הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 181

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, י"ט בכסלו התשע"ו (01 בדצמבר 2015), שעה 10:00

1. תקנות המקרקעין (אגרות)(תיקון), התשע"ד-2014 - התאמת התקנות לשירותים שיינתנו באמצעות מערכת המחשוב החדשה

2. תקנות המקרקעין (אגרות) (תיקון), התשע"ה-2015 - עיון מקוון במסמכי תיק רישום בית משותף

חברי הוועדה: יצחק וקנין – מ"מ היו"ר

מיקי לוי

ניצה חיה פויכטונגר - סגנית מנהלת אגף רישום והסדר מקרקעין, משרד המשפטים

נועה סרברו - עו"ד, ייעוץ וחקיקה אזרחי, משרד המשפטים

שלומית ארליך

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר המתרגמים

תקנות המקרקעין (אגרות)(תיקון), התשע"ד-2014 - התאמת התקנות לשירותים שיינתנו באמצעות מערכת המחשוב החדשה

תקנות המקרקעין (אגרות) (תיקון), התשע"ה-2015 - עיון מקוון במסמכי תיק רישום בית משותף

בוקר טוב ידידי וחברי מיקי לוי.

אנחנו מאלה המקפידים להגיע לעבוד. לא לעבודה אלא לעבוד.

היום יום שלישי, י"ט בכסלו התשע"ו, ה-1 בדצמבר 2015 ואני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום תקנות המקרקעין (אגרות) (תיקון), התשע"ד-2014 - התאמת התקנות לשירותים שיינתנו באמצעות מערכת המחשוב החדשה. הסעיף השני הוא תקנות המקרקעין (אגרות) (תיקון), התשע"ה-2015 - עיון מקוון במסמכי תיק רישום בית משותף.

אני מבין שמשרד המשפטים צריך להציג לנו את הנושא.

בוקר טוב. נמצאת אתנו גם סגנית מנהלת האגף.

לא נראה לי שיש כאן היום הרבה בעלי עניין.

אנחנו מודים לוועדה שבאמת מצאה פנאי לדון בתקנות האלה בסמוך לאחר הדיונים האינטנסיביים בתקציב ובחוק ההסדרים. כידוע התקנות האלה, האישור שלהן מתעכב זמן רב. הן הובאו בכנסת הקודמת לוועדת הכספים לפני כמעט שנה וחצי והתעכבו בגלל ענייני סדרי יום, מע"מ אפס, תקציב וכולי. בינתיים המציאות בשטח המשיכה לעבוד ומה שקורה זה שהתקנות האלה בעצם נועדו להתאים את האגרות למערכת מחשוב חדשה שנפרסה בלשכות הרישום שנועדה לשדרג את השירותים, לטייב ולשפר את השירות לציבור. בינתיים המערכת הזאת כבר נפרסה בהדרגה בלשכות הרישום ואנחנו הוספנו התאמות בהוראת התחילה, בהוראת השעה, כדי לגשר על הפער שנוצר בינתיים בין המצב בפועל בו הלשכות כבר פעלו עם המערכת החדשה לבין התיקון שבינתיים התעכב.

התיקונים כוללים גם אפשרות חדשה לקבל נסח רישום מאושר ורשמי דרך המחשב באמצעות האינטרנט. התיקון הנוסף הוא עיון מקוון ונוח במסמכים של תיק רישום בית משותף, שזה צו רישום בית משותף.

אולי תקריאי את התקנות ותסבירי כל דבר.

בסדר. נלך לפי הסדר.

תקנות המקרקעין (אגרות) (תיקון), התשע"ד-2014 - התאמת התקנות לשירותים שיינתנו באמצעות מערכת המחשוב החדשה

בתוקף סמכותי לפי סעיף 149 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לפי סעיף 1(ב) לחוק יסוד: משק המדינה, אני מתקינה תקנות אלה:

תיקון התוספת

בפרט 6 לתוספת לתקנות המקרקעין (אגרות) התשל"ה-1974 (להלן – התקנות העיקריות), בפרט משנה (א), בסופו יבוא:

"(3) ביטול חכירה לדורות והקניית בעלות לחוכר כאמור על פי תקנה 63 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום) התשע"ב-2011 – פטור מאגרה".

מה זה ביטול חכירה לדורות?

מדובר על הוראה. אני אציין שהפטור הזה היה קיים כבר בעבר בתקנות הניהול והרישום משנת 1969 שהוחלפו בתקנות חדשות ב-2011. מאחר שמדובר בהוראה על פטור מאגרה, מתאים יותר שהיא תופיע בתקנות אגרות ולא בתקנות שעניינן סדרי ניהול ורישום ולכן היא לא הועתקה בתקנות של ניהול ורישום חדשות אלא לכאן. המשמעות של ההוראה הזאת, עת רושמים בית משותף, עד הרישום אי אפשר לרשום בעלות קונקרטית בדירה ואז בעצם יש פרקטיקה שנרשמת חכירה לדורות. אם בעת רישום בית משותף שאפשר כבר לרשום בעלות ספציפית על דירה מבטלים את החכירה לדורות ורושמים את הבעלות במקומה והמפקח בעצם מוצא שזאת הסיבה היחידה להחלפת הרישום ולא איזשהו שינוי בעלות או משהו כזה, אז לא תיגבה אגרה בגין העדכון הזה.

מה קרה בתקופה הזאת מאז נמחקו מהתקנות הישנות ועד עכשיו? זה היה פטור?

גם קודם.

אבל מחקתם את זה מהתקנות הקודמות. זאת אומרת, הייתה איזושהי תקופה שבה מהרגע שזה נמחק מהתקנות הקודמות ועד שזה מובא עכשיו, גביתם בעד זה או לא גביתם?

לא גבינו.

מבחינת התחילה, התחילה לא מתייחסת לזה. מבחינת התחילה זה ייכנס לתוקף ממועד הפרסום. כך אנחנו רוצים שזה יהיה?

נכון.

בפרט 7 בתוספת לתקנות העיקריות -

במקום פרט משנה (א) יבוא:

בשקלים

חדשים

"(א) בעד העתק מאושר או נסח מאושר מרישום כל

נכס או זכות או מסמך הקשור בו - 74".

כמה זה היה לפני כן?

במערכת המחשוב הקודמת, היא הייתה סופרת דפים והייתה חלוקה. עד עשרים דפים ראשונים היה תשלום של 72 שקלים ומהדף ה-21 תשלום של 72 שקלים נוספים. במערכת החדשה לא משנה מספר הדפים. יש תשלום אחד בלבד של 74 שקלים ולא משנה בכמה דפים מדובר.

מה הממוצע של מספר הדפים? אני שואל כדי לבדוק אם האזרחים נדפקו, סליחה על המילה, או לא.

הממוצע הוא חמישה דפים לנסח.

זה אומר שמה עשינו עכשיו? חמישה דפים, אנחנו מחייבים את האזרחים אוטומטית ב-74 שקלים כאשר לפני כן רק אחרי 21 דפים שילמו את הסכום הזה.

קודם שילמו 72 שקלים עד עשרים דפים ומהעמוד הנוסף מעבר לעשרים הדפים, הסכום היה עוד 72 שקלים.

74 שקלים אתה משלם גם עבור עמוד אחד, אם הפקת אותו.

בעצם עכשיו מעלים את המחיר בשני שקלים.

זאת המשמעות.

מעלים את המחיר בשני שקלים.

בסדר. זה שולי לחלוטין.

במקום פרט משנה (א1) יבוא:

בשקלים

חדשים

"(א1) בעד נסח מרוכז של הדירות בבית משותף - 130".

זה תיקון דומה ביחס לנסח של בית משותף. במערכת הישנה היה תשלום של 126 שקלים לעשרים דפים ראשונים ומהדף ה-21 תשלום נוסף של 126 שקלים.

כאן ההעלאה היא של ארבעה שקלים.

עבור עשרים הדפים הראשונים והנחה משמעותית מעל עשרים דפים.

מבחינת התחילה, זה ייכנס לתוקף ביום הפרסום.

זאת התחילה הרגילה.

בשקלים

חדשים

(א2) בעד כל נסח מאושר מרישום כל נכס או זכות

לרבות נסח מרוכז של דירות בית משותף, שהוא

מסר אלקטרוני החתום בחתימה אלקטרונית

מאובטחת. בפרט משנה זה – "מסר אלקטרוני"

ו"חתימה אלקטרונית מאובטחת" כהגדרתם

בחוק חתימה אלקטרונית, השתס"א-2001 - 15".

זה השירות החדש שהזכרתי קודם שמאפשר לקבל נסח רישום אלקטרוני, רשמי ומאושר שהוא יהיה עדכני ויקבל כראיה לכל דבר ועניין.

אני מבין שכאן עליתם בארבעה שקלים. הסכום היה 11 שקלים, לא?

יש הבדל.

זה שירות אחר.

זה שירות אחר. עד היום היו שירותי עיון וזה גם לא היה נסח אלא מידע. שירותי צפייה ומידע מפנקסי המקרקעין. היום זה נסח חתום אלקטרוני מקוון וכאן יש הנחה משמעותית, במקום 72 שקלים או 73 שקלים בלשכה, אתה משלם 15 שקלים.

זאת אומרת, אתה עושה את זה ישירות באינטרנט.

נכון.

אתה אפילו לא צריך להגיע למשרד רשם המקרקעין.

אין צורך להגיע. נכון. כל עוד זה נשמר בצורה הדיגיטלית שלו, הוא נסח רשמי. מי שמדפיס אותו, הנסח אינו נסח רשמי.

לא הבנתי.

הנסח המודפס, זה בעצם מה שדיברנו קודם, העלות שלו 74 שקלים אבל הנסח הדיגיטלי האלקטרוני שהוא זה שאמור להיות הרבה יותר עדכני - - -

אם אני צופה כאן במסך, הצפייה עלתה 11 שקלים. אם אני מפיק אותו?

74 שקלים.

זה מידע. זה ההבדל וזה הבדל מאוד גדול כי אף מוסד ציבורי כמו בנקים בדרך כלל לא הסתמך על זה עד היום וביקש מהאזרח לגשת ללשכת הרישום ולהוציא נסח רשמי בעלות של 74 שקלים. כיום אנחנו נותנים – אנחנו גם במגע עם הבנקים ועם מוסדות אחרים – את אותו נסח מקוון ב-15 שקלים בלבד. אין צורך להגיע ללשכה.

אתה אומרת 15 שקלים אבל זה לא מדויק.

זה בקשר לצפייה. אבל אם אני מפיק אותו? בכל מקרה אני צריך לשלם את ה-74 שקלים. נכון? כך אני מבין.

אני אבהיר שהנסח המקוון הדיגיטלי הוא בעצם קובץ שאתה יכול גם לשלוח אותו באופן אלקטרוני וכל עוד הוא באופן אלקטרוני, הוא עם חתימה אלקטרונית מאובטחת, הוא שומר על התקפות שלו, הוא קביל כראיה, אפשר להשתמש בו.

ואם אני מדפיסה אותו? כשאנחנו מדברים על מקוון, המשמעות של הסעיף הזה היא שאני אוכל מהבית, אני לא צריכה לבוא ללשכה, לקבל את הקובץ הזה בדואר אלקטרוני. איך אני מקבלת אותו?

בדואר אלקטרוני.

ואז כל עוד אני מסתכלת עליו במחשב שלי ואני מעבירה אותו במייל, הוא בסדר והוא משמש כראיה.

את יכולה להעביר אותו הלאה.

מה קורה אם אני מדפיסה אותו אצלי בבית?

עד כמה שאני מבינה, זה יהיה נדיר . תצטרכי להגיע ללשכה ולשלם את ה-74 שקלים או את האגרה שתהיה מה-1 בינואר.

בעצם המטרה היא לעבור לדרך שהיא יותר יעילה ונוחה גם למוסדות הציבוריים וגם לאזרח. הם פשוט יעבדו עם הנסח האלקטרוני.

השאלה היא מה קורה לגבי האזרחים שאין להם או לא משתמשים במחשבים או בדואר אלקטרוני.

עדיין קיימת האפשרות לקבל את הנסח המודפס.

ואז לשלם את האגרה.

כן.

אבל זה מקרה נדיר.

בכל מקרה, זה מה שהיה לפני כן. שילמו את זה. אני מנסה לחשוב על העניין הדיגיטלי. אני מבין שמדובר כאן בחתימה דיגיטלית. נכון?

כן. זה נסח שהוא חתום בחתימה אלקטרונית מאובטחת לפי חוק חתימה אלקטרונית.

איך באמת עושים את האבטחה הזאת?

היום יש אבטחה.

אני יודע אבל לא סתם אני שואל את השאלה.

היום זה בכל המכרזים בעקבות חוק, במכרזים של המדינה. מספיק עם הניירות האלה.

אנחנו ביקשנו להכניס כאן תיקון כדי שיהיה ברור שאפשר לצפות במידע בבית.

זה היה לגבי התקנות השניות. זה בעצם נסח שמקבלים אותו באמצעות שרת התשלומים הממשלתי. לעומת הנסח המודפס שהוא מה שדיברנו עליו קודם.

איך עושים את הקישור הזה עם שרת התשלומים הממשלתי? איך אני מגיעה לשרת התשלומים הממשלתי?

את נכנסת ל-גוגל ומבקשת שרת התשלומים הממשלתי.

זאת אומרת, כשאני מחפשת את זה באתר האינטרנט, יעלה לי כבר שרת התשלומים הממשלתי.

יש לך כמה אפשרויות. את יכולה להיכנס לממשל זמין או לבקש ב-גוגל. השירות מאוד זמין.

אני משלמת את התשלום דרך המחשב?

כן.

כמו שעושים כמו בכל פעולה אחרת.

כמו בכל פעולה אחרת.

מספר כרטיס אשראי.

הוא מאוד ידידותי ומאוד פשוט.

כאן מבחינת התחילה, התקנות בנוסחים הקודמים שלהם, התקנות האלה הובאו מספר פעמים לוועדה וכל פעם השתנה הנוסח והתחילה בהתאם לחלוף הזמן. בנוסח שנמצא לפנינו, סעיף תחילה מאוד מפורט שמתייחס לעניין הזה. אתם יכולים לראות את זה בעמוד הבא, סעיף 2.

נועה, אולי תקריאי את התחילה ותסבירי איך אתם רוצים לעשות את התחילה של זה.

זה רלוונטי גם לסעיף הבא, לסעיף 3.

תחילה

תחילתו שלך פרט 7(א2) לתוספת לתקנות העיקריות, כנוסחו בתקנות אלה, ותחילתה של תקנה 1(ב)(3) לתקנות אלה, לגבי כל לשכת רישום מקרקעין, ביום שבו החלה הפעלת מערכת המחשוב החדשה באותה לשכה (להלן – יום התחילה) כפי שיפורט להלן לצד כל לשכה:

לשכת תל אביב – ט' באב התשע"ד (5 באוגוסט 2014).

לשכת חולון – י"ג באלול התשע"ד (8 בספטמבר 2014).

לשכת נתניה – כ"א באלול התשע"ד (16 בספטמבר 2014).

לשכת ירושלים – כ"ט בתשרי התשע"ה (23 באוקטובר 2014ׂ).

לשכת רחובות – י"א בחשון התשע"ה (4 בנובמבר 2014).

לשכת באר שבע – ד' בניסן התשע"ה (24 במרץ 2015).

לשכת נצרת – י"ד באייר התשע"ה (3 במאי 2015).

לשכת חיפה – כ' בסיון התשע"ה (7 ביוני 2015).

לשכת פתח תקווה – כ"ה בתמוז התשע"ה (12 ביולי 2015).

בעצם הוראת התחילה, כמו שאמרתי בתחילת דבריי, נועדה לגשר על הפער שנוצר לאור העיכוב באישור התקנות, כך שבפועל מערכת המחשוב החדשה כבר נפרסה בינתיים בלשכות והשירות החדש ניתן באמצעות המערכת.

בעצם אנחנו עושים תחילה רטרואקטיבית ואנחנו מתייחסים לתחילה, משהו שאנחנו בדרך כלל לא נוהגים כל כך לעשות.

למה עושים לכל אחד תאריך אחר?

לכל לשכה בנפרד.

למה? הם לא ערוכים לכך או שלא היו ערוכים לכך בזמנו?

הם היו ערוכים. התקנות כאמור הובאו לוועדה.

אבל למה תאריך שונה לכל לשכה?

מאחר והפריסה של מערכת המחשוב נעשתה בהדרגה בכל לשכה ולשכה באופן מדורג. כל פעם סגרו לשכה, הטמיעו בה את המערכת החדשה ואז היא החלה לפעול אתה. לכן בכל לשכה זה תאריך קצת אחר.

מה לגבי סעיף 3, הוראת שעה?

הוראת שעה

על אף האמור בתקנות אלה, בתקופה שמיום התחילה עד ה-1 בחודש שלאחר פרסומן של תקנות אלה, יראו כאילו בפרט 7(א2) לתוספת לתקנות העיקריות, כנוסחו בתקנות אלה, במקום "15" נאמר "11".

זאת אומרת, עד עכשיו גביתם 11 שקלים כדי להתאים להוראות החוק הקודם, כדי שלא יהיה מצב שבו אתם גובים יותר מהסמכות שהוקנתה לכם בחוק. נכון?

נכון.

עכשיו הבקשה בהוראת השעה היא להמשיך את התשלום של ה-11 שקלים עד החודש שלאחר יום הפרסום, במהלך החודש שלאחר יום הפרסום, ואז בעצם המחיר יקפוץ ל-15 שקלים.

נכון, וזה בעצם המחיר האמיתי שחושב מראש לגבי העלות של הפקת הנסח המקוון, כולל כל העלויות והקמת המערכת והתשתית לשם כך. באמת בינתיים, בתקופת הביניים, גבו 11 שקלים שזאת הייתה האגרה כאמור על השירות של הצפייה במידע דרך המחשב, שזה השירות הקרוב ביותר לשירות של הנסח המקוון למרות שכאמור הנסח המקוון הוא שירות מוצר יותר איכותי ויותר רשמי. כלומר, ממש נסח.

נחזור לפרט (3).

פרטי משנה (ב) עד (ד) יימחקו.

אלה בעצם הפרטים של השירות של הצפייה במידע שהוא כבר לא יהיה רלוונטי מאחר שיש את השירות של נסח מקוון שהוא טוב יותר. פרטים (ג) ו-(ד) נועדו לתמרץ את השירות בזמנו, לתמרץ את הציבור להשתמש בשירותי הצפייה במקום להגיע ללשכות ואז הייתה אפשרות לקבל נסח מודפס בהנחה שהתחשבה בזה שכבר שילמת 11 שקלים על הצפייה במידע. עכשיו אין צורך בתמרוץ הזה מכיוון שהנסח המקוון נותן לך כבר את המוצר המוגמר. גם הסעיפים האלה, אנחנו מבקשים להחיל אותם בהתאם למועדי הפריסה של המערכת בלשכות כמו שהזכרתי קודם בסעיף התחילה.

(ג) אחרי פרט 15 יבוא:

"15א. הערה בדבר מקלט ומחסה -

רישום הערה לפי תקנה 28 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום) התשע"ב-2011 – פטור מאגרה".

זה בדומה לסעיף הראשון שהקראנו, הוראת פטור שהייתה קבועה בתקנות הניהול והרישום הישנות. היא לא הועתקה לתקנות החדשות ב-2011 כדי להעביר אותה לתקנות האגרות שזה המקום הטבעי שלה. זה בעצם פטור שכבר היה קיים.

יש למישהו הערות? אין.

אנחנו נצביע. מי בעד אישור תקנות המקרקעין (אגרות) (תיקון), התשע"ד-2014?

הצבעה

בעד אישור התקנות – פה אחד

תקנות המקרקעין (אגרות) (תיקון), התשע"ד-2014 אושרו.

התקנות אושרו פה אחד.

נעבור לסעיף השני, לתקנות המקרקעין (אגרות) (תיקון), התשע"ה-2015 - עיון מקוון במסמכי תיק רישום בית משותף.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 149 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לפי סעיף 1(ב) לחוק יסוד: משק המדינה, אני מתקינה תקנות אלה:

תיקון התוספת

בתוספת לתקנות המקרקעין (אגרות), התשל"ה-1974 –

בפרט 7, במקום פרט משנה (ד1) יבוא:

בשקלים

חדשים

"(ד1) עיון באמצעות קבלת עותק ממסמכי תיק רישום בית משותף

שנסרקו בסריקה ממוחשבת. עותק כאמור יהיה חתום בחתימה

אלקטרונית מאובטחת וקבלתו תהיה על גבי תקליטור או

באופן מקוון.

כאן אנחנו מבקשים להוסיף את המילה "מרחוק" על פי הערת

הייעוץ המשפטי לוועדה כדי שיהיה ברור שמדובר בעיון שהוא

לא נעשה דרך הלשכה עצמה.

בפרט משנה זה, "חתימה אלקטרונית מאובטחת" – כהגדרתה

בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001. סריקה ממוחשבת –

כהגדרתה בתקנה 3א לתקנות העדות (העתקים צילומיים),

התש"ל-1969 - 33".

בפרט 8(2), במכון "מקוון" יבוא "כאמור בפרט 7(ד1)".

הסבר.

גם זה שירות חדש שהוא נוסף והוא חלק מהמהלך הכולל להיטיב ולשפר את השירות לציבור. הוא יאפשר לקבל מסמכים מתוך תיק רישום בית משותף שזה צו רישום של בית משותף, התקנון של בית משותף, דרך מערכת אינטרנט או על גבי תקליטור באופן אלקטרוני בלי צורך להגיע ללשכה, באופן מהיר ויעיל. לשם כך בעצם המסמכים נסרקים וכל אחד יוכל לגשת אליהם מכל מקום.

התשלום שאתם גובים, 33 שקלים, לפני כן כמה זה היה?

זאת אותה אגרה שנגבתה בעבר.

יש עוד הערות?

כאן התחילה תהיה מיום הפרסום.

נכון.

אני מבין שאין הערות. מי בעד אישור תקנות המקרקעין (אגרות) (תיקון), התשע"ה-2015 - עיון מקוון במסמכי תיק רישום בית משותף?

הצבעה

בעד אישור התקנות– פה אחד

תקנות המקרקעין (אגרות) (תיקון) התשע"ה-2015 אושרו.

התקנות אושרו פה אחד.

יש עוד משהו?

לא. תודה.

תודה. הישיבה תתחדש בראשות יושב ראש הוועדה הקבוע חבר הכנסת משה גפני בשעה 12:30, דיון מהיר בנושא תקציב מד"א של חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:20.