם את הנושא הזה. זה בסך הכל יבוא ויעזור לאזרח הפשוט לדעת כמה הוא צריך להפקיד במשך השנה, כדי למצות את הזכויות שלו.

אם הוא ממצה את הזכויות שלו בשלב ההפקדה, הוא ייפול פחות לנטל על המדינה בשלב הפנסיה שלו, ולכן זה מאד מאד חשוב גם ברמה של מדינה, גם ברמה של מדיניות מס.

אוקיי. לעניין משלוח הודעות ודרישות לכתובת שגויה.

כן, אני אתייחס לנושא הזה.

זה נראה לי הדבר הכי קל לתקן.

אלף את צודקת. תראי, באופן עקרוני יש בעולם אנשים שלא מיוצגים, לא חברות, לא עצמאים, שאז באמת יש להם את הכתובת עסק שלהם. המקור שלנו להגיע לכתובת של האדם, זה אחד משניים. או בדו"ח השנתי, הוא רושם. יש רובריקה שהוא כותב את הכתובת שלו, או לקחת ממרשם האוכלוסין.

אנחנו מחוברים במחשבים שלנו למרשם האוכלוסין, יש לנו את המאגר הזה. זאת אומרת אנחנו - - -

הרבה יותר קל.

נכון. אנחנו שם. אבל לעתים הוא לא מעדכן את מרשם האוכלוסין. אם הוא לא מעדכן את משרד הפנים ואת משרד הפנים, זאת אומרת שאנחנו אמורים לשלוח לו לכתובת שהוא הטעה אותנו, בטעות, לא בהטעיה מכוונת, אבל הוא כותב כתובת בדו"ח השנתי. נניח שהקלדנו את זה, אבל בינתיים הוא עבר דירה ולא עדכן. בקיצור, יכולים להיות שגויים שהם לא באשמתנו, מה שנקרא. אנחנו שולחים לכתובת שהוא רשם לנו בדו"ח השנתי, בדו"ח להחזר, או בכתובת. אין לנו מקורות אחרים. זה אחד מהשניים.

אבל אולי צריך לגלות יותר רגישות כאן, לגבי האנשים הנורמטיביים האלה שפתאום יש להם עיקול בחשבון הבנק. זה נוחת עליהם, הם לא מבינים מה קורה פה. זאת אומרת צריך לגלות יותר רגישות, לוודא שהוא קיבל אולי את הדואר. אני יודע שזה חלק מה - - -

לפי החוק צריך לשלוח דרך משרד הפנים.

כן, אבל הוא משנה את זה והוא לא מעדכן.

הוא משנה ואתם לא מעדכנים לפעמים.

לא. לפעמים אנחנו שולחים לפי הדו"ח השנתי שהוא כתב. נניח הוא הגיש דו"ח להחזר מס, הוא רושם שם את הכתובת שלו. מסתבר שלא החזר מס, יש לו חוב מס. אנחנו הולכים לפי הכתובת שהוא שלח לנו בדו"ח שהוא הגיש עכשיו והוא הגיש אותו רק לאחרונה.

אבל זה לא בהתאם לחוק עדכון כתובות.

רגע, אני יודע, אבל הוא כתב את זה. זאת אומרת חזקה שזה אפילו יותר מעודכן. דרך אגב, יכול להיות שהוא גם לא פה וגם לא שם. בינתיים עבר דירה, לא עדכן לא את זה ולא את זה. לא אותנו ולא אותם. ואז יכול להיות מצב כזה שיש לו חוב מס ועכשיו אתה כבר לא יודע אם הוא כבר סרבן או לא. אז איך אתה מתנהל מולו?

אני מניח שזה לא הרבה מקרים, כי בכל זאת זה מקרים בשוליים, אבל מקסימום הוא בא, מסדיר את החוב מיד, מבטלים את העיקול ונגמר הדיון.

אני מבינה שאתה אומר שזה לא הרבה מקרים, אבל אלה המקרים הכי קשים. כי בסוף זה אנשים שמתנהלים עם חובות ועיקולים ואתם עושים את עבודתכם נאמנה כדי לגבות את החובות, אבל יש יאמרו באגרסיביות - - -

בנחישות.

בנחישות, כן.

ועוד דקה מאגר נתוני אשראי ויהיה עיקול בחשבון וזה ייכנס להיסטורית האשראי. בשביל מה? אפשר למנוע את זה.

אז אני באמת חושבת, בסופו של דבר הרי החוק מחייב - - -

הרבה פעמים הוא מעדכן וזה לא מתעדכן אצלכם, כי אתם לא מושכים את הנתונים.

החוק מחייב בכל מקרה, לפי הרישומים של משרד הפנים. אני מבינה את זה שאנשים כותבים כתובות ואולי זה אפילו לטובה, אבל אני בטוחה שגם אתם מחויבים לחוק כמו כל גורם אחר ואזרחי מדינת ישראל.

אני אתן לך דוגמא. נניח שיש לו דירה, אבל הוא משכיר אותה ושוכר במקום אחר ולא מעדכן את זה. עכשיו אני אשלח דואר, אני אשלח למעשה לשוכר שלו, לא אליו. אם נניח שהוא לא מדבר איתו, תהיה פה בעיה.

אתה צודק לגמרי, אבל בסופו של דבר - - -

לכן אם הוא כותב לי בדו"ח השנתי שלו רק להחזר מס נניח, יצא לו בסוף חוב, אבל זה דו"ח להחזר מס, אני גר במקום אחר, שלח לי לשם, אז מה אני צריך לעשות? לפי חוק איתור כתובות או לפי הדו"ח שהוא כתב לפני חודש-חודשיים? אני גם בבעיה.

אני מבינה את מה שאתה אומר, אבל דרך אגב, זה שהוא לא מעדכן את כתובת המגורים שלו, זו הבעיה שלו ולכן עדיף ללכת לפי החוק.

אולי אפשר לשלוח לשניהם ואפשר להימנע מזה.

לא, אני לא חושבת, אני ממש לא חושבת שצריך לשלוח לשניהם. אני כן חושבת שבסופו של דבר, עם כל הרצון שהרשויות יבואו לקראת, לאזרחים יש גם מחויבות לפעול לפי החוק. החוק קובע שכשעוברים דירה מעדכנים את הכתובת במרשם האוכלוסין.

זה נכון.

באמת הייתי מציעה, אפילו למניעת טענה לכאורה כנגד רשות המיסים ובכלל, כל גוף ממשלתי, בואו, בסוף יש חוק במדינת ישראל.

אני אומר, לנו יש קושי. אלף אנחנו ביקשנו להחריג את עצמנו דווקא מחוק עדכון כתובות, בדיוק מהסיבות האלה. כי אנחנו, אולי בניגוד למשרדי ממשלה אחרים, יש לנו גם אנשים בשטח. ואנשים בשטח רואים בדיוק מה הכתובת של העסק ומה הכתובת של הבן אדם. זאת אומרת אנחנו חיים גם בשטח, לא רק במשרדים, גם בשטח.

ביקשנו להחריג אותנו לאורך השנים מחוק הזה. קיבלנו אפילו אישורים של שר הפנים. התחלפה הממשלה פה, אבל - - -

אנחנו לא עוקבים אתה אומר.

כבר לא עוקבים. וקיבלנו אפילו את - - - של היועץ המשפטי ושר הפנים אפילו חתם על זה וזה צריך להגיע לוועדת חוקה. לצערנו זה לא עלה. עכשיו שר הפנים-. לא חשוב. אנחנו צריכים לראות בדיוק איך להחתים את זה ולהביא את זה עוד פעם כדי להחריג את עצמנו משם, כי בסוף לנו יש נתונים לפעמים טובים יותר. ברוב המקרים הנתונים שלנו הם טובים יותר, לא פחות טובים מאשר חוק עדכון כתובות, אבל אנחנו גם ניקח, רשמנו לעצמנו את ההערה הזאת ואנחנו נראה מה אנחנו עושים.

אוקיי. תראו, עד שתבוא המהפכה הגדולה ברשות המיסים, אז יש - - -

כן, אבל היא בדרך.

והיא בדרך ובאמת אני מברכת על זה. אני חושבת שזה דבר חשוב ואני חושבת שזה גם יאפשר לכם לעשות את עבודתכם בצורה טובה יותר ויעילה יותר. אבל בינתיים, לגבי שעות פתיחה וקבלת קהל לגבי משך התור, המתנה בתור, מענה טלפוני, והייתי שמחה לדעת גם מתי יהיו מסמכים לא רק בשפה העברית.

אוקיי, אז אני אתייחס לזה. קודם כל לגבי שעות קבלת קהל. אז נכון, ציבור השכירים בדרך כלל עובד בבוקר ואחר הצהריים הוא יותר פנוי. בשנה האחרונה אנחנו שינינו את מערך קבלת הקהל שלנו. אם היינו בדרך כלל נמצאים משמונה בבוקר עד אחת, אז אנחנו עכשיו עשינו שביום שלישי אין קבלת קהל ובימים שני ורביעי יש קבלת קהל גם בבוקר וגם משלוש עד שש.

זאת אומרת ששכירים יכולים להגיע לקבל שירות גם אחר הצהריים. בחולייה 17 תמיד היה לנו את זה. זאת אומרת בחוליה 17 של השכירים תמיד היה את זה, אבל עכשיו גם בחולייה המרכזית ובחוליות הגבייה וכל הדברים האלה, נתנו אפשרות לאנשים לבוא, במיוחד לאוכלוסיית השכירים, לבוא אחרי הצהריים בימים מובנים וברורים. זה דבר שאנחנו שיפרנו אותו. השעה שש מבחינתנו זו השעה שאנחנו מסיימים את הקבלה.

לא, אבל השאלה אם אפשר להוסיף עוד יום. זו השאלה המשמעותית.

אנחנו לא ראינו שיש לנו עומסים היסטריים כדי להוסיף את זה. מעבר לזה, אמרנו שבתקופת הגשת הדו"חות יש לנו את הלשכות המקצועיות, לשכות ההדרכה שגם הן פתוחות לציבור.

לגבי המענה הטלפוני, אני הסכמתי שיש לנו בעיה בשירות הזה. ביום שיהיה לנו את הקול סנטר הגדול, המשמעותי, גם הנושא הזה ירד מסדר היום.

רגע, אבל לא הבנתי במה השתפרו שעות הפתיחה מאז הדו"ח.

גם למחלקות אחרות. גם למחלקת גבייה ואכיפה.

לא רק לשכירים ותיאומי מס, אלא גם בחוליות אחרות.

בחוליות אחרות. ולפעמים בשכירים הוא צריך אחרי זה להגיע לגבייה, אז יש את זה גם.

אבל ירד להם יום בעיקרון. לפני זה יכלו להגיע גם ביום שלישי, ועכשיו לא.

בסדר, כי אנחנו שינינו את המצב הזה. חברה', אנחנו גם-. דרך אגב, אם אתה נותן כל יום, כל יום שירות לאזרח, גם אנשים נשחקים מזה ואין להם זמן לטפל בבעיות שעולות בימים האחרים. אז לכן יום אחד אתה נותן להם שקט, תעבדו על דברים של הפיגורים, ואז תוכלו להמשיך - - -

אני לגמרי מסכימה עם מה שאתה אומר. הבעיה היא שהשכירים צריכים לצאת ממקום עבודתם בנוסף לעוד הרבה מאד דברים - - -

אז אני אומר, אם הם מגיעים מהשעה שלוש עד השעה שש בימים שני ורביעי, אז זה בסדר. דרך אגב, ביתר הימים, בחמישי חולייה 17 עד אחת. אז נכון, שני ורביעי זה אחרי הצהריים.

עכשיו דבר נוסף לגבי הנושא של המערכת לניהול תורים. בשנה האחרונה אנחנו עשינו פיילוט, אבל זה כבר אחרי שהכרזנו על הפיילוט כפיילוט מוצלח והוא באמת מוצלח ברמות על, הכנסנו, או התחלנו להכניס למשרדי השומה, במיוחד למחלקות הרלבנטיות, למחלקות לשכירים של תיאומי המס, מה שנקרא חוליה 17, מערכת דיגיטאלית לניהול תורים, אוטומטית. מה מיוחד בה? אתה בא, לפי סוג השירות שאתה רוצה אתה לוחץ על כפתור, מקבל את הפלט עם המספר ואחרי זה במערכת של הכוונה, של חיצים, אתה מגיע לאותו אחד שנותן שירות.

אם זה שירות של תיאומי מס, אם זה שירות של פיצויים ופרישה, אם זה ועדה רפואית, כל סוג של שירות שאתה צריך לקבל, אתה מקבל את זה שם ויש הפניה, ואיך אומרים? התורים מסודרים, כל אחד יודע.

יותר מזה, במערכת החדשה יש למנהל המחלקה ולפקיד השומה אפילו, סטטיסטיקה בכל שנייה ושנייה כמה אנשים יש בתור לזה, כמה אנשים יש בתור לזה. כמה בן אדם מחכה בתוך התור כרגע, אם יש בעיה. אם יש בעיה והוא רואה שבן אדם נמצא יותר מחמש דקות, עשר דקות, מיד מנהל המחלקה נכנס לתמונה, רואה אם יש בעיה מקצועית, פותר לו את הבעיה.

בכמה משרדים זה נמצא?

זה כבר נמצא בכמה משרדים. זה עניין עלות כספית משמעותי. זה נמצא בעשרה משרדים. אנחנו הולכים לרשת את כל הארץ ולא רק במס הכנסה ואצל השכירים, גם במיסוי מקרקעין וגם במע"מ, בכל התחנות תהיה את המערכת הזאת.

זו מערכת יקרה מאד, לכן בשנה הזאת, שאין תקציב, אנחנו בטיפות האחרונות של הכסף שיכולנו הכנסנו אותה. בשנת 2016 אנחנו יכולים לרשת את כל הארץ. אז הנה, ערן נמצא פה, מעבר למשנה למנהל, עכשיו הוא גם סמנכ"ל מנהל ומשאבי אנוש, הוא יידע לתקצב את זה וזה ייכנס לכל המשרדים בשנת 2016.

אני מקווה שבסוף שנת 2016 יהיה שירות טוב יותר, לפחות מהבחינה הזאת, הרבה יותר טוב מאשר פתקה, שאתה לא יודע מה לעשות איתה. זה יהיה דבר הרבה יותר מובנה ואנחנו נוכל לווסט את כוח האדם שעומד לרשות במשרדים.

כמה מחלקות יש באופן עקרוני?

יש 26 משרדי שומה במס הכנסה. ויש גם את המחלקות של 22 ויש גם המחלקות של המשמ"ים. יש עוד כמה יחידות. זה קרוב ל-30 יחידות. שליש כבר בפנים ואנחנו בהמשך באמת - - -

מיסוי מקרקעין גם ייכנס?

גם. זה בתקציב של ערן, אבל ערן - - -

ערן, יש ממך ציפיות גדולות.

אז אני אומר, אנחנו נתחיל מהשכירים במס הכנסה, שזה המאסה הגדולה, זה מאות אלפי אנשים שמגיעים. עם הזמן, ככל שיהיה יותר כסף, אבל בסופו של דבר נרשת את הכל.

יהיה יותר כסף? זו השאלה.

אם היינו מקבלים אחוזים ממה שאנחנו גובים ומכניסים את זה פה רק לטובת האזרחים, היינו שמחים. אבל מה לעשות? יש את צד ההכנסות, יש את צד ההוצאות ואנחנו צריכים לבוא כמו כל אחד ממשרדי הממשלה, למשרד האוצר, לאגף התקציבים, למרות שהם קולגות שלנו ולהגיד להם חברה', אנחנו צריכים לשירות את זה ואת זה ואת זה. נכון, זה לא מביא כסף, אבל זה מביא הוגנות ולשם אנחנו שואפים.

טוב. לגבי המסמכים בעברית שיתורגמו.

טוב, אז קודם כל לדוגמא זה מענק עבודה. הוא בעברית, אבל אותו דבר כזה יש בצרפתית, אמהרית, רוסית וערבית. זאת אומרת יש את הדברים האלה. אנחנו היינו שמחים, והנה, יש לנו את הסט שם, ויגאל יראה לך.

אבל מה לגבי החוברת היפה הסגולה הזאת?

החוברת הסגולה, תראו, יש דברים שאנחנו נעשה גם בערבית, עם הזמן. זה לוקח את הזמן, אבל - - -

אבל משה, מה זה עם הזמן? אני רוצה לוחות זמנים.ך

את רוצה לוחות זמנים?

אצלנו בוועדה אנחנו ענייניים.

אנחנו לא עשינו דיון היום על מענק עבודה. אני יודע שאנחנו נעשה את זה בהמשך.

בוודאי.

אבל רק כדי לסבר את האוזן, או את העיניים, תראו. זה ברוסית, זה בערבית, זה בצרפתית וזה באמהרית ובעברית הראיתי לכם.

יפה.

זאת אומרת יש לנו - - -

יש רק איזה 500 טפסים ברשות פחות או יותר.

אי אפשר ואנחנו לא יכולים לעשות את הכל. אבל אנחנו עושים חלק - - -

לא, אבל צריך שיהיה חלק משמעותי.

חלק משמעותי, אוקיי. עידית, אולי נתרגם את זה ונשים את זה באתר. דברים נוספים.

הנה, המדריך המצוין של החזרי מס, אפשר לתרגם אותו.

הנה, ההצעה של שירה ממבקר המדינה לתרגם את זה. אוקיי, אנחנו ניקח ונתרגם את זה לערבית ואנחנו נשים את זה. בסדר, אוקיי. זה ייקח את הזמן, אבל אנחנו נעשה את זה בפירוש.

לא, אבל זה צריך לקחת מעט זמן, אני חייבת לומר.

אני אומר בעיקר לשכירים, בדגש על שכירים לא מיוצגים, על החומרים שלהם, אנחנו נשתדל לראות איך אנחנו נעשה תוספות נוספות.

צריך להגיד שהצוות של מענק עבודה שעבד על זה - - -

שם ותפקיד לפרוטוקול.

מירב, מהמרכז לעיוור, סמנכ"ל. צריך להגיד שהצוות של מענק עבודה שעבד אצלכם עשה עבודה מאד מאד יפה, ובשנת 2013 ובשנת 2014 יצר איתנו קשר ואנחנו גם הקלטנו את החוברת הזאת לטובת ציבור העיוורים.

אה כן? יפה מאד.

והם עשו באמת עבודה מאד מאד יפה כדי לעזור לקהילה שלנו למצות את הזכויות שלהם.

יישר כוח. הצוות נמצא פה, יגאל ושרית ומירי, שהייתה תקופה מסוימת אחראית עליהם ועידית כמובן, ורוני.

אז אותו דבר רק לדברים אחרים. אני אבקש בסוף הדיון לוחות זמנים להכל, משה. כי אתה עושה את עבודתך נאמנה ואני מאד מעריכה אותך, אבל גם אני צריכה לעשות את עבודתי ואני צריכה בעניין הזה לוחות זמנים.

אני רוצה כן להתייחס, לא ממש בהרחבה, כי נדבר על זה בדיון נפרד, אבל הנושא של שירות שאתם נותנים לאנשים עם מוגבלויות, עיוורים בפרט, אבל גם אנשים עם מוגבלויות בכלל. אני רוצה בעיקר לדבר על הנושא של ילדים, שפה יש בעיה משמעותית שאני מכירה. אני הבנתי שהמוסד לביטוח לאומי הגיש הצעת חוק שמתקנת את העניין, שלא יהיו ועדות שצריכות להתכנס.

ביטוח לאומי לא יודע לעשות ועדת נכות לילדים. זה עניין. אתם הרי, כדרישה שלכם, וזה מעניין אם אתם יכולים להביא דווקא את השינוי מהפן שלכם. ביטוח לאומי יודע לקיים ועדה לילדים לגמלת ילד נכה.

עד גיל 18?

עד גיל 18. והקריטריונים הם קריטריונים אחרים לגמרי, שאותם אתם לא מכירים.

נכון.

הם לא הקריטריונים של בוגר. ובעצם, כשהורים רוצים זכאות לכל מיני הטבות, למשל מס רכישה, אז הם נדרשים להגיע אליהם, וכאילו זה שעטנז בלתי אפשרי, לוועדת נכות כללית, שתבדוק איזו מוגבלות יש לילד.

עכשיו, מי שיושב בוועדה אין לו מושג מה רוצים ממנו הרבה פעמים. אני מכירה את המקרים שמגיעים אלי, הם אומרים אנחנו לא יודעים מה אתם רוצים, זו לא הוועדה הנכונה, תלכו בחזרה לרשות המיסים. רשות המיסים מפנה לביטוח הלאומי וכך נמצאים להם הורים בתווך, ואין להם מושג מה לעשות.

עכשיו נשאלת השאלה, האם מבחינתכם, מבחינת הפקודה וחוק מיסוי מקרקעין בתקנות מס הרכישה, האם אתם הייתם יכולים להסתפק בקיומה של הקלה לגמלת ילד נכה לעניין הזה, כי בסופו של דבר ההטבה שאתם רוצים לתת, היא נשענת על אותם אינטרסים, בדיוק אותו דבר. פשוט ביטוח לאומי לא יודע מה לעשות עם זה.

אני אתייחס לזה. תראו, היום יש בחקיקות השונות בין הביטוח הלאומי לבין מס הכנסה, יש שינויים מסוימים וניואנסים בין הדברים האלה. לדוגמא, כשמדברים על ילד נכה עד גיל 18, הוא לא יקבל נכות צמיתה לתמיד. התהליך שיקרה בביטוח הלאומי, זה שהוא יקבל נניח לצורך גמלה, יקבל עד גיל 18 - - -

יש כאלה שכן, דרך אגב.

אבל ברוב המקרים זה לא.

בנקודת בדיקה בשלושה או ארבעה חודשים לפני גיל 18.

כן, וגם אז, גם אחרי גיל 18 יתנו לו לכמה שנים ואחרי זה ייתנו לו את הסופי, את הצמית.

למעט סוגי מוגבלויות מסוימות שהן אורגניות והן לא התפתחותיות.

את צודקת. זה ברור. אבל אני אומר באופן כללי, ויש הרבה סוגים, גם הנכות היא, לפחות למס הכנסה, זו נכות שמצטברת מהרבה מאד פריטים. זאת אומרת אתה צובר אותה לפי אחוזים וכל מיני דברים, עד שאתה מגיע למאסה הקריטית של ה-90% לצורך מס הכנסה.

ולכן, גם הביטוח הלאומי, בחלק גדול מהמקרים הוא לא ייתן להם את זה באופן צמית, וגם מס הכנסה נשען על הדברים האלה.

אנחנו במסגרת הצוות של פזית, אנחנו ננסה לראות איך לקרב בין הדברים. באמת, בסך הכל התנאים יהיו אותם תנאים ואם נצטרך לעשות תיקון חקיקה כזה או אחר, אנחנו ננסה לקרב בין הדברים עד כמה שניתן. ובצורה הזאת פחות נטרטר, גם אנחנו, אולי גם הביטוח הלאומי, את הנכה, כי בפירוש אין.

דרך אגב, לגבי התייצבות או אי התייצבות לוועדה רפואית, כי לפעמים יש ועדה רפואית שהיא אולי יכולה להיות רק על סמך מסמכים. הרי אנחנו לא עורכים את הוועדות הרפואיות של ביטוח לאומי, אנחנו רק מפנים, אנחנו כאילו המסגרת, אבל מי שעושה את זה זה המוסד לביטוח הלאומי. זאת אומרת אפשר גם לקבל חלק מההקלות – התייצבות, אי התייצבות וכל הדברים האלה – דרך המוסד לביטוח לאומי. אני מניח שפזית בוועדה שלה תשב עם הביטוח הלאומי והם ייראו איך אפשר להקל על הדברים.

לגבי עיוורים, יש איזה שהוא ניואנס. היום בחקיקה של מיסוי מקרקעין לקבל הקלה למס רכישה, לפי תקנה 11 שם, הגדרת נכה זה מי שקיבל - הרי במס הכנסה אתה או עיוור או נכה 90% כזה. אז או זה או זה, אתה מקבל את ההטבה על מס הכנסה. במס רכישה, משום מה בחקיקה לא כתבו עיוור. כתבו רק נכה. זה לא אומר שעיוור לא יכול להיות עם כל מיני דברים נוספים שיש לו, אולי, פגמים נוספים שיכול להיות שגם יש לו, הוא יגיע ל-90% כנכה, אבל הוא לא בהכרח עיוור. עיוור כקטגוריה לא נמצא שם.

עיוור כקטגוריה לא מוכר על ידיכם?

לא מוכר. ולכן, מה שאנחנו בדרך כלל מייצגים לבן אדם, לעיוור שמגיע אלינו לצורך הקלה במס רכישה, אומרים לו תשמע, אנחנו אומרים לך זה לא הקטגוריה שקיימת, לבוא עם תעודת עיוור זה לא מספיק, אבל אם תיגש לביטוח הלאומי, תלך לוועדה, אתה תקבל, יכול להיות שמגיע לך נכה 90% או 100% לפי דברים אחרים שיש לך. כמובן בפירוש היותו עיוור זה מאסה קריטית, אבל יכול להיות שצריך עוד איזה משהו אחד או שניים כדי באמת להיות נכה שמקבל את הדבר הזה ואז הוא יקבל את ההנחה במס רכישה.

אבל אני אומר, זו דרך אולי עקומה קצת. יכול להיות שצריך לתקן את החקיקה ולהגיד לשר האוצר תשמע, אנחנו רוצים גם שעיוורים, כקטגוריה, יקבלו את ההנחה על מס רכישה, במקום לעשות את כל הסיבוב הארוך הזה. אנחנו בפירוש עומדים להמליץ על זה לשר האוצר.

אני לא מבינה אבל מה צריך עוד מעבר לעיוורון.

זו קטגוריה אחרת.

זה לא רק. גם צריך להבין ש-58% מבעלי תעודות עיוור בישראל הם מעל לגיל פרישה. ביטוח לאומי לא יודע לעשות להם ועדות רפואיות שנותנות להם את ההכרה הרפואית שלהם. בן אדם בגיל 62, אישה בגיל 62, 63 - - -

הם אפילו לא יעברו אותו ועדה, אז מה?

נכון, הם לא יעבירו אותו ועדה. זה אומר שלא תהיה להם את ההכרה. זה אומר שלמרות שיש להם תעודה רשמית של משרד הרווחה, שאומרת שיש להם במינימום 90% נכות רפואית, הם יצטרכו לשלם בין 500 ל-600 שקלים, כדי לטרטר את עצמם לוועדה של מס הכנסה, שעלולה לקבוע להם אחוז נכות רפואית שנמוך מ-90%, כשאנחנו יודעים שזה קורה. מעבר לזה, לתת להם, למרות שהם עיוורים מוחלטים או כבדי ראייה לצמיתות מה שנקרא והמצב הוא פרוגרסיבי ורק ילך ויתדרדר, לתת להם אחוזי נכות רפואית לא קבועים ואז הם לא יוכלו למצות את ההטבה שלהם.

ויש לנו מקרים כאלה, שזה פשוט צועק לשמיים.

אז אוקיי, אז אנחנו בפירוש נמליץ בפני השר לעשות תיקון חקיקה ולהשוות לפחות במס הכנסה, על ידי מיסוי מקרקעין, שתהיה גם הטבה על מס רכישה, כמו שיש הטבה במס הכנסה.

חשוב שההטבה הזאת תינתן לבעל תעודת עיוור. כלומר, אל תיכנסו, פשוט תלכו ותגידו – למי שיש תעודת עיוור, תתנו את זה. בדיוק כמו שאתם עושים את זה ב-9 (5) או ב-5 (9). אני לא יודעת.

פקודת מס הכנסה. כמו ב-9 (5).

רק כמה דברים קטנים לגבי מיצוי זכויות בין הגופים. נתקלנו בהעברות מידע, שאם הן היו מתבצעות, אנשים היו יכולים ולקבל את הזכויות שלהם. אני אתן דוגמא קלאסית. בן אדם שיש לו 90% נכות ופנה לוועדה רפואית מטעם נכות כללית. נכות כזאת אוטומטית מוכרת במס הכנסה.

אם ביטוח לאומי ומס הכנסה היו מדברים ביניהם והיו אומרים בואו תעבירו לנו את הרשימה של כל האנשים שיש להם נכות מעל 90% ואנחנו מס הכנסה, או ביטוח לאומי ביחד, נפנה לבן אדם ונגיד לו הנה, אנחנו יודעים שאתה נכה 90%, בוא ניתן לך גם אוטומטית את הפטור. זה דברים שקיימים ופשוט זה שני גופים נפרדים, שאם הם היו מדברים אחד עם השני, היה נחסך כל כך הרבה סבל ובירוקרטיה מאוכלוסייה שדווקא צריכה את העזרה של הגופים.

ועוד הערה קטנה לגבי ילדים נכים. אז יש לנו פרוטוקול של ועדת הכספים נראה לי זה היה, משנת 2009, שמנהל רשות המסים דאז הבטיח שכבר אז הוא יבוא ויעזור לילדים נכים וגם נראה לי ביטוח לאומי הציע איזו שהיא הצעת פשרה לרשות המיסים בשנת 2009, שאומרת שכל ילד נכה, שביטוח לאומי רשם בצד נכות של 175%, נכון שזה לא רשום בחוק, אבל 175% נכות זה אומר שכנראה הילד כבר לא יחזור למצב תפקודי תקין. זה אוטומטית ייתן לו בעצם את הפטור ואותם הורים של ילדים נכים לא יצטרכו לשלם אגרה, לא יצטרכו להגיש את כל המסמכים.

אז יש דברים קטנים תוך כדי תנועה, שאפשר לשפר.

אנחנו נבדוק את זה.

אני באמת חושבת, אני גם אגיש הצעת חוק פרטית בעניין הזה ואני מקווה שתהיה תמיכה, כי באמת הטרטור שהורים עוברים הוא בלתי נתפס.

אני רוצה עוד דבר אחד אחרון לעניין האגרות. זה אגרות משמעותיות – 500, 900 שקלים.

קודם כל רשות המיסים לא קובעת את האגרות, אנחנו רק מוודאים שהן משולמות. אני אומר, אנחנו נציע אולי לשר האוצר לעשות חשיבה מחודשת בנושא הזה. בסדר. אנחנו בפירוש ניקח על עצמנו את המכה הזאת.

אנחנו גם באמת לא חושבים שיש הבדל בין נכה שבא לגוף א' לנכה שבא לגוף ב', לעניין התשלום.

נבדוק את זה.

אוקיי, לגבי נגישות טכנולוגית, הבנתי שמה שחסר באתר כדי הוא יהיה נגיש ממש ממש, זה עניין של השמיעה. קבצי שמע.

יש חוק.

תקנות.

כן, התקנות מדברות על כל מיני רמות של הנגשה של אתרים. אז רק בעניין הזה, אני אשמח.

טוב, אני רוצה לסכם את הדיון.

כן, בבקשה, עקיבא.

אני רוצה לומר שכל התגובות וההערות של מנהל רשות המיסים באות לידי ביטוי בהערות ראש הממשלה. ולא רק זה, גם בדו"ח האחרון שפרסמנו, אנחנו רואים איך מתייחסים בכל הרצינות למעקבים, לתיקונים, וגם עכשיו שלחנו סדרת שאלות מעקב.

אני אומר, זה לא נהוג במחוזותינו שאני יודע מלפנים ואני עובד איתם ישירות, עם אנשי הביקורת, שמנהל רשות המיסים עושה עבודה טובה ומתייחס לכל מילה והוא מתכוון למה שהוא אומר. וזה בא לידי ביטוי גם במה שהוא אמר ובכתובים.

תודה רבה עקיבא. הערה חשובה.

אני רוצה לסכם את הדיון ולהודות למר משה אשר ולכל הצוות המכובד שהגיע.

תראו, בסוף רשות המיסים לא חייבת להיות הגוף המאיים שרודף אזרחים, אלא הגוף שפשוט עושה את העבודה שלו. לעשות את העבודה שלו בעיני, זה גם כשמגיע החזר, זה פשוט נראה מאוזן יותר והוגן יותר. ואני בטוחה שהדו"ח נלמד וגם יושם.

כמובן להודות לצוות מבקר המדינה. אני חייבת להודות, כל פעם דו"חות מאירי עיניים וחשובים, שבניגוד לדעה הרווחת, נוגעים באזרחים ביום יום שלהם ובאמת שוב תודה.

אני מבקשת, כדי שנצא עם משהו משמעותי גם מהדיון - מעבר לשיחה הנעימה שהייתה כאן - לוחות בתוך שבועיים, שכל נושא יכלול את רשימת הפעולות המתוכננות וגם פעולה, תאריך יעד, שממש נדע מתי אנחנו צריכים לפנות אליכם בחזרה ולשאול האם הדברים נעשו.

אחד זה באמת נושא הנגשת האינטרנט גם לשפות רשמיות נוספות במדינת ישראל וגם עבור אנשים עם מוגבלויות. תרגום החוברת – דע את זכויותיך – שאני חושבת שהיא מכוננת בנושא הזה עבור האזרחים, גם לשפות שונות.

הטמעת מערכת הורים בכל הסניפים ובכל המחלקות, לפרט לרמת סניף ומחלקה עם תאריך.

בנוסף, אני אשמח לקבל את דו"ח תיקון הליקויים של רשות המיסים.

וכמובן, פזית, קודם כל בהצלחה בעבודה החשובה ואני אשמח שתעבירו גם את המסקנות של הוועדה בעניין הזה.

תראו, הוועדה לענייני ביקורת המדינה היא לא באה רק לבקר ולהגיד אתם לא בסדר. אני מאד שמחה לקיים דיונים שבהם אני אומרת כל הכבוד, הרמתם את זה וזה משמח, והוועדה לרשותכם בכל דבר שניתן לשתף בו פעולה על מנת באמת לקדם את הנושאים המאד מאד חשובים האלה בעיני.

זה דו"ח שבקלות יכולתי להגיד בסדר, הם יתקנו, אבל חשוב לי השירות לאזרח ולכן הוא נידון כאן.

שוב, המון תודה לכולם. הישיבה נעולה.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00.