הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 71

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי

יום ראשון, י' באדר ב התשע"ו (20 במרץ 2016), שעה 10:00

סיור הוועדה בעמותת נסיג' - בית ג'אן, נשים במעגל התעסוקה

חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר

ביאן קבלאן - ראש מועצת בית ג'אן

היבה סלאלחה - יועצת לקידום מעמד האישה, מועצת בית ג'אן

פדוה דבור - מזכירה ומנהלת כוח אדם, מועצת בית ג'אן

מועין חמוד - סגן ראש מועצת בית ג'אן

ענאד טאפש - מממלא מקום ראש מועצת בית ג'אן

אסעד אדוחייה - חבר מועצה, עיריית בית ג'אן

סמי מסעוד - מנהל מרכז לצעירים, מועצת בית ג'אן

אומימה חמוד - רכזת מועדון הנשים, בית ג'אן

וואפי חמוד - רכז ומקדם תעסוקה, בית ג'אן

מהנא טאפש - מנהל מינהל החינוך, בית ג'אן

נדיה זידאן - קב"סית, מועצת בית ג'אן

ניהאי סלאלחה - מועצת בית ג'אן

רימונד סאלח - מנהלת לשכת ראש מועצת בית ג'אן

היאם מוהנה - עו"ס, פקידת סעד, מחלקת הרווחה, מועצת בית ג'אן

ניסרין - עו"ס, אלימות במשפחה, מועצת בית ג'אן

איקבל - מחלקת הרווחה, מועצת בית ג'אן

ג'יהאן שיהאן - אחראית גיוס באלפנאר

סמאר סאלח - עמותת נסיג'

הזאר זידאן - עמותת נסיג'

אחמד - עמותת נסיג'

וופה - מועצת נשים, בית ג'אן

סמאהר נג'ד טאפש - בית ג'אן

חמדי סמר פארס - בית ג'אן

נג'ווה - בית ג'אן

ג'מילה - בית ג'אן

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

דלית אזולאי

ס.ל., חבר המתרגמים

סיור הוועדה בעמותת נסיג' – בית ג'אן נשים במעגל התעסוקה

למי שלא מכיר אותי, אני היבה סלאלחה, היועצת לקידום מעמד האישה פה במועצה. קודם כל אני רוצה לברך את כבוד חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, ברוכים הבאים, אהלן וסהלן, ראש המועצה, עמותת נסיג', מנהלי מחלקות, מועצת נשים, נציגות וכל השאר, כמובן כל הנשים. אנחנו נתחיל בזה שנעשה קודם כל סיור בתערוכה של 1,000 שנים לבית ג'אן, לפני זה עמותת נסיג' בשם העמותה. אני רוצה גם לציין שהאירוע הזה הוא בשיתוף פעולה מלא בינינו, המועצה המקומית, אני היחידה לקידום מעמד האישה, ועמותת נסיג', אז אני מברכת על השיתוף הזה ומזמינה כל גורם בכפר לשתף פעולה לטובת הנשים. ברוכים הבאים. לפני זה ראש המועצה.

אהלן וסהלן. קודם כל לפני הברכות, חברת הכנסת עאידה, אנחנו מכירים בהרבה מפגשים, אבל אף פעם לא הכרנו באופן אישי.

נכון.

אני מברך על ביקורך כאן אצלנו בבית ג'אן, זה הביקור השני תוך יומיים. השתתפת ביום שישי באירוע שהתקיים במתנ"ס, נכון?

לא.

נכון, של עמותת נסיג'. היא היום נמצאת אצלנו כאן בביקור רשמי. להגיע לכאן פעמיים בשבוע, חבר כנסת, לא שמעתי על כך, מה עוד שבתקופה של יום האישה ויש לה הרבה פעילות על הראש, היא צריכה להופיע בהרבה אירועים ובהרבה מקומות, אז אנחנו מודים לך על זה שפינית זמן בשבילנו. בשמי ובשם המועצה המקומית ועמותת נסיג', היבה, שהיא יועצת ראש המועצה למעמד האישה, מזכיר המועצה, שהיא גם מנהלת כוח אדם, פדוה, יש לנו מזכיר שהיא גבר. היא אישה, אבל היא גבר.

זה אמור להיות מחמאה?

זה מחמאה. היא מזכיר הרבה שנים. אצלנו במגזר בכלל אין הרבה בתפקידים האלה, יש לנו גם מנהלת בנק, רימון, שהיא הרל"שית שלי. תיכף נכיר לך את כולם.

מבחינתנו כמועצה מקומית אנחנו נותנים העדפה לנשים משתי סיבות. סיבה אחת, לתת להם הזדמנות להיות קרובים לבית. אני לא נגד יציאה מחוץ לכפר, אני בעד, אבל לתת לאישה, כי גם הבעל עובד, גם האישה, יש ילדים, אם חלילה קורה משהו אז היא זמינה, היא צריכה להיות הכי קרוב שאפשר להיות, אבל הלוואי שהיינו יכולים לתת פתרונות לכולם. במועצה המקומית מועסקים רוב מוחלט נשים, הגברים נמצאים בתפקידים שרק הכרחיים. את רואה כאן חברי מועצה, אף אישה אין מהן.

עדיין לא הגענו לזה, תהיה בעתיד.

הנה אומרים לך, עדיין. תיזהרו.

אצלנו בחברה הדרוזית יש שוויון לאישה, יש העדפות, אבל יש הגבלות, בכל זאת יש הגבלות. חלק אנחנו כמועצה עזרנו בשביל לקדם. דיברנו בצחוק אם לאישה יש רישיון נהיגה, כי יש הרבה בנות שרוצות להיות דתיות ומונע מהן רישיון הנהיגה. השייח'ים הדתיים, שאחראים, מתנים את זה, מי שרוצה להיות דתייה צריכה לוותר על רישיון הנהיגה. אני מנסה לשכנע אותם שזה - - -

יש לנו דוגמה פה.

כן. שזה לא צריך להפריע. חלק מבין ויש שניים שהם לא מוותרים והם משפיעים על הכלל. באופן כללי בקרב הדתיים בכלל יש הסכמה, אין מניעה. אני מכיר את זה מהשיח שאני מקיים איתם, אבל מי שמחליט, זו הבעיה, הוא צריך להשתכנע ולהבין שצריך לפתור את הסוגיה הזאת. היא מעיקה על הרבה בנות שרוצות להיות דתיות וזו זכות.

עצם המניעה, רק אם היא רוצה לשלב, להיות דתייה וגם לנהוג? כלומר אישה שיש לה רישיון נהיגה והיא לא ביקשה להיות דתייה זה בסדר?

אין בעיה, כן.

לדתייה אסור לנהוג.

יש הסכמה בשתיקה. הם לא כל כך מרוצים ואוהבים, אבל כבר התחילו להבין שאין ברירה. הבעל לא נמצא, האישה צריכה לנסוע לעבודה, צריכה לקחת את הבן שלה לקופת חולים, צריכה לעשות קניות, צריכה לעשות סידורים, כל הדברים האלה.

להגיד לך שאנחנו סופר נותנים את הכול לאישה? אנחנו מועצה בהבראה, אנחנו נותנים, אבל לא נותנים את מה שצריך, אני מודה, צריך לתת יותר, אבל בשנים האחרונות, במיוחד כשהיבה נכנסה לתפקיד, תיכף היא תספר, התחלנו לעשות יותר ממה שהיה בעבר. הכוונה היא שבשנים הקרובות, השנה אנחנו נסיים את ההבראה ואז נעלה על המסלול הנכון, נתאזן, ואז אפשר לייעד יותר תקציבים. כל דבר עולה כסף, אם אין כסף אין מה לעשות, יכולים לעשות מפגש, לשתות כוס מים, אפילו לא קפה, לספר סיפורים ולהתראות. אבל לעשות משהו ממשי עולה כסף ולנשים מגיע. אמנם לגברים אין אירועים, אף אחד לא מתייחס, אנחנו מוזנחים - - -

מה שאנחנו עושים מדובר גם לגברים.

בסדר, אנחנו לא מקנאים.

הם מוזנחים 364 ימים בשנה.

את לא צריכה להתגונן, יש להם מספיק אירועים באופן כללי.

בשבוע האחרון, יום האישה הבינלאומי, עשינו שני אירועים ועוד כמה פעילויות באמצע. אלה דברים שלא היו קורים בעבר. אני מדבר על המועצה המקומית. נסיג' גם עושים יחד עם המועצה המקומית, אנחנו גם משתפים עמותות שיש להן עניין גם לעשות, אנחנו תמיד מעודדים, לא רק בקרב הנשים, גם בדברים אחרים. יש לנו עמותות פעילות מאוד, כמו נסיג', בית ג'אן - - - אופקים לעתיד, מה עוד?

מרכז לתעסוקה.

גם עושים דברים למען הנשים ולמען האוכלוסייה בכלל. אני אקריא לך את הגברים, מועין הוא סגן ראש המועצה, ענאד הוא ממלא מקום ראש המועצה, אסעד חבר מועצה - - -

חדש.

לא המפלגה.

הפתיע אותי, חשבתי המפלגה חדשה, אמרתי, אמרתי וואו, יש לנו כבר חבר מועצה.

סמי הוא מנהל מרכז לצעירים, לא רק זכרים, כולם, צעירים וצעירות. מהנא שיושב מולנו, מנהל מחלקת חינוך, וואפי הוא רכז ומקדם תעסוקה, אחמד נציג נסיג'.

שם רון רומן הדובר של הוועדה לקידום מעמד האישה.

אז אתם שמות לב איך נתתי העדפה, הקראנו קודם את הגברים ואחר כך את הנשים. אני מעביר את השרביט להיבא. עוד פעם ברוכים הבאים, אהלן וסהלן. אנחנו מדברים בעברית כי יש פרוטוקול, אז כל מי שרוצה לדבר ואין לה בעיה, שתדבר בעברית, יש הקלטה ויש פרוטוקול.

אני רוצה קודם כל לברך על היוזמה להזמין אותנו לסיור הזה. בוועדה לקידום מעמד האישה ובכלל בוועדות בכנסת יש לנו הזדמנות גם לקיים את הדיונים ואנחנו מקיימים באופן שבועי בכנסת, על כל מיני נושאים שהם בטיפול בוועדה וגם לעשות סיורים בשטח, גם כדי להתקרב לציבור, לשמוע מה הבעיות, לנסות למצוא פתרונות ולהכיר, להכיר מה קיים ומה לא קיים. בשבילי זה פריבילגיה להיות פעמיים בשבוע בבית ג'אן, זה לא נטל, להיפך, בשמחה רבה ואני חושבת שאחד הנושאים שלקחתי על עצמי בעת שנכנסתי כיו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, דבר שהוא גם מבחינה היסטורית, פעם ראשונה שיש אישה ערבייה שהיא יושבת ראש ועדה סטטוטורית בכנסת ובכלל, ערבי לא היה מקודם, שגבר או אישה ערבייה, חבר כנסת או חברת כנסת ערבייה יכהנו כיושבי ראש באחת הוועדות, לקחתי על עצמי שאני קודם כל אפעל קצת בצורה אחרת ממה שעשו עד היום. אני מאוד רוצה להיות קשובה לציבור, אני מאוד רוצה לשמוע מה קורה ואיך אפשר לפתח תכניות.

הדבר השני הוא דווקא להקשיב לאלה שהקול שלהם לא תמיד הגיע לכנסת. הסיור הראשון שקיימתי היה בנגב, אחד מהסיורים. בוועדה אנחנו דנים גם בקבוצות ואוכלוסיות שלא תמיד הגיעו הנושאים שאכפת להם מהם והאינטרסים שלהם לא הגיעו לשולחן הוועדה. חשוב לי שהם יגיעו. היום, נכון שזה סיור, אבל זה כמעט כמו ישיבה בוועדה, הכול מוקלט, זה ייכנס לפרוטוקולים של הכנסת וגם נוכל אחר כך ללמוד מה הנושאים העיקריים כדי שנוכל לקדם אותם.

אני יודעת שהרבה פעמים הסיורים לוקחים צד של היכרות מה קיים, אבל אני מאוד הייתי רוצה לשמוע מה לא קיים ואתם רוצים את עזרתנו שיהיה. כלומר לשמוע גם על איך אפשר שאנחנו, אלה שיושבים בכנסת, יכולים לעזור לפתח ולכוון בתוך האוכלוסייה.

אני רוצה להגיד שנכון, באופן כללי נשים רוצות לעבוד ליד הבית למרות שהם לפעמים משתמשים בזה ככלי ניגוח נגד הנשים הערביות, כאילו אומרים שהן לא מוצאות עבודה כי הן לא רוצות לעבוד מחוץ לכפר ומשתמשים בסקרים ששואלים את הנשים בצורה כזו. אני טוענת שאם תשאלו גם גברים ערבים וגם גברים יהודים, אם ישאלו אותם בסקר 'היית רוצה לעבוד ליד הבית או היית רוצה לעבוד במרחק שעתיים', הוא יגיד 'אני רוצה לעבוד ליד הבית', זה הכי טבעי. כלומר כשזה מגיע לנשים ערביות אומרים לנו שאחוז הנשים הערביות שיוצאות לעבוד הוא דל כי הן לא רוצות לעבוד מחוץ. אני חושבת שכולם, אם זה היה קיים, היינו רוצים לעבוד ליד הבית.

ואני מאוד שמחה לראות שאתם נותנים מקומות עבודה לנשים כדי לעזור להשתלב. אני לא יודעת מה צורת התחבורה הציבורית בכפר - - -

יש פנימית ויש חיצונית.

אין מספיק.

משמונה וחצי עד ארבע אין כלום.

אין מספיק.

לאט לאט מתחילים.

אני מכירה את ריאן ואלפנאר, אני יודעת מה סוג העבודה שהם עושים, אבל אשמח, אתם תחליטו, אני אורחת פה, למרות שזה פרוטוקול וישיבה - - - אשמח לשמוע מה המצב. אני יודעת שהרבה נשים, בכל מקום במועצות המקומיות אחוז הנשים שעובדות הוא הרבה יותר גבוה מהגברים, אבל השאלה בעמדות קבלת החלטות, כלומר ראשי מחלקות וזה והעובדות הבכירות בתוך המועצה, מה קיים. האם יש לכם משהו ספציפי להציע שאנחנו נעבוד עליו? אני רק רוצה לבשר בשורה אחת, שאני לא יכולה להתאפק, כל מקום בשבועיים האחרונים שאני מופיעה בו אני מדברת על זה, הצלחתי לאחרונה לקבל אישור על תכנית שבניתי, קיבלתי אישור ממשרד האוצר על 25 מיליון שקל לחמש השנים הבאות כדי להכניס את היועצות לקידום מעמד האישה המקומיות באוכלוסייה הערבית הכללית בתקן, תלוי באחוז הנשים בכל כפר, כלומר לפעמים זה חצי תקן, לפעמים זה תקן, תלוי במספר, כולל תקציב פעולה.

אנחנו מכירים את הבעייתיות הקיימת מבחינת תקצוב המועצות המקומיות, אני הבנתי שאתם בתכנית הבראה עכשיו, ראש המועצה הזכיר, זה יאפשר לתכנן פעילויות לנשים בלי לחשוב מאה אלף פעמים כי זה בא על חשבון כאילו משהו אחר. זה יעזור. הקול הקורא ייצא בקרוב, אני אודיע לכם כשזה ייצא ואז תוכלו להשתלב בתכנית הזו.

ענית לי בלי לשאול.

לפני שנכנסתי לכנסת הייתי מנכ"לית נשים נגד אלימות והיבה עברה אצלנו תכנית הכשרה והבטחתי, אני בדיוק העברתי את התכנית ליועצות ואז נבחרתי בפריימריז בתוך המפלגה והצטרכתי לקטוע באמצע ולא להמשיך את התכנית, אבל הבטחתי ליועצות שאת הבעיה של היועצות אני לוקחת איתי לכנסת והנה, עובדה.

25 מיליון זה ארצי, לחמש שנים?

ארצי לחמש שנים, אבל רק לאוכלוסייה הערבית, כלומר לא כוללים את המועצות המקומיות היהודיות.

גם עדיין לא הרבה.

5 מיליון בשנה נוכל לכסות 30 כפרים בשנתיים הראשונות ואת השאר בשנים שלאחריהן.

אבל אני רוצה לציין שאנחנו מהרשויות המעטות שיש לנו יועצת לקידום מעמד האישה בתקן במשרה, חצי משרה, למרות שאמרו לנו אז להעסיק ברבע משרה, ויש לה תקציב. נכון, הוא מעט מאוד מאוד מאוד יחסית אבל מהמועצות שממש - - - אין הרבה רשויות כאלה.

אני חייבת להגיד, ברשויות הערביות יש ארבע יועצות כאלה שהן עם תקן. אתם אחד מהם. אז אתם יכולים לגשת לעניין תקציב הפעולה.

אפשר לציין שיש לנו יועצת פעילה מאוד, שבשנתיים האחרונות היא הציפה אותנו.

השאלה אם זה הצפה או זה נותן תוצאות ופירות טובים?

הצפה במובן החיובי.

לפני שנמשיך הזאר תציג את עמותת נסיג', בבקשה.

(ערבית). אני דיברתי על עמותת נסיג' בכללי, שהיא עמותה התנדבותית שהוקמה לפני כמה שנים והמטרה החשובה ביותר שלה היא חיזוק הקשרים החברתיים, דרך פעילויות חינוכיות ותרבותיות, כאשר הפוקוס הוא על קבוצות חלשות בחברה. בנוסף לזה הנושא של האישה הוא מאוד חשוב לעמותה, לכן כל שנה אנחנו עושים בחודש האישה פעילויות לנשים בכפר. השנה אנחנו התכבדנו להזמין אותך והופעת אצלנו הפעילות, זה היה מבורך מאוד. אנחנו מאוד מודים לך שהגעת אז ושאת מגיעה היום, אנחנו כולנו תקווה, אנחנו יודעים שאת עושה את הכול כדי לחזק את מעמד האישה.

תודה.

נשאיר את תערוכת התמונות לסוף, לפני שנצא לסיור במפעל. אז אפשר להתחיל את הדיון. את רוצה לשאול משהו ספציפי?

אני אשמח קודם לשמוע קצת על המצב באופן כללי. אם כבר אז בנושא תעסוקה אפשר להתחיל, אפשר אחר כך לנושא החינוך ולנושא הרווחה באופן כללי בכפר. אני יודעת שבדרך כלל מתייחסים לוועדה לקידום מעמד האישה כאילו מביאים בפניה רק את הנושאים שקשורים באופן ישיר לנשים, אני חושבת שאם לא משנים את המצב בכלל בכפר ואפילו שיש בעיות שנראות שלא קשורות ישר לעניין הנשים אני פה כדי לשמוע. אני חושבת שכדאי שנציף אותן, ענייני תחבורה, עניינים שקשורים לסביבה, כל נושא שאתם חושבים שאנחנו כחברי כנסת יכולים לעזור, אשמח גם לשמוע.

אני אחראית גיוס באלפנאר. כל הכבוד שאני נמצאת פה, תודה על ההזמנה. אנחנו נפגשנו במרכז ריאן. מי שלא מכיר את אלפנאר, היא חברה שהוקמה על מנת לקדם ולבטח ולהעצים את כוח העבודה בתוך החברה הערבית ומה שמייחד אותה, שיש לנו צוות של קשרי מעסיקים שהם פונים למעסיקים על מנת לעודד אותם שתהיה העצמה ושיתוף פעולה עם כוח העבודה הערבי בין המעסיקים עצמם. אני לא ארחיב לגבי ריאן ולגבי אלפנאר, אני רוצה להתמקד יותר במה שאין לנו. החיים לא ורודים, במיוחד בבית ג'אן.

אני אדבר יותר על החסמים ועל האתגרים בפני כל אישה שאמורה לצאת לעבוד. לשמחתי הרבה יש לנו אחוז נשים מאוד גבוה יחסית לחברה הערבית שהן אקדמאיות והן מסיימות י"ב בציונים לא מפתיעים, כי יש לנו צוות חינוכי טוב, אבל ציונים כל כך שיכולים להיות גאווה לחברה הדרוזית והערבית בכלל. אני אתמקד יותר במה שאני חווה היום כיכול להיות אתגר גדול לאישה אפילו עם השכלה, או בלי השכלה, עם הכשרה או בלי הכשרה לצאת לעבודה.

אל"ף, אני אתחיל מהמשפחתונים. היום יש לי אתגר גדול, כאישה שבעלה עובד בזרועות הביטחון והוא לא נמצא בבית, אין לי מי שיעזור לי לשחרר את הילדים ברגע שאני יוצאת ליום עבודה מוקדם חוץ מאמא. לפחות הייתי מצפה לאישור של משרד הכלכלה לפתוח את המשפחתונים בשעה רבע לשבע, שאנחנו נצליח להביא את הילדים שלנו ואני אתייצב בשפרעם, או בטמרה או בטירה בשמונה. לא לחכות עד רבע לשמונה, שאני אהיה צריכה להסיע את הילד שלי עד שם, שהגננת תאשר לי שאוקיי, זו השעה הרלוונטית. זה אחד החסמים הכי גדולים. אין לנו אזורי תעשייה, אזור התעשייה הכי קרוב זה תפן, זה משגב וכרמיאל. אפילו העבודה הכי זמינה, שמאפשרת גמישות לאמהות טריות, שזה שירות לקוחות, מחייבים אותנו להגיע לפני שמונה לעבודה. אני חושבת שאחד האתגרים זה לפתוח את המשפחתונים לפני שעה שבע וחצי ולאפשר עד שעה חמש. יום עבודה מסתיים בארבע, אני רצה, או מתחננת למעסיק שלי שאני אשתחרר בשלוש על מנת להגיע בשעה ארבע לבית ג'אן ולאסוף את הילד שלי. זה אחד האתגרים שכן מאפשר לנשים לצאת לעבודה למשרה מלאה.

דבר שני זה עניין התרבות. התרבות איך לקלוט עובדת ואיך לחנך עובדת, איך להיות עם מסוגלות תעסוקתית. אני חושבת שאחד הדברים שחייבים להכניס לבתי ספר תיכון ולא הכול עברית, אנגלית וערבית, אלא מה שנקרא הכנה לעולם העבודה. שיהיה להם שעה שבועית איך להתאקלם, איך להסתגל במקומות כאלה, מה החשיבות של העבודה ומה ההשלכות.

חוסר ברשת חברתית. אין לנו רשת חברתית שמאפשרת לנו לצאת לעבוד, למה? כי כל תפקידי המפתח בחברות, בארגונים, בסביבה, הם בפיקוח של העובד היהודי. אין לנו אנשי מפתח שיכולים להגיד 'וואו, אני יכול לגייס עשרה מבית ג'אן, להביא אותם לארגון הזה'. יש לעודד את המעסיקים להכניס אנשי מפתח דוברי השפה הערבית.

עוד משהו שאני חייבת להגיד, זה לא עולם העבודה, זה אנחנו. חוסר אמון במערכת התעסוקתית בישראל. כל הזמן אנחנו אומרים 'הם לא יקבלו אותי', 'הם לא יעשו את זה', הם לא זה, אנחנו לא מאמינים בהם ואין אמונה בעצמנו. אני חושבת שאחד הדברים שאנחנו יכולים, בעזרת האנשים שנמצאים כאן, לעשות שינוי תפיסתי לאיך כן אני יכולה. זה לא רק האישה, זה גם הבעל, להאמין שכן אשתו יכולה. להאמין שזה לא בעיה אם תהיה שותף באיך לסדר את הילדים. זה אני מבקשת שיהיה שיתוף פעולה למשפחה שלמה, איך לקדם, כי בסופו של דבר אם אמא עובדת זה משליך הרבה על המשפחה. אני חושבת שאחד האתגרים זה לעשות את זה ברמת משפחה, כזוג.

שאלה, מישהו יודע מה אחוז הנשים העובדות בבית ג 'אן?

30%.

זה האחוז הכללי במדינה של הנשים הערביות, אבל גם בבית ג'אן זה המצב?

אני וואפי, אני מקדם תעסוקה. אני החלפתי את ג'יהאן בתפקיד, אני אשלים עוד כמה דברים. בגדול אחוז ממש מדויק אין לנו כי יש לנו פה ענן כזה אפור, כי יש הרבה תעסוקה בלתי חוקית, אז אנחנו לא יכולים להגיד אחוז מדויק, אנחנו דומים באחוז הכללי ל - - -

מה זאת אומרת תעסוקה בלתי חוקית?

בשחור - - -

לא בלתי חוקית.

השאלה באיזה סוג של עבודות.

העסקים בכפר, אני לא יוצא פה נגד העסקים בכפר או משהו, שלא תבינו אותי לא נכון, אני לא תמ"ת ולא פיקוח, אבל אני יכול להגיד, אם בחורה מגיעה אליי ואני מחפש לה עבודה אני לא אחפש לה בחנות שמשלמת לה 16 שקל לשעה. אז מבחינת אחוז העובדות בשוק התעסוקה הדרוזיות מדובר על 30% בשוק העבודה. אז אם אנחנו מסתכלים בין 65% ל-70% מובטלות, - - - אז המצב הוא קשה. אני אמשיך מאיפה שג'יהאן עזרה.

אולי כדאי להשתמש במושג של תעסוקה לא מדווחת, לא לא-חוקית.

פוגענית יותר.

זה גם פוגענית. בסופו של דבר העובדות האלה לא מקבלות, לא פנסיה, לא תגמולים, לא ימי חופש, לא כלום.

רציתי להעלות את זה, אבל אני לא יודעת עד כמה ראשי המועצה יאהבו את זה, כי זה בסופו של דבר פיקוח המועצה לאפשר לעסקים בינוניים וקטנים לשלם - - -

זה בפיקוח משרד הכלכלה, זה לא - - -

זה גם בפיקוח משרד הכלכלה.

זה לא באחריות של הרשויות המקומיות.

אני אחראי על רישיון עסק, לא על - - -

רישיון עסק.

בגדול ריאן, אנחנו חלק מהפתרון, אנחנו לא באנו - - -

אתם לא אכיפה.

לא מציפים את הבעיות אלא עושים, אנחנו פרו אקטיביים, אנחנו מנסים כל הזמן לפתור בעיות. אפילו אצלנו יש העדפה לנשים. אנחנו צריכים לקלוט בתכנית שלנו 70% נשים מאשר גברים, אבל אנחנו גם כן עוזרים לגברים שמגיעים אלינו בחיפוש עבודה.

אבל עוד לא הגעתם ל-70%.

מרכז אחד לא מספיק לכל הכפר, אז מצדי שמשרד הכלכלה יפתח מרכז פה, כי הכפר הכי פרו אקטיבי מבחינת התכנית הוא בית ג'אן. הכפר הכי הרבה - - -

לא, אני לא התכוונתי למרכז שלכם, אמרתי באופן כלכלי. משרד הכלכלה לא עמד ביעדים שלו.

נכון. אז מבחינת עוד חסמים שאנחנו מדברים עליהם, החסם של התחבורה הציבורית. הביג בכרמל יכול לקלוט הרבה עובדות, אבל האוטובוס האחרון שיוצא מהביג זה תשע, כל החנויות נסגרות בעשר בלילה. צריך לעבוד על זה שיהיה אוטובוס שייצא בשעה מאוחרת. אני גם הצעתי למר ביאן, אם אפשר, אנחנו מתאמים פגישה עם המנכ"ל של הביג ונראה כמה אחוז מועסקות שם.

אולי כדאי הסעה.

אם אפשר להוציא שאטל לבית ג'אן, אנחנו עובדים על זה, גם לתחבורה הציבורית אנחנו נכנסים, אבל עדיין אין מספיק תחבורה ציבורית שתיקח אנשים החוצה שייצאו לעבודה ויחזרו בשעות נורמליות.

נוסיף לזה גם את העניין של האתגר של המשפחה. משפחתונים, צהרון. אישה לפעמים מוותרת על לצאת למשפחתון לעבוד כי היא תרוויח 2,000 שקל, 2,500 שקל והיא צריכה לשים מזה 1,100 שקל למשפחתון אז היא אומרת 'מה אני צריכה לעבוד עכשיו?' בגלל זה היא מוותרת. אז אם הממשלה הייתה תומכת בחלק מהתקציבים, כל אישה שיוצאת לעבוד תקבל עכשיו מענק על זה שהיא יוצאת לעבוד, מענק משפחתון, כמו שמערכות הביטחון נותנים תוספת - - -

אבל הם מסבסדים את המשפחתונים.

לא כולם מסובסדים.

אז זה לא משפחתון, זה פרטי. המשפחתון זה מושג בדיוק לאלה שמסובסדים.

לא משנה, אם אני אקבל את התוספת בשכר אני אוכל להתמודד עם זה. זו הכוונה. מעבר לזה, אנחנו מדברים על החסם של התרבות, שהתחיל לגעת בזה מר ביאן וג'יהאן נגעה בזה. עובדים על זה ברמת הקהילה, גם ראש המועצה עובד על זה, לשנות את התפיסה. לא כל בחורה עכשיו שיש לה רישיון, אני מרחיק אותך מהדת. זה שלנו פנימי, למערכת החינוך, מהנד יצא, צריכים להכניס את העניין הזה של תרבות תעסוקתית. צריך להקפיד גם כן על השפה העברית. לא כל בחורה שיש לה 5 יחידות בעברית היום יודעת באמת לדבר עברית ולהתבטא טוב. הרבה בחורות נפסלות בגלל העברית ואין מה לעשות, המעסיק הגדול זה המדינה והמעסיק הגדול זה היהודים ולא אנחנו, הן צריכות לדבר עברית ברמה יותר טובה. אנחנו עובדים על זה בריאן בסדנאות שלנו, בשביל להעצים אותן, שיוכלו להיכנס לשוק התעסוקה. אז מבחינת השפה, זה עוד חסם.

יש לנו את החסם של התחבורה הציבורית, יש לנו חסם מבחינת העבודה בכפר. אין מספיק מקומות לכולם לעבוד, אז מבחינת הממשלה, אפשר להקצות חלק מהתמריצים בתקציבים, להביא, לעודד מעסיקים לפתוח פה מפעלים. עזבי את הבעיה שאנחנו בשמורת הר מירון ואז מגבילים אותנו עוד יותר, אבל ניתן, יש תעשייה ירוקה שאם אתה פותח כמה מפעלים אתה פותר עוד בעיות תעסוקה. זה טוב ויפה כל הדיונים האלה, באמת, אבל אם יש צינור שיעביר את הצעקה לשם, לכנסת, אז אנחנו מבקשים ממך, וכל הכבוד שהגעת לפה, תודה רבה לך, באמת אנחנו רוצים שיבואו ישקיעו, יפתחו פה מפעלים. הנשים יעדיפו לעבוד כאן מאשר לצאת מוקדם מהבית - - -

אני רק רוצה להגיד שאחד המאבקים הגדולים שלי עם משרד הכלכלה, עוד לפני שנכנסתי להיות חברת כנסת, זה התפיסה של איך מכניסים את הנשים לשוק התעסוקה. התפיסה היום היא להשקיע בהון האנושי, כאילו עוד הכשרות ועוד הכשרות ועוד הכשרות לנשים.

ואומר את מילת הקסם הקטנה, שכסף יפתור גם כן. לא רק הון אנושי.

לא, אני חושבת שמה שיפתור את הבעיות זה לשנות או לאתגר את החסמים המבניים שקיימים, ענייני התחבורה וכו' ו ליצור מקומות עבודה. כל הזמן מכשירים את הנשים שלנו בעוד קורס ועוד קורס ועוד קורס ואז היא יוצאת עם עשרה קורסים ואפס עבודה.

וכולן רוצות מקצועות נשיים, כמה אפשר - - -

כן, הדבר השני זה מקצועות לא רק נשיים. 62% מההכשרות שעשו מרכזי ריאן ואלפנאר לנשים הערביות היו טיפוח וחן. אמרתי להם, 'תעזוב, אנחנו יפות בלי זה'.

היום לא נותנים.

וקונדיטוריה.

אבל אני רוצה לשמוע בעניין המשפחתונים אחר כך.

שמי איקבל, אני עובדת במחלקת הרווחה, במקרה אני גם עוסקת בדיווחים וגם חברה במועצת נשים. עניין המשפחתונים, נכון שהאישה יוצאת לעבודה, אבל החסם הכי גבוה שעומד בפניה, שמגבילים אותה בשעות בגלל שהיא אם, למשל. המעסיק נותן לה שבע שעות, שזה לא מזכה אותה בדמי משפחתון. במעמד האישה לא נותנים לה השתתפות למשפחתון בגלל שיש לה שעות מוגבלות שהיא עובדת בהן. זה מונע מהנשים בסופו של דבר גם ללכת לעבודה.

נתחיל מהתחלה. כמה משפחתונים, בהגדרה של משפחתונים, נמצאים בכפר?

12 משפחתונים מוכרים.

אנחנו מדברים על אלה המוכרים וממומנים ויש להם סבסוד.

כן, יש להם סבסוד. אם העובדת, שהיא עובדת משרה חלקית, המעסיק נותן לה שעות שהיא עוסקת, מעמד האישה לא נותן לה השתתפות כי צריך משרה מלאה. זה מונע ממנה להמשיך לעבוד, זה חלק מהעניין.

אני עבדתי כרכזת משפחתונים הרבה שנים, גם במראר. המספר של המשפחתונים המוכרים במשרד התמ"ת בעייתי מאוד. יש לנו 10-12 משפחתונים בבית ג'אן שכבר משהו כמו 15 שנים לא מוסיפים, אין אישורים למשפחתונים. בגלל זה יש הרבה משפחתונים שהם פרטיים, ואני מכירה נשים עובדות שמשלמות למרות שמגיע להן סבסוד לפי המשכורות והתלושים ושעות העבודה, הם נאלצים לשים במשפחתון פרטי כי אין מקומות.

היו פניות למשרד לבקש אישורים ולא - - -

היו פניות, כל שנה אנחנו מבקשים והם לא מוסיפים.

מעונות יום אין?

אין.

ניסיתם להיכנס לתכנית של בניית מעונות יום?

ניסינו, אין לנו קרקע. אנחנו עכשיו מרחיבים את תכנית המתאר, ברגע שהיא תאושר אז נאושר.

זו אותה בעיה של הרבה מהמועצות המקומיות.

אני גם רוצה להוסיף שהמטפלות של המשפחתונים ששייכים למשרד התמ"ת הן גם שייכות למכללת סכנין, שבכלל הן לא מקבלות זכויות וזו בעיה כלל ארצית.

אני מטפלת בזה עכשיו. אני רק רוצה להגיד שבעניין מנהלות המשפחתונים אני מטפלת באופן מאוד אינטנסיבי מול משרד הכלכלה ואנחנו מקיימים עכשיו משא ומתן, שאני מתווכת בו בין הזכיינים, כלומר מכללת סכנין ויש עוד שלושה זכיינים, ארגונים יהודים, ומשרד הכלכלה, בניסיון לפתור את הבעיות. מנהלות המשפחתונים נחשבות לעצמאיות כאשר הן בעצם אפילו פחות ממצב של שכירות. לפני יומיים טיפלתי בנושא של הורדת עוד שני ימי חג מהן. כלומר הנושא של מנהלות המשפחתונים והסבל שלהן הוא על האג'נדה ואני מטפלת בו באופן אישי, אנחנו מנסים להגיע שם לאיזה שהוא פתרון, אבל אני לא מבינה איך יכול להיות שלא מסכימים, הדבר הראשון שאני אטפל בו עכשיו, אני מבטיחה, זה ללחוץ לכיוון של אישור עוד משפחתונים.

בנושא מעונות היום, אני לא יודעת אם קיבלתם, יש תקציב של תכנון לפני בנייה, יש תקציב שנותנים - - -

יש תקציב של תכנון, אבל צריך להקצות קרקע. אם אין לך קרקע אתה לא מקבל, לא תכנון ולא כלום. עם הרחבת תכנית המתאר, זה בשלבי סיום לאישור. אנחנו נקצה קרקע, תהיה לנו קרקע. אמורים לקום אצלנו כמעט 13 מעונות.

בעניין שעות העבודה של המשפחתון, בשבוע שעבר התנהלה אצלי ישיבה בעניין שעות העבודה של המעונות, כי מעונות יום סוגרים בארבע ונשים יוצאות מהעבודה בארבע, כלומר הן לא יכולות להספיק, למרות שמשרד הכלכלה נתן אפשרות להמשיך את הפעילות עד שעה חמש, אבל זה לא עובד כל כך. אז זה אחד מהנושאים שאני גם מטפלת בהם. אבל אף אחד לא הזכיר את המשפחתונים, הם דיברו על מעונות יום.

טוב, אני מזכירה.

אני מודה שאת מזכירה כדי לכלול את זה גם כן.

יש לי עוד הערה. בקשר לפיקוח על המשפחתונים. אנחנו בתור עובדים סוציאליים מסקרים ילדים שהם ילדים בסיכון, זה תופס כמעט חצי מהילדים, לעניין הפיקוח, יש רכזת עם 10 שעות בשבוע שהיא צריכה לעשות ביקורים, הדרכות, דיווחים, הכול, היא ממש קורסת ויוצאת מהעבודה ומחליפה אותה מישהי אחרת ואנחנו - - -

בתחלופה מהירה.

ואז הגיל הזה הרך, שהוא צריך הרבה תשומת לב, לדעתי הוא נופל בין הכיסאות ונמשך הרבה זמן.

אני אנצל את המפגש שלנו כאן לכבודך, קודם כל אני מחזקת את מה שדיברו, דיברו על נשים שלמדו ויוצאות לעבוד, אני אדבר על החלק השני, שזה נשים שלא יכולות. אני עובדת בתפקיד, אני למדתי אחרי הנישואין כי הגעתי ממשפחה שמרנית שלא יכולתי לצאת ללמוד מחוץ לכפר אז משכתי את זה אחרי שהתחתנתי והייתי עצמאית. אני רואה הרבה נשים שיש להן יכולות מאוד גבוהות, יכולות גם לתפקד וגם להיות במקומות שיש בהן החלטות, אבל יש את החסם, גם הדתי ולפעמים גם המרחק הגיאוגרפי. לדעתי, כמו שהמדינה מסתכלת על הפריפריות כמשהו שצריך לחזק, אז גם בעניין הזה, אם הייתי גרה בתל אביב או בחיפה אז הפוטנציאל שלי והאפשרויות שהיו עומדות בפניי היו יותר גדולות. כאישה שעובדת ונוסעת מרחק וגם אחרי הילדים, זה מאוד מקשה.

השאלה האם יש הצעות קונקרטיות שאתן חושבות שאם היינו מקדמים אותן עם משרדי הממשלה זה יכול להניב פירות?

אני זוכרת שכשהייתי קטנה מורות שלימדו אותי, הן למדו בתוך הכפר עד לתעודה. כאילו הביאו מכללה, או משהו, הביאו אותם לכפר וכל ההורים שלא נתנו לבנות לצאת הבנות שלהם למדו בתוך הכפר והגיעו לתעודה. זה חסר עכשיו, אולי כי חושבים שהכול בסדר וכולן יוצאות, אבל זה לא נכון, יש המון שלא.

דיברתי על זה, עצם היותנו בפריפריה, גם כנשים וגם כמיעוט אנחנו בפריפריה של הפריפריה. אז כל מה שאין לנו כמיעוט חל על נשים ומשפיע על הנשים לרעה. גם מבחינת הרחבת תכניות המתאר, שזה גם אישה שאין לה בית וגרה בשכירות או גרה אצל ההורים של בעלה, זה גם מקשה בגידול הילדים, זה גם מרחיב את מעגל האלימות וזה גורם לבעיות בין בני זוג. וגם התחבורה, אי הנגשת התחבורה הציבורית, אוטובוס אחרון יוצא מהכפר בבוקר בשמונה וחצי, בין שמונה וחצי עד ארבע אין תחבורה ציבורית, כל אחת צריכה להסתדר בעצמה.

היום בבוקר התראיינתי ברדיו על תעסוקת נשים וכשאמרתי את זה המראיין כמעט אמר לי שאני משקרת.

זה עובדות.

'יש עוד דבר כזה?' הוא אומר לי.

כן, יש. הדבר השני, לשכת התעסוקה. הייתה לנו לשכת תעסוקה כאן, העתיקו אותה לכרמיאל. זה מדיניות שיושבים מלמעלה, שככה מצמצמים, כאילו הורדנו את האבטלה והאבטלה הסמויה זה בקרב הנשים. הבחורות הצעירות יוצאות ללמוד, יוצאות לעבוד איפה שהן רוצות, הבחורים הצעירים היום יותר פתוחים שהאישה תצא ותעבוד וגם תיסע לחיפה ולתל אביב ואני יודעת לאן, הבעיה זו האוכלוסייה של מעל גיל 50, שהן המסורתיות והדתיות. אנחנו צריכים להנגיש את מקומות העבודה, לפתוח מקומות עבודה כאן בכפר, ללחוץ על הממשלה לתת לנו אזור תעשייה, תעשייה ירוקה למשל, ראש המועצה, הוגשה תכנית כזו, הם לא מסכימים לאזור תעשייה כי אנחנו שמורת טבע, אבל בוא נעשה אזור תעשייה ירוקה שיכולה להעסיק המון נשים. נפתח מפעל. יש מפעלי טקסטיל, זה שכר מינימום, פחות משכר מינימום, אז להנגיש את המקומות.

נכון, הוא דיבר על התעסוקה הלא מדווחת, אלה נשים שיוצאות לחקלאות, כי אין להן ברירה, הן צריכות לעבודה, אבל אלה שיוצאות מחמש בבוקר גם צריכות לעבוד, הילדים שלהן צריכים להסתדר לבד בבוקר וללכת לבית הספר לבד. זה גם מקשה על החיים. להנגיש את מקומות התעסוקה לאוכלוסייה הזאת, המסורתית. הצעירות יוצאות, אני יוצאת, אני נוסעת, גם היא יוצאת ונוסעת.

אחוז המשכילות גבוה ביותר אצלנו, יותר מ-70% מהסטודנטים זה בנות, בחורות, הן יוצאות ואין מקומות עבודה. הבת שלי מהנדסת תרופות, לא מצאה מקום עבודה בצפון, היא חזרה להוראה, זה כאילו המקצוע של הנשים.

גם המקצוע הזה מוצף. כל שנה 11,500 מורים ומורות נרשמים למשרד החינוך ולא מתקבלים לעבודה.

אין מקומות. בתי הספר, זה 90% מורות ולא גברים.

אני רק אבקש דבר אחד, לפני שאנחנו עוברים הלאה. הבעיות באופן כללי, אפשר לדבר עליהן, אבל אני אשמח אם מישהו ייקח על עצמו, אחרי שאנחנו נסיים תגידו לי עם מי אני צריכה להיות בקשר כדי לקבל קצת בשר לבעיות, כלומר לבוא ולהגיד בעניין המשפחתונים, יש כך וכך מספר, 12 משפחתונים, זה אומר 60 ילדים, כמה ילדים בטווח הגיל הזה נמצאים בבית ג'אן ויכולים להיות במשפחתונים. כדי שאם אני אגש למשרד הכלכלה ואגיד איך יכול להיות שאתם לא מאשרים עוד משפחתונים, שלא יגידו לי אין ילדים שצריכים. לקבל סטטיסטיקה על כל בעיה שאני דיברתי עליה. מדברים על תעסוקת נשים ערביות - - -

אנחנו מציעות את היבה, גם היא עשתה את - - -

היא יכולה להיות בקשר, זה אומר לאסוף את המידע גם מהמועצה. כאשר מדברים על תעסוקת נשים, למשל כמה נשים רשומות במרכז ריאן.

בלחיצת כפתור אני יכול ל - - -

זה יעזור לי. משרד הכלכלה מתחיל להכין את תכנית החומש החדשה שלו בעניין תעסוקת נשים ערביות. אני כבר מעורבת בעניין, אני רוצה ללחוץ לכיוונים שבאמת יניבו תוצאות, לא ללמד את כל הנשים לבנות ציפורניים ולעשות פן. זה לא יביא אותן לשום מקום.

שמי סמאר, אני גם חברה בעמותת נסיג' וגם במועצת הנשים עם היבה. יש לי את הכבוד להיות בשניהם. כל כך מציק לי העניין עם העסקים, כי אני חושבת שזה כל כך חשוב לשים את הדגש וללמד את האישה איך לפתוח עסק, איך לנהל עסק, איך לעזור לה מבחינה כלכלית, לא רק לחפש מקום עבודה במפעל, שהיא תהיה עצמאית, גם לנהל את זה, גם שתקבל מימון מגורם אחר. חסר לנו הדברים האלה, שמישהי תנהל את העסק שלה ותצליח. יש עסקים שנפתחים ונסגרים כי אין את המודעות הזו לנהל עסק ולעשות. אז גם סדנאות וחוגים.

אתם לא עושים?

אבל אין את המודעות לנשים.

יש מעוף.

למרות שגם מעוף לא ממש מלווים אחרי הקורס.

אני אומרת, סתם, אני גרה רחוק, אין לי את המודעות, אני גם לא שמעתי על - - - שמעתי מרחוק. לכוון את הנשים בבית, שיש דבר שקוראים לו מעוף, להזמין לסדנאות, להסביר להן אחת, שתיים, שלוש.

העלאת מודעות.

בסדר, אני גם מציעה שהיבה לוקחת גם הערות - - -

עאידה, אני רוצה ל - - -

רק שנייה, שאני אסיים את המשפט קודם, כי בפרוטוקול יוצא לא המשפט שלי ולא המשפט שלך בסוף.

אני חושבת שחלק מהדברים שהם כפי שכולנו, בכל חברה כלשהי, אני נמצאת פה כחברת כנסת, אז בעצם בממשק הזה של הבעיות שאמורים לטפל בהן מול הממסד אני יכולה לעזור. בעניינים שהם חברתיים, כמובן כמישהי שמוכנה להגיע לכל מיני פעילויות ולדבר וכו' אני מוכנה, אבל כדאי מאוד לרשום את ההערות, כלומר איך הנשים בכפר יידעו על מעוף? זה חלק מהפעילות שהיועצת יכולה לעשות.

גם עניין המימון.

מימון, יש היום קרן מיוחדת שהיא נותנת בעיקר לעסקים קטנים של נשים ערביות, הלוואות לבסס את זה וזו קרן מיוחדת שהוקמה. כדאי מאוד לקיים איזה שהיא פעילות, להביא אותם, שהם יסבירו את הכול. יש מעוף, אבל יש גם הלוואות לביסוס עסקים קטנים, יש גם ארגון שנקרא ארגון יסמין, שהוא מאוד פעיל עם נשים שיש להן עסקים קטנים ואז אפשר לעשות את הרשת הזאת ולהביא אותם ושהנשים המעוניינות יקשיבו לעניין.

אבל אני חייבת להגיד לכם, כל הנושא של עסקים קטנים לנשים הוא מאוד קשה במדינת ישראל. אחוז העסקים הקטנים המופעלים על ידי נשים באופן כללי, יהודיות וערביות, הוא אחוז מאוד נמוך והקשיים מאוד גדולים בגלל צורת בניית הכלכלה עצמה. בסופו של דבר אישה שתפתח עסק קטן בתוך בית ג'אן, רוב הסיכויים שהקליינטורה העיקרית זה אנשי הכפר. גם המיקום שלכם לא תמיד עוזר לכם.

אני מנהלת מרכז נשים מזה 15-16 שנים.

זה מרכז ששייך למועצה?

למועצה וגם למרכז הקהילתי. לצערי אני בחצי משרה. בבית ג'אן יש 12,000 תושבים, מחציתם תושבים, אני מתקשה מאוד ל - - - היבה לא מזמן קיבלה את התפקיד הזה ואני והיא עובדות בשיתוף פעולה. היו לנו חוגים בכפר, היו לנו חוגים של העצמה נשית ופתחנו להן גם יזמות עסקית וליווי. יש נשים שלמדו אצלנו במרכז ופתחו עסק מהבית. לא משנה מה, גם קורסים של מלאכת יד וקונדיטוריה ובישול ויש נשים שפתחו עסק מזה והלך להן, אבל אני מרגישה מאוד לחוצה, גם אם אני עובדת בחצי השני במחלקת הרווחה ויומיים וחצי לנהל מרכז נשים, ליותר מ-7,000 נשים, זה מאוד קשה לי. הייתי רוצה עוד שיתוף ועוד - - -

עוד תקנים.

עוד תקנים ועוד תקציבים. כולנו היינו רוצים.

כי אני מרגישה שמתבקש ממני לעשות דברים שאני רוצה, הייתי רוצה מאוד לעזור ולעשות, אבל מכיוון שאני חצי משרה, יומיים וחצי, אז אני לא - - - זה טוב שהתחלנו בשיתוף פעולה, אני והיבה - - -

אין בסמכות שלי כחברת כנסת ויושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה לכפות משרות על המועצות המקומיות כי כפי שכולנו יודעים רוב המועצות המקומיות הערביות נמצאות בבעיות תקציביות, בגלל חוסר תקציבים, גם בגלל הכנסות מועטות מהגבייה, אין לנו אזורי תעשייה שיכניסו הכנסות גדולות למועצות המקומיות. זה חלק מהבעיה. אם יש תכנית פעולה, כלומר תכנית שאתן רואות שהיא מאוד טובה ועונה על הצרכים של הנשים בכפר ואין לה מימון, בזה אני יכולה להיכנס, אבל שתהיה לי ביד תכנית ברורה, כלומר 'אנחנו רוצים לעשות תכנית לעידוד העסקים הקטנים לנשים'. אז אני יכולה להתערב ולבקש תקציבים באופן מיוחד, כמו שעשינו בעניין היועצות לקידום מעמד האישה. בלי תכנית מוצקה, ברורה, או לפחות כיוון, 'אנחנו רוצים לפעול בכיוון הזה', יהיה קשה.

היום יש משרד שנקרא המשרד לשוויון חברתי והשרה משתפת פעולה איתי בוועדה בכל מיני תכניות, כולל התכנית הזו שקידמנו. אז תנסו לחשוב. בגלל זה שאלתי האם ידוע כמה נשים מובטלות בבית ג'אן, כמה נשים אקדמיות לא מוצאות עבודה, מה בדיוק הבעיות שאפשר לפתור. אז אפשר להתקדם באופן ספציפי. עניין המשפחתונים, זה אחד מהנושאים העיקריים שאני לוקחת איתי עכשיו, למשל, כדי לקדם.

עניין היזמים, גם צריך לקחת בחשיבות.

להביא יזמים.

להביא יזמים זה הנושא עכשיו. לא רק פה, אלא בהרבה מקומות.

יש עוד שתי נקודות.

אני עובדת סוציאלית, פקידת סעד במרכז לטיפול במפגרים במחלקת הרווחה בבית ג'אן. אני גם מרכזת תחום מוגנות שכלית התפתחותית, אני עובדת גם עם חירשים ו - - - קודם כל אני רוצה לברך אותך על זה שהגעת לבית ג'אן ואני רוצה להגיד, בשבילי ואני חושבת שבשביל הרבה נשים את מייצגת חזון של מעמד האישה, של אישה שהגיעה, שעבדה מאוד קשה ותבורכי על זה שהגעת לכאן.

קודם כל אני רוצה להגיד שקידום מעמד האישה זה בשבילי קידום מעמד החברה, האישה היא, אם לא חצי אז שלושת רבעי של החברה. בתור רכזת תחום מוגבלויות אני רוצה להציג את העבודה שלנו בתחום קידום מעמד האישה עם מוגבלות שכלית בתוך התעסוקה. בשנים האחרונות הצלחנו לשלב נשים וגברים, אבל נשים בעיקר, בשוק העבודה החופשי, נשים עם מוגבלויות, דרך פרויקט תעסוקה נתמכת. לצערי אנחנו לא כל כך מתקיימים, ארבע שנים יש לנו קבוצה שיוצאת למפעל שהוא נגיש וקרוב. לאחרונה אנחנו נתקלים בקשיים והקשיים הם בעקבות תקצוב, כי למעסיק כבר קשה להחזיק את העובדות, וגם עובדים, כי הוא משקיע בהם הרבה יותר כסף מאשר הם יכולים לתרום לו מבחינה כלכלית. הייתה תכנית אז של משרד התמ"ת ושל משרד הרווחה ביחד, שהם נותנים מענק שהוא חד פעמי למעסיקים בשביל לקדם תעסוקתם של אנשים נכים. ואני מאוד מבקשת במעמד הזה לבקש מכבודך שהמענק לא יהיה חד פעמי, שיהיה מענק כל שנה בשביל שאנחנו נצליח באמת לקדם את מעמדם של אנשים עם מוגבלויות בקהילה, ובמיוחד אנשים עם מוגבלות שכלית ובכלל.

אחת מהביקורות שהיו לי בנושא הזה של סבסוד הכנסת עובדים עם מוגבלות מסוימת, שזה יפה לסטטיסטיקה, כלומר שהמשרד יבוא אחר כך ויגיד 'הועסקו' כי יש ייצוג הולם ויש העסקת אנשים עם מוגבלויות ואז יגידו 'הנה, העלינו את האחוז' ובעצם הם משלמים ואף אחד לא עוקב מה קורה אחרי השנה הזו עם העובדים. בדרך כלל זה מה שקורה, בעלי העסקים אומרים 'אנחנו קורסים ואנחנו לא יכולים וזה לא מסובסד מספיק', וחוץ מזה שהם התרגלו להיות מסובסדים ואז הם עוברים הלאה ואף אחד לא בא לבדוק אחר כך מה קרה עם העסק הזה. אני אבדוק את האפשרות עם משרד הכלכלה, לעשות את זה. יש לכם תכנית רמפה, נכון?

תכנית רמפה זו תכנית לאנשים עם מוגבלויות, היא נכנסה כפיילוט עכשיו, היא דומה לשיקום של ביטוח לאומי, נכנסה בירכא. יש רכזת שיכולה לתת מענה לכל הכפרים. אם הפיילוט הזה יצליח זה יתפרס לעוד כפרים, מקווים.

אז אולי כדאי גם להיעזר בהם בקטע הזה.

בסדר גמור. אני כאדם וגם כעובדת סוציאלית אני מאמינה בשינויים שהם באים מכל התחומים מרמת המקרו ומיקרו. במקרו, אני רואה בך נציגה של הנשים בכנסת בשביל לקדם חקיקה שתעודד מעסיקים, אם זה ראשי רשויות, אם בתוך הכנסת, אם בתוך משרדים ממשלתיים, להעסיק אחוז מסוים של נשים. אם אנחנו לא נהיה בתפקידים של קובעי מדיניות, אני חושבת שמצבנו לא ישתנה הרבה. זה ברמת המקרו.

ברמת המיקרו, יש לנו פסיפס חברתי מאוד מורכב, כמו שאמרה פדוה לפני, אנחנו בתוך הפריפריה, אנחנו בתוך מדינה שדואגת קודם כל למצב הביטחוני, אז אנחנו גם, מבחינת הנושא של הנשים, זה נושא כל כך שולי במדינה שלנו, במדינת ישראל, אז אני חושבת שברמת המיקרו צריך לקדם את זה בכל מיני, אם זה הנגשה, אם זה נגישות, אם זה מקומות תעסוקה חדשים, אם זה הרכבת, שכל הזמן מתעכבת, שזה פותח לנו גם חלון הזדמנויות לתל אביב, למרכז, לכל מיני מקומות. אז זה כל כך מורכב, זה לא משהו אחד שיקדם את מעמד האישה.

דיברנו על העסקת נשים ואנחנו כמעט כולנו עובדות. העניין הוא שכר הנשים. אנחנו סובלות, כמעט כולן כאן, משכר נמוך או שכר מינימום. למרות שיש תעודות אקדמיות משווים אותנו לשכר מינימום. מה מעמד האישה עושה למען נשים, למה אישה מרוויחה 75% משכר של גבר באותה עמדה?

ברשויות המקומיות זה לפי דרגה.

לא, גם במועצה.

לא, אני אדבר על זה. לפני שבועיים הייתה לי ישיבה ולפני שבוע הייתה לי ישיבה, אני רוצה ומזמינה את כולם להיכנס לאתר הכנסת ולהיכנס לחלק שקשור בעבודת הוועדה לקידום מעמד האישה, שם תראו את כל הנושאים שאני מטפלת בהם ואתם תראו שכל הנושאים האלה הם חלק מהדברים שאני מטפלת. בנוסף לכך, בגלל שהעליתי את הנושא של הרפורמה בשירות המדינה במליאה והוחלט על הקמת ועדה מיוחדת שתבדוק את הרפורמה בשירות המדינה, אני חברה בוועדה הזו, ואחד הדברים שאני מטפלת בהם זה גם התקדמות נשים בדרגים. בתחילת הישיבה אמרתי למועצה, בכל מקום, 63% מהציבור שעובד בשירות המדינה, ואני עוד לא הגעתי לשירות הציבורי, שירות ציבורי זה מועצות מקומיות וכל מיני חברות ממשלתיות וכו', בשירות המדינה, הוא חלק יותר גדול. בשירות הציבורי במדינת ישראל קיימים כמיליון עובדים, רק 70,000 עובדים בשירות המדינה, כלומר במשרדים הממשלתיים וכו'. בכולם יש אחוז מאוד גבוה של נשים בדרגים הנמוכים. ככל שעולים מבחינת הדרגות מספר הנשים יורד. כלומר נשים לא מתקדמות או לא מקודמות בתפקידים הגבוהים.

בעניין השכר, נכון שיש דרגים קבועים וכו', אבל גם בדיקה בשירות המדינה העלתה שהמדינה, שאמורה לקיים את החוקים שהיא חוקקה לעצמה, נשים לא מקבלות אותו שכר כמו גברים לאותה משרה. כלומר שניהם עובדים באותה משרה. מבחינת דרגה ומבחינת משכורת זה נראה אותו דבר, משכורת בסיסית, איפה השוני? שעות נוספות, כל מיני תוספות של החזקת רכב ותמריצים וכו' ודבר שלישי, בשירות המדינה יש שלושה סוגי חוזים ואז תמיד הגברים נכנסים על חוזים אישיים ובמשכורת יש כל מיני תוספות שנשים לא מקבלות.

לפני שבוע בדיוק, בדיון שהתקיים בנושא, שאלתי את האחראים בנציבות שירות המדינה, נשים עובדות 8 שעות, האם עשיתם הערכה לעובדים שלכם? התוצאות של העבודה של הנשים פחותות מהתוצאות של עבודת גברים? אמרו לי להיפך, התוצאות שאנחנו מקבלים מנשים, וזה האחראים שאמרו, בהערכות שאנחנו עושים, לנשים יש תפוקות בשמונה שעות יותר גבוהות מהתפוקות של הגברים שמקבלים שעות נוספות, 10 ו-11 שעות ביום. אז זה אפילו כפול, האפליה היא כפולה, הן גם עובדות פחות, יש להן תפוקות יותר גדולות והן מקבלות פחות שכר. זה נושא שאנחנו עובדים עליו.

ייצוג הולם, החלטות או חוקים של ייצוג הולם קיימות. כלומר אין מה לחוקק יותר בנושא הזה. אני עכשיו עובדת על חקיקה שהיא בעניין עידוד עסקים קטנים לנשים, דרך זה יש שריון מכרזים, כלומר שכל מקום יחויב שלפחות 5% מהרכש שלו יהיה לעסקים של נשים. עשו את זה בארצות הברית, זה הקפיץ את תעסוקת הנשים בצורה לא נורמלית.

נכון, אנחנו מדברים על נשים נשים נשים, אבל בסופו של דבר כשמדברים על נשים אנחנו מדברים על החברה. אם 50% מהאוכלוסייה שלנו חיה מתחת לקו העוני תעסוקת נשים לא תביא רק העצמה לנשים, אלא תביא הכנסה לבית, תרים את המשפחות שלנו מעל לזה. השאלה היא, אם כבר מדברות עובדות סוציאליות, אני לא שמעתי על תכניות של הרווחה, האם יש לכם 'נושמים לרווחה'?

לא 'נושמים לרווחה', היו שנים שהייתה תכנית 'אשת חיל', שהיא מופעלת מקצועית על ידי עמותת בעצמי, מיסודה של ג'וינט והיא מובלת על ידי משרד הרווחה. דיברו כמעט על כל החסמים, יש חסם, אני עובדת עם קבוצה ספציפית של נשים, שהן חסרות השכלה, הן לא עם תארים אקדמאים, אנחנו עובדות באופן הדרגתי עם הנשים האלה, זה גם דומה, זה גם סדנת הכנה לעולם העבודה, שאנחנו עובדים על הכוחות הפנימיים - - -

אני מכירה את התכנית.

על החסמים ועל הכול, אבל גם, חלק גדול שפונות הן לא סיימו תעודת י"ב, שזה חסם עקרוני לנשים האלה. אלה חסמים שונים משאר החסמים שדיברו עליהם, שהם קודם כל צריכות לסיים י"ב ואז להמשיך.

שאלה שלי, אני מצטערת שאני קוטעת אותך, כי התכנית מוכרת לי אפילו מלפני. זה קצת נשמע כאילו כל הזמן אני אומרת, ב-2004 אני התחלתי לעבוד על נושא תעסוקת נשים, כך שכל התכניות שהתחילו והתפתחו אני מכירה ומכירה מה החוסרים שלהם. את עובדת עם הנשים, מכשירה אותן, מה אחוז ההשמה אצלך? זה לא עניין אישי, אני מנסה להבין מה קורה.

כאן אם מישהי פונה, שאנחנו משאירים אותה והיא רוצה לעבוד בחנות, אני לא יכולה למנוע ממנה ולהגיד לה לא כי הם לא נותנים שכר מינימום, בשבילי זה נחשב השמה, אבל היא לא מקבלת את התנאים הסוציאליים שלה ולא את הזכויות. היא לא מגיעה לשכר מינימום, בקושי נותנים לה בחנות 10 שקלים, 15 שקלים. בשבילי זה נחשב השמה, אבל זה לא. אני עובדת כרכזת תכנית, אבל אני מודעת לזה שזה לא הגיוני.

בסדר, השמה באופן כללי, מה האחוז של ההשמה?

בקבוצה הראשונה היו 23 נשים, היו כ-70% מהנשים שעבדו, אבל עוד פעם, זה לא בעבודות שנותנים את התנאים, אפילו מישהי שעושה עוגיות, אנחנו עוזרים לה לשווק, כי זה כוח שקיים, כוח אצלה, אבל יש נשים שרצו לפנות לביג לעבוד שם, הצליחו, עברו את הריאיון והכול, אבל נשאר חסם של המשמרות. משמרת ערב, היא חוזרת הביתה בשמונה, תשע, אפילו אם היא מסודרת מבחינת תחבורה ציבורית, זה גם חסם שקיים. אם אפשר לעבוד על החסם הזה, עניין המשמרות אפילו.

הבעיה שלנו שאנחנו חיים בכלכלה מאוד קפיטליסטית ומודרנית ואנחנו לא יכולים להתאים את הכלכלה אלינו, אנחנו רק יכולים להתאים את עצמנו לכלכלה. אין מה לעשות.

אני רוצה להתייחס. אני קב"סית במועצה. מיישמים חוק לימוד חובה, כל הבעיה אצלנו בנשירת הבנות הדתיות. יש לנו כמובן ילדים עם הבעיות שלהם, אבל זה לא קשור בדיוק לנושא שלנו פה, אבל חשוב לציין פה את הבנות הדתיות. אצלנו תלמידה שהיא דתייה והחליטה להיות אדוקה מאוד בדת, ללבוש את הלבוש המושלם, אז היא עוזבת את בית הספר. בעיניה בית הספר לא מתאים להשקפת עולמה. אני לא יכולה להתווכח פה, כי זה העולם שלה, ואני מאוד מכבדת את הדת, אבל עיקר הבעיה שאני רוצה להתייחס, שתעזרי לנו בהקמת בית ספר לבנות האלה. אנחנו סידרנו אותן דרך קידום נוער, כיתה מסוימת, אבל אני יודעת שבדלית אל כרמל או בעוספייה יש בית ספר לדתיות.

גם בירכא יש לבנות.

בירכא דרך קידום נוער הן לומדות שם.

השאלה כמה - - -

יש עוד בנות אצלנו שהן מתלבשות כרגיל, לא אדוקות, אבל אני רואה שהן נושרות.

השאלה מה אחוז הנשירה.

הבנות האלה, היום יש לנו בערך 10 בנות.

אז להקים בית ספר ל-10 בנות?

לא רק לבית ג'אן, אזורי. לכפר דרוזי הן כן מוכנות לנסוע. למשל עכשיו ביקשנו מרכז קידום נוער שיבקש שיבצעו בגרות אקסטרני בכפר דרוזי, כי לחיפה הם לא רוצים לנסוע. הם אמרו, אם זה קיים באזור שלנו, אין להם בעיה. אפשר לבדוק - - -

השאלה שלי, וסליחה, אני גם אישה שמכבדת כל מי שדתי והנורמות הדתיות, על 10 בנות כאלה אי אפשר, לא לבקש להקים בית ספר ולא להקים כלום. אבל מצד שני לא כדאי לשכנע ולעבוד איתן ועם המשפחות שלהן על הצורך בלקבל - - -

זו העבודה שלנו. כולם פה יודעים - - -

הם אפילו הגיעו לבתי משפט.

נכון, קיבלו אזהרות וזה לא עוזר.

אני לא מאמינה שהשינוי יבוא דרך בתי משפט.

לא, הכוונה להחלת חוק חינוך חובה.

השאלה אם זה הרצון של הבנות או שזה כפוי עליהן?

הן קיבלו אזהרות מהיועץ המשפטי, עד כדי כך, ומצאנו פתרון לכפר שלנו והעתיקו את הפתרון הזה גם לחורפיש וגם לפקיעין. זה אני ממש אחראית על המילים שלי. אם נחשוב ככה, להקים בית ספר אזורי לבנות הדתיות, זה לא רע. אני גם ביקשתי כמובן דרך משרד החינוך, העליתי את העניין הזה, אבל אם את יכולה בתפקיד שלך ובמעמד שלך לעזור בעניין הזה, תבורכי. בסופו של דבר - - -

השאלה אם התפקיד שלי לקבע נורמות שפוגעות בנשים או התפקיד שלי הוא לקדם את מעמד הנשים.

אבל זה קיים, אנחנו לא יכולות להתעלם מזה.

אני צריך ללכת, אני אתייחס לכמה נקודות ואני אלך. אני מצטער, לא הקציתי מספיק זמן, כי חשבתי שזה ייקח פחות זמן.

לפדוה, בקשר לתחבורה הציבורית, אנחנו מעורבים. היום יש יותר תחבורה ליותר שעות, אפשר להפוך את זה לנתיבי אקספרס. תעקבו, לפי דעתי חשוב שבמועצה יהיה מישהו, איש קשר מעודכן שיכול לקשר ולדעת באיזה שעות יש אוטובוסים.

בקשר לייעוץ לעסקים קטנים, מעוף עושים את זה, גם אנחנו בריאן דואגים. לאחרונה למשל סיימנו קורס להנחיית הורים במכון אדלר, מיד שמנו - - -

להכשיר מנחים.

סדנת יזמות מיד מתנה מאיתנו, הייתה סדנה. אני מבקש שתעזרו לנו לפרסם כמה שיותר. יש לנו דף פייסבוק, מספיק ללחוץ לייק ולעשות לנו - - - יש דברים טובים שאמנם לא נוגעים אליך, אבל נוגעים לאנשים אחרים, אז תעשו לייק.

יש עוד דבר אצלנו והוא אדישות. זאת אומרת היבה לא יכולה לבד, אז אם אתן רוצות באמת משהו צריך להמשיך ללחוץ ולעזור להיבה כמה שיותר.

אני חושבת שאם רבים לא ידעו על מה העשייה שנעשית אז כדאי מאוד שאתם תבדקו איך אתם עושים את הדברים ואיך אתם צריכים להגיע לציבור. זה חלק מהתפקיד שלכם.

אנחנו עושים הרבה.

אני יודעת שאתם תמיד נכנסים למגננה, אני אומרת את הדברים לא בכדי להעביר ביקורת, אני אומרת כדי שנשפר את העשייה שלנו. למה את צוחקת? היא כבר מכירה אותי.

אין לי בעיה.

אני חושבת שהגיע הזמן שאולי גם לא להעתיק רק תכניות, דף פייסבוק, כמה נשים נכנסות לפייסבוק והאם אלה שנכנסות לפייסבוק אלה לא אותן נשים שכבר לא צריכות את השירות שלכם. צריך לחשוב על זה עוד.

הדבר השני שאני חושבת הוא כל הנושא של התחבורה הציבורית, לא מתקבל על הדעת שעדיין יש מצב שכפר שרוצה להיות חלק מהמודרניזציה נכנס אליו אוטובוס בשמונה בבוקר וחוזר אליו בשעה ארבע. אחוז הנשים שעובדות במשרות מלאות - - -

לא צריך להתעצבן, לאחרונה - - -

אל תרגיש שאתה צריך להגן גם על העניין של התחבורה הציבורית. זה בכלל אצל משרד התחבורה, לא אצלך.

לא, אני אומר, לאחרונה התקיימו ישיבות בעניין הזה ואנשים לא משתתפים בזה. עוד דבר, בקשר להשכלה הגבוהה, תשתמשו בייעוץ להשכלה גבוהה, בשביל שאנשים לא ילמדו תחומים שלא ניתן למצוא בהם עבודה. באמת, המכללות בדרך כלל רוצות כסף אז הם יגידו לך שהמקצוע הזה מבוקש. יש לנו רכז השכלה גבוהה, ניתן להשתמש בו.

אני מציעה, כדי שנהיה פרקטיים, היבה, שאחת מהפעילויות שיתקיימו בכפר לנשים זה בנושא של תעסוקה ולהזמין תערוכה של כל הארגונים שמספקים - - -

עושים את זה.

לעשות יריד כזה, יריד לנשים. יום אחד. אתם תדאגו שכל הנשים יגיעו והם יגיעו ויגידו מה הם יכולים לעשות. אני חושבת שזה מוכיח את עצמו בהרבה מקומות.

תודה רבה לך, תודה שהגעת. בהצלחה לכולם.

תודה.

אנחנו עשינו פיילוט כזה להעלאת מודעות והיה מוצלח מאוד, אבל זה צריך התמדה. זה מחייב אותנו כמועצת נשים לעשות את זה בהמשכיות, לא רק פעם אחת.

נכון. היריד, באופן כללי, זה אחת הדרכים הטובות מאוד לתעסוקה. אני חייבת להגיד, בעניין שירות המדינה, אחד האחוזים המביכים ביותר לשירות המדינה זה תעסוקת נשים דרוזיות. זה כמעט אפסי בשירות המדינה. זה אחד הנושאים שצריך לעבוד עליהם בצורה יותר אינטנסיבית.

אני רוצה להוסיף הערה לנושא הזה שלך, לא רק אפליה לנשים במיוחד, לדת במיוחד יש אפליה. אנחנו נכנסים לנציבות שירות המדינה, יש שם משרות לדרוזים ולצ'רקסים, יש שם משרות לערבים, שזה בקושי אחת-שתיים, והשאר ליהודים. צריך לעבוד גם על זה.

אני חושבת שזאת טעות לחשוב שהשאר הוא ליהודים. מה שנקרא משרות ייעודיות, כלומר שסומנו מהתחלה לערבים ובאופן כללי - - -

אבל יש שם כמות קטנה.

האחוז שניתן, המשרות הייעודיות ניתנו כדי להעלות את המספר, אבל זה לא אומר שהשאר הוא ליהודים, אנחנו יכולים לפנות לכל מכרז שקיים, הכללי והייעודי, אז הבעיה שאנחנו חושבים שאנחנו יכולים לפנות רק למשרות של הדרוזים, לא, אנחנו יכולים לפנות לכלל המשרות, אבל - - -

השאלה מה אחוז הקבלה.

המשרות הייעודיות, לא כולם יכולים לפנות, רק מי שסומנו. נכון, אחוז הקבלה זה אחד מהדברים שאני עכשיו עוקבת אחריהם, כי אני קיבלתי דיווחים שאנשים שמנסים להירשם למכרזים הכלליים, פקידי הנציבות עצמם, אומרים להם 'לא, זה לא לערבים'.

אני אישית נתקלתי בדבר כזה.

זו אחת מהבעיות, כי בנציבות לא אמורים להגביל. את יכולה לגשת למכרז כללי של הנציבות ואת יכולה גם לייעודי והם לא יכולים למנוע ממך. הבעיה, אני אומרת לכם, מה שמתחולל בנציבות שירות המדינה זה מה שנקרא פדיחה, סקנדל. אני התחלתי לעלות על זה, עובדה שבפעם האחרונה הם לא רצו לתת לי סטטיסטיקה, אמרו שבסטטיסטיקה יש משהו לא נכון, הרישומים שלנו במחשב לא נכונים. אני נתתי להם עד סוף החודש לקבל את כל הסטטיסטיקה. אני חושבת שמה שקורה שם זה לא איך שזה מצטייר מבחוץ, זה הרבה יותר.

אנחנו דיברנו הרבה על החסמים, דיברנו על התחבורה הציבורית, דיברנו על היציאה מהכפר, דיברנו על מקומות העבודה, אבל שכחנו דבר אחד שהוא הכי עיקרי בשבילי, זה חלוקת תפקידים בתוך הבית, שזה חוסם אותנו מאוד לצאת מהבית.

זה לא עושים בחקיקה.

לא, אנחנו תמיד עושים סדנאות להעצמת נשים, עושים הרבה דברים לעניין נשים, אבל שכחנו מאוד, אנחנו צריכים לתת לגבר, להטמיע אצלו את העניין שאישה יוצאת לעבודה. לדעתי אנחנו צריכים לעשות תכנית עבודה וסדנאות לגברים איך לקבל אישה שהיא עובדת ולא לחזור אחרי שמונה שעות והיא צריכה לעשות עוד משמרת בבית והוא חוזר לישון. חלוקת תפקידים בתוך הבית.

זה כל נושא המגדר, צריך להכניס את זה למערכת החינוך.

קבלת ההחלטות אצל הנשים, לא? לפחות אצלי בבית. שהנשים לא בקטע של קבלת החלטות, אבל בבית כן, איך לא? לטוב ולרע, לא, רימונד?

אני חושבת שכיסיתם את הנושא של תעסוקה, אני ארצה לקבל יותר מידע ספציפי.

אנחנו נגיש לך.

כן, סקירה, כמה נשים עובדות, כמה נשים רשומות כמובטלות ומקבלות קצבאות, כמה נשים עדיין רוצות לעבוד. זה מידע שהוא מאוד חשוב לי לתכנון ולכם, כדי שתוכלו לתכנן את התכניות.

אנחנו דיברנו על הנושא של בתי הספר, אבל צריך לעבוד ולחשוב ביחד איך מקדמים את הנושא הזה. אני לא יודעת אם יילכו על נושא של בית ספר אזורי, יש גם מבחינת בתי הספר מה שנקרא בתי ספר מוכרים לא רשמיים. אני לא יודע אם הפתרון יהיה פתרון כזה, אבל צריך לחשוב.

נושא הרווחה, אתם לא כיסיתם אותו. יש לי הרגשה שבורחים מהנושא. השאלה שלי, ברווחה, אתם אמרתם שתכנית 'נושמים לרווחה' לא קיימת, למרות שבעיניי היא תכנית שאפשר להיעזר בה. זו תכנית שעוזרת למשפחות שמוגדרות כמשפחות עניות והיא מלווה אותן בתכנון כלכלי והיא מעצימה והיא נותנת גם סכום כספי מסוים. אני חושבת שצריך לבדוק את האפשרות להכניס את התכנית הזו לכפר. אני מוכנה לעזור בזה, כי אני עוקבת אחרי התכנית באופן ארצי.

אפשר להתעכב על נושא הרווחה?

כן.

אני כנציגת הרווחה וכעובדת זכאות זמן רב אני מעידה שבמחלקת הרווחה יש 780 תיקים שרובם ממעמד כלכלי וסוציו אקונומי נמוך וזה עניין של כל הדברים שדיברו כאן, גם לגברים וגם לנשים. אנחנו מאשכול 2 - - -

אז מגיעה לכם התכנית הזו, כדאי מאוד להכניס אותה.

העניין ברווחה הוא קהילתי ולכל מחלקת הרווחה ולכל הכפר יש לנו חצי משרה של עובדת קהילתית. כל שנה אנחנו מחדשים את הבקשה שלנו לכוח אדם, יש לנו רק עשרה עובדים, לא עובדים סוציאליים, רוב העובדים אצלנו זה חצאי משרה או שלושת רבעי. יש לנו ששה ורבע תקנים לכל הרווחה, כולל עובד זכאות וכולל עובד קהילתי ועובד שכונתי. תכל'ס עובדים סוציאליים זה 4.5 פרטני. לכן 780 תיקים, לכל עובד יש כמעט 140 תיק.

אני רוצה להגיד לך שזה אפילו לא הממוצע. הממוצע הוא יותר גבוה.

העובדים הסוציאליים לא מספיקים לקבל פרטנית כדי לפתח עוד תכניות. בגלל זה מחלקת הרווחה נמצאת - - - אני גם חושבת שמחלקת הרווחה במועצות המקומיות וברשויות המקומיות באופן כללי נמצאות במקום האחרון, קודם כל נותנים את החינוך, הכלכלה, לא יודעת מה, בסוף מתייחסים לרווחה. בגלל זה לא נענים.

אבל התכנית מסובסדת על ידי הרווחה?

היא מסובסדת על ידי עמותת בעצמי, הרווחה בשיתוף פעולה.

אני רוצה להתייחס לעניין של הרווחה בהקשר של התעסוקה של הנשים. יש הרבה נושאים הרווחה שאני חושבת שאין מקום להעלות אותם פה, אפילו עניין האלימות נגד נשים הוא נושא לבד והוא נושא מאוד רחב, אנחנו עוסקים בו כל הזמן, העניין של התעסוקה במשפחה, במשפחות הרווחה שאנחנו עובדים איתם, כדי למקסם את התפקוד של האמא והאבא. זה גם עניין של האבא, עניין האבטלה. היינו בקשר הרבה עם ג'יהאן בזמנו ועם וואפי עכשיו, כל הנושאים שהועלו פה, עניין שעות העבודה, המשפחתונים, יציאת האישה מהכפר, כל העניינים נוגעים בלב ליבן של המשפחות האלה וגם העניין של המוטיבציה. נגיד אני הכנתי אישה, עבדתי איתה, חלק מתכנית העבודה זה יציאה לעבודה בכדי למקסם את הפרנסה בבית, אני נתקלת במחסום קטן אז כל המוטיבציה שלה יורדת והיא ממשיכה לשבת בבית או עוסקת בעבודות מזדמנות, שזה אומר ניקיון, חקלאות וכל מיני שמשאירות אותה פחות או יותר באותו מקום.

אני כעובדת סוציאלית שעובדת עם הרבה משפחות באופן אינטנסיבי, זה אומר לבנות תכנית, ילדים בסיכון והכול, וזה מאוד מציף ו - - -

אני מבינה את זה ואנשים שהתרגלו שהדלתות סגורות בפניהם מאוד קשה להם להאמין שהפעם הדלת תיפתח והפעם 'אני כן אוכל להיכנס' והמצב השתנה, כי הרבה זמן הם היו בהרגשה כזו. בגלל זה שאלתי מה קיים ברווחה. אני שאלתי כי אני יודעת שזה מחייב הרבה תשומות כדי להוציא את האנשים מהייאוש שהם שרויים בו ולהאמין שהפעם אכן הולך להיות שינוי. כי הם ניסו וניסו וניסו ולמדו מהחיים שככה זה. לכן אני שאלתי ואני מבינה שמבחינת תכניות - - -

במהלך שלוש השנים האחרונות היו לנו תכניות דווקא של תעסוקה בכלל ה - - -

לא רק תעסוקה. אני רוצה להגיד לכם משפט שאני יודעת שאישה שעוברת אלימות, אין לה שום מוטיבציה לכלום. צריך להבין את זה. נערה במצוקה לא תוכל להתמיד בשום מקום עבודה.

אני עובדת סוציאלית, אלימות במשפחה, התחלתי בחודש נובמבר בתפקיד הזה. השאיפה שלנו זה להקים בהמשך מרכז לטיפול באלימות במשפחה. למרות שאני עדיין בתחילת דרכי בנושא זה, קודם כל אני כעובדת סוציאלית וכמסטרנטית לעבודה סוציאלית עם תואר שני, אין לי מספיק כלים כי אין מספיק הדרכות והכשרות שאני בעצמי זקוקה להן כדי להצליח לטפל באנשים האלה וגם המשאבים עצמם מאוד דלים. לדוגמה, דבר הכי פשוט והכי בסיסי, לקדם נשים שהן עוברות אלימות במשפחה לטיפול זוגי, להפנות נשים לטיפול זוגי, לטיפול משפחתי, גם הגבר וגם הילדים, אין לנו את המשאבים האלה. אנחנו נמצאים במבוי סתום.

יש לי הערה בקשר לזה. נגיד אם פותחים את העניין של האלימות, כפי שאמרת, זה נושא רחב ויש הרבה מה להגיד בקשר לעניין הזה. למשל אני עובדת עם נשים שסובלות מאלימות. עד שאישה מגיעה וחושפת את העניין וכל החסמים החברתיים והתרבותיים והמשפחתיים, זה תהליך מאוד מאוד ארוך. התפקוד של המשטרה, למשל. בחודש שעבר אנחנו קיבלנו שלוש פניות מהמשטרה - - -

יש תחנת משטרה בכפר?

לא.

אתם שייכים לכרמיאל?

יש שיטור קהילתי.

מה שנכתב שם בתלונות, אני קיבלתי את הדיווחים מהמנהל, שהאישה הזאת הגישה תלונה ואחר כך ויתרה, אמרה 'זה בצחוק'.

איזה חוש הומור, היא נוסעת עד - - -

כן, נוסעת לשם - - -

צריכים לדעת שלחצו עליה.

ממחלקת הרווחה אנחנו עם היבה במועצת נשים עובדים בין היתר על העניין הזה, על העלאת המודעות. אנחנו מביאים הצגות לעניין, זאת אומרת להוציא את השיח הזה משיח של בעיה פרטנית לשיח כלל חברתי, שלחברה יש גם אחריות על העניין הזה. קודם כל שאישה שחווה אלימות בבית לא תרגיש נבוכה ומתביישת. אני מאמינה של כלל הנשים, אולי בחברה שלנו זה יותר קשה כי אנחנו חברה סגורה וכפר קטן וכולם עם כולם, אז יש בהקשר הזה הרבה חסמים, אבל אנחנו מנסים לעבוד על העניין באופן מאוד רחב והתהליך הוא מאוד ארוך.

ברור. אבל על התייחסות המשטרה אי אפשר לעבור בשקט.

רק הערה קטנה בעניין של המשטרה והתלונות שנשים מגישות ומוגשות לבתי המשפט. אנחנו מקבלים צו הרחבה של עשרה ימים, אין תכנית טיפול, אין פנייה ללשכת הרווחה, מבחינת השופט, להגיש תכנית רחבה לטיפול בגבר, באישה, לחייב את הגבר לקבל טיפול ולא לעבור לסדר היום עם הדבר הזה. נשים מתייאשות.

במקרה שיש סכנה אמיתית לאישה, אתם עושים הערכת מסוכנות, אם היא פונה למשטרה והמשטרה לא מטפלת, אני מאוד מבקשת, תערבו אותי. כבר התערבתי בכמה וכמה מקרים, בקשר ישיר עם המשטרה, עם ראש מחלקת אלמ"ב במשטרה הארצית וזה לפעמים מציל חיים. לצערי הרב, אנחנו יודעים שיש מקרים שלא הצלחנו להציל חיים, אבל לפחות שאנחנו נעשה את המקסימום האפשרי, במיוחד ברמת מסוכנות גבוהה, כלומר לא על כל תלונה אפשר להתערב, אבל אם את חוששת שהאישה באמת נמצאת סכנה גבוהה ואת רואה שלא עושים שום דבר מבחינת המשטרה, אני מבקשת, תערבי אותי. נדבר על זה אחר כך.

קוראים לי וופה, אני חברה במועצת הנשים עם היבה. העניין שלי קשור לאמהות עובדות שנולד להן עוד ילד והן יוצאות לחופשת לידה והן רואות שהן לא יכולות להמשיך לעבוד מבחינת עומס בבית, שלושה ילדים, עוד ילד קטן וזה, אז הן מגישות למעסיק שלהן שהן רוצות לפרוש מהעבודה. לצערי לפעמים הן יוצאות ללא הזכויות, ללא פיצויים. זה לא במקרה של המעסיק שלנו, שלא תבינו אותי לא נכון, אבל כשהן הולכות לביטוח לאומי ולשכת התעסוקה, אומרים להם 'שלושה חודשים אין לך זכות, את חייבת להירשם, אבל אין לך זכות לקבל עבור שלושת החודשים הראשונים בגלל שאת הגשת מכתב פיטורין', הם לא מבינים כמה קשה לה העומס. או שהם אומרים לה 'תירשמי שלושה חודשים', כשהיא צריכה להירשם שישה חודשים בלשכת התעסוקה.

איפה לשכת התעסוקה?

כרמיאל. לצערי גם בזה יש עומס. אם הם מאשרים לה את תביעת האבטלה אז שלושה חודשים ראשונים היא לא מקבלת, היא מקבלת עבור שלושת החודשים האחרונים. זה החוק של ביטוח לאומי.

עד כמה שידוע לי, אישה שילדה והתפטרה אחרי עד שישה חודשים היא זכאית.

הם שינו את החוק הזה.

לא שינו, עד כמה שידוע לי. אחרי לידה, עד כמה שידוע לי, לא שינו. אני אבדוק.

אחרי הסיום של שלושה חודשים של חופשת לידה, זה 95 ימים, היא לא - - -

לא, אחרי שלושה חודשים של אחרי השלושה חודשים. אחרי שלושה חודשים מחופשת הלידה, אם היא מתפטרת היא זכאית.

תאמינו לי, בדרך כלל כשאני לא יודעת משהו אני אומרת שאני לא יודעת, אני אבדוק. אבל יש בחוק דבר כזה, אם תביאי לי מקרים ספציפיים מתי הגישה התפטרות, מה בדיוק היה המעמד שלה, מה ענו לה מלשכת התעסוקה, אני אוכל להתערב. לפי החוק היא יכולה אפילו להתפטר אחרי שחזרה מתקופת חופשת לידה, יש לה תקופה מסוימת שהיא יכולה להתפטר ואז היא מקבלת את מה שמגיע לה ולפי הזכויות היא יכולה להירשם. אם יש לך מקרים ספציפיים תפני אליי ואנחנו נעשה את הבדיקה מול לשכת התעסוקה ונפתור את זה. אני אומרת לכם, לשכת התעסוקה, כמה שאפשר לדלל את מספר הרישומים ומקבלי דמי אבטלה הם עושים את זה, מי ששותק אכל אותה.

יש עוד דבר, זה גיל הפנסיה. כל הזמן הם מעלים אותו ואישה שלא היה לה תלוש שכר, הם העלו את זה לגיל 70. אז מה הטעם?

מה גיל 70?

עד שהיא תקבל קצבת זקנה. זה העדכון החדש של הביטוח הלאומי. אנחנו נתקלנו בזה אישית במשפחה שלנו.

ממתי העלו את הזקנה ל-70?

עכשיו. שלחו לנו תשובה ש - - - זה לא הצעת חוק, הם כבר עובדים ככה.

אני מבקשת, את הנושא הזה אני לא מכירה, ישבתי עם מנכ"ל הביטוח הלאומי ואחד הדברים שהעלינו היו זה והוא לא הודיע לי, הוא הודיע לי על כל מיני שינויים שעלולים להתחולל, הוא לא דיבר על דבר כזה. אני הולכת לבדוק את העניין הזה ואני אעדכן אתכם.

מי שאין לה תלושי שכר בתקופת החיים שלה, העלו את זה לגיל 70.

אני אבדוק את זה. זה אמור להיות כנראה בגלל כל הנושא של - - - אנחנו באמצע מלחמה של כל הנושא של העלאת גיל פרישה לנשים, כי תוחלת החיים של נשים עלתה בממוצע ואז בשבילם נוצר מצב כזה שהם משלמים יותר שנים מאשר בעבר ויש פער בקופה אז רוצים להעלות את גיל הפרישה. מבחינתי, לצערי הרב, אני לא מצליחה להשפיע כי יש ח"כיות שתומכות בעניין הזה, לא רק ח"כים, אלא ח"כיות שתומכות מתוך זה שאישה יכולה לעבוד יותר שנים. נכון, אישה יכולה לעבוד יותר שנים, תעשו את זה וולונטרי, שהמדינה תקבע גיל פרישה שהוא שוויוני לגברים ונשים, 64 או 65, ואז כל מי שרוצה לעבוד אחר כך, שיהיה באופן וולונטרי. אם הוא רוצה לעבוד שיעבוד, אבל מי שרוצה לחיות מהקצבה, שיחיה. העלאת גיל הפרישה גורמת איתה, לצערי הרב, גם העלאת כנראה גיל קצבת הזקנה וזה בעיקר פוגע בנשים ערביות שלא עובדות, שאחוז העובדות ביניהן הוא נמוך.

גב' עאידה, דיברת על רווחה, יש לנו כמה תכניות, מרכז הורים ילדים, נערה במצוקה, מועדון נוער, שהמועצה לא יכולה להפעיל, לא תקציבית, כי אין מקומות לבנות. אפילו רכשנו מבנה, עם כל הבעייתיות שיש ברכישת מבנים - - -

שכירות.

לא, גם שכירות, אין מקומות. הרחבת תכנית המתאר, כמה משפיעה על כל הנושאים הבוערים האלה. יש לנו תקציב שמתגלגל משנת 96' לבניית מועדון לנוער, אין חלקת אדמה שהמועצה יכולה להשתמש בה לבנייה. מגרש כדורגל, גני ילדים, 11 גני ילדים בהשכרה. הכוונה היעדר תכנית מתאר מורחבת שיכולה להנגיש את אדמות המדינה שהמועצה תשתמש בהן, זה גם משליך על הרווחה, על החינוך, על הכול.

אדמות המדינה.

מה שרשום אדמות מדינה, מה לעשות.

כנראה בגלל שאתם שמורת טבע, רוצים לשמור אתכם כפי שאתם, שמורת טבע.

אני חייבת להגיד, אני יצאתי עם קודם כל ידע על המצב, יצאתי עם עוד רשימה של מטלות שאני אנסה לעקוב אחריהן, אני מאוד מקווה שרשמתם מולכם גם את הדברים שאתם תוכלו לעזור לי כדי שנצליח לקדם.

אני מאוד שמחה שאירחתם אותי, מודה לכולם שהגעתם כדי לשתף אותי. אני מאוד מקווה שתראו בי גם כתובת לעזרה בנושאים שהם מעבר רק לנושאים של נשים. אני יושבת ראש הוועדה, אבל אני כתובת לכל עניין ודבר. אני אחזור אליכם עם תשובות דרך היבה בעניינים שהועלו פה. אנחנו ממשיכות מפה לאחר הסיור גם למפעל כדי לראות את אופציות התעסוקה הקיימות של נשים. אני מאוד מקווה שאני אמצא אישה אמיצה שם שתדבר איתי על השכר ותנאי ההעסקה שלה.

לא ידברו איתך. אבל במסגרת תפקידך צריך להעיר את אלה שאחראים על כל הנושא של שכר מינימום.

אני רוצה להעיר על זה, המטרה שלי, כשאמרו לי 'תדעי שנשים לא ידברו', אמרתי שנשים לא ידברו כשהן נמצאות בתוך המפעל עם בעל העסק לידם, אבל יידעו שיש אישה שמוכנה להקשיב מחוץ למפעל. זה העיקר בשבילי, שהם יידעו שאני נמצאת.

(הישיבה נפסקה בשעה 12:00 ונתחדשה בשעה 13:00.)

ברשותכם, ביקשתי שנעשה סיכום מסודר. למרות שנהנינו מאוד מהיד הנדיבה ומהאוכל הנדיב שפה, אבל בסופו של דבר מטרת הפגישה הייתה עבודה ולנסות למצוא איך אפשר לקדם את הדברים כמה שאפשר. לכן הייתי רוצה שזה יהיה מוקלט כדי שזה ייכנס לפרוטוקולים, יפורסם באתר הכנסת ויהפוך לתכנית פעולה או לפחות מטרות שאנחנו עובדים עליהן. אז קודם כל אני אתן את רשות הדיבור, לפני שאני מסכמת.

קודם כל אני מתנצל שלא יכולתי להיות כל הזמן, אבל אני אתייחס לבעיות שעלו כאן. נתחיל בשאטלים או הסעות לנשים שעובדות אחר הצהריים ורוצות לחזור אחרי עשר. הייתה לי ישיבה, בלי שום קשר לישיבה של היום, לפני שבועיים בערך והבעתי הסכמה שהמועצה תהיה מוכנה לסבסד, על מנת לעזור לבנות שמסיימות אחרי עשר בהסעה, אבל אני צריך את הרשימה השמית של העובדות שחוזרות בשעה מאוחרת בכדי שנוכל להתאים את ההסעה המתבקשת, את גודל הרכב, מספר המוסעות. אם אתן יודעות על מישהי שהיא עובדת ויש לה בעיה, תעבירו לנו את השמות. אני ביקשתי מוופא, שהוא מרכז את התכנית, קבענו להיפגש עם מנהל הביג בשביל ללמוד את הסוגיה ולתת פתרון.

הסעות פנימיות וגם חיצוניות אנחנו יכולים לסגור ולהוסיף עוד מסלולים אם יש צורך, אם נראה שיש הצדקה. בינתיים יש לנו הפסקה בין תשע לארבע, כי אין נוסעים. היה לנו, אין נוסעים אז מורידים. אם יהיו נוסעים והשעות יובאו לידיעתנו אנחנו נבקש להתאים מסלולים בהתאם. אין בעיה מבחינת משרד התחבורה, אגף תחבורה ציבורית.

סוגיה שנייה, מבחינת תקציבי פעולה, דיברנו על 25 מיליון שקל, שכמובן זה יחולק ל-30 יישובים. אני מבקש להכניס את בית ג'אן להיות בפיילוט של ה-30 יישובים במנה הראשונה, בשנתיים הראשונות.

אנחנו נודיע לכם כשייצא הקול הקורא ותיכנסו ואנחנו ננסה לדאוג, כי אתם כבר מכוסים מבחינת התקן.

זאת לא אמירה, אני כראש מועצה וגם כמועצה, אנחנו נעשה את הכול על מנת להיטיב עם האוכלוסייה של הנשים, בכל מה שקשור במועצה אנחנו נעשה. אמרתי, זה שאנחנו בתכנית הבראה זאת לא בעיה של הנשים, זאת בעיה שלנו, אבל בכל זאת, למרות הקשיים הכלכליים שאנחנו נמצאים בהם, אנחנו לקראת סיום תכנית ההבראה, היום אני יכול לבשר שקיבלנו 7.2 מיליון, תיקון עיוותים, בשביל לסגור את תיק האיחוד. היום הם נכנסו בחשבון, יכול להיות שתוך חודשיים, שלושה, ארבעה, אנחנו נסגור את תיק האיחוד. בכל חודש אנחנו משלמים 315,000 שקל תיק איחוד כבר שמונה שנים, כפול 12 חודש, כפול שנים, זה כמעט 40 ומשהו מיליון שקל. תארו לעצמכם מה יכולנו לעשות בכסף הזה אם המועצה לא הייתה מסובכת.

בשנה הזאת אני התחייבתי שאני מאזן את המועצה ויוצא לדרך חדשה. בכסף שאנחנו חוסכים אנחנו כמובן נרצה לעשות פעילות לא רק לנשים, לכולם. זה בחינוך, זה בתשתיות, זה נשים, זה רווחה, כל מה שמועצה מתעסקת. אנחנו כמועצה עומדים בכל ההתחייבויות שלנו כלפי העובדים שלנו, נקודה מאוד חשובה גם לנשים, כולן מקבלות את המשכורות שלהן בזמן, אפילו סגרתי קרן תעוז שהמועצה הורידה לעובדים ולא העבירה את הכספים, לא את החלק שלה ולא את החלק של העובד. גם את זה סגרתי עכשיו, אז כל העובדים שהורידו להם קיבלו את הכסף שלהם. זה היה לפני 15 שנים, זה לא בתקופה שלי.

סגרתי 14 מיליון שקל ביטוח לאומי ומס הכנסה בתקופה הזאת. הרבה דברים שהיו כאן ולא שולמו בעבר אנחנו סגרנו. זו שנה שישית שאני מסיים באיזון מלא, ללא שקל אחד גירעון. בשנה הראשונה שלי בניתי תקציב עם גירעון מובנה, גירעון מולד, בגלל המצב הקשה שהיה. התחלנו תקציב של 47 מיליון שקל, אם אני לא טועה, משהו כזה, בשנת 2008-9, היום התקציב של המועצה עומד על 71 מיליון שקל. כל שנה הוספתי תקציבים וזה בא לידי ביטוי, במיוחד בתחום החינוך. יש לנו הרבה השקעה בחינוך.

ראינו את התוצאות.

אנחנו במקום ראשון לא במקרה, לא רק בזכאויות לבגרות, גם במבחני מיצ"ב, בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים. כל בתי הספר אצלנו הם מעל הממוצע הארצי ובחלק מהמקצועות אנחנו במקומות ראשונים, במדעים.

יש לכם תכנית חינוך טכנולוגי בבתי הספר?

חינוך טכנולוגי אין לנו, אבל יש לנו - - -

יש במשרד החינוך את החינוך הטכנולוגי, כדאי מאוד - - -

יש לנו כיתות י"ג-י"ד טכנאים והנדסאים בתחום הטכנולוגיה. מגמה טכנולוגית עד י"ב אין לנו פה.

אמרתי, מה שעשינו עד עכשיו זה לא מספיק, אנחנו צריכים לעשות יותר על מנת לתת לכל השכבות, לכל המינים, את הזכויות שלהם בלי להפריד נשים וגברים, לכולם יש זכויות, אבל ההעדפה היא לנשים, כי בעבר היה חוסר מחויבות כלפי האוכלוסייה הזאת ואנחנו לקחנו על עצמנו לתת להם העדפה מתקנת.

אני רוצה להגיד, ההערכה לראש המועצה, לא בגלל שהוא נמצא פה, אבל לאורך כל הדרך, עם מועצת הנשים, הוא תמיד בא, מברך, מאפשר. לא תמיד מוצאים ראש מועצה שבאמת מבין עניין ותומך וזה מאוד מאוד חשוב.

קודם כל אני רוצה גם להצטרף לברכות. אני רוצה להגיד להיבה, יש לך הזדמנות, זה הוקלט שראש המועצה מחויב, יש לך הזדמנות, תפתחי תכניות, תגישי תכניות, אם יש באמת כוונות טובות. תנצלי את ההזדמנות שקיים ראש מועצה, זה לא תמיד קיים, שראש מועצה שאומר ומצהיר שהוא רוצה לעשות. אני חושבת שזה הזמן. אני לא שאלתי מתחילת הישיבה אם יש ממונה על הטרדות מיניות במועצה, זה גם את? כי זה מחויב מבחינת החוק.

גם עושים הרצאות בנושא.

כן, זה חלק מהתפקיד שלה, לעשות הרצאות, להביא את המידע ולטפל בפונות בעניין הזה. אני מאוד מקווה שלא תהיה לך תעסוקה בעניין תלונות, אבל אין מה לעשות - - -

יש לנו ממונה למניעת סמים ואלכוהול, שזה גם, עצם התפקיד ומה שהוא עושה משפיע לחיוב על אנשים, אנשים שצורכים סמים וזה, זה מעגל אלימות, זה משפחות רווחה וזה משפחות - - -

הטרדות מיניות לא תלויות בסמים ואלכוהול. הם מפוכחים מאוד.

לא, אני אומרת שיש עוד תפקיד במועצה שגם יכול - - -

כן, אבל אני חייבת להגיד, אני סיפרתי את זה, כשנכנסתי לתפקיד שלי בכנסת, אתם רואים, מתחילת הקדנציה הזו שערורייה אחרי שערורייה במדינה, מד"א, שר, חבר כנסת, ניצב זה והניצב ההוא, זה נושא שנמצא על שולחני כל יום, אין דבר כזה שיש יום שאני לא מטפלת בנושאים האלה, אבל אחד הדברים שמשכו את תשומת לבי, שאין בכנסת, לא הייתה ממונה על הטרדות מיניות ככתובת לח"כים, ח"כיות ועוזרים שלנו. אני מדברת על עוזרים שהמספר שלהם מגיע לכ-500 איש ואישה שעובדים בתוך הכנסת. עובדי הכנסת, כמו עובדים בוועדות או עובדים בכל הכנסת, שהם עובדי מדינה, אז כן יש להם כתובת, אבל לח"כים והח"כיות לא. פניתי ליושב ראש הכנסת והוא נדהם, הוא אמר לי 'אף אחד לפנייך לא העיר את ההערה הזו, אני לא ידעתי שהמצב הוא ככה' ולכן עכשיו יש ממונה שמקבלת גם את התלונות של העוזרים והעוזרות וחברי הכנסת.

אבל מה שרציתי להגיד, זה נושא לא פחות חשוב, כי להבטיח סביבה בטוחה בתוך מקום העבודה זה עניין מאוד חשוב, כדי שנשים ימשיכו להגיע למקומות העבודה. אני חושבת שכדאי מאוד להבטיח השתתפות נשים בוועדות המועצה. בינתיים אין לכם נשים שנבחרו למועצה, אבל יש נשים שהן מומחיות בהרבה נושאים בכפר, אני חושבת שהן ישמחו אם ועדת הרווחה תזמין אותם לתת את דעתן, או החינוך. כדאי לקחת את זה אולי - - -

בחינוך יש.

להכניס נשים כנציגות ציבור בתוך הוועדות. הדבר האחרון שהייתי רוצה זה להתייחס לנושאים שעלו ושיש עליי עכשיו את חובת ההוכחה, שאני אקח אותם ואמשיך לטפל בהם. כל הנושא של תעסוקת נשים בכפר וכל מה שסובב תעסוקת נשים, כלומר תחבורה ציבורית, מציאת מקומות העבודה, לספק אפשרויות, אם תהיה תכנית מאוד ספציפית, היבה, שתרצי מעבר לתקציב שאת מקבלת לקדם אותה שהיא בעניין תעסוקת נשים, בעניין עסקים קטנים לנשים, אל תהססי, תפני אליי, אני אפנה אל המשרדים השונים ואנסה לקבל תקציבים ייעודיים לנושא הזה.

היה הנושא של המשפחתונים, אני חושבת שיש לי גישה ישירה לרכזת נושא המשפחתונים במשרד הכלכלה, אנחנו עובדים מולה על עניין המשא ומתן על התנאים. אם אתם אומרים לי 'אנחנו כן רוצים יותר משפחתונים', אני אפנה ואנסה לקדם את הנושא. אבל אני אצטרך מידע, כמה ילדים נמצאים בגנים פרטיים. יש אפשרות שהם יקבלו סמלים - - -

זה יכול לעזור. עלה העניין של הנשים שיוצאות מוקדם לעבוד, להאריך את שעות העבודה, מי שרוצה לצאת מוקדם לפני שבע, או חזרה אחרי ארבע, בסביבות חמש. אם ייתנו לחלק מהמשפחתונים אישור כזה זה יכול לתרום.

אני רוצה להתייחס לעניין של המשפחתונים. אם אנחנו מבקשים מהמשפחתון להתחיל עבודה מוקדם, ברבע לשבע או בשש וחצי, הרי היא גם אישה. אז פה צריך לתת משהו.

יש פתרון. בעלה עובד והיא עובדת והיא צריכה לצאת מוקדם לעבודה, יש לה בעיה.

אי אפשר להתחיל ויכוח, אנחנו מסכמים. ברור שמי שמאריכים לה את שעות העבודה, אף אחד לא יכריח אף אחד, אם תרצה האישה היא תאריך, אבל כמובן יש תמורה להארכה הזו ולפי הכללים של משרד הכלכלה משלמים על הארכת שעות המשפחתון. זה ברור, לפי שעה, הם משלמים סכום מסוים חודשית, שאם היא תרצה. אבל מעבר לזה, נהיה בקשר כדי שאני אפנה ואתחיל לבדוק את העניין עם משרד הכלכלה בנושא המשפחתונים.

בעניין מעונות היום, אני מבינה שאתם מחכים לאישור תכנית המתאר. אם אתם רוצים לנצל את האפשרות להתחיל את התכנון עד שתמצאו, כדאי לבדוק אם זה אפשרי.

אם אין לך קרקע - - -

אם אין קרקע אי אפשר לתכנן. אז אני חושבת שנחכה לראות מה יהיה עם תכנית המתאר. אני מאוד מקווה שלא יעשו בעיות כמו תמיד בעניין הרחבת תכנית המתאר. אם יש צורך שנתערב גם בנושא הזה, אנחנו נשמח לעשות את זה.

היה הנושא של מקומות העבודה, גם עכשיו בעל המפעל אמר שהוא דיבר על סבסוד שניתן בעבר למקומות העבודה כדי שיקלטו יותר, הוא אמר שיש בעיה, לא נותנים לו שום סבסוד.

צריך לפנות למשרד הכלכלה.

הוא אומר שהוא פנה כמה פעמים ולא הסכימו לתת לו. אני לא יודעת מה הסיפור, יכול להיות שיש סיבות מסוימות.

אבל יש אחרים שקיבלו, אני יודע. אנחנו מוכנים לעזור לו.

הוא אמר שהם פנו כמה פעמים. אם יש צורך בהתערבות, אני שוב אומרת שאני מוכנה.

הכי חשוב שכר.

שכר עובדות - - -

השכר אצלנו משולם, לא משנה מי ממלא את המשרה, גבר או אישה, לפי החוק. אותו הדבר.

אני אביא סדנה בנושא הזה.

לא משלמים שעות נוספות. פדוה, אני מדברת על אותו תפקיד במועצה אחרת, למרות שיש פחות ותק משלמים להם יותר במשכורת.

בעיה שאני לא יודע אם עלתה כאן, לשכת התעסוקה.

נכון, העלינו.

בלשכת התעסוקה, יש לנו הרבה אבטלה סמויה, מאחר שנשים לא ניגשות להירשם בלשכה. הייתה פעם לשכה בתוך בית ג'אן, אז ידענו את הנתונים המדויקים. מאז שזה עבר לכרמיאל, נשים נוסעות, מספיק מנה פלאפל, היא מבזבזת את דמי האבטלה בדרך. אז לא שווה לה - - -

נסיעות.

הנסיעות, אמרתי. או שנשאר להן כמה גרושים, אז לא שווה בכלל להגיע ללשכת התעסוקה. אני הצעתי, אז היה שמחון שר הכלכלה, אחר כך דרעי, אולי פה את יכולה להתערב, לעשות לשכה ניידת שתסתובב בין היישובים, פעם, פעמיים בשבוע, כמה שצריך, וככה יהיה להם נתונים מדויקים וגם לתת הזדמנות לנשים לקבל את הזכויות שלהן.

אתה יודע שחלק מהמעבר זה כדי לא להגיע למצב כזה, שלא ישלמו להן את הזכויות.

נכון, אבל הכנסת יכולה לחייב, להביא הצעת חוק שתחייב אותם לעשות את המהלכים האלה.

אני חושבת שזה רעיון מצוין. אני אמרתי שם במפעל שאפילו אפשר לחשוב על שישלחו יום בשבוע, במקום שכל העובדות ישלמו את ההסעה שלהן, ישלחו עובד אחד שיתארח בתוך המועצה, פקיד, שיבואו ויירשמו אצלו. כמה פעמים בשבוע צריך להירשם?

פעמיים.

אז אפשר שהוא יגיע פעמיים, הפקידה או הפקיד יגיעו לבית ג'אן - - -

בימים של שלג היינו צריכים להוציא אישור למנהל התעסוקה שאנשים לא יכולים להגיע כי יש שלג.

זה אותו סיפור עם המשפחתונים. הם חייבו את המשפחתונים ביום של שלג, היא לא מקבלת את הילדים, הם חייבו אותם להוריד את זה מהתשלום של ההורים. זה מטורף. אז גם בנושא לשכת התעסוקה אני אטפל.

אני חושבת בעניין הרווחה, אני מאוד מבקשת, תמשיכו להיות בקשר, אני אשלח לכם את החומר הבסיסי על תכנית 'נושמים לרווחה' ונראה משם איך אפשר להתקדם. אם תרצו להתקדם עם זה.

אני חושבת שהתייחסנו לכלל הנושאים. בעניין המשכורת, אני חושבת שזה עניין יותר של איגוד מקצועי. אם אתם אומרים שאותן דרגות - - - הרי החוק בעניין השירות הציבורי הוא מאוד ברור והדירוג הוא מאוד ברור. תבדקו את זה. אם יש נושאים קונקרטיים שאתם רוצים להמשיך להיות איתי בקשר, אני אשמח, אם יש משהו שהוא יותר כללי, אפשר לבדוק אותו ולעמוד עליו מקרוב.

יש לנו עובדות ניקיון בדירוג נמוך.

עובדות ניקיון בדירוג נמוך, אני אבדוק את זה.

עובדים כלליים.

כולל שיש שחיקה במשכורת.

כאילו משאירים אותם במעגל העוני.

מ-4 עד 6, והם נשארים כל החיים שלהם.

את מוכנה לשלוח לי את הנתונים מסודרים? נגיד עובדת שהדרגה המקסימלית עם כמה זה.

זה חוברת מסלול קידום של משרד הפנים. זה לא אנחנו קבענו, הם קבעו והיא שוחקת את ה - - - אם המועצה מעניקה דרגה גבוהה מעל הדירוג האמור אז המועצה נענשת, שולחים התראות לחריגות שכר לכאורה ואחר כך חיוב אישי וכל הבלגן הזה. עם כל הרצון לתת לעובד מעבר למה שמגיע לו, יש את החוק.

אני אבדוק את זה. הכי מעניין לי היה בשנה האחרונה כשעשינו את כל בדיקת השכר, התברר שבשנה שעברה, 2015, הפער בין שכר גברים לשכר נשים ירד, צומצם. לאחר בדיקה למה צומצם התברר שהוא צומצם לא בגלל שהמשכורת של הנשים עלתה, אלא בגלל שהמשכורות של הגברים נשחקו בשנה שעברה. לצערי, זה המצב בכלכלה במדינה.

תודה רבה מאוד מאוד מאוד.

הישיבה ננעלה בשעה 13:30.