הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 47

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שלישי, י"ט בכסלו התשע"ו (01 בדצמבר 2015), שעה 14:00

דיור לעולים: א. הגדלת הסיוע בשכר דירה; ב. הגדלת המשכנתאות והתאמת הריבית לזו הנהוגה במשק; ג. עדכון ההטבה בתחום מס הרכישה

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

סופה לנדבר

יואל רזבוזוב

שאול מוצפי - מנהל תחום בכיר תוכניות סיוע, משרד הבינוי

אולגה דדון - ממונה דיור ארצי, משרד העלייה והקליטה

רחל כהן - מרכז דיור, משרד העלייה והקליטה

יובל טלר - רפרנט שיכון באגף תקציבים, משרד האוצר

ורד אחיהון - מנהלת תוכן פרויקט אתיופיה, הסוכנות היהודית

יהונתן טיילור - סגן מנהל המחלקה לקשרי ממשלה, ארגון "נפש בנפש"

רונן פוקסמן - חבר במחלקה לקשרי ממשלה, ארגון "נפש בנפש"

אסתר בלום - מנהלת מועצת ארגוני עולים

חנה אלעזר לגסה - דוברות ושינוי מדיניות, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

וונדה אקלה - מנכ"ל נציגי הארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה

גלדיס ברזובסקי - מנהל עליה וקליטה, התאחדות עולי אמריקה הלטינית

ריקרדו לומסקי - מנהל יחסי ציבור, בית ברזיל

מרגריטה סלבקין - תנועת פרוגרס, מחאה ברחוב הרוסי

אנג'לה פיינברג - תנועת פרוגרס - מחאה ברחוב הרוסי

יורי פיינברג - תנועת פרוגרס - מחאה ברחוב הרוסי

ילנה פייגין - מתנדבת, כן לזקן

רבקה יוחה - מתנדבת, כן לזקן

אשר רוכברגר - משקיף, המשמר החברתי של הכנסת

צח בן יהודה - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

מרב תורג'מן

דנה גורדון שושני

ר.כ. חבר המתרגמים

א. הגדלת הסיוע בשכר דירה; ב. הגדלת המשכנתאות והתאמת הריבית לזו הנהוגה במשק; ג. עדכון ההטבה בתחום מס הרכישה

אנחנו מתחילים. צהריים טובים לכל המשתתפים. אנחנו דנים היום במספר תחומים של דיור עולים. פנו אלי נציגי ארגון "נפש בנפש", שבדקו את הנושא לעומק וגילו שמספר הטבות הניתנות מזה שנים לעולים חדשים, לא עודכנו שנים רבות ובעצם אינן מהוות הטבה כלל וכלל.

מדובר בהגדלת הסיוע בשכר דירה, העומד היום על 223 שקלים לחודש ליחיד, ו-402 שקלים לחודש למשפחה, בשנה השנייה לעלייה. בשנה השלישית והרביעית לעלייה, הסיוע בשכר דירה מצטמצם ועומד על 89 שקלים ליחיד ועל 99 שקלים לחודש למשפחה. מדובר בסיוע מגוחך, שלא עודכן זה שנים רבות.

אני אומר את הדברים האלה מהנתונים שקיבלתי מארגון "נפש בנפש" והמסמך גם הונח על שולחנכם. הובהר לי קיימות בעיות בתחומי גובה המשכנתא לעולים והתאמת הריבית הניתנת, ובנוסף ביחס למס רכישה.

אני חושב שזה יהיה טובה שמר יהונתן טיילור, נציג ארגון "נפש בנפש" יציג את הנושא, אלא אם כן חברי הכנסת רוצים להתייחס. אז בואו נשמע ממנו ולאחר מכן נשמע גם את נציגי משרדי הממשלה.

מר יהונתן טיילור, בבקשה.

תודה רבה. אז מה אנחנו רוצים לעלות זה את כל הסיפור הזה של הסיוע בדיור בעקבות הרבה הרבה פניות של עולים חדשים שפנו אלינו, וגם בעצם כשאנחנו מנסים לעודד עלייה ויוצאים לחו"ל לכנסים ולדברים כאלה, אנחנו מנסים להציג לעולים את סל ההטבות שהעולה החדש מקבל. וכשאנחנו באים לשם ואנחנו מציגים סיוע בשכר דירה – מה שעולים מקבלים – זה פשוט נראה מצחיק שעולה יקבל 223 שקלים בחודש במשפחה, שאגב מה שחשוב להבהיר פה שההרכב המשפחתי לא משנה פה בכלל. כלומר, יכול להיות זוג ויכול להיות משפחה עם 7 ילדים, הם יקבלו 402 שקלים לחודש.

אני רק אסביר בקצרה על ההטבה עצמה. ההטבה מתחילה בשנה השנייה, שעולה חדש מגיע. בשנה הראשונה הוא בעצם תחת המטריה של משרד הקליטה, כל הטבות סל הקליטה וכו', מקבלים ממשרד הקליטה. הנתונים של העולה עוברים למערכת של משרד הבינוי והשיכון ואז מה שקורה הם עוברים על פרטי חשבון הבנק ואז בעצם משרד הבינוי מסתמך על הנתונים שעוברים ומתחיל לתת לעולה את ההטבה של סיוע בשכר דירה.

אז מה שיוצא מזה, משרד הבינוי הוא בעצם אמור להוות איזה שהוא המשך סיוע לעולה חדש בזמן שהוא פה, מהשנה השנייה והלאה, שזה בעצם ארבע שנים מתחילת השנה השנייה, כשכמו שאמרת, כל שנה הסכום יורד ובעצם אנחנו מדברים פה על כך ש-99 שקלים בחודש בשנה הרביעית, זה פשוט, אני לא יודע איך להסביר את זה. זה כאילו ראה לקניות במכולת באמצע שבוע. משהו כזה.

מסטיק.

כן, משהו כזה. חשוב לציין שהסיוע בשכר דירה מגיע וניתן גם לקבוצה שנקראים נתמכים, שזה בעצם אנשים שבאים למשרד הבינוי והשיכון ומבקשים סיוע מטעמי הכנסה או מישהי שהיא חד הורית או חיילים בודדים, או משהו כזה, ששם הסכום מוגדל. זה אומר שהם בודקים את ההכנסות ועל פי זה יש להם קריטריונים משלהם והסכומים האלה נעים בין 1,000 ל-1,400 שקלים בחודש.

אז מה שאנחנו בעצם מנסים לבקש, שתהיה איזו שהיא התאמה כלשהי למשהו, בין אם זה למחירי שכר הדירה בשוק, אם זה למשהו שקשור לטעמי הכנסה כמו שהם נותנים לשאר הנתמכים, אבל שיהיה איזה שהוא משהו הוגן כלפי עולים חדשים. זה פשוט נראה לי די מגוחך, הסכומים האלה.

אתה רוצה שאני אמשיך למשכנתאות?

מי משלם את הסכומים האלה? משרד השיכון?

משרד הבינוי והשיכון.

מהשנה השנייה, כן?

כן.

כן, תמשיך לנושא המשכנתאות.

אוקיי, הנושא השני הוא הסיוע במשכנתאות.

יש שלושה דברים שהצגתם לנו, סיוע בשכר דירה,סיוע במשכנתא ומס רכישה. אז אני אשמח שתציג את שלושתם.

כן. מה שמשרד הבינוי והשיכון מציעים לעולים חדשים, יש להם עד 15 שנה מיום העלייה לבקש את ההטבה במשכנתא, שבעצם הם נותנים עד סכום מסוים, תלוי לפי הניקוד ותעודת הזכאות, שזה בעצם נוגע לכל ישראלי שבעצם מבקש משכנתא מהמדינה והריבית היא 3%, שזה בעצם משהו שהיום, ממה שאני יודע, עולים אפילו לא ניגשים לבקש את ההטבה הזאת בכלל. הם פשוט הולכים לבנקים כי הבנקים יציעו להם 2% ואפילו פחות.

2.5 נראה לי.

לא, מה שהבנקים מציעים נראה לי זה אפילו פחות מזה, אבל פשוט הנקודה היא שהם אפילו היום לא-. אפשר לשאול את משרד הבינוי. אין כמעט בקשות למשכנתאות מטעם משרד הבינוי. זה פשוט הטבה שהיא כבר לא רלבנטית אפילו. אז זה הדבר השני.

הדבר השלישי זה המס רכישה, שזה באמת משהו שאנחנו לא מצליחים להבין. עד שנת 2012 היו מדרגות מס רכישה, שבעצם לכל ישראלי יש מדרגות מס שונות, שעל זה יש סכומים מסוימים שעליהם יש מס רכישה. אצל עולים חדשים, אני לא הבאתי את כל הסכומים פה, אבל בתוך מדרגות המס היה עד 1.7 מיליון, כמו שציינתי פה, עד 1.7 מיליון מס הרכישה היה 0.5%. אבל הסכום היה מ-0 עד 1.7 מיליון, כשאצל ישראלי רגיל, מישהו שהוא ותיק, מה שקורה שיש נגיד מ-0 עד 1.4 מיליון ומ-1.5 עד 1.6 ובכל פעם, נגיד אם זה מעל סכום מסוים, האחוז הוא על ההפרש.

אז בעצם גם אם אני עושה מ-1.4 מיליון עד 1.6 מיליון – זה יהיה 3% - - -

אז יש מס רכישה בכלל?

היום אתה יכול להיכנס, יש מחשבון מס רכישה של משרד האוצר. אתה יכול להיכנס לשם ועל כל חישוב כלשהו, תמיד יוצא שהעולה משלם יותר מישראלי ותיק.

אני אבהיר את הנקודה הזאת. תקנות מיסוי מקרקעין שבח ורכישה בהקשר של מס רכישה, קובעות שעולה חדש צריך לשלם מס רכישה עד לסכום של 1,463,000 שקלים, שיעור של חצי אחוז. מעל הוא משלם שיעור של 5% ללא המגבלה, זאת אומרת לא משנה מה יהיה שווי הדירה.

וההשוואה לצבר?

עכשיו, יחיד שרוכש דירת מגורים שאינו עולה, יש לו פטור עד ל-1,470,000 שקלים, הוא לא משלם בכלל מס רכישה. מ-1,470,000 שקלים עד 1,744,000 שקלים הוא משלם 3.5%, אחרי כן זה 5% ואז זה הולך ועולה.

אז בעצם העולה משלם יותר.

כן, על ה-1.5 מיליון שקלים הראשונים הוא משלם 0.5% מס רכישה, בעוד שתושב ישראל פטור ממס.

רגע, אבל למה כל אזרח לגבי דירה ראשונה - - -

דירת מגורים יחידה, לא על דירה שנייה.

1.4 מיליון שקלים זה כל אזרח?

נכון, המבחן הוא מבחן תושבות. כמו שיש מבחן תושבות בפקודת מס הכנסה, מכילים את אותו מבחן ובמידה והוא נמצא תושב ישראל, הוא זכאי לפטור ממס רכישה עד לסכום של 1,470,000 שקלים. השאלה אם העיוות הזה, ואולי זה המקום לשאול את משרד האוצר, הוא איזה שהוא תהליך הדרגתי היסטורי, שבעצם קרה לאורך השנים שהגדילו את מדרגת מס הרכישה שעמדה בעבר על סכום של 600,000 שקלים, שאז אולי באמת הייתה איזו שהיא הטבה לשלם חצי אחוז עד 1.4 מיליון. לא, היום זה עומד על 1.7 מיליון.

השאלה אם באמת לא עדכנו במכוון או לא במכוון, אבל זו שאלה שצריך לשאול אותה את המדרגה של אותם עולים חדשים.

קודם כל אם לא עדכנו אז הם צריכים להחזיר לאנשים את הכסף, בגלל שלא יכול להיות שעולה חדש משלם יותר.

השאלה אם הוא מגיש בקשה או שהוא יכול לקבל כרגיל, לא לשלם נגיד עד 1.5 מיליון לדוגמא.

הוא יכול לגשת בתור - - -

הוא יכול לגשת, אבל אני חושב שרוב האנשים לא ניגשו בכלל כעולים.

זהו, יכול להיות מאד שזה באמת מה שקורה, אבל חשוב גם לציין שיש את העניין שעל דירות שהן מעל הסכום הזה משלמים 5%, ובעוד שתושב ישראל משלם 8% על דירות יוקרה, דירות שהן נחשבות דירות יוקרה מעל 4.5 מיליון שקלים.

על 4.5 מיליון אנחנו לא נתווכח, אבל דירה רגילה?

אוקיי, אז אני רוצה שתענה ביחד גם לעניין המשכנתאות. לפני התקציב אני וחברי הכנסת אלי כהן ומשה גפני, הגשנו הצעת חוק להוריד את האחוז מ-3%. רצינו שיהיה אחוז אחד פחות, אבל האוצר התנגד ואז חילקו לנו חצי אחוז לשנת 2016 וחצי אחוז לשנת 2017 והחוק עבר במסגרת של חוק ההסדרים. האם אני טועה? אני אשמח מאד שתעדכן אותנו.

ולכן כל זכאי, לא משנה אם זה עולה חדש או לא, כל זכאי יקבל פחות חצי אחוז משכנתא, נכון? אני רוצה שתסביר לנו גם על מס רכישה וגם על זה.

בסדר גמור. אז אני אתחיל ממס רכישה. אני קודם כל אגיד, שמי יובל טלר, נציג אגף התקציבים במשרד האוצר.

לעניין זה, ככל הנראה הגורם הרלבנטי הוא רשות המסים, שלהבנתי לא נמצאים פה מסביב לשולחן. אני כן אגיד בסוגריים את מה שאני יודע, את הדברים שאני מכיר. בסוף ההטבה הזאת היום, אמנם ההטבה הזאת לא רלבנטית פשוט כי התנאים לכל רוכש דירה באשר הוא – שהם רלבנטיים גם לאותם עולים חדשים – הם פשוט תנאים יותר טובים. יש תנאי שמקבלים 0% מס עד לגובה של 1,470,000 שקלים ואז עוד מדרגה קטנה של חצי אחוז עבור 200,000 שקלים נוספים, ועל היתרה משלמים 3.5%. כך שבפועל ביחס להטבה שאתם מדברים עליה, שהייתה קיימת אז, כבר המצב הנוכחי יותר טוב מההטבה שהייתה קיימת.

ולכן לצורך העניין, להבנתי, פחות יש צורך בעדכון.

בוא תסביר לנו, 1.5 מיליון, דירה ראשונה, כמה מיסים צריך עולה חדש לשלם?

אותו דבר. הוא ניגש כמו כל אזרח ישראלי אחר. זה לא משנה.

פשוט לעולים אין הטבה.

אין הטבה מיוחדת שנוגעת לזה. כן יש הטבה, וזה חשוב להגיד, קיימת הטבה על רכישת דירה - - -

אם הוא מגדיר את עצמו עולה חדש אז הוא משלם אפילו יותר, זה האבסורד.

אז כל מה שאנחנו מדברים זה על רכישת דירה ראשונה. ברכישת דירה שנייה לעולה החדש קיימת הטבה, בגלל שמדרגות המס היום מדברות על 8%, 10% החל מהשקל הראשון, אפילו אם זה על דירה שנייה, שהוא עובר לגור בה. לצורך העניין, אם לעולה חדש יש דירה אחת והוא עובר לגור בדירה אחרת, במקום לשלם 8% מס על הדירה החדשה שהוא אמור לשם, בתור דירה שנייה, הוא משלם רק -0.5% עד למדרגה של 1.7 מיליון ומעל זה - - -

אז עולה רשאי לקנות עוד דירה ולשלם עליה מס רכישה מופחת?

מס רכישה מופחת, נכון.

אבל אם הוא עובר לגור בה.

לא, לא אם הוא עובר לגור בה. אם הוא רוכש את זה כדירה שנייה, גם אם הוא רוכש את זה כדירה שנייה וממשיך להחזיק בדירה הראשונה. אבל ההטבה הזאת ניתנת עבור דירה שהדייר גר בה.

זה מה שאני אומר.

אפילו אם הוא משאיר את הדירה הקודמת בבעלותו.

יובל, בואו נעזוב את הדירה השנייה, כי זה לא רלבנטי. אני נשאר בדירה הראשונה.

גם לגבי דירה ראשונה, מדרגות המס היום למס רכישה לרוכש דירה ראשונה, הן פשוט מאד נמוכות. עד 1.5 מיליון קיים פטור מוחלט ומעל 1.5 מיליון הם מחויבים בחצי אחוז מס ל-200,000 שקלים נוספים. זה אומר שעד 1.7 מיליון הם משלמים בסך הכל - - -

יובל, אני לא עקבתי אחריך. לגבי אזרח ישראלי, לא עולה חדש, הוא קונה דירה ראשונה 1,470,000 שקלים, יש לו פטור.

יש לו אפס אחוז מס.

אוקיי. עולה חדש קונה דירה ראשונה, 1,470,000 שקלים, משלם חצי אחוז?

לא, הוא לא משלם. יש לו פטור. אותו דבר. הוא יכול ללכת למסלול - - -

הוא לא מציג את עצמו עולה חדש.

ואם יציג?

אז הוא ישלם.

למה?

אם הוא יבקש הטבה של עולה חדש, שבעצם תרע את מצבו - - -

צריך לתקן.

זה מה שרציתי לשמוע.

מה שקורה המצב פה הוא יכול להיות מצב של הטעייה. עולה חדש בדרך כלל, מי שקונה דירה לוקח עורך דין ואנחנו מבינים שעורכי הדין, סביר להניח שהם בקיאים בחוקים ובמיסוי, אבל נגיד ועורך הדין לא ידע והוא שמע שמדובר בעולה חדש, להיפך, הוא חשב שעם עולה חדש יטיבו, אז עלול להיות מצב שעולה חדש ישלם מס רכישה. אז אתם צריכים פשוט למחוק את זה.

זה עניין של רשות המיסים. לצערי רשות המיסים לא פה. אני כן מייצג אותה כמשרד האוצר, אבל אני לא יכול לענות על כל השאלות. בפרקטיקה לא משולם המס הזה. לא משולם מס של חצי אחוז לרוכשי דירה ראשונה.

אני מניח שיש. הם בודדים, אבל למה שזה יקרה?

אבל למה עדיין שתהיה עוד פרצה בחוק, הוראה שהיא לא רלבנטית.

אז אנחנו נגיש הצעה לתיקון תקנה.

זה תקנה, אני לא חושב שזה חוק. צריך להגיש בקשה למשרד האוצר, לרשות המסים, שיבטלו את זה. רק את הדבר הזה. לגבי דירה שנייה, למה לא? שישאירו.

לא, לא רק לגבי הדירה השנייה. צריך לשים שיש גם את הדירה הראשונה. בדירה ראשונה, דירת יוקרה, הוא משלם עדיין 5% לעומת 8%.

הוא משלם פחות.

הוא משלם פחות. פה כן יש לו הטבה.

את זה נשאיר. הוא עלה לארץ, הוא עשה צעד גדול, למה לא?

בדרך כלל העולים לא קונים דירת יוקרה.

לאלה שקונים דירת יוקרה מהתחלה, אלוהים איתם.

אז זה לגבי העניין של מס הרכישה.

אני עדיין לא הבנתי למה אי אפשר להמשיך לתת הטבה - - -

אין הטבה, כי היום זה אפס. אף אחד לא משלם. אין בכלל מס.

אבל גם מעל 1.4 מיליון, הוא מתחיל לשלם. אז אני אומר, אז למה? פעם הרי מה שהיית משלם מעל, אז לעולה חדש זה היה ממשיך - - -

זה היה ממשיך.

זה היה ממשיך. לתת מדרגות. כמו שהיה פעם.

מה שהיה פעם נשאר.

נכון, אז אני אומר שאין שום סיבה לא להמשיך לתת לעולה חדש - - -

לא, לא הבנת. מעל 1,470,000 שקלים, הצבר משלם 8% לפי מה שהוא אמר עכשיו.

לא, 3.5%. יש מדרגת ביניים מ-1,470,000 עד 1,750,000 הוא משלם 3.5%.

אז אין סיבה שעולה לא ימשיך.

אנחנו צריכים לקחת את ההטבה הזאת ולחשוב איך להיטיב עם העולה ולהגיש את זה לרשות המסים.

כן.

כוועדה אנחנו נעשה את זה.

אוקיי.

אז זה לגבי העניין של מס הרכישה. לגבי העניין של המשכנתאות, במסגרת חוק ההסדרים סוכם על הפחתה של ריבית הניתנת לזכאים - גם שאול, איש משרד הבינוי יוכל להרחיב על כך בהמשך - על הפחתה של חצי אחוז מתחת לשיעור הריבית הממוצע במשק.

מדובר פה בשתי בשורות. בשורה אחת שבאה ואומרת עד היום שיעור הריבית היה מקובע ל-3%, לא משנה מה שיעור הריבית הממוצעת. עכשיו בא החוק במסגרת חוק ההסדרים ושינה את זה שהמשכנתאות שניתנות על ידי המדינה ניתנות בשיעור ריבית ממוצע, פחות חצי אחוז. לצורך העניין, היום שיעור הריבית הוא במקרה גם 3%, גם שיעור הריבית הממוצע הוא 3%, אבל לפני חצי שנה שיעור הריבית הממוצע היה-. לצורך העניין, מחר יורד שיעור הריבית הממוצע ל-2.5%, אז שיעור הריבית שהמדינה נותנת הוא חצי אחוז מתחת, הוא יהיה 2% ולא יהיה 2.5%. לא מדובר עוד בריבית פיקס לכל המלווים.

זה רק לשנת 2016.

זה בהצעת החוק. זה נכנס במסגרת חוק ההסדרים לבסיס הצעת חוק הלוואות לדיור שקובע מה גובה הריבית שמשולמת על ידי הזכאי.

בנוסף לזה, במסגרת חוק ההסדרים קודמו גם שני דברים שהם מאד משמעותיים מהבחינה הזאת. אחד, באו ואמרו לא עוד ריבית ממוצעת שמכוונת רק ל-25 שנה - עד היום משרד השיכון היה נותן הלוואות ל-25 שנה - אלא גם הלוואות שיהיו לתקופות קצרות יותר. עכשיו, בהלוואות לתקופות קצרות יותר, גם הריבית הממוצעת הניתנת על ידי הבנק היא בריביות נמוכות יותר. לצורך העניין, הלוואה לתקופה של 10 שנים, הריבית הממוצעת שלה יכולה להיות נמוכה אפילו בשלושת רבעי האחוז, אולי אפילו אחוז שלם מתחת לריבית הממוצעת ל-25 שנה.

היום, אחרי תיקון החוק, הזכאי יכול לבוא למשרד השיכון ולבוא ולהגיד אני לוקח הלוואה ל-10 שנים, אני קצת אתאמץ יותר באיך שאני מחזיר, אבל הריבית שאני משלם היא הרבה יותר נמוכה מהריבית שאני יכול לקבל על ידי הבנק לתקופה של 25 שנה.

בנוסף לזה, עוד תיקון שנעשה בחוק ההסדרים, גם צומצם מספר הנקודות שעבורו מתקבלת הלוואה. אם עד היום מספר הנקודות שמשרד השיכון חויב לתת על פי החוק היה 1,000 נקודות, היום זה ירד ל-700 נקודות, מה שמכניס הרבה אוכלוסיות נוספות לאוכלוסיית הזכאים.

בנוסף לזה, ואולי אני אשאיר לאולגה גם לדבר.

לא, לא, תמשיך.

בנוגע לסיוע בשכר דירה.

כן, כן, תמשיך ואחר כך הוא ישלים.

לא, אולגה תגיד.

כי הכסף זה ממך.

יואל רזבוזוב החליט לקנות דירה, הוא עולה חדש, הוא הולך לבנק מקבל את כל הכספים בבנק. אז למה הוא צריך ללכת למשרד השיכון? זה לא כדאי לו לקחת משם כסף, אין שם שום הטבה.

היום, אחרי חוק ההסדרים, הוא מקבל חצי אחוז פחות מהריבית הממוצעת.

חצי אחוז? אז מסכום 1.4 מיליון איזה סכום הוא מקבל?

אני לא יודע.

זה לא קשור ל-1.4 מיליון. זה לא מס רכישה.

לא, אני מבינה, אבל דירה ראשונה, דירה בינונית שהוא רוכש אותה, נגיד 1.5 מיליון, כמה כסף הוא יכול לקחת בבנק ובאיזה ריבית של הבנק, וכמה כסף הוא יכול לקחת והאם כדאי לו לקחת או לא כדאי לו לקחת?

אתה תסביר. אני אגיד מה שהבנתי. כשבאנו לתקן את החוק הבנו שהמדינה משכנתא לזכאים באשראי, אבל המדינה לוקחת ריבית גבוהה מהבנק. ואז אנחנו אמרנו שהמדינה מרוויחה על גבם של הזכאים, ולצערי צריך לתקן את זה. אז הגשנו הצעת חוק ואז בצורה מזורזת, במסגרת של חוק ההסדרים, אנחנו הגשנו הצעה לפיה יהיה פחות אחוז אחד מהממוצע, אבל לא הסכימו כי זה 1.7 מיליארד, אז האוצר אמר שאין את השאר לשנת 2016, והציע לחלק את זה – חצי אחוז לשנת 2016, חצי אחוז לשנת 2017.

אתה מבין? נניח לפני מספר שנים, כאשר התחיל גל העלייה הגדול, היו כל מיני הטבות שהמדינה באמת נתנה. נניח היו 50,000 שקלים שהמדינה נתנה כמענק בתנאי של 15 שנה. אם 15 שנה הוא חי, לא בדירה הזאת, אבל נמצא במדינת ישראל, הוא מקבל את המענק בתנאי והמענק זה מענק. זו מתנה. מה שקורה היום, המדינה לא נותנת שום דבר. זאת אומרת הוא צריך ללכת לבנק, כמו כל אזרח, ולקחת את הכספים בבנק ואנחנו בדיוק יודעים מה קורה עם הבנקים.

אז אני רוצה להבין, עד איזה סכום הוא יכול לקחת במשרד השיכון? מ-1.5 מיליון, אנחנו ניקח דירה רגילה. 1.5 מיליון, איזה סכום הוא יכול לקחת מהיום, עם כל ההטבות שהחוק נתן?

אני אסביר. שמי שאול מוצפי, אני נציג משרד הבינוי. הסיוע הוא פרי ניקוד שהאדם צובר, תלוי בנתונים שלו. היום זה בניקוד הנמוך בין 60,000 לניקוד הגבוה, 160,000. יש עוד תוספות שזה שירות צבאי, שירות מילואים, זה נותן לו עוד קצת נקודות.

אבל אנחנו בדיוק יודעים, אני נלחמתי בקבינט הדיור בממשלה. אמרתי שעולים חדשים צריכים לקבל את זה באופן אוטומטי, בגלל שעולים חדשים לא היו כאן בצבא. הם הגיעו אחרי הצבא. זאת אומרת את הניקוד שמקבלים ותיקים שיש להם משפחה גדולה וכן הלאה והלאה, הם לא מקבלים. הם לא שירתו בצבא, אז תגידו לנו את הנקודות שאנחנו צריכים לתקן, משום שאחרת זה סתם בלוף. זה לעבוד על עולה חדש.

יהונתן הציג את הדברים הנכונים. אנחנו עובדים על העולים החדשים שמגיעים למדינת ישראל ולעומת מה שלוקח צעיר של מדינת ישראל וותיק של מדינת ישראל, הם לא מקבלים הטבות מיוחדות ואנחנו דואגים. יחזור להיות שאנחנו צריכים להחזיר לעולה החדש מענק או לדאוג שהוא יקבל במקום ה-50 שהיו בשנות ה-90 מענק של 100,000. זאת אומרת המדינה צריכה לתת לו משהו. המדינה לא נותנת לו קורת גג מעל הראש בגלל שהמדינה היום לא בונה דיור ציבורי, המדינה לא נותנת לו הטבות, המדינה לא נותנת לו שום דבר. כלום.

אז אם עולה לוקח על עצמו לקנות ולרכוש דירה ולשלם, אז המדינה גם צריכה להשתתף בהטבות.

עולה חדש שרוצה לקנות דירה, נניח משפחה עם שלושה ילדים - - -

כמה הוא צריך להביא מהבית, 40%?

כשאנחנו מגדירים אותו זכאי, כמה משכנתא או מקבל?

סדר גודל של 100,000 שקלים. זו המשכנתא שהמשרד נותן.

רק בשל היותו עולה? זאת אומרת מספיק שהוא עולה, הוא מקבל את הנקודות שמקנות לו את ה-100,000 שקלים?

כן. זו הקבוצה שמקפיצה אותו, בניגוד לוותיקים, ישר לקבוצה של ה-100,000 שקלים. ותיקים מתחילים ב - - -

ויש לעולה חדש אפשרות לקבל יותר מ-100,000 שקלים?

הוותיקים מתחילים ב-60,000 שקלים והעולים מתחילים ב-100,000 שקלים. אנחנו גם חושבים שזה סכום נמוך, גם לוותיקים, אבל זה האילוצים התקציביים.

תגיד, הוא מקבל 100,000 שקלים לעשר שנים, כמה החזר כל חודש?

בסביבות 800. תיכף אגיד לך.

רגע, 100,000 שקלים זה ערבות או מענק?

לא, לא, הלוואה. אין יותר מענק. הלוואה למשכנתא.

אתם צריכים להגיד, אם אני נניח עולה חדשה, אני הלכתי היום למשרד השיכון, קיבלתי לפי נקודות – שזה גם לא נראה לי נקודות בהשוואה לוותיקי המדינה – קיבלתי 100,000 שקלים. כמה אני מחזיר כל חודש?

על 100,000 שקלים זה החזר של 500 שקלים בערך.

ואם אני אקח את ה-100,000 שקלים בבנק, כמה אני אחזיר?

תלוי לאיזו תקופה.

לאותה תקופה.

אבל זה תלוי בריבית ולמה זה מוצמד.

יש פרישה גם ל-25 שנים אצלנו.

למה זה צמוד? למדד?

אני יודעת מה שאני שואלת. האם כדאי ללכת למשרד השיכון? אני רוצה ללכת לבנק רגיל, כמה החזר נותנים היום בבנק רגיל?

זה תלוי.

לא, אבל חייבים ללכת למשרד השיכון כי זו הלוואה, כי בבנק אתה צריך לבוא עם הון עצמי. הבנק לא ייתן לך את ה-30-40% האלה.

גם משרד השיכון. אם הוא הלך לבנק הוא צריך את הסכום הגלובאלי. כמה כסף קודם כל הוא מביא מהבית, השתתפות עצמית, 40%?

לדעתי פחות.

35%.

25%.

זאת אומרת שבבנק הוא יכול לקחת 75%. ואזרח רגיל?

אותו דבר. אין הבדל בין עולה לוותיק. זה בנק.

אבל משרד השיכון נותן לו בסכום של 25% הוא יכול לקחת 100,000 שקלים במשרד השיכון, כדי שההון העצמי שלו יהיה פחות גדול?

40% צריך להביא הון עצמי. בדירה ראשונה זה 25%, אבל לדירה שנייה צריך - - -

לא, אנחנו מדברים על דירה של עולה חדש, שזה בדרך כלל דירה ראשונה.

25%. כן, אסתר.

כן, תודה רבה. אתה אומר 25% אין הבדל בין העולה לוותיק? שמי אסתר בלום, מועצת ארגוני העולים.

את מציגה שאלה?

כן.

שאיש האוצר לא יברח לנו.

אני רק אגיד שאני לא רוצה לברוח, יש דיון מקביל פשוט בוועדה.

יכול להיות שזה קשור לאוצר, אני לא יודעת אם זה קשור לאוצר. אל תברח. 25% אתם אומרים שבעצם אין הבדל בין עולים לוותיקים ופה זה כל ה-ISSUE, שהעולה החדש בדרך כלל, ברוב המקרים, מלבד אלה שקונים באזורים היוקרתיים, אין להם את ה-25% האלה.

אם מגדילים להם את האפשרות, זה לא צריך להיות 25%. 15% כמו שהיה פעם, פעם זה היה 15%. לא היה צריך להביא הון עצמי. אז השאלה אליך?

זה לא אלי ולא אליו, זה לבנק ישראל.

שאלה לממשלת ישראל. הרי אנחנו העברנו חוק של חברת הכנסת אורלי לוי, בתמיכה של מפלגת ישראל ביתנו, שלכלל האזרחים יהיו 90%.

ממילא הם משלמים את שכר הדירה, ממילא הם עומדים בהחזרים, הם עומדים בתשלום חודשי.

אבל הממשלה לא תמכה וגם היום לא תומכת.

יש לי הצעה, יובל, כל עוד אתה כאן. מה שאנחנו רוצים לעשות, את החצי אחוז לפחות שלא תהיה הטעייה של עולה שבמקרה בא ומשלם מס רכישה – אני מדבר על מס רכישה. אז במקום שאנחנו נתחיל עכשיו להוציא מכתבים לשר האוצר, לראש הממשלה, אתה יכול לעשות את זה? הרי אתה גם יושב ב - - -

אני מאגף תקציבים. צריך פה את רשות המיסים לנושא הזה.

אנחנו צריכים לפנות לרשות המיסים?

אני אדבר עם רשות המיסים.

אני חושב שכדאי, כדי שלא תהיה פה עבודה כפולה וגם אתה יכול לעשות את זה בנוהל הרבה יותר מהיר. אם אתה צריך את העזרה שלנו, אנחנו נפנה, אבל אני חושב שאתה פשוט יכול לבוא ולדבר.

אני אבדוק גם את הנושא הזה.

זה חשוב, כדי שלא תהיה הטעייה.

משרד השיכון, אתה רוצה להמשיך בעניין הסיוע לדיור וגם בעניין שכר הדירה.

אנחנו גם חושבים שהסיוע באמת נמוך והוא נשחק ביחס למחירי השכירות ואנחנו בעד להגדיל את הסיוע, לא רק לעולים, גם לוותיקים. ואם המציאות התקציבית תאפשר לסייע רק לעולים, אנחנו לא נתנגד. אפילו נשמח.

כמה כסף אתם מחזירים כל שנה ברזרבה? כמה כסף לא מנוצל?

פה אין לנו רזרבה. בשכר דירה התקציב של הסיוע הוא 1.4 מיליארד שקלים לוותיקים ועולים. זה חצי חצי בערך. חצי עולים, חצי וותיקים.

והכל מנוצל? מנוצל ב-100%?

כן.

מבחינת הנתונים אתה מסכים, אין מחלוקת.

כן. אין מחלוקת. רק כדי לחדד, הקבוצה הזאת שזכאית לסיוע הנמוך הזה, שיהונתן ציין, היא הקבוצה ששנה ראשונה זה סל קליטה, הסיוע מגולם בסל הקליטה. שנה שנייה, שלישית ורביעית זה הסיוע הנמוך שאנחנו מדברים עליו ולאחר מכן העולה יוצא מהמאגר של הסיוע שלנו ואז בודקים אותו לפי הפרמטרים שלו. אם זו קבוצה של קשישים, נכים, הבטחת הכנסה, חד הוריות – אז הם מקבלים את הסיוע כמו הוותיקים. זאת אומרת בין 700 ל-1,400 שקלים, זה הסיוע.

אבל אנחנו מסכימים שבשנים הראשונות זה באמת סיוע נמוך.

אני רוצה להתייחס.

בבקשה, אולגה דדון ממשרד הקליטה.

כאמור, כמו ששאול אמר, מדובר בסיוע אוטומטי שמקבל כל עולה חדש באשר הוא בחמש השנים הראשונות, ללא כל קשר לזכאותו לדיור ציבורי, למבחן הכנסה, לקצבאות למיניהן. כל עולה חדש.

עד היום הסיוע התחיל משנה שנייה עד שנה חמישית, בהתאם לחלוקה שפרטתם. נכון, אכן מסכימים כולנו שהסיוע הוא נמוך וצריך לעדכן אותו.

אנחנו נמצאים כרגע בתהליכי סיכום וביצוע מול משרד האוצר. יש כבר החלטות, פחות או יותר. אנחנו מקווים ושואפים שזה יקרה ממש ב-1 בינואר 2016. הסיוע יוגדל, יוכפל בשנה ראשונה, שנייה, שלישית ורביעית לכל קבוצות העולים ויהיה משולם החל מחודש שמיני בארץ, לא מהשנה השנייה, אלא מחודש שמיני.

לדוגמא, מי שמקבל 400 שקלים יקבל 800 שקלים, מי שמקבל 200 שקלים יקבל 400 שקלים. הלוואי שאפשר היה להגדיל יותר, אבל זה האילוצים וזה מה יש. אנחנו קיבלנו תוספת לבסיס התקציב של 30 מיליון שקלים בנושא הגדלת הסיוע. אני מאמינה שגם זו בשורה טובה, מן הסתם.

זה יוכפל פר שנה? הדרגות?

מהשנה השנייה, שלישית ורביעית. אני לא מדברת על השנה הראשונה ולא על השנה החמישית.

זה יהיה אותו סכום?

זה גם יהיה מדורג בטבלאות, אבל אני לא רוצה כרגע להגיד סכומים מדויקים, כי זה עדיין נמצא בשלבי סיכום, אבל זה פחות או יותר יוכפל.

זו יכולה להיות בשורה טובה לעולים.

אני חושבת שכן, לא?

להכפיל זה אומר?

במקום 400 שקלים 800 שקלים.

לדוגמא, יחידים שמקבלים היום 223 שקלים, יקבלו 400 שקלים בשנה שנייה, שלישית ורביעית. אני לא מדברת על שנה חמישית. כרגע אין החלטה לגבי שנה חמישית. המשפחות, במקום 400 שקלים יקבלו 800 שקלים בשנה השנייה. בשנה השלישית זה עדיין 600 שקלים, אני חושבת, אבל זה כמעט הכפלה. אמרתי לכם, כרגע זה נמצא בשלבי סיכום ואנחנו בתהליכי ביצוע. ב-1 בינואר אני אבשר את הבשורה.

מ-1 בינואר יתחילו?

אנחנו שואפים לכך. זה גם תלוי במשרד האוצר.

אין סיבה, התקציב כבר עבר.

כן, כן.

מה אמרת לגבי החודש השמיני?

החל מחודש שמיני, לא משנה שנייה בארץ, החל מחודש שמיני יתחילו לקבל סיוע בשכר דירה.

הבנתי.

זה לא מה שקורה היום.

ומה קורה היום באותם 4 חודשים?

סל קליטה. סיוע בשכר הדירה מגולם בסל הקליטה היום, ולכן קיבלו החל מהשנה השנייה.

וארבעת החודשים של השנה הראשונה יהיו בתקציב הגבוה יותר של השנה השנייה למעשה?

לא, שנה ראשונה תהיה כמו שהיא היום והתוספת היא החל מהשנה השנייה.

אבל את אומרת עד חודש שמיני. זאת אומרת בשנה הראשונה הרי מה שקרה זה שכל הכסף נכנס לתוך סל הקליטה ואז כשנגמר סל הקליטה העולים היו צריכים לקחת - - -

בדרך כלל מתי הוא נגמר?

הוא נגמר בחודש השמיני פחות או יותר, אז זה לא שנה שנייה.

לא, עכשיו מינואר 2016 אנחנו ניתן סיוע מחודש שמיני. זאת אומרת סל הקליטה מסתיים - - -

רטרואקטיבית?

לא, לא, ממש לא. החל מחודש שמיני בארץ. זה תוספת תקציב. מי שנמצא היום בתהליך הוא כן ייכנס לתוספת, אבל לא רטרואקטיבית, כמובן שלא.

לדוגמא זוג זקנים, זוג קשישים - - -

אנחנו לא מדברים כרגע על קשישים. שימו לב, מי שזכאי לסיוע בשכר דירה, ושאול גם יכול לתקן אותי, על פי מבחני הכנסה ומקבל קצבאות של ביטוח לאומי, הוא לא נכלל בקטגוריה הזאת. הוא מקבל סיוע אחר.

הוא כבר מקבל את הסיוע המוגדל.

הוא מקבל סיוע מוגדל.

כמה?

תלוי, כל אחד לפי הזכאות שלו.

זוג קשישים.

אוקיי, לא זוג קשישים, משפחה. משפחת עולים הגיעה לארץ, מתחילה לקבל סל קליטה, החל מחודש שמיני היא תתחיל לקבל סיוע בשכר דירה, מה שהיא לא מקבלת היום. שנה ראשונה – 402 שקלים. החל מהשנה השנייה היא תקבל 800 שקלים וכך הלאה. התוספת היא כפולה. מה שאמרתי זו הכפלת תוספת ותוספת חודשים מהחודש השמיני עד סוף השנה הראשונה.

אולגה, תהיה התייחסות להרכב המשפחתי?

מה זאת אומרת?

זוג מול משפחה עם שבעה ילדים.

לא. כרגע החלוקה היא יחידים, משפחות ומשפחות חד הוריות. זאת כרגע ההתייחסות. אם תהיה חלוקה בעניין ילדים, אני לא יודעת להגיד. אני מוכנה לבדוק.

אפשר לשאול שאלה? בקשר לזוג קשישים, עדיין לא הבנו. הפנסיונרים האלה אחרי שהם יעברו את התקופה וכבר יפסיקו להיות עולים חדשים, עדיין הם יהיו בין החלשים במדינה שלנו. לאיזה קטגוריה הם שייכים כדי לבדוק את הזכויות שלהם ואת כל מה שמגיע להם? מה הסיוע כאן בשכר דירה? האם כעולים חדשים? למי הם שייכים בכלל?

אוקיי, אז אני יכולה להתייחס.

קשישים עולים.

אנחנו לא מדברים כרגע על סיוע אוטומטי. קשישים גם זכאים לסיוע אוטומטי, כמו כולם, אבל מה שקורה בפועל, מאחר שמדובר כמו שאת אמרת בעצמך, באוכלוסייה הכי חלשה שחיה על קצבאות הביטוח הלאומי, באופן אוטומטי הם מקבלים סיוע מוגדל במשרד השיכון, לזכאי - - -

הם מקבלים את הסיוע אחרי שנה?

אחרי שנה, כן, כן. את הסיוע המוגדל.

זה מוכח שזה מוגדל?

זה הסיוע.

אבל הסיוע הוא גבוה יותר ממה שמקבלים במשרד הקליטה?

זה מ-700 שקלים עד 1,400 שקלים.

אז מי שהוא עולה חדש ולא קשיש - - -

שנייה, אני רוצה לסיים להתייחס לקשישים. כרגע כמו שנאמר על ידי נציג משרד השיכון, הקשישים מקבלים בין 700 ל-1,400 שקלים. זה תלוי בקבוצת הגיל של כל אחד. הדבר הנוסף שאנחנו גם כרגע רוצים לבצע אותו, זה תוספת סיוע בשכר דירה לעולים קשישים המתגוררים לבד, ללא משפחה. גם החל משנת 2016 והתוספת תהיה בין 120 ל-150 שקלים ליחידה משפחתית, בנוסף לבין 700 שקלים ל-1,400 שקלים, מה שכולם מקבלים.

שוב פעם, אנחנו כרגע בדיון סופי ומסכם עם משרד האוצר ומקווים שזה ייצא לפועל בתקופה הקרובה.

זאת אומרת שגם במשרד השיכון תהיה תוספת לאותם עולים קשישים, כמו לעולים שהם לא קשישים. תהיה תוספת במשרד השיכון?

לגבי הוותיקים אני לא רוצה להתייחס לגבי משרד השיכון.

לא ותיקים. כמו שאת אמרת, אחרי שנה, מי שלא קשיש עדיין מקבל את הסיוע המורחב - - -

האוטומטי עד חמש שנים.

אוטומטי עד חמש שנים, מוגדל, את אומרת?

כן.

והקשישים עוברים ל - - -

אבל אל תקראי לזה סיוע מוגדל. זה יהיה סיוע רגיל. זאת אומרת לא מוגדל. הסיוע הולך לגדול. מעודכן.

וקשישים עוברים אצלנו למשרד השיכון?

לא, למה? כל הסיוע מגיע ומשולם על ידי משרד השיכון. משרד הקליטה לא משלם. כל הסיוע טכנית משולם על ידי משרד השיכון. יש ותיקים ויש עולים חדשים, למשל את לא יכולה להגיד לוותיקים שהם מקבלים תוספת בחמש שנים. מאיפה? הם לא עולים. אבל עדיין הם מקבלים ממשרד השיכון את הסיוע. גם הקשישים, הם מקבלים ממשרד השיכון את הסיוע, אבל הם נמצאים בתוך זכאות של משרד הקליטה.

נכון.

אז מה השאלה?

אז השאלה אם זה יהיה אותו דבר? האם גם לקשישים תהיה תוספת - - -

היא שואלת כמה קשיש מקבל. כמה מקבל קשיש בודד וכמה זוג.

כי כרגע מה שיש לי, עדיין, אנחנו מדברים על זה וכל הזמן אנחנו מדברים על זה שתהיה תוספת, אבל אתם יודעים שזוג שחי על 5,000 שקלים בחודש, בדירה שעולה 3,000 שקלים ויקבלו אפילו את התוספת המוגדלת או לא מוגדלת, אני לא יודעת, זה בסופו של דבר 5,000 עכשיו עם סיוע לשכירות, אז הוא יחיה חודש על 2,000 שקלים. לפי דעתי זה ממש לא סביר.

לא. כמה הוא מקבל עכשיו.

כמה סיוע הוא מקבל היום?

הסיוע היום, שוב פעם, יש טבלה מגיל 70 עד גיל 74 - - -

מה שאמרנו, מ-700 שקלים עד 1,400 שקלים.

כן, בדיוק, מ-700 שקלים עד 1,400 שקלים, שזה נגיד לזוג.

אז כאן תהיה תוספת של בין 120 ל-150 שקלים ליחידה משפחתית.

אז נניח מי שמקבל כעת 700 שקלים, הוא יקבל 850 שקלים. זה מה שאולגה אומרת.

כן, שוב פעם, אבל חשוב להגיד שאנחנו מדברים על קשישים שחיים לבד, ללא בני משפחה.

קשישים שגרים לבד, אוקיי. ומי שמקבל 1,400 שקלים יקבל 1550 שקלים. זה ההגדלה.

לא, מה שהיא מדברת זה על מה שדיברו במשך שנים רבות, שצריכים להשוות את ההשתתפות בשכירות של עולים – מי שזכאי – עם הוותיקים. זאת אומרת אם קשיש ותיק נמצא במשרד השיכון, כמה הוא מקבל? 700?

גם, אותו דבר.

אין הבדל?

אין. קשיש יחיד מקבל 790 שקלים וזוגות 1,042 שקלים. זוגות בגיל יותר גבוה – 1,342 שקלים. זוגות יותר – 1,440 שקלים.

הבנתי. כן, בבקשה.

שמי אשר רוכברגר. יש לי שאלה כללית לגבי הסיוע הכספי לשכירות, ולא ניכנס עכשיו לפרטי הפרטים. במידה ומי שמקבל אותו, נגיד משפחה, צריכה לפנות כדי לקבל הנחה כלשהי, נגיד באגף לסיוע משפטי, נגיד במקומות אחרים שיש מבחן הכנסה, האם הסיוע הזה נחשב כהכנסה או לא? כי מצד אחד הוא מקבל את זה כאיזה שהוא מענק מהמדינה, מצד שני הוא לא נמצא בחיסכון שלו בבנק, כי למעשה זה כסף שמועבר אוטומטית וזה כסף מה שנקרא כסף ייעודי, כסף צבוע לשכירות.

אז האם זה נחשב כהכנסה?

לא, זה לא נחשב כהכנסה.

לא עושים מבחני הכנסות.

לא מבחן הכנסה. כשבן אדם מגיע למקום שדורש ממנו להצהיר על הכנסותיו, האם הסיוע הזה נחשב הכנסה?

ממה שאני הבנתי את השאלה, נניח מגיע לו 1,555 ₪ לדוגמא והוא מגיע לאיזה שהוא משרד ומבקש הנחה, אז אומרים לו תביא את ההכנסה החודשית שלך. האם הסיוע שהוא מקבל בשכר דירה נחשב כהכנסה חודשית? זו השאלה.

אני לא יודע. זו השתקפות של - - - זה לא הכנסה.

הוא צריך להציג את המסמכים האלה. למשל לגבי ארנונה, אוטומטית הוא מקבל פטור מהארנונה בעירייה.

למשל ביחידת הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, זה הדבר הראשון. אפשר למצוא עוד מקומות.

צריך לבדוק את זה, למרות שמי שמקבל סיוע בשכר דירה בדרך כלל נתמך ביטוח לאומי.

לעניות דעתי לא צריכים לחשב את זה.

אתה צודק שלא צריכים. השאלה שלי אם באמת זה נחשב או לא.

אנחנו נבדוק. להערכתי לא, אבל אנחנו נבדוק את זה.

משרד הקליטה יבדוק וגם משרד השיכון יבדוק ויתנו לנו תשובה ואנחנו נעדכן אותך ונעדכן גם את האחרים. אם יש לך ניסיון, דוגמא, אז אנחנו נשמח שתציג לנו.

יש לי דוגמא מהחבר שלי, שהוא מקבל סיוע רגיל, לא כעולה חדש, כי הוא כבר לא נמצא בהגדרה. ביחידה לסיוע משפטי במשרד המשפטים חישבו לו את הסיוע שהוא מקבל בתור נכה – כהכנסה.

רגע, סיוע שהוא מקבל בתור נכה מביטוח לאומי או שהוא מקבל סיוע בשכר דירה ממשרד השיכון?

בשכר דירה ממשרד השיכון. הוא מקבל השתתפות של משרד השיכון וחישבו לו את זה כהכנסה.

אנחנו נבדוק את זה.

זה מוזר, אבל אני חושב שניתן לבדוק את זה.

זה לא נכלל בחלף הכנסה. חלף הכנסה זה קצבאות מהביטוח הלאומי. קשה לי להאמין שזה נחשב חלף הכנסה, אבל אפשר לבדוק את זה.

כן.

יכול להיות שזה לא מעודכן. זאת אומרת אנחנו כולנו מבינים שזה לא צריך להיות מוגדר כהכנסה ויכול להיות שזה פשוט הלך לאיבוד איפה שהוא בין הכיסאות, לא יודע מה, וזה לא מעודכן.

אתה צודק. ניתן לבדוק את הנושא. אני מקווה שתעדכנו אותנו אחרי שתבדקו אותנו.

אסתר, אני עצרתי אותך קודם, בבקשה.

תודה רבה. אני רציתי לחזור לנושא של מספר הנקודות שעלה כאן. לא הבנתי בדיוק איך אנחנו מנסים כן למצוא פתרון לעולים, הרי זה ברור, כי בנקודות של משרד השיכון יש גם חישוב של מספר נפשות במשפחה, אם יש אחים ואחיות בארץ, או עולה שבעצם מגיע לבד עם המשפחה שלו, או זוג. אז בעצם אין לו נקודות על כך שאין לו כאן משפחה, כאשר זה צריך להיות הפוך לחלוטין, כי בעצם כשאין לך קורת גג, אם יש לך פה הורים אז אתה אולי חודש-חודשיים, כמו שנהוג בארץ וזה טוב שכך, אתה יכול ללכת לגור אצל ההורים, ופה אין להם.

אז לא רק שזה לא נחשב להם, הם גם מקבלים פחות נקודות זכות. השרה לשעבר סופה לנדבר הזכירה את העניין של הצבא. יש כאלה שעושים צבא בארץ, יש הרבה, ויש כאלה שבגלל שהם מגיעים לארץ והם לא חייבים לעשות צבא, אז הם לא עושים צבא. אנחנו באים ואומרים אוקיי, אז אנחנו ניתן לכם את הרף, קצת יותר מישראלי, אבל אנחנו יודעים שבסופו של דבר הם רחוקים מלקבל אותה משכנתא מזו שהישראלי מקבל.

מה משרד השיכון יכול להציע בדבר, כדי לשנות את המצב? בסופו של דבר העולה החדש צריך לקבל את המצב הזה. אנחנו יודעים שאנחנו גם צריכים לעזור לאוכלוסייה הישראלית, אבל זה נושא אחר. אנחנו מדברים על אנשים שבאים לפה ואין להם פה קורת גג, אין להם פה על מי לסמוך, אין להם לאן ללכת. אז מה המשרד, מה המדינה עושה בעצם כדי לתת להם את ההטבה המועדפת הזאת? זה חייב להיות על המשרד. המשרד הוא זה שצריך לשנות את הניקוד, את השיטה.

ברגע ששיטת הניקוד הגיעה, הכל השתנה לחלוטין והתמונה היא מאד שחורה והיא לא טובה לעולים בכלל. היא לא התחשבה בזה לפחות.

אז אולי זה לא צריך להיות שייך למשרד השיכון, אלא למשרד הקליטה והעלייה, או למשרד הרווחה, אם כבר.

לא, זה לא רווחה, זאת לא שאלה של רווחה. למה רווחה?

אז לקליטה ועלייה. למה זה שייך למשרד השיכון?

משרד השיכון הוא זה שעושה את החישוב. זו שאלה ראשונה. שאלה שנייה, שגם מופנית למשרד השיכון וגם למשרד הקליטה, קודם כל ברכות על היוזמות, כי באמת השר אמר שהוא ישים את הנושא הזה כאתגר מרכזי, את נושא הדיור. הוא גם הזכיר לגבי הדיור הציבורי, ואני אשמח אם תוכלו לגעת. אני יודעת שזה לא על סדר היום, אבל אם תוכלו לגעת בנושא הספציפי הזה. גם כאן הנקודות וההמתנה, התור הרבה יותר ארוך במשרד הקליטה לעולה חדש, מאשר לישראלי ותיק במשרד השיכון.

אז בסופו של דבר יצרנו מערכת שבהתחלה הייתה כאן כדי לעזור לאנשים שהם בודדים והם עולים חדשים והם לרוב חסרי כל, מול מערכת שבעצם שכחה אותם בין השורות. בעצם העולים נעלמו כאשר הנהלים עודכנו. אז אני אשמח לקבל התייחסות גם בנושא של הנקודות במשכנתא וגם בנושא הדיור הציבורי.

לנושא המשכנתאות אני לא אוכל להתייחס. קיבלתם התייחסות מפורטת של משרד האוצר ומשרד השיכון. אם וכאשר – ואני לא יודעת על ידי מי - יוחלט להעביר את זה לטיפול של משרד הקליטה אז אני אוכל להתייחס. כרגע הנושא לא בתחום טיפולינו ואנחנו גם לא מחליטים וגם לא מבצעים.

השאלה היא לגבי הפער הגדול בין הממתינים - - -

זה דיור ציבורי. אני דיברתי עכשיו על נושא המשכנתאות.

כן, האם הפער בין הוותיקים לעולים יצומצם בתקציב החדש?

תראה, אנחנו כבר היינו פה בכמה ועדות בתקופה האחרונה ודיברנו מאיפה נוצר הפער הגדול בין מספר הממתינים במשרד השיכון למספר הממתינים במשרד הקליטה. אנחנו פירטנו כמה תכניות שעשינו בעיקר למען הקשישים. יש גם פרויקטים במשרד הבינוי שעומדים לצאת לפועל. נכון, שאול?

כן. יש תכנית להקמת כמה הוסטלים בשיתוף פעולה עם עמיגור וההסתדרות. אני מקווה שזה יצמצם. לגבי ותיקים, אז הכספים של מכר דירות הולכים לטובת דיור ציבורי.

לרכישה.

לרכישה.

להוסטלים אפשר להירשם.

תזדהי בבקשה לפרוטוקול.

כמובן. דיור ציבורי אפשר לבוא ולבדוק זכאות, זה לא להירשם. לבוא למשרד הקליטה, להגיש בקשה אחרי שנה בארץ, כי כאמור אמרנו שהסיוע מגולם בסל קליטה בשנה הראשונה. זה הנוהל, ואם הוא ישונה, הוא ישונה. כרגע הנוהל מדבר רק על כעבור שנה ואפשר לגשת למשרד הקליטה - - -

מה הם מקבלים? לא הבנתי.

רק כעבור שנה בארץ עולה חדש יכול לבוא למשרד הקליטה ולהגיש בקשה לדיור ציבורי והבקשה תיבדק כמובן בהתאם לקריטריונים. לא לפני שנה. במהלך השנה הראשונה לא.

ואז מה הם מקבלים?

בודקים את הזכאות לגבי דיור – כן או לא, בהתאם לנהלים ולקריטריונים של המשרד. אם אתה זכאי אתה נכנס לתור הממתינים. כל זה כאשר במקביל אתה מקבל סיוע בשכר דירה. אין קשר, דיברנו על זה מקודם. אתה נכנס לתור הממתינים בהתאם לקריטריונים – קשישים, חד הוריות, נכים, חולים, משפחות ברוכות ילדים, לפי יישובים. כל אחד לפי המיקום שלו.

כרגע התור הגדול אצלנו, הארוך יותר הוא של קשישים, לכן שמנו דגש על חיפוש ומתן פתרון לאוכלוסייה הזאת קודם כל. לכן יצאנו בפרויקט שדיברנו עליו, פרויקט בנייה של דיור לקשישים באזורי ביקוש. עכשיו גם משרד השיכון נכנס לפרויקט שלהם עבור קשישים ואנחנו מקווים שנקבל שם כמה יחידות, שאול.

הוא הרבה יותר גדול ממשרד השיכון וזה לא יתכן. אנחנו חוזרים לדיון הזה שבעצם עולה חדש, איך שהוא הנהלים הם נגדו בסופו של דבר.

לא, זה לא נגדו. זה לא נגדו.

זה כן, כי זה שהוא מגיע לפול של משרד הקליטה, אז הוא צריך לחכות הרבה יותר זמן מאשר הוא מגיע לפול שיש במשרד השיכון.

לא, אבל במשרד השיכון הוא לא יהיה.

בלום.

לא, הוא לא יהיה כי הוא לא זכאי.

זה אסור לו.

במשרד הבינוי הכללים יותר פשוטים.

אני רוצה להבהיר את זה עוד פעם. אותו זכאי שנמצא אצלנו, הוא פשוט לא יהיה זכאי במשרד השיכון.

זה תלוי. מבחינת הנכים יש בעיה שהיא מאד אקוטית.

יש קריטריונים זהים, נכון. ודרך אגב, אותו עולה שעונה לקריטריונים של משרד השיכון לקבלת דיור ציבורי, הוא גם מקבל סיוע בהתאם לאולם ותיקים, סיוע מוגדל, סיוע בשכר דירה. וכעבור 15 שנה, אם הוא לא קיבלת פתרון אצלנו - אני מקווה שכן ואני מאד לא מאחלת שאף אחד יעמוד 15 שנה בתור – אז הוא ימשיך להיות זכאי גם במשרד השיכון.

ואפשר לבחור לאיזה תור ללכת? אפשר לעמוד בשני תורים?

לא, אין דבר כזה לעמוד בשני תורים.

הוא חייב לעמוד במשרד הקליטה.

לא, אבל אם יש לו אותם קריטריונים, הוא יכול לבחור נגיד את התור שמתאים לו? שהוא יותר קצר?

לא. לא.

במשרד השיכון מפנים אותו למשרד הקליטה, אתה לא בטיפול שלנו, אתה בטיפול שם ואם הוא נכה קשה, אז הסבירות בעצם שהוא יקבל דיור ציבורי - - -

אני חושב שהנקודה ברורה. ניתן לעוד אנשים.

אני רציתי שאלת הבהרה. אמרתם שאתם תכפילו את העזרה לסיוע בשכר דירה. זה יהיה החל מהחודש השמיני?

אני אמרתי שהסיוע יוכפל החל מהשנה השנייה בארץ, לקבלת הסיוע. הסיוע עצמו יתחיל בחודש השמיני. ההכפלה תהיה החל משנה שנייה לקבלת הסיוע.

מה קורה בין לבין?

בדיוק.

אז היום הם מקבלים 400 שקלים בשמונה החודשים הראשונים. הם ימשיכו לקבל מהשמיני עד השתים עשרה ארבע מאות שקלים. מחודש שמיני עד חודש 12 של השנה הראשונה ממועד העלייה, יהיה הסיוע כיום, הרגיל. כמו היום. החל משנה שנייה ממועד העלייה, הסיוע מעודכן.

אוקיי, תודה רבה.

שנה שנייה, שלישית ורביעית.

חבל, כי בשנה החמישית זה בדיוק מפסיק את סל הקליטה ובדיוק אין לו עדיין את היכולת להעסקה, לעבודה.

אבל זה לא מה שקורה היום. היום הוא לא מקבל כלום, זה לא מה שקורה היום. זה כבר תוספת.

נכון, את צודקת. היום הוא לא מקבל כלום, אבל אם כבר תכפילו החל מחודש ה-13, שזה בעצם כמו היום חודש 13, אז תכפילו כבר החל מחודש שמיני.

האמת, אני חושבת שזה מה שהשר הציג בוועדה, לפני כמה חודשים.

זה מה שהבנתי.

כן. הוא אמר שהם מכפילים לחמש שנים, אבל אני מבינה שאחרי הדיונים עם האוצר, כנראה שהיה שינוי.

כן, יש אילוצים.

כי גם הם מפסיקים לקבל את סל הקליטה ואם הם מקבלים אבטלה, שזה בדרך כלל ההמשך של סל הקליטה, גם האבטלה היא הרבה פחות משכר דירה.

אבל זאת הייתה גם הכוונה ליצור רצף. הרי מה שקרה היום, הם הפסיקו לקבל סל קליטה ואז היו כמה חודשי ואקום בלי שום סיוע עד לתחילת הסיוע האוטומטי.

נכון.

כרגע המחשבה הייתה גם ליצור רצף של קבלת סיוע, פחות, נכון, אבל כלשהו, בשביל להקל.

יש לכם את הנתונים כמה עולים נהנים היום מהסיוע בשכר דירה?

לא, אני מוכנה לבדוק את זה.

אין לכם?

לא, פשוט לא הכנתי את זה להיום. אפשר לבדוק את זה. סיוע בכלל או סיוע אוטומטי?

סיוע בשכר דירה.

סיוע של חמש שנים?

כן. אנחנו יודעים את המספר של אלה שמחכים לדיור ציבורי, אבל אין לנו נתונים לגבי מספר העולים המקבלים סיוע בשכר דירה ואנחנו נשמח לקבל את זה.

כמובן.

וונדה, בקשה.

אני קצת מבולבל מהדיון הזה, כי נראה לי שהבעיה היא גם של הנגשת מידע. אם אנחנו לא הבנו ואנחנו אלה שעוזרים לעולים, אז איך העולה יכול להבין את העניין הזה? אם הנתונים היו ברורים - - -

כמו מה למשל?

כל דבר שקשור למי זכאי ולא זכאי. האם הדברים האלה גם מתורגמים לשפה של העולים או לא? גם אם כן יש - - -

קודם כל הכל יהיה מעודכן באתר באינטרנט בשפות העולים.

טוב, בסדר. אם זה יהיה תגידו לנו איפה זה, כדי שאנחנו נוציא את המידע וגם נפזר אותו לעולים, כדי שהם יידעו.

בדיון התמקדנו בעניין הפרוצדורה. הייתי רוצה שנבין איך אנחנו מגדילים את הסכום. זה צריך להיות הדיון כאן. כמה מגיע למי, לדעתי יכולנו ללמוד בהשתלמות או באיזה שהוא מקום אחר. אבל פה – בגלל שהסכום אינו מספיק – איך אנחנו יכולים להגדיל אותו כדי שאנשים יקבלו את הזכאות הזאת וישתמשו בה. כי כרגע הסכום שעולה, אף אחד לא יכול להשתמש בו. ואם אף אחד לא יכול להשתמש בו, אז נכון, יש כסף, אבל אתה לא יכול להגיע לכסף.

משתמשים בו אבל לא מספיק.

לא, זה לא מספיק. אני אומר, גם אנשים שמשתמשים בו, הם לא - - -

כן.

ולכן הנקודה הזאת צריכה להיות לכיוון הזה.

תודה. כן, בבקשה.

יש לי הערה בעקבות מה שוונדה אמר. אני רוצה להזכיר לכולנו שאנחנו נמצאים בוועדה שהשם שלה הוא הוועדה לעלייה וקליטה, ורובנו פה באולם עשו את העלייה מתי שהוא בשלב של החיים שלהם. ולמעשה, מדינת ישראל לעומת מדינות אחרות, מאד רוצה שיהודים מכל העולים יעלו והיא פועלת רבות ומשקיעה המון כסף כדי להביא עולים חדשים לארץ.

אז למעשה, כשהנושא שאנחנו מדברים על זה הוא שהאחריות נמשכת. האחריות לא מסתיימת ברגע שבן אדם נחת בבן גוריון. זאת אומרת אנחנו לא עוסקים פה בצדקה. אנחנו עושים פה בצדק.

נכון, אתה צודק. גם בזכות.

כן.

אני רוצה לומר בהזדמנות זו, שארגוני העולים נמצאים פה, אני כמשרד הבינוי והשיכון, אנחנו יצאנו בתכניות של דיור מוזל ואתם יודעים, מחיר למשתכן החדש יצא לדרך ויש דירות במחיר מופחת – בין 20% ל-30% ממחיר שוק. כדאי מאד להנגיש את המידע הזה לעולים, כי הם גם קבוצה שיכולה להתחרות ולזכות בהגרלות בדירות האלה וחבל שיפספסו.

יש את האתר שלנו שנפתח, שאפשר להיכנס לראות את הכללים. הוא נפתח לפני יומיים. יש אתר של מחיר למשתכן, יש את הפרויקטים, אפשר להיכנס. ההרשמות יתחילו להנחתי עוד חודש-חודשיים. עדיין זה בשלבים של בנייה של הפרויקטים, קבלת היתרים ואז תהיה הרשמה.

כדאי מאד, כי המחירים מאד אטרקטיביים.

זה 200,000-300,000 שקלים פחות. זה לא משהו שהוא - - -

זה מתורגם לשפות?

כן. לדוגמא בעפולה נסגר מכרז של בין 500,000 ל-600,000 שקלים.

זה יותר טוב מכלום.

זה יותר טוב מכולם וזו הזדמנות שלא תחזור על עצמה. זאת אומרת אתם כארגוני עולים חייבים להנגיש את המידע הזה.

אבל זה לכולם.

זה לכולם.

זה לכולם. יש גם ניקוד, ילדים, צבא.

בנוסף יהיו הגרלות ותהיה עדיפות גם לבני המקום, אז כדאי.

משרד השיכון מפרסם את זה בשפות זרות לעולים חדשים?

כן. כל המידע הזה נמצא באתר שלנו. גם הסיוע בשכר דירה. יש גם ברוסית וב - - -

לא ראיתי.

נדמה לי שגם באנגלית, אבל אני צריך לבדוק את זה. ברוסית אני יודע שיש, בערבית. באמהרית אני לא יודע, אבל אנחנו נבדוק את זה. יש לנו יחידות - - -

בסדר. כמה שיותר זה מאד חשוב, כי זה - - -

לפחות באנגלית.

כן. תיכנסו לאתר, לדעתי יש את כל המידע הזה בכמה שפות.

נציגת הסוכנות, האם את רוצה להתייחס?

לא. זה מחוץ לתחום שלי.

אוקיי, תודה.

אני רוצה להגיד עוד שתי נקודות. לגבי נגישות המידע, זה ממש לא ברור וצריך להסביר. אנחנו מייצגים כאן את הקשישים, העולים הקשישים. קודם כל יש להם גם ככה בעיה עם מחשבים ויש להם בעיה עם אינטרנט, ואם כבר הם מגיעים, אז ברור שבין משרד הקליטה ובין משרד השיכון ובין עוד כל מיני אתרים, הם לא מוצאים לא את הרגליים ולא את הידיים. איך שהוא צריך אולי לרכז את זה.

כמו שאתה עושה חיפוש בגוגל לפי עולה חדש, אז אולי שגם במשרד העלייה והקליטה שיהיה גם איזה משהו, לינק למשרד השיכון – שאת המידע הזה תוכל למצוא שם, או משהו כזה, כי ממש אי אפשר למצוא שום דבר במה קשור אחד לשני.

דיברנו גם לגבי אזורי ביקוש. באזורי ביקוש אנחנו תמיד מדברים על כל הבנייה של דיור ציבורי וכל מיני פרויקטים, זה תמיד צפונה דרומה. אבל אזורי ביקוש זה גם מרכז.

אני הזכרתי אזורי ביקוש.

גם מרכז זה אזורי ביקוש. אנחנו מדברים על זה.

אזורי הביקוש אצלנו זה המרכז.

יופי, יופי, ועדיין אני לא ראיתי שיש במשרד השיכון פרויקטים שהם במרכז.

אנחנו אכלסנו עכשיו בראשון לציון 200 יחידות. בכפר סבא אכלסנו 101 יחידות.

בפתח תקווה יהיה משהו?

לא, בפתח תקווה לא היה לנו פרויקט. בקריית אונו אכלסנו לפני מספר חודשים קרוב ל-100 יחידות. זאת אומרת, כל אלה הם פרויקטים חדשים ויש פרויקטים בבנייה. אנחנו מדברים על - - -

זו התחלה טובה.

אנחנו מדברים על מאות אלפי אנשים.

זה בסדר, עוד פעם, זה יופי, מצוין. התחלה טובה. רוצים שזה ימשיך. רוצים שזה יהיה.

אנחנו עושים.

פשוט זה לא יתכן שאנשים במרכז, הרי ההורים שלנו בדרך כלל באים אחרי שהילדים שלהם כבר עלו לארץ, קצת יש לנו כבר עבודה וזה, ואנחנו יכולים, כי אנחנו יודעים מה המצב של העולים הקשישים. אז הם באים לכאן ואנחנו כבר עוזרים להם קצת. ועכשיו אומרים לי תיקחי את אבא ואמא שלך ותשלחי אותם דרומה, צפונה. אני גרה במרכז, אני רוצה שהם יהיו לידי. הם עוזרים לי, אני עוזרת להם. למה הם צריכים להתפזר בכל המדינה?

בשביל זה אנחנו יזמנו את הפרויקט של קרקע חומה. החלטת הממשלה דיברה על 4,000יחידות דיור. אנחנו מקווים שנצליח לממש את כולן. כרגע בתהליך בנייה, אכלוס ומכרז נמצאים 1,700 יחידות. השאר בתהליכי בדיקה.

זה לא יתן מענה לכל הממתינים.

ברור שלא לכולם. לכמה שיותר.

ולכן אנחנו כמובן נמשיך ונציע גם פתרונות בפריפריה גם לאלה שגרים במרכז, כי יש לנו יותר פתרונות בפריפריה ואין מה לעשות.

מה זה נקרא פריפריה? אני מאזור חיפה, אז מציעים לי יקנעם וטירת הכרמל. אלה שני המקומות שעכשיו אתם מציעים, אלה הפרויקטים שאתם מדברים עליו, אבל קודם כל המחירים ממש לא אטרקטיביים.

אנחנו מדברים על דיור ציבורי, לא על קנייה, לא על רכישת דירה.

בסדר. בואו נעזוב את זה בצד. גם באזור חיפה, בחיפה עצמה גם אין דיור.

נכון, אזור חיפה זה לא אזור פריפריה.

אז לכן אני אמרתי, נכון שיוזמים פרויקטים - - -

סליחה, זה דיון ביניכם? תשתפו אותנו.

נכון שאנחנו יוזמים פרויקטים ומנסים לחפש דרכים להקל ולצמצם את התור, אבל עדיין יש אילוצים. אי אפשר בין לילה להמציא יש מאין 20,000 פתרונות דיור בשביל לפתור את הבעיה של כל הקשישים.

ולכן אנחנו, עם כל הצער והכאב, כן נמשיך להציע גם למתגוררים במרכז, דיור בפריפריה. אנחנו נמשיך להתעקש להציע פתרונות לאנשים שאין להם משהו אחר. זה האילוצים. אנחנו פועלים במסגרת הקיים.

קרקע חומה זה באחריות של מי? של העיריות?

זה באחריות של הרשויות המקומיות.

אפשר לחייב באיזו שהיא צורה את העיריות, חברה', תתחילו לבנות על הקרקע? נגיד שאתם חייבים אחוז מהבנייה שאתם עושים בכל העיר – 10% יהיה בנייה - - -

קודם כל זה תהליך מכרזי. העיריות שרצו והסכימו ומצאנו לנכון לעשות שם, כן נכנסו לתהליך הזה. אני לא יכולה לחייב.

אז זאת אומרת שאנחנו צריכים לפעול גם כנגד העיריות.

לא צריך לפעול כנגד העיריות, כי היו הרבה רשויות שבשמחה הרימו את הדגל.

אני הייתי אומר בשיתוף פעולה.

בשיתוף פעולה, כמובן.

אני חושב שהנקודה ברורה.

ועוד משהו, סליחה. עוד נקודה אחת, שהסיוע הוגדל ב-100 שקלים, זה מצוין, אבל עדיין זה בלתי אפשרי, אחרי הסיוע הזה, כאשר 3,000 שקלים כמעט הולכים לדירה, אי אפשר שזוג קשישים יחיה חודש ימים מ-2,000 שקלים. אנחנו מדברים על זה שמי שמקבל ביטוח לאומי ואת התוספת של משרד השיכון לשכירות, זה לא מספיק לשכר דירה. מי שמקבל כבר הוסטלים ודיור ציבורי – אז בן אדם עם 5,000 שקלים כן יכול לחיות איך שהוא, אחרי שהוא משלם שם 100-200 שקלים.

זאת אומרת, או שצריך להגדיל בכלל, גם לאלה ששוכרים כרגע בשוק החופשי, שיגדילו להם את העזרה, שהמחיר שהוא משלם יהיה 10% מסך ההכנסות שלו.

תראי, אני חושב שאף פעם לא יהיה מספיק.

נכון.

אני חושב שאנחנו צריכים לברך על הבשורה שקיבלנו היום, על ההכפלה החל מינואר 2016. נכון, אני מסכים איתך, זה לא מספיק. זה טיפה בים וזה ברור, אבל בכל זאת יש שיפור, יש הכפלה ולכן אנחנו מברכים על זה ואנחנו נמשיך לעבוד כדי שגם יהיה עוד בתקציב הבא. לדעתי עכשיו, אם קיבלנו את זה בשנת 2016, אז לקראת 2017 – בשביל זה אנחנו עושים דיון – אנחנו נפעל ונדרוש להגדיל את העניין כי זה לא מספיק. אני מסכים איתך.

יהונתן טיילר, סיימת?

כן.

האם יש מישהו שרצה לדבר ולא קיבל את זכות הדיבור?

אם כך אני מסכם את הדיון ושוב אני אומר, כמו שאמרתי עכשיו, שאנחנו מברכים על ההכפלה. הדבר הזה הוא בשורה חשובה לעולים. מי שמקבל 402 שקלים יקבל עכשיו 804 שקלים.

800 שקלים.

800? איפה עוד 4 שקלים? זה הכפלה. אני הכפלתי את זה.

לא.

ארבעה שקלים דמי תקורה.

כן. אז אנחנו מברכים.

הדבר השני, אנחנו מבקשים גם ממשרד השיכון, גם ממשרד הקליטה וגם ממשרד האוצר כמובן, שכבר לא נמצא, לגבי השאלות שעלו בדיון – אנחנו מבקשים לקבל מענה בכתב.

כמובן.

גם בעניין מס רכישה, גם בעניין המשכנתאות וגם בעניין הסיוע בשכר דירה. ובנוסף, לגבי השאלה שהאדון שאל, האם הסיוע שמקבלים לדירה – האם הוא נחשב כהכנסה חודשית או לא. נשמח לקבל תשובה בכתב, אם אפשר תוך שבוע או שבועיים. מה יותר טוב?

זה תלוי ברשויות. אני רוצה להבין איפה ביקשו את זה? באיזה רשויות ביקשו והתייחסו לנושא הזה של סיוע בשכר דירה?

אני מכיר מקרה עם אגף הסיוע המשפטי במשרד המשפטים.

הוא נתן דוגמא.

יכול להיות לשיש מקומות נוספים.

יהיה יותר קל אם תעביר לנו מקרה ספציפי ולפי זה נוכל לבדוק.

בסדר.

אולגה, הוא נתן דוגמא שחבר שלו הלך לקבל סיוע משפטי ובסיוע המשפטי, אנחנו יודעים שמבקשים להביא את ההכנסה.

אנחנו נבדוק את זה.

הם חישבו את עניין הסיוע בשכר דירה יחד עם ההכנסה החודשית שלו. זו הדוגמא שהוא נתן. את הדברים האלה ניתן לבדוק.

כן.

זה נשמע לי מוזר, אבל מאד חשוב שנבדוק ונקבל תשובה בכתב.

כבודו, אני אגיד לך, מבחינה חשבונאית הם צודקים, כי כל שקל שבן אדם מקבל, זה נחשב להכנסה, אבל לפעמים יש הכנסה שהיא פטורה. זאת אומרת בן אדם למשל שמשכיר דירה היום עד תקרה של 5,000 שקלים, הוא פטור ממיסוי על אותה הכנסה. זאת אומרת יש פה משחקים בין משפטים לחשבונאות.

כן, הבנתי, אבל יש גם נושאים בהם הסיבה להכנסה, מאיפה, את כל הדברים האלה צריך לבדוק.

נכון.

אני מאד מודה לכם על השתתפותכם. אני סוגר את הדיון. תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 15:30.