הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 184

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, כ' בכסלו התשע"ו (02 בדצמבר 2015), שעה 10:15

תקנות לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות (סוג של חברה שאינה חברת שכבה והוראות לעניין ייחוס שליטה)(תיקון), התשע"ה-2015

חברי הוועדה: יצחק וקנין – מ"מ היו"ר

מיקי לוי

רוני טלמור - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אייל בן ישעיה - ייעוץ משפטי, משרד האוצר

אביבה וייס - אגף שוק ההון, משרד האוצר

אסף עבדה - אגף שוק ההון, משרד האוצר

יהודה ניב - משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

צפנת מזר - רשות ניירות ערך

דורית גילת - יועצת משפטית, רשות ניירות ערך

צביקה וישנייבסקי - מחלקת תאגידים, רשות ניירות ערך

דינה יושע - מנהלת תחום דלק, רשות המסים

רוית נעים - לשכה משפטית, רשות המסים

לילי אור - רשות המסים

יהושע זהר - רשות המסים

עובד דידי - סמנכ"ל כספים

שלומית ארליך

טמיר כהן

לאה קיקיון

תקנות לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות (סוג של חברה שאינה חברת שכבה והוראות לעניין ייחוס שליטה)(תיקון), התשע"ה-2015

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הדיון בנושא - תקנות לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות (סוג של חברה שאינה חברת שכבה והוראות לעניין ייחוס שליטה)(תיקון), התשע"ה-2015.

משרד המשפטים, בבקשה.

לפני שנתיים, בדצמבר 2013, פורסם חוק הריכוזיות. פרק ג' בחוק עוסק בפירמידות, ואומר משהו מאד פשוט – שבחברות שיש כמה שכבות ציבוריות, שכבות שהן או - - - או חברה ציבורית, תהיה הגבלה של שתי שכבות, ואסור שיהיו יותר שכבות מזה. בגלל שוועדת הריכוזיות ידעה, מהנתונים שהיו בפניה, שלפעמים מבנה האחזקות הם לא פשוטים – לא תמיד זו שחברה ששולטת בחברה, ששולטת בחברה, אלא הרבה פעמים האחזקות מפוזרות, מחולקות וצולבות. יש הוראה מאד גורפת שאומרת שאם לבעל השליטה יש כמה אחזקות באותה חברה, בכל מיני דרכים, לוקחים, בעצם, את האחזקה הכי מחמירה, כדי להחליט איזו שכבה זו. זאת אומרת, אם הוא מחזיק בחברה אחת באופן ישיר, נגיד -90% מהאחזקות שלו, ואת יתר האחזקות הוא מחזיק באיזשהו - - - עקיף, נגיד כשכבה רביעית, בכל זאת זה ייחשב לצורך החוק כשכבה רביעית. המטרה היתה למנוע כל מיני עקיפות של החוק.

אני זוכר את החקיקה.

אבל, בגלל שידענו כבר במועד חקיקת החוק שזה עלול לעורר קשיים לגופים פיננסיים, נוספה הסמכה בסעיף 23 לחוק לשר המשפטים ולשר האוצר בהתייעצות עם הרשות לניירות ערך ועם הוועדה הנכבדה לקבוע מצבים שהשליטה תיוחס באופן שונה, או לא תיוחס, ושם אנחנו נמצאים כרגע.

לפני בערך שנה וחצי, ביוני 2014, הוועדה הנכבדה אישרה את תקנות קידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, סוג של חברה שאינה חברת - - -, ואנחנו מתמקדים בתקנה 4 שמדברת על ייחוס שליטה בגוף פיננסי. אנחנו מדברים על מצב מאד פשוט: יש גוף פיננסי, שנמצא בתוך פירמידה. הוא יכול להיות שכבה שניה, למשל, שמותרת. אותו גוף פיננסי מנהל כספים של הלקוחות שלו – זה יכול להיות קופת גמל, זה יכול להיות קרן נאמנות, יכול להיות תעודת סל, למשל. אותו גוף פיננסי מנהל השקעות עבור הלקוחות שלו, במסגרת אותן השקעות הוא אמור לפעול לטובת העמיתים, והוא צריך לבחור עבורם את ההשקעות הטובות ביותר. יכול להיות מצב שחלק מאותן השקעות יהיו השקעות בחברות שנמצאות באותה פירמידה. במידה שתהיה אחזקה כזו, אם לא ניתנת ההקלה, ייווצר עיוות בגל מה שאמרתי קודם, של ספירת השכבות בפירמידה, וזה עלול לעוות את שיקולי ההשקעה בתוך אותו גוף, בשתי דרכים: אחת, זה אחזקות טובות שכבר נמצאות בתיק ההשקעות, יכול להיווצר מצב שיהיה צורך למכור אותן, כדי למנוע את העיוות הזה, ושתיים – זה יכול למנוע מגוף כזה להימנע מלהשקיע בהשקעה טובה, מחשש להגיע לאותו מצב. כדי להימנע מהעיוות הזה בשיקולי השקעה הותקנה תקנה 4, שאומרת : "על אף האמור בהגדרה "שליטה" שבסעיף 20(א) לחוק, לחברת שכבה שהיא גוף פיננסי או שולטת בגוף פיננסי.... לא ייוחסו החזקות באמצעי שליטה בסוגים מסוימים של גופים פיננסיים...." שזה קופות גמל, קרנות נאמנות ותעודות סל.

כאשר התקנה אושרה היה לחברי הכנסת בוועדה חשש מסוים שייעשה שימוש לרעה בתקנה הזו, שמבנים פירמידיאליים שחלה עליהם חובת מכירה וצמצום של מבנה הפירמידה ישתמשו בהקלה הזו כדי להסתיר נכסים או כדי לשמור איזושהי סוג של שליטה דרך אותן אחזקות. נציגי הממשלה שהיו כאן ניסו מאד לשכנע שלא סביר שזה יקרה, שהרגולציה שיש על אופן ניהול ההשקעה עבור עמיתים, עבור הלקוחות – היא כל כך קפדנית, היא מחייבת ועדת השקעות עצמאית והיא מחייבת המון בקרות, שהמצב הזה לא אמור להיווצר. בכל זאת, הוועדה הזו קבעה שההוראה הזו תינתן כהוראת שעה למשך שנה, וביקשה שיימסרו לה דיווחים לגבי היישום.

העברנו לוועדה הנכבדה דיווח, ואפשר, אני חושבת, לראות מהנתונים שם שהחשש הוא מאד מאד לא מהותי.

מי בדק?

הנתונים נבדקו על ידי רשות ניירות ערך ואגף שוק ההון, ושולבו יחד. אפשר לראות שמדובר באחזקות מאד מאד קטנות. נכון ל-2014 האחזקה הכי משמעותית שאפשר לראות אותה היא אחזקה של 3.5%, ובדרך כלל אנחנו מדברים על אחזקות זניחות של פחות מאחוז, ואפילו אפסיות, בחלק מהמקרים. מדובר בסך הכל בשתי קבוצות. אחת, קבוצת "כלל", שהיא תחת אי.די.בי, ואחת – "הפניקס", של תשובה, ו "אקסלנס". החברות האלה ממילא נמצאות בהליכים של מכירה, ולכן אנחנו לא רואים שום סיבה לחשוש מהמשך ההקלה, היא אפילו חשובה, לדעתנו, כדי לאפשר ניהול השקעות נכון ואחראי.

לכן, התקנות שאנחנו מציעים הן שהוראת השעה תבוטל, וההסדר יהיה הסדר קבוע.

וגם שנפסיק את הדיווח.

כן. הדיווח נועד לשרת את הוראת השעה.

אני מאיגוד החברות הציבוריות. לגבי התקנה הנוכחית, אין לנו התנגדות, כמובן. הדבר מחויב המציאות. אני בכל זאת הייתי רוצה לנצל את ההזדמנות ולהגיד שני משפטים בהיבט הכללי יותר: אל"ף, אני מזכיר – בחוק הריכוזיות כופים על החברות למכור את השכבות. אני בקשר עם מספר חברות ציבוריות שמתקשות לבצע, נכון להיום, את המכירה. לא תמיד יש היענות להצעות רכש. זה גורם להם, בעצם, בשורה התחתונה לפגיעה, לפי דעתי, בזכות הקניין, עד כדי כך שאנחנו שוקלים אפילו לפנות לבית המשפט בעניין הזה, כי יש פה פגיעה מעבר לנדרש, בהרבה מקרים. אז זה בהיבט הכללי של חוק הריכוזיות.

מה שכן, הייתי פונה לוועדה ולמשרד המשפטים ולרשות לניירות ערך לשקול בסמכות שיש להם להחרגות, והם יכולים לבצע החרגות – לפי דעתי גם לבצע תיקון משפטי שנפל בחקיקה המקורית, ולפטור גם חברות אג"ח, לא להכיר בהן כחברות שכבה. חברות אג"ח, אני מזכיר, זו חברה שבעצם מוחזקת ב-100% על ידי בעל המניות. הציבור לא שותף בה כבעל מניות. היא רק מוכרת אג"ח. לצערי הרב, בניגוד לדעת הממשלה, חברי הכנסת הכניסו את זה לחקיקה, שגם חברות אג"ח נכללות בשכבה. זה פוגע היום בעיקר בחברות נדל"ן. מי שמכיר, הרבה פעמים חברות נדל"ן מבצעות פרויקטי נדל"ן על ידי זה שהם מוציאים את זה מהחברה, עושים את זה כחברה נפרדת – פעם קראו לזה חברת "גוש-חלקה", ובעצם, על ידי זה מגייסים כסף לפרויקט הספציפי הזה, בנפרד מהפעילות הכללית. בעצם, היום, מי שנמצא בשכבה השניה כבר לא יכול לבצע את זה, והוא נפגע. אם אתה חברת נדל"ן, שהיתה חברת שכבה שניה, ואתה רוצה לעשות חברה לפרויקט ספציפי כדי לגייס כסף, אתה כבר לא יכול, למרות שזו חברת אג"ח ולמרות שזה במהות של חוק הריכוזיות, שאתה שולט ב-100%, אז אין בזה בעיה כאילו, מבחינת חוק הריכוזיות. אז אני פונה גם לוועדה וגם למשרד המשפטים לשקול, אולי, אפשרות להחריג גם חברות אג"ח מהתחולה.

אני אתייחס לשני הדברים. קודם כל, לגבי חברות שמתקשות לבצע את המכירה. קודם כל שאלתי את חברתי, עורכת הדין מזר מהרשות לניירות ערך – אנחנו לא מכירים מקרים ספציפיים שעליהם מדבר מר פלטו. אם יש איזשהו קושי היה כדאי להעביר לנו אותו בצורה מסודרת ומרוכזת כדי שנראה האם באמת יש צורך באיזשהו עניין. בכל מקרה, הצעות הרכש שמתבצעות במחיר שהוא לא מספיק טוב, זה דבר שקורה בלי קשר לחוק הריכוזיות, ובדיוק לזה נועדה הצעת רכש. יש מבחן השוק, בעלי המניות אמורים להחליט אם רוצים או לא רוצים להיענות להצעת הרכש, לפי גובה ההצעה. אם ההצעה מספיק טובה, הצעות הרכש בהחלט - - - יש הרבה מאד הצעות רכש שכן מתקבלות, כאשר המחיר מתאים לדעת המשקיעים. למרות זאת - - -

ברוב המקרים, בנושא של הצעות רכש מתנהל תהליך די סחטני כי בעלי המניות יודעים שאתה חייב למכור - - -

עדיין, לא בכל מחיר.

אתה חייב בכל מחיר, אחרת אתה תעבור על החוק.

אתה חייב למכור, אבל לא בכל מחיר.

עוד שני דברים לעניין הזה – עברו שנתיים מאז שהחוק פורסם, תקופת המעבר היא 4 או 6 שנים, תלוי ב - - -, יש חברות ש - - - שנים, יש עוד זמן. הדבר השני הוא שחוץ מהצעות רכש יש עוד דרכים שבעלי שליטה יכולים לשקול כדי להתאים עצמם לדרישות של החוק. זו לא הדרך היחידה. אבל בכל זאת, ולמרות הכל, כיוון שיש לנו עניין לבחון דרכים לסייע, במסגרת החוק הקיים, אם יש טעם לדעתכם, אני מציעה שתפנו אליהם.

לגבי העניין השני, הכללת חברות אג"ח – זה נושא שהוא לא היה רק עמדה של הכנסת, היתה עמדה של הממשלה וכך נכתב החוק. מה שאתה מבקש פה - - -

אתם הסכמתם מלכתחילה לשלוש שכבות. הכנסת היא זו שבעצם - - - לשתי שכבות. הצעת החוק הממשלתית היתה על שלוש שכבות לכולם.

בערך, פחות או יותר. זה היה קצת יותר מורכב מזה. בכל מקרה, שוב – אם תהיה פניה מסודרת שמנמקת אנחנו יכולים לשקול, אבל אם מדובר בפטור שאתם מבקשים אותו שמתייחס לחלק מאד גדול מהחברות שנחשבות לחברת שכבה, לא בטוח שזה יהיה מתאים, זה ייצר בעקיפין בתכלית של החקיקה העיקרית.

עוד הערות, רבותי? אין. אני מציע שתקראי.

"תקנות לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות (סוג של חברה שאינה חברת שכבה והוראות לעניין ייחוס שליטה), התשע"ד-2014..." יהיה צריך לתקן את זה ל-2016.

"בתוקף סמכותנו לפי סעיף 23 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות לשנת 2014, בהתייעצות עם רשות ניירות ערך ובאישור ועדת הכספים של הכנסת אנו מתקינים תקנות אלה:

ביטול תקנה 6.

תקנה 6 לתקנות לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, סוג של חברה שאינה חברת שכבה בהוראות לעניין ייחוס שליטה, התשע"ד-2014, בטלה.

תחילת החלתן של תקנות אלה.....". - - -

פה אנחנו נעשה בעצם לשם השמירה על הרצף - - -אתם מבקשים לעשות את זה רטרואקטיבית, כך שיחול רצף. התקנות הקודמות בעצם התוקף שלהן, התוקף של תקנה 4 היה עד ליום 11 ביוני, 2015, אז אנחנו נעשה את התחילה ב-12 ליוני, 2015.

מ-12 ביוני?

זה חל, בעצם, כי היה רצף של חוק יסוד: הכנסת, אבל כדי שיהיה ברור, בחקיקה.

אז: "תחילתן של תקנות אלה תהיה מ-12 ביוני, 2015".

אין הערות? רבותי, אני מקיים הצבעה על התקנות. מי בעד?

הצבעה

בעד התקנות – פה אחד

נגד – אין

התקנות אושרו.

תודה, התקנות אושרו, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:05