הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 107

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, י"ט בכסלו התשע"ו (01 בדצמבר 2015), שעה 11:00

מצוקות רפואיות של נשים במערכת הבריאות הציבורית – הצעות לסדר-היום של חברי הכנסת אחמד טיבי ורויטל סויד

חברי הוועדה: שולי מועלם-רפאלי – מ"מ היו"ר

עבדאללה אבו מערוף

סופה לנדבר

אוסמה סעדי

מיכל לזרוביץ - עוזרת מנכ"ל משרד הבריאות

ד"ר עידית סגל - עוזרת רפואית לראש מנהל רפואה, משרד הבריאות

אורן גבע - משרד האוצר

פרופ' עידו שולט - חבר ועד איגוד למיילדות וגינקולוגיה, ההסתדרות הרפואית

ד"ר טל בירון-שנטל - מנהלת היחידה לרפואת האם והעובר, הוועד לגניקולוגיה ומיילדות

ד"ר עופר תדמור - רופא נשים, מכבי שירותי בריאות

ד"ר רקפת בכרך - הנהלה רפואית, שירותי בריאות כללית

ליקה כהן - חברה בעמותת הידרדניטיס סופורטיבה

קרן גרינבלט - עו"ד, מנהלת קידום מדיניות, שדולת הנשים בישראל

רן מלמד - סמנכ"ל עמותת ידיד

מיטל בנשק - פורום הנשים של הבית היהודי

לןטם בכר - לוביסט, מייצג את ההסתדרות הרפואית

ליטל סבר - לוביסטית, מייצגת את עמותת הידרדניטיס סופורטיבה

נחי כץ - לוביסט, מייצג את עמותת הידרדניטיס סופורטיבה

ענת כהן שמואל

יעל, חבר המתרגמים

מצוקות רפואיות של נשים במערכת הבריאות הציבוריתהצעות לסדר-היום של חברי הכנסת אחמד טיבי ורויטל סויד

בוקר טוב, י"ט כסלו, יום שלישי, חג הגאולה של חב"ד אומנם, אבל למה לנו לא להיגאל גם כן. 1 בדצמבר 2015. אנחנו נקיים דיון מהיר בבקשה של חברי הכנסת: אחמד טיבי ורויטל סויד שבאופן שאינו נהוג בכנסת הם לא נמצאים כאן עכשיו. בנושא: המצוקות הרפואיות של נשים במערכת הבריאות הציבורית.

מראש אני ממסגרת את הדיון עד עשרה ל-12. נמצא פה חבר הכנסת אוסאמה סעדי שיציג את הנושא בשמם של המציעים ואז נעבור בין משרד הבריאות לבין ארגוני חולים, ארגוני נשים ומוזמנים נוספים. צריך להגיד שבמקביל מתנהל דיון בוועדה לקידום מעמד האישה בנושא של בדיקות HIV בהריון, כך שבסופו של דבר מתקיים עכשיו סוג של דיון על מצב בריאותן של נשים. כמו כל קבוצה ייחודית גם במערכת הבריאות אפשר וצריך לדבר גם על האתגרים שעומדים בפניהם, אישה בשיח עם הבריאות של עצמה ועם מערכת הבריאות וגם חברה. לא מזמן עבר התקציב, עבר. גם בוועדה הזאת וגם בוועדת הכספים נכנסנו לעומקו של תקציב מערכת הבריאות. בוועדה לקידום מעמד האישה הוצג התקציב המגדרי של מערכת הבריאות. בסוף המטרה של כולנו היא בריאות איכותית, זמינה ושוויונית לכל האזרחים והאזרחיות.

בבקשה חבר הכנסת סעדי.

תודה גברתי היושבת הראש, בוקר טוב לכולם. כפי שאמרה כבוד היושבת ראש אני מציג את הנושא הזה בשם המציגים חבריי חברי הכנסת: אחמד טיבי וחברת הכנסת רויטל סויד שבמקרה ביום הזה שניהם נמצאים בחו"ל ולכן נמנע מהם להציג את הנושא החשוב הזה.

אנחנו בתע"ל (תנועה ערבית להתחדשות) שהיא חלק ומרכיב מתוך הרשימה המשותפת, וחבר הכנסת אחמד טיבי יושב ראש תע"ל מציג כמדי שנה את הנושא הזה כנושא חשוב, אקוטי. כל שנה הוא עומד על זה ומציג את הנושא של הרפואה הציבורית ובמיוחד המצוקות הרפואיות של נשים במערכת הבריאות הציבורית, באמת תוך שימת דגש על הנושא הזה. כפי שאמרה היושבת ראש, נושא הבריאות הוא נושא מאוד מאוד חשוב לכולנו ובמיוחד לנשים שמהוות אחוז ניכר בתוך החברה. מעל 50% מתוך החברה בישראל הן נשים. טבעי הדבר שנשים שמקבלות ונזקקות יותר הן למערכת הבריאות הציבורית, הן לבתי חולים והן לקופות החולים, הן לרופאים. לכן, חשוב מאוד שהעניין הזה יקבל דגש מיוחד על המצוקות של הנשים במערכת הבריאות הציבורית.

היום יש את וועדת סל הבריאות, גברתי היושבת ראש. כשאנחנו מדברים על ייצוג נשים אנחנו מדברים גם על ייצוג הולם. היום יש חוק לייצוג הולם של נשים, יש ייצוג הולם גם של ערבים בכל המערכות השלטוניות. אם אנחנו מדברים היום, והיום אנחנו מדברים על נושא של הנשים והמצוקות של הנשים, כיום וועדת סל הבריאות מונה 18 חברים. גברתי היושבת ראש, מתוכם 12 גברים ורק 6 נשים. אולי מישהו יגיד: 'נו, טוב שש גם טוב, גם זה אחוז ניכר, זה שליש, אבל אם זה היה רק העניין של מספרים ורק עניין של ייצוג אולי לא הייתי שם דגש על העניין הזה. אבל, כאשר אנחנו מסתכלים גם על הנתונים של וועדת הסל ועל התקציבים והתרופות שמאשרת וועדת הסל, אז יש לי נתון – קיבלתי את הנתונים האלה משדולת הנשים בישראל – בשנים האחרונות, בשמונה השנים האחרונות וועדת הסל הקצתה לסל התרופות 2.7 מיליארד שקל, בשמונה השנים האחרונות, מתוך זה גברתי היושב ראש, הוקצו לתרופות בתחום הגינקולוגיה אך ורק 38 מיליון שקל. זה בקושי אחוז וחצי.

אני רק רוצה להבין האם מגמת הדיון הזה היא וועדת הסל - - -

לא.

או שאנחנו מדברים על מצוקות של נשים במערכת הבריאות - - -

באופן כללי - - -

כי אני ממש לא מתכוונת לדון פה בוועדת הסל.

לא. לא.

גם כי לא לשם זה נקראתי וגם כי אני חושבת שמי שאמור לתת פה את התושבות לא נקרא לשם זה וגם. למרות תת הייצוג בוועדה, שהוא זועק לשמיים וכולנו הבענו עליו את עמדתנו ואף קראנו לנסות לאזן אותו באופן כזה או אחר, אני חייבת להודות שבסבב הקודם בוועדה היה שיוון מגדרי ויחד עם זאת הנתונים לא הראו על איזשהו שוויון חלוקתי. אז אולי לא כדאי לנו ללכת למקום של כמה נשים וכמה גברים, אלא לדבר במהות על זה שאולי פה זה מתחלק אחרת.

בדיוק. גברתי היושבת ראש, אני אמרתי בצדק שהעניין הזה הוא לא מספרי - - -

נכון.

ולא של 12 ו-6, אבל אני נתתי את המספר הזה ושיקפתי את המציאות. למשל, כאשר הייתה כבוד שרת הבריאות יעל גרמן, המספר היה שווה – 50/50. אני נתתי את הדוגמאות לתרופות ולסל התרופות כאשר רק 1.5%-2% מוקצים לתרופות שהן בתחום המיוחד של נשים. אני פתחתי ואמרתי שיש יותר נזקקות של נשים לרופאים, לתרופות, לבתי חולים, למערכת הבריאות ולכן טבעי הדבר שהן תקבלנה אחוז גדול עקב המצוקות שלהן במערכת הבריאות הציבורית. נתתי את הדוגמה הזאת שרק 1.5% מתוך התקציב הולך לנשים, זה מעיד על המצוקות. אני חושב שצריך לתת ולשים דגש על העניין הזה של שילוב הנשים הן במערכת הבריאות הציבורית, הן במערכת בתי החולים והן במערכת השלטונית. כאשר יש יותר מדי נשים וייצוג הולם של הנשים בתוך המערכות האלה, אני בטוח שהן תשמנה דגש לעניין של פתרון המצוקות של הנשים בתוך מערכת הבריאות הציבורית.

אני חושב שזה דיון מאוד מאוד חשוב ולכן אנחנו מציגים את זה היום. תודה גברתי.

תודה רבה. אני רק אוסיף משפט לפני שאני אתן לנשות, במקרה הזה, משרד הבריאות להציג את הנתונים מבחינתכן. אני רק אגיד שכמו שבכל פעם אנחנו נדבר על נושאים שקשורים לנשים אנחנו נגיד שענייני קידום נשים ואתגרים שעומדים בפני נשים אינם רק עניין של נשים. זה עניין של החברה כולה, גברים ונשים כאחד. ברוך ה', שיתוף הפעולה בין נשים לגברים בכנסת הוא דבר ברוך גם בנושאים כלליים וגם בנושאים שקשורים לנשים.

שלום לחברי הכנסת. אנחנו נאפשר למשרד הבריאות להציג ואז חברי הכנסת יקבלו רשות דיבור. בבקשה.

אני דוקטור עידית סגל. אני עוזרת רפואית לראש מינהל רפואה במשרד הבריאות.

הערה קטנה לפני שנפתח במצגת שלנו. בנושא של וועדת הסל אני מבינה שכבר הייתה איזו התכתבות והיה איזה מענה מטעם המשרד. באמת המינויים לחברי הוועדה מתבצעים על ידי שר הבריאות ושר האוצר. ישנן קטגוריות של משתתפים - - -

עידית, אני אמרתי שזה לא דיון על הסל ולא דיון על וועדת הסל. אני פשוט חושבת שאין לזה מקום פה. זה לא הנושא, לא נתבקשת לענות על זה. כמו שאמרתי היה על זה כבר דיון. יש מה ללמוד מזה לפעמים הבאות, יש דברים שהם מצוינים ויש לכולנו מה ללמוד. בואו לא נפתח את זה כי אחרת זה ייקח את הזמן שהוקצה לדיון הזה. בבקשה.

אני רוצה להציג את הפעילות של משרד הבריאות. אם יורשה לי, אני פותחת פה את הדלת כי לא נשאלה שאלה ספציפית מעבר לוועדת הסל שאני שומעת עכשיו. אני רוצה להציג מעט את העשייה של משרד הבריאות בנושא הספציפי של רפואה מגדרית ורפואת נשים.

משרד הבריאות רואה כמובן חשיבות רבה בקידום בריאות הנשים גם מכורח הפרופורציה באוכלוסייה וגם כמובן בגלל הצרכים הייחודיים של הנשים. כבר כמה שנים קיימת מועצה לאומית שמייעצת למשרד הבריאות, למנכ"ל ולחברי ההנהלה. היושבת ראש שלה היא פרופסור נעמה קוסטנטיני, היא לא יכלה להגיע היום. יש כאן ייצוג נוסף מהמועצה, אבל יושבת ראש המועצה – המועצה הזאת פועלת בהתנדבות ולכן היא לא יכלה להתפנות מהיום להיום להגיע לכאן – על שולחן המועצה הזאת עולים נושאים מגוונים גם מטעם המשרד וגם מטעם השטח. כשיש קשיים הם נדרשים לתת מענה לכל מיני נושאים שקשורים לבריאות האישה, בעיקר בקידום בריאות נשים, שירותי בריאות לנשים וכמובן סוגיות ייחודיות בבריאות האישה. בנוסף יש גם מועצה לאומית לרפואת נשים, נאונטולוגיה וגנטיקה שהיא מקצועית בנושא של גינקולוגיה. כמובן יש את המועצה הלאומית לקידום בריאות שגם היא עוסקת בנושאים של רפואה מגדרית.

אני רוצה להציג מעט, ממש בקצרה את הנתונים של ה-OECD בדברים ספציפיים שקשורים בנשים. אנחנו רואים שמבחינת תוחלת החיים בלידה מדינת ישראל נמצאת במקום מצוין. אנחנו יודעים את זה כבר כמה שנים, זה הדוח האחרון של הOECD- - - -

איפה אנחנו עומדים?

הנה הצהובים. האדום זה ישראל. זה ספציפית לגבי נשים. גם בגברים אנחנו טובים וגם בנשים.

שיעור פריון – הממוצע בצהוב. אנחנו ממוצע של מעל 3 ילדים בממוצע לאישה.

שיעור ניתוחים קיסריים - אנחנו נמצאים במקום טוב יחסית לעולם בעקבות הילודה הגבוהה.

אנחנו נכנסים קצת לנושא של תחלואת סרטן, אני לא יודעת אם אפשר לראות את זה מכאן. אתם רואים את ישראל מבחינת הממוצע באדום. הנקודה למטה מייצגת את האזור של ישראל.

אנחנו מתחת.

אנחנו דווקא נמצאים קצת מעל. מיד נמשיך הלאה.

תחלואת סרטן שד בארץ היא גבוהה יחסית כי יש לנו אוכלוסיות שמועדות מבחינה גנטית לתחלואת סרטן השד - - -

צריך להגיד גם על זה, אנחנו מתכתבים כל הזמן עם הוועדה לקידום מעמד האישה, גם בנושא הזה של תחלואת סרטן השד התקיים בוועדה דיון ארוך לפני בערך שבועיים.

התמותה היא גם באופן פרופורציונאלי, לצערי, היא מעל הממוצע. שוב פעם, בגלל התחלואה הגבוהה. מצד שני - - -

בכמה אנחנו בעניין סרטן השד?

דווקא מבחינת גילוי מוקדם, אחוזי הגילוי מוקדם והיענות לממוגרפיה, אנחנו נמצאים במקום טוב, מעל הממוצע. יש הרבה עשייה בנושא הזה גם מצד קופות החולים וגם ברמה של משרד הבריאות.

כמה מילים לגבי אורחות חיים כי זה עוד דברים. בסך הכול בסל בריאות האישה אנחנו נמצאים במקום טוב גם מבחינת עישון, חשיפה לאלכוהול, שיעור ההשמנה, תזונה בריאה – אנחנו אפילו באחד המקומות המובילים בעולם.

כמה היבטים על בריאות האישה - - -

תגידי לנו מה המטרות של המשרד ביחס לבריאות הנשים במדינת ישראל. יש פה מצגת מאוד מרשימה, אבל אם נעבור על כל שקף אנחנו נגמור מאוחר מדי.

אני לא יודעת איך את רוצה לנהל את זה. אם יש איזו שאלה ספציפית - - -

לא. לא. תדברי על האתגרים של המשרד ביחס לבריאות נשים ואיפה אתם רואים את הקשיים ומה הדרכים לפתור.

אין ספק שלנשים יש את הייחודיות שלהן גם מבחינת מעגל החיים, ילודה, אחר כך ההזדקנות. גם מבחינת נסיבות חיים, תעסוקה וכדומה משרד הבריאות מנסה לתת מענה בכל אופן.

בכל התייחסות יש גם פילוח לנשים וגם לגברים. אנחנו בודקים כשאנחנו רואים שישנם פערים בין גברים לנשים. ישנם פילוחים נוספים, יש פריפריה, מגזרים וכדומה. כשאנחנו מוצאים פערים אנחנו מנסים לשבת ולהבין מה הסיבה לכך ולנסות לתקוף כל נתון בנפרד.

אתם רואים שאנחנו נותנים גם מענה מבחינת תחלואה ספציפית לנשים. בנושא שכמובן יותר - -

את יודעת, כל אחד בוכה מאיפה שכואב לו. אני חשבתי שתכנון משפחה זה עסק של אישה וגבר.

תכנון משפחה אצל אוכלוסייה מלומדת זה באמת נושא של אישה וגבר. כשתכנון משפחה קורה אצל אוכלוסייה כמו נערות, אנחנו גם עוסקים בזה ויש וועדה בנושא. הנושא של הריונות בנערות לא תמיד, זה לא תמיד מתוכנן נכון.

הנושא של מניעת אלימות מאוד חזק במשרד. יש לנו אגף שיושבת בראשו עובדת סוציאלית שהיא ספציפית לנושא מניעת אלימות.

מניעת אלימות איפה?

גם במשפחה. יש הרבה ממשקים עם משרד החינוך ומשרד הרווחה וגם במערכת הבריאות עצמה. איתור של נפגעי אלימות. גם נשים, גם ילדים וטיפול בנושא.

אורח חיים בריא – שוב פעם, אומנם יש התייחסות ספציפית לנושא של נשים, שוב בגלל היותן בדרך כלל במשפחה, מאפייני תעסוקה מסוימים וכדומה.

לגבי סל התרופות שעלה פה, שוב פעם, יש לנו את רשימת התרופות שהתקבלו בשנים הקודמות וגם של השנה שעלו לוועדה - - -

הנתון הזה שהביא חברי, הוא התנצל, הוא יצא כי יש דיון על נושא ספציפי שהוא העלה. יש איזו חלוקה, י פה הוצג כאילו ש-2% בלבד הולכים לתרופות שרק נשים צריכות לקבל אותן. יש פילוחים אחרים איך הסל מתחלק? נגיד, את יודעת להגיד לי כמה תרופות הולכות למחלות שהן ספציפיות לילדים, או כמה תרופות הולכות למחלות גנטיות ספציפיות לאוכלוסייה מסוימת באוכלוסייה?

תראי, אני לא בקיאה בנושא של וועדת הסל עד הסוף. אני יכולה לומר לך שהקריטריונים לא מוגדרים מראש: זה ספציפית לילדים, זה לחולים האלה - - -

סליחה אפשר להוסיף. אני מיכל לזרוביץ, אני עוזרת של המנכ"ל. הפילוחים הם לפי מחלות ולכן - -

בסדר, את זה רציתי שתגידו פה.

שמי רקפת בכרך, אני נציגת שירותי בריאות כללית, אבל חוץ מזה אני חברת המועצה הלאומית לבריאות האישה וגם חברת הוועד המנהל של העמותה הישראלית לאוסטאופורוזיס. אני רוצה להגיד משהו - - -

רק מהי המומחיות שלך גברתי?

רופאת משפחה.

במועצה לבריאות האישה אני אחראית הסל. שנה אחרי שנה כל מה שאנחנו מגישים בעדיפות הכי גבוהה לא מתקבל בכלל. זאת אומרת, התסכול הגדול, הוא אמר פה קודם, התסכול הגדול שיש מועצה לבריאות האישה ויש גם את המועצה – אני גם דיברתי עם חבריי הגינקולוגים וכל הדברים האלה – כל מה שהוגש השנה בתעדוף במקום ראשון מבחינת בריאות האישה לא התקבל. לא התקבל - -

זאת אומרת, המשרד מחזיק מועצה לבריאות האישה, אבל ההמלצות לא מתקבלות.

בנושא של הסל.

ברור. ברור. וועדת הסל היא לא של המשרד, צריך להגיד את זה פה. התחושה שלא יושבים פה המון אנשים ושכל מי שיושב פה יודע את הניואנסים האלה. אם צריך גם נגיד אותם שוב, וועדת הסל היא לא של המשרד. המועצה לבריאות האישה היא כן של המשרד – היא אמירה עקרונית של המשרד, קרי של מדינת ישראל. בואו עכשיו נראה איך מאזנים את ההמלצות החשובות האלה - - -

גם זה לא לגמרי מדיוק. המועצה הלאומית מורכבת מגורמים מקצועיים שהם לא עובדי המשרד - - -

לא. זה ברור, אבל במועצה הלאומית נאמרה אמירה של מדינת ישראל, שיש משמעות להקים גוף שרואה לנגד עיניו את מערכת הבריאות ביחס לנשים. יש פה מועצה לאומית וזה דבר לאומי, אי אפשר לקחת את זה ממנה.

עד כדי כך שאמרנו: 'בשביל מה אנחנו יושבים בהתנדבות ועובדים לילות, עושים ישיבות בשש בבוקר, עשר בלילה ומציעים כל שנה והצעות ושום דבר לא מתקבל'. צריך להגיד את הדברים האלה בצורה מאוד ברורה.

תודה. חבר הכנסת אבו מערוף בבקשה. לצורך העניין, דוקטור אבו מערוף.

יום טוב לכולם. גברתי יושבת הראש. עכשיו המצב, אם אנחנו נגיד שבגלל שיש 6 שנים מתוך 18 בוועדה סל הבריאות זה המצב, אז דרשני. אני לא חושב, אני לא מגן על אף אחד, שהנושא הוא ככה. אם בגלל שיש 6 נשים אין להן את הרוב אז וועדת סל התרופות? לי יש את הביקורת ואני רוצה שהרבה תרופות תכנסנה לסל בכלל. גם כרופא וגם כאזרח אני מודע לבעיה הזאת, בכלל צריך להרחיב את הסל. אבל גברתי היושבת ראש אם הדיון שלנו ככה, אני לא חושב שאנחנו אובייקטיביים. אני באמת חושב שזה צריך דרשני. מה, אנחנו כל כך, בחברה הישראלית המודרנית וועדת סל התרופות. וסליחה על הביטוי, בהפליית נשים? אני לא יודע אם הנושא הזה הוא - - -

אדוני, לא היה פה כשפתחתי את הדיון. אמרתי שהדיון הוא לא הסל ולא וועדת הסל.

בדיוק. אני ראיתי לנכון להעיר את ההערה כי גם בעמדה כאן, אני בתור פעיל בוועדות ראיתי שהדיון היום ואמרתי שחובתי לבוא ולראות מה הולך פה גם כאזרח וגם כרופא וכמחוקק עכשיו.

זה שצריך להתייחס לאישה, אני מתכוון מבחינה פיסיולוגית, הדוקטור כאן יודעת, מבחינה ביולוגית ולצרכים שלה. על זה נדבר ואם באמת יש משהו שאנחנו חייבים לשפר ולראות. כמו כן גם בתחום הגניקולוגיה. אם לא נכנסות תרופות לתחום הגניקולוגיה זה בגלל שהיא אישה או בגלל שזה סל התרופות? אם הן עדיין לא נכנסו אז צריך להילחם על זה. היחס שלנו כחברה, אכן צריך את המשקל שלו לאישה בכלל.

אני אתן רק דוגמה אחת, אני לא יודע אם שמעתם ואני לא יודע אם זה עד עכשיו ישנו, הייתי במדינות הסקנדינביות פעם בשנות ה-80, 1984. באחת החנויות יש לחם מיוחד לנערות צעירות שהן נשואות שבתוך הלחם יש כבר חומצה פולית. שמעתם על זה? לא.

העולם התקדם.

למה אנחנו יודעים, חומצה פולית צריך לקחת אותה חודשיים לפני ההיריון למנוע מה שצריך למנוע. זו דוגמה אחת איך מתייחסים. עכשיו היא נכנסת להיריון, היא שוכחת לקחת את החומצה הפולית, היא לא יודעת, היא קונה לחם ויש שם כבר את הכמות שהיא צריכה לקחת כמניעה לפני ההיריון. זו דוגמה אחת. היחס שלנו צריך להיות ככה, וככה נצא עם ההמלצות שאת תגידי. תודה.

תודה. תודה רבה.

אני רוצה לשאול שאלה אחרונה בהצגה שלכם. על פניו כאילו מערכת הבריאות פוגשת נשים על כל הרצף. באיזו נקודה אתם נתקלים בקושי הכי גדול? זאת אומרת, באיזה שלב בחיים של נשים במדינת ישראל, מלידתן עד מותן, אנחנו קצת מאבדים אותן?

תראי, קשה לי לשים את האצבע על נקודה מסוימת. אני חושבת שבמהלך כל מעגל החיים ישנה התייחסות או ניסיון להתייחס בצורה הולמת, אם זה באמת נושא של כניסה להיריון, תכנון משפחה, ההיריון עצמו. לאחר ההיריון יש לנו אגף שלם שעוסק בזה, סביב נושא של זקנה והזדקנות יש גם אנשים שעוסקים בתחום הזה. גם אישה עם כל הנושא של צנעת הפרט וכדומה. העשייה, גם כשאנחנו מוצאים איזו הנחיה ההסתכלות היא כוללנית לכלל האוכלוסייה. אם יש באמת נושאים ספציפיים, למשל הכנסתי כאן את תחום הארגומטריה שעלה בעבר, שאם צריך להוריד חולצה הגבר יוריד יותר מהר את החולצה ויבצע את הבדיקה ואישה לא. באמת הייתה התייחסות ספציפית לנושא הזה - - -

לעשות התאמות.

לעשות התאמות לנשים. כנ"ל, יצא חוזר מאוד יפה של פיזיותרפיה לנשים כי ישנן בעיות ספציפיות לנשים שהן באמת לא מאפיינות גברים. יש התייחסות ספציפית. אני לא יכולה לשים פה דגש על נקודה מסוימת, אני חושבת שבאמת יש ראיה הוליסטית או ניסיון להסתכלות הוליסטית ולתת מענה לבעיות ספציפיות שעולות מהשטח.

דוקטור רקפת, מה המטרה של המועצה הלאומית לבריאות נשים?

לקדם בריאות נשים.

אבל את יודעת, זה כמעט שאני אשאל מה שלומך הבוקר ואת תאמרי שלומי טוב. טיפה יותר להיכנס.

אני אכנס. קודם כל לגבי מה שאמר חבר הכנסת. אני לא חושבת שזה שיש 6 חברות זה - - -

נכון.

וגם אם היה שוויון זה לא היה.

המטרה של המועצה הלאומית היא לבדוק את נקודות התורפה - - -

אז אולי את תגידי לי איפה נקודות התורפה.

אני חושבת שיש בכל שלב, אבל יש את הנושא של ההתייחסות.

הנושא של אישה בגיל הפוריות, היא עטופה. יש הרבה מאוד דברים שהם לטובתן, כל הטיפות חלב, מעקב היריון ויועצות. את זה הקופות עשו מאוד טוב.

אני רואה את הבעיה בגיל המאוחר יותר. בפוסט מנופאוזה. אני יכולה לתת דוגמה. אני באה מאזור חדרה, אצלנו במגזר הערבי נשים בין 50 ל-60 יש 50% מהן שסובלות מהשמנת יתר ועשר שנים אחר כך 50% מהן סובלות בסוכרת. זאת אומרת, השכיחות של הסוכרת באוכלוסייה הכללית היא 9% - זו השכיחות של הסוכרת באוכלוסייה בישראל. בנשים ערבים באזור ואדי ערה, עשינו מחקר מאוד גדול, 50% בגיל מסוים סובלות מסוכרת מפני שהן סובלות מהשמנת יתר, מפני שאין להן איפה לעשות פעילות גופנית - - -

יחד עם זאת, אם אני זוכרת נכון, נסגרה יחידת הסוכרת ב"הלל יפה" לפני שנה. היו פה אין ספור דיונים, למי שלא היה בכנסת הקודמת.

כן. זאת אומרת, זה גיל שהוא מאוד מאוד בעייתי. להביא אותן לבדיקות סרטן שד, אז אנחנו שולחים ניידות לממוגרפיה וכל מיני דברים כאלה. אני אומרת, הבריאות של הנשים היותר מבוגרות שהן גם פחות יודעות לתקשר עם האינטרנט וכל הדברים האלה, היא בעיניי הבעייתית ביותר. אנחנו רואים שם את הפער המאוד גדול בין אוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הערבית למשל. גם באוכלוסייה היהודית אנחנו רואים בעיות - - -

פערים בתוך - - -

הרבה בנושא של קרדיולוגיה יש בנשים.

צריך להגיד על הדברים שנסגרים גם מה שנפתח. נראה לי שהשבוע או שבשבוע הבא נפתח מרכז בריאות "לב האישה" בבית החולים הדסה עין כרם.

סליחה, הערה הביקורתיות והאובייקטיבית על מה שאמרת. אני כאן מדבר באופן יותר שקוף. לצערי הרב, גם אורח החיים שישנו שם באוכלוסייה הספציפית הזאת, לא רק לפרוטוקול, אני מדבר באופן אובייקטיבי, הן מוגבלות באוכל שלהן, ביחס שלהן, בתנועות שלהן – לצערי הרב זו החברה וצריך לשפר.

זה מה שצריך לעשות.

שיהיה מובן שאנחנו גם שם - - -

זה לא בגלל ההזנחה שם. זה משהו שצריך לפעול. אלו נקודות שצריך מאוד לשפר אותן.

לצערי הרב, שם בחברה העניין של השמנת יתר וחוסר אורח חיים שצריך להיות וגם מנהגים וגם תרבות וגם דת. לצערי הרב, שם הפקטורים האלה הם גורם שלילי להתפתחות סוכרת והשמנת יתר.

אני רוצה לתת עוד דוגמה קטנה אם אפשר.

בקצרה כי יש לנו עוד שתי דוברות שאני רוצה לתת להן.

אני יודעת שבמועצה הלאומית עלה הנושא של חסר ברזל בנערות על רקע של מחזור. גם לזה יש התייחסות שם. אני יודעת שיש שם איזו עשייה וגם התייחסות לנושא הזה. שוב ספציפית, גם הגיל הצעיר.

אני רוצה מהגברת ליקה כהן להציג את עצמה, את הסיפור שעליו היא יושבת איתנו כאן.

שמי ליקה כהן. אני נציגה מטעם עמותת הירדרדניטיס סופורטיבה בישראל. קצת רקע על המחלה. זו מחלה כרונית בעור, היא דלקתית ורוב הסובלים ממה הן נשים. פי חמש בערך נשים. המחלה היא בערך כ-1% מהאוכלוסייה, רובם לא מאובחנים. אין הרבה מודעות בקרב הרופאים על המחלה הזאת. יש מלא שגיאות באבחונים. בערך הממוצע שמצליחים לאבחן את המחלה הוא 7 שנים. אין לנו מחקרים, אין הרבה תרופות. המחלה היא נורא קשה גם מבחינת מצב רגשי. היא גורמת לחוסר תפקוד תעסוקתי ואפילו בסיסי מבחינת להתלבש לבד או להתקלח. ביטוח לאומי לא מכיר בנו ואין לנו שום הקלה של מחלות כרוניות בכל הקופות החולים. בעיקרון אנחנו צריכים קצת יותר מודעות. ביטוח לאומי לא מכיר בנו וגם קופות החולים. אין לנו אופציה לתפקוד בסיסי ותעסוקתי נורמאלי ומבחינה רגשית טיפולים פסיכולוגיים. רוב החולים, למעשה לא חיות במצב נורמטיבי. עכשיו נפתחה עמותה ואנחנו רוצות - - -

איך היא נקראת?

הירדרדניטיס סופורטיבה, HS ישראל.

אנחנו רוצות לעלות מודעות ובעיקר לקדם זכויות כי אנחנו בסך הכול די הרבה מטופלות והמון מאיתנו גם לא אובחנו - - -

תסברי אותנו במספר. מה זה די הרבה מטופלות?

1% מהאוכלוסייה הכללית זה בערך 80 מטופלים, רובם לא מאובחנים. כרגע רשומים 180 שהם מטופלים במחלקה ב"איכלוב". ישנה מחלקה אחת שמטפלת ורוב הרופאים פשוט לא מכירים את המחלה הזאת.

תודה רבה רבה. עורכת הדין קרן גרינבלט בבקשה.

תודה. שמי עורכת הדין קרן גרינבלט. אני מנהלת קידום מדיניות בשדולת הנשים בישראל. אני מבינה שאנחנו היחידות שהגשנו נייר לדיון הזה, זה קצת מצער וזה כנראה תשומת לב חסרת פרופורציות למה שרצינו לעשות. אני כן רוצה רק להתייחס אליו במילה ולהגיד שהכוונה לא הייתה להסיט את הדיון לוועדת סל התרופות אלא לתת את זה רק כדוגמה. אני אתן עכשיו עוד חמש דוגמאות שונות לדברים שאנחנו רואות בחשיבות של הטמעת הרפואה המגדרית והחשיבה המגדרית בכלל במערכת הבריאות.

כשאנחנו מדברות על רפואה מגדרית, אז באמת זה כולל המון המון דברים. התחום הזה שהוא תחום יחסית חדש בעולם, וישראל דווקא אחת המובילות שלו לפחות מבחינת המחקר והדיבור על זה, הוא כולל כל כך הרבה דברים החל מהיחס בין המגדר של הרופא או הרופאה והמטופל או המטופלת וכלה במחלות שפגועות יותר בנשים לעומת גברים. אנחנו כן מדברות לא רק על ייצוג הולם ולא רק על העלאת מודעות למחלות ספציפיות של נשים, אלא גם לנושא של הטמעת הרפואה המגדרית בלימודי הרפואה, גם על הנושא של מחלות שקופות של נשים שלא מוכרות על ידי הממסד. למשל: אנחנו יודעות על פיברומיאלגיה ומחלות שונות רבות שלא מוכרות על ידי הביטוח הלאומי - - -

רק צריך להגיד, את יודעת, רובנו כאן אנשי מקצוע, רוב מי שיושב פה הוא איש מקצוע. פיברומיאלגיה היא מחלה שקופה לכולם ולא רק לנשים. אנחנו מדברים פה על נשים, אבל - - -

95% הן נשים.

נכון ולכן אני אומרת - - -

אני מתייחסת לזה כמחלה של נשים. חשוב לי להגיד, ההסתכלות כאן היא לא להגיד שמערכת הבריאות מתעלמת מנשים. אני חושבת שהתשובות ששמענו כאן מכמה גורמים שאומרים: 'אנחנו מסתכלים על בריאות הציבור כולו'. לאורך ההיסטוריה, כשהסתכלנו על הציבור כולו אז רוב המחקר הרפואי נעשה על גברים ורוב התרופות נוסו רק על עכברים זכרים ורוב הידע שיש לנו ורוב הפיתוחים הטכנולוגיים שיש לנו אפילו נעשו בהתאם לגוף הגבר. התוצאה הייתה, לא מתוך כוונה רעה ולא מתוך כוונה להפלות, אבל התוצאה הייתה שנשים לא קיבלו את היחס השוויוני שראוי להן. בגלל זה יש איזה צורך לעשות איזה תיקון יתר. כן, יש איזה צורך לתת תשומת לב מיוחדת לנושאים האלה.

שתי דוגמאות נוספות ואני אסיים בזה. הנושא של חוסר הפרופורציה במשאבים שמוקצים במדינת ישראל ספציפית לנושא של פוריות לעומת המשאבים שמוקצים להתעסקות במחלות אחרות שמעסיקות נשים. באמת אנחנו רואות פה שיש המון ידע על נושא הפוריות. המון מוסדות שמתעסקים בזה, המון מחקר על הנושא הזה ולעומת זאת אין איזו דרישה בכל מחקר רפואי שנתמך על ידי המדינה שתהייה איזו התייחסות מגדרית. זה משהו שאנחנו כן מכירות אותו ממדינות אחרות בעולם. בארה"ב כבר משנת 1993 דורשים את ההתייחסות המגדרית במחקרים שמקבלים עליהם מימון ממשלתי.

בסופו של דבר, השורה התחתונה היא, הנושא של רפואה מגדרית הוא באמת רב מישורי, הוא מתעסק גם בייצוג הולם. אני אגיד דבר אחרון והוא נושא מאוד נפיץ, אז אני רק אזכיר אותו במילה. הנושא של פגיעה מינית במהלך טיפול רפואי, זה משהו שהמערכת מאוד לא רוצה להתעסק איתו, מאוד לא רוצה להכיר בו ומאוד לא רוצה לשמוע אותו. זה נושא שקשור למגדר וזה נושא שקשור למצוקות של נשים במערכת הבריאות. זה משהו שצריך להתחיל לדבר עליו.

תודה רבה. הדובר האחרון, ידידנו רן מלמד.

אני אעשה את זה קצר. אני רוצה לדבר על משהו שאנחנו מתחילים להציף אותו דווקא היום באמת.

רן, אולי רק תציג את עצמך.

מנכ"ל עמותת ידיד. עוסק בזכויות נשים הרבה מאוד שנים.

תופעה שגילנו אותה לראשונה, אני מודה, לפני כשישה חודשים ומאז בעבודה מאומתת של ליקוט נתונים ואיסוף התברר לנו גודל הקושי, זה חוסר ביטחון רפואי ותלונתי בקרב נשים הרות שחיות בעוני. זה משפט ארוך ואני אעשה את זה קצר.

נשים בהיריון שנמצאות במצב סוציו-אקונומי נמוך, במצוקה כלכלית, בתקופת ההיריון שלהן הן לא מצליחות לקבל את כל הבדיקות הרפואיות שהן צריכות לעשות. חלקן אפילו לא ניגשות מפחד פן יבקשו מהן כסף שאין להן ולכן הן לא עושות. חלק מהבדיקות נמצאות בסל, חלק מהבדיקות לא נמצאות בסל. המחירים בשמיים. מי שעושה בדיקה על כמה עולה היריון, אני לא יודע מי מכם עשה לאחרונה, גם מבחינה הרפואית וגם מהבחינה התזונתית אנחנו מדברים על אלפים רבים של שקלים.

אנחנו מתחילים היום מהלך, אני מקווה מאוד שהוועדה הזאת תעזור להוביל אותו - - -

ידוע שיושב ראש הוועדה החליט לקחת את הנושא הזה והתקדם איתו - - -

אני יודע. בעצם אנחנו דורשים לסדר את הסל קצת אחרת, בצורה כזאת שלא תהייה בכלל שאלה אם ללכת להיבדק או לעשות דברים. שהסל, לפחות לאוכלוסיות מוחלשות יותר, יהיה קבוע וגדול מספיק. תודה.

תודה רבה.

שמי עידו שולט, אני רופא ב"רמב"ם", אבל אני רופא שמנהל את היחידה לרפואת האם והעובר, כל סיבוכי היריון. אני מתנצל שלא הייתי בתחילת הדיון. היינו בדיון אחר בנושא קידום בריאות נשים במדינה.

אני רוצה להיות מאוד נקודתי, אנחנו כבר לקראת סיום. מהכובע שלי מהמועצה הלאומית לבריאות האישה, בקטע שכבר הייתי דובר על מעגל חיי האישה, יש פרויקט נקודתי שעשינו ואנחנו מנסים לקדם חופשת קדם לידה לנשים שעובדות במקצועות פיסיים. הגענו לאיזה תקרת זכוכית למרות שיש לנו הצעות מאוד מאוד קונקרטיות כולל עלות. זה משמעותי ישפר ויפעל לטובת נשים במדינה.

הייתי רוצה לנצל את הפורום הזה ולבקש ספציפית לנסות ולפרוץ את תקרת הזכוכית הזאת של חופשת קדם לידה לנשים שעובדות בעבודות פיסיות. לא מגיע להן חופשת היריון, לא מגיעה להן גמלה והן נפגעות באופן קשה מהנושא הזה.

תודה רבה, החלט.

אפשר להגיד מילה?

כן, אבל ממש מילה כי אנחנו סוגרים.

על אוסטאופורוזיס. 600 אלף נשים חולות באוסטאופורוזיס. רק השנה הסכימו להכניס ממד איכות, אבל גם זה מדד אחרי השבר. מדד של צפיפות עצם. אגב, גם גברים, אחד מכל שישה גברים מעל גיל 60, אבל אחת מכל 3 נשים מעל גיל 50. אפילו ממדדי איכות בגלל שזו מחלה נפוצה. כמה מדדי איכות יש לנו לסוכרת ולחץ דם ושומנים? נושא של מניעה ראשונית אוסטאופורוזיס, לעשות צפיפות עצם, לעשות בדיקה ולהתחיל לעשות טיפול – אין מדד כזה. אין מדד כזה.

תודה.

התייחסתם הרבה על וועדת הסל - - -

כן, אבל בואו באמת נסגור. בבקשה.

זה לא ספציפית על וועדת הסל, אבל בעקבות הסיפור של וועדת הסל כן המנכ"ל ביקש מחברי ההנהלה, אגב הם 50%/50%, כן לדווח ולשים לב שיש ייצוג הולם של נשים וגם של אוכלוסיות אחרות בכל הוועדות הציבוריות שממנים. לדווח אליו כדי שזה יהיה במעקב.

בסדר גמור. תודה רבה לכולכם. אני רוצה לסכם. אני דווקא בדברי הסיכום שלי אסיים באמירה שחלקכם שומעים אותי אומרת אותה, חלקכם חדשות לבקרים:

יש במדינת ישראל מערכת בריאות מצוינת ויש עוד הרבה לאן להתקדם. היא מצוינת בזכות האנשים שנמצאים בתוכה. יחד עם זאת, אנחנו פה בדיון שהוא מאוד ממוקד, ויחד עם זאת הוא מדבר על השקפת עולם. השקפת עולם בה אנחנו אומרים שיש לנו רצון ועניין מהותי להטמעת ראיה ולימוד ורפואה מגדרית במערכת הבריאות הציבורית במדינת ישראל. שוב, השאיפה שלה היא להיות מערכת בריאות איכותית, זמינה, שוויונית לכלום.

אני מברכת גם את משרד הבריאות וגם את המועצה הלאומית לבריאות האישה, גם את ארגוני הנשים וארגוני החולים וקופות החולים. בעצם בסוף בסוף בסוף ארגוני החולים הם המקום שממנו הדברים עולים, בעצם הדברים שאמורים להיות מתורגמים לעשייה הן בקופות, הן במערכת החינוך, הן במערכת הבריאות על כל הממדים שלה. אני חייבת להגיד פה קריאה נוספת, מי שמכיר אותי שומע אותה שוב ושוב, אנחנו חייבים, חייבים להגיע לנקודה שבה האיזון במערכת הבריאות משתנה ומושקע הרבה יותר במניעה מאשר בטיפול. כולנו שם כל הזמן.

אני בהחלט קוראת כאן לראיה מגדרית, באוכלוסייה הנשית לראות את השוני בין אורחות חיים שונים של נשים, בין מסורות שונות, בין עיסוקים שונים של נשים מהמקום שממנו הן באות ולתת את המענה והטיפול דרך המודעות ודרך השינוי בהרגלי חיים. גם באותה תכנית לאומית של קידום בריאות, כל הנושא של מזון, כל הנושא של שילוב, שכבר עבדנו עליו רבות, בין מערכת החינוך למערכת הבריאות.

אין ספק שהמערכת פוגשת הרבה מאוד נשים סביב תקופת הפוריות שלהן. כמו שנאמר כאן, נשים עטופות, זה לא נעלם מאיתנו השקף על הפוריות במדינת ישראל. אולי גם על זה הגיע זמננו לדבר. אנחנו שואפים, ברוך ה', ושמחים וגאים על כל ילד שנולד במדינת ישראל. אנחנו חושבים שכל ילד הוא אור גדול גם בפרטי וגם בכללי, בכל חלקי החברה במדינת ישראל, גם היהודית וגם מי שאינם יהודים. אבל בואו נדבר על מה קורה אחרי.

אני מרגישה שצריך מאוד מאוד מאוד לעלות את העניין של מחלות שקופות. זה הולך ומתגבר. אף אחד מאיתנו לא יוכל יותר לא לראות אותן. כמי שעסקה בכנסת הקודמת הרבה בנושא של פיברומיאלגיה והיום נחשפתי דרך ליקה לעוד משהו. אנחנו רואים את ההשפעה הבלתי אפשרית על כל החיים של המטופלים ובטח ובטח כשאנחנו מדברים על זה שרוב המטופלים הן נשים. אז ברור לנו שיש לזה השלכה על כל החיים של נשים ועל החיים של החברה הישראלית. אם יש נשים שלא יוצאות לעבודה, אם יש נשים שהתפקוד שלהן הוא לוקה, אם יש נשים שלא יכולות להשתתף במעגל החיים הרגיל – אין ספק שזה משפיע על כל החברה הישראלית ואיך שאנחנו נראים.

כמו שאמרתי קודם, הוועדה לוקחת, ובעזרת ה', יושב ראש הוועדה מתכוון להוביל את הנושאים שקושרים לנושא היריון ולידה על כל החלקים בחברה הישראלית. אנחנו שואפים שכל אישה תגיע, אני גם חושבת שזה נותן מענה לדבריו של הרופא מבית החולים רמב"ם דוקטור עידו שולט, כשאנחנו רואים אישה בהיריון ואנחנו מבינים שיכול להיות שאנחנו לא נותנים כרגע מענה לנשים, לאלה שלא נכנסות לפול הרגיל של נשים שמגיע להן שמירת היריון, ומה האחריות שלנו בזה מתוך הרעיון של היריון ולידה כחלק ממכלול שלם.

הקשר של הוועדה הזאת עם משרד הבריאות, הביטוח הלאומי, ארגוני הנשים וארגוני החולים הוא קשר רציף ובעזרת ה' אנחנו נמשיך אותו.

מילה אחרונה לגבי נושא כאוב שהעלאת. הוא כאוב תמיד והוא כאוב בטח ביחסים של מטפל מטופל. אני יודעת על תכניות שישנן במשרד, אני יודעת על תכניות שישנן בקופות, אני יודעת שזה חלק אינטגרלי בתהליך הלימוד של רופאים ושל אנשי מקצוע פרא-רפואיים. יחד עם זאת, הוועדה קוראת לבחינת נוספת של יחסי המטפל והמטופל או המטפל והמטופלת, במקרה שלנו, גם בחלקים הכואבים שנגמרים בהטרדות על כל הספקטרום שאנחנו מכירים.

תודה רבה לכולכם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:59.