הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 1

מישיבת ועדת משנה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

לטיפול בצעירים וצעירות חסרי בית

יום שלישי, י"ט בכסלו התשע"ו (01 בדצמבר 2015), שעה 12:00

ועדת משנה לטיפול בצעירים חסרי בית

חברי הוועדה: מירב בן ארי – היו"ר

מיכל בירן

אברהם נגוסה

איציק שמולי

אלי אלאלוף

ציפי נחשון גליק - מפקחת ארצית לטיפול באלימות במשפחה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

שאול מוצפי - מנהל תחום בכיר תכניות סיוע, משרד הבינוי והשיכון

פיני קבלו - סמנכ"ל רווחה, מרכז השלטון המקומי

אריה דרזי - אגף רווחה ע. חיפה, המרכז לשלטון מקומי

ציפי לפלר - ממונה על מחלקת ילד, נוער ומשפחה, עיריית ירושלים

יהודית גבאי - מנהלת היחידה למתבגרים, עיריית ירושלים

אילה קדמי חקלאי - מנהלת תחום דרות רחוב קידום נוער, עיריית ירושלים

יואב בן ארצי - מנהל תחום התמכרויות, דרי רחוב ושיקום האסיר, עיריית תל אביב-יפו

הדס גול - מנהלת גלגל ושלטר, על"ם - עמותה למען נוער במצבי סיכון ומצוקה

אודליה עוזרי-מזרחי - מתנדבת בעמותה, על"ם-עמותה למען נוער במצבי סיכון ומצוקה

שהנז כהן - מתנדבת, על"ם-עמותה למען נוער במצבי סיכון ומצוקה

רעות גיא - ראש תחום קצה ונערות, על"ם-עמותה למען נוער במצבי סיכון ומצוקה

חן אדרי - פעילה חברתית, על"ם-עמותה למען נוער במצבי סיכון ומצוקה

דני שרון סטריאן - מנהל כתובת רחוב חיפה, על"ם-עמותה למען נוער במצבי סיכון ומצוקה

בן בן סימון - צעיר חסר בית, על"ם-עמותה למען נוער במצבי סיכון ומצוקה

רבקה צחי - צעירה חסרת בית, על"ם-עמותה למען נוער במצבי סיכון ומצוקה

מרים שחף - צעירה חסרת בית, על"ם-עמותה למען נוער במצבי סיכון ומצוקה

נעמה אדלר - צעירה חסרת בית, על"ם-עמותה למען נוער במצבי סיכון ומצוקה

איריס רון ניצן - אם בית, עמותת גלגל

רן מלמד - סמנכ"ל, עמותת ידיד-מרכזי זכויות בקהילה

תמר סטון - מנכ"לית עמותת אותות

אסף שמול - מנהל תחום, עמותת אותות

טלי מאור - מנהלת צוות, עמותת אותות

ירון גנאור - מנהל עמותת אתנחתא

רננה סגל - מדריכה באתנחתא, ירושלים

מור ארם - רכזת פורום ארגוני צעירות

יגאל גולדשטיין - מנכ"ל, עמותת החוט המשולש

מיכל בן זקן - מנהלת 'מקום אחר', תל אביב

אוריה תורג'מן - מתנדבת באיתור של נערים ונערות חסרי בית

אפרת יוסף - פורום צעירות

מלי מכלוף - פורום צעירות

חן אורי - פורום צעירות

יהודית אילני - יועצת פרלמנטרית לח"כ חנין זועבי

מרים רבינוביץ - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

גל גולן זילברמן - לוביסטית (ברדוגו יועצים), מייצגת את הפורום הציבורי לכפרי נוער ופנימיות

ענת כהן שמואל

ס.ל., חבר המתרגמים

ועדת משנה לטיפול בצעירים חסרי בית

שלום לכולם. ברוכים הבאים לוועדת המשנה של ועדת העבודה והרווחה. זו פעם הראשונה שמתכנסת ועדה בכנסת שכל הייחוד שלה הוא לעסוק בחסרי בית צעירים וצעירות. הוועדה היא ועדה, שמי שמכיר אותי או שהכיר אותי עד היום, זו ועדה מאוד פרגמטית, אנחנו לא באנו רק לדבר, אנחנו באנו לעשות. חשוב שתדעו שהוועדה מגיעה גם עם כספים שהם בהסכם בין האוצר לרווחה, מי שתציג את התכנית הכספית תהיה שותפתי לדרך מהיום הראשון בכנסת, הגב' ציפי נחשון גליק ממשרד הרווחה, שהיא שותפה אמיתית. למרות שכל כך הרבה שנים היא במערכת, כל מי שמכיר, יודע כמה רצון וכמה יכולת יש בך ואני מאוד מאוד מודה לך מראש. אני יודעת כמה הנושא חשוב לך. ציפי תציג את התכנית הכלכלית שלנו, אבל בנוסף יהיו כאן דיונים, כמובן גם להעלות למודעות, אבל גם לשנות ולתקן את המצב החברתי במדינת ישראל.

בתקופה שאני בכנסת, לא הרבה, שבעה חודשים, פגשתי את האנשים, סיירתי, הייתי במקומות ואני אציין גם שהתחלתי עוד כשהייתי חברת מועצת העיר תל אביב, כבר שם הייתי ב'מישהו לרוץ איתו' והייתי בבית השאנטי והייתי במקום אחר. זאת אומרת מהיום שהגעתי לפעילות הפוליטית עניין אותי הנושא של חסרי בית. כמובן הגעתי גם לכאן, ביקרתי גם ב - - - ובאתנחתא וגלגל כמובן והיד עוד נטויה, אתם מוזמנים לקחת אותי תמיד. גם בתחנה המרכזית סיירתי הרבה, בלב באלפסי. תסלחו לי אם שכחתי משהו, אבל הייתי וראיתי בעיניים ודיברתי איתם גם וראיתי מה שקורה בשטח. גם החוט המשולש, סליחה, יגאל, תסלח לי, פעילות חשובה מאוד.

אין ספק שכיום במדינת ישראל יש איזה שהוא חוסר, יש לאקונה, יש מצב שבו אנו כמדינה מטפחים מאוד את הנוער עד גיל 18 בפנימיות הרווחה. נכון, יש גם כאלה שגם שם לא שורדים וגם נפלטים לרחוב, אני יודעת את זה, אבל עדיין בעיניי הבעיה המשמעותית של המדינה, ואני ממש אקצר, כדי שנוכל לשמוע הרבה אנשים כאן, הבעיה המשמעותית היא שבאיזה שהוא מקום אנחנו סוברים שהילד בגיל 18 או מתחתן או הולך לצבא, או שירות לאומי, ואז איזה יופי, אין מה לדאוג, הוא נמצא כבר במסגרת שעוטפת אותו.

וכאן יש בעיה. אני לא יודעת אם רוב, אבל חלק מאותם חבר'ה צעירים בכלל לא הולכים למסגרת המשך אחרי פנימיות הרווחה. חלק מהם הולכים, מוכרים כחיילים בודדים, כמו שראיתי בדיורית המקסימה בתל אביב, שכבר חיילות שהיו בצבא והגיעו לדיורית ועדיין המשיכו, ארבעה חודשים אחרי הצבא, כחיילת בודדת, אבל אחרי זה מה? היא נתונה לחסדים של המפקד שלה שידאג לה לסידור. אנחנו, כמדינה, לא נותנים פתרון. מה גם שפתרון, אפילו חירומי, כיום הרבה פעמים, הייתי בבית דרור גם, שמעתי שהרבה חבר'ה אחרי גיל 20, או בחוט המשולש או בגלגל, הם צריכים מסגרת המשך. אגב, יכול להיות שהם צריכים רק שלטר חירומי, שגם ציפי תדבר עליו, יכול להיות שהיא צריכה הוסטל שיקומי אחרי זה להמשיך, ויכול להיות, מה שאנחנו רואים הרבה גם בדיורית של עלם, שחבר'ה שמגיעים לדירות הם כבר על הרגליים והם כבר מוכנים לתהליך רציני מאוד ואז הדירה נסגרת.

אנחנו צריכים להבין, וכולם יודעים את זה, הנושא הזה של הדיור ובית במדינת ישראל, הנושא הזה זה בנפשנו. לכן ביקשתי את הוועדה הזאת, ביקשתי לעמוד בראשה ואתם צריכים לדעת שכל כולי מגויסת לעניין.

אני רוצה ראשית, לפני שאני מעבירה לציפי, להודות לכל מי שליווה אותי בתקופה הזאת. אנחנו רק בתחילת הדרך, אני ממשיכה לסייר, זה מאוד מעניין אותי גם לשמוע אתכם. אני רוצה להודות לכל מי שחשף אותי לעולם שלו ואני רוצה להודות במיוחד לחסרות הבית וחסרי הבית שדיברו איתי וסיפרו לי. אני יודעת שנמצאים פה גם ולדעתי הדרך הכי טובה זה לשמוע אותם.

אני כבר יכולה להבטיח לכם, זה תהליך. אנחנו לא נצא מפה ונתקן את כל הבעיות של חסרי הבית בישראל, אבל אנחנו מתחילים. אנחנו מתחילים עם תקציב, עם כוונה לשנות מדיניות, שזה תקנות התע"ס להגדרה של דרי רחוב, שגם רן מלמד פה, שותפי, עזר לנו גם בנושא הזה, וכמובן עם בשורה לצעירים חסרי בית במדינת ישראל.

המטרה של הוועדה הזאת היא פשוט לעסוק בדיני נפשות. אני רוצה להגיד לכם משפט אחד לסיום, לפני שהגעתי לכנסת עבדתי עשר שנים עם נוער בסיכון. הנוער שלי לא היו נערים חסרי בית, הם היו נערים שהיה להם מה שנקרא הבעיות שלהם, אבל אחד הדברים שלמדתי בעבודה שלי, שברגע שאתה מתעסק בבני נוער אתה מתעסק בדיני נפשות. לכל ילד וילד או ילדה או צעיר וצעירה שנוציא מהרחוב וניתן להם אלטרנטיבה לחיים מוצלחים יותר, אנחנו מצילים דור שלם אחריו. בעיניי זה הדבר הכי חשוב, בעיניי זו המשמעות של הוועדה הזאת, הצלה ודיני נפשות.

כעת אני רוצה כמובן לשמוע את גב' ציפי נחשון גליק, ממשרד הרווחה. הודיתי לך. אנחנו נשתדל לשמוע את כולכם, מי שרוצה להירשם צריך להירשם אצל ענת לזכות דיבור. אנחנו נשתדל, אבל חשוב שתדעו, זו רק השקת הוועדה. תהיה כאן עבודה וחס וחלילה אם לא נשמע אתכם יהיה לכם הרבה מקום בוועדה הזאת לומר את הדברים. בבקשה, ציפי.

תודה רבה. כבוד גדול לשבת פה, בעיקר כשאתה בא לפה ואתה יודע שאתה תותקף רק קצת ולא הרבה, כי יש לך גם בשורות טובות. אז תודה לך באמת על כל הסיוע בנושא.

אני רוצה לספר ולשתף שמשרד הרווחה, כשהוא מדבר על צעירים במצבי סיכון אנחנו מדברים על אוכלוסייה מגילאי 18 עד גיל 25, שנמצאים על רצף הסיכון, המצוקה והניתוק. הוזמנתי היום לספר על תוספת תקציב ובמה אנחנו הולכים לעשות את זה, אז בהתאם לצרכים של האוכלוסייה על קצה הרצף ככה המענים שבכוונתנו לייצר. חלק מהמענים קיימים, חלקם הם מאוד מאוד ותיקים, חלקם הם יחסית חדשים וחלקם הם ממש חדשים מהמדף.

תוספת התקציב מתייחסים גם לצעירים במצבי סיכון, שמאפשרת לנו לייצר יותר מענים של דיור וזה מוכתב לנו. זאת אומרת כאשר מגיעה תוספת תקציב למשרד היא מסומנת עבור מה וחלק גדול מהתקציב מיועד לאוכלוסייה של קצה הרצף, כולל זנות.

אז אני אתחיל ממענים של דיור, שאנחנו מייצרים אותם על הרצף, החל משלטר, מקלט, הלנת חירום, כל אחד איך הוא קורא לו, שמאפשרת קליטה 24 שעות ביממה לכאלה שנמצאים ממש ברחוב, במשבר, בסכנה וכו'. היום המשרד מפעיל שני מקלטים כאלה לנערות וצעירות, אחד במגזר הערבי בצפון, אחד בבאר שבע.

אני אמנה קודם כל מה הרצף ואחר כך אני אספר מה אנחנו הולכים לעשות. אז קודם כל הלנת חירום. אחרי הלנת חירום יש לנו מודל שנקרא הוסטל, שהוא גם עובד 24 שעות ביממה, אבל הוא כבר מכיל בתוכו אוכלוסייה שאומרת 'רוצה אני' לעשות שינוי. יש מודעות ויש יכולת ראשונית להתחיל את השינוי. הם באים לתוך התכנית 24 שעות ביממה ומתקדמים איתם בין 8 חודשים לשנה באמת לעשות איתם את השינוי.

אחרי ההוסטל יש לנו מודל של דירות מעבר, כאשר המודל הזה נחלק לשניים, דירות מעבר עם מדריך או מדריכת לילה ודירות מעבר בלי מדריך או מדריכת לילה. ושוב, בהתאם לקשיים או למאפיינים של אוכלוסיית היעד.

יש לנו מודל חדש יחסית שכרגע בעיצומו של ביטוח, עם הביטוח הלאומי ומי שמפעיל אותו עבור הפיתוח זה עמותת קשת שנקרא דיורית. השלב האחרון והמתקדם יותר בנושא של פתרונות דיור לצעירים זה סיוע בשכר דירה, שכרגע אנחנו מקבלים ממש בפינצטה את הסיוע וזה עובר דרכי ואני כותבת למשרד השיכון ממש חריגים ובודדים.

בתוספת התקציב בכוונתנו קודם כל להקצות תקציב לדיורית שפועלת בתל אביב, כי כרגע היא נשענת על תקציבים חד פעמיים של הביטוח הלאומי. כבר אנחנו יודעים שבתל אביב יש רשימת המתנה, אז אנחנו רוצים להקים עוד דיורית בתל אביב. אנחנו רוצים להקים דיורית לצעירים בתל אביב ואנחנו רוצים להקים דיורית בחיפה. בירושלים היא בשלבי הקמה, עדיין כמודל פיילוט עם הביטוח הלאומי, שכבר יש משא ומתן מתקדם של עמותת אותות עם אוניברסיטת תל אביב. אני לא יודעת אם מישהו מכיר, דיורית זה מודל מקסים ויפה והוא באמת - - -

אני חייבת להגיד, כל הסיורים שלי באותות, אמרנו שסוף סוף ניפגש, תמר, אז ברוכה הבאה לוועדה.

אני אשמח להרחיב על המודל, אם תרצו. אני מנהלת את הדיורית.

בתל אביב הוא נמצא במעונות הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, בירושלים הוא יהיה במעונות הסטודנטים בירושלים, וזו באמת ההזדמנות להודות גם לתמר ובעיקר לאסף, שמנהל את כל הפרויקטים והוא בשטח והוא המוציא לפועל. באמת ייאמר לזכותו ולזכותה של טלי, שמנהלת, שבאמת הקימו את זה כמעט מעכשיו לעכשיו ותוך כמה חודשים זה ממש התמלא. אז אמרתי, בנושא הדיורית האחרונה, זה בירושלים.

יש לנו, כמו שאמרתי, דירות מעבר שכוללות מדריך שישן איתם. בכוונתנו להקים מספר דירות מעבר באמצעות הרשויות המקומיות. היתרון של הרשויות המקומיות, שעל כל שקל שאנחנו נותנים הם מוסיפים 25%.

יואב בא בזמן. תגידי לנו רק כמה דירות אנחנו הולכים להקים מהתקציב שיש.

עם הרשויות המקומיות אנחנו רוצים להקים 10 דירות מעבר. אנחנו בוחרים רשויות בהתאם לקריטריונים שמוכתבים לנו על ידי אנשי התקציבים. יש לנו דירות מעבר בשיתוף עם עמותה שנקראת ילדים בסיכוי. בעצם הדירות האלה הן ללא מדריך, כי הן מיועדות לבוגרי פנימיות, כאשר זה במיזם משותף, זה 50% מתקציב המשרד, 50% מתקציב העמותה. כרגע פועלות 28 דירות במשותף ובכוונתנו להגדיל לעוד 10 דירות במיזם משותף, 50% המשרד ו-50% העמותה.

באמצעות חסות הנוער יוקמו עוד 5 דירות מעבר לחסות הנוער ועוד דירה אחת לחסות הנוער. לחסות הנוער, נדמה לי 4 או 5, אני כבר לא זוכרת כמה - - -

6 דירות.

לא זוכרת, 5 או 6 דירות. ודירה אחת לבוגרי הקהילות הטיפוליות מאלכוהול. זה על פי הנתונים, גם של חסות הנוער וגם של ההתמכרויות. זה בנושא של דירות המעבר. בנושא של ההוסטלים יש לנו כרגע עוד - - -

הוסטלים ושלטרים גם.

תיכף, אני לא הכנסתי את השלטרים. זה נכנס לכותרת של חסרי עורף משפחתי והשלטרים, שזו אוכלוסייה ממש בקצה הרצף, נכנס לתוספת תקציב של קצה הרצף. אלה תקציבים לאנשים, כמו שאמרתי, שכבר מסוגלים להביא את השינוי, הם לא מוגדרים קצה הרצף.

יש לנו כרגע הוסטל שעובד מתקציב מלא של המשרד, לצעירות במגזר הערבי בצפון הארץ, ויש לנו שני הוסטלים שעובדים בירושלים, אחד לצעירים ואחד לצעירים, בשיתוף פעולה כולל תקציב של עמותת החוט המשולש. נמצא פה יגאל גולדשטיין - - -

עם עיריית ירושלים.

לשני הוסטלים? ממש לא. לא, זה מיזם משותף.

לא נתווכח על זה.

אוקיי. זה מיזם משותף של המשרד שעשה התקשרות. אני מוכרחה לציין שהיוזמה היא בכלל של יגאל שהתחיל להפעיל את ההוסטל לצעירות על חשבונו במשך כמעט שנתיים ואחרי שנתיים פנה למשרד, לפני ארבע או חמש שנים בערך, באמת לעשות איתו מיזם משותף. אז יש לנו כרגע שני הוסטלים שעובדים במיזם משותף. אנחנו מתכוונים להפסיק את המיזם המשותף ולהפעיל מתקציב מלא של המשרד, כי בכל זאת להקים הוסטל זה 1,300,000 שקלים בשנה וזה כבד על עמותה שבעצם מביאה הרבה מאוד תקציב - - -

כשאת אומרת לתת מימון מלא, את מדברת על יגאל, על החוט המשולש?

כן, כרגע זה עובד במימון שלנו ושל העמותה, ממש חצי חצי. מהתקציב הנוכחי, שיש הגדלה, זה ייצא למכרז ומי שזוכה אני מרוצה.

זה אומר גם על הגלגל בירושלים?

לא, תיכף אני מגיעה לגלגל. זה בנושא של מענה דיור לחסרי עורף משפחתי. אני אומר עוד משהו, בחודשיים האחרונים אנחנו מקיימים דיונים עם הג'וינט. יש אוכלוסייה של מאות צעירים שעלו ארצה מחבר העמים כבודדים. הם עלו כבני נוער והם נמצאים היום בפנימיות. עד היום הג'וינט טיפל בהם, גם במענה של דיור וגם במענה של טיפול. המשרד התבקש להיכנס להמשך הטיפול אחרי שהג'וינט מסיים את עבודתו, כי זה היה צו השעה באותם זמנים, לפני חמש שנים - - -

20 שנה.

לפני עשרים שנה. אוקיי, אז הקטנים מביניהם הם כבר צעירים ובעצם גם מהתקציב הזה אנחנו נספק להם מענה של דיור. זה בנושא של מענה דיור לחסרי עורף משפחתי. בנושא של תוספת תקציב לאוכלוסייה בקצה הרצף, כולל זנות, שם אנחנו מקימים בעצם את כל הלנות החירום.

כן, בואי נדבר על זה כי זה הכי חשוב.

בתוך זה נכנס התקציב של עיריית ירושלים. זו הלנת חירום חדשה לצעירים וחצי הלנת חירום לצעירות, שכיום היא קיימת על ידי עמותת עלם, מה שאת קוראת לו - - -

כן, הגלגל.

זה לא חצי, זה הלנת חירום לצעירות.

לא, אבל היא חצי מתקציב - - -

בסדר, אבל ההתערבות.

בואי נגיד שתקציב המשרד לא בא לידי ביטוי בשלטר של הבנות ולכן - - -

זה 300,000 של עיריית ירושלים ו - - -

נכון.

משרד הרווחה שם 600,000 שקל.

עכשיו, זה מה שאני אומרת.

אני אתייחס אחר כך.

חלק מהתקציב הולך לעיריית ירושלים, שהיא תעשה את ההתקשרות עם מי שיזכה אצלה במכרז.

אילה חקלאי, את יוצאת למכרז על גלגל?

לא, לא, לא. אנחנו שותפים ל - - -

איך גלגל, תסבירי לי איך הם עובדים 24 שעות.

אני עוד מעט אסביר. כשציפי תסיים.

תתייחסי רגע לנקודה שלי, איך גלגל יעבוד 24 שעות וב-10:00 בבוקר לא ישלח את הבנות?

אנחנו עומדים לפתוח, בעקבות ההודעה התקציבית של משרד הרווחה, שתי מסגרות, אחת לצעירים בנים, 18-24, ולצעירות. הבנים, אנחנו בתהליך של חיפוש מבנה, אני אומרת את זה פה. לצערי התקצוב שאני מקבלת בתוך התקציב לשכר דירה לא מספיק, אין לי תקצוב להצטיידות והתאמת המבנה. זה לבנים, אבל אנחנו בתהליך של חיפוש מבנה.

לגבי הבנות, אנחנו הולכים למיזם משותף יחד עם עלם, כשעלם, אם תרצו להתייחס, אני אשמח. ובעצם שתי המסגרות, גם של הצעירים וגם של הצעירות, ייתנו מענה 24/7. התקציב כולל, אצל הצעירים זה 1,200,000 שקל, אצל הצעירות יש 600,000 של משרד הרווחה, 650,000 שעלם שם ו-300,000 שעיריית ירושלים שמה באמצעות המחלקה לקידום נוער. אלה שתי המסגרות ושתי המסגרות יעבדו 24/7.

אז בואו נתקדם על זה, כי זה קריטי לי בעיקר עכשיו שאנחנו לקראת החורף. עכשיו שיש את הכסף וקידום נוער בעיריית ירושלים שמים 300,000, כבר הרבה שנים מאז שגלגל קם, ועלם כמובן שם את התקציב שלו.

שלום, אדוני. יושב ראש ועדת העבודה והרווחה. תודה רבה שהצטרפת. הנה, גם אלי הגיע בדיוק בזמן, תגידי לנו, מתי בעצם אנחנו יכולים לחסרי או חסרות הבית של גלגל שהשלטר שלהם יעבוד 24 שעות - - - הנה היא יושבת כאן, מקסימה. פגשתי את ריקי בגלגל, אבל הצוות כאן והדס, מתי אנחנו יכולים להגיד, תנו לנו איזה בשורה, שגלגל יעבוד 24 שעות.

שוב, זה גם מותנה במציאת - - -

יש מקום בגלגל.

לא, אין מקום, צריך מבנה אחר. המקום לא מספיק. אנחנו גם מגדילים את מספר המשתתפים.

המשתתפות.

בהחלט.

אנחנו ביחד איתם במקום הזה.

זה גם העניין של מציאת מבנה וזה גם לראות, אנחנו עכשיו בתהליך יחד עם עלם, יחד עם ציפי לבדיקה אם התקציב שהוקצה אכן יספיק.

הבנתי. אז בוא נגיד שאם יש בעיה שהנושא מתעכב בגלל ענייני תקציב, זה צריך לחזור אלינו לוועדה. אבל אני רוצה להבין, עכשיו שמעתי את זה פעם ראשונה, שגלגל עובר פיזית למקום אחר, על מנת להגדיל את מספר המשתתפות ואת - - -

השלטר.

ואתם מחפשים בימים אלה מקום חלופי, ובמקביל אתם מחפשים גם מקום לצעירים.

הם מחפשים - - -

גברתי בלבן, תציגי את עצמך גם.

שמי יהודית גבאי, אני מנהלת את היחידה הטיפול לטיפול במתבגרים, של אגף הרווחה בעיריית ירושלים.

ציפי, את רוצה להוסיף עוד משהו או שניתן לחברי הכנסת?

לנושא השלטר בירושלים.

ואני רוצה גם שתתייחסי לשלטר של הלהט"ב והשלטר של תל אביב.

אני רק רוצה להוסיף משפט אחד. בעצם בחודשיים האחרונים ראש העיר מוביל מהלך מאוד מאוד משמעותי, אתמול בערב גם היה מפגש של קרוב ל-20 חבר'ה מאוד מאוד מחויבים לנושא. אנחנו היום באיזה שהוא תהליך של מיפוי, מצד אחד של הצרכים, מצד שני של המענים הקיימים והחוסרים. כרגע אנחנו מתמקדים בשני השלטרים, אבל אין לי ספק שאנחנו נציג גם תכניות נוספות על הרצף של דברים חסרים, כולל לצעירים מתחת לגיל 18.

אוקיי. אני יודעת שהעירייה מגויסת, בחסות ראש העיר. אני יודעת שיש באמת גם התערבות, אתן שולטות גם בפרטים. אני כן הייתי רוצה לדעת, אם אנחנו נתקעים על עניין תקציב - - - אם זה על ענייני מקום אני סמוכה ובטוחה שאתם מבינים גם את הצורך הדחוף, בעיקר לקראת החורף, של לתת מענה לאותם צעירים כדי להוציא אותם מהרחוב.

ציפי, רק בקצרה, כדי שנספיק גם לשמוע את האחרים על העניין של תל אביב. גם יואב פה והוא יוכל - - -

אנחנו רוצים להקים עוד שלוש הלנות חירום באזור המרכז, בתל אביב, שהן דיפרנציאליות, אחת לצעירות בסיכון, אחת לצעירות בזנות ואחת לאוכלוסיית טרנסג'נדרים ואנחנו רוצים להקים הוסטל שיקומי לאוכלוסיית הטרנסג'נדרים. ביתרת התקציב אנחנו מתכוונים להקים עשרה מרחבים בגודל קטן לקטינות בזנות, בהתאם ל - - -

שזה בעיריות קטנות, לא תל אביב או חיפה.

לא, וברשויות שהן יותר גדולות להקים שישה. המרחבים האלה, זה בעקבות נתונים שאנחנו אספנו לגבי קטינות בזנות, מהרשויות המקומיות.

מרחבים זה כמו walk in center, אלה מקומות ש - - -

זה מקום שהוא לא פתוח כל יום. עושים עבודת חיזור אחרי הנערות ומשתדלים להביא אותן כמה שיותר לתוך מרחב כדי למזער נזק ומשם תוך כדי קשר לייצר אמון ולהבנות תכנית שיקום. זה הרעיון.

מה שחשוב לי להדגיש, הכסף מסומן, אבל אם משרד הרווחה צריך לצאת למכרז אז אני אומרת לכם שזה יהיה פתוח אולי באוקטובר2016.

זה חשוב, כי יואב גם פה. גם יואב כאן וגם עיריית ירושלים.

אוקטובר 2016. כך שיותר קל למשרד לעשות פטור ממכרז לרשות מקומית ושהרשות המקומית תיקח אחריות ותפעיל מסגרת, גם אם היא לא מיועדת רק לתושבי ירושלים, וזה מה שירושלים עשתה. אותו דבר אני מצפה שעיריית תל אביב תיקח על עצמה, בגלל שרוב הצעירים בזנות ובקצה הרצף מסתובבים במרחבי תל אביב, שהיא כן תיקח על עצמה להפעיל את זה, כי זה יהיה בדרך הכי מהירה להקים את המסגרות האלה.

מאשר לחכות.

בדיוק.

זו הערה חשובה מאוד. הנקודה הזו היא מאוד מאוד חשובה. יש גם את העמותות אבל גם הרשויות, העניין של באמת לקחת את זה אליכם.

בבקשה, חבר הכנסת נגוסה, כי הוא צריך ללכת. אנחנו נעשה חבר כנסת וכמובן איש מקצוע.

תודה. אני באתי באמצע דיון בוועדת הכנסת, כי הנושא מאוד חשוב לי ואני מכיר את הנושא כעובד סוציאלי, זה נושא שצריך לטפל בו. אני מברך את חברת הכנסת מיכל בן ארי, שהיא לקחה את האתגר הזה. זה מאוד חשוב ואני איתך וגם חברי כנסת אחרים. זה נושא שצריך לטפל בו לקראת החורף. אני כעובד סוציאלי שטיפלתי בנושא הזה מכיר את הצרכים. אני איתך, אני מתנצל שאני צריך ללכת לוועדת הכנסת ותמשיכו, אני איתך.

תודה רבה, חבר הכנסת נגוסה.

רק הערה קצרה. ביוזמה של ראש העיר הוא הטיל עלינו, על קידום נוער וצעירים, לתכלל את שלל הפתרונות שנמצאים באזור ירושלים. במסגרת הזו באמת נעשה מיפוי כשהמטרה היא, ואני חושבת שמזה אפשר לקחת משהו, שבמסגרת העירונית גוף מקצועי כזה או אחר יוכל לראות תהליך על הרצף, של מדרות הרחוב, מממש הרחוב והזולות ועד לשיקום נורמטיבי וכמעט מוחלט ואז אותו גוף עירוני של המגזר הציבורי יוכל גם לנתב, גם להוביל, פשוט לארגן.

יש הרבה מאוד עמותות והרבה מאוד פתרונות, חסר סוג מסוים של ארגון ולכן הרבה פעמים לא רואים את הרצף הטיפולי השיקומי. אני חושבת שזה איזה שהוא מודל שעכשיו אנחנו מנסים לבנות וזה לא פשוט ויש הרבה מאוד מוטיבציות, אבל זה ייבנה בסיכומו של דבר. נדמה לי שחשוב שעיריות אחרות ייקחו את הדבר הזה בחשבון ואולי אפשר יהיה לבנות מודל ארצי של התערבות מגיל 18 עד גיל 26, שלבים שונים של צרכים, שלבים שונים של פתרונות בקטע מדיני.

תודה רבה. אני חייבת לשאול שאלה, תעני לזה את, כי גם את מעיריית ירושלים. אני חייבת גם לומר, שחברי הכנסת ישמעו, האם יכול להיות, לפי מה שנראה לי, ואתם מספיק זמן בעיריית ירושלים, יש שינוי של המדיניות בנושא של חסרי בית? אתם מרגישים שבתקופה האחרונה זה עלה יותר לסדר היום החברתי?

בהחלט כן. אני מרגישה שיש בולטות של העניין של חסרי הבית וזה מאוד חשוב וזה באמת מוביל את כל התהליך המאוד משמעותי שאנחנו עושים בעיריית ירושלים בהקשר הזה, אבל כמנהלת שירות שמטפל בנוער וצעירים אני מרגישה מחויבת להביא באמת את הצרכים של אלה שפחות עושים את הרעש. גם צעירים שזקוקים מאוד מאוד, בין אלה שדיברת עליהם, ללא עורף משפחתי שמסיימים מסגרות, ואחרים שבאמת מתמודדים עם משימות מאוד מאוד קשות. האוכלוסייה הזו פחות מובלטת והיא מאוד נזקקת.

מה שאני רוצה להגיד דרך זה, אני חושבת שלאוכלוסייה הזו צריך גם להתכוונן כשירות שבאמת מטפל באוכלוסייה הזו. מעולם לא תוקצבתי בהקשר הזה של צעירים, גם ברמת כוח אדם. כלומר באמת בונים הרבה תכניות שהן מאוד משמעותיות, הן מאוד חשובות, אבל מישהו צריך לטפל גם בצעירים האלה בתוך הקהילה, אנחנו בסך הכול רוצים לעזור להם להשתלב בקהילה. לעניין הזה אין מספיק התייחסות. אני רוצה להגיד שאני ממש עושה משפטי שלמה אצלי בתוך השירות. לצערי אני תמיד נותנת עדיפות לילדים בני 12-13 שמגיעים למצבים מאוד מאוד קיצוניים והצעירים תמיד ממתינים.

נכון.

אני מרגישה צורך שאנחנו חייבים לתת את הדעת עליהם וגם להתייחס לזה ברמת כוח האדם, שהם מטפלים בקהילה בצעירים.

בסדר גמור, תודה על ההערה. אני רוצה רק לחדד לוועדה. מה שהוסכם בין משרד האוצר למשרד הרווחה זה 7 מיליון ₪ לדירות המעבר ו-12 מיליון ₪ לשלטרים והוסטלים לטובת חסרי הבית. נכון, ציפי, מדויק? חשוב שזה יהיה כאן. שתדעו שזה הסכם בין משרד הרווחה למשרד האוצר. הייתה כאן עבודת שטח רצינית מאוד - - -

מירב, לא כל כך הבנו. 7 מתוך ה-12?

לא, 19. רעות, תפרגני לנו פה.

לא, פשוט מתמטית זה לא - - -

וכמובן התהליך שציפי התחילה מול משרד השיכון לגבי הקריטריונים של חסרי בית צעירים, שגם עליהם אנחנו עובדים במקביל.

חבר הכנסת שמולי, אתה רוצה להתייחס? אחרי זה חבר הכנסת אלי אלאלוף.

אני רוצה להקשיב.

בבקשה, יואב בן ארצי, עיריית תל אביב, מנהל היחידה להתמכרויות, דרי רחוב ושיקום האסיר. וגם שותף שלי עוד מעיריית תל אביב.

קודם כל תודה לך על קידום העניינים. אני אדבר בשני כובעים, התמכרויות ודרי רחוב.

ואני רוצה, יואב, שתתייחס גם למה שציפי אמרה כאן, לגבי המיזם המשותף וכאלה. זו הערה חשובה.

קטונתי.

נכון, את זה צריך לעשות רק עם מנהלת האגף.

מנהלת המינהל. אני עוד לא שם.

יום אחד, יואב, אתה יודע.

או שכן או שלא. בכל מקרה, לגבי הנושא של דירות מעבר, אנחנו אמורים להקים שתי דירות, אחת כבר בינואר לנשים. אנחנו מדברים על גילאי 18 פלוס בהצהרה, אני חושב שבפועל יהיה 30-40 לפי מיפוי של צרכים בשטח, נשים מכורות נקיות, שזה עונה על רצף טיפולי שיש לנו. גם מרכז יום נשים, גם טיפול יחידתי, גם טיפול קבוצתי וגם המשך בתוך הקהילה. כנ"ל בעתיד, יותר ביוני-יולי, כשנלמד תוך כדי תנועה את הצורך הזה ואת המענה, נקים גם דירה לגברים. אנחנו מדברים על חמש השמות, חמש נשים, חמישה גברים, סך הכול עשר השמות.

הלאקונה המשמעותית, וכאן אני מניח שעלם יהיו איתי לגמרי, זה לגבי צעירים. כשאני אומר צעירים אני מתכוון לבני נוער וצעירים, כאשר אני נתקל לפחות בקושי לספק מענה באמצעות עמותת לשובע שנותנת לי מענה לכ-100 דרי רחוב מדי לילה מאוכלוסיית הצעירים. עמותת לשובע מקשה על סיפוק המענה, אבל אני חייב לציין שגם אני לא שש להפנות אותם לעמותת לשובע.

הייתי מאוד רוצה להבחין בין האוכלוסיות, הייתי רוצה שאוכלוסייה כזו של צעירים לא תיפגש עם אוכלוסייה של, אין לי מילה אחרת, טיפוסים. המקום שהם נמצאים זה אפיזודה בחיים ודרי רחוב זה כבר לא אפיזודה, זה כבר אורח חיים, לצערנו. מאוד קשה להוציא אותם. הרעיון הוא להפריד בין שתי האוכלוסיות ולהקים מענה שלטרי, הלנתי, הוסטלי, איך שתכנו את זה, על רצף כזה או אחר, אבל קודם כל קורת גג ללילה.

הם מוגדרים דרי רחוב?

בגילאים אני מתכוון ל-18-25.

זה בדיוק השלטר שאנחנו רוצים ל - - -

לכן אני שואלת אם אלה דרי רחוב, או מה שאנחנו קוראים חסרי קורת גג. זה הבדל. אתה יודע יותר טוב ממני בהגדרה של דרי רחוב, אתה מדבר על צעירים שנופלים בקטגוריה של דרי רחוב או חסרי קורת גג?

ציפי, תנו לי רגע להבהיר. הייתי לא רוצה ליפול בהגדרה של דרות רחוב. ההגדרה הזו כבר מזמן לא תקפה ולא רלוונטית לימינו אנו. 3.33 אמור להשתנות כבר מזמן.

נכון, וגם הגשנו לשר המלצות.

לכן מבחינתי חסרי קורת גג, דרי רחוב, מחוסרי דיור, היינו הך, אנשים שאין להם איפה לישון בלילה. זהו, זאת האוכלוסייה. אז בואו נתאים את ההגדרות, נהיה בטרמינולוגיה שהיא שווה לכול.

זו לאקונה מאוד משמעותית. הנה חורף מתקרב, אני מרגיש שעוד פעם אני עומד בפני דלת שהיא חצי פתוחה עם לשובע, כשהמקום הרעיוני המקצועי, עוד פעם, זה לא לשלוח לשם. אין לי שום מענה אחר, אין לנו, עלם, אני איתכם ביחד, וזו באמת לאקונה שאני מאוד מקווה שהיא במהרה תבוא לידי ביטוי.

לגבי החלטות שקשורות בגורמים שמעליי, אני בטח לא יכול לקבל, בטח לא יכול להצהיר אותן פה. זהו.

אילה, רק הערה קטנה.

רק הערה קטנה. אנחנו בקידום נוער וצעירים מפעילים כבר משהו כמו 15 שנה דירות מעבר, אחת לבנים ואחת לבנות, של אותן חבר'ה שהוגדרו בזמנו כדרי רחוב והיו במצבי הקצה קצה קצה קיצוניים. אני חושבת שאפשר ללמוד מהמודל שהופעל, משום שאחוזי ההצלחה פנומינלים, חבר'ה שמסיימים את השנה בדירות וממש ממש ממש חיים באופן נורמטיבי, כן או לא עם סיוע בשכר דירה ממשרד השיכון. לכן אני בהחלט פתוחה להראות לעניין הזה, לשתף, כי יש הרבה מאוד ידע בעניין.

מה קורה במקומות שזה לא תל אביב או ירושלים?

אז עכשיו אנחנו נדבר עם חיפה ואנחנו גם נתייחס. אני רק רוצה להתייחס למה שיואב בן ארצי אמר, נקודה מאוד חשובה, שהוועדה הזו תעסוק בישיבתה הבאה וגם ציפי מודעת לה, זה שינוי של תקנות 3.33, כבר העברנו הצעה לשר, יגיעו אותם גורמים מהייעוצים המשפטיים ונראה איך אנחנו מרחיבים את ההגדרה, כי כיום היא בהחלט לא רלוונטית לנושא של דרי רחוב. זה גם מה שאני ורן עשינו.

גם מריה אמורה להיות בישיבה.

נכון, כמובן. רק עיריית חיפה, זה בשביל חבר הכנסת איציק שמולי וגם - - -

גם אילת. היא לא פה, אבל היא גם רלוונטית מאוד לעניין.

כן, אנחנו הזמנו נציג שלהם. מי מעיריית חיפה?

אמרו כאן כמה דברים, אני רק אסכם אותך, שבהחלט כבר צריך למחוק את הנושא הזה של דרי רחוב ומחוסרי דיור, כי ההגדרה הזאת באה, אני מניח, לחסוך תקציבים או משהו. אז עם זה סיימנו.

עלה הנושא של כוח אדם וחייבים לעסוק בנושא כוח האדם. קורת הגג היא לא השיקום, יש לנו הרבה מעבר לזה, המון עבודה בנושא השיקומי וזה דורש משאבים. כשאנחנו מקצים קורת גג זה דורש גם לדאוג לכוח אדם מקביל, גם לעבודת האיתור, שיש כאן גורמים שכן עוסקים בשטח וגם לטיפול. שני הדברים.

אתה מדבר על העובדים בעירייה?

בקהילה. רק לציין את חיפה כמטרופולין, ואנחנו מוצאים הרבה צעירים שמגיעים מהכפרים וממקומות אחרים לחיפה, לישון בגנים ציבוריים ומקומות כאלה. אנחנו לא לוקחים אחריות על הצעירים האלה כי המשאבים שלנו מצומצמים וגם על כך יש לתת את הדעת, שאם מקימים איזה שהיא מסגרת בצפון, שתהיה אולי מחוזית ותכלול גם אותם. חיפה היא עיר מעורבת ומגיעים קרובי משפחה מכל מקום ואין להם איפה לישון ואנחנו מוצאים אותם ברחובות.

אני יכולה לשאול אותך היום מה יש לרשות חוץ מעמותת סחלב שעובדת בחיפה? חוץ מסחלב, מה מדינת ישראל עושה היום בחיפה לטובת העניין?

אנחנו עם דירת מעבר כבר תקופה של ארבע שנים לפחות, אבל יש לנו ארבע השמות לשנה, זה מה שיש לנו.

ארבע לצעירים, ארבע לצעירות ויש את חסרי קורת גג.

אני מדבר כרגע על צעירים וצעירות. אנחנו משתתפים גם באופק נשי, כלומר יש צעירות בסיכון, או בזנות, שכן יש להן מסגרת מתאימה שיכולה לקלוט אותן, גם טיפולית. לגבי צעירים אנחנו בבעיה. לצעירות אנחנו נמצא איכשהו, אבל חייבים להקים - - - אני שמעתי כאן על הנושא של דיורית והרחבה של דירת מעבר ואני רק יכול לברך על זה, כי אנחנו זקוקים, באמת. זה מעט מדי, כשאנחנו מדברים על מספרים כאלה בודדים.

תודה רבה.

חברי הכנסת, אתם רוצים להתייחס?

אני יכול לדבר בשם באר שבע.

למעשה אני נאלצת להמשיך הלאה, רק רציתי לבוא ולפרגן לעבודה החשובה שאתם עושים. אני מתנצלת, זה יום כזה שקורים בו הרבה דברים במקביל. אז כל הכבוד, מירב, ואני לרשותכם במה שצריך.

תודה רבה לך.

חבר הכנסת אלאלוף, בבקשה.

אני אמשיך להקשיב ותיתני לנו בסוף.

אין בעיה.

אני אגיד משהו. יצא לי להתחבר להערה של יואב, בדיוק אמרתי ליושב ראש ועדת העבודה והרווחה - - - קודם כל גילוי נאות, אני רק עכשיו זיהיתי את אריה, שהתנדבתי אצלו שלוש שנים במחלקה לקידום נוער בחיפה, או שנתיים. השנים עשו לך טוב, אריה. שיירשם לפרוטוקול.

בתחום הזה צריכים להישאר צעירים.

אמרתי ליושב ראש, שלמתבונן מהצד שמגיע עם הרבה נכונות וכוונות טובות, מרוב עצים לא רואים את היער. כאילו מרוב הגדרות ודירה ודיורית, אני הלכתי לאיבוד לגמרי. אני לא יודע איך אתם עושים את זה. לכן אני חושב שחלק מרכזי מהעבודה של הוועדה זה לא רק להביא כסף, אלא גם לעשות סדר בהגדרות, כי אם יש איזה שהוא נער שעכשיו אין לו איך לעבור את הלילות הגשומים האלה כי הוא לא נופל בהגדרה של דרי רחוב אז זה אללה יוסטור. צריך לטפל בזה.

אנחנו מדברים מגיל 18 פלוס. עד גיל 18 יש פתרונות אחרים. פה הדיור הוא ל-18 פלוס, לנוער זה אחרת.

אני אשמח אם אפשר להוסיף משהו.

מאיפה אתה?

אני מעלם בחיפה.

תן רגע לרעות גיא, עמותת עלם, ואחריה תתייחס.

אני קודם כל גם רוצה מאוד להצטרף לברכות, מירב, וזה לא באמת בשביל לבזבז פה את הזמן, אבל זה לא מובן מאליו בכלל. בתור עמותה ש-10 שנים, משנת 2002, מטפלת בשתי ערי מטרופולין גדולות, ירושלים ותל אביב, בקהל היעד של צעירים וצעירות חסרי הבית בגילאי 18 עד 26, אנחנו באמת מרגישים גם את העידוד שלך, של הדבר הזה, בתקשורת, בכל במה, בכנסת, אם יש לך דקה, אם יש לך 20 שניות, מול הרשויות, שזה גם לא מובן מאליו. קוראים לנו לדיונים, בוא נגיד שאנחנו לא סובלים מזה שקוראים לנו להרבה דיונים אצל ראש העיר וכו'. זה המצב שצריך להיות, ככה זה צריך להיראות ואני באמת רוצה להודות לך, לא רק בשמי, באמת, בשם כל הצעירים והצעירות שפגשת. זה לא מובן מאליו. הסיפור הזה של הכרה במצבם, ההסתכלות הזו בעיניים, לגעת מקרוב, זה שווה לנו באמת.

נוצר פה מצב מוזר. בדרך כלל אנחנו באים לריב בכנסת ואז יש תקציב. פה עשית לנו הפוך, כבר יש תקציב, אז עכשיו על מה נריב? לא משנה, נמצא על מה לריב. נכון, ציפי? נמצא. אני אומרת את זה בחצי בדיחה, אבל זה באמת לא בדיחה, כי בסוף אנחנו רואים, כמו שגם נאמר פה, ריבוי של שירותים, ריבוי של כוונות טובות, ריבוי של הגדרות ואיך אמרו לי? אבל תמיד יהיה מי שייפול בין הכיסאות. אז אני חושבת שהתפקיד שלנו פה זה לדאוג שלא.

הפעם אנחנו נתחיל ממש מלמטה, ממש מהתחתית, ממש מאיפה שבאמת מודרים, שקופים, לא מקבלים שירות, היו כבר ב-20-30 מסגרות, אני גם רוצה להגיד, הרצף של חסרות הבית לא מתחיל בגיל 18 ויום, הוא מתחיל בגילאים מוקדמים, בגילאי 12, 13, 11, אנחנו פוגשים צעירים שמסתובבים ברחובות, בירושלים, בתל אביב, בחיפה, בערים הגדולות, כבר מגילאים מאוד מאוד צעירים. לא מצליחים לצרוך את המסגרות הקיימות, אם זה המסגרות שעושות עבודה נהדרת, עם מי שמצליח לצרוך אותה, של חסות הנוער, או מסגרות אחרות, לא חשוב, החבר'ה שאנחנו פוגשים, והיתרון היחסי שלנו, צריך להגיד את זה, שאנחנו פשוט נמצאים ברחובות, מסתובבים. כל ערב יש ניידות שמסתובבות ברחובות, שנמצאות בזירות עצמן, נכנסים לבניינים, ראית איך זה נראה.

זה באמת היתרון בשטח, היד על הדופק, כל הזמן רלוונטיים למה שקורה. ושם, זה לא שכאילו אם נמצא פתרון לאלה שכבר איתרנו, ותיכף אני אגיד כמה איתרנו עד סיכום השנה של 2014, אז פתרנו את הבעיה, כי כל הזמן מצטרפים למעגל חסרות הביתה. זה לא מעגל שהוא נסגר.

אני אגיד רק שבתל אביב, עד סוף הסיכום שלנו ב-2014 הגענו ל-185 צעירים וצעירות חסרי בית בפרויקט שנקרא 'מישהו לרוץ איתו', מופעל כולו במימון של עמותת עלם, שזה אומר כספי ציבור, זה לא אומר כספים שלנו, אבל זה אומר שאין פה בעצם כסף ציבורי שמושקע בסיפור הזה וזה דבר שצריך לתת עליו את הדעת.

אני אגיד שהמענה הוא חלקי, זה לא מענה הוליסטי כוללני, כמו שאנחנו מבינים שצריך לתת לאוכלוסיות מהסוג הזה, אבל הוא כולל גם שילוב של עבודת רחוב, שילוב של עבודה בתוך המרכזים להפחתת נזק, יצירת קשר, ליווי, מיצוי זכויות - - -

את יכולה להגיד שגם בשמונה בערב לפעמים סוגרים את מישהו - - -

מה זה לפעמים סוגרים? כש'מישהו לרוץ איתו' עובד חמש פעמים בשבוע, לכמה שעות כל פעם, זה ברור שזה לא - - -

לא, אמרתי כי היה גם יום שאתם סוגרים בעשר.

אנחנו בשעות משתנות.

כן, אבל בסופו של דבר הם חוזרים ל - - -

בסופו של דבר, כשיש לי תקציב של מיליון אני צריכה לחלק אותו ולפזר אותו לפי מה שאני יכולה להשיג בתקציב הזה. 'מישהו לרוץ איתו', כמו שהוא עובד היום, עולה מיליון שקל. זה לא סוד, אפשר להסתכל בספרים, לפתוח את התקציב. מה שאני מצליחה לתת במיליון זה זה, ואז אנחנו מקבלים מענה שהוא לכמה שעות כל פעם, עבודת רחוב מאוד אינטנסיבית ובעיקר ליווי, ליווי, ליווי. אני לא סתם מדגישה את זה, כי באמת כמו שנאמר פה בחוכמה רבה, הסיפור המרכזי הוא הסיפור של התמיכה. קורת הגג או הבלוקים או הגג, זה חשוב מאוד, אבל זה באמת לא יפתור לבדו את הדבר הזה.

את צריכה לסכם, כדי שנספיק עוד.

אני רק להגיד משהו, רצף של חסרות הבית, גם בהגדרה הבינלאומית, הוא לא מותאם להגדרה פה בישראל ויש לנו הרבה ויכוחים עם אנשי מקצוע על הדבר הזה. בסוף גם צריך לא רק כוח אדם, צריך כוח אדם מוכשר, מבין את השפה, מדבר בשפה אחת ואחידה על הנושא של צעירים וצעירות חסרי בית. גם רואים את זה כאן בוועדה, כל אחד מפרש את התקנות אחרת, כל אחד מפעיל את הקריטריונים בצורה שונה. מה שקורה בתל אביב לא קורה בירושלים, לא קורה בחיפה. אני רוצה להגיד שבירושלים אנחנו פוגשים עוד כ-200 צעירים וצעירות חסרי בית. בחיפה, מה שדני ואוריה המתנדבת, שיושבים כאן, איתרו בשנת 2014 זה עוד כ-40 צעירים וצעירות חסרי בית.

אני רק רוצה להגיד, זה איתור ברבע משרה, זה במשאבים מינימליים. בחיפה אין לנו שום מענה ובגלל זה צריך בעיקר להפנות את תשומת הלב למה שקורה שם.

בבאר שבע אמרת?

בחיפה. בבאר שבע אין לנו מושג, אנחנו לא עושים שם עבודת איתור יזומה ואקטיבית של חסרי בית, אבל סביר להניח, עוד פעם, ככל שאנחנו נגביר את המשאבים של עבודת הרחוב והאיתור והיציאה החוצה, האקטיבית והיצירתית, אנחנו כנראה נמצא ונגלה עוד.

דבר אחרון לסיום. מדברים פה על השיטה של הרצף הטיפולי. אני חייבת להגיד שרוב החבר'ה שאנחנו פוגשים ברחוב אלה חבר'ה שהרצף הטיפולי פחות עבד בשבילם. אלה חבר'ה שבאמת הביעו התנגדות לשיטה הטיפולית הזאת. הייתה פה בוועדה הקודמת מריה, המפקחת הארצית לדרי רחוב, שדיברה כבר על מודל חדש, שמדברים אותו בכל העולם, של דיור תחילה. אני מאוד אשמח אם הוועדה תתפנה - - -

אנחנו נתעסק במודל של דיור תחילה. תהיה על זה ישיבה נפרדת.

להתבונן ולראות מה קורה בעולם. לא יקרה כלום אם אנחנו נהיה גם - - -

אנחנו נעשה את זה, רעות. תמר, מעמותת אותות, בבקשה, אם את רוצה להוסיף.

דבר אחרון ממש ממש קריטי, אני רק רוצה להגיד, אם יש עיכוב בתקציבים, ובאמת החורף מתקרב, יכול להיות שגם במבנה הקיים אפשר להרחיב את השעות, לפחות בשביל השלטר של הבנות. זה דבר שלא צריך לחכות לו למכרזים. נכון שצפוף - - -

אני וציפי דיברנו על זה רק הבוקר. אני רוצה לשמוע נציג של עמותת אותות.

טלי תדבר על התכנית. אנחנו מצטרפים מאוד מאוד לברכות. השיח הוא פחות על הרצף הטיפולי ויותר על רצף של מענים בסופו של דבר.

אתה יכול להציג את עצמך?

אסף, ואני מנהל את המסגרות של עמותת אותות. באמת חשוב, ברכות על ההקמה, הדרך היא ארוכה ובסופו של דבר ייוצר איזה שהוא רצף שבתוכו אפשר יהיה למצוא פתרונות לכל דבר ודבר.

אני גם רוצה להוסיף משהו, זה מתייחס למה שרעות אמרה. אם יש דברים מתוך אנשי השטח, בטח העמותות, אם יש נושאים שחשוב לכם שהוועדה תדון, תכתבו את זה במייל אלינו ישירות. אני יכולה להגיד לכם שהתקנות ידוברו, הדיור תחילה ידובר, אבל אם יש דברים שלא, אתם יכולים - - - זו רק ההשקה של הוועדה הזאת, זו פתיחת הדרך וכמובן הבשורות של התקציב.

חבר הכנסת אלי אלאלוף. אם תוכל, בתור יושב ראש הוועדה, לתת לי שבע דקות אחרי אחת, זה בסדר?

זה על חשבון רשות הנוער. באמת ברכות לידידתי הרבה שנים, מירב. אני מצטרף למה שאמר איציק. הבעיה זה הפיצול המטורף, חוסר התיאום המטורף. אם לא דיברתם על באר שבע, יש לזה סיבה. בבאר שבע יש רצף טיפולי אישי לילד. זה הכי חשוב. לא מסגרות ברצף, טיפול אישי לילד. העוגן הקהילתי, למי שמכיר אותו, זה שבעה שירותים שונים בתחנה אחת, כי הוא דואג קודם כל לילד. אם אין לו לילה בלילה, קודם כל שיילך לישון עם אוכל טוב ועם מקלחת.

בבאר שבע הלכנו על מודל שבונה רצף שירותים והמוקד, סליחה, בלי לפגוע באף אחד, זה לא הארגונים, זה הילד או הילדה. כשאתה לוקח ילד בלילה ואין לו איפה לישון, זה המשך של הרבה צרות קודמות וזה טיפול להרבה שנים הבאות. לכן צריך לחשוב על איך מארגנים את זה. זה פטנט אחד, אבל זה הרבה מאוד ניסיון שהצטבר במקום הזה וכדאי שתלמדו אותו.

אבל זה עד 18.

כן, הבעיה שלנו זה עם - - -

אני מסכים איתך, זה טיפשי, למה עד 18? תעשו אותו דבר ל-18 פלוס. דבר שני, וזה, אני חושב, אמורה להיות המטרה של ועדת המשנה שלך. הוועדה צריכה לייצר לעצמה תכנית עבודה, כדי לייצר גם לחץ על המערכת שתתכנס לתכנית העבודה הזו. כדי שתראו בין כל המערכות, אם זה יישובי אזורי ואם זה מהמשרד, כי ברור שאין לנו מספיק משאבים כדי להתמודד כרגע עם כל הלחץ שיש על המערכת והדרישות של השטח. השטח זקוק לזה, אבל במידה גדולה יותר הוא זקוק לארגון ומערכת מסודרת. זה ברור שזו הובלה של משרד הרווחה, אבל צריך לעשות את התכנית הזאת.

כן, אנחנו עושים את זה ביחד.

אם הוועדה יכולה תוך פרק זמן קצר של עד חודשיים להוציא תכנית עבודה שתחייב את כל הגופים, לא שאחד יגיד אני עושה בתנאי שייתנו לי בצבע הזה ואחד עושה בתנאי שלא יבוא בשעות כאלה וכו' וכו'. אז אנחנו נמשיך לרוץ אחרי הזנב של עצמנו.

אני חושב שצריך להוציא תכנית עבודה, צריך לחשוב על רצף של שירותים, בלי לפגוע באף אחד, וצמצום כוח אדם לטובת כוח אדם של השטח, פחות אנשים שעובדים עד חמש, שש, שבע ויותר שעובדים משבע עד הבוקר. פחות עובדים סוציאליים נמצאים בשטח, פחות ופחות בלילה, אם בכלל. המערכות שעובדות לפי שעות משרדיות אלה לא שעות שמטפלים באופן אמיתי באנשים הזקוקים, בילדים.

כל זה יכול להיות בתכנית עבודה, את יודעת להוביל את זה, הוועדה מוכנה לתת, הממ"מ, אני בטוח יכול לעזור לנו ולהביא תכנית, אז יהיה משא ומתן מסודר. אי אפשר להפסיק שום דבר עד אז, תמשיכו ותרוצו ותמצאי להם עוד משאבים, אבל במקביל, אם לא תהיה תכנית עבודה מסודרת אנחנו ניפגש בעוד שנתיים-שלוש וזה לא אחד שלא ייראה, יהיו הרבה שנפלו בין הכיסאות.

ועכשיו נקודה אחרונה. אני חשבתי, אני מודה, לאור הידע שלך והיכולת, זה לא רק לטפל במי שזקוק למסגרת. יש הרבה אנשים שהם מחוסרי דיור היום לפני שהם זקוקים למסגרת ובגלל שאין להם תשובות למחוסרי דיור במצב נורמלי הם מגיעים לצורך במסגרת. לכן צריך לדבר על הקמה של הוסטלים ללא מסגרת ארגונית, שאנשים, במיוחד בגיל 18 פלוס, שיהיו זכאים לדיור עד גיל 26 ואז שייצאו לדרך החיים הנורמלית. בגלל המחסור בטיפול, סליחה, בלי לפגוע באף אחד, בעיניי כולם נורמטיביים, בחור או בחורה שאין לה איפה לגור בלילה בתקופה נורמלית שלה, אז היא נופלת או נופל למסגרות המיוחדות ואז הבזבוז של משאבים הוא אדיר כדי להתמודד. צריך לטפל בצעירים שאין להם מגורים רגילים לתקופה שהם מתפקדים. זה קדם טיפול, זה הטיפול המונע, כדי למנוע שצעירים ייפלו למערכות האלה, בלי לפגוע, חס וחלילה, במי שעובד היום.

תודה רבה. אלי נתן לנו כאן אישור לעוד שבע דקות, אז אילן מהחוט המשולש, ותיכף אני אתן גם לטלי, רק ממש בקצרה.

וצעירות חסרות בית שהגיעו לדיון.

רעות, תבחרי אחת, אני בחרתי את ריקי, ריקי תדבר בשם חסרות הבית, היא חשובה לנו. את יודעת, השיח איתם לא הפסיק.

כן, אבל חשוב להם גם.

אני אקצר מאוד, כדי שהבנות ידברו. שמי יגאל, מנהל החוט המשולש בירושלים. רציתי גם להצטרף להמון דברים שאמרו כאן, אבל להעיר עוד הערה. מעבר לשני ההוסטלים שאנחנו מפעילים בירושלים, שהם הוסטלים ארציים לגילאים 18 עד 25, יש לנו מסגרת שנקראת מרחב פתוח. במסגרת הזאת נמצאים בני נוער וצעירים מגיל 14 עד 25, 12 שעות ביום, 7 ימים בשבוע, מעשר עד עשר. הערה, 60% מבני הנוער והצעירים היום בירושלים, עכשיו אני מדבר על ירושלים, יכול להיות שזה גם בערים אחרות, מגיעים מהמגזר הדתי חרדי. חשוב שנעלה את זה גם כן באיזה שהוא שלב לתודעה. זה לא הזמן לדבר, אבל צריך שכן זה יהיה מואר, שיש פה תופעה חברתית של נוער חרדי נושר, צעירים חרדים נושרים שהם ממלאים את העיר והתופעה הזו הולכת וגוברת וצריך לתת את הדעת על הדבר הזה.

בסדר גמור. ריקי, את רוצה להוסיף משהו לדיון, בבקשה?

כן, קודם כל אני מאוד מעריכה את כל הקטע הזה של 24 שעות.

זה הכי חשוב לך?

כן. זה אחד הדברים שהיה לי הכי חשוב, גם הקטע הזה של סיוע בשכר דירה.

ציפי, את מכירה את ריקי מגלגל?

אני מכירה את ריקי.

אני מכירה את ציפי שנים, שלוש שנים, עוד לפני. אני לא אדבר, כי אין זמן עכשיו, אני רוצה לתת לה לדבר, שהיא מאוד רוצה. הרבה פה מכירים אותי, אבל את מירי עוד לא.

קוראים לי מירי. אני חושבת שאם פותחים את השלטר - - -

מירי, את גם מגלגל?

כן. אם פותחים את השלטר ל-24 שעות צריך שתהיה רכזת תעסוקה, כי זה מאוד חשוב שתהיה לנו עבודה. באמת. אני עברתי פה בכל העיר לחפש עבודה ולא קיבלו אותי לשום עבודה. הלכתי ללשכת התעסוקה, אף אחד לא מקבל אותי.

למה את לא משתמשת בשירותים עירוניים?

מירי, אנחנו נסיים את הישיבה הזאת ואנחנו נחבר לך עכשיו - - -

באמת שאני, המתנדבת, לפעמים אני מלווה אותם לעבוד ו - - -

עזבי, אני פותרת לך את הבעיה עכשיו. את לא מכירה אותי, את נשארת כאן.

הערה קטנה. חשוב מאוד, זה מה שאנחנו מנסים לעשות, אנחנו לא ניצור בתוך השלטרים החדשים פונקציות שכבר קיימות בעיר. יש מרכז תעסוקה בעיר.

ידוע, אני נפנה אותה.

זה לא אומר שהן מתקבלות.

רעות, אנחנו נתייחס לזה. אני לא רוצה להתעכב על זה, כי זה פתיר.

רן מלמד, בבקשה, עמותת ידיד.

אני אעשה את זה קצר. לפני מספר חודשים התכנסה אצלי במשרד בירושלים קבוצה די גדולה של נציגים של ארגונים שפועלים בתחום הזה, מבחינתי זאת הייתה לא טבילת אש, אבל קצת יותר להיכנס לעומק. אני מודה שהפרוטוקול שיצא מהדיון שם, שבו דיברו מאוד בחופשיות, די שונה ממה שאני שמעתי פה היום, בלי קשר כמובן לנושא התקציבי, שעליו ברכות מאוד מאוד גדולות. אז אני אשמח להראות לכם את הפרוטוקול - - -

כן, אבל אין לנו זמן, רן. אז תעלה - - -

אני רוצה להתייחס לשתי נקודות שאני חושב שהן קריטיות. נקודה אחת זה מיצוי זכויות של הצעירים, מעבר לתחום הדיור. יש הרבה מאוד זכויות שמגיעות לכם ואף אחד לא ממצה לכם אותן. אני רוצה להגיד פה, מירב, שעמותת ידיד, על כל הסניפים שלה ברחבי הארץ, מעמידה את עצמה בקטע של מיצוי זכויות לצעירים. אנחנו יכולים לבנות מערכת מסודרת שביחד - - -

עמידה ועושה עבודה מצוינת. תכין לנו את זה, אנחנו נתעסק עם זה.

הדבר השני הוא שאלה, שאם היא נכונה זה בעייתי ואם היא לא נכונה זה טוב. כשאני שאלתי האם הזכאות לקבלת דיור כזה או אחר מותנית בכל מיני דברים, אז אמרו לי 'קודם כל שתהיה עבודה'. פה אני חייב להגיד לכם משהו, מי שאין לו קורת גג ראויה לא יכול ללכת לחפש עבודה ב - - - לכן זה צריך להיות הפוך. קודם כל צריכה להיות קורת גג, אחר כך גם הנפש והיכולת הפיזית לחפש עבודה הרבה יותר קלה.

טלי מהדיורית, בבקשה.

אני שמחה לשמוע שאנחנו ידועים פה, דיורית דיורית. דיורית אחת אינה מספיקה, 16 מיטות, עשרה חודשי פעילות, יש כ-90 צעירות בלבד שפנו, זה אומר שרשימת ההמתנה האמיתית זה של 30 צעירות. איפה הצעירות האלה יישנו היום בלילה? אני פונה ליואב. יש לנו גגון, עצוב לשים צעירה בגגון. זה לא מתאים.

ידוע, ציפי התייחסה לזה בתחילת דבריה. אנחנו הולכים להקים דיורית נוספת בתל אביב.

אני שמחה מאוד לשמוע. דבר נוסף, אני פה בכובע נוסף של פורום ארגוני צעירות, אני חברה בצוות הדיור שם. נכתב נוהל סיוע לצעירות חסרות עורף משפחתי שהוא נוהל שהוא מאוד מאוד חשוב, כי כשהם מסיימים את השנה או חצי שנה בשלטר הם צריכים קביים להתחיל את ה - - -

גם על זה דובר.

גם על זה דיברנו. טלי, זה נושא חשוב, אנחנו מיצינו אותו גם.

אין בעיה, הוא חשוב, כי עוד פעם, מדברים על רצף ורצף, הן נופלות בסוף הרצף כי - - -

מה שחשוב, מאחר שאנחנו מדברים על הנושא של הנטל והנטל הוא על הרשויות המקומיות וה-25% ולפעמים זה נופל על עיר אחת, כאשר מרבית, אני מכיר את המקרים של תל אביב וחיפה, שמבססים את זה והם לוקחים על עצמם את כל ה-25% ו-50% לא שייכים לעיר.

גם בירושלים.

לכן צריך לבנות את המערכת על בסיס של אשכולות שבהם תינתן חלוקה הוגנת ושגם הרשויות האחרות, שהילדים שלהם מגיעים לתל אביב או חיפה או כל מקום אחר יישאו בנטל. לכן צריך להקים מסגרות כאלה על בסיס של אשכול, שבו באמת הנטל יהיה שווה. אנחנו בעד רצף, כפי שדיבר יושב ראש הוועדה, מר אלאלוף. הכוונה היא לא רק לתת קורת גג, אלא באמת שכשילד נכנס הוא גם יקבל רצף טיפולים ושבסופו של דבר גם ייצא לשוק העבודה ושגם יוכל להקים משפחה ולא ירבוץ ויישאר שם לתקופות ארוכות יותר.

אני בן בן-סימון, אני מהבניין במרכזית ואני לא יודע מה אני עושה פה.

אני ובן, אפשר לקרוא לנו - - -

שאחד מכם ידבר.

התחלנו את כל המהלך הזה ואני רואה פה שמדברים כל מיני גופים וארגונים והכול. אנחנו רק אתמול בלילה קיבלנו חדר - - - אני אדבר בשמי, אני קיבלתי את החדר במלון - - -

ירושלמי, נכון?

כן, ירושלמי. אני גר במבנה, היינו גרים במבנה הארוך - - -

התקבלת ביום רביעי.

זה לא פתוח 24 שעות.

מה לא פתוח, המלון הזה?

גלגל לא פתוח 24 שעות, יש ימים ויש פה אנשים שמתקלחים יום יום - - -

אני יודעת.

יש ימים שאני לא מתקלח, יום שלישי זה יום בנות, יום רביעי זה יום ככה.

בן, אתה צודק. אמרה ציפי נחשון, אנחנו הולכים להקים שלטר 24 שעות לבנים - - -

אבל כמה זמן זה לוקח?

אבל תשמעי, כבר שנים שאף אחד בכלל - - -

אני הייתי דיירת רחוב שמונה שנים, היום קמתי על הרגליים. אני ובן אמא ואבא של הזולה במרכזית. יש שם כמעט 40 ילד, ביניהם חיילים בודדים. כשאתם מדברים על דרי רחוב, זה בנות שיורדות לזנות. כל לילה כזה בנות נאנסות ובנים נאנסים. זה הכול.

את מה שנקרא צועקת ומתעצבנת על מי שלא צריך.

כי זה מעצבן לשמוע על כל הגופים האלה, יש פה דיירי רחוב שנמצאים במרכזית שמפנים אותם באלימות וכל זה. אנחנו ברחוב, איפה אלה עם ה - - -

הם כולם קיבלו מענה - - -

אני רוצה לומר לך משהו. הוועדה הזאת, בפעם הראשונה בתולדות הכנסת, מיום קום המדינה, לא כונסה אף פעם ועדת משנה שמתעסקת בחסרי בית. הנה, רן הרבה יותר שנים ממני. זו פעם ראשונה שיש ועדה ושיש תקציב. אמרתי בתחילת דבריי, וטוב, כי את נותנת לי ככה לסיים, זה לא יהיה תוך יומיים, אבל אנחנו שם. הוועדה הזאת עד סוף המושב - - -

יישר כוח.

תודה רבה. אנחנו שם בשבילכם ובשביל זה הוועדה הזאת נוצרה. אני חייבת לסיים, מי שיש לו פניות אישיות יכול לפנות אליי.

אני רק רוצה להגיד שאם הייתי יודע את הזכויות שלי אני לא הייתי פה לפני - - -

אתה רואה את מי שיושב לידך? אמרת לו שלום? אתה רואה אותו? יפה, אנחנו נעשה לכם את החיבורים.

בסדר, רק רציתי להגיד שיש הרבה אנשים שלא יודעים את הזכויות שלהם.

בסדר גמור, אתה לא תלך ואנחנו נדאג לך. לך ולגברת שהגיעה. אני ממש מתנצלת שאני חייבת לסיים, כי אני כבר גולשת לוועדה של אלי, שהיא גם חשובה, של חסות הנוער. אני רוצה להודות לכל מי שהגיע, אני רוצה להודות לציפי, לחבר'ה מתל אביב, מירושלים, מחיפה, שאנחנו נשמח גם להיפגש. אני מצטערת שלא נתתי לך זכות דיבור, אנחנו ניפגש בפורום מצומצם יותר. לעמותות שהגיעו ועושות עבודה יום ולילה למען חסרי הבית האלה. איפה שמדינת ישראל לא נמצאת, או שלא נמצאת מספיק, נמצאות העמותות.

אני רוצה להודות לחסרות הבית שהגיעו וגם לבן, שהגעתם לכאן. אני מבטיחה לכם שזו תחילת הדרך, תנו לנו צ'אנס. אני אומרת לכם שאנחנו כאן בשבילכם. אני מתנצלת אם לא כולם הספיקו לדבר, אני מבטיחה לכם, זו רק השקעה, בפעם הבאה הבטיחה לי ענת שהיא תיתן לי יותר זמן. אנחנו נשב והוועדה הזאת תצא עם בשורה.

תודה רבה לכולכם, אנחנו נתראה בקרוב, עוד שבועיים-שלושה שבועות, כשתתכנס הוועדה מחדש.

הישיבה ננעלה בשעה 13:15.