הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 46

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שני, י"ח בכסלו התשע"ו (30 בנובמבר 2015), שעה 10:30

מסקנות הוועדה המשטרתית לחיזוק הקשר של המשטרה עם קהילת יוצאי אתיופיה ותוכנית הפעולה

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

יצחק הרצוג

מרדכי יוגב

טלי פלוסקוב

דב חנין

יוסי יונה

מיקי לוי

מיכל רוזין

דינקנש תקלה - ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

סנ"צ גיל עמית - ממלא מקום ראש מחלקת מדעי ההתנהגות, משטרת ישראל

רפ"ק שי יאסו - ק' תיאום וקישור באמ"ש, משטרת ישראל

שבתי גרברציק - דוברות המשטרה למגזר הדתי חרדי, משטרת ישראל

ווגאי טבג'ה - הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

סג"ד נפתלי שמולביץ - שירות בתי הסוהר

שמעון לייני - רע"ן משאבי אנוש, רשות ארצית לכבאות והצלה

ישעיהו (שיקו) בר דב - ראש אגף מנהל ומשאבי אנוש, רשות ארצית לכבאות והצלה

רוית סטמקר - משאבי אנוש, רשות ארצית לכבאות והצלה

יורם אברהם - משאבי אנוש, רשות ארצית לכבאות והצלה

שרה כהן - מנהלת שירות הרווחה במשרד לעלייה וקליטה

חיים סלם - ממונה תכניות ארציות קליטת קבע, משרד העלייה והקליטה

אשר פנטהון סיום - הסוכנות היהודית

חזי לוי - מנהל יח' השיטור העירוני, עיריית נתניה

אורית צגאי - עו"ד, לשכת עורכי הדין

ירון יחיאס - מקדם מדיניות ודובר ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה

פנטהון אספה-דויט - מנכ"ל עמותת טבקה – מרכז סיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה

דן פוטרמן - מנהל תכנית – קרן מוריה

יצחק הילדסהיימר - כתב "מקור ראשון", "מצב הרוח"

צח בן יהודה - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

דנה גורדון שושני

יעל, חבר המתרגמים

מסקנות הוועדה המשטרתית לחיזוק הקשר של המשטרה עם קהילת יוצאי אתיופיה ותכנית הפעולה

בוקר טוב לכל המשתתפים בישיבה ולכל הצופים בנו בערוץ הכנסת. התכנסנו היום לדון במסקנות הוועדה המשטרתית לחיזוק הקשר של המשטרה עם קהילת יוצאי אתיופיה, תכנית הפעולה ויישומה. אנו מאוד נשמח לשמוע מהמשטרה על המסקנות וגם על תכנית יישום המסקנות. כידוע לנו, הוועדה הוקמה לאחר המקרה של דמאס פיקדה שהותקף על ידי השוטרים, היה אז גל הפגנות והייתה פגישה עם המפכ"ל הקודם בתל אביב עם נציגי הקהילה. כתוצאה מזה הוקמה ועדה מקצועית בהשתתפות של נציגי הקהילה. הוועדה עבדה במשך הזמן והגיע למסקנות. היום אנחנו מקיימים את הדיון כדי לשמוע את המסקנות וגם על תכנית של המשטרה כדי ליישם את המסקנות.

איתי חברים בוועדה, נמצאים פה חברי כנסת, יושב ראש האופוזיציה יצחק הרצוג שהוא חבר הוועדה. חבר הכנסת מוטי יוגב, חבר הוועדה. חבר כנסת מיקי לוי וחבר הכנסת יוסי יונה. אנחנו נשמח לשמוע משבתי גרברציק ואז נשמע גם סגן את ניצב גיל עמית. כן אדוני.

בוקר אדוני, בוקר טוב חברי הכנסת. משטרת ישראל בחודשים האחרונים הסתכלה במה שהתרחש אל תוך הבעיות בעיניים פקוחות. אנחנו במשטרה החלטנו שהנושאים האלה הם נושאים בלתי נפרדים מחוסנו של עם ישראל ולכן אנחנו החלטנו להקים ועדה שהיא ועדה משותפת, צוות משותף ביחד עם כלל ארגונים וכלל אנשים שקשורים לקהילה האתיופית ובמעגלים נרחבים יותר. כאשר המטרה הייתה אחת ויחידה, ללמוד מדברים שנעשו בעבר, לתקן את ההווה ולהבטיח את העתיד במערכת היחסים בין הקהילה לבין מוסד שלטוני חשוב מאוד, משטרת ישראל.

אני תכף אתן את רשות הדיבור לסגן נציב גיל עמית, הוא מרכז את הנושא ולרב פקד שי יאסו. אני כבר אוכל לומר בשלב הזה שההצלחה היא הצלחה רבתי ביכולתה של משטרת ישראל להתמודד עם הבעייתיות שנוצרה, עם התדמית הלא בדיוק מחמיאה שנוצרה בשני הצדדים. הן מהצד של משטרת ישראל למה שהיא חשבה על חלק מהאנשים, והן מהצד הקהילה על מה שהיא חשבה על השוטרים עצמים. יחד, כאשר המסקנות האלה כבר מיושמות הלכה למעשה, אנחנו חשים את השינוי האמתי שחל ברמת השטח – הוא החשוב ביותר. לא רק ברמת הנהגה אלא ברמת השטח, יותר אמון מיום ליום של שני הצדדים האחד בשני. אני אבקש משי שיציג את עיקרי התכנית שגובשה ביחד. חשוב לומר 'ביחד' ולא בהכתבה. גם המסקנות היישומיות הן ביחד.

בוקר טוב לכם. שמי גיל עמית. אני חבר בצוות, בעצם בוועדת היגוי שהקומה על ידי רב ניצב, המפכ"ל לשעבר יוחנן דנינו. הצוות פועל בראשותה של ניצב גילה גזיאל, ראש אגף משאבי אנוש. מה שחשוב לי להגדיש הוא שהצוות הזה הוא צוות משותף לפיקוד משטרת ישראל, קצינים בכירים במשטרה ונציגים מהקהילה, אנשי ציבור. אנחנו עובדים יחד כתף לכתף בבניית התכנית ואחר כך גם במעקב, מעת לעת על יישום התכנית. בעצם, אנחנו כבר בתוך יישום של התכנית. התכנית מורכבת ממספר מישורים. אני אגע באופן כללי ואחר כך רב פקד שי יאסו שמרכז בעצם את התכנית במשטרה יוכל לתת לכם סטטוס לגבי כל אחד מהנושאים ולגבי מה שתשאלו או מה שיעניין אתכם.

אחד הנושאים או המרכיבים ראשונים להם נתנו טיפול זה נושא של חקירה ובדיקה טענות שעלו כלפי המשטרה. הלכנו לבדיקה של תיקים בדגש על נושא של נוער. מצאנו שם תיקים או קטינים שהיו בחזקת חשודים שיכולנו, גם עשינו להפנות אותם לכל מיני ערוצים שיקומיים ולא להליך פלילי. תוכלו לקבל גם את הנתונים ואת המספרים אחר כך אם תרצו.

נושא אחר ששמנו עליו את הדגש זה הנגשת השירותים ליוצאי הקהילה. בהיבט הזה היו לנו כמה נושאים לטיפול: 1. איוש מוקדי 100 לפחות באדם אחד דובר אמהרית 24/7. זאת אומרת, שיהיה מענה במידה ומישהו מתקשר ולא יודע עברית אלא מדבר אמהרית. אנחנו פועלים לאיוש מלא - - -

מתי זה יהיה, מתי זה ייושם? מידי זה אפשרי.

נכון. זה עדיין בתהליך. פה לא קיבלנו תקנים וכאן זה נושא של וויסות פנימי.

חבר'ה, עזבו אתכם. נתנו 1,000 תקנים בקדנציה הקודמת. אין גיוס מלא. גיל עזוב, דבר איתי. אין גיוס מלא, מה?

מה שמעניין שמצאנו, זה שחבר'ה צעירים גם שח"מים (שירות חובה משטרתי) יוצאי הקהילה, מסתבר שרמת השפה שלהם לא תמיד מספיקה ואנחנו בשיתוף פעולה עם שי מובילים מהלך של ממש קורס ליוצאי הקהילה על מנת לשפר את השפה - - -

זה יכול להיות קורס לכל אדם, לאו דווקא ליוצאי הקהילה.

שיפור השפה. אנשים מקהילה, חבר'ה צעירים.

צעירים דוברי עברית לא חסר.

רשות הדיבור לחברי הכנסת מותר, אחרים תחכו לתור שלכם.

אחד הצירים שבעצם אנחנו עובדים זה גיוס של יוצאי הקהילה למשטרה. אנחנו עושים פה מאמצים גדולים, לדעתי לא מספיק. אולי זה המקום לפנות לחבר'ה טובים, איכותיים. השנה כבר גייסנו 48 והיעד שלנו להגיע ל-3% מתוך המשטרה. אנחנו יודעים שהשיעור היחסי באוכלוסייה הוא 2%. אנחנו רוצים להגדיל את השיעור היחסי במשטרה על מנת שיהיה לנו פוטנציאל לקצונה בעתיד, אנחנו שם קצת במצוקה בנושא של פיקוד.

לגבי הנושא של שירותים לקהילה – אנחנו הולכים ופתוחים מש"קים קהילתיים, מפקדי שיטור קהילתי בעיקר במקומות בהם מרוכזים יוצאי הקהילה. הכנו טפסים וזה כבר נמצא – לשאלתך חבר הכנסת מיקי – טפסים במידה ומישהו רוצה להגיש תלונה נגד יחס לא הולם של שוטר. היום בכל תחנת משטרה יש טפסים, אגב לא רק באמהרית. עשינו בעוד 4 שפות על מנת להנגיש את היכולת הזאת להתלונן אם מישהו חושב שפגעו בו, התנהגו אליו בצורה לא הולמת – זה קיים מתחילת החודש הקודם.

עוד אלמנט שאנחנו נותנים עליו את הדעת, זה נושא של חינוך והכשרת שוטרים בדגש לרב-תרבותיות. אנחנו הפעלנו בכל הקורסים, החל מקורס השוטרים הבסיסי דרך קורס קצינים ועד לקורס הבכיר, מערכי שיעור בנושא של רב-תרבותיות. אנחנו באימון יחידות מכניסים את הנושא הזה על מנת לשפר את התודעה של השוטרים בנושא של מתן מענה הולם וראוי לכל אדם באשר הוא אדם. אגב, לא רק ליוצאי הקהילה.

שמנו דגש מיוחד על ריכוז עבודה, מה שקראנו תחנות הליבה, הגדרנו 26 תחנות משטרה ששם יש ריכוז גבוה של יוצאי הקהילה. בניינו שם תכניות משותפות בדומה למה שעשינו ברמה הארצית של צוות היגוי משותף למשטרה ולנציגים מהקהילה. בניינו בכל תחנה צוות היגוי משותף: של פיקוד התחנה ושל גורמים מובילים, אנשי ציבור מהקהילה ומהרשות, על מנת לתת מענה לצרכים שעולים על בסיס מקומי ולפתור בעיות ברגע שהן עולות. צוות של שקיפות, שברגע שקורה אירוע כזה או אחר אפשר להרים טלפון למפקד המשטרה, יודעים מי פונה ואפשר להבהיר מה קרה. לפעמים אנחנו יודעים שיש עניין של שמועות והדברים הם לא כמו שהם. ברגע שאתה מעביר מידע ומוסר מה בדיוק קרה ומה קורה ומה תמונת המצב כרגע, זה עוזר לייצר שקט ולהכניס לפרופורציות דברים שעלולים לצאת מכלל שליטה. ישנן תכניות לכל תחנה, אם זה יעדים להכניס ילדים לתכנית מיל"ק (משטרת ישראל למען הקהילה), כמו שאתם מכירים, תכנית מעולה, תכנית חינוכית, שיקומית. רק השבוע סיימנו מחזור כזה במרחב איילון. אגב, איפה ששם התחיל כל האירוע. סיימו 22 ילדים שדיברו איתנו, פשוט היה מרגש לשמוע כי התחילו עם זה שהם פשוט שונאים שוטרים, בסוף התהליך הזה, של חמישה חודשים, כל מה שהם רוצים זה להתגייס, לגמור את הצבא ולהתגייס למשטרה – זה היה פשוט מחמם את הלב לראות את הדבר הזה. זה חלק מהדברים שאנחנו עושים.

אני אתן את רשות הדיבור לשי. כרגע פרטנית במידה ותרצו לדעת, בכל נושא ונושא אנחנו כבר בתוך העבודה וחלק מהדברים כבר ביצענו.

רק רגע. יאסו לפני שאתה מדבר וחברי הכנסת הולכים לעוד ועדה, חבר הכנסת מוטי יוגב ביקש. בבקשה.

זו התייחסות קצרה מאוד. ברשות יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת אברהם נגוסה ויושב ראש האופוזיציה וכל המשתתפים. אני חושב שהקליטה של יהדות עולי אתיופיה ביחס לגלויות אחרות היא מתמשכת והיא עוברת גם לדור השני. אנחנו צריכים להשתדל שהיא לא תעבור לדור השלישי. אני שמח שבוועדות הכנסת ובוועדה זו של עלייה והקליטה ברציפות גם בקדנציה הקודמת, נוגעים בבעיה בשורשה. היו בעיות קשות מאוד במעבר הזה שהתבטאו בהפגנות הקשות בתל אביב, אז זו הייתה הסאה שגדשה את מה שמתחת לה, הבעיות היו קשות ביותר.

אני רוצה להיות קצר מאוד. א'. להגיד שאני שמח ומודה לכל השותפים שפה ולכל מי שכן עושה בין שהאיר את הבעיה מהעדה ובין מי שהאיר אותו מחוץ לעדה. לגופים: משטרת ישראל, "טבקה" ואחרים.

שניים שלושה דברים שלהערכתי ניתן להדגיש. הראשון והעיקרי שביניהם זה, אדוני יושב ראש הוועדה, להמשיך ברציפות את הדיון לפחות אחת לחצי שנה ולהשתדל לקבל את הדברים גם במספרים מדדים: כמה גויסו למשטרה, באילו ערים, בכמה מקומות נעשו מבצעי הסברה, מיל"א – עיר ללא אלימות, באיזה כמויות של משתתפים. אני חושב שהדבר הזה יכול להיות מדיד ולהביא לתוצאות מדידות: כמה יש בכלא, כמה תיקים נסגרו מכך שהם נפתחו כתוצאה חוסר הידברות או הנגשת השפה. זה דבר ראשון.

הדבר השני, כדאי לבדוק וגם להוסיף ערים. בסוף זו פעולה שמתבצעת באופן רחב, גם מפקד תחנת קריית מלאכי יכול לטפל, סתם ראיתי עיר אחת שאיננה ויש שם ריכוזים. כן לבחון את כל הריכוזים. לא עברתי מדיוק, ראיתי אחד שחסר לי, אבל כל הריכוזים במדינה.

הדבר האחרון, הייתי מוסיף לדיון פה לפעם הבאה גם את נציגי משרד החינוך וגם נציגי משרד הרווחה כי אני חושב שזה קשור אחד בשני. לא רק הנושאים הנוספים בתכנית עיר ללא אלימות או העובדים הקהילתיים מטעם המשרד לביטחון פנים אלא מטעם המשרד שזו אחריותו, שנראה גם שם תוצרים. סיפור קטן שבזמנו הזכרתי אותו, לא היית פה, היה בנתניה לפני כשנתיים הרצח של זהבה סאלו נדמה לי קראו לה, רצח על ידי זרים שחקני כדורגל מקונגו אם איני טועה שצולמה גם בצורה מחפירה. היכולת להגיע למשפחה נגעה גם לזה, זה היה בנצי סאו מפקד מרחב שהתקשרתי אליו ואמרתי לו: 'שלח שוטר או שוטרת מהעדה כי אחרת האימא לא יודעת לדבר עם אף אחד, ולטפל בסיפור'. אחרי זה לדבר עם נציגי העירייה: 'שלח עובד או עובדת סוציאלית מהעדה שידעו לדבר'.

תודה לכל העוסקים במלאכה. יש וועדת חוץ וביטחון עם שר הביטחון, אילולא זה הייתי נשאר פה כי הנושא מאוד מאוד חשוב. אני מקווה שנראה אותו עולה רק מעלה מעלה ואת העדה משתלבת מבלי למחוק את ייחודה, להפך מכניסה את ייחודה ותורמת איתו לחברה הישראלית. תודה.

תודה רבה. יושב ראש האופוזיציה.

תודה רבה. אני גם, אומנם אני חבר הוועדה, אבל מתנצל בגלל הדיון בוועדת חוץ וביטחון עם שר הביטחון. אני מברך את חבריי: חבר הכנסת מיקי לוי, חבר הכנסת יוסי יונה וחבר הכנסת דב חנין שנמצאים כאן איתנו בנושא כל כך חשוב, כן ואת מיכל רוזין חברתנו, לא ראיתי שהצטרפה.

קודם כל סוגיית השיטור הרב-תרבותי הוא אתגר שהוא לא נוגע רק לציבור של יוצאי אתיופיה, הוא נוגע לפסיפס הישראלי הרחב. כלומר, הייתי שמח שהמשטרה בכלל תציג תמונת מצב כוללת לגבי השיטור הרב-תרבותי. נושא מעניין וחשוב לכל קבוצות האוכלוסייה. מה שאתה אומר לגבי נוער ששונא את המשטרה, כי הוא ראה בה סמל של המדינה ולאחר מכן עובר שינוי פנימי, זה צריך להיות לחם חוק לגבי כל הקבוצות בחברה הישראלית.

הנושא השני, יש פה מסמך חשוב מאוד של לשכת עורכי הדין, הנציגה שלהם עורכת הדין אורית צגאי, אני חשבתי שהנייר מצוין ועוסק בסוגיות נוספות שצריכות להיות חלק מהתהליך - - -

אני מבינה שקיבלתם אותו רק עכשיו בעצם.

נכון, אבקש להתייחס לזה בהמשך.

הסוגיה השלישית, זו תפיסת השיקום. בעצם אתם צריכים לבוא למהלכים הללו גם מתפיסת שיקום כי הקהילה רואה משטרה אלמנט עוין מכל הסיבות שמיד אפרט. השאלה, איך באים לתהליך של שיקום והידברות. יש פה כלים יפים, באמת יפים, אבל אנחנו נרצה לדעת שהם מיושמים במהירות וביתר הרחבה. אלמנט שחסר בדיון זה צה"ל. לצערי לצה"ל יש יותר מדי העמדה לדין של צעירים יוצאי אתיופיה בגלל בעיות של משמעת שנובעות מבעיות של רווחה בבית, היעדרות מהבית ונפקדות. אני חושב שצריך לעשות איזה מהלך משולב.

שלוש הערות ברמה המעשית, קודם כל השימוש בטייזר, זה הפך להיות נושא גדול בשיח של העדה כי יותר מדי מקרים יצאו לתודעה בין אם למשטרה יש הסבר או לא. אני חושב שבעניין של השימוש בטייזר צריך לדון. אני לא חושב שזה ברמה שלך, זה ברמה הרבה יותר גבוהה. מה הם הכלים, מה הם כלי האכיפה. שתיים, פרשת סלמסה היא פצע פתוח, היא עולה כל הזמן. יש לי קבוצה של חברי כנסת בסייעתנו שבדקה את הפרשה. היא מרחפת באוויר, בשיח הציבורי, היא ברשתות החברתיות של הקהילה ושל הדור הצעיר במיוחד. אני חושב שהגיע הזמן לתת לזה מענה מלא מפורט: גם משטרה וגם פרקליטות. הסיפור האחרון, זה כמובן הפרשה שהדליקה את המחאה, פרשת המכות שהוכה החייל - -

על כל עניין הטייזר וגם סלמסה אנחנו נקיים דיון מיוחד בוועדת הפנים ביחד עם השר.

טוב מאוד. תודיעו לנו.

כנ"ל גם סוגיית השוטר המכה והחייל המוכה. כלומר, אלו דברים שהם מעבר לנייר. מעבר למהלכים הנבונים שננקטו כאן אגם שהם באים רק אחרי המחאה. אני חושב שצריך להתמודד איתם ברמה של תפיסת עולם ושל אחריות. אנחנו מצפים שהמשטרה תעמוד בזה. תודה רבה.

תודה רבה. הצטרפה אלינו חברת הכנסת מיכל רוזין וגם חבר הכנסת דב חנין, גם הוא ממהר והוא ביקש לדבר.

תודה רבה אדוני. אני מברך כל קיום הדיון הזה.

אני עובר על החומרים שאתם הצגתם בפנינו אנשי משטרת ישראל והמשרד לביטחון פנים. אני רוצה לפתוח כמובן בברכה על כל התקדמות שקיימת. אני גם רוצה לציין בחיוב את המבט הרחב שאתם מציעים בנייר שלכם. השאלות אינן רק שאלות משטרתיות. יש הפלייה רחבה של יוצאי אתיופיה בכל מישורי החיים. יש בעיות קשות של יחסה של החברה, יש בעיות כלכליות וחברתיות רציניות. הדבר הזה מחייב טיפול מערכתי וכולל ולא רק התייחסות מתוך הזווית המשטרתית. דרוש פה שיתוף פעולה לא רק בין משרדי, הייתי אומר איזו תכנית לאומית כוללת של שינוי חברתי, כלכלי עם הרבה הרבה השתמעות והרבה משמעויות.

אדוני היושב ראש, לצערי הגדול הכנסת לא אישרה את היוזמה שגם אתה היית חלק ממנה להקים וועדת חקירה פרלמנטרית בנושא הזה שאתה היית איזה מנוע של שינוי רוחבי בהתייחסות ליוצאי אתיופיה בכל התחומים. אני מציע שאנחנו נמשיך ביוזמה הזאת כי זה סוג של שינוי רוחבי שאם לא נייצר אותו אנחנו כבר לא נוכל להתמודד עם הנקודות הרוחביות.

אשר לסוגיית המשטרה, הנתונים שאתם מציגים הם נתונים מדאיגים. 68% מיוצאי אתיופיה השיבו בחיוב על השאלה: 'האם משטרת ישראל מפריזה בשימוש בכוח'. לעומת זאת לשאלה: 'האם משטרת ישראל נותנת יחס שווה לאזרחים', רק 10% השיבו בחיוב. זו תמונה מאוד קשה ומדאיגה. האמת, היא עולה בקנה אחד עם הדברים שאני שומע מיוצאי אתיופיה רבים שאני נפגש אתם. יש בעיות, יש בעיות קשות במשטרה. כשאני עובר על הנייר המפורט שלכם חסרה לי התמודדות פרונטלית עם סוגיה של דעות קדומות, ממש דעות קדומות שקיימות במשטרה. עם סוגיה של פרופיילינג. פרופיילינג, פשוט בנאדם הצבע שלו אחר אז כבר מתייחסים אליו אחרת. אנחנו רואים את זה בשורה ארוכה של דוגמאות. זה לא מקרה אחד בודד ויוצא דופן, זו שורה של דוגמאות. חסרה לי ההתמודדות עם השאלה של הגזענות. יש גזענות כולל במשטרת ישראל יש בעיה של גזענות. אם לא נסתכל על הנושא הזה באופן פרונטלי ולא נבין שיש לנו בעיה כזאת לא נדע להתמודד איתה. הגישה של המשטרה חייבת להיות, לפחות ברמה המערכתית, אפס סבלנות לכל הדברים האלה.

אני רואה פה שאחד האנשים שיושב מולי קצת מגיב בספקנות מסוימת. אדוני היושב ראש, אז אני לא רוצה להלאות אותך ואת הוועדה בשורה ארוכה של דוגמאות שאני יכול להביא מתוך סיפורים שאני שומע. הרי אני לא נתקל בזה, צבע העור שלי בהיר ואני לא נתקל בגזענות כנגד כאלה שצבע העור שלהם אחר. אני שומע יותר מדי סיפורים, יותר מדי טענות, יותר מדי תלונות. לכן, כאשר יותר מדי אנשים אומרים לך 'אדוני שאתה שיכור' אז כדאי שתבדוק, אולי בכל זאת שתית יותר מדי. אני אומר את הדברים האלה מאוד מאוד בזהירות כי אני חושב שמתנהל במשטרה ובמשרד לביטחון פנים תהליך שהוא תהליך נכון. התהליך הזה חשוב, אבל אם אנחנו לא נדע לסמן את הבעיה בצורה חריפה ונוקבת ולטהר את הפצע בצורה אמתית, אנחנו עלולים להגיע למצב שבו אנחנו חומקים מסביב לעניין במקום לאחוז את השור בקרניו.

תודה רבה. אני מצטרף להצעה של קודמיי שהישיבה הזאת תהפוך להיות ישיבה קבועה אחת לכמה חודשים, התכנסות ודיון במעקב איפה אנחנו עומדים, לאן הגענו ומה עוד צריך לעשות. תודה רבה.

תודה רבה. חברת הכנסת מיכל רוזין.

תודה רבה לך. אני שונאת שחברי הכנסת מדברים והולכים, אבל גם אני אצטרך להתנצל כי באמת יש ועדת חוץ וביטחון, חשוב שנהייה שם.

אני רוצה לומר כמה דברים. קודם כל אני רואה את התכנית וזה כבר התחלה טובה. בואו נתחיל בזה. זו התחלה טובה, יש התייחסות, יש פה יעדים ברורים להשגה. אני חושבת שהם, אני עברתי על הדברים והם חשובים, בעיניי יש פה עוד דברים שחסרים, אבל אני רוצה להעיר כמה נקודות.

קודם כל אני מצטרפת לקודמיי בדברים שנאמרו. אני מצטרפת גם ליושב ראש האופוזיציה על העניין של הצבא. אנחנו, בישיבות שונות של וועדת משנה כוח אדם מבינים שהדרך לשלב את הצעירים היא דרך תכניות לפני הצבא, לא בצבא. להפריד, אנחנו נגד. אני בכלל חושבת שכל השיטה של להפריד גם במערכת החינוך, גם בצבא לעשות תכניות, לצבא עדיין יש כאלה ותכניות נפרדות וזו טעות ולא נכון. אבל כן אפשר לעשות הכנה. יש תוצאות מאוד יפות לפרויקטים שנעשים לפני הצבא שאחר כך מעידים על השתלבות גבוהה יותר.

לפני כמה חודשים ביקרתי ביחד עם שני חברי כנסת נוספים: חבר הכנסת מאיר כהן ומירב בן ארי בכלא אופק. הנתונים שם הם קשים מנשוא. כשהנתונים, כמו שאמר דב, כשהנתונים זועקים אין לנו בררה אלא לבדוק את עצמנו. כאשר מרבית השוהים שם, הכלואים, הם מקרב הקהילה זה אומר משהו על החברה כולה. אנחנו דיברנו שם ארוכות עם הצוות שפועל רבות לשקם, אבל הם העידו והדגישו עד כמה, גם לפני אין טיפול בקהילה שמונע מאותו נוער להגיע למקום הרחוק הזה. גם כאשר הם מצליחים לשקם את אותו נוער, כאשר הם משתחררים, בעצם אין שירותים בקהילה, אין מי שמקבל אותם, אין מי שממשיך את תהליך השיקום ובעצם הם מתדרדרים חזרה.

נקודה נוספת שהיא חשובה לנושא ולא ראיתי אותה מספיק פה. ראיתי אותה בשולי הדברים ולא סתם היא בשולי הדברים, זה הנושא של זוגיות, משפחה, מיניות בריאה. זה לא סתם שזה בשולי הדברים. אנחנו רואים אחוזים גבוהים גם בקרב נרצחות לצד האחוזים הניכרים מקרב הקהילה הערבית בישראל. אנחנו רואים אחוזים גבוהים בקהילה של נשים נרצחות. כמובן שזה לא מעיד כהוא זה על השאר כמו: האלימות במשפחה או על אלימות מינית שקיימת. אנחנו בכלל מכירים את קשר השתיקה לגבי אלימות מינית בחברה הישראלית ובוודאי כמי שליוותה את הנושא הזה והביאה את לזה לכנסת כמה פעמים לדיונים. בקרב הקהילה הנושא הזה מושתק לחלוטין. פעם סיפרו לי, אני לא יודעת אם זה נכון, שאין את המילה לא באמהרית, אני לא יודעת עד כמה זה נכון. לפחות בנוגע למיניות ולדברים כאלה אין את היכולת להגיד לא.

לא מדויק.

בסדר, מכיוון שאני לא מכירה את השפה, אני אומרת שאין. בואו לא ניכנס לסמנטיקה של השפה. בוא נאמר שקשר השתיקה הוא ברור. לדבר על מיניות, לדבר על פגיעה מינית אלו דברים שכמובן יש לגביהם שתיקה בכל החברה ובוודאי בחברות שהן יותר מסורתיות ובוודאי בקהילה האתיופית. זה נושא שאני לא רואה מספיק טיפול בו, הוא ממש בשוליים.

משפט אחרון, לאחרונה לצד זה הביאו לנו לכנסת את "חוק המישוש". החוק שאנחנו קוראים לו "חוק המישוש". אי אפשר ביד אחת להביא את זה וביד אחת להביא חוק שללא ספק יפגע בקהילה האתיופית. היה פה דיון עם השר ואמרתי בצורה חד-משמעית, דיברת על עצמך דב, אני דיברתי על הבן שלי ואמרו לי: 'מה, את רוצה שהוא ילך למועדונים וידקרו אותו?'. אמרתי: 'בוודאי שאני רוצה שהבן שלי יהיה לו ביטחון אישי והוא יהיה מוגן'. אבל כשהוא הולך למועדונים או לפארק הגדול בפתח תקווה, רוב הסיכוי שבגלל צבע עורו אף אחד לא יבדוק אותו, ימשש אותו, יחשוד בו. לעומת זאת, בחבר הכי טוב שלו ממוצא אתיופי, אין ספק שאותו יבדקו ואותו ימששו. אני עצמי טיפלתי בכמה מקרים. למשל, בפארק הגדול בפתח תקווה, דרך אגב לאו דווקא מדובר בשוטרים אלא במאבטחים ובפקחים שמוסמכים על ידי המשטרה, שנוהגים באלימות חסרת פרופורציות ובעיקר כלפי בני נוער גם ערבים וגם אתיופים, הגזענות כמובן במקרה הזה חוצה גבולות, לכן לצד זה צריך להיזהר מאוד בחקיקה שתאפשר פגיעה בזכויות אדם ויתר גזענות כלפי מי שצבע אינו עורו בהיר. נאמר את זה ככה. תודה.

אני שוב ממש מתנצלת שאני מדברת והולכת.

את מוזמנת להיכנס יחד איתי לארה"ב, יעצרו אותך יחד איתי כל פעם ועם דרכון דיפלומטי.

אני תמיד אומרת שאני זוכרת שאני 'פריווילגית' במקומות מסוימים ומופלת במקומות אחרים. אם כולנו נזכור את זה כמוני, מיקי, אם כולם יזכרו את זה ויכירו בכך שכולנו גזענים אז נוכל לעקור את הגזענות מהשורש. הגזען הכי גדול הוא זה שאומר שהוא לא גזען.

אני מקבל את כל מה שאמרת.

תודה רבה. תודה. אנחנו נמשיך עם הדיווח של המשטרה. אני עצרתי את העניין בגלל חברי הכנסת שצריכים ללכת לדיון. בבקשה רב פקד שי יאסו.

תודה רבה אדוני. בוקר טוב לכולם, חברי כנסת, חברים.

אני אמשיך את הדברים של החברה שנאמרו פה. צריך לזכור שהמשטרה היא עוד נקודה בכל התהליך בטיפול יוצאי הקהילה. יש עוד גופים, יש ממסדים נוספים שגם צריכים לעשות פעולות כדי שמצבה של הקהילה ישתפר. אני חוזר עכשיו למשטרה.

תראו, כפי שנאמר פה, התכנית היא בשיתוף פעולה מלא עם נציגי הקהילה. למעשה הם היו שותפים מלאים. זו אינה תכנית שהונחתה או נבנתה וקבענו עובדה. היא הוכנה בשיתוף פעולה אל מול נציגי הקהילה. התכנית עוסקת בשני מישורים: המישור המידי והמישור לטווח ארוך.

אני אוכל לומר בפן האישי שלי, אני 20 שנה במשטרה וראיתי מקרים כאלה ואחרים. אני יכול להגיד שהתכנית היא בשורה, בשורה טובה למשטרה, בשורה טובה לקהילה ובכלל לחברה כולה כי צריך שיוני גם בתחום הזה.

ברשותו של אדוני היושב אני רוצה לעבור לפעילות התכנית בנקודות. אני רוצה לעבור על הנקודה של מתורגמן בחקירה קטינים. למעשה ישנם קטינים שנחקרים בעברית והורה חייב להיות נוכח בחקירה. נוצר מצב שהאבא או האימא יושבים בחדר החקירות והם אינם מבינים את הנאמר. למעשה הם בגדר של שומעים ולא מעבר לכך. אנחנו הוצאנו הנחייה ברורה שיהיה נוכח מתורגמן בכל חקירת קטין. זה פעם אחת. פעם שנייה זה בנושא תלונות על מגע עם שוטר כזה אחר שאזרחים מתלוננים. כמו שחברי גיל עמית אמר, הוצא טופס בחמש שפות, הוא נמצא בתחנות, ואחת השפות היא אמהרית כך שהוא נגיש לכולם. בעבר כאשר אזרח היה מגיש תלונה על יחס כזה או אחר מצד שוטר, יחס שלא היה נראה טוב בעיניו ולא היה מקבל פידבק. בעקבות אותה תכנית הוחלט שגם אותו מתלונן יקבל פידבק ברור לגבי התלונה שלו.

נושא ההכשרה בקורסים – אנחנו גם יודעים שיהיה חינוך, חינוך בתוך המשטרה. התייחסנו לנקודה הזאת בשני כיוונים. כיוון אחד הוא הכשרה לכל. בבית הספר לשוטרים בבית שמש, למעשה כל שוטר אמור לעבור הכשרות גם בנושא של קודים תרבותיים, קודי התנהגות ובכלל בנושא יחס שווה לכולם. זה לא בהכרח רק ליוצאי הקהילה אלא לכלל האוכלוסייה. הוא עובר הכשרות כאלה ואחרות. גם השוטרים וגם המפקדים עוברים את ההכשרות האלה וגם ברמת התחנה. בתחנה עושים הכשרות וסדנאות שנוגעות לרב-תרבותיות. זה דבר חשוב לכשעצמו. כשאתה מבין ויודע, אז אתה יודע איך להתייחס לדברים בגובה, עין בעין.

נקודה נוספת אדוני היושב ראש, זה נושא 100. כאשר אזרח יוצא הקהילה רוצה להתקשר למשטרה לפעמים יש לו בעיית קושי בשפה. הוחלט שיהיה שם שוטר דובר את השפה האמהרית 24 שעות במשך 7 ימים שזה חשוב לכשעצמו. כפי שנאמר פה יש בעיה לאתר אנשים שנמצאים במשטרה שהם דוברים את השפה על בוריה ולכן אנחנו נערכים בהכנת קורס שיתאים לשפר את השפה בקרב אותם שוטרים שמשרתים.

נקודה נוספת, השוטרים הקהילתיים – חשוב שיהיה מגע ישיר בין השוטר יוצא הקהילה כי הוא בתוך עמו יושב ומכיר את קודי ההתנהגות. הוחלט שיוצבו 34 שוטרים בתחנות הליבה, היום יש 26 תחנות. הוא למעשה יהווה מגשר או איש קשר ישיר שאליו ניתן לפנות. אני מניח שבעוד חודשיים הם כבר יהיו פרוסים ברחבי הארץ.

חוקרי נוער – גם זה נושא שחשוב לכשעצמו. אנחנו רוצים שבתחנות יהיו יותר חוקרי נוער מקרב הקהילה.

הנקודה הנוספת היא נושא הגיוס – שמנו לעצמנו מטרה לגייס כמה שיותר שוטרים מקרב הקהילה. מצד שני לא להתפשר על האיכות. זאת אומרת, איכותיים מקרב הקהילה. אני אוכל להגיד שהשנה גייסנו 48 והשנה עדיין לא הסתיימה. הגיוס הוא לתפקידים שונים וביניהם עורכי דין, אנשי מחשב, תפקידים כאלה ואחרים ולא בהכרח אנשי שטח, זאת כדי לגעת בכל התחומים שזה חשוב בפני עצמו. ישנם כ- 150 שהם בהליך כזה או אחר של גיוס למשטרה.

אנחנו גם יודעים שיש חשיבות שהאזרחים יהיו בקשר ישיר ושייקחו חלק במשימות השגרתיות של המשטרה. שמנו לעצמנו להגדיל את כמות המתנדבים מקרב הקהילה בתוך המשטרה. לא לבדל, זה לשלב כי השילוב מביא להרבה הרבה דברים טובים. זו מטרה שהצבנו ובעזרת ה' נעמוד גם במטרה זו.

לגבי הנושא של המצלמות גוף – פיקוד המשטרה החליט לבצע פיילוט בשתי תחנות, נתניה וראשון. מתוכנן שבשתי התחנות האלה שוטרי הסיור והתנועה יישאו על גופם מצלמות גוף. זה הפיילוט במטרה שבהמשך גם תחנות אחרות יפעלו בהתאם.

אולי תרחיב את זה. מה התוצאה של הפיילוט ומה אתם מתכוונים לעשות.

הנקודה של נשיאת מצלמה על ידי השוטרים זו נקודה שעלתה כבר בעבר. המשטרה עשתה את הבחינה הפנימית שלה והיא החליטה שיש מקום לעשות פיילוט בשתי תחנות: ראשון ונתניה, כי שם יש ריכוז גדול של יוצאי הקהילה. היו שם כמה אירועים כאלה ואחרים מול הקהילה. אני מעריך שהפיילוט אמור להיערך בהקדם וללמוד, ללמוד מהדברים האלה - - -

לא הבנתי, לא נערך?

הפיילוט לא נערך. ניתנה הנחייה שזה יערך. הצוות נמצא בשלבי למידה כי אנחנו רוצים שזה יהיה כמו שצריך. יש את זה בחו"ל. הצוות לומד את הנושא הזה ואני מניח שזה יהיה בהקדם וייושם בנתניה ובראשון לציון. זו התשובה אדוני.

לגבי הטייזר שחבריי כאן התייחסו – אני יכול לומר שמונה קצין טייזר ארצי. למעשה מפקח ומבקר את השימוש בטייזר ברמה ארצית. נערכות בקרות, נערכות הכשרות במכללה ללימודי משטרה בבית שמש וגם הנהלים רועננו, כך שמהיום והלאה הפיקוח יהיה שונה בתקווה למזער את השימוש בטייזר.

אדוני יושב הראש, חשוב להבין שהמשטרה עשתה באופן יזום סקר, סקר אמון בקרב הקהילה כדי ללמוד, באמת מתוך הבנה ואידיאל ללמוד את הצרכים של בני הקהילה. תזכרו עוד פעם, המשטרה לא הנחיתה תכנית, הכול בשיתוף פעולה מלא, ביחד, בגובה העיניים. כשלעצמו מבחינתי כשוטר ש-20 שנה במשטרה, זה מהפך. מהפך לחלוטין. סקר האמון הראה על חוסר אמון במשטרה, יותר נכון אמון נמוך. למעשה זה מהווה לנו כמשטרה בסיס לעשייה מתמשכת. בעזרת ה', בעוד כשנה ביוני נעשה סקר אמון נוסף ונלמד האם כל העשייה שאנחנו מציגים פה בפני היושב הראש והחברים נשאה פירות. האם האמון במשטרה עלה. למעשה זה יהווה מדד להצלחה של התכנית. זה אחד הממדים.

אדוני אסיים, יש עוד נקודות, אבל אסיים בנימה אישית. כפי שאמרתי אני 20 שנה ויוצא הקהילה מצד אחד ומצד שני אני שוטר במשטרה. אני בשטח הרבה. הייתי הרבה בכל תפקידי השטח, תפקיד מהותי ואני שמח על התכנית. אני אומר את זה חד- משמעית, ברמה האישית אני שמח למען עתיד הילדים שלי ובכלל למען הקהילה. התכנית הזאת היא טובה, צריך לפקח, צריך לבקר אותה, צריך לראות שבאמת הדברים זזים. מצד שני, אני מציע להבין ולדעת שהמשטרה זה עוד נקודה. יש עוד גופים שצריכים לעשות את השינוי הזה. מבחינתי, רוב השינוי זה התכנית הזאת. אם כל המשרדים, ומבלי לנקוב בשמות, אם כל המשרדים ייקחו את התכנית הזאת ויישמו אותה, כל אחד במשרד, שלו הלכה למעשה, החברה תיראה אחרת ואנחנו גם נרגיש אחרת. זה מאוד מאוד חשוב. המשטרה, אומנם היא בחזית אבל יש גם דברים שמביא את הנערים למצב הזה.

אני חושב שאנחנו באמת צריכים לשנס מותניים ולדעת שיש לנו קהילה שהיא מדהימה, קהילה ערכית. אני 33 שנה בישראל ואני יכול להגיד שעדיין יש בי את התמימות. יש לנו קהילה שהיא מיוחדת, מוכשרת, יש בה ערכים מדהימים. אנחנו לא צריכים שום הנחות, לא צריכים שום הקלות, לא צריכים שום דבר. צריכים שתסתכלו עלינו בגובה העיניים. גובה העיניים זה מה שאנחנו מבקשים. תודה רבה אדוני.

תודה. יש לי שאלה שגיל או אתה תתייחסו. ממה שראיתי בסיכום הדיווח, אתם הקצבתם 22 מיליון שקל לנושא הזה. אתם יכולים לפרט יותר?

לצד הגשת התכנית הוגשה בקשה לתקציב. אני אוכל לומר שלחלק מהדברים לא נדרש תקציב, הם כבר מבוצעים בפועל. אחד הדברים, יחסית כבדים ממה שאני זוכר, זה הנושא של תוספת שוטרים הקהילתיים בריכוזי האוכלוסייה. זו בעצם המסה הקריטית של התקציב שם. יש נושאים של הכשרה, של חינוך, של סדנאות. בניינו סדנאות ייחודיות שאנחנו מריצים אותן ב-26 תחנות הליבה. גם ערבי מפקד, גם סדנאות חינוך שמדברים על הדברים.

הוזכר הנושא של דעות קדומות וגזענות, אנחנו בהחלט מדברים על הדברים האלה שם – זו התכלית. לדבר עם השוטרים שלנו על הדברים האלה על מנת לשנות תודעה, לשנות מסגרת התייחסות ולתת את השירות הנכון והטוב ביותר.

אגב, עלה פה הנושא של ניקוד של יוצאי אתיופיה. אנחנו בעצם רוצים לקחת את זה ולפתוח את זה לכלל אוכלוסיות אחרות שנמצאות במדינת ישראל. אנחנו יודעים שמדינת ישראל היא מדינה רב-תרבותית ויש אוכלוסיות אחרות ייחודיות שיש להן צרכים אחרים. זאת הכוונה שלנו, באמת אנחנו רוצים לקחת את מה שעשינו פה עם יוצאי אתיופיה כמודל. להרחיב אותו בשנה הקרובה או בעתיד גם לאוכלוסיות אחרות בהיבט של טיוב שירותי המשטרה לאותן אוכלוסיות.

ברוכה הבאה. הצטרפה אלינו חברת הכנסת טלי פלוסקוב חברת הוועדה.

כעת אנחנו רוצים לשמוע מעורכת דין אורית צגאי מלשכת עורכי הדין בישראל.

תודה אדוני. ברשותכם מספר מילים. קודם, לשכת עורכי הדין מבקשת לברך על הנכונות של משטרת ישראל לבדוק את עצמה. תחילתו של כל תהליך קודם כל בהכרה שקיימת בעייתיות שמצריכה פתרון והידרשות לה.

לגופם של דברים, מסקנות הוועדה כמו שאני רואה אותם כמי שעומדת בראש וועדת עולים בלשכת עורכי דין, בעצם מתייחסת לשני דברים. אחת, לשלב את קהילת יוצאי אתיופיה, קהילה שלי נגיד, בתוך הארגון. דבר נוסף, בעצם זה נוגע להתנהלות הארגון כלפי הקהילה. איך שאנחנו תופסים את זה, זה מוקד החולי. שם יש הרבה יחס, איך נגדיר אותו, לא נכון, לא הוגן שמבוסס אולי על דעות קדומות. כאן אני מצטרפת לדברים שאמר חבר הכנסת דב לוין, סליחה חנין - - -

דב לוין היה שופט בית המשפט העליון ואיש מכובד מאוד.

נכון.

מי שצבעו כמוני בעצם נתקל ויודע שזה קיים. אני קצת חוששת, ואם יורשה לי בנימה אישית, שהדברים פה, שהמאבק שהיה לא יתמסמס. זאת אומרת, צריך באמת לראות מהם הצעדים האופרטיביים, איך יוצקים תוכן אמתי לתוך הדברים ושזה בעצם לא כותרות.

לשכת עורכי הדין הקימה וועדה, וועדת עולים יוצאי אתיופיה כדי לעזור ולסייע בכל הדברים שיכולים לקדם את האוכלוסייה שלי. אנחנו נשמח אם עכשיו תצא איזו החלטה כלשהי שהוועדה שלנו תפעל בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל וגופים אחרים ותיתן את עמדתה בעניין.

כפי שאמר יושב ראש האופוזיציה, אני מבינה שאתם קיבלתם רק עכשיו את נייר העמדה שכתבתי עבורכם, אז אני מתנצלת. שם פיטרתי את הדברים שאני בעצם חושבת שהם ראויים ושצריכים לעבות אותם קצת יותר. אלה בעיקר הדברים. תודה לאדוני.

תודה רבה. פנטהון אספה, יושב ראש נציגי הארגונים ומנהל ארגון טבקה.

תודה רבה אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, חברים, שוטרים, חבריי.

תראו, אנחנו, עמותת טבקה מתעסקת בהרבה דברים ובין היתר מזה שנים רבות עוסקת גם באלימות משטרתית כלפי יוצאי אתיופיה. ברשותנו מעל 100 תיקים שאנחנו מטפלים בהם שאזרחי יוצאי אתיופיה מתלוננים על שוטר. בעבר היו לנו קשרים כאלה או אחרים או התכתבויות עם משטרת ישראל, עם המפכ"ל, עם השר לביטחון פנים. האחרון ביניהם היה באוקטובר 2014 כשקיבלנו מקרה, של תלונה של אזרח שהתלונן על כך שהוא הותקף על ידי שוטרים. לרוב אותם אזרחים מותקפים על ידי שוטרים נגדם הוגש כתב אישום על תקיפת שוטר. כשעומדים מול שוטר, מילה מול מילה, השופטים בדרך כלל נוטים להאמין לשוטר. לצערי יש הרבה מקרים כאלה. באותו מקרה ששלחנו מכתב למפכ"ל ולשר לביטחון פנים קיבלנו תשובה מהמשרד לביטחון פנים, תשובה מזלזלת בשורה אחת: "זה מקרה בודד וזו לא תופעה", וזה לאחר שצירפנו רשימה של 80 מקרים שאנחנו מטפלים בהם. אם 80 מקרים זה לא תופעה, מה כן?

אחרי שפנינו לנשיא המדינה, חודש לאחר מכן אותו מקרה של חייל צה"ל דמאס פיקדה שהותקף על ידי שוטרים, שוב שלחנו עוד מכתב חריף גם למפכ"ל, למשרד לביטחון פנים לשר לביטחון פנים. למחרת קיבלנו הזמנה מהמפכ"ל לישיבה דחופה. משם הדברים התגלגלו. אנחנו בתור אלה שמכירים את המקרים הקשים ביותר, כשראינו מקרים כמו למשל התיקים שאנחנו מדברים עליהם בתקשורת, כולל דמאס פיקדה וכולל המקרה סלמסה. אנחנו רואים ומסתכלים על המשטרה, מי זאת המשטרה הזאת, של מי המשטרה הזאת אם קהילה שלמה מתלוננת על אלימות. אם אני רואה נוער יוצאי אתיופיה נקלעים לאיזו תגרה או נתקפים ובמקום לצלצל ל-100 ולהתלונן הם פוחדים כי בדרך כלל כשהמשטרה באה היא תופסת אותם ואז לוקחים אותם למעצר.

באנו עם כל הדברים האלה למפכ"ל לישיבה. אני שמח להגיד, קודם כל אנחנו רואים, המהלך הראשון או הדבר הראשון לפתרון הבעיה זו ההכרה בבעיה והודאה שכן יש בעיה. אחת הדרישות שלנו מהמפכ"ל הייתה כן. אדוני המפכ"ל היה צריך להודות שיש שיטור יתר כלפי יוצאי אתיופיה. אני שמח להגיד פה, המפכ"ל כן יצא בפומבי ואמר בתקשורת 'יש שיטור יתר'. למזלנו מינה את אותה וועדה שאני שמח להיות חבר בה, אפילו חבר מוביל יחד עם חבריי השוטרים, יחד עם נציגי הקהילה, מכל רבדי החיים של החברה הישראלית: עורכי דין, אקדמאיים. כבוד היושב ראש הפגישה הראשונה שלנו הייתה עם המפכ"ל. אנחנו באנו עם המטען, עם התיקים ובאנו גם עם רשימה של דרישות החל מנשיאת מצלמות גוף, שימוש באקדחי טייזר – איך אנחנו יכולים להגביל את זה. חקירות נוער, תיעוד קולי או ויזואלי בחקירות נוער. הרשימה של כל מה שרב פקד שי ציין עליהם באנו ודנו עליהם. אני זוכר, באחת הישיבות עם ראש הממשלה כשעלה הנושא של מצלמות גוף, כבוד ראש הממשלה אמר שיש כאן בעייתיות של פרטיות. אני שמח שממלא מקום המפכ"ל בא ואמר: חבר'ה, ממילא אנחנו מצולמים במכל מקום בכל נקודת זמן, בואו נשלוט. זו הייתה אמירה של שינוי תפיסה שמבחינתי יכולה להוביל לתוצאות.

יש תכנית, תכנית כפי כפי שפורטה לכם עכשיו על ידי רב פקד שי. אנחנו הולכים איתה. אנחנו, מבחינתנו, יש אומרים, כן המשטרה סרחה, המשטרה עשתה כל מיני צרות וצריך ללכת איתה ראש בראש. אנחנו באים ואומרים, אני רוצה למנוע את המקרה הבא. אני רוצה לחסוך את אותו מקרה שיכול לקרות אלמלא שיתוף הפעולה הזה. המשטרה היא שלנו והמשטרה צריכה להסתכל על כל אחד ואחד כאזרח ולטפל בו בצורה שווה, שוויונית. לכן אנחנו הובלנו את המהלך הזה, הגענו לאן שהגענו.

מבחן התוצאה, זה ביישום התכנית הזאת. אני כבר רואה שיש דברים שהם כבר מיושמים. כמו למשל: פיילוט שהולך להתחיל לגבי מצלמות גוף. אקדח טייזר, שיש קצין שמונה באופן ספציפי שיטפל, שיפקח על השימוש באקדחי טייזר. אני מבין שיש אפליקציה שאפשר כמובן להיעזר בה. השינוי התרבותי שהשוטרים עוברים, החינוך – זה מאוד מאוד חשוב. זה לא חד-צדדי. גם אנחנו אומרים שאנחנו צריכים כקהילה, כחברה צריכים גם ללמוד ביחד עם השוטרים, לדעת לגשר על הפער הקיים. אז אנחנו יכולים לבטוח בשוטרים שלנו והשוטרים יכולים להסתכל עלינו כאזרחים שהם מגנים עלינו ולא להפך.

אני מאוד שמח. אומנם אנחנו בתחילתה של עבודה. יש תכנית, תכנית שמתפתחת לה תוך כדי, לא הכול סגור בינתיים. אבל, לאן שהגענו כרגע זו נקודת מפתח שעליה אפשר רק לבנות והתקדם.

אני רוצה לסיים, אני גם לא תמים שלא יקרה מקרה כזה או אחר, פזיז כזה או אחר. יעשה מעשה? – כן יהיו, אבל אנחנו שם כן צריכים לשנס מותניים, להסתכל. אנחנו לא נחסוך במאמצים להביא את אותו שוטר שפשע, שסרח למשפט. כן הוא צריך לקבל את העונש, אבל זה לא אומר שאנחנו לא צריכים לשתף פעולה. מבלי שיתוף הפעולה שלנו המשטרה גם לא תצליח ולא משנה מה היא תעשה. אנחנו מבחינתנו, נושאים עיננו כלפי המשטרה שהיא תעשה את העבודה ותיישם את התכנית. אנחנו מסתכלים פנימה כלפי עצמנו מה אנחנו יכולים לעשות על מנת לסייע לשוטרים, למשטרת ישראל כדי שהתכנית הזאת תצליח. בסוף כולנו נרוויח מזה.

עוד נקודה שאני רוצה לציין, רב פקד שי ציין את זה. הלוואי שמשרדים אחרים היו יכולים להיות פתוחים, להיות עם גישה פתוחה, גישה מאוד מאוד משלבת, גישה מאוד מאוד לא פטרנליסטית שתבוא ותשמע וביחד תציג את התכניות בלי טריקים. אני לא אומר שאין טריקים במשטרה, אבל לפחות ממה שאני רואה עם זה אנחנו יכולים להתקדם. זה יכול להיות מודל למשרדים אחרים שיש לנו בעיה איתם, יש לנו הרבה בעיות. כמו ששי אמר: 'זו רק נקודה אחת ויש הרבה נקודות בחברה הישראלית ובמשרדים אחרים'.

מח"ש, עדיין יש לנו בעיה במח"ש. אנחנו צריכים כן שמח"ש יהיו פתוחים כמו שהמשטרה הראתה נכונות להיות פתוחה. אני חושב שיש לנו הרבה בעיות שם וכן צריך לטפל בזה.

"חוק המישוש" – הוזכר פה. אוי לנו שאנחנו מצד אחד נגבש תכנית שתשפר את המצב וביד השנייה אנחנו נקלל אותה. אנחנו צריכים לחשוב טוב טוב אם "חוק המישוש" כן בא בקנה אחד עם התכנית שאנחנו מציגים אותה פה. לכן אני מבקש ודורש שתעשה חשיבה מעמיקה לפני שהחוק הזה עובר. בסופו של דבר אנחנו נראה את עצמנו באותה נקודה ולא התקדמנו לשום מקום אחר. תודה.

תודה רבה. חבר הכנסת פרופסור יוסי יונה, הוא היה בהתחלה, שמע את הדיווח של השוטרים, אבל הוא היה חייב להצביע בוועדה אחרת, הוא חזר. תודה רבה שחזרת. רשות הדיבור שלך.

תודה רבה אברהם באמת על העבודה הנהדרת שאתה עושה פה בכנסת בכל הנושא של קידום יוצאי אתיופיה. בכלל המאמצים האחרונים שעשית כדי להבטיח בואם של יוצאי אתיופיה האחרים שנשארו שם. אז את המחמאות בזכות אתה מקבל אותן.

אני רוצה להגיד כמה דברים עקרוניים. האחד, אנחנו פה יושבים אל מול נציגי משטרת ישראל ואנחנו גם יודעים, אני אומר את זה בהבנה, שאתם למעשה נמצאים במקום שהבעיות המבניות של קליטת יוצאי אתיופיה הן מתנקזות אליו. כלומר, הבעיות הן כל כך חמורות וכל כך מבניות שקשורות בחברה הישראלית בכללותה לפני שהן מגיעות לעניין המשטרתי. כאן אני אוכל לומר כמי שיש לנו אחריות לכך בין אם זה נציגי ציבור, בין אם זה החברה. זה לא רק עניין של מוסדות, גם החברה הלא אתיופית, היהודית הלא אתיופית שלוקה בהמון עיוורון צבע, לוקה בגזענות ואנחנו יודעים את זה ולכן זו גם האחריות שלנו. כלומר, של הציבור הלא אתיופי לכך שלא נעשה, לטעמי, ניסיון או מאמצים עמוקים או מבניים כדי לבער את הנגע הזה מתוכנו. בוודאי שזה גולש לאופן בו מוסדות ציבוריים מתנהלים אל מול יוצאי אתיופיה. המשטרה נתקלת במקום האחרון והיא, המשטרה בכל זאת חלק אינטגרלי של החברה הישראלית ולא מהווה איזה משהו שהוא ייחודי לחברה הישראלית. פה בכל זאת מה לעשות ומה לומר.

אני לא שמעתי את כל הדיון, וכפי שאברהם יושב ראש ציין לפני כן, אתם יודעים אנחנו מתוזזים כאן בכנסת ושולפים אותנו מתוך הוועדה, 'תקפוץ לוועדה ההיא כדי להצביע' ודברים מהסוג הזה. אתכם הסליחה, זה לא נועד לצאת החוצה כדי להתרווח ולשתות כוס קפה אלא לרוץ בין וועדות.

מה שאני רוצה לומר, אני התעסקתי שנים רבות בתחום הזה של רב-תרבותיות. שמעתי שנעשים ניסיונות לראות מה ניתן לדלות בכל הנושא הזה של הרב-תרבותיות לתוך האופן בו משטרת ישראל מתנהלת אל מול מיעוטים בכלל, קבוצות מיעוט ויוצאי אתיופיה בפרט. אני גם הייתי בקשר מאוד אמיץ עם פרופסור בן פורת והבאתי את הטענה הזאת כמשהו שהוא מעין הערה פורה. פרופסור בן פורת באוניברסיטת בן גוריון עוסק בנושאים של מדיניות ציבורית ושיפור. הוא עושה מחקרים בינלאומיים. ממנו הבנתי, אני אומר את זה כך כהערה הכי כללית ותיקחו אותה ככללית, שהוא לא מצא מספיק נכונות מצד משטרת ישראל לבוא באיזה משא ומתן איתו, איזה לימוד איתו באופן שבו סוגיות שכאלה מתמודדים איתן במקומות אחרים בעולם. מקום ההתמחות שלו היה קנדה. יש מקום אולי, אני אומר את זה באופן הכי טנטטיבי ופה המקום לומר הערכה על עבודת משטרת ישראל. תבינו, באמת במידתיות שההערות שלי כאן נאמרות בעניין של יותר מוכנות.

אני אגיד את הדבר הבא. כולנו, הישראלים יש בנו במידה כזאת או אחרת את המפלצת הגזענית ולא ניתן להתמודד עם הבעיה אם לא נכיר בכך. אני אומר כולנו, אני אומר גם עלי ככל אחד שהמפלצת הזאת רובצת אצלו באיזה מקום ויוצאת כלפי קבוצה כזאת או אחרת. הבגרות שלנו כבני אדם נאורים זה לא להכחיש שיש מפלצת אלא לומר ישנה מפלצת ובואו נראה איך אנחנו מתמודדים איתה. זה מה שלטעמי עושה את האדם נאור. מעט מאוד אנשים אין להם דעות קדומות. לכן אני אומר שכצעד ראשון לומר כן יש בעיה עם דעות קדומות ופה ושם אנחנו קצת גזעניים ובואו נראה איך מטפלים בכך. באמת אני אומר גם על עצמי, שלא תבינו שאני זורק ביקורת על הזולת ופוטר את עצמי מהעניין הזה. זה נגע שהוא נגע אוניברסלי.

רעיון אחד שאני בטוח שדנתם בו והוא בעניין של התמודדות אל מול יוצאי אתיופיה במפגש – בהחלט אפשר לכנות אותו ולכן אנחנו יושבים פה, אני יודע שהוא בעייתי – בין משטרת ישראל לבין יוצאי אתיופיה. אני זוכר שבזמנו בניו יורק היה הסדר מאוד קבוע, בשכונות של שחורים תמיד יש שוטר לבן שוטר שחור כדרך קבע. אני יודע שפה דיברתם על המאמצים לגייס עוד שוטרים מיוצאי אתיופיה. קיימת הבעיה הזאת, נניח שתיקחו לדוגמה שוטרים אחרים, אנחנו יודעים באופן ספציפי שבשיקגו או בניו יורק את היחס הגזעני שלהם כלפי אפרו-אמריקאים. אחד הדרכים שמשטרת ניו יורק רצתה לטפל בעניין הזה, היא ככה קבעה, שבשכונות שהמאפיין הדמוגרפי שלהן הוא כזה או כזה, היא דאגה שהשיטור יהיה רב-תרבותי ולא בעניין שלתת שיעורים רב-תרבותיים לשוטרים שזה דבר מאוד מאוד חשוב. אני גם עסקתי בזה פה ושם. כאן באה השאלה, האם שיעור הגיוס של שוטרים מיוצאי אתיופיה הוא בהיקפים או בשיעורים כאלה שיכולים לעודד או לאפשר סוג כזה של שיטור קהילתי, שתמיד יצוותו שוטרת מיוצאי אתיופיה ושוטרת שלא יוצאת אתיופיה? אני חושב שהנוכחות, זה נאמר גם לפני כן באחת ההערות. חבר הכנסת מוטי יוגב הביא דוגמאות מסוימות שכן צריכים לשלוח עובדת סוציאלית שהיא מיוצאי אתיופיה, כן צריך לשלוח שוטר יוצא אתיופיה ולא רק כשאומרים או.קיי קרה מקרה חירום ואז נשלח, לא, אלא כהסדר קבוע, שיבואו במגע עם אוכלוסיות. כשאנחנו יודעים ששיעור התושבים הוא כזה וכזה של יוצאי אתיופיה אז צריך לדאוג שתהייה הערכות, אפילו עתידית. אני שואל, האם יש מחשבה שכזאת שתהייה הערכות עתידית שיהיה סוג כזה של שיטור קהילתי שיהיה בזוגות, נכנה אותו במרכאות, רב-גזעי? השאלה היא אליכם.

תודה רבה. אנחנו נשמע מכבאות, שיקו בר דב.

שלום רב, יושב ראש, חברי כנסת, חברים. אני מתנצל, אני כמו חברי כנסת רץ לוועדה נוספת, אז כמה נתונים לגבי הכבאות.

בכבאות היו, אחרי הרפורמה שנערכה בשנת 2013 יש קליטה מאוד גדולה של עובדים. הרבה עובדים מיוצאי אתיופיה נקלטו, כ-35 עובדים רק בשנתיים האחרונות. אנחנו עומדים מבחינת אחוזי איוש שלנו, של הכבאות, ב-2% שזה מקביל למספרים של האוכלוסייה. בסך הכול העובדים שנקלטים, אנחנו לא עושים פה איזה הליך של הקלות או הנחות, אנשים באים ועושים את כל התהליכים. אלו תהליכים מאוד קשים להיקלט. כדי שתהייה לכם פרופורציה, בגיוס האחרון מ-8,000 אנשים שהגישו מעומדות יקלטו 250. רק שיהיה ברור, מתוכם סדר גודל של 30 הם יוצאי העדה האתיופית – מבחינתנו כי הם פשוט טובים, פשוט טובים. במקביל אנחנו עושים עוד כל מיני הליכים. רק בקורס הקרוב, מתוך 60 ומשהו, 14 מתוכם יהיו יוצאי העדה האתיופית ואנחנו נותנים לזה דגש. במקביל יש תהליכים של תרגום כל מיני חומרים מקצועיים שאנחנו מספקים להם בנושא בטיחות אש בשפה האמהרית כדי להקל את התהליכים האלה.

אנחנו התחלנו איזו עבודת מטה כדי לנסות לקלוט חבר'ה שהם בשלב ההתנדבות לצבא/שירות לאומי, לבנות להם איזה מסלול שבסופו הם גם יעברו תהליך של לימודים להיות הנדסאי תעשייה וניהול או בניין. הם יכנסו להליך של פיקוח שזה בעצם מקצוע לעתיד. לקלוט אותם, התחלנו עבודת מטה עם נציבות שירות המדינה, משרד האוצר וכמובן שהמשרד לביטחון פנים שותף לכל התהליכים האלה כדי לפתח את התהליך הזה.

אני בא ואומר שהנקודה שלנו, אנחנו רואים אותם שווים לשווים ובעצם הם חלק מאיתנו בכל התהליכים והם נכנסים לכל המערכת מהצד המקצועי והטוב. זו קהילה מאוד טובה וחזקה ואנחנו מברכים על זה.

תודה רבה. חזי לוי משיטור העירוני נתניה. בוא תתקרב לרמקול.

קודם טוב צהריים טובים לכולם. אני מברך על הוועדה הזאת. זאת הפעם הראשונה שאני נמצא בוועדות כאלה גם כן. באמת, כל הכבוד, יישר כוח.

אני רק יכול לספר. אני מעיריית נתניה ואני יכול לספר שברמה כללית אנחנו אוהבים לחבק את הקהילה. אצלנו, אנחנו דווקא מחזקים את הקהילה דווקא בשיטור העירוני אצלי. לי יש גם כן מנהלי משמרות שהם מיוצאי הקהילה ואנחנו משתדלים לעשות אכיפה שוויונית ולא יוצאת דופן. גם בכל דבר ועניין שאנחנו משתפים, הקהילה אצלנו בנתניה היא ממש מעורבת בכל דבר שיש גם בדברים הטובים וגם אם הדברים לא טובים. יש לנו גם את מנהלי המתנ"סים שהם מיוצאי הקהילה. בכל דבר אנחנו מחברים אותם ביחד, אפילו אני מזמין את כולם ואין לי בעיה.

אני לא אגיד שתמיד אין בעיות, יש בעיות. יש לפעמים קשיים כל מינים. אתם יכולים לראות, כל הקהילה מחוברת אלינו, ברוב הדברים אנחנו ביחד, עושים את הדברים ביחד. אני חושב שבנתניה יש את השותפות הכי יפה. אפשר להסתכל עליה, אפשר לבוא לראות, זה מודל להעריץ. זה הכול.

תודה רבה. יש מישהו מהשב"ס (שירות בתי הסוהר)? בבקשה.

שלום לך אדוני, שמי עורך הדין נפתלי שמולביץ משירות בתי הסוהר. אנחנו בשב"ס, יש לנו יוצאי עדה בשני מקומות. גם בקרב העובדים וגם בקרב אלה שיושבים אצלנו, כמו שחברת הכנסת שציינה את הביקור שלה בכלא אופק.

מבחינת העובדים אנחנו למעשה כבר משלשים את המספר ביחס לאחוז בני הקהילה במגזר הכללי. להבנתי במדינת ישראל מדובר בסך הכול בין 1.8% לבין 2%, אצלנו מדובר ב- 4.7% מכלל העובדים. אחר בחינה לא מצאנו שום צורך בתכניות מיוחדות. אנחנו כבר מדברים על דור שני ושלישי, אנשים שכבר שירותו בצבא, אנשים שיש להם כבר השכלה, הם עומדים בקריטריונים שלנו ומתגייסים למעשה בהמוניהם. אפילו לפני מספר חודשים ניהלו יום מיוחד, פתחנו יום מיוחד לבני העדה בדרום, יום גיוס ואנשים התגייסו והם ממשיכים להתגייס.

מבחינת הטיפול באסירים, אדוני כבר מכיר את כלא אופק ואת התכניות המיוחדות שיש שם: "תכנית שורשים" ו"תכניות מספרות". אנחנו מוצאים שיש באמת פירות לתכניות הללו ומבקשים ומציעים שהקהילה תצטרף אלינו לגבי המשך התכניות. תודה רבה אדוני.

תודה רבה. שרה כהן מנהלת מחלקת רווחה במשרד העלייה והקליטה. בבקשה.

שירות הרווחה.

שירות הרווחה.

אני רוצה להתייחס לזה מזווית ההתבוננות שלנו, של משרד הקליטה בתהליך שהתחרש בעיקר בשנה האחרונה במסגרת "דרך חדשה". בעצם בתכנית "דרך חדשה" מהזווית של המשרד לביטחון פנים אני עצמי נטלתי חלק בכמה מפגשים שהתקיימו תחת מטריית ההובלה של המשרד לביטחון פנים. בעצם התקיים שם דיון ושיח סביב חלק לא מבוטל מהשאלות והסוגיות שעלו כאן.

ברמה הפרקטית מבחינת המקום שלי בשירות הרווחה, אני בעיקר מצויה, יש לי כמובן את תמונת המצב הכוללת של המשרד לביטחון פנים שתתייחס לפחות לתכנית שהכין על כל המערך, שחלק מכל האנשים שנמצאים כאן מייצגים אותו, בעצם דרך כל האגפים של המשרד לביטחון פנים. מבחינתי זו הייתה אחת ההתרשמויות היותר בולטות לגבי אופי העבודה שהמשרד לביטחון פנים עשה, בכך שהוא התייחס לכל אחד מהגופים ובעצם נתן זרקור לכל אחד מהצרכים בכל אחד מהתחומים.

אני יותר מעורבת כרגע בתהליך שנעשה "בעיר ללא אלימות". במסגרתו בשנה האחרונה אנחנו כן בנינו מתווה עבודה שבאמצעותו אפשר יהיה להגיע לתכניות שמותאמות יותר למסגרת "עיר ללא אלימות". אין כאן נציג של "עיר ללא אלימות" אז אני מרגישה שאני אולי יכולה לבוא ולשקף. ביחד איתם אנחנו עובדים כרגע להוציא גם מסמך משותף של משרד העלייה והקליטה "עיר ללא אלימות", כדי שבעצם ינחה גם את אותן רשויות שנוטלות חלק בתוך התכנית בתכניות שהן מיועדות ומותאמות לאוכלוסיית העולים באופן כללי. זאת אומרת, מתוך מיפוי שיערך בכל אחד מהישובים לגבי מה מתרחש עם אוכלוסיית העולים.

חשוב לי לציין כאן נקודה אחת בשיח שאנחנו מקיימים עם "עיר ללא אלימות" שהאמירה שלנו כאן, והיא בהחלט מקובלת על גורמי "עיר ללא אלימות", שההתייחסות לאוכלוסיית העולים לא תהייה רק מהמקום של מי שמייצר קושי אלא מהמקום של היכולת והתרומה לתהליך העירוני הכולל, שמכוון בעצם להתמודדות עם אלימות ב-seating יישובי. זאת תכנית שהיא תכנית קהילתית שמבחינת היישוב בעצם היא אמורה להפחית את כל מה שקשור לנושא של התנהגויות שהן התנהגויות אלימות. האמירה שלו בהקשר של אוכלוסיית העולים זה לבוא ולבחון איך אפשר לייצר תהליך של שיתוף וגיוס העולים בכל אחד מהמערכים שמייצרים התמודדות קהילתית. לדוגמה: לצרף ולחזק את האוכלוסייה של ההורים העולים כחלק מסיירות ההורים שמתקיימות. כחלק מהתהליך שנעשה למשל במועצת התלמידים העירונית. כחלק מתוך הסטודנטים לדוגמה שמסיירים בתוך העיר, למשל את הסיירות שמסובבות. כלומר, לבוא ולראות, אבל לעשות תהליך שהוא תהליך מואץ בגיוס שלהם לטובת השיפור בתוך העיר ובאמירה.

כחלק מהתקציב ש"עיר ללא אלימות" אמורה לקבל יש גם סביב העבודה שהיא עבודה עם ההורים העולים. פה אנחנו רואים את אחת החוליות שמחייבות, כרגע יש בתוך התהליך, כלומר ישבתי בשבוע שעבר עם מי שמרכזת בנושא ב"עיר ללא אלימות" ויש כאן שורה של צעדים מאוד יפים סביב כל מה שקשור בנושא של הכשרת אנשי מקצוע ותהליכי הסברה, גיוס של מנהיגות מתוך הקהילה. זו עבודה שאני מאוד מקווה שכחלק מתוך התקציב, שגם "עיר ללא אלימות" קיבלה במסגרת התכנית יהיה אפשר להביא אותה לידי ביטוי. שוב, תחת המטרייה הכוללת של המשרד לביטחון פנים.

שוב אני חוזרת ואומרת, אני חושבת שנעשתה כאן, מזווית המקצועית שלי, עבודה שהיא עבודה ממשלתית מאוד יפה וכמובן גם עם הרשות למלחמה בסמים.

עוד משפט אחד שאני רוצה לציין, חלק מתוך הפלטפורמה שבאמצעותה גם תיעשה עבודה בקרב בני הנוער, היא תעשה במסגרת התכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון. תכנית "360", גם התקציבים שיהיו מתוך התקציבים שיהיו מתוך משרד הרווחה וגם חלק מתוך התקציבים שיועברו ממקורות אחרים ישתמשו בפלטפורמה של התכנית הלאומית. תודה.

תודה רבה. ירון יחיאס מארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה. בבקשה.

שלום לכולם. אני ירון, מקדם מדיניות של ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה. קודם כל אני רוצה לברך על השינוי שיש כאן במשטרה בכל הנוגע להכרה שיש בעיה. אני רוצה להתייחס לחלק של הייצוג ההולם. קודם כל, כל הכבוד שאתם עומדים ביעד, היינו מצפים לראות יותר ייצוג. ההצעה שפרופסור יונה הציע כאן, זו הצעה שבאמת כדאי לשקול אותה בכובד ראש.

אנחנו היינו רוצים לקבל יותר התייחסות בנוגע לפרויקט הצילום, התיעוד הוויזואלי. בעבר הועלתה הצעת חוק על ידי חבר הכנסת אברהם נגוסה: תיעוד וויזואלי של שוטרים. תיעוד וויזואלי כהגדרתו בפקודת סדר דין פלילי, חקירת חשודים – אותו התיעוד. יחד עם זאת, אני הגעתי באיחור לדיון אבל עשיתי פה קצת השלמות, לא ניתנו לא יעדים בנוגע לפיילוט שבוצע כרגע, לא באיזה חתכים, לא אזורים מסוימים, היכן הוא יתקיים ומהן ההשלכות. בד בבד מקדמים לנו פה חוק שנקרא "חוק המישוש" שהוא חוק מאוד בעייתי ונפסל גם בארה"ב וגם באנגליה. עקב הבעיה שיש פה מלכתחילה, הבעיה המהותית, צריך לתת את הדעת לגבי התיעוד הוויזואלי.

לא הבנתי למה הפיילוט הזה מלכתחילה בוצע, הייתי שמח לקבל מהמשטרה תשובה כי הפיילוט הזה כבר בוצע בשנת 2013 על ידי תאגיד ראנד. המשטרה ביצעה צילום ותיעוד וויזואלי בין מפגשי אזרח לשוטר במספר ערים. יחד עם זאת, אנחנו באים עוד פעם עם אותו פיילוט. אנחנו מרגישים שיש פה חזרה במקום להתמודד עם הבעיה האמתית כי בסופו של יום כולנו רוצים להאמין במשטרה, המשטרה מייצגת את כל האזרחים במדינה וכל האזרחים רוצים לבטוח בה בין אם אתה בצבע שחור, לבן או צבע אחר. היינו שמחים מאוד לקבל התייחסות מבחינת זמנים קונקרטיים והאם ההצעה של פיילוט המצלמות הולכת להיכנס להחלטת ממשלה 324. היינו מבקשים גם שזה יקודם באמצעות חקיקה ולא באמצעות תקנה כלשהי מטעם המשטרה. היינו רוצים שזה יכנס כחקיקה וכמה שיותר מהר, כי במאי הייתה פה מחאה. אנחנו כבר בנובמבר ואנחנו עדיין לא רואים תוצאות מבחינת תוצאות קונקרטיות.

מה שכן, אנחנו מברכים על הנגשת הטפסים כי בסופו של יום זה תהלך מאוד חשוב. יש הרגשה טובה, אבל יחד עם זאת התיעוד הוויזואלי הוא מאוד חשוב. "חוק המצלמות" הוא מאוד מאוד חשוב והיינו רוצים לקבל התייחסות קונקרטית מבחינת זמנים, איך, מתי ולמה.

עוד נקודה שפה צצה בשבועות האחרונים. השר לביטחון פנים היה אמור להיות בפגישה ואני לא רואה אותו - - -

לא. לא היום. בפגישה הבאה.

בפגישה הבאה. או.קיי. היינו שמחים גם לשמוע על מקרה יוסף סלמסה ז"ל. אנחנו, כל מדינת ישראל ראתה בטלוויזיה מה שקרה ויש התעלומות מהפיל שבמרכז החדר והרי זה לא יתכן. צריך לתת התייחסות גם לכך. מחר יהיה דיון בוועדה לביקורת המדינה, אנחנו גם נשמח לקבל את הניירות לשם.

תודה רבה לחברי הוועדה.

תודה. כמה דברי הבהרה ממה שציינת. הגעת מאוחר. אני ציינתי בהתחלה בעניין סלמסה והדברים האלה ובכלל את הדיון עם השר קבענו אותו עם וועדת הפנים ביחד, וועדה משותפת ולכן ביקשנו שגם השר יהיה. יעלו גם את נושא הטייזר וגם כל הנושאים המרכזיים כולל המצלמות. חשוב, לא שכחנו את זה, רק יש תכנית בעניין הזה.

בעניין הצעת החוק אני רוצה להבהיר שהצעת החוק מתקדמת והייתה בוועדת השרים לעניין חקיקה. היה צריך להשלים כמה דברים כמו: העניין של תיאום עם התקציב, כמה זה עולה. ישבתי עם האיש ממשרד האוצר, ישבתי עם אגף פלילים במשרד המשפטים, ישבתי עם השר והיועץ המשפטי. אנחנו דנים על זה. אני מסכים אתך שאנחנו לא נסתפק בתקנון וכל זה, אנחנו נמשיך שזה יהיה מעוגן בחוק.

אני אשמח מאוד להערות שתגיש, האם תרצה להתייחס?

כמה מילים כלליות לגבי הנושא של מצלמות גוף. הנושא של מצלמות גוף הוא לא רק בהיבט של יוצאי הקהילה, הוא לכלל החברה. נכון שזה עלה במסגרת העבודה של צוות ההיגוי ומשם בעצם המשטרה לקחה את זה וקיבלה החלטה אסטרטגית שאנחנו הולכים לשם. עכשיו זה נשאר ברמת הביצוע. כרגע לומדים, יש לזה הרבה משמעויות ומורכבות, אבל אנחנו שם. זאת אומרת, זה יבוצע. בהקדם ייערך הפיילוט, נלמד אותו ונפיק את המסקנות ונצא לדרך. אנחנו, בהחלט ברור לנו מאוד שמפגש כזה שהוא מפוקח ומתועד הוא גם הרבה יותר מבוקר מבחינת שני הצדדים, גם מבחינת התודה וגם מבחינת ההתנהגות של שני הצדדים ולכן אנחנו רואים בזה צעד מאוד מאוד חיובי. זה כלי עבודה של משטרת ישראל לכל עניין ודבר. אנחנו בעדו והוא ייושם.

תודה. גברת וואגי טבג'ה מהרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול. בבקשה.

שלום. תודה לרשות הדיבור. גם אני שייכת לוועדה הבין משרדית של המשרד לביטחון פנים יחד עם המשטרה ו"יעד", "טבקה" ועוד גופים שהם לא פה.

המטרה של התכנית באמת הייתה ליצור איזה רצף מענה גם לקהילת יוצאי אתיופיה וגם לחברה הישראלית. אחד הדברים שאני מתמודדת איתם זה בנושא של מניעת שימוש בסמים ואלכוהול בקרב קהילת יוצאי אתיופיה. קודם כל נקודת הפתיחה שלי, הנושא של סמים ואלכוהול, זה נושא מאוד חדש שאנחנו נחשפים אליו פה בישראל. זה בעצם מצריך מאתנו, מהמשרד איזו בחינה וחיפוש דרכי הנגשה של השירות לקהילת יוצאי אתיופיה. בראש ובראשונה בעצם למידת הנושא, מידע וידע בנושא של סמים ואלכוהול וסכנות.

קהילת יוצאי אתיופיה, למי שקצת מכיר את ההיסטוריה – אנחנו לא נחזור, אבל אנחנו כן מכירים את האלכוהול הביתי. פחות היינו חשופים לאלכוהול התעשייתי. כרגע בעצם אחת התופעות הקשות שיש לנו זו צריכת אלכוהול מפורזת בקרב יוצאי אתיופיה, גם בקרב הנוער וגם בקרב המבוגרים וגם בקרב הצעירים גילאי 18-35. בעצם התכנית זה להרחיב ולהעמיק את הידע והמידע בשלב הראשון. בשלב השני, לבנות בעצם העצמה, תכנית העצמה לקהילה, העצמה כקהילה שתיקח אחריות ושתהייה מעורבת בתהליך המניעה. במקביל לעשות איזה תהליך מניעה גם בקרב בני נוער. כאשר אנחנו, בעצם אני מובילה איזה תהליך מול גופים כמו משרד החינוך, רווחה ו-"360" ועוד גופים אמורים להצטרף לבנות איזה תהליך שהוא מניעה כוללנית גם בבתי הספר דרך שפ"י (שירות פסיכולוגי ייעוצי) וגם בתוך הרווחה. גם דרך חלק מהתכניות הקהילתיות שמתקיימות וכמובן דרך העובדים שלנו. הבעיה הזאת היא בעיה לא פשוטה שבסופו של דבר גם מובילה כמובן לאלימות, עבריינות וכל מיני תופעות קשות. בסופו של דבר ממדי ההצלחה שלנו בסוף התכנית זה בעצם להוריד ולצמצם את השימוש בצריכה של אלכוהול וסמים. כחלק מהתהליך זה הנגשת השפה. מה שאנחנו עושים, הכשרת אנשי מקצוע, לקחת את כל המנחים דוברי אמהרית, מנחי קבוצות ולהכשיר אותם בתחום סמים ואלכוהול כדי ליצור שפה אחידה שכולנו נוכל לדבר גם בשפה האמהרית, ולהנגיש את הדבר הזה שנקרא מידע מעבר לפרסומים, מעבר לקמפיינים ברדיו ומעבר לחומרי ההסברה שאנחנו גם מחלקים.

בנוסף, עוד עניין שגם אנחנו יותר ויותר נחשפים לזה, כאשר קהילת יוצאי אתיופיה בסופו של דבר מודה או צורכת איזה שירות טיפולי ובעיקר בהתמכרויות, בסופו של דבר גם כשהם מצליחים להגיע למרכז טיפול כזה או אחר, הם בעצם נופלים בחזרה מאחר והקהילה עצמה לא ערוכה. אז גם לשם אנחנו מכוונים וגם לתחום של הטיפול, איזה טיפול מתאים יותר לקהילת יוצאי אתיופיה, קהילה שבאה מתרבות מסורתית שתחום הטיפול המודרני הוא זר לה. לא כולנו מכירים את ה-seating של פסיכיאטר או פסיכולוג שעושה את הטיפול. זה משהו שאנחנו כן מתמודדים.

בנוסף חשוב לי מאוד מאוד להבהיר שמבחינתנו ההורים הם בלתי נפרדים מכל התכניות שלנו. שום תכנית לנוער לא תיעשה בלי ההורים. ההורים הם מערך בלתי נפרד למרות כל הקשיים שקיימים שם. בעצם, זאת מהות התכנית ולכן אנחנו גם נתגבר את תכנית "דרך חדשה" גם בכוח אדם ביישובים שעד היום לא היינו בהם. בעצם נעשה גם מיפוי מחדש של צרכים כדי לראות איך אנחנו עושים את זה בדרך הטובה ביותר.

בנוסף, אחד הדברים המאוד חשובים, בעצם לא לדבר על ההורים אלא גם על הקהילה כקהילה. יש מנהיגים, יש מנהיגות, יש מנהיגות מסורת רוחנית שקיימת – גם להם צריך להתייחס, גם להם צריך להקשיב, גם להם וגם איתם צריך לעבוד. מבחינתנו זה חלק מתהליך העבודה.

כמובן עוד נישה בלתי נפרדת, אנשי מקצוע מכל תחום, אחד שיש לו גישה או בכלל עבודה רגשית תרבות כפי ששמענו מהמשטרה. בעצם להסתכל שאנחנו חברה רב-תרבותית. זה לא רק קהילת יוצאי אתיופיה, יש עוד חברות. לכן מבחינתנו, must שאנשי מקצוע שנותנים שירותים צריכים לעבור איזו הכשרה, הכשרה רגשית תרבות ובפרט על קהילת יוצאי אתיופיה.

מחוסר זמן אני קצת אקצר, יש פה גם נתונים. אשמח אולי בוועדות הבאות קצת להכניס אתכם ולתת לכם מידע קצת יותר רחב. תודה.

בדיון הבא אנחנו ניתן לך יותר זמן להציג נתונים.

תודה.

רק ברשותך חבר הכנסת נגוסה, חשוב להבהיר שההערה ניתנה לגוף, לתאגיד הסטטוטורי שנקרא משטרת ישראל, עקב כך שציינו פה שהייתה הודעה על שיטור יתר ולכן כל מקרה לגופו.

אנחנו ניתן יצחק הילדסהיימר בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש - - -

אנחנו לקראת סיכום, אז בקיצור.

למרות שאני קרוב מבחינה רגשית לקהילה של יהודי אתיופיה ויש למי מהנוכחים את הסיבה ההיסטורית לכך ואני לא אפרט כדי לא להאריך. למרות שכמובן לא יחשדו בי שסבי היה יהודי אתיופי. אני תמיד מקפיד לומר יהודי אתיופי ולא סתם אתיופי, אני מציע לכולם להתבטא כך. למרות זאת אני רוצה לומר משהו מבחינה מסוימת לזכותה של המשטרה גם אם זה לא כל כך לזכותה. לא לי לשפוט כמובן אם קיימת הפלייה של יהודים אתיופיים מבחינת שימוש בכוח כלפיהם. כמו שאמרתי, אינני נראה יהודי אתיופי והייתי אדם מאוד מבוגר, קצת פחות מבוגר מהיום, הייתי כקנאי שהשתתף בהפגנה מהצד, לא השתתפתי בהפגנה אלא הייתי כעיתונאי שעמד מהצד בהפגנה. זכיתי לקבל מכות נמרצות, יהודי לא אתיופי, משני שוטרים שנדנו במשפט, כלומר לא הם אישית, אבל המדינה נדונה במשפט לשלם לי פיצוי של 17 אלף שקל על ידי שופט מחוזי אחרי ערעור שהגשתי. אני חושב שכדאי שכל היהודים יוצאי הקהילה ידעו שלא תמיד, אם בכלל, לא תמיד הם מופלים לרעה.

רציתי לומר עוד משפט אחד, עד כמה שאני יודע אנשי הקהילה האתיופית מעדיפים את השימוש במילה קהילה ולא עדה. תודה רבה.

תודה רבה. אני חושב שהגיע הזמן לסכם אלא אם מישהו רוצה להגיב ושלא ירגיש מקופח. חיים. בבקשה.

אני רוצה להוסיף למה שנאמר פה, משרד הקליטה והעלייה הקים בשנים האחרונות מסלול ללימודי משטרה. זה מתחיל מכיתה יא'-יב', מגמה לכל דבר. משתתפים בו כ-150 בני הקהילה. הרעיון הכללי הוא בעצם ליצור את האזרחות הטובה ושיהיה לשאוף בסיום המגמה גיוס יתר וגם שיכנסו למסלול המשטרה ושישתתפו בפעילויות המשטרה. הפעילות מתבצעת בכפר הנוער הודיות, קרנות וניר העמק. זה בתחום הפעילות המשטרה והמשרד לביטחון פנים. השנה התחלנו עם כבאות, מסלול חדש נוסף, פיילוט בקיבוץ בנחלת יהודה – אתם לא ציינתם את זה. - - -

נחלת יהודה.

סליחה, נחלת יהודה.

ליד נחלת יהודה יש לנו קצין שמלווה את התהליך. זה חדש, התחלנו השנה בשנת הלימודים שנפתחה. זה פיילוט בתקווה להרחיב אותו.

זה מבוצע על ידי המשרד ואני מקווה להרחיב את זה ליותר פנימיות בכל הארץ.

תודה רבה. אני מאוד מברך את הוועדה המשותפת בין אנשי המשטרה לבין נציגי הקהילה. הוועדה ישבה, דנה והגיעה למסקנות וגם לתכנית כדי ליישם את המסקנות. לכן אני מאוד מברך על ההצגה של התכנית וגם את המסקנות.

אני גם מברך את המשטרה שבאמת לקחה את הרעיון של מצלמת גוף, מה שנקרא body camera – הולכים באמת לנסות את זה. הבנתי שהתחלתם לעשות, וזה גם לא מאוחר, בנתניה ובראשון לציון וזה יכול להיות במקום אחר. אני חושב שזה מאוד חשוב. הוועדה תשמח מאוד להתעדכן גם בלוח הזמנים.

אנחנו, הוועדה תתכנס לדון בנושא הזה. אני מדגיש, בעוד ארבעה חודשים בנושא הזה של יישום התכניות ובעניין ביצוע התכנית שהצגתם לנו. אנחנו נרצה לדעת את ההתקדמות. לכן אנחנו רוצים לקבל מהמשטרה: 1. להגיש לוועדה בעניין של המסקנות וגם את התכנית שהצגתם לנו בהקדם. 2. את הסקר שהצגת רב פקד שי יאסו, אתה דיברת על הסקר של התחושות של הקהילה כלפי המשטרה. אנחנו נשמח לקבל את הסקר המלא. זה מאוד יעזור לנו להיערך לדיון הבא. כמובן את המסמך המלא של המסקנות וגם את התכנית. לנו זה מאוד חשוב כדי לעקוב.

טייזר ומקרים אחרים שעלו פה בדיון, אנחנו בתיאום עם ועדת הפנים בנוכחות השר נקיים דיון בנושא הזה. המועד יגיע אליהם דרך הוועדה.

תודה לכל המשתתפים. תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:10.