הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 78

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום רביעי, כ"ז בכסלו התשע"ו (09 בדצמבר 2015), שעה 9:30

הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 62 - הוראת שעה) (תיקון מס' 3) (חלוקת תיקים בענייני סמים), התשע"ו-2015 (כ/955), הכנה לקריאה שנייה ושלישית - דיון

חברי הוועדה: זאב בנימין בגין – מ"מ היו"ר

יפעת רווה - עו"ד, משרד המשפטים

משה מרציאנו - לשכת המשנה לעניינים פליליים, פרקליטות המדינה

פקד תמיר גינדין - תובע פלילי, המשרד לביטחון הפנים

שבתי גרברציק - דובר המשטרה למגזר הדתי חרדי, המשרד לביטחון הפנים

עדנה טנא - מ"מ תביעות להב, המשרד לביטחון הפנים

אתי כהנא - עו"ד, ראש אגף אכיפה, הרשות הלאומית למלחמה בסמים

מוריס פרג' - עמותת 'ישראל אומרת לא לסמים', פעיל בעמותה

אלעזר שטרן

דורית ואג

אושרה עצידה

הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 62 - הוראת שעה) (תיקון מס' 3) (חלוקת תיקים בענייני סמים), התשע"ו-2015

אנחנו פותחים את הדיון בחוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 62 – הוראת שעה) (תיקון מס' 3) (חלוקת תיקים בענייני סמים), התשע"ו-2015.

מי מציג מהממשלה? יש לנו רק ממשלה היום וכנסת.

אני אציג את זה וחברי ישלימו ככל שיהיה צורך. הרקע להצעה, כמו שבוודאי יודעים בוועדה, יש היום תיקים פליליים - - -

במקרה זה את יכולה להניח שקראנו. הודרכתי, אבל תאמרו גם מעבר לנייר.

אני אגיד בקצרה ולפרוטוקול. התיקים הפליליים במדינת ישראל מתחלקים - - -

את לא רשומה.

אני לא יודעת למה, אני נרשמתי.

אסף יעשה לכם בית-ספר. אתם תעמדו בחוץ ולא תיכנסו.

אמרתי לכם – המנהלת האימתנית.

זה פשוט לא הוגן מצדכם. זה סתם מכביד עליי ועל הקצרנית.

יש לי עדים שנרשמתי, אבל אני אביא אותם בהזדמנות.

את יודעת שאין לך עדים, כי אם היו לך עדים היית מקבלת אישור.

אתם מבינים שבגלל הערות מסוג זה מנהלות ועדות כאלה נקראות "המנהלות המיתולוגיות". דורית היא מנהלת מיתולוגית. אבל כן - סדר צריך להיות.

אבל אתה רואה - בחינוך של משרד המשפטים נכשלתי.

אני בעל עניין אז אני לא יכול. בהיותי בעל עניין אני מנוע.

בעניין שלך זה דווקא בסדר. לדעתי, היחידה.

אספר לכם ולדורית מבחינת בעל עניין שכשהייתי חבר ועדת שרים לחקיקה, חברי דן ואני, היינו שני חברי ממשלה שצאצאיהם היו פקידים בממשלה: ביתי, מצד אחד, במשרד המשפטים ושאול מרידור מצדו של דן סגן ראש אגף תקציבים. חשבו שצריך להגיע לאיזה הסדר, אני לא הייתי בטוח. החליט היועץ המשפטי – בסדר – בדיון שבו אחד מהצאצאים מציג אז השר לא יוכל להצביע. חשבנו שזה בסדר, וכך היה במשך חודשים. שנתיים – המון זמן. יום אחד היתה הצעת חוק ממשלתית וזה היה כבר בסוף הדיון וכבר לא נותרו כמעט חברים, כמעט כרגיל. לא היה שום דבר מרתק. אבל לי היתה הצעה שנראתה חשובה למשרד המשפטים. היושב-ראש, שר המשפטים, העמיד את ההצעה לדיון. אביטל הציגה את ההצעה שאני לא זוכר מהי, והצבענו. ואני באמת, כמו שאומרים: אדוני השופט, בתום לב, אני הרמתי יד והצבעתי וההצעה עברה 3:2. מקצה החדר שהוא יותר ארוך מהחדר הזה נשמעת ציוץ של הצאצאית שלי: "אבל אבא, אסור לך להצביע". הם השתגעו. הורדתי את היד – 2:2, וההצעה לא עברה.

מי שלא מבין, אני בעל עניין. אני לא אגיד מי מחונך ומי לא מחונך במשרד המשפטים. אבל אני באמת חושב שבאותה תקופה עבדנו עבודה משותפת יפה מאוד עם גורמים שונים במשרד. עד כאן. קשה עם יושבי-ראש זקנים. זה תמיד מקשה.

הממשלה, בבקשה, תאמר את דברה.

יש חלוקה של התיקים בין המשטרה לבין הפרקליטות. בדברים חמורים יותר עוסקת הפרקליטות, ובמרבית התיקים עוסקת התביעה המשטרתית. כך החלוקה גם בענייני סמים. אבל בעוד שפעם היה מספר די סגור של סמים, היה חשיש והרואין ועוד כמה, וכל פעם נוספו לרשימה – הרשימה אומנם מאוד ארוכה - אבל בשנים האחרונות החלה תופעה של מה שקרוי סמי פיצוציות. כלומר, ניסו לעקוף את העובדה שרשימת הסמים בתוספת לפקודת הסמים היא סגורה. באמצעות כימאים מוכשרים כל פעם שינו את ההרכבים של החומרים כדי שהם לא ייכללו בפקודת הסמים.

אלה כימאים מקומיים או שאלה סמים שמגיעים מחו"ל?

גם וגם. נמצאת פה אתי מרשות הסמים.

כי אם זה מקומי אז השינוי יכול להיות תכוף וקל.

השינויים מאוד מאוד תכופים. כדי להתמודד עם העניין הזה, עשינו את חוק החומרים המסכנים, חוק למאבק בחומרים מסכנים, ששם אפשר בהכרזות תכופות ומהירות להכריז על חומר בתוך כמה ימים, ולא בהליכים היום שהם הליכים ארוכים שצריכים אישור של הכנסת להכריז על חומרים כעל חומרים מסכנים. עושים את זה בתוך מספר ימים כדי לענות לתופעה הזו.

סליחה, מי מכריז על הכימאים? מי מטפל בכימאים? לא איגוד הרוקחים מטפל בהם? מי מטפל בפשע הזה? אולי זה לא אליכם אלא לגורמי האכיפה האחרים.

זה המשטרה מטפלת וגם רשות הסמים.

בסופו של דבר, רוב החומרים האלה מגיעים באמת בייבוא. החומר הכימי עצמו, הסמים מה שאנחנו קוראים, מגיעים בייבוא, בעיקר מארצות המזרח, מהודו ומסין, כך שהמרקחות נרקחות באמת במדינות האחרות. כל הנושא של האריזה וההפצה והשיווק הוא כחול-לבן.

זה מטופל במחלקה אחרת. כלומר, מטופל במסחר בסמים.

משטרה, משרד הבריאות וכו'.

המשטרה - בסמים ובחומרים מסוכנים, גם חומרים שעדיין לא הוכרזו כסמים.

כאן אנחנו עוסקים בנושא של הסמים, אבל הרבה מהם זה חומרים שאחרי שהם היו בשלב החומרים המסכנים, באמת עברו את האישורים והוכרזו כסמים. היום החוק בתוספת לחוק סדר הדין הפלילי, החלוקה נמנית לפי חומרים. זאת אומרת, זה פרט 22 לתוספת לחוק סדר הדין הפלילי והוא מונה חומרים מסוימים ומפנה אל התוספת לפקודה.

העניין הוא שהקצב היום הוא כל כך מהיר שאין טעם כל פעם להכניס. גם כמו שאמרתי, לא מספיקים להכניס לפקודת הסמים, ואנחנו גם רוצים איזושהי חלוקה שתהיה חלוקה מראש לפי היגיון מסוים, ולא כל פעם שנצטרך לנקוב בשמות של חומרים. לצורך זה בא החוק הנוכחי.

אנחנו חילקנו את זה לפי סוגי החומרים: אבקות, חומרים צמחיים ותמיסות או נוזלים. עשינו את זה בהתייעצות עם אנשי המקצוע, גם של המשטרה, גם של הרשות למלחמה בסמים, גם משרד הבריאות, כדי לראות איזה חלוקה היא חלוקה שהיא אופיינית. השתדלנו להתאים את זה מבחינת ההיגיון של החלוקה למה שקיים היום.

לפי מה שמוצע, החלוקה, כשמדובר באבקה, תהיה 20 גרם, חומרים צמחיים – 5 קילו, תמיסות או נוזלים – 200 מיליליטר. זה לא בא לשנות את אותם חומרים שכבר נקבעה נקודתית לגביהם החלוקה היום. זאת אומרת, אנחנו לא ביטלנו את החלוקה שקיימת היום, אנחנו הוספנו לגבי חומרים שלא נכללים באותה חלוקה. זה הרקע להצעה וזה מה שמונח כאן לדיון.

רק בשביל לחדד את מה שיפעת אמרה – מבחינת הניסוח נצטרך טיפה לשכלל את הניסוח פה כדי שזה יהיה ברור. בניסוח שהוצעה בהצעת החוק פה כתוב: "חומרים המצויים בתוספת הראשונה לפקודת הסמים שאינם מפורטים בפרט משנה (א)". אנחנו נצטרך לחדד את זה שזה גם לא אלה שמפורטים בפרט משנה (ב) ו-(ג), כדי שיהיה ברור שאין חפיפה בין החלוקה שיש היום בפרטי משנה (א), (ב) ו-(ג) לבין מה שמציעים עכשיו. זה פשוט לא מחודד מספיק בניסוח.

מקובל עלינו.

אז למה זה לא הגיע?

זה היה בהתחלה. זה עבר כל מיני שינויי ניסוח. אבל מקובל עלינו, דיברנו על זה אתמול. מקובל עלינו שבאמת ההערה הזו היא נכונה, ומבחינתנו זה מקובל.

זה חידוד ניסוחי כדי לא ליצור חפיפה בין קבוצת הסמים שמוצעת פה לבין קבוצות הסמים שמופיעות בפרט משנה (א), (ב) ו-(ג). שם בחלק מהדברים יש כמויות שונות וזה מתייחס לרשימה ספציפית. פשוט בשביל שלא ליצור חפיפה ביניהם, אז להבהיר את זה.

היות וזה מובא בחקיקה, אני שואל באיזה מידה אתם מעריכים שההסדר הזה יהיה יציב? זאת אומרת, לו היתה לנו חקיקה והיו תקנות אז אולי היה יותר קל לעדכן אם יהיה עדכון נוסף. אבל אני לא יודע מה אנשי המקצוע רואים לנגד עיניהם כשהם מסתכלים.

זה בא למנוע את הצורך בעדכונים נוספים.

אני שואל בכל זאת. אבל זה הסדר מסוים כי יש בו היגיון משלו. עכשיו החלוקה היא לפי משקל והמספרים הם מספרים מסוימים: 200 מיליגרם בתמיסה נוזלית. עכשיו יבוא לי סם מן המזרח או מן המערב, כמו שאתם אומרים, והוא יהיה עוד יותר מסוכן וגם ב-100 מיליגרם הוא יוכל למסטל ילד בן 16.

זה ממסטל בכל מקרה, בגלל זה זה סם. אבל גם מבחינתנו, המשטרה, אנחנו סומכים על - - -

לא, אבל אז את מעבירה. את אומרת: זה בעוון, אבל זה יטופל כפשע, וכן הלאה.

השאלה היא שאלה במקומה כי לא בכדי החלוקה החדשה, למשל, מדברת על חומר צמחי 5 קילוגרמים, שמעבר ל-5 יועברו לטיפול הפרקליטות משום כשנעשתה הבחנה מבחינת חומרת החומרים שאנחנו מדברים, הקנבינואידים הסינטטיים למשל שלא בדומה לקנבוס ולחשיש ששם הטיפול התביעתי הוא עד 25 קילו. זאת אומרת, כן יכול להיות מצב שאם ייכנסו סמים חדשים שאנחנו לא מכירים אותם והם יהיו חמורים יותר מהקנבינואידים הסינטטיים, יותר מהחשיש, כן נצטרך לבחון את זה. לא סתם נקבעה מה שנקרא כלאחר יד הכמות שקבענו אותה. היא נבחנה אל מול אנשי המקצוע, אל מול ההשפעות שיש לסמים על המשתמשים בהם, התופעה שרווחת במדינה, מה זה עושה למשתמשים, איך מגיעים לחדרי המיון. ממש דיברנו עם האנשים שמטפלים באנשים האלה. ולכן, נקבעו 5 קילוגרמים. כי לצורך העניין אם נמחיש את זה, מי שמשתמש ב-2 גרם של חומר סינטטי זה הרבה הרבה יותר חמור מאשר להשתמש ב-2 גרם של קנבוס, ולכן יש פה את האבחנה. אני אומרת שאם ייכנס סם חדש שאנחנו לא מכירים אותו ואנשי המקצוע יבחנו ויידרשו לבחון את ההשפעות שיש לו אז אנחנו נהיה בסיטואציה חדשה שנצטרך לבחון אותה. לא לעולם חוסן בעניין הסמים. אני לא יודעת מה יוליד יום, אבל יש סיכוי כזה.

לכן, אני עדיין מקשה. תשובתך במקומה, אבל היא לא מרגיעה אותי מבחינת היציבות. זאת אומרת, לו קבענו כלל ואחר כך אמרנו: אבל לשם הנוחיות השר יתקין תקנות עם השינויים לכשיבוא שינוי, אז פחות צורך במנגנון של חקיקה עם הקביעות למיניהן.

20 גרם – זו כמות קטנה. אם אני מבין, זאת אומרת, שהסם הזה מזיק במיוחד גם בכמויות קטנות. אני שואל, מה יהיה בעוד שנה או שמונה חודשים כשכימאי מדופלם ימציא משהו שהוא בעל כוח היזק דומה לזה שאנחנו היום יוצרים את החלוקה או מביאים לאותה חלוקה על 20 גרם, וגם יספיקו 15.6 גרם כדי להביא לאותה תוצאה מזיקה. אז תרצו לחלק אחרת, למי תפנו? תחזרו אלינו? נעבור דרך המליאה?

לא צריך חקיקה ראשית.

אני מחפש אולי בהזדמנות חגיגית זו הסדר שהוא יותר גמיש. לא רוצה להגיד יותר יציב, אלא יותר גמיש. יכול להיות שלא דרוש.

יש, יש. סעיף 60(ח) אומר: שר המשפטים בהסכמת השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו..." – זאת אומרת, לא צריך חקיקה ראשית – "...לשנות את התוספת הראשונה א', ובלבד שלא יקבע בחלק ב' שבה עבירות שהן בסמכותו הייחודית של בית משפט מחוזי". זאת אומרת, יש מנגנון שמאפשר בחקיקת משנה לשנות את התוספת, לא צריך חקיקה ראשית.

אז למה אנחנו פה בחקיקה ראשית? למה לא השתמשתם בסעיף הזה?

אני חושב שיש קצת בלבול.

יכול להיות שהשאלות האלה הן לא הרות גורל, אבל אני מסתכל על זה מן הצד השני. זה לא קשור דווקא לכאן. אנחנו בעודף גדול של חקיקה, פרטית אומנם בעיקר. בפרלמנט שלנו היחס בין חקיקה ממשלתית לחקיקה פרטית, אין מושלו בעולם מבחינת הצעות החוק. אני לא מדבר על מה שעובר. אנחנו פה אפילו בעודף של עבודה, וחלק העבודה היא ב-file off. כלומר, באות הצעות, קודם קריאה ראשונה, הן נחסמות, אז אני גם מבחינה זו שואל.

צריך להבדיל בין שני דברים. הכללה בין סם מסוכן בפקודה, יהא חמור ככל שיהא, הוא נעשה בדרך של הודעה של שר הבריאות מכוח סעיף בפקודת הסמים. לכך לא צריך חקיקה.

החקיקה הזו נוגעת רק לחלוקת העבודה בין הפרקליטות לתביעה. לכן, כל סם שייכלל בעתיד בפקודה בתוספת, הוא יהיה בהודעה כמו שנעשה עד היום. אם הסם יהיה מסוכן במיוחד, עדיין הגורם המרכזי לחלוקת העבודה הוא לא חומרת הסם, אלא היתרון היחסי של כל גוף תביעה לטפל באותו תיק חקירה.

כאשר מדובר בכמויות קטנות בדרך כלל מדובר בתיקים שמתאימים יותר לאמצעים ולניסיון של התביעה המשטרתית, ולכן הם יטפלו בו, יהא חומרתו אשר יהיה.

20 גרם, כפי שאדוני ציין, זה 20 גרם שמתייחסים גם לסמים הקשים ביותר מה שנקרא: קוקאין, הרואין. זה קו הגבול שהיום מבדיל בין הטיפול של התביעה המשטרתית בסמים הללו לבין הטיפול הפרקליטותי. זאת אומרת, הגורם המרכזי הוא לא חומרת הסם, אלא היתרון היחסי של כל גוף תביעה.

דווקא פה בהצעת החוק הזו אמרנו שאין היגיון שלגבי כל סם שבהודעה ייכלל בפקודה בתוספת, נבקש חלוקה מחדש לגביו. לכן, רצינו להגיע לנוסחה יותר גנרית שמתייחסת לתצורה שבה מגיע הסם שמקביל לחלוקה שקיימת היום לגבי הסמים המרכזיים: LSD, אקסטזי, הרואין, קוקאין, מריחואנה, חשיש, וביניהם, ולהחיל את אותו היגיון על סמים עתידיים מבלי שנצטרך להגיע כל פעם למחוקק כדי לבקש ממנו החלטה נוספת על חלוקת העבודה.

שוב, הנושא של הכללת הסם עצמו כסם מסוכן בפקודה נעשה בטכניקה של הודעה של שר הבריאות מכוח סעיף 41 כמדומני בפקודת הסמים המסוכנים. זה שני דברים שונים.

ציינת שלהערכתם הגישה הזו היא גישה גנרית. אבל בכל זאת, לגישה הגנרית הזו מתלווים מספרים. אז אני קצת מקשה האם המספרים האלה יהיו יציבים בחומש הקרוב?

כן. יש לי יסוד להאמין שכן, גם בעשר שנים.

לא שלא נעים לי לשבת אתכם כאן והמחליף שלי ייהנה גם כן, אבל האם אנחנו באמת צריכים לחזור בקרוב, בעוד שנה וחצי, לדיון דומה? הוא לא יהיה כל כך ארוך, הוא לא כל כך מקשה, אבל אני לא מבין. יש פה גנריות, מצד אחד, אבל בכל זאת מוצמדים אליה מספרים. לא התאפקתם בעיקרון בלבד.

קודם כל, כל החלוקה היא הוראת שעה. שאלת באמת למה עם זה לא באנו עם חקיקת משנה. זה סיבה קצת יותר של היסטוריה. בהתחלה הדבר הזה היה חלק מהצעת החוק שבאה להפוך את הוראת השעה הכללית להוראה קבועה. באיזשהו שלב ראינו שהזמנים לא מסתדרים ופיצלנו את זה, וזו הסיבה היחידה שזה נשאר כחוק. אפשר היה באמת להביא את זה. באמת שינויים נוספים אנחנו נביא כחקיקת משנה.

הוראת השעה היא עד תחילת 2017. אני מקווה שאולי כן נצליח בסוף - - -

ומה יקרה אז, בתחילת 2017? מה אתם צופים? שאנחנו נעבור מהוראת שעה לחקיקה קבועה?

בזמנו האפשרות הזו עלתה. אנחנו צריכים, קודם כל, לבדוק את זה עם שרת המשפטים, האם היא מאשרת לנסות להפוך את זה להוראה קבועה. אם תהיה אפשרות כזו אז זה מה שנעשה. אם לא, היא תוארך. אבל אני לא רואה - - -

במה זה יהיה תלוי? בתחושה של שני הארגונים שהחלוקה היא טובה, יעילה?

השאיפה היא שבכלל תהיה רק מערכת תביעה אחת, וזה הפרקליטות. זה לא יקרה.

זה בעולם אידיאלי.

בגלל זה כל פעם אנחנו חוזרים לדבר הזה.

לא רק עולם אידיאלי. אם נזכיר נשכחות, גם היתה החלטת ממשלה.

היתה החלטת ממשלה, אבל אחר כך היא באמת נהפכה. אני לא חושבת שזה המקום להיכנס לוויכוח הזה.

אלעזר שטרן

יש היסטוריה ארוכה מאוד לכל הוראת השעה הזו.

עם ההיסטוריה הזו אנחנו צריכים באמת קודם לעבור את המשרד, את השרה, ולראות מה העמדה כי בכנסת הקודמת שרת המשפטים ויושב-ראש ועדת החוקה שהיה החליטו שזה לא יהיה הוראה קבועה, אלא תוארך הוראת השעה.

כדי ללמוד, כדי להתאמן.

כדי לבחון האחדת הגופים.

עד להאחדת הגופים.

הרעיון הוא שלא טוב שהגוף החוקר יהיה גם הגוף התובע.

כן, כן. זה אני מבין. אבל לחיים יש גם היגיון משלהם. אז זה הטעם להוראת השעה, מתוך ציפייה לכך ש- - -, אם כי גם אז תהיה חלוקה פנימית. מישהו יעסוק בדברים היותר קלים ו- - -

תמיד. חשוב לציין שזה שמישהו עוסק בדברים היות קלים, הם נאכפים. אנשים מועמדים לדין. זה פשוט השאלה מי הגוף שמעמיד לדין. אז יש חלוקה שנראתה אחרי התייעצות עם המומחים לפחות לפי החומרים שידועים היום, כחלוקה שמתאימה. תמיד יכולים להיות חומרים אחרים, ובמידת הצורך אנחנו נבוא ונשתדל שזה יהיה בחקיקת משנה ולא בחקיקה ראשית.

אשאל שאלה אחרונה מכיוון הפוך. יש המתלוננים על ההסדר הזה? זה בהסכמה?

לא קיבלנו הערות.

מהתביעה המשטרתית, בפרקליטות, בקרב אגודת אל-סם? המשתמשים מתלוננים? האם מישהו או שההסדר הזה הוא מקובל?

אלפי משתמשים מרוצים.

אני שואל. לי נדמה על-פי ההיקף שהמשתמשים מרוצים. השאלה היא האם אנחנו באמת מספיקים לרוץ אחרי ההתפתחויות?

השקענו אנרגיות רבות כדי שזה יהיה גם על דעת המשטרה וגם על דעת הפרקליטות.

הצעת החוק משליכה בעיקר על ענייני העבודה הפנימיים של הפרקליטות והמשטרה ולא על הציבור בכללותו.

כן, כן. אני מבין.

עשינו מאמץ גדול לבוא בקונצנזוס.

אנחנו מגיעים היום מיושרים קו.

אז זה מיושר, בסדר. האם אין דעת מיעוט?

זה אסור להם להגיד אפילו פה.

אני לא שאלתי מהי דעת המיעוט, שאלתי אם יש דעת מיעוט.

יש הסכמה, זה לא גם שאנחנו באים ומכריחים מישהו.

אנחנו בעד הסכמות.

אדוני, בבקשה.

שלום. אני מוריס פרג' מ "ישראל אומרת לא לסמים".

תסביר לי רק משהו על הארגון. האם זה עמותה או ארגון?

זו עמותה. "ישראל אומרת לא לסמים" פועלת בייחוד במטרות מניעה. אנחנו פועלים בעיקר בחינוך והסברה לילדים ונוער וזה עיקר העמותה.

תבורכו.

תודה. לנושא הכמויות ולאור העובדה שהסוחרים או הקרטלים האלה שעוסקים - המטרה שלהם היא באמת למכור כמה שיותר ולהפיץ כמה שיותר. אני חושב שאנחנו משחקים לידיים שלהם על-ידי הכמויות וכל פעם ההגדרות, כמו שציינת. אולי פשוט צריך לסתום את הגולל גם על הכמויות כי זה נותן למשטרה איזה מין בעיה לפי מה שאני ראיתי. זה בעצם כאילו נותן איזושהי לגיטימציה באיזשהו מקום לא לטפל בסם כרגע חדש שלא מוכר.

איך? למה דווקא בהקשר הזה? פה מדובר על חלוקה פנימית בין התביעות השונות.

דווקא חוק המאבק בסמים מסכנים נותן מענה כאשר החומר החדש הוא מסכן והוא עדיין לא מסוכן בפקודה. זאת אומרת, די כיסינו את כל האפשרויות פה.

אוקיי. העליתי את זה כסוגיה.

העלית – זו שאלה אחת. האם התשובה נראית לך? אנחנו רוצים שתצאו מכאן מרוצים, זו כנסת ישראל. יש לנו לקוחות ואנחנו חייבים בשביעות רצונם.

קודם כל, אנחנו מאוד מרוצים שזה מתנהל ומנסים לאכוף את זה. אנחנו יותר בצד החינוכי ובצד של ההסבר ושל המניעה.

אבל גם אתם מבינים שכשכל האמצעים האלה אינם צולחים אז דרושה גם תביעה גם נגד הסוחרים, אבל נגד משתמשים.

בהחלט.

גם זה נכון. כולם מרוצים והשעה היא עוד לא 10:00 אפילו. יכולנו לגמור קודם, אבל אני מבקש שתבינו שאני תלמיד חדש בוועדה הזו. אני חושב שאני כאן מיוני ועוד היתה לנו פגרה, אז אני באמת לומד.

היית פעם חבר ועדה.

אף פעם. אני הייתי רשום ב-1988. כשהגעתי לראשונה לכנסת, בעוונותיי או בעוונותיהם של האחרים, הייתי רשום בוועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה. היו לי חוויות ילדות טובות מוועדת החוקה כי אבי מורי היה 30 שנה חבר ועדת החוקה, והיה חוזר הביתה בימי רביעי מלא וגדוש בחוויות. כבוד השופט זכרונו לברכה מנחם אלון אפילו נתן שיעור שבועי במשפט עברי, וכן הלאה. היושב-ראש היה זרח ורהפטיג.

88' זו השנה שאני נכנסתי לתפקיד.

לך יש מזל. את נפלטת ב-31 לדצמבר, ואני – נעבעך – נשאר בינתיים.

אבל אני עושה את זה מרצון.

אבל אז ראיתי שאני נבלע בוועדת החוץ והביטחון או בוועדות המשנה שלה. אני אולי אומר פה בסוגריים מה שציינתי אמש למעלה בדיון אחר עם יוזמת ז'נבה, שאנשים פחות יודעים שחבר הכנסת יוסי שריד שדובר נכבדות ביכולתו כנואם, משכנע באולמות, ודאי במליאת הכנסת, הוא ישב, בילה אם אפשר לומר כך, שעות רבות בוועדות המשנה ללא הדלפה, ללא פרסום, ללא מצלמות ולא אינטרנט. הוא תרם מאוד ליכולת הכנסת לפקח על מערכת הביטחון. במידה מסוימת, כמו שאני רואה שקורה גם כאן, המחלוקות בעניינים האלה כמעט לא היו מחלוקות בין חברי הכנסת מן הסיעות השונות, אלא בין חברי הכנסת כקבוצה לבין הגישות, ההצעות, הרעיונות, של מערכת הביטחון. במובן הזה הוא באמת זכור לי כתורם מאוד חשוב.

אני ביקשתי משרה דורון הזכורה לך להשתחרר מהתואר חבר ועדת החוקה, חוק ומשפט, כי ראיתי שלא אוכל למלא את תפקידי כהלכה.

אלעזר קורא עם התיקונים שהיו לו.

כן, אני אגיד מה אנחנו נכתוב. "סעיף 1. בחוק סדר הדין הפליל (תיקון מס' 62 - הוראת שעה), התשע"א-2010, בתוספת הראשונה א', בחלק ב', בפרט (22)..." - במקום אחרי פרט משנה (א), זה יהיה אחרי פרט משנה (ג), אנחנו נעשה את זה סעיף קטן (ד). אחרי פרט משנה (ג) יבוא, ואז זה יהיה פרט משנה (ד): חומרים המצוינים בתוספת הראשונה לפקודת הסמים, שאינם מפורטים בפרט משנה (א)...", ופה אנחנו עושים שאינם מפורטים בפרט משנה (א), (ב) או (ג), כשהסם בתצורה כמפורט להלן:

אבקה – 20 גרם;

חומר צמחי – 5 ק"ג;

תמיסה או נוזל – 200 מ"ל;"

סליחה, הפכנו את זה ל-(ד), נכון?

כן, כן. הפכנו את זה ל-(ד).

אנחנו בכנסת מיושרים עם הממשלה בניסוח הזה?

אני רוצה באמת להודות לאלעזר.

אלעזר דקדק ודייק. טוב מאוד, בסדר.

יש לי הכבוד והעונג להיות דן יחיד גם היום, זה היה גם ביום שני, ואנחנו נצביע פה אחד, כי לא רק שזו דעתי החיובית, אלא אני גם שותף לה.

מי בעד ירים את ידו? הורם.

הצבעה

בעד – פה אחד

הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 62 - הוראת שעה) (תיקון מס' 3) (חלוקת תיקים בענייני סמים), התשע"ו-2015, אושרה.

פה אחד, עבר.

תודה רבה לכם. תמשיכו במאבק החשוב הזה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:00.