הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 180

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, י"ג בכסלו התשע"ו (25 בנובמבר 2015), שעה 9:15

חובת דיווח בעת שימוש בחוות דעת של גורם מקצועי לצורכי חישוב מס מתוך פרק ה' (מסים) למעט סעיפים 13(12)(א), 16(3)(א) ו-24(2)(א) (קנס גירעון) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ה-2015

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

דוד ביטן

מכלוף מיקי זוהר

מנואל טרכטנברג

מיקי לוי

אראל מרגלית

רחל עזריה

עבדאללה אבו מערוף

אוסאמה סעדי

אברהם נגוסה

אמיר לוי - ראש אגף תקציבים, משרד האוצר

דורון סמיש - רכז ממשל ומנהל, אגף התקציבים, משרד האוצר

משה אשר - מנהל רשות המיסים, משרד האוצר

ליאת גרבר - ממונה חקיקה, משרד האוצר

זאב פורת - סמנכ"ל בכיר גבייה ואכיפה, משרד האוצר

גיא גולדמן - עוזר ראשי מחלקה משפטית, משרד האוצר

ספי זינגר - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יזהר קנה - נשיא לשכת רו"ח, לשכת רואי החשבון בישראל

ג'ק בלנגה - יו"ר ועדת המסים והקשר עם רשויות המס, לשכת רואי החשבון בישראל

צביקה זאבי - חבר ועדת מיסים, לשכת רואי החשבון בישראל

ליאת נויבירט-פייג - חבר ועדת מיסים, לשכת רואי החשבון בישראל

עדי גרינבאום - יועמ"ש, לשכת רואי החשבון בישראל

מיטל שחר - ממונה על פורום מיסים, לשכת עורכי הדין

יוסי אלישע - יו"ר פורום מיסים, לשכת עורכי הדין

שרגא ברוש - נשיא, התאחדות התעשיינים בישראל

רובי גינל - משנה למנכ"ל, התאחדות התעשיינים בישראל

רעות קינן - ראש תחום חקיקה, התאחדות התעשיינים בישראל

צבי פרידמן - יו"ר ועדת המיסוי, לשכת התאום של הארגונים הכלכליים

שגית אפיק

שלומית ארליך

טמיר כהן

לאה קיקיון

חובת דיווח בעת שימוש בחוות דעת של גורם מקצועי לצורכי חישוב מס מתוך פרק ה' (מסים) למעט סעיפים 13(12)(א), 16(3)(א) ו-24(2)(א) (קנס גירעון) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ה-2015

בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את הדיון. אנחנו ממשיכים את הדיון בחובת דיווח בעת שימוש בחוות דעת של גורם מקצועי לצורכי חישוב מס מתוך פרק ה' (מסים) למעט סעיפים 13(12)(א), 16(3)(א) ו-24(2)(א) (קנס גירעון) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ה-2015.

הכנסנו תיקונים – כיוון שאדוני היושב ראש, הצבעת על הסעיפים שנוגעים למס הכנסה, הטמענו בתוכם את התיקונים שהוועדה ביקשה, בנושאים השונים, וזה נשלח גם לרשות המסים, גם ללשכות, ובעצם המשכנו את אותה הטמעה בנוסח גם בחקיקה נוספת שחוזרת על אותו מודל, פחות או יותר.

לא היינו בסוף תוכלו להגיד מה הוחלט במס הכנסה?

אני מציע שנעבור למע"מ ונראה.

אני קורא:

"תיקון חוק מס ערך מוסף

4. בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975‏ (בפרק זה – חוק מע"מ) –

(1) אחרי סעיף 67 יבוא:

"דיווח בגין חוות דעת 67ג. (א) בסעיף זה –

"חוות דעת" – חוות דעת בכתב, חתומה על ידי נותן חוות הדעת, שניתנה, במישרין או בעקיפין לאדם, ומאפשרת או נועדה יתרון מס, ובלבד שהתקיים לגביה אחד מאלה:

(1) שכר הטרחה בגין חוות הדעת, כולו או חלקו, תלוי בסכום יתרון המס שייווצר למקבל חוות הדעת;

(2) היא תכנון מדף;"

זה על מע"מ פה, נכון?

כן. הכל מע"מ עכשיו.

"יתרון מס" – לרבות כל אחד מאלה:

(1) הנחה או הקלה מהמס, דחיית אירוע המס, הפחתה של סכום המס או הימנעות ממס;

(2) החזר של מס;

(3) דחייה של מועד תשלום המס;

"שכר טרחה" – סכום של 100,000 שקלים חדשים לפחות, שהוסכם בין הצדדים כי ישולם בעד חוות הדעת בגין חיסכון המס המרבי הכולל שייווצר למקבל חוות הדעת;

"תכנון מדף" – אחד מאלה:

(1) חוות דעת הכוללת בעיקרה תוכן אחיד באותו נושא, שניתנה במישרין או בעקיפין, על ידי נותן חוות הדעת, לשלושה חייבים במס לפחות...." - - -

פה יש הבדל בנוסח מהנוסחים האחרים של פקודת מס הכנסה ומיסוי מקרקעין, כי פה - - - שבשלושה חייבים במס. למה בפקודה, ובחיקוקים האחרים לא - - -

ההגדרה בחוק מע"מ היא חייב במס.

אבל בפקודה לא כתבנו "נישומים". כתבנו "לשלושה לפחות", בלי להגיד - - -

אפשר בלי.

פשוט שיהיה אחיד.

בפקודה כתוב "כל אדם". חוק מע"מ חל רק על חייבים במס.

רבותי, מה עושים עם זה? משאירים.

אתם יכולים להגיד מילה אחת על ההבדל הקטגורי בין מס הכנסה למע"מ, פה בחיקוק?

זה לא אותו הדבר. אמרנו – נראה את התמונה הכוללת ונחזור לראות את ההבדלים.

אני ממשיך בקריאה:

"....(1) חוות דעת הכוללת בעיקרה תוכן אחיד באותו נושא, שניתנה במישרין או בעקיפין, על ידי נותן חוות הדעת, לשלושה חייבים במס לפחות בתוך תקופה של שנתיים, בכפוף להוראות סעיף קטן (ו), שאינם קרובים, והיא אינה תלויה בעיקרה בנסיבותיו המיוחדות של כל חייב במס; לעניין זה, "קרוב" – כהגדרתו בסעיף 131ד(א) לפקודת מס הכנסה;

(2) נותן חוות הדעת הוא שהציע את חוות הדעת למקבל מיוזמתו, והמקבל חויב בחובת סודיות לגבי תוכנה, כולו או חלקו.

(1) מי שקיבל חוות דעת, ידווח על כך בטופס שיקבע המנהל במועד הגשת דוח לתקופת הדיווח בה התקבל יתרון המס בגין חוות הדעת, ובלבד שלא תידרש מסירתה של חוות הדעת לרשות המסים; בדיווח כאמור יפורטו כל אלה בלבד:

(1א) עצם קבלת חוות הדעת;

(2) הפעולה או הנכס הנדונים בחוות הדעת;

(3) סוג סוגיית המיסוי המושפעת מחוות הדעת;

קודם, מי שחייב בסודיות עדיין חייב לדווח?

מי שהציעו לו חוות דעת, וגם החתימו אותו על סודיות לגבי תוכן חוות הדעת – אז זה סממן לחוות דעת מדף, וצריך ל - - - אותה.

אם זה לא חוקי מה שעשו לו בסודיות - - -

זה רק כדי להציף את זה לצורך דיון. זה לא עניין של חוקי או לא חוקי. נציף, ואז, באמת, אם לרשות המסים יש עמדה אחרת, אז אפשר להתמודד עליה בצורה שלא מחביאים את זה בתוך הדוח.

ואז הוא צריך להגיד - - - את חוות הדעת.

לא הוא לא צריך למסור את חוות הדעת, ושוב, מדובר פה רק בחוות הדעת שצריך פשוט לדווח עליהן. אז אותן לא צריך למסור, ואז כמובן שעליהן יהיה דיון מקצועי.

לא צריך למסור במסגרת הדיווח או לא צריך - - -

גם לא יצטרכו למסור, לגישתנו, גם בהמשך. לגבי אותן חוות דעת שהציפו את קיומן, במסגרת הדיווח, ומבחינתנו זה גם מס הכנסה וגם מע"מ, כל הדבר הזה. את אותן חוות דעת לא יידרשו למסור אותן פיזית לרשות המסים, כי למעשה, כבר נתת לגביהן אינדיקציה ודיווח על קיומן. יתר הדברים האחרים – לפי הדין הכללי. לעורכי הדין יש את חוק לשכת עורכי הדין, צריך לדון בו ורואי חשבון אין להם - - - בנושאים האלה.

אנחנו במחלוקת בנושא הזה, אבל כרגע, הניסוח שקיבלנו אתמול הוא בסדר.

אני אומר – אנחנו מדברים שלא צריך למסור את חוות הדעת שהם דיווחו לנו. לא דברים אחרים - - - וזאת היתה הכוונה, אני מבין. צריך לוודא שהניסוח יהיה תואם לדברים.

מה הבעיה עם הניסוח?

אנחנו בסעיף קטן (ב), עמוד 11 באמצע. הסעיף בעצם אומר שמי שקיבל חוות דעת ידווח על כך בטופס שיקבע המנהל, במועד הגשת הדוח, לתקופת הדיווח בה יתקבל יתרון המס בגין חוות הדעת - ופה זו תוספת שהוועדה ביקשה: "ובלבד שלא תידרש מסירתה של חוות הדעת לרשות המסים". הכוונה היתה – אנחנו נמצאים בתוך סיטואציה של דיווח בטופס שאתה קבעת במועד הגשת הדוח בנושא של יתרון המס. זו חוות הדעת המדוברת לצורך העניין הזה ולא לצרכים אחרים.

שמענו פרשנות חדשה, שאומרת ש - - -

אני לא חושבת שהנוסח נותן לך את זה.

אבל אדוני היושב ראש, בנוסח הכחול רשות המסים ניסתה לקבל את כל חוות הדעת. אחרי 3 שבועות עבודה, לילות וימים, צמצמנו את זה.

זה שהכל עבודה שלכם אני יודע. אני ראיתי גם בחוקים אחרים. זאת אומרת, הארגונים עשו את העבודה, וזה בסדר. אבל עכשיו, מה שמונח לפנינו זה בדיוק מה שדיברנו בוועדה, ולא חשוב מה שהיה בכחול.

אם הנוסח לא ישונה אז אנחנו מסכימים.

אנחנו חיים טוב מאד עם הנוסח.

הסעיף הזה מדבר על סיטואציה מאד ספציפית. לסיטואציה הזו חוות הדעת לא תידרש ולא תימסר. זה המצב. אני לא רואה מצב שבו יש בתיק שאלות בסוגיות אחרות שלא דווח עליהן בחקיקה הזו - - -

אני רק מבקש שיובהר - - -

אני אומר את זה לפרוטוקול. מה אתה רוצה שיהיה?

שיהיה כתוב שזה מתייחס לחוות הדעת שדווחה.

גם אתה הרבה פעמים מבהיר בפרוטוקול הרבה דברים שאתם הולכים לעשות. זה כתוב בדיוק כך, כאן. אומר לך היושב ראש שזו הפרשנות.

זו הפרשנות, זו הכוונה של הוועדה, זה החוק.

אם אפשר במילה קטנה לסדר את זה, אני אשמח.

אני מתחיל להסתבך אתכם, רשות המסים. כתוב, שחור על גבי לבן.

אני רוצה לחזור על הפרטים שיפורטו בחוות הדעת: 1. עצם קבלת חוות הדעת 2. הפעולה או הנכס הנדונים בחוות הדעת 3. סוג סוגיית המיסוי המושפעת מחוות הדעת, כפי שקבע המנהל.

אני ממשיך בקריאה:

"(2) קיבל אדם חוות דעת לאחר הגשת הדו"ח התקופתי, ידווח עליה בטופס כאמור בפסקה (1), תוך 60 יום מיום שקיבל אותה.

(ג) (1) דיווח כאמור בסעיף קטן (ב) יוגש באופן מקוון ויחולו עליו הוראות סעיף 67ב.

למה במע"מ זו הגשה מקוונת, ובמס הכנסה - - -

כי המבנה של הדוח במע"מ הוא נפרד ואי אפשר להכניס את זה לתוך הדוח. רובם, דרך אגב, ממילא מדווחים באינטרנט, אז פשוט – במועד הגשת הדוח התקופתי הוא ידווח.

כמה דוחות תקופתיים יש לכם? איך זה הולך, במע"מ?

לעסקים הגדולים כל חודש, בצורה מקוונת.

כל חודש בצורה מקוונת הם יצטרכו למלא בטופס.

גם היום, הדוח המקוון הוא כל חודש.

אני שואלת לא על המקוון, אלא על הסיפור הזה. בעצם, במס הכנסה זה פעם בשנה ופה הם כל חודש מחדש יצטרכו - - -

רק אם הם קיבלו חוות דעת.

אתם שמים לב שזה עול?

אם נצמחה טובת הנאה כתוצאה מחוות הדעת – באותו חודש.

ואם לא?

אז הוא לא צריך לדווח.

- - -

אדוני, הגדרת יתרון המס כאן לא ברורה לחלוטין. לכן המשמעות היא שזה נטל. כל חוות הדעת שתעמוד בהגדרות, יתרון המס זה לא דבר שיישקל בכלל. יידרש דיווח תוך 60 ימים. זה, לדעתי, נטל שמכביד מאד על הנישום. את המילה "לרבות" צריך להוריד. מה זה "לרבות יתרון מס"? תגדירו מה זה.

אני הבנתי את ההיגיון, שאתו אני לא מסכים, שאם נצטברה הטבת מס של משהו כמו 3 מיליון או יותר – אז אתם רוצים את זה. פה, זה בסופו של דבר - - - הרי גם מע"מ צריך להיות פעם בשנה. בסופו של דבר מגישים דוחות מבוקרים. אם היתה הטבת מס, זה לא כל חודש. זה יכול לבוא לידי ביטוי - - - בסוף אתה מגיש את זה בסוף השנה.

הדיווחים של מע"מ נעשים מדי חודש. אין להם דיווח שנתי.

אני מציע רק שהדיווח יהיה פעם אחת על אותה חוות דעת, ובזה נסיים את העניין. כלומר, אם זה מע"מ, הדיווח יהיה בדוח אחד, לא כל חודש. זה פותר את העניין.

פעם אחת בלבד, בחודש הראשון שהוא משתמש בזה, זה החודש שהוא יצטרך לדווח על זה.

שאלתי על איזה סכום מדובר. אני מציע להמשיך, לסיים את הפרק הזה ולהסביר אותו.

רק עוד שאלה אחת – את הדיווח המקוון תיקנו עכשיו, בחוק ההתייעלות, בסעיף 67ב'. כתבנו שם הוא ייכנס לתוקף אחרי שיהיה צו של שר האוצר.

- - -

אז זה בכל מקרה יהיה לפי מה שקיים היום.

לא לפי הדוחות המקוונים החדשים, כי הם עוד לא נכנסו לתוקף.

- - -

רק להבין: כל חודש, אם ניתנה חוות דעת, צריך לדווח?

בפעם הראשונה שהוא קיבל, הוא מדווח.

הבנו, אבל אם אדם קיבל 3 חוות דעת הוא צריך לדווח 3 פעמים באותה שנה.

אם זה שונה, אם זה חוות דעת שונות.

אבל בהרבה מקרים, הדיווח הוא הרי ב-15 לחודש, ומגלים את זה אחרי חודש-חודשיים, זו עבודה שוטפת, שנתית. רשום פה – "בחודש שבו ניתן יתרון המס". כשהדוח מוגש כמעט שנה לאחר מכן, יש זמן לבחון את זה, לבדוק?

- - -

אנחנו מוכנים שזה יהיה 60 ימים אחרי מועד הדיווח. גם נקבל.

60 יום זה בסדר?

כן, כן.

אני חושב שזה צריך להיות פעם בשנה, באופן מרוכז, או פעם ברבעון.

אז 60 יום.

אני ממשיך בקריאה:

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא יהיה אדם חב בדיווח –

(1) בשל תכנון מדף, שהוא חוות דעת שנותן חוות הדעת הוא שהציע אותה למקבל כאמור אם לא חלה עליו בפסקה (2)(ב) להגדרה "תכנון מדף" ולא ניתנה לו הודעה לפי סעיף קטן (ו);

(2) בשל חוות דעת שניתנה לו ביחסלגבי לסוגיות שנדונו בהליך שומה, השגה או ערעור, ובלבד שחוות הדעת ניתנה בתקופה שבה החלו הליכי השומה, ההשגה או הערעור, ולגבי אותה תקופת הדיווח בלבד.

(ו) מי שנתן חוות דעת שהיא תכנון מדף לפי פסקה (1) להגדרה "תכנון מדף", יודיע על כך למי שקיבל אותה, ובלבד שהוא האדם השלישי ואילך שלו ניתנה חוות הדעת.

(ז) הוראות סעיף זה לא יחולו על מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2) ועל עוסק אשר מחזור עסקאותיו אינו עולה על 3 מיליון שקלים חדשים.

זה, בעצם, אדוני היושב ראש, סעיף שאנחנו הוספנו בעקבות החלטת הוועדה. הוועדה החליטה שהוראות הסעיף לא יחולו על מלכ"ר, וניסחנו את זה בפקודת מס הכנסה "כהגדרתו בסעיף 9(2) לפקודה. אומרים כאן שבמע"מ הם משתמשים במינוח "מלכ"ר" ולא במינוח "מוסד ציבורי לפי 9(2)", אין בעיה.

אני מציע שיהיה כתוב "למעט מלכ"ר ומוסד כספי, כהגדרתו ב 9(2)", כי יש גופים שמוגדרים גם כך וגם כך, לא באופן זהה.

מה זה "מוסד כספי"?

בנקים, חברות ביטוח.

אמרתי "מוסד ציבורי ומלכ"ר". ששניהם יהיו כתובים.

בחוק מע"מ אין מוסד ציבורי, רק מלכ"ר.

מלכ"רים לא מזדכים על המע"מ. מה לעשות?

יש הגדרה למלכ"ר שמופיעה בחוק מע"מ: "המדינה, רשות מקומית או איגוד ערים, חבר בני אדם מאוגד או לא מאוגד, שאין עיסוקו לשם קבלת רווחים ושאינו מוסד כספי, תאגיד שהוקם מכוח דין ואינו רשום כחברה, קופת גמל הפטורה ממס הכנסה על פי סעיף 9(2) לפקודה".

יש גופים שלא מסווגים באופן זהה בשני החוקים. על מנת להוציא את כל העמותות ואת כל המלכ"רים, את כל מוסדות הציבור, צריך בשני החוקים להגיד: "למעט מוסד...." - - -

אמרת את זה, הסכמתי וחזרתי בי. יש הסכמה לגבי העניין הזה. אין ויכוח לגבי המהות. אני מבקש מהיועצת המשפטית שתראה את המונחים, מה המונח הקבוע במס הכנסה ומה המונח הקבוע במע"מ, לא לכתוב סתם מילים שהן מיותרות לגמרי, אבל זה יכלול את כולם. ואם יצטרכו לשים את שתי ההגדרות – ישימו את שתי ההגדרות. אם לא יצטרכו – אז תהיה רק הגדרה אחת.

גם בתיקון של מס הכנסה.

למה להיכנס לפרטים? נשב אחרי זה - - -

מה זה 9(2)? כל חוק והמונחים שלו.

- - -

יש גופים שמסווגים בסיווג כפול. למשל, בלשכת עורכי הדין יש קבוצות כדורגל, יש כל מיני ענפים - - -

הם מלכ"רים? אז הם נמצאים.

הם לא ב-9(2)?

הם או ב 9(2) או במלכ"ר.

מלכ"ר של מע"מ? אבל כשאני נמצאת בפקודה אני לא הולכת להגדרות - - -

אוקיי, רבותי. למה הכוונה שלנו – זה נאמר כאן במפורש. אתם הסכמתם, רשות המסים הסכימה, אנחנו הסכמנו. הניסוח יהיה ניסוח משפטי שעונה על מה שקבענו.

אני לא בטוח שיש לנו עניין לפטור בנקים.

לא.

רק שניה, נכוון את זה. אנחנו, בעיקרון, רוצים לתת לעמותות את הפטור. מלכ"ר מוגדר, כמו ששגית הציעה, באופן רחב יותר, כולל, לדוגמה, גם רשות מקומית. אם היא עושה תכנון מס צריך להציף את זה. לכן היא לא בתמונה. או תאגיד מכוח דין.

אבל אתה ביקשת ממני כרגע לעבור להגדרה של מלכ"ר ולכן קראתי אותה.

לכן צריך לבחור מתוך זה את סעיף (2), לדבר על העמותות שהיושב ראש התכוון אליהן – "חבר בני אדם ....שאין עיסוקו לשם קבלת רווחים ואינו מוסד כספי". וזה מקביל ל 9(2), וזה העמותות. אחרת אנחנו מדברים על דברים שהם רחבים יותר. דרך אגב, גם במס הכנסה - - -

ב-9(2) יש גם את - - -

צריך להשאיר בסופו של דבר רק את העמותות שאליהן התכוון הרב גפני.

אני לא התכוונתי, זה הוועדה אמרה.

הוועדה אמרה. אז צריך להבהיר את הדברים האלה. לא רשויות מקומיות, לא קופות גמל.

- - -

אני מציעה שנשאיר פה את ההפניה ל-9(2), גם במע"מ, כמו שניסחנו אנחנו, בדיוק כמו בפקודה, לא נעבור להגדרת מלכ"ר שמופיעה במע"מ. 9(2) מגדיר מוסד ציבורי ללא כוונת רווח - - -זה לא כולל רשויות. אתה טעית, כנראה.

צודקת, נכון.

אז המשמעות היא שרשויות מקומיות צריכות לדווח.

כן.

נקיטת עמדה. נמשיך בקריאה.

אני ממשיך בקריאה:

נקיטת עמדה חייבת בדיווח 67ד. (א) בסעיף זה –

"יתרון מס" – כהגדרתו בסעיף 67ג;

"עמדה חייבת בדיווח – עמדה שמתקיימים בה כל אלה:

(1) היא עומדת בניגוד לעמדה שפרסמה רשות המסים;

(2) יתרון המס הנובע ממנה עולה על מיליון שקלים חדשים בשנה או על 3 מיליון שקלים חדשים במהלך ארבע שנות מס לכל היותר.

יש לנו הערות לגבי הסעיף הזה. הלאה.

אני ממשיך בקריאה:

(1) עמדת רשות המסים כאמור בפסקה (1) להגדרה "עמדה חייבת בדיווח" תפורסם במקום נפרד באתר האינטרנט של רשות המסים לא יאוחר מתום תקופת הדיווח שבמהלכה התקבל יתרון המס, לאחר שניתנה ללשכת עורכי הדין, לשכת רואי חשבון בישראל וללשכה כהגדרתה בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס"ה–2015, הזדמנות סבירה לטעון את טענותיהם לגביה טרם פרסומה.

אנחנו פה מבקשים שזה יהיה עד סוף השנה הקודמת, ולא יכול להיות שבחודש מאי, כשאני בא להגיש דוח, אז אני צריך לרוץ לאתר של רשות המסים לראות אם היא פרסמה משהו. זה תמיד חייב להיות עד סוף השנה הקודמת.

הוא צודק, משה.

גם אי אפשר שעוד פעם יהיה 100 עמדות.

דיברנו גם שתהיה חובת היוועצות, איפה חובת ההיוועצות?

זה הרבה יותר טוב, זה עונה לך בדיוק על העניין.

הערה אחת לנושא של חובת ההיוועצות. נדמה לי שהניסוח היותר מתאים הוא לא "הזדמנות סבירה לטעון את טענותיהם", שזה בדרך כלל טיעון למי שעלול להיפגע. הלשכות הן במובן הזה גורמים מקצועיים שמייעצים ולא צד נפגע.

לכן מה אתה מציע?

חובת היוועצות. לנסח את זה בדרך של היוועצות ולא זכות טיעון.

אני לא מקבל את זה.

אני חושב שזה נותן יותר.

אל תתווכח אתי. זה הרי לא נושא משפטי. הנושא הוא שהולכים פה לתת מכה לא קלה, גם לנישומים, גם לארגונים, גם לכולם. מקבלים מכה מהחוק הזה. מכה לא קלה. קצת למתן את זה, קצת. זה לא ניסוח, תאמין לי. זה גם במהות.

חסר פה את הסקטור הכי חשוב – הארגונים העסקיים. אנחנו הראשונים, אנחנו צריכים לדווח. אנחנו נושאים בעבירה הפלילית, ואתנו לא יתייעצו? הייתכן דבר כזה? כל הדיונים פה התעלמו מהארגונים העסקיים, במודע. זה לא ייתכן דבר כזה. אני מבקש להוסיף פה את הארגונים העסקיים זה הגוף הכי מייצג פה, בנושא הזה.

- - -בפעם שעברה, הארגונים שמייצגים, למעשה, יועצי המס ועורכי הדין, בגדול הם מייצגים את כל המשק , הם למעשה אלה - - -

זה פשוט לא נכון. ברגע שתהיה מוטלת עלי חובה פלילית, אני רוצה לייצג את עצמי, אל תחליט מי מייצג אותי.

טוב, אנחנו מתנגדים.

ממשיך בקריאה: (2) עמדת רשות המסים תנוסח בלשון ברורה ומובנת;

(3) (א) מספר העמדות שתפרסם רשות המסים לא יעלה על 50 בשנה; ביקשה רשות המסים לפרסם עמדות נוספות באותה שנה, יגיש שר האוצר לאישור ועדת הכספים של הכנסת את מספר העמדות הנוסף המבוקש כאמור.

(ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), בשנים 2016 ו-2017, רשות המסים תהיה רשאית לפרסם 100 עמדות בכל שנה.

מה היא עמדה?

גם במע"מ מספר העמדות צריך להיות כזה גדול?

- - -

אני ממשיך בקריאה:

(ג) אדם הנוקט בעמדה החייבת בדיווח, ידווח על כך כפי שיקבע המנהל בטופס, במועד הגשת דוח לתקופת הדיווח בה התקבל יתרון המס; על דיווח לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף 67ב(ג) בשינויים המחויבים.

(ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2) ועל עוסק אשר מחזור עסקאותיו אינו עולה על 3 מיליון שקלים חדשים.

מה זה 67(ב)(ג)?

הדיווח המקוון.

אני ממשיך בקריאה:

(3) בסעיף 96ב(א) –

(ב) בסופו יבוא:

"(3) פעולה אשר ניתן לגביה ייעוץ מס חוות דעת חייב בדיווח כהגדרתו בסעיף 67ב 67ג שהחייב במס שמקבלה לא דיווח עליו כנדרש באותו סעיף.";

(4) עמדה חייבת בדיווח כהגדרתה בסעיף 67ד שמקבלה לא דיווח עליה כנדרש באותו סעיף.";

תסביר את הסעיף הזה.

זה קנס הגירעון. אדם שקיבל הודעת חיוב ונעשתה לו שומה במע"מ, יהיה לו קנס גירעון, לפי סעיף 96, אם הוא לא עמד בחובת הדיווח שאנחנו קובעים כעת בחוק.

מה קנס הגירעון? על כמה הוא עומד?

30% מהפרש המס.

זאת אומרת, אם הוא לא מילא את ה X על חוות הדעת הוא יצטרך לשלם קנס גירעון של 30% מהפרש המס.

מה שאמרת. כמו במס הכנסה.

אני ממשיך בקריאה:

(4) בסעיף 117(א), אחרי פסקה (6ב) יבוא:

"(6ג) לא דיווח על חוות דעת חייב בדיווח כהגדרתו בסעיף 67ב67ג, בניגוד להוראות אותו סעיף."

(6ד) לא דיווח על עמדה חייבת בדיווח כהגדרתה בסעיף 67ד, בניגוד להוראות אותו סעיף.

(6ה) לא הודיע על תכנון מדף, כהגדרתו בסעיף 67ג(א), בניגוד להוראות סעיף 67ב(ו)."

פה יש עבירה פלילית על מי שלא עובד בחובת הדיווח. יש פה גם את נקיטת העמדה החייבת בדיווח, גם דיווח על קבלת חוות דעת, שדיברנו על זה בהתחלה, וגם על היועץ.

אני לא מקבל את הגישה הזו. חברה', מס הכנסה עוד היה פעם בשנה. פה מדברים על חודש בחודש. אני, בעל עסק, הופך לקרימינל על ידי זה שאני לא - - -חברה', זה לא הגיוני כל הסיפור הזה. אם יש תקנה מרכזית על מע"מ פעם בשנה שבה חוסכים הרבה כסף, באיזושהי חוות דעת מדף, למרות שאני לא מסכים לדבר הזה, אני יכול להבין את ההיגיון. אבל כל חודש אנחנו צריכים - - -

רק אם היא משתנה.

מה זה "אם היא משתנה"? תעשו את זה פעם בתקופה על סכום גדול, לא כל חודש.

על מי חלות העבירות?

השתיים הראשונות על החייב בחובת הדיווח, מי שחייב - - -

זאת אומרת, הנישום עצמו.

והשלישי זה על נותן חוות דעת שלא הודיע על מוצר מדף ללקוח שלו.

וזה יהיה עבירה פלילית?

- - - כן. שנה מאסר.

ומה כנגד שנת מאסר? אין קנס? אבל בפקודה היה לכם שנה מאסר או המרה לקנס.

זה ברשימה של 216.

תסיים בבקשה את הפרק.

ממשיך בקריאה: חוק מע"מ – תחילה ותחולה

17. (א) סעיף 67ב לחוק מע"מ, כנוסחו בסעיף 16(1) לחוק זה, יחול לגבי דיווח שיש להגישו לאחר יום כ"ב בשבט התשע"ו (1 בפברואר 2016).

בעצם הדוח התקופתי הראשון מוגש בפברואר

קודם כל אני רוצה שחברי הוועדה יידעו – יש סך הכל 8 מדינות בעולם שיש בהן איזושהי חובת דיווח כזו, באף אחת מהשמונה, לא 200, לא 50, מדובר על 12, על 13, וכאלה שזה תכנון מס אגרסיבי, שהדעת לא סובלת. רבותי, מה אתם שומעים פה? כל חודש אני אצא ואכנס לבית סוהר? יצאו 200 חוות דעת של רשות המסים או עמדות של רשות המסים. רואה החשבון, זוהר קנה, אומר לי שהוא לא מסוגל ללמוד אותן, ואני אהיה זה שאכנס לבית הסוהר? מה אתם רוצים מהחיים שלי? אני חושב שדבר ראשון תורידו מאתנו את הפלילי, תורידו את המאסר, לא פשענו ואנחנו לא גנבים. ואני מודיע לך - גם לא תהיה גביית מסים. אני מודיע לך שאני ארים קמפיין לרשום את החברות בחו"ל. כולנו יצואנים, כולנו עושים 80% בחו"ל. זה שפתחתם 80% מהחברות לדיווח זה לא רלבנטי, זה אפילו לא 10% של הכסף. לכן עזבו את הסטטיסטיקות. אמיתי. כל התעשייה היא בתוך העניין הזה.

מה מפריע לך בחוק?

מפריע לי שהם עכשיו יפרסמו שאם אני נוסע לחו"ל עם אשתי ורואה החשבון לא כתב להם את זה, אז אני עכשיו עברתי עבירה פלילית.

איפה זה כתוב בחוק?

חברה', כל תמונה שתהיה תלויה במפעל, כל גילוי – כל עמדה שתפרסמו ומאיזו שהיא סיבה הרואה חשבון שלי ייעץ לי לעשות אחרת, ומאיזו שהיא סיבה לא ידווח לי – אני עבריין פלילי. לא רוצה להיות שם. עוד אף אחד לא אמר שהעמדות שלכם נכונות. לפעמים הם בניגוד לפסיקה. עוד אף אחד לא אמר שהן נכונות. לכן יש חוק במדינת ישראל. כל מה שאני עושה בניגוד לחוק – אני עבריין פלילי. אבל כל מה שאני עושה בניגוד לחוות דעתך, אני עוד לא עבריין. רחוק מעבריין. לכן אני מבקש שתורידו מהנישומים את העבירה הפלילית בכל מה שקשור לעמדות שלכם. על זה שמישהו לא עב לפי העמדות שלכם, ובטעות, או מחוסר ידיעה, רואה החשבון שלו - - -

מה זה העמדות שלכם? זה החוק.

זה לא.

זה לא החוק.

אפשר להטיל קנס על מי שפועל בניגוד לעמדות שלכם, ולא מדווח?

אתם לא מבינים איך עסקים עובדים במדינת ישראל. תקשיבו, זה לא עובד. מה אתם עושים?

אני שואל - האם אפשר שמי שלא מוסר חוות דעת, בניגוד לעמדות שלכם, שלא תהיה עבירה פלילית אלא קנס?

אז אולי גם מי שלא מגיש דוח שנתי יהיה עליו קנס? דוח שנתי זה חוק.

קודם כל העמדות של מס הכנסה שכל שנה יוסיפו עוד 50, זה לא חוק.

לא קבעו שיהיה 50.

200 עמדות יהיו עכשיו, אחרי זה כל שנה יהיו עוד 50 ועד שלא תגיעו לאלף לא תעצרו, זה ברור. ואז, אם הרואה חשבון, מאיזושהי סיבה, לא כתב לכם בדוח – אני עבריין פלילי. לא מוכן להיות שם, לא רוצה להיות שם. זה לא חוק. החוק הוא עשה א, ב, ג, ד.

זה 300.

מהר מאד נהיה באלף. זה דבר אחד.

דבר שני, גם הכמות, אתם לא מבינים את הכמות של זה. אומרים רואי החשבון – זה שיושב אתך, שהוא לא מסוגל להשתלט על זה. מה אתה אומר לו? תרצה או לא תרצה – תשתלט? התוצאה תהיה כאוס, ובסוף, תישארו אתם פה, ואנחנו נלך קיבינימט. תעזבו אותנו. די. קשה לנו.

קודם כל אני חושב שהחוק הזה הוא טעות בכל הגישה שלו. אם רוצים להסתכל על החוק הזה ושהוא יהיה אפקטיבי אז כמה דברים. 1. אל תיקחו 3 מיליון מחזור ו-5 מיליון תקנה. קחו 5 מיליון תקנה. כי לאיזה עסק של 3 מיליון הוא חוסך פתאום 5 מיליון שקל? אם המחזור שלו 3 מיליון, מי פתאום חוסך 5 מיליון?

אתה מדבר על מס הכנסה עכשיו, לא על מע"מ, נכון?

נכון, אני מדבר על הכל.

לא, זה לא בהכל - - -

המע"מ זה על סכומים יותר נמוכים.

אני יודע.

דבר שני, עדיין על מס הכנסה - קחו מספר תקנות בסיסיות שחשובות לכם שאפשר יהיה להגיד שהן העמדות המרכזיות שעליהן יש ויכוח, ותגידו אותן. ואז, אפשר יהיה גם לעבוד עם זה. 10 עמדות בשנה? בסדר גמור. קחו, תגידו. אני לא מסכים עם הגישה הזו אבל אני יכול לראות איך אפשר להתמודד עם זה.

דבר שני, לגבי מע"מ. זה הפך להיות יותר משוגע. למה? כי במס הכנסה לפחות פעם בשנה אני מתדיין על הדבר הזה, ואני בא, ועושים דיון. אני חושב שזה לא הגיוני מבחינת כמות התקנות אבל אני רואה - - - לקראת הגשת הדוחות הכספיים אז עושים דיון, והמנהל יכול לתת את תשומת הלב יחד עם רואה החשבון ועורכי הדין, ואומרים – תשמעו חברה', יש לנו תקנה מרכזית ושם ששם לקחנו עמדה, חסכנו, על זה כנראה הולך להיות לנו ויכוח. מע"מ? בכל חודש.

לא תהיה לנו התנגדות שהדיווח יהיה פעם בשנה. בסדר?

אז קודם כל זה כבר טוב. - - -

רק רגע, מה זה הפך להיות עכשיו? דלג על זה, הוא אמר פעם בשנה.

קח את הכמות, קח את הדברים שחשובים לך - - -

אנחנו בעד לצמצם תקנות.

- - ואז אני יודע על מה יש ויכוח. פעם פעמיים ילכו על זה לבית המשפט ויידעו אם אתה צודק או. וגם תעלו את הסכומים. תעלו את החברות. 5 מיליון שקל – בסדר. 3 מיליון, מחזור – לא בסדר. אל תניחו שכולם רמאים. אתם רוצים, לדברים קיצוניים שעושים – להתדיין אתם. אני מבין אתכם. אני לא הייתי עושה את זה בצורה כזו, אבל ככה אתה רוצה לעשות את זה. אז תצמצמו את זה. ואז אני יודע איפה אני, כעסק, בא אתכם במגע.

אני מבקש – הולכים פה לדבר שהוא קשה, לא קל. אתם אומרים שהוא מכניס הרבה כסף? בסדר. יש פה תהליך שכמעט בבת אחת אתם עושים דברים שהם חמורים, כלפי אנשים. צריך לצמצם את הפגיעה באנשים, בנישומים, בארגונים, וכו'. זה שאפשר לעשות את הכל ביחד עכשיו, או שכן או שלא, אני לא יודע איפה ניפול בעניין הזה. אני מציע לכם, קחו אותי בתור יועץ לחוק הזה. תתחילו למתן דברים, למתן עמדות. אל תעשו את זה קשה. ברגע שהחוק יתקבל, והעיקרון יהיה קיים, ויצטרכו למסור חוות דעת - - - אני לא בטוח שצריך שעכשיו זה יהיה פלילי, אני לא בטוח שצריך מאות עמדות. היה ויתברר תוך חצי שנה שצמצמתם יותר מדי את העמדות, אתם תבואו עוד פעם ותגידו – העיקרון קיים, אנחנו רוצים להגדיל את זה. יהיה הרבה יותר קל להעביר את זה. אתם צריכים להתייעץ ביניכם, לקבל החלטה, גם להקל עלינו, אנחנו צריכים להביא את זה למליאת הכנסת. לצמצם את הדברים, שיהיה יותר קל לאנשים. העיקרון צריך להתקבל. מבחינתכם זה ההישג הכי חשוב. ברגע שהעיקרון מתקבל אפשר לעשות את זה בתיקונים שהם יותר קלים. אתם באים ואומרים - היה מספר מצומצם של עמדות, התברר שזה לא מספיק, אנחנו צריכים עוד 100, עוד 50. אתם מנמקים, באים עם טיעון. היום עוד אין כלום, עוד אין עמדה אחת שלכם. אני מבקש לצמצם את זה, להוציא את הנושא של הפלילי, לתת קנס. זה די והותר בעניין הזה. אנשים לא יעברו על זה כשיהיה קנס משמעותי. הפלילי יגרום לכך שאנשים יצעקו בחוץ ויגידו – הופכים את כולנו לעבריינים, רק בגלל שלא קראנו את העמדה של רשות המסים. אני לא אומר לכם מה, אני אומר לכם – תצמצמו בבקשה את כל הדברים האלה, והעיקר – תצמצמו את מספר העמדות. אם לא תצמצמו, יכול להיות שיהיה לנו פה את הרוב הקואליציוני להעביר את זה, אבל זה יהיה רע מאד, מאד, וההשלכות של זה אחרי זה גרועות, גם כלפיכם.

רחבעם, הבן של שלמה, ירד לשכם אחרי שאבא שלו שם 70 אגורות מכל שקל שהרווחת, בשביל לבנות את בית המקדש בירושלים. ירד לשכם. נפגש עם ירבעם, שאחר כך עשו ממנו אוויל. היו לו שני סוגי יועצים – את הזקנים ואת הצעירים. הזקנים אמרו לו – תוריד את המסים. אל תקשה על העם. אבל הוא חזר ואמר: אבי היכה אתכם בשוטים, אני אייסר אתכם בעקרבים. מה עשו? כולם עמדו להתנפל עלי.

זה לא אותו הדבר, אני אסביר לך למה.

זה בדיוק אותו הדבר. כולם עמדו להתנפל עליו, לעשות מרד, לחתוך לו את הראש. בא ירבעם ואמר - בוא ניפרד כידידים, וכך נפרדה יהודה מישראל. ככה זה היה, וזה מה שיהיה פה.

אז גביית המסים היתה במאה אחוז. לגבות את המסים או להעלות את המסים. אנחנו פה בדיון על גביית המסים, רק לדייק את המקור התנ"כי.

מי מכריח את "טבע" להיות חברה ישראלית, מי?

מי היה גובה המסים הכי טוב של שלמה, שאחרי זה עשו אותו הרשע? ירבעם.

אני מבקש שתדברו ביניכם. אני מבקש שגם תקלו עלינו. תדעו שזה נושא נושא.

אני יו"ר ועדת הקשר עם מע"מ בלשכת רואי חשבון. אין לי הרבה להוסיף. רק צריך להבין – העוסקים מדווחים כל חודש בתחנות.

לא, אין. אני רק מבקש לא לחזור על מה שעברנו. הוא הסכים לפעם בשנה.

הסכמנו על פעם בשנה. לגבי הנושא הפלילי צריך לזכור פה דבר פשוט – בתחנות המע"מ עושים פרשנות מאד דווקנית למה שנאמר בחקיקה ואנחנו לפעמים נמצאים במצבים מאד קשים. חייבים להוריד את העניין הפלילי. לעמדות מקצועיות אין שום תוקף משפטי מחייב, זה חייב לרדת. במהלך השנה האחרונה פורסמו עשרות החלטות מיסוי. זו גזירה שהציבור לא יוכל לעמוד בה.

אני מבקש בסוף הדיון, לפני שנגיע להצבעה, שתקיימו ביניכם התייעצות. תבואו יותר מרוככים עם העניין הזה. מספר העמדות שקבעתם הוא קריטי. תמיד תוכלו לבוא ולומר מספר העמדות שקבעתם לא מספיק. יעלו לכם את זה.

הדרישה לפלילי היא לא עקב טעות מקצועית של המייעץ. הדרישה לפלילי היא חוסר הדיווח, זה הכל. אם הוא לא ידווח.

מי לא ידווח, היועץ?

עורך הדין - - - חברים, אנחנו לא מבקשים על טעות. על זה שאמרת לו לקפוץ ימינה ולא שמאלה. זו היא זכותכם. הבקשה שלנו – בחוסר הדיווח שנתת ייעוץ, וגם הנישום וגם המייעץ, שניהם יודעים שניתן ייעוץ. מה פה לא ברור כל כך? אתה יכול לטעות בייעוץ שלך, אף אחד לא דרש ממך להיות - - -

אני מסכים אתך, הכל בסדר. אנחנו לא הולכים לעשות פה שינויים בעניין. תדע, אני מרגיש גם את ההרגשה בציבור, גם קואליציה וגם אופוזיציה, גם בארגונים וגם בציבור - צריך ללכת בהדרגתיות. נכון שזו אי חובת דיווח שמחייב החוק, אם החוק הזה מתקבל. נכון, אבל זה הכל משהו חדש שמבוסס על עמדות של רשות המסים. אני אגיד לך מה יהיו הכותרות בעיתונים – שרשות המסים שמה 200 עמדות באתר שלה, ואם רואה החשבון לא מצא את העמדה של רשות המסים ולא - - - עליה שעמדתו שונה, הוא הולך לבית הסוהר. אתה מבין, מבחינה ציבורית, מה זה הולך לעשות? ואני הצבעתי בעד.

משה, לגבי הפלילי – מה אתה אומר?

יש הצעה מלשכת השר שאנחנו נקבל אותה, שאומרת שבשנתיים הראשונות לא יחול הקטע הפלילי. מעוד שנתיים ואילך - - -

- - -

אמיר, אתם מגזימים לגמרי. אני אצביע נגד הפלילי. אני אצביע נגד.

הבקשה של הוועדה – שתהיה המרה של המאסר של שנה בקנס, כמו שיש במקומות אחרים, כמו שיש בחוק העונשין. זו הבקשה. אנחנו לא חושבים שזו העבירה החמורה ביותר לא לדווח.

- - -

מה הבעיה, לדרוש מאנשים שיווחו חוות דעת? נו, באמת. אנחנו רוצים לראות כסף מהמהלך הזה.

אתם לא תראו כסף, אתם תראו פחות כסף. אנשים לא ישלמו כסף בארץ, פשוט. אני רושם את החברה בחו"ל ונגמר.

אנחנו עושים חוק. החוק הזה לא היה קיים עד היום בכלל. עכשיו מחוקקים אותו. העיקרון מתקבל. המציאות הולכת להיות שיש מאות עמדות של רשות המסים שבן אדם, רואה חשבון, או לא חשוב מי - לא ראה את אחת העמדות ולא דיווח עליה, הוא חייב ללכת לכלא לשנה. חייב.

הוא לא חייב.

בסדר, אני מצביע נגד.

מאחר ומתקנים חמישה חוקים בנושא, שיהיה כתוב שסך כל העמדות לא יעלו על 100 לשנה בכל החוקים יחד. זה דבר ראשון. דבר שני, כל הנושא הפלילי – אפשר לכתוב "קנס מנהלי" ובזה מסתיים העניין. זה פותר את העניין.

רגע, הסכומים – אנחנו לא מסכימים לסכומים האלה, אלה סכומים נמוכים מדי, אני חושב.

מדובר פה ב- - - חודשי, בעסקאות ספציפיות. אני לא חושב שיש פה עניין של - - -

בוא תחזיר את זה לשנה, ותעשה את זה 5 מיליון. אבל תעשה את זה - - - אם חודשי זה הסכומים, אז אתה יכול ללכת ל-5 מיליון בשנה, כמו מס הכנסה.

אדוני, אתה מחמיר את מצבנו כרגע, במה שאתה אומר. צריך להיות באותו תכנון - - -

בסדר, הוא ייתן לנו תשובה. זה לא יכול להישאר במיליון. הלאה.

אני ממשיך בקריאה:

תיקון חוק הבלו על דלק

6. בחוק הבלו על דלק, התשי"ח–1958‏ –

(1) אחרי סעיף 21 יבוא:

21א. (א) בסעיף זה –

"חוות דעת" – חוות דעת בכתב, חתומה על ידי נותן חוות הדעת, שניתנה במישרין או בעקיפין, בכתב לאדם, אשר מאפשרת או נועדה לאפשר לאדם יתרון מס, החתומה על ידי נותן חוות הדעת, ובלבד שהתקיים לגביה אחד מאלה:;

(1) שכר הטרחה בגין חוות הדעת, כולו או חלקו, תלוי בסכום יתרון המס שייווצר למקבל חוות הדעת;

(2) היא תכנון מדף; "יתרון מס" – לרבות כל אחד מאלה:

(1) הנחה או הקלה מהמס, דחיית אירוע המס, הפחתה של סכום המס או הימנעות ממס;

(2) החזר של מס;

(3) דחייה של מועד תשלום המס.

"שכר טרחה" – סכום של 100,000 שקלים חדשים לפחות, שהוסכם בין הצדדים כי ישולם בעד חוות הדעת בגין חיסכון המס המרבי הכולל שייווצר למקבל חוות הדעת;

"תכנון מדף" – אחד מאלה:

(1) חוות דעת הכוללת בעיקרה תוכן אחיד באותו נושא, שניתנה במישרין או בעקיפין, על ידי נותן חוות הדעת, לשלושה חייבים במס לפחות בתוך תקופה של שנתיים, בכפוף להוראות סעיף קטן (ו), שאינם קרובים, והיא אינה תלויה בעיקרה בנסיבותיו המיוחדות של כל חייב במס; לעניין זה, "קרוב" – כהגדרתו בסעיף 131ד(א) לפקודת מס הכנסה;

(2) נותן חוות הדעת הוא שהציע את חוות הדעת למקבל חוות הדעת מיוזמתו, והמקבל חויב בחובת סודיות לגבי תוכנה, כולו או חלקו;

(ב) (1) מי שקיבל חוות דעת ידווח על כך בטופס שיקבע המנהל במועד הגשת דוח לתקופת הדיווח בה התקבל יתרון המס בגין חוות הדעת, ובלבד שלא תידרש מסירתה של חוות הדעת לרשות המסים; בדיווח כאמור יפורטו כל אלה בלבד:

(1א) עצם קבלת חוות הדעת;

(2) הפעולה או הנכס הנדונים בחוות הדעת;

(3) סוג סוגיית המיסוי המושפעת מחוות הדעת כפי שקבע המנהל.

פה סיכמנו – תוך 60 יום מתום שנת המס.

אני ממשיך בקריאה:

(ג) דיווח כאמור בסעיף קטן (ב) יוגש באופן מקוון ויחולו עליו הוראות סעיף 21ב .

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא יהיה אדם חב בדיווח –

(1) בשל תכנון מדף, שהוא חוות דעת שנותן חוות הדעת הוא שהציע אותה למקבל כאמור בפסקה (2)(ב) להגדרה " תכנון מדף" ולא ניתנה לו הודעה לפי סעיף קטן (ו);

(ו) מי שנתן חוות דעת שהיא תכנון מדף לפי פסקה (1) להגדרה "תכנון מדף", יודיע על כך למי שקיבל אותה.

(ז) הוראות סעיף זה לא יחולו על מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2).

כמו שסיכמנו במע"מ – הדיווח יהיה פעם אחת בשנה, תוך 60 יום מתום שנת המס.

מקובל עלינו. על משה אשר ועלי.

כמה שאלות - לא החרגתם כאן את העניין של - - - במע"מ ובמס הכנסה, למה?

כי הם לא מסודרים בצורה מוצלחת. אנחנו נתקן את זה במסים עקיפים שהם לא מע"מ. ממילא אפשר לכתוב כי זה יחול בשינויים המחויבים.

זה לא אותם מונחים, פשוט.

אז פה זה כן יחול?

לא, לא יחול.

- - -

צריך לסייג, אין לנו הרבה זמן לשבת, החוק הזה- אתם מלחיצים אותנו בהנחתו. אז תגידו מה אתם רוצים.

אנחנו נמצא את הדרך לנסח את זה יחד. נגיד שזה יחול בשינוים המחויבים.

כמו במע"מ. בסדר?

כל נוסח שאתם מביאים זה 25 עמודים, אז אם אתם יכולים להגיד עכשיו.

תיתן לי את המנדט לנסח את זה, כמו שאני רואה לנכון?

כן.

אין כאן שום התייחסות לעוסק שמחזור עסקאותיו 3 מיליון, 2 מיליון. מה קורה אתם? עוסקים קטנים - - - את זה פשוט שכחתם?

להוציא.

זה בנקיטת עמדה, עכשיו אנחנו בתכנון מדף. זה צריך להיות גם וגם. לכן זה ייכנס לכאן.

הנושא של שלושה אנשים ואילך, זה חל גם כאן, בתכנון מדף?

ודאי. זה צריך להיות אותו הדבר.

אני ממשיך בקריאה:

נקיטת עמדה חייבת בדיווח

21ב. (א) בסעיף זה –

יתרון מס" – כהגדרתו בסעיף 21א;

"עמדה חייבת בדיווח – עמדה שמתקיימים בה כל אלה:

(1) היא עומדת בניגוד לעמדה שפרסמה רשות המסים;

(2) יתרון המס הנובע ממנה עולה על מיליון שקלים חדשים בשנה או על 3 מיליון שקלים חדשים במהלך ארבע שנות מס לכל היותר.

גם פה הסכומים יותר נמוכים?

כן.

אני ממשיך בקריאה:

(ב) (1) עמדת רשות המסים כאמור בפסקה (1) להגדרה "עמדה חייבת בדיווח" תפורסם במקום נפרד באתר האינטרנט של רשות המסים לא יאוחר מתום תקופת הדיווח שבמהלכה התקבל יתרון המס - -

את זה סיכמנו קודם – עד סוף שנה קודמת.

אני מממשיך בקריאה:

- - לאחר שניתנה ללשכת עורכי הדין, לשכת רואי חשבון בישראל וללשכה כהגדרתה בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס"ה–2015, הזדמנות סבירה לטעון את טענותיהם לגביה טרם פרסומה.

(2) עמדת רשות המסים תנוסח בלשון ברורה ומובנת;

גם פה הסכומים יותר נמוכים?

אנחנו נדבר על הסכומים.

ממשיך בקריאה: (3) (א) מספר העמדות שתפרסם רשות המסים לא יעלה על 50 בשנה; ביקשה רשות המסים לפרסם עמדות נוספות באותה שנה, יגיש שר האוצר לאישור ועדת הכספים של הכנסת את מספר העמדות הנוסף המבוקש כאמור.

(ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), בשנים 2016 ו-2017, רשות המסים תהיה רשאית לפרסם 100 עמדות בכל שנה.

מה זה 50 עמדות - - -?

נוריד את זה, אין בעיה.

ממשיך בקריאה: (ג) אדם הנוקט בעמדה החייבת בדיווח, ידווח על כך כפי שיקבע המנהל בטופס, במועד הגשת דוח לתקופת הדיווח בה התקבל יתרון המס; על דיווח לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף 21א(ג) בשינויים המחויבים.

(ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2).

(2) בסעיף 26, אחרי סעיף קטן (ב), יבוא:

"(ג) לא דיווח אדם על חוות דעת חייב בדיווח כהגדרתו בסעיף 21א, בניגוד להוראות אותו סעיף, דינו – מאסר שנה."

ה-3 מיליון נכנס גם כאן – 3 מיליון יורד?

אני מציע – במקום מאסר - קנס מנהלי.

כבוד היושב ראש, לגבי הפלילי, שכחנו שגם אי דיווח נחשב כאי הגשת הדוח. גם זו עבירה פלילית.

יש פה הוראה שאומרת שאי דיווח זה נחשב כאי הגשת הדוח כולו. ויש בנוסף גם קנס גירעון.

גם אם נכתוב פה שזה לא פלילי, הוא יחטוף מאסר בגין אי הגשת הדוח.

- - -

אני ממשיך בקריאה:

"(ג) לא דיווח אדם על חוות דעת כהגדרתה בסעיף 21א, בניגוד להוראות אותו סעיף, דינו – מאסר שנה."

(ד) לא דיווח אדם על עמדה חייבת בדיווח כהגדרתה בסעיף 21ב, בניגוד להוראות אותו סעיף, דינו-מאסר שנה.

(ה) לא הודיע אדם על תכנון מדף, כהגדרתו בסעיף21א(א), בניגוד להוראות סעיף 21א(ו), דינו – מאסר שנה."

חוק הבלו על הדלק – תחילה ותחולה

7. סעיפים 21א ו21א1 לחוק הבלו על דלק, התשי"ח-1958, כנוסחו בסעיף 19 לחוק זה יחולו לגבי דיווח שיש להגישו לאחר יום כ"ב בשבט, התשע"ו (1 בפברואר 2016).

הגענו למכס. אפשר לקרוא?

תיקון פקודת המכס

8. בפקודת המכס [נוסח חדש]‏ –

(1) בסעיף 212, בסופו יבוא:

"(ג) לא דיווח אדם על חוות דעת כהגדרתה בסעיף 231ד, בניגוד להוראות אותו סעיף, דינו – מאסר שנה.";

(ד) לא דיווח אדם על עמדה חייבת בדיווח כהגדרתה בסעיף 231ה, בניגוד להוראות אותו סעיף, דינו – מאסר שנה.

(ה) לא הודיע אדם על תכנון מדף, כאמור בסעיף 231ד(א) בניגוד להוראות סעיף 231ד(ה), דינו –מאסר שנה.";

(2) אחרי סעיף 231ג יבוא:

"דיווח בגין חוות דעת 231ד. (א) בסעיף זה –

"חוות דעת"– חוות דעת בכתב, חתומה על ידי נותן חוות הדעת, שניתנה במישרין או בעקיפין לאדם, אשר מאפשרת או נועדה לאפשר לאדם יתרון מס, ובלבד שהתקיים לגביה אחד מאלה:

(1) שכר הטרחה בגין חוות הדעת, כולו או חלקו, תלוי בסכום יתרון המס שייווצר למקבל חוות הדעת;

(2) היא תכנון מדף;

(1) הנחה או הקלה מהמס, דחיית אירוע המס, הפחתה של סכום המס, או הימנעות ממס;

(2) החזר של מס;

(3) דחייה של מועד תשלום המס.

זה מכס? מה סדר גודל העסקאות?

יש יבואנים גדולים, יש יצואנים גדולים – יש עסקאות כאלה במכס. יש פוטנציאל. זה לא על אדם פרטי שעובר במסלול האדום או הירוק.

ממשיך בקריאה: "מס" – מסי יבוא.

"שכר טרחה" – סכום של 100,000 שקלים חדשים לפחות, שהוסכם בין הצדדים כי ישולם בעד חוות הדעת בגין חיסכון המס המרבי הכולל שייווצר למקבל חוות הדעת;

"תכנון מדף" – אחד מאלה:

(1) חוות דעת הכוללת בעיקרה תוכן אחיד באותו נושא, שניתנה במישרין או בעקיפין, על ידי נותן חוות הדעת, לשלושה חייבים במס לפחות בתוך תקופה של שנתיים, בכפוף להוראות סעיף קטן (ו), שאינם קרובים, והיא אינה תלויה בעיקרה בנסיבותיו המיוחדות של כל חייב במס; לעניין זה, "קרוב" – כהגדרתו בסעיף 231ד(א) לפקודת מס הכנסה;

בנושא יבוא יש הרבה ענפים שקשורים לעולם האינטרנט וההייטק. וצריך להגיד שכל הוראות המכס לא יחולו על אנשים פרטיים בכלל, כי יכול להיות מצב שמישהו יוריד איזה שיר ואחר כך יסתבר שהוא עשה עבירה, כשיש חוות דעת והוא היה צריך להודיע לרשות המסים על זה. אז אנשים פרטיים צריכים לצאת לגמרי מהחוק הזה.

אדם פרטי מקבל חוות דעת? זה לא מתחבר לנו.

יש חוות דעת לארגון, למייבא. צריכים להוציא לגמרי את האנשים הפרטיים מהחוק הזה.

אתה צריך אנשים פרטיים בחוק הזה?

באופן עקרוני – לא. אבל פקודת המכס חלה על טובין מוחשיים.

בוא נכתוב שזה טובין מוחשיים בלבד.

קיבלנו את דעתו של מנהל רשות המסים בעניין זה.

עניין נוסף, צריך לזכור שבמכס, בדרך כלל, נושא היבוא – עמילי המכס אמונים עליו. הם אלה שמטפלים ביבוא. לא יעלה על הדעת שעוסקים יישאו באחריות פלילית, כשהם למעשה מעבירים הרבה פעמים אחריות – גם בנושא הסיווג, גם בנושא התשלומים, הכל באחריות עמילי המכס. הם אלה שאמורים להיות אחראים על הכללים, להבין את כל ההנחיות. יש פה משהו שהוא לא סביר, בעליל, מבחינת התנהלות. הם יצטרכו לדווח ברשימון, לצרף לרשימון את העניין שהם ידעו על אותה הנחיה ועל אותה עמדה של רשות המסים ויכולים לקבל שנת מאסר.

נכון. עמילי המכס אם הם נוקטים עמדה, עבור הלקוחות שלהם, אז הם יצטרכו להבין שאם העמדה הזו לא מקובלת, הם יצטרכו לציין אותה.

ואם הם לא יציינו אותה?

- - -

עמילי מכס מייצגים?

רק במכס.

אם אני בא ומבריח משהו במכולה, אני נותן את זה לעמיל המכס שלי ואומר לו שיש שם סבונים לצורך העניין - - -

מי שמבריח – אנחנו בכלל לא באזור הזה. נניח שעל פריט מסוים יש מכס של 20%, אבל אם נסווג אותו ככוס, ולא כבקבוק, זה יהיה 3%, ועמיל המכס לוקח פוזיציה כזו לגבי הלקוח שלו. זה לא הברחות, זה סיווגים, על זה אנחנו מדברים.

ממשיך בקריאה: "שכר טרחה" – סכום של 100,000 שקלים חדשים לפחות, שהוסכם בין הצדדים כי ישולם בעד חוות הדעת בגין חיסכון המס המרבי הכולל שייווצר למקבל חוות הדעת;

(1) חוות דעת הכוללת בעיקרה תוכן אחיד באותו נושא, שניתנה במישרין או בעקיפין, על ידי נותן חוות הדעת, לשלושה חייבים במס לפחות בתוך תקופה של שנתיים, בכפוף להוראות סעיף קטן (ו), שאינם קרובים, והיא אינה תלויה בעיקרה בנסיבותיו המיוחדות של כל חייב במס; לעניין זה, "קרוב" – כהגדרתו בסעיף 131ד(א) לפקודת מס הכנסה;

(2) שנותן חוות הדעת הוא שהציע הוצעה אותה את חוות הדעת למקבל מיוזמתו, והמקבל חויב בחובת סודיות לגבי תוכנה, כולו או חלקו;

(ב) (1) מי שקיבל ייעוץ מס חוות דעת ידווח על כך בטופס שיקבע המנהל, ובלבד שלא תידרש מסירתה של חוות הדעת לרשות המסים; בדיווח כאמור יפורטו כל אלה בלבד:

(1א) עצם קבלת חוות הדעת;

(2) הפעולה או הנכס הנדונים בחוות הדעת;

(3) סוג סוגיית המיסוי המושפעת מחוות הדעת;

(ג) דיווח כאמור בסעיף קטן (ב) יצורף לרשימון הייבוא אשר לגביו מובא בחשבון יתרון המס.

(2) קיבל אדם חוות דעת לאחר הגשת הרשימון, ידווח עליה בטופס כאמור בסעיף קטן (ב), תוך 60 יום מיום שקיבל אותה.

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא יהיה אדם חב בדיווח –

בשל תכנון מדף, שהוא חוות דעת שנותן חוות הדעת הוא שהציע אותה למקבל כאמור לא בפסקה (2)(ב) להגדרה "תכנון מדף" ולא ניתנה לו הודעה לפי סעיף קטן (ו);

גם כאן יש את כל הנושא של השגה וערעור, נכניס את זה בהתאם.

ממשיך בקריאה: (ו) מי שנתן חוות דעת להגדרה "תכנון מדף", יודיע על כך למי שקיבל אותה.

גם כאן יש את הסיפה, וזה ייכנס בהתאמה.

כן. ממשיך בקריאה: (ז) הוראות סעיף זה לא יחולו על מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2).

גם כאן, מחזור עסקאות 3 מיליון, צריך להיכנס, בהתאמה.

אני חוזר למה שאמרתי קודם, אני חושב שצריך להוציא את כל האנשים הפרטיים מתחולת חוות הדעת.

אבל הם הסכימו לעשות "טובין מוחשיים" – לא פותר?

אבל עדיין יכולה להיות חוות דעת רחבית שמחר אני מייבא איזשהו מוצר, ומישהו יאמר שזה לא חב במכס, ולכאורה יש חוות דעת רחבית שאני אפילו לא מודע לה, ואז אני נכנס שאני צריך לדווח על זה.

יש סעיף החרגה, למי שלא ידע.

"לא ידע" זה לא מספיק. אנשים פרטיים צריכים לצאת מהחוק הזה לגמרי, כרגע זה חל על כל אדם, כולל כולם.

אבל הסכמתם שאנשים פרטיים יוצאים.

אוקיי. מי שעושה יבוא אישי?

כן. הלאה.

ממשיך בקריאה: נקיטת עמדה חייבת בדיווח 231ה. (א) בסעיף זה –

"מס" ו"יתרון מס" – כהגדרתם בסעיף 231ד;

"עמדה חייבת בדיווח – עמדה שמתקיימים בה כל אלה:

(1) היא עומדת בניגוד לעמדה שפרסמה רשות המסים;

(2) יתרון המס הנובע ממנה עולה על מיליון שקלים חדשים בשנה או על 3 מיליון שקלים חדשים במהלך ארבע שנות מס לכל היותר.

(ב) (1) עמדת רשות המסים כאמור בפסקה (1) להגדרה "עמדה חייבת בדיווח" תפורסם במקום נפרד באתר האינטרנט של רשות המסים לא יאוחר ממועד הגשת רשימון היבוא, לאחר שניתנה ללשכת עורכי הדין, לשכת רואי חשבון בישראל וללשכה כהגדרתה בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס"ה–2015, הזדמנות סבירה לטעון את טענותיהם לגביה טרם פרסומה.

פה צריך להוציא את לשכת רואי החשבון ואת לשכת יועצי המס ולהשאיר את לשכת סוכני המכס. הם הרלבנטיים.

כל אלה שאתה אמרת יושבים בלשכת הארגונים הכלכליים. אתה צודק. אני לא מיוצג שם דרכם.

גם הם בעלי רישיון, יש להם רגולציה - - -

רבותי, אני מבקש להבהיר משהו – לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים זה לא איזה גוף כזה שעבר בשטח ולא היה לו מה לעשות אז הוא עלה לירושלים לדיון בכנסת. לכן, כל הגופים שאתה מדבר עליהם, כמו למשל עמילי המכס, כמו, למשל, רואי החשבון, עורכי הדין והאחרים – כולם, בצורה כזו או אחרת, נמצאים בלשכת התיאום של הארגונים הכלכליים.

הם גם בלה"ב.

בלה"ב, לשכת התאום. זה בדיוק מה שאתה אומר.

ולכן אתם מיוצגים.

אנחנו לא מיוצגים. מי שמיוצג זו האמא, והאמא שולחת את הילדים לדיון. מה אני מנסה לומר בזה – אתה בא לפה בתור האוצר, וזה בסדר. אבל פעם מביאים את אמיר לוי, ופעם את משה אשר, אבל אף אחד לא מטיל ספק בעובדה שבעל הבית זה שר האוצר. לכן אני רואה פה את הריצה במסדרונות, כי מה שהשר יגיד זה מה שבסוף יהיה. לכן אני אומר שלשכת התיאום צריכה להיות מיוצגת בשמה. לא על הדרך, לא בעקיפין, ולא במקרה.

אני רוצה לחדד לגבי העמדות – מה זה בדיוק כולל, כי במכס יש עניין לפעמים של סיווג. סיווג של מוצר מסוים – מוציאים הנחיה. האם זה כולל גם כל סיווג כזה, או רק עמדה בסוגיה עקרונית מקצועית?

כשנגיע לדיון של העמדות אז אנחנו נפרוט את זה לפרוטות.

אני ממשיך בקריאה –

(2) עמדת רשות המסים תנוסח בלשון ברורה ומובנת;

(3) (א) מספר העמדות שתפרסם רשות המסים לא יעלה על 50 בשנה;

לא צריך פה 50 בשנה. תורידו. זה יהיה חוק שיהפוך לפורים. 50 עמדות יש למס הכנסה על הנושא של המכס. 200 בשנתיים הראשונות.

ממשיך בקריאה: ביקשה רשות המסים לפרסם עמדות נוספות באותה שנה, יגיש שר האוצר לאישור ועדת הכספים של הכנסת את מספר העמדות הנוסף המבוקש כאמור.

(ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), בשנים 2016 ו-2017, רשות המסים תהיה רשאית לפרסם 100 עמדות בכל שנה.

(ג) אדם הנוקט בעמדה החייבת בדיווח, ידווח על כך כפי שיקבע המנהל בטופס, אשר יצורף לרשימון היבוא לגביו מובא בחשבון העמדה האמורה.

- - -

וגם הנושא של 3 מיליון יוחרג כאן, נכון?

ממשיך בקריאה: (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2).

יש עמותות שמוגדרות לפי חוק המלכ"רים כמלכ"ר, אבל בפקודת מס הכנסה לגבי מס החברות הן לא ב 9(2) כמוסד ציבורי, אלא כחברת בית, בדרך כלל.

זה מה שהסברנו קודם שיש גופים שמוגדרים כמלכ"רים לצורך חוק מע"מ, וכעסק לצורך מס הכנסה. אז בחוק מע"מ הם צריכים לצאת החוצה, ואין שום סיבה - - - יש המון גופים כאלה, אנחנו גם מבקשים להוציא את - - - בציבור, וגם את המלכ"רים, על מנת שכל העמותות יהיו בחוץ.

משה, אם נגדיר את 9(2) – יש לך הרי הגדרה של מלכ"ר, רק פסקה 9(2) - - -

מקובל. זה בסדר. כל אחד לפי החוק שלו.

אבל אתה לא פותר את הבעיה. זה לא פותר את הבעיה אם אתה משאיר רק את פסקה (2).

למה? אם אתה במס הכנסה גוף פטור, עמותה פטורה – אתה בחוץ. אם אתה במע"מ מלכ"ר, אבל מהסוג הזה, אתה גם בחוץ. אז כל אחד לפי החוק שלו.

אבל אם אתה מוסד ציבורי לפי פקודת מס הכנסה, אבל אם אתה לא מלכ"ר לעניין המע"מ? אני רוצה בפקודת המע"מ את שניהם, מה אכפת לך?

למה?

הם טוענים שיש עמותות כאלה, שנמצאות - - -

- - -

אז כל חוק לפי המלכ"ר שלו.

לא. אנחנו לא מסכימים.

אנחנו ננסח את זה שזה יענה גם על העמותות שהעלה זאבי. לא מה שאתה מתנגד .

מה שצריך לדעתי לנסח – "9(2) לפקודת מס הכנסה או פסקה 2 להגדרת מלכ"ר במע"מ".

ממשיך בקריאה: פקודת המכס – תחילה ותחולה 9. סעיף 231ד ו-231ד1 לפקודת המכס [נוסח חדש] כנוסחו בסעיף 21(3) לחוק זה יחול לגבי דיווח שיש להגישו לאחר יום כ"ב בשבט, התשע"ו (1 בפברואר 2016).

מס קניה – מחוק פה, אבל אנחנו רוצים את זה.

אנחנו פשוט לא עשינו פה את ההתאמות. תגיד את השינויים שיש לכם על מס קניה ונראה מה נעשה עם זה. האם יש שוני?

לא, רק מספרי סעיפים.

לא, יש כאן שינויים קטנים. הנוסח פה שונה לעניין הדיווח המקוון, יש פה הוראה שאומרת - - -

אני חושב שלא תהיה בעיה בלהתאים את הנוסחים.

מיסוי מקרקעין, אנחנו עוברים לכחול.

יש לנו, ללשכת עורכי הדין, בעיה עקרונית עם החלה של החוק הזה על מיסוי מקרקעין. במיסוי מקרקעין העולם מתנהג אחרת משום שכל עסקה מדווחת תוך 40 יום על ידי מי שאינם מומחי מס.

זה מאד מסובך. המספרים הם מספרים אחרים, הדיווח הוא דיווח אחר.

כל דיווח נבדק, או לפחות עיקרו נבדק. העסקאות במקרקעין נבדקות על ידי רשויות המס, אין את הנושא הזה של תכנון מדף, אין את הנושא הזה של התיישנות. ההתיישנות לא קיימת, בטח לא קיימת על עסקאות שלא מדווחות, אין התיישנות, אין בסיס הצלחה. יש כאן ציבור של עורכי דין שהם לא מומחי מס. הם מגישים את הדיווח הזה תוך 40 ימים. אין פה עניין של דיווח שנתי. כל העסקאות של מס שבח מדווחות בסוף לפי סעיף 131 בדוח. זאת אומרת, התיקון במס הכנסה חל עליו.

לא רק זה. מס שבח הוא הפוך ממס הכנסה.

יש באמת הבדל בין תיק במס שבח שאותו הפקיד פותח בכל עסקה ועסקה ובודק, להבדיל ממס הכנסה, שבאמת אתם אומרים – אנחנו בודקים רק 2% מהתיקים.

אנחנו, מבדיקה שעשינו, בסוף יש 100 אלף עסקאות בשנה במיסוי מקרקעין. מהחיתוכים שאנחנו עשינו, פה, בעסקאות הגדולות, מדובר על פוטנציאל - - -

- - -

אין עסקה גדולה שלא מטופלת. נמצא פה יניב כהן, שיגיד אם הוא מכיר עסקה גדולה שלא מטופלת.

- - -

אני לא מוכן להפוך את כל אזרחי מדינת ישראל ולא רק את העוסקים לחוכא ואטלולא. אני פשוט לא מוכן. כל מי שמוכר משהו – אתם רוצים דיווח? זה כל אזרחי מדינת ישראל, אני לא מוכן.

מהחיתוכים שאנחנו עשינו לגבי הפוזיציות וחוות הדעת של העסקאות האלה, מדובר, בערך, מתוך ה-100 אלף עסקאות, ב-3,000 עסקאות. אז מהחיתוכים שאנחנו עשינו - - -

אז תעלו עליהם.

אני לא מוכן – כל דירה מעל 3 מיליון, מה, אתם תהפכו את כל מדינת ישראל לעבריינים, משה?

קודם כל רק אם יש חוות דעת על נקיטת עמדה.

- - -

אנחנו הולכים לנגוע בכל אזרח ישראלי שהדירה שלהם שווה מעל 3 מיליון שקלים. זה לא יכול להיות.

מס שבח בהגדרה לא מתאים לטיפול של הנושא הזה.

משה, יש לי בקשה. אם אתה תעמוד על זה נקרא את הכחול. זה לא מקצועי. אני מציע לפצל את מיסוי המקרקעין ואז נדון על זה.

עד מתי?

עד סוף השנה האזרחית.

סוף השנה האזרחית הזו, עם הצבעות, כמובן.

נקיים את הדיון הזה, ואז פתוח בפניך גם הנושא הרחב שאתה הבאת אותו בהמשך. אני מציע שתקבל את העצה הזאת.

אי אפשר לדון בזה בהפסקה שנעשה, ולחזור?

אני מכריז על הפסקה בדיון.

הדיון הופסק בשעה 11:00 והתחדש בשעה 11:09

אני מחדש את הישיבה, מבקש שתאמר כמה דברים.

אני מבקש להוסיף הסתייגות לסעיף 11 לפקודה, את מה שהחליטה אתמול ועדת הכספים לגבי הטבות מס ליישובים. אני מבקש את זה להוסיף בתור הסתייגות לחוק הזה שעליו אנחנו מדברים.

מה זה אומר?

זה אומר שזה נכנס לחוק.

אה, החלק הראשון של החוק, שהצבענו עליו אתמול, עכשיו אנחנו מכניסים אותו לחוק.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – מיעוט

ההסתייגות התקבלה.

פה אחד התקבלה ההסתייגות.

לגבי העמדות, כמות העמדות – לגבי החוקים: מע"מ, בלו, מכס, מס קניה – אנחנו מורידים בחצי. מ-100 ל-50 וכן הלאה.

לא מסכימים.

לא מסכימים? תגידו לחברי האופוזיציה שיגישו הסתייגויות עם העמדות שלכם, נצביע על זה. לזה הגענו.

חבר הכנסת מיקי לוי ואני מציעים לפצל את הפרק של מיסוי מקרקעין מהחוק הזה, ואני בעזרת השם, אקיים דיון מסודר, מקצועי, עד סוף השנה האזרחית. אני מבקש ממנהל הוועדה להזכיר לי. מי בעד הפיצול?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – מיעוט

פרק מיסוי מקרקעין פוצל מהחוק.

מיסוי מקרקעין פוצל מהחוק והוא יידון בוועדה.

אני מבקש – תרשמו בבקשה את מה שאני אומר: אני מבקש להוציא את כל דירות המגורים. אתם הולכים להפוך את כל אזרחי מדינת ישראל לעבריינים ואני לא מוכן לזה. אני מבקש שתחשבו על דרך להוציא את כל דירות המגורים מהצעת החוק, על פי סעיף 49 דירת מגורים כהגדרתה. אני לא מדבר על מגרש או על עסקאות של מיליונים של קבוצות רכישה, אתם לא יכולים להפוך את אזרחי מדינת ישראל לעבריינים, מה עוד שעורכי דין שמבצעים את הרישום בטאבו ואת ההעברה הם לא מתמצאים במסים. לכן אני אומר לכם שהצעת החוק הזו הופכת את מדינת ישראל לעבריינים. אני אומר לכם. זה כואב לי, אני נותן לכם חומר למחשבה, שלא יהיה ריב בסיבוב הבא. אני לא אתן להעביר לא יקרה כדבר הזה.

הבנו.

האם אפשר להמשיך בהקלות שהסכמנו עליהן? בנושא של נקיטות העמדה המינימליים, אנחנו, בחוקים של מכס, מע"מ, בלו, מס קניה, נעלה את זה ממיליון בשנה ו-3 מיליון ב-4 שנים, נעלה את זה 2 מיליון ו-5 מיליון, בהתאמה.

מקובל עליכם?

אנחנו ביקשנו 2 ו-6.

אבל אי אפשר שאדם ייצא וכל תאוותו בידו. גם אני ביקשתי עוד דברים. קיבלתי?

בנושא של הפלילי – אנחנו נוותר לצד של הפלילי, לבקשתו של שרגא ברוש, וכמובן לבקשת חברי הוועדה. קנס הגירעון ודאי ימשיך לחול. זה ברור.

גם במס הכנסה. נכון?

להכל.

איפה שיש קנס גירעון לא תהיה העבירה הפלילית של הנישום עצמו. כמובן שאם עורך הדין או מי שנותן חוות דעת, חוות דעת מדף, יהיה חייב להגיד לנישום שהוא קיבל חוות דעת שלישית ומעלה, וזה כן יישאר פלילי. כל היתר – הנושא הפלילי - - - נישומים יורד. כמובן שנשאר קנס הגירעון. איפה שאין קנס גירעון והורדנו את הפלילי – יהיה קנס מנהלי.

באיזה סכום?

באותו שיעור. 30%.

אתה לא יכול, צריך סכום, לפי חוק העונשין.

אבל כדי שיהיה קנס מנהלי צריך עבירה שאני ממיר אותה לקנס מנהלי.

בסדר, אבל אני רוצה לדעת מה הסכום.

אני מסביר שוב – זו צריכה להיות עבירה פלילית שמומרת לקנס מנהלי, בשיעור דומה, מקביל, לשיעורים האחרים.

- - -

חברה' זו לא עבירה פלילית.

אין אחריות פלילית, יש קנס מנהלי- זה מה שיהיה כתוב.

- - -

אני מסביר שוב – כדי שיהיה קנס מינהלי, כי אין קנס גרעון בבלו, ומס קניה – צריך להיות - - -שאתה ממיר אותה בקנס מנהלי. אז מבחינת המנגנון נכתוב את זה ככה, בל אחרי זה נמיר את זה - - -

לא. יהיה כתוב בחקיקה שתחול פסקה (2) לסעיף 61 לחוק העונשין, סכום של 29,000 קנס שמומר משנה מאסר. זה מה אתם מבקשים וזה מה שיהיה כתוב. זה הכל.

אז אני רוצה להבין – האחריות הפלילית - - -

אין אחריות פלילית. אין.

- - -

על עורך הדין נשארת האחריות הפלילית.

רק על העורך דין.

- - -

אני מבקש שתי הסתייגויות. הסתייגות אחת – מבחינת מספר העמדות של מס הכנסה. רוצה שירדו ל-20 או פחות.

הצבעה

בעד ההסתייגות– 6

נגד – 7

ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

הסתייגות נוספת היא שחובת ההתייעצות תהיה חובת התייעצות גם עם הארגונים הכלכליים.

מי בעד?

הצבעה

בעד ההסתייגות– 6

נגד – 7

ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות תעלה למליאה, אני אנסה לשכנע את רשות המסים. ההסתייגות השניה לא התקבלה.

ההסתייגות הנוספת היא להוריד את ה-3 מיליון מחזור ולשים במס הכנסה רק 5 מיליון גודל עסקה.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות– 6

נגד – 7

ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

מי בעד אישור החוק ירים את ידו? על כל מה שהתווסף אליו, למעט מיסוי מקרקעין.

הצבעה

בעד החוק– 6

נגד – 7

החוק אושר.

החוק אושר, הוא יבוא לאישור במליאה, ונדון שם על ההסתייגויות.

אני מודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:25.