הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 108

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, י"ט בכסלו התשע"ו (01 בדצמבר 2015), שעה 13:00

סכסוך העבודה בחסות הנוער

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

מיכל בירן

מירב בן ארי

אילן גילאון

עבדאללה אבו מערוף

טלי יוגב - מנהלת רשות חסות הנוער, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

חנן פריצקי - מנהל אגף תקציב, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

ניצן תנעמי - מזכירה ארגונית, כוח לעובדים-ארגון עובדים דמוקרטי

מרטין וילר - מלווה ארגוני, כוח לעובדים-ארגון עובדים דמוקרטי

אסף שמואל יחימוביץ' - עובד בחסות הנוער, כוח לעובדים-ארגון עובדים דמוקרטי

רננה סגל - עובדת בחסות הנוער, כוח לעובדים-ארגון עובדים דמוקרטי

שי שער - מנהל, עמותת ענ"ב

עידית עותמי - מנהלת תחום, עמותת ענ"ב

ענבל דגן - מדריכה, עמותת ענ"ב

עדי זריהן - מדריכה, עמותת ענ"ב

מאג'ד מוסא - מדריך, עמותת ענ"ב

יאסר מטנאס - מדריך, עמותת ענ"ב

מקסים מרק - מדריך, עמותת ענ"ב

אנסטסיה נודל - מדריכה, עמותת ענ"ב

אושרת נחום - מדריכה, עמותת ענ"ב

אלברט סופר - מדריך, עמותת ענ"ב

אלכסנדרה פייגין - עו"ס, עמותת ענ"ב

אשר סימן טוב - מדריך חינוכי, עמותת ענ"ב

תמר אלון - מנכ"ל, עמותת אותות

ירון גנאור - מנהל, עמותת אותות

אסף שמול - מנהל תחום, עמותת אותות

ליאור קדוש - מדריך, עמותת אותות

שירלי ג'וואהריפר - מדריכה, עמותת אותות

יעל אגמון - עו"ס, עמותת אותות

מאשה גוטליב - מנהלת משאבים, אתנחתא, ירושלים

ליאת אלזנר - לוביסטית, מייצגת את עמותת ענ"ב

שלומית גוטרמן כספי - לוביסטית, מייצגת את עמותת ענ"ב

ענת כהן-שמואל

ס.ל., חבר המתרגמים

סכסוך העבודה בחסות הנוער

חברים, ברשותכם, על פי המלצה של חבר כנסת אילן גילאון, חברי, אנחנו מקיימים דיון על סכסוך עבודה שיש היום בין שתי עמותות והעובדים שמיוצגים על ידי כוח לעובדים. נמצא איתנו גם חבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף, שהנושא ודאי מעניין אותו, ונמצאים גם נציגי משרד הרווחה ואני מאוד ממליץ ששני הנציגים של ה - - -

קודם כל ברוכים הבאים, יש פרוטוקול טכני שאני חייב לעמוד בו, היום התאריך הוא 1.12.2015, י"ט בכסלו תשע"ו, השעה 13:19 דקות, עומד לרשותנו דיון עד שעה 14:00. זה שולחן חם, לא רק חדר חם. אני מציע שעמותת ענ"ב תפתח ואחר כך עמותת אותות ואחר כך אני אבקש מחברים להתייחס. מי בשם ענ"ב ידבר?

אני מנהלה של עמותת ענ"ב. קיבלנו את חומר הרקע לוועדה. בעמותת ענ"ב לפני למעלה משלוש שנים התארגנו העובדים לנציגות על ידי ארגון כוח לעובדים, נחתם הסכם קיבוצי לפני למעלה משלוש שנים, הסכם שבהחלט שיפר באופן ניכר, אני חושב שבמובן מסוים גם היווה מהפכה שנעשתה ביחד עם היחידה המקצועית במשרד הרווחה ויחד עם ארגון העובדים, והביא לשיפור ניכר גם בשכר העובדים, לכלל הסקטורים בעמותה, וגם נתן ביטחון תעסוקתי. אני חושב שאני לא צריך להזכיר, אבל ברור שמדובר ב - - -

כשאתה מדבר על שיפור ניכר על מה אתה מדבר?

אני מדבר על סדר גודל של כמעט כ-30% שיפור בשכר העובדים.

אנחנו, חברי הכנסת, מבינים בלירות לא ב - - -

סדר גודל של 6 מיליון שקלים תוספת שניתנה בזמנו.

בהמשך לשאלתו, היה שכר פר שעה ושכר פר שעה ככה? זה מה שהוא שואל.

שכר השעה של מדריך היה 24 שקלים לשעה וכיום השכר עומד על 31.7 שקלים לשעת ממוצעת של עבודת מדריך חינוכי. בדרך כלל רוב שעות העבודה של המדריך - - -

מה הכשרתו של מדריך?

הכשרתו של המדריך החינוכי היא בעיקר, אגב, זה מופיע גם בחוק הפיקוח על המעונות, אם אני לא טועה, מדובר על 12 שנות לימוד והכשרה, וזה משהו שאנחנו עושים במהלך השנים האחרונות. אני חושב שזה משהו שיש לנו עוד הרבה מה לשפר בתחום הזה, אבל ניתנת הכשרה תוך כדי עבודה. מדריכים חינוכיים מלווים גם בהדרכות קבוצתיות, גם בהדרכות פרטניות. כלל הסקטורים שלנו מקבלים - - -

איך זה מקביל לאנשי הדרכה או הוראה בתחום החינוך הבלתי פורמלי למשל? אם אתה צריך להשוות.

מבחינת הכשרה?

נניח אנשים בהכשרה דומה בדרגים מקבילים בחברה למתנ"סים לדוגמה.

מבחינת ההכשרה. אני לא יודע מה קיים בארגונים אחרים, אני יכול להגיד קודם כל לגבי השכר. השכר, ואני לא מכיר את כל הארגונים, אבל בתוך עמי אני חי, השכר הוא שכר מהגבוהים בארגונים דומים לארגונים שלנו. אגב, שלא ישתמע מהדברים שלי שמה שנקרא הגענו למנוחה ולנחלה, יש עוד מה לשפר גם בתחום הזה. מבחינת ההכשרה, אני לא יודע מה קיים בארגונים אחרים, אבל - - -

כמה עובדים נמצאים במשבר הנוכחי?

אני מתייחס לעמותת ענ"ב, בעמותת ענ"ב יש כ-330 עובדים, בעמותת אותות - - -

קצת יותר מ-200. אז כולה 520.

נגענו בעניין ההכשרה, אני חושב שיש מקום קצת להרחיב בעניין הזה. דיברתי גם על המדריכים החינוכיים - - -

על זה יש משבר? אני לא מאמין. תלך לנקודות שעליהן יש משבר.

המשבר הוא על התגמול.

ההסכם הקיבוצי נחתם לתקופה של שלוש שנים, הוא הסתיים בסוף מרץ 2015. אנחנו פנינו כבר מחודש נובמבר, כיוון שלא רצינו להגיע לתקופה סמוכה למועד סיומו של ההסכם הקיבוצי, פנינו לנציגות העובדים וביקשנו לקיים מפגשים אינטנסיביים ולהתקדם לקראת חתימתו של הסכם קיבוצי חדש, כי מה שעמד לנגד עינינו ואני משוכנע שגם מול נציגות העובדים, רצינו לשפר את השכר לכלל הסקטורים ולעשות מקצה שיפורים בהסכם הקיבוצי.

מצטרפת אלינו חברת הכנסת מיכל בירן.

אנחנו מקיימים משא ומתן כבר מחודש ינואר, רק בחודש יולי קיבלנו מנציגות העובדים את הדרישות שלהם לקראת הסכם קיבוצי חדש. הגשנו הצעה משופרת מאוד לכלל הסקטורים בעמותה, בסדר גודל של כ-2 מיליון שקלים בשנה שמהווים כ-9% בממוצע לכל שנה בהסכם, כשנתנו דגשים לדברים שגם עניינו את נציגות העובדים, גם מבחינת הכרה בוותק למדריכים חינוכיים, שיפור לרכזי קבוצה, לרכזי הוסטלים, לעובדים סוציאליים. ועדיין אנחנו מגיעים למצב של מבוי סתום ואי הסכמות בנוגע - - - אני יכול לצטט את הדברים שגם נאמרו על ידי נציגות העובדים, שיש התקדמות ויש התקדמות טובה - - -

הם ידברו פה.

אבל עדיין אנחנו לא - - -

מה המצב הנוכחי היום? העובדים נמצאים בפעילות מלאה או בעיצומים?

כן. בעמותת ענ"ב היו צעדים ארגוניים שננקטו בעמותת ענ"ב לפני כשלושה שבועות, ננקטו צעדים ארגוניים בשתי פעימות, פעם אחת היו לשלושה ימים. ישבנו ויישבנו איזה שהוא סכסוך שהיה בינינו לבין נציגות העובדים ולאחר מכן צעדים ארגוניים שנמשכו כשבוע. בשלב מסוים כשהם הוחרפו אנחנו פנינו לבית הדין, בית הדין קבע שאנחנו נקיים פגישות אינטנסיביות ביחד עם מגשרת ממשרד התמ"ת, עורכת הדין מירב הלוי. קיימנו מספר פגישות, יש התקדמות, כרגע העובדים בעמותת ענ"ב עובדים ואנחנו קיימנו פגישה אחרונה ביום שני וביום חמישי הקרוב אנחנו אמורים להיפגש שוב פעם, כדי לראות איך אנחנו - - -

משרד הרווחה הוא מקור ההכנסה העיקרי?

משרד הרווחה הוא מקור ההכנסה העיקרי.

והוא עומד בהתחייבויותיו?

משרד הרווחה בהתחייבויות שלו מולנו עד עכשיו הוא עומד. אנחנו רוצים כמובן גם לשפר את העניין הזה וכפועל יוצא לכך גם לשפר את היכולת - - -

אתה מרגיש שהשירות שאתה נותן לילד, או לילדה, או למטופל שלך, הוא ברמה שהיית רוצה?

אני חושב שיש רמה טובה, אני לא אומר את זה כקלישאה, אבל הכלי העיקרי שלנו לביצוע המטרות של העמותה זה העובדים של העמותה. אנחנו משקיעים המון בעובדים. אני אומר, לא הכול זה עניין של - - -

לא מעניין אותי, סליחה, בלי לפגוע בעובדים, הילד, המערכת קיימת בשביל הילד.

בלי עובדים אין טיפול בילד.

אתה מרגיש שאתה נותן שירות אופטימלי לילד?

תמיד יש מקום לשפר. מכל הבחינות, במיוחד באוכלוסייה - - -

יש לכם הכנסות נוספות, לעמותה, לפעילות הזאת, שלא באמצעות משרד הרווחה?

מי עוד מממן אתכם?

אתה מגייס כסף?

אנחנו מגייסים כספים, לא מספיק - - -

באיזה פרופורציה?

2%-3% מהתקציב שלנו מגויס מקרנות, מתורמים, אבל עיקר ההכנסות שלנו זה משרד הרווחה.

מה גובה המנהלה שלכם?

2.8%.

יפה.

אני רק אוסיף עוד נקודה אחת. דיברת על השירות שניתן. בשנה האחרונה, ביחד עם היחידה המקצועית במשרד הרווחה, שופרה גם איכות הטיפול וגם המוגנות של החניכים בכל המסגרות, כיוון שיותר מדריכים או יותר עובדים נמצאים בכל נקודת זמן עם החניכים במסגרות מאשר היה בשנים קודמות.

בשם אותות, מי מדבר? שם, תפקיד.

תמר אלון ואני מנהלת את העמותה. אצלנו התהליך פחות או יותר היה זהה מבחינת הזמנים והתהליך של ההסכם הקיבוצי. לפני שלוש וקצת שנים הגענו להסכם קיבוצי שגם הסתיים במרץ השנה, מאז אנחנו במשא ומתן וגם פחות או יותר עשינו איזה שהיא כברת דרך ונתנו תוספות - - -

העובדים שלכם מאוגדים כולם באותו מקום?

כן. עשינו כברת דרך במהלך המשא ומתן, נתנו תוספות לסקטורים השונים. כיום, אחרי התוספות שנתנו, בערך 10% נוסף בסך הכול, לכל סקטור זה שונה, אבל בסך הכול - - -

איך מצאתם תקציבים באמצע הדרך לשפר את רמת השכר?

יש לנו תקציבים שלפעמים נשאר במקום אחד, מעבירים למקום אחר. אנחנו גם נתמודד, אנחנו נראה אחר כך את התוצאות של כל התוספות האלה ונראה איך אנחנו נתמודד עם זה, לכן אמרנו שאנחנו לא יכולים - - -

ואתם גם מגייסים אחוזים בודדים ככה?

כן, וזה גם גיוס - - -

כמה?

3% עד 5%, לא יותר, וזה צבוע, בדרך כלל, בטח לא לשכר של כוח אדם, אלא לפרויקטים.

יותר על פיתוח.

כן, זה פרויקטים של הוסטלים.

וגובה המנהלה שלכם?

בערך 5%.

משרד הרווחה רוצה להתייחס?

משרד הרווחה קונה שירותים בסדר גודל של 6 מיליארד שקל אספקת שירותים בשירותי רווחה. כל השירותים או רובם כמעט המוחלט של השירותים נעשה על ידי גופים או ציבוריים או פרטיים, או באמצעות רשויות מקומיות. כל המודלים שלנו וכל השירותים שלנו מתומחרים, אנחנו מעבירים תקציב לעמותות או לגופים הרלוונטיים בהתאם לחוסים, אם זה במסגרת של 24/7 או במסגרות שונות אחרות, גם בקהילה וגם במסגרות תעסוקה. אמרתי, כל השירותים שלנו מתומחרים, אנחנו בסופו של יום מתקשרים עם הגופים האלה, אנחנו עושים מכרזים, כל ההתקשרויות הן במכרז בהתאם למודלים שיש לנו. אנחנו עובדים מול העמותות והגופים לאספקת שירותים.

במכרזים שאתם מוציאים יש התניה לגבי תנאי העובדים?

בקטע של תנאי העובדים, הם חייבים לעמוד בכל תנאי השכר בהתאם לחוקים הנוהגים. מהבחינה הזאת אנחנו לא קובעים שכר של עובדים.

אם הם היו קובעים, אם זה היה בחוזים לא היה צריך את כל השיטה הזאת.

והשכר היה מקובל עליכם? מה שעובדת סוציאלית מקבלת ומה שמדריך מקבל?

השינוי היחיד שהיה בקטע של עובדים סוציאליים זה שינוי חדש יחסית שנקבע עכשיו, שבו אנחנו על פי צו הרחבה צריכים לבדוק ולאשר את השכר של העובדים הסוציאליים. לגבי כל העובדים האחרים המודלים שלנו מתומחרים על פי סוג של מודל ממוצע, כאשר כל - - -

אצלכם במשרד יש עובדים שבמעמדם דומים לעובדים אלה שהם עובדי העמותות? שאתם לא קונים שירותים?

המקום היחידי שאנחנו לא קונים שירותים, אלא מפעילים בעצמנו, זה תשעה מעונות ממשלתיים לאדם עם פיגור שכלי, שם אנחנו מתעסקים עם סוג של התקשרות ישירה. לגבי כל השאר, כל שאר השירותים, כל עשרות אלפי החוסים שנמצאים אצלנו, כולם נמצאים בתעריפים, במודלים והעבודה שלנו היא מול העמותות ומול ספקי השירותים כאשר כל הקשרים בין העובדים לבין העמותות או ספקי השירותים הם ביניהם.

מיכל?

אני אשמח.

את לא רוצה לתת לעובדים? העובדים עוד לא דיברו.

מילה קטנה. אין דרך לסובב את זה, החטא הקדמון כאן זה ההפרטה. זה בסופו של דבר והסיבה היחידה שהמודל הזה פועל זה כדי שאתה תוכל להגיד שאתה לא יודע, שזה לא עניינך, אתה קנית שירותים, הם צריכים לעמוד בזה שלהם. ככה השיטה עובדת, בג"צ אמר את זה, אמרו את זה כבר בתחומים אחרים נוספים, זה מאפשר לך לטעון את חוסר הידיעה ואת חוסר האחריות. בסופו של דבר, אם אתה מתמחר את זה נמוך מדי, אז הם נתקעים בבעיה, מצד שני, עם כל הכבוד, אתם המעסיקים, אתם לא יכולים לעמוד בזה בצורה הוגנת? אל תיגשו למכרז ואז המשרד יעמוד בפני עובדה מוגמרת שבתקציב שבו הוא מתמחר את זה זה לא שווה כלכלית למישהו לגשת.

בנוסף לזה יש פה ניצול ציני של זה שהעובדים שעובדים במקצועות האלה, יש להם אתוס ותחושת שליחות. הרי עם כל הכבוד, רציונלית, לא משנה איך משחקים בזה, לא שווה לעבוד במה שאתם עובדים. אני מסירה את הכובע. אני, תעודת ההוראה שלי יושבת בארון כשהבנתי שאי אפשר לחיות מזה, אבל זה לא יכול להיות שהמדינה, אנחנו רואים את זה לא רק כאן, זה בכול, זה עובדים סוציאליים ומורים ועובדי משרד החוץ, יש סקטורים שלמים שהמדינה מנצלת ניצול ציני את זה שאנשים נמצאים שם מתחושת שליחות ואכפת להם מהאנשים שהם מטפלים בהם. הדבר הזה גם גוזר עליהם בצעדים ארגוניים להיות כל כך זהירים מכיוון שאכפת להם מהחוסים ואכפת להם - - - עכשיו גם מנצלים צינית את זה שהם לא באמת יכולים להוריד את השאלטר ויכול להיות שגם אם הם יורידו את השאלטר יכול להיות שלאף אחד לא יהיה אכפת, שזה בכלל בעיה אחרת.

אנחנו, שיושבים כאן, לא רוצים שהם יורידו את השאלטר. אנחנו רוצים שהבעיות ייפתרו כן בצורה דיאלוגית, אבל גם אי אפשר שמקיימים דיונים וזה כל כך הרבה זמן, את אומרת ממרץ, אנחנו עכשיו בדצמבר, אני מצטערת, זה לא זמן סביר ואני הייתי רוצה לראות התקדמות יותר מהירה.

אני קיבלתי שתי פניות משני עובדים, הראשון ברשימה זה מאג'ד מוסא. זה מקובל ביניכם? שלא יגידו שאני בוחר. תבחרו לעצמכם מי הדוברים.

תבחרו לעצמכם את ההנהגה, אל תעשו טעות.

מי מדבר?

אלברט סופר.

לאיזה עמותה אתה שייך?

עמותת ענ"ב.

ומאג'ד מוסא?

גם מעמותת ענ"ב, אנחנו כחברי הנהגה מייצגים את העובדים של שתי העמותות, גם ענ"ב וגם אותות.

יש לי רק בקשה. אני תמיד מזדהה עם הדברים של חברת הכנסת מיכל בירן.

לרוב.

עובדה שאנחנו מצליחים אפילו להצביע ביחד. לא במליאה, שלא יהיו טעויות. אנחנו התכנסנו כדי לנסות להתמודד ולעזור לכם לפתור את הבעיה שלכם, לא את הבעיות המהותיות של המשק הישראלי ושל העסקת העובדים במדינה. אנחנו רוצים לצאת מפה עם הצעות קונקרטיות עבורכם, עבור המשבר הזה שנאמר שמנצלים, ואני מסכים, את המסירות שלכם ואת הרגשת השליחות שלכם ושלא תעזבו את הילדים. אבל בבקשה תבואו רק לנושא שלכם.

הוא התכוון שלא תדבר על הפרטה, על קפיטליזם.

חברת הכנסת מיכל בירן אמרה את זה. אני אדבר קצת ככה מהמקום שלי גם כמדריך שעובד כ-11 שנים בעמותת ענ"ב, עבדתי במעון מצפה ים כ-8.5 שנים והיום במעון נווה חורש, במעון לאבחון בחדרה, וגם כמי שהיה מתחילת הדרך בהקמת איגוד העובדים שלנו. אני רק אספר באופן אישי שבאמת הדילמה שלי הייתה אם להמשיך בעבודה הזאת או לחפש פרנסה אחרת בה אני אוכל לדאוג קצת יותר טוב לארבעת ילדיי, מכיוון שגם אני הופך להיות אדם בסיכון עם ילדים בסיכון. הבחירה שלי בסופו של דבר הייתה לנסות כן לעשות משהו בתוך הארגון שלנו. ביחד עם עוד עשרה חברים מופלאים הצלחנו להקים את ועד העובדים הזה, שזה בהחלט, אני מסכים עם שי, היה סוג של מהלך היסטורי.

אני יכול להגיד ככה, אכן היה שיפור לפני ארבע שנים, שהוא מבחינתנו היה איזה שהוא קש שהצלחנו לנשום דרכו קצת אוויר, השכר עלה מ-24 שקלים ל-28 שקלים. שמישהו יספר לי איך מסתדרים עם זה.

כמה זה בסוף החודש, בכמה זה מסתכם?

זה תלוי גם כמה משמרות. היום, אם אני מדבר על היום, זה משהו בין 6,000 שקל, לפעמים פחות, 6,500 שקל ואם אתה ממש הרבה משמרות אתה יכול גם קצת יותר. בשורה התחתונה אנחנו עושים לילות, כשבלילות השכר הוא שכר מינימום, שזה גם היה שיפור לעומת מה שהיה קודם.

אני רוצה לספר באופן הכי פשוט איך המשבר שלנו ואיך העבודה שאנחנו עושים נוגעת לבני הנוער באופן ישיר. מה שקורה היום, מה זה היום? כל השנים האחרונות, כל השנים שאני עובד בעמותה, יש מחסור עצום בעובדים. רק בשנה האחרונה עזבו עשרות עובדים, גם את מעון צופיה, גם את מעון מצפה ים ומקומות אחרים. אין קליטה של נערים במרחב המגן של מצפה ים בגלל שהיה שם מרד של נערים שהכו מדריכים ומדריכות. אתמול התקשרה אליי מדריכה מבית הנער, שזה מעון בשרון, לספר לי שהיא חטפה אגרוף באף ונער שבר לה את האף והיא הייתה צריכה ללכת למיון והיא שואלת אותי מה עושים במצב כזה, האם יש ביטוח/אין ביטוח. וכל זה בשביל שכר של 28 שקל בשעה, או שכר של 5,000 או 6,000 שקל בחודש.

אנחנו קודם קיבלנו דיווח שזה 31 פסיק משהו.

ה-31 הממוצע הזה זה בגלל שיש שעות מ-16:00 עד שעה 22:00 במעונות עצמם, שמקבלים בהם 20% תוספת על שכר הבסיס. אלא מה? שבלילה כמו שאמרתי, אנחנו מרוויחים 25 שקלים ובבוקר שלמחרת, כשאנחנו קמים עם הנערים, מ-6:00 עד 9:00 בבוקר, שלוש השעות האלה הן שוב 28 שקלים. כך שזה ממוצע מאוד - - - וגם, סליחה, עם כל הכבוד 31 שקלים או 32 שקלים לעבודה מהסוג הזה, אם זה מה שהמדינה חושבת שזה מה שמגיע לנערים האלה אז זה המצב שנוצר. יש מצב שנערים נמצאים בתנאי מעצר, שלא יכולים לעבור ממסגרת למסגרת, שנתקעים אצלנו, אנחנו מעון לאבחון והסתכלות, אנחנו מעבירים נערים שמגיעים אלינו במשבר ראשוני, אחרי התארגנות של חודשיים-שלושה ואמורים להעביר אותם הלאה, רק שלפעמים אין כל כך לאן, כי במצפה ים לא מקבלים נערים עכשיו, כי אין צוות ואין מגן. התופעה הזו של מדריכים ומדריכות שנפגעים לאורך כל השנה - - -

יש רשימת המתנה למקומות של נערים?

ודאי, מדברים כל הזמן על זה שרוצים לפתוח עוד קבוצות בחסות הנוער, אבל איך יפתחו קבוצות אם אין צוות שרוצה לעבוד? אם יש עזיבה כזאת מסיבית?

גם חשוב להגיד שבתחום הזה במיוחד הרציפות היא חשובה, אפילו יותר מתחומים אחרים.

לגמרי. יש קבוצה מאוד מאוד קטנה, לפחות בעמותת ענ"ב שאני מכיר, של עובדים ותיקים כמוני, שנשארו מעל 6, 7, שנים. אחת המטרות ששמנו לנגד עינינו במאבק הזה היא, שוב פעם, לטובת בני הנוער וגם לטובתנו, שהיחס לעבודה הזאת יהפוך ליחס למקצוע, לא כאל איזה עבודה סטודנטיאלית שבאים ועוברים כמו בתחנת רכבת. זה מקצוע לכל דבר. מדריך, שאלתם על ההכשרות, מדריכים מכשירים מדריכים, העבודה מכשירה, הניסיון מכשיר. ניסיון החיים מכשיר. אני עצמי הכשרתי לא מעט מדריכים כשעבדתי איתם. אני לא אומר שהעמותה לא עושה מאמצים ויש הדרכות, זה נכון, אבל זאת עבודה שכשאתה נשאר בה ואתה צומח בתוכה זאת ההכשרה האמיתית שלך. היום אנחנו עומדים במצב כזה שיש לנו משא ומתן מול העמותות, מול ה - - -

אני חייב להגיד לך - - -

אני אומר, בשורה התחתונה, אנחנו שומעים מהעמותה שאין מספיק כסף ועומד משרד הרווחה מאחורי העמותות האלה - - -

גילוי נאות, אני עד לפני שלוש שנים עסקתי הרבה מאוד בחסות הנוער באמצעות כל מיני, כמנכ"ל קרן רש"י ואתם יודעים מה זה. כרגע אנחנו התכנסנו כי יש משבר, בעיקר בתנאי השכר שלכם. אם תמשיכו בדיון הזה ואנחנו עוד לא הגענו לנושא השכר, אז אתה לא מחדש, לצערי. מה שאתה אומר, זה הכול אמת, אבל זה לא פותר את הבעיה שלך. אתה רוצה לפתור את הבעיה?

כן.

תגיד לי מה הבעיה.

בבקשה. תפנו פה לנציגי משרד הרווחה שקונים את השירות כמו שקונים בגדים או כמו שקונים ממתקים בחנות - - -

כן, מה אתה רוצה?

אני רוצה, אנחנו העובדים רוצים שמשרד הרווחה, שאחראי על כל השירות הזה וקונה את השירות הזה, שפשוט יתקצב את השירות הזה, שיבין שהשירות הזה הוא יותר יקר ממה שהוא מתקצב אותו. הוא יותר יקר, כי יש עובדים ש - - -

בכמה?

אנחנו נשמח בטווח הארוך של המכרזים - - -

סליחה, את לא יכולה לדבר בלי אישור, כי גם אין פרוטוקול. חבל, כי הדברים של כל אחד פה חשובים. תאפשרי לו לגמור, אם הוא רוצה להעביר את השיחה למישהו אחר אנחנו נעבור. אלברט, לכם יש דרישה כספית ברורה?

כן, לנו יש דרישות כספיות ברורות שנאמרו לעמותה, על בסיס הדרישות שלנו יש משא ומתן גם מול עמותת אותות וגם מול עמותת ענ"ב.

אז איפה אתם תקועים?

אנחנו תקועים בפערים מאוד גדולים, כשההצעות שהם מציעים הן לא ריאליות. ההצעות הראשוניות שלנו הן שכר בסיס של 35 שקלים למדריך, לשעה, אם מישהו יגיד לי שזה שכר גבוה - - -

רגע, אתם ב-35 שקל היום לשעה?

לא, אנחנו בשכר בסיס של 28 שקלים לשעה.

לא, אתם היום מה הייתם רוצים?

זה מה שהוא אומר.

הדרישות שלנו שהגשנו הן 35 שקלים, משם ירדנו עד ל-33 שקלים, אז שם אנחנו עומדים היום.

עכשיו זה ברור.

יש סקטורים אחרים שבהם אנחנו קצת יותר קרובים להסכמה, אבל עדיין יש פערים גדולים - - -

מתי היו הדיונים האחרונים? השבוע?

השבוע נפגשנו.

הדיונים זה תמיד בין הנהלת העמותה לבין העובדים?

אוקיי.

השר בעניין? יש לנו סוף סוף שר מאוד פוטנטי ובעל יכולות של הוצאת תקציבים מהקואליציה, השאלה אם הוא בלופ.

לא רק זה, הוא גם מבין דבר או שניים ביחסי עובדים.

שהיה יושב ראש ועדת העבודה והרווחה לפני ארבע שנים, כשחתמנו על הסכם.

בגלל זה אני שואלת אתכם האם השר בלופ.

השר לא בלופ. אני שאלתי את השר אתמול והוא לא בלופ, הוא לא בתוך העניין.

מאג'ד מוסא?

אני לא ארחיב בנושא. חברי אלברט הוא יותר בקי בעניין המשא ומתן עם עמותת ענ"ב. אני עובד בעמותת ענ"ב 10 שנים במעון בירכא, מגן עופרים ירכא.

באיזה תפקיד?

מדריך חינוכי. איך שאמרו שחתמו לפני ארבע שנים על הסכם קיבוצי, נכון שזה שיפר את תנאי העבודה של המדריכים, אבל ההסכם הזה, וגם אלברט חברי יודע את דעתי על ההסכם הזה, שהוא הזניח את העובדים הוותיקים. למשל אני הייתי לפני ההסכם הקיבוצי מקבל כל שנה העלאת שכר שקל, ב-2012, כשנחתם ההסכם ההעלאה הזאת נלקחה ממני והשכר שלי עמד מאז 2012 עד להיום. גם אצלנו במגזר הערבי, שזה המקום שאפשרויות התעסוקה הן לא כל כך הרבה וגם אם בן אדם בא ומקבל עבודה כזאת, אז הוא שמח שמצא עבודה, סוף סוף הוא רוצה להשתכר בכבוד, שיביא פרנסה לביתו. בגלל זה אנחנו חושבים שהשכר שהציע כוח לעובד זה מאוד ריאלי, 35 שקלים. וגם זה ברוטו, זה לא - - -

ליאור קדוש? אתה נציג העובדים של אותות?

לא. אני לא נציג, אני מדריך במקום אחר, מרכז חירום לנערים ונערות בסיכון בתל אביב. לפני כן עבדתי בעמותת אותות, לפני כן עבדתי בענ"ב, במגן של מצפה ים, שאלברט סיפר עליו. אני גם מכיר את הנערים שהיו במרד מפורסם. אגב, שבעה, שמונה מהם עכשיו בכלא. אז אם דיברנו במהלך הדיון הזה על איפה הנערים נפגעים, שם הם נפגעים. במגן במצפה ים עזבו המון המון מדריכים, אני אחד מהם, שזאת אחת הסיבות. יש לנו צלקות על הגוף, בשביל 28 שקלים לא שווה, באמת לא שווה. אז עזבו מדריכים, הגיעו מדריכים חדשים, בלי הכשרה, בלי עניינים, היה מרד, פירקו נער במכות, הרביצו למדריכים, ברחו. הם היו בערך 24 שעות, 48 שעות מחוץ למעון עד שעצרו אותם, בזמן הזה הם יכלו לעשות שמות. יש שם נערים עם בעיות שחבל להגיד את זה פה בשולחן הזה והיום הם כולם בכלא.

זו דוגמה קטנה שאני יכול לתת מהארבע שנים, חמש שנים שאני מדריך. עבדתי בהמון עמותות, ששם קיבלתי 23 שקלים לשעה, עם ילדים וילדות. אני בראש שלי עכשיו, באמת, הוא בוער ממה שקורה. אני מאוד מעריך את מה שקורה כאן, אבל אני חושב שהבעיה היא הרבה הרבה יותר עמוקה. חברת הכנסת מיכל בירן הציגה את זה בצורה הכי יפה שאפשר, הבעיה היא עמוקה מאוד, 35 שקלים לשעה, אם אני היום הולך לעבוד בשירות לקוחות בפלאפון אני מקבל יותר מזה.

אני עזבתי לימודי הנדסה בשביל ללכת לעבוד עם נוער בסיכון, עבדתי בחברת היי טק, קיבלתי בערך כפול. מה אתם רוצים? שאנחנו נעזוב את התחום הזה ונחזור להיי טק? שלא יהיו אנשים שעובדים עם הנוער שפוגע מינית ושרוצח? בני הנוער שאנחנו עובדים איתם, אתם רוצים שמה? שלא יהיו שם אנשים שעובדים?

או שיהיו אנשים רק שאין להם ברירה, שלא התקבלו לעבודה אחרת. אנחנו רוצים שיהיו שם אנשים שבאו כי הם חושבים שזה חשוב.

אין, היום תפתחו את אתר drushim.co.il, עמותת ענ"ב, מיליון ואחת מודעות דרושים, הם לא מצליחים לגייס מדריכים. אין, במגן במצפה ים הם לא מצליחים לגייס מדריכים. במשך כמה חודשים לא הביאו לשם נערים חדשים, מבחינת קליטות, כי לא היו מדריכים שיוכלו לקבל אותם. פיטרו רכזת, לא מצאו רכז חדש, החזירו את אותה רכזת. אין אפשרות להביא עובדים היום בשכר הזה. חייבים לשים את זה על השולחן.

אולי שיביאו מסין.

ניצן תנעמי, בבקשה, תציגי את עצמך.

ניצן תנעמי, מכוח לעובדים. אני רוצה להיות קונקרטית קצת לגבי מה שאנחנו רוצים. בחסות הנוער, כמו בעוד כל מיני ארגוני עובדים אנחנו בעצם בסכסוך עם מעסיק שאומר 'אין לי כסף' ויש גורם מתקצב שהמעסיק בקשר איתו. בשלב הזה, כדי שייחתם הסכם לגבי המדריכים והעו"סיות ואמהות הבית והרכזים, צריך שיהיה עוד כסף. אני לא יודעת אם לעמותות יש או אין ואיך הן מגייסות, אני יודעת שקונה השירותים או נותן את השירות הזה שניתן על פי חוק והשירות הזה לא מתוקצב לו מספיק. אז אנחנו מאוד מאוד נשמח אם הוועדה תוכל לעקוב אחרי הנושא הזה כדי לראות שאכן מגיע הכסף שצריך כדי לחתום על הסכם ראוי לכל העובדים, למדריכים ולכל שאר העובדים.

ניצן, אנחנו עוד לא בשלב של לעקוב. הם בכלל לא אומרים שהם הולכים לפתור את זה או להתערב בזה באיזה שהוא אופן.

נכון, עד עכשיו הם לא התערבו ובשלב הבא אני חושבת, זה גם לפתחה של הוועדה, שמכרזים כאלה לא יכולים להיחתם רק עם מה צריך לתת לנערים, שזה נורא חשוב, כמה מדריכים, כמה עו"סיות, כמה רכזים, אלא כמה אמורים להרוויח אנשים שעובדים בתחום הזה. זה תחום עבודה מקצועי. חסות הנוער זה מקצוע. גם אמהות בית בחסות הנוער זה מקצוע, הן לא רק מבשלות, הן חלק מהמערך הזה שאמור לקלוט את הילדים ואני חושבת שכאתגר למשרד הרווחה, שיוציאו מכרזים שאומרים איך אמור להיראות השירות, הם באמת לא רק קונים שירות, הם מייצרים איזה שהוא מקצוע ואני חושבת שהמכרזים צריכים לשקף את זה.

אילן גילאון, בבקשה.

אלא אם כן יש עוד מישהו?

לא קיבלתי עוד פניות.

תראה, אדוני, המצב הוא פשוט וכל אחד כאן צריך לעשות את תפקידו. העובדים, קודם כל תפקידם לבקש להיטיב תנאים ככל שניתן ולחדש הסכמים קיבוציים. זה ברור לגמרי. אנחנו צריכים לעשות מקצת מן הצדק ולהבין, שאני לא חושב שאני אגזים אם אני אומר, שזאת עבודה אסטרטגית בכל מקרהו היא חשובה לנו, מבחינת סדר העדיפויות הלאומי ולא משהו אחר. משרד הרווחה הוא זה שצריך למצוא את התקציבים, ובואו נקרא לילד בשמו, כדי לממן את העמותות או לא להעסיק את העמותות. צדקה חברת הכנסת מיכל בירן וחייבים להתייחס לזה, כי זה די קפיצה במדרון למטה. אחרי שאנחנו מוציאים באאוט סורסינג כל עבודה כזאת, שהעיקרון שלה הוא שאנחנו צריכים לצמצם הוצאות ולהגדיל רווחים, בסופו של דבר אתה מגייס כוח אדם שמסתיים בהתעללות בחסרי ישע. זה מה שקורה בכל מוסד ציבורי שהופרט באופן הזה. וכאן זה דרך ביניים, של עמותות, בסדר.

לכן אני אומר, אם מישהו מעלה על דעתו שבעבודה מהסוג הזה, ועל זה אנחנו צריכים לתת את הדעת כוועדה, בוודאי ובוודאי לעקוב, הרי אנחנו עוקבים אוטומטית אחרי כל דבר שמתקיים כאן כי זה המשקל שלנו ואנחנו לא יכולים לקבוע בעניין הכמותי מה יעבור למה ולקבל את ההחלטות במקום משרד הרווחה במקרה הזה. אבל אנחנו בהחלט יכולים לבוא בקריאה הזאת למשרד הרווחה, לאפשר, או לקבל - - - אתם אומרים שאנחנו עושים את המכרזים על פי כל דין. זה בסדר גמור, אבל השאלה אם מבחינת סדר העדיפויות שלנו, אדוני, מישהו צריך לעבוד פה ב-33 שקלים בסוג כזה של עבודה.

נאמר פה, אני זוכר, הייתי פעם באיזה שהוא מוסד ואז הם הראו לי שם, הילדים, שיש להם הוספיס לחיות במוסד הזה. הם ראו לי שם ציפורים פצועות ובעצם הציפורים הפצועות זה הילדים האלה וזו כנראה גם התחנה האחרונה שלהם לפני בתי הסוהר, בואו נקרא לילד בשמו. ולכן אם הדבר הזה לנו הוא חשוב אני חושב שאנחנו צריכים לבוא בדברים, קודם כל עם שר הרווחה, עם תקציב הרווחה, לעזור לו להציג את התקציב הזה, כדי לממן אבל כדי גם להתנות בתנאי המכרז שלו מה יהיה שכרו של אדם, כפי שצריכים להעריך את זה, ואם יש לו דברים מקבילים במשרד הרווחה. זו השאלה כולה, אין פה בכלל הרבה פרובלמטיקה, זה שכר זעום לעבודה אסטרטגית קשה וצריך למצוא את המקורות לממן אותה כמו שמוצאים את המקורות לממן דברים אחרים. ככה זה עובד. נראה לי שזה צריך להיות הסיכום שלך, אדוני. אני חושב שאף אחד לא היה מוכן לעבוד בשכר הזה בעבודה הזו, בשום פנים ואופן. זו לא עבודה שיש לה שעות מסוימות, זאת עבודה שאתה לוקח אותה בצורה אינהרנטית איתך לכל מקום ומקום בכל שעה ושעה. זו לא עבודה, אפילו, זה מעבר לעבודה. זה אורח חיים. אנחנו לא יודעים מה זה חדוות יצירה, כי חדוות יצירה זה ביטחון תעסוקתי וזה יכולת להתפרנס בכבוד וגם לאהוב את מה שאתה עושה. אני מאמין שאתם אוהבים את מה שאתם עושים, אבל זה תלוי בשני הדברים האחרים גם.

שלום לכולם, לכבוד היושב ראש. אם אנחנו נסתכל על הדבר בכלל, משרד הרווחה, ואנחנו נגיע לעמותות, אם הוא יוצר כאן מעגל סגור שהוא לא יודע אם הוא לא נותן לנערים האלה בשלוש התחנות שלהם, המחסה הנעול והפתוח ואחר כך הוסטל, אפשרות אחר כך להשתקם בחברה ויחזרו לחברה להיות חלק מהחברה, אחר כך עקב חוסר תקציב אם אחת מהתחנות האלה - - - הם יחזרו עוד פעם למעגל או עוד פעם יגיעו לבית סוהר חס וחלילה, אז הכסף שזה יעלה למדינה, למשרד הרווחה, הוא עוד יותר, אז למה לא למנוע את העוד כסף? זו משוואה מתמטית. אם משרד הרווחה אומר 'אני נותן כסף מספיק', אז בואו נדבר עם העמותות, אולי זה המשכורות, אולי העמותות מקבלות משכורות פי 10 מהשכר הממוצע במשק. נבדוק את זה, יש דוחות כספיים, אולי הם גם מגייסים כספים? צריך להיות רגולטור, צריכה להיות צנזורה, צריכה להיות ביקורת.

אני מדבר על ביקורת, עם כל הכבוד, אני לא חוקר ולא משטרה. אז אם יש כסף, נדע אם זה מספיק לתת שכר שמתאים לעבודה שלהם. 34 שקל, 37 שקל, 35 שקל, זה כבר עניין שלהם, אמנם גם אני בעד שהם יחיו בכבוד ויקבלו את השכר התואם להם ולעבודה שלהם, שהיא באמת גם מבחינה נפשית קשה. הם עושים עבודת קודש לשקם את הנערים האלה. אז בואו נראה איפה הכסף. אם באמת אין כסף והעמותות לא מגייסות כסף, אז אין כאן הרבה פילוסופיה, בבקשה, משרד הרווחה צריך להפריש עוד כסף, שיפריש.

אני לא אתייחס כאן להפרטה, מה שאמרה מיכל, מובן, אין כאן את המקום להתייחס אליו. בבקשה, יש לכם ביקורת, צנזורה, על הכסף שאתם מפרישים לעמותות, אם זה מספיק, לא מספיק, המשכורות שלהם, הכסף הולך ככה חינם? נזרק או לא נזרק, או מישהו נהנה מזה, סליחה על הביטוי. אם לא, אז צריך לתת עוד כסף. זה הכול. אחת פלוס אחת זה שתיים במתמטיקה, זה לא יהיה שלוש ולא יהיה מינוס אחת.

בבקשה, מיכל.

ממש משפט, כי אמרתי את עיקר דבריי. אנחנו מכירים את השיטה בישראל. חושבים על לתקן את מערך הכבאות רק אחרי שיש שריפה בכרמל ואנשים משלמים בחיי אדם ואז מישהו חושב שצריך לעשות גוגל ולמצוא סופר טנקר. אני חושבת שברור לכולם, דיברת על מה קורה, לאן מעבירים אותם וכמה זה יעלה למדינה, אבל בואו נחשוב רגע על התסריט האחר, שילד שצריך להיות במעון כזה, שהוא סכנה לכל הסובבים אותו, לא נכנס למעון כזה כי אין מי שיקלוט אותו שם, שייפגעו עוברי אורח תמימים או משפחתו או מישהו אחר וזה יהיה מרוח על השער של 'ידיעות אחרונות', דבר ראשון כמובן שישר יאשימו קודם את הזוטרים ביותר ולאט לאט זה יטפס הלאה, יאשימו את הרווחה בקהילה שלא טיפלו בו כשבכלל הוא היה צריך להיות במעון סגור, ויאשימו אחר כך - - - במקום שנגיע למצב הזה, ששוב, זה יכול לעלות בחיי אדם של אנשים, זה יכול לעלות באמת בשרשרת של נפגעים מהדבר הזה, צריך לטפל בזה במקור.

אני יודעת, השר הזה הצליח להביא הרבה תקציבים למשרד, שהרבה שנים לא הגיעו אליו תקציבים. אני גם אפנה אליו, אני מבינה, אילן, שאתה כבר דיברת איתו. צריך את ההתערבות שלו כאן, אבל מה שבטוח, אי אפשר לרקוד על כמה חתונות. אי אפשר להגיד שההפרטה היא שיטה יותר יעילה 'אנחנו רוצים להיות רגולטור' והשירות לאזרח לא ייפגע, וגם לא לקחת אחריות. אי אפשר לאחוז במקל הזה משני קצותיו ואתם מנסים לעשות את זה. אז בסוף, אני מבינה שיש הרבה אילוצים, לא הייתי רוצה לשבת גם איפה שאתם יושבים, אני יודעת, אבל בסוף אין מה לעשות, השורה התחתונה היא שזאת האחריות שלכם, הם זוטרים במערכת, אתם כן מנהלים את המערכת, למרות שגם לכם יש הרבה אילוצים, ואתם איפה שהוא תקועים באמצע.

משרד הרווחה, יש לכם בשורות בשבילנו?

אחרי כל מה שאתם אומרים לא ברור שיש לי בשורות, אבל כמו שאמרה חברת הכנסת מיכל בירן, המערכת היא עם אילוצים מאוד כבדים, אנחנו עושים בתקציב שלנו הכי טוב שאנחנו יכולים. אנחנו לא חושבים שאנחנו מגיעים למצב אופטימלי, אנחנו דואגים כל הזמן לעדכן את התעריפים, אנחנו דואגים כל הזמן לשדרג ככל שניתן, אנחנו דורשים תקציב, גם ב-2016 אנחנו הולכים לשדרג במשהו את התעריפים שלנו במסגרות החוץ ביתיות, אנחנו כל הזמן מתקדמים - - -

המנכ"ל הקודם שלכם, בתקופה של מאיר כהן, אמר שאתם הולכים להוציא לאט לאט את האאוט סורסינג ולהכניס את העבודה built in בתוך משרד הרווחה.

אני לא מכיר משפט כזה.

אני מכיר את זה.

אבל, בסדר, לא נתווכח על המנכ"ל הקודם, אבל אני אומר, אנחנו מבחינתנו מנסים ככל שניתן ואני מדבר על מערכת גדולה שבה, כמו שאמרתי בהתחלה, מדובר על 6 מיליארד שקל. זה לא שאני יכול לתת לחסות הנוער משהו שאני לא נותן לאחרים, המודלים האלה ניתנים לכולם. בשנה הבאה אנחנו גם הולכים לעשות משהו בתחום הזה ולשדרג את התעריפים, גם בתחומים אחרים אבל גם פה. אנחנו כל הזמן מנסים להתקדם בכיוון - - -

אבל, אגב, יש פה משהו built in. הם גוזרים קופון. שוב אני אומרת, זה בסדר, הם צריכים להתפרנס, אבל יש לך באמצע שלב מיותר, העמותות. הן צריכות גם להחזיק את עצמן - - -

אתה לא יכול לדבר ביעדים - - -

האמת, אני לא מאשימה אותם, אנשים צריכים להתפרנס, אבל זה שלב מיותר במערכת.

שהם לא יהפכו לעובדי מדינה. זה מובן, העמותה זה האמצע, זו הכוונה.

לא מובן.

אני מתנצל, אם יש דבר שאני לא משפיע עליו זה הזמן.

רק חצי משפט. אני רוצה להגן על העמותות פה ועל ספקי השירות. בדרך כלל, אני אומר עוד פעם, זה תמיד - - - ברוב המקרים שלנו בשירותי הרווחה, גם העמותות וגם הספקים האחרים עושים עבודה נפלאה. אני חושב שבקטע הזה לא צריכים להגיד, 'גזירת הקופון' היא לא בדיוק נכונה, להעסקה ישירה יש את הבעיות שלה, אנחנו לא נרחיב אותן פה - - -

בהזדמנות צריך להרחיב, כי אני לא מכירה אותן.

בסדר, אני מוכן להרחיב. אם תרצי, אני אשמח.

30 שקל בשעה לבן אדם ש - - - 24 שעות? מה קורה? הם, המשרד, הראשונים שצריכים לצעוק והיוקרה של המקצוע, זה כאילו אתם כורתים את הענף שאתם יושבים עליו.

ידידי, אם לא תאפשר לו לשאת את דבריו אתה לא תלמד ממנו.

דבריו לא שונים מכל הדברים שאני שומע. איך נותנים להם 33 שקל, זאת השאלה. לא משהו אחר.

ברשותכם, אני - - -

אבל לא כל כך התקדמנו, אלי. הם אפילו לא אומרים שהם ינסו - - -

- - - למקוואות, לכל מיני אנשים חילקו מיליונים של שקלים ואנחנו מדברים על תקציב שהוא אפסי.

מקוואות? התחלתם לחלק למקוואות?

חברים, אני ממש חשבתי שהדיון יהיה ממש קונקרטי.

הוא קונקרטי לגמרי. כשאנחנו מדברים על משרד הרווחה הוא קונקרטי לגמרי.

אלברט, מה הקשר שלך למקוואות עכשיו? הבעיה שלך זה השכר שלך ובצדק.

אני אסביר. זה לא המקוואות, הבעיה שלי שכשבאים להגיד שאין כסף - - -

אני אמרתי שאין כסף? עוד לא שמעת אותי.

לא אתה.

פה נציג המשרד, פקיד בכיר מאוד, ממונה על התקציבים, אומר מה המדיניות של המשרד ולמרות זאת צריך למצוא פתרון. אז בואו ננסה להיות - - - אל"ף, אני יכול להגיד, כל דבר אני אבקש את הסכמתכם, אנחנו כחברי כנסת, כחברי ועדת העבודה והרווחה שהתכנסנו מזדהים עם המאבק שלכם.

מסכים.

וגם מצפים שאתם תזדהו עם מאבקים אחרים שלא יהיו קשורים אליכם ובכל זאת הם חשובים.

מיכל, ברשותך, מעכשיו לא מפריעים לי, בסוף אם את רוצה.

- - - מה העקיצה הזאת? - - - לא מקובלת עליי.

מה את רוצה?

הערתי לאלברט הערה.

אפשר לסגור את הישיבה בלי סיכום.

לא, סיכום זה חשוב, אלי.

שיהיה ברור, אני אהיה עקבי. אתה רוצה לעשות מאבק, תמשיך במאבק.

לא, לא, אני אמרתי ש - - -

באתם לבקש את עזרתנו. תבינו, אנחנו ועדה שלא מתקצבת, שמחוקקת, שעושה מעקב אחרי ביצוע עשיית הממשלה. אנחנו באנו לעזור לכם, חד משמעית. דבר שני. המצב הנוכחי של כל חסות הנוער ומסגרות חוץ ביתיות של המשרד הן ברמה של שירותים נמוכה מדי לצרכים האמיתיים. אנחנו חייבים להגיד את זה ולעזור למשרד מול האוצר כדי שיימצאו המשאבים. זה לא תחום חדש בשבילי. אני מרשה להגיד הערה אישית, זה לא חדש בשבילי, את הקריירה שלי התחלתי כמדריך בבית היתומים בקזבלנקה לפני 50 ומשהו שנה. זה לא חדש, אתם לא מחדשים לי. בנוסף, ליד הבית שלי הייתה פנימייה שלצערי סגרו אותה כדי לעשות היי טק. תאמינו לי שזה כואב, 30 שנה של התנדבות פתאום עושים היי טק, בפנימיית אשלים בבאר שבע.

אני חוזר ואומר, אל"ף, מזדהים. שתיים, אנחנו נפנה, לא כל אחד באופן נפרד, כוועדה לשר הרווחה ולשר האוצר כדי שייבדק הנושא בכללותו, כי זה לא מדיניות עבור עמותה זו או אחרת. דבר שלישי, ואני מבקש מאגף התקציבים במשרד הרווחה, יש לעת משבר תקציבים מיוחדים. אני מבקש לבדוק את המצב ולראות תוך שבועיים איך עוזרים לפתור ולהגיע להסכם עם העובדים והנציגים שלהם ועמותות. יש לכם שבועיים לנסות. אי אפשר להמשיך. ילד שלא נמצא במסגרת זה יעלה לנו, נאמר על ידי כולנו, זה יעלה למדינה ובמיוחד לילד, לא מעניין אותי המדינה במקרה הזה, בחיים נורמליים, בשילובו במערכת, בחזרה לתוך משפחתו וכו'.

אי אפשר להמתין, יש לכם שבועיים כדי להגיע לסיכום. ולא, אני מבקש מכם, מהמשרד, מהממונה על השירות הזה, לדווח לוועדה מה מצב הדיונים ביניכם. בפרק זמן של עד חודש נקיים דיון חוזר ונעשה מעקב. לא ציינתי את חברתי מירב בן ארי, שהיא חברת כנסת, ועוד מהסיעה שלי וידידה הרבה שנים בתחום של ילדים ונוער.

כן.

אז אני שוב אומר, אנחנו נעשה מעקב, נבקש מכם תוך שבועיים דיווח בכתב מסודר לוועדה. תוך חודש נקיים, אם יש צורך, אם הסתדרתם נשלח נשיקות, אם לא, תוך חודש אנחנו מבקשים לקיים דיון חוזר בעניין הזה באותה מתכונת.

אני מודה לכם, הייתי שמח לשמוע את הצעירות, אבל בהזדמנות אחרת.

אפשר להגיד משהו?

בבקשה, המשפט האחרון.

אני מדריכת לילה במעון מסילה, זה מעון נעול. אני מדריכת לילה כבר שנתיים וחצי. אני אחת המדריכות הכי ותיקות במעון, שנתיים וחצי. זה לא אמור להיות ככה. אחת הסיבות שהרבה עובדים אצלנו ומדריכים עוזבים מאוד מאוד מהר זה בגלל שהעבודה הזאת היא לא עבודה מתגמלת. אנחנו מאוד אוהבים את הנוער, אנחנו מאוד רוצים לעזור לנוער, אנחנו חושבים שהקשר הבין אישי זה אחד הדברים הכי חשובים בזה שזה מקדם אותם, ראינו את זה לאורך כל הדרך, אבל אם אנחנו לא נרגיש מתוגמלים אנחנו לא נוכל להמשיך, ואם אנשים לא ממשיכים זה אומר שאין קשר שהוא ארוך. אנשים לא נשארים במקצוע הזה וזה מקצוע מאוד מאוד חשוב, הנוער של היום זה העתיד שלנו אחר כך מחר. אם אנחנו לא נרגיש מתוגמלים אנחנו לא נישאר. אם אני בתור מדריכה צריכה לעבוד בעוד שתי עבודות כדי להגיע למצב שאני מצליחה להתפרנס זה נשמע לי קצת לא הגיוני. הלוואי שהייתי יכולה להשקיע את כל כולי רק בעבודה אחת כדי לתת לנוער יותר, ואני נותנת להם המון, וגם הצוות אצלי במעון.

תודה, באמת סיכום טוב. תודה לכם ולהתראות.

הישיבה ננעלה בשעה 14:10.