הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 95

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, כ"ו בכסלו התשע"ו (08 בדצמבר 2015), שעה 9:30

תקנות חובת המכרזים (התקשרויות של מוסד להשכלה גבוהה) (תיקון), התשע"ו-2015

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

ענת ברקו

עודד פורר

איתן ברושי

עו"ד ירון גולן - לשכה המשפטית, משרד האוצר

יעל פריש - רכזת חינוך חשכ"ל, משרד האוצר

עו"ד יונתן לוי - לשכה משפטית, משרד האוצר

עו"ד חן אבישר - הלשכה המשפטית, מל"ג/ות"ת

עו"ד רעות בן-נועם - הלשכה המשפטית, מל"ג/ות"ת

עו"ד טלי ביסמוט כץ - משרד ש. פרידמן, יועצת משפטית לאוניברסיטת חיפה, ור"ה

עו"ד אילנה אייל - לשכה משפטית, מכון ויצמן למדע, ור"ה

עו"ד עודד צימנד - לשכה משפטית, אוניברסיטת בן-גוריון, ור"ה

סלי בסון - היועצת המשפטית, האוניברסיטה הפתוחה, ור"ה

מוחמד יונס - יו"ר, אופקים – אפאק לשלום וצוקים

מירב ישראלי

יהודית גידלי

הדר אביב

תקנות חובת המכרזים (התקשרויות של מוסד להשכלה גבוהה)(תיקון), התשע"ו-2015

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, 8 בדצמבר 2015, כ"ו בכסלו התשע"ו. תקנות חובת המכרזים (התקשרויות של מוסד להשכלה גבוהה)(תיקון), התשע"ו-2015.

לפי סעיף 5(ג) לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992, החוק קובע כי שר החינוך ושר האוצר, בהתייעצות עם המועצה להשכלה גבוהה ובאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט, רשאים לקבוע הוראות לגבי עסקאות של מוסד להשכלה גבוהה.

מירב, היועצת המשפטית של הוועדה, תיתן לנו הסבר.

חוק חובת המכרזים הוחל בשינויים המחויבים על המוסדות להשכלה גבוהה. יש כבר תקנות מיוחדות למוסדות להשכלה גבוהה שנקראות: תקנות חובת המכרזים (התקשרויות של מוסד להשכלה גבוהה), כשלמעשה מה שמובא לפנינו היום זה תיקון לתקנות האלה. התיקון, כפי שמפורט במכתבו של שר האוצר - - -

יש לפניכם את מכתבו?

לא.

אני אקריא, חמש התאמות:

1. התאמות לתיקון שנעשה בשנת 2012 בתקנות העיקריות;

2. מתן אפשרות למוסד להשכלה גבוהה להתקשר בפטור ממכרז במקרה של פעילות תקשורת יזומה, וזאת לאחר בדיקת מספר הצעות הבאות בחשבון;

3. הוספת תקנה שעניינה התקשרות עם מתכננים, כנוסחה בתקנות העיקריות;

4. מתן אפשרות למספר מוסדות להשכלה גבוהה לקיים מכרזים משותפים;

5. תיקון טעויות סופר;

אז זה בעצם הסיבות לתיקון שהובא בפנינו. רוב התיקונים הם תיקונים טכניים או התאמות לתקנות הכלליות שחלות על משרדי הממשלה, וכולי. וחלק מהדברים זה דברים מיוחדים למוסדות להשכלה גבוהה. אז אני רוצה שנתחיל לקרוא?

לפני כן, רק להפנות את תשומת לבכם שבמקביל בסוף הפרוזדור, מתקיימים דיונים, דוח מבקר המדינה, הפטורים מהמכרזים וההתנהלות במכרזים של השלטון המקומי. ושם התמונה מציגה שמרחב התמרון, ערפל הקרב שהחוק נתן – מצד אחד, אנחנו אוהבים לבקר ולתת על הראש למי שלא מתנהג כמו שצריך. אבל מתמונת המצב עולה שכמעט קשה לבוא. אפשרו להם כמעט הכול לעשות, במסווה, במעטה.

השכלה גבוהה, אתם כאן? ור"ה כאן?

כן.

כל הסוגים למיניהם, שתדעו לכם, ראו הוזהרתם. שלא תטעו. ושימו לב לשולי הדרך. שלא תרדו מהשוליים כי השוליים מאוד נמוכים, וכשיש שוליים נמוכים - - -

נר לרגלינו.

אנחנו שומרי הסף.

טוב, יפה. אני אמרתי את שלי, שלא ניפגש בפרוזדורים. בבקשה, אנחנו נתחיל הקראה של התקנות. אני מבין שיש גם הבנות והסמכות. וסדר הדיון – לפני שניתן לחבר הכנסת עודד פורר לשאול את שאלתו – אנחנו מקריאים את התקנות, לא מפסיקים באמצע, מסיימים סעיף, יש הסתייגות – מרימים אצבע, אין – ממשיכים הלאה, מצביעים על הכול.

עודד, בבקשה.

רק שאלת תם: זה חל רק על המוסדות המתוקצבים?

נכון. אני בדקתי את זה שוב, עכשיו בבוקר. בחוק, ההגדרה של "מוסד" היא רק מוסדות מתוקצבים. אכן כך.

השאר יהיו בהתאם – יש לי פה כמה, אבל זה לפי סעיפים.

אלה שלא מתוקצבים יכולים להתנהל איך שבא להם, לא?

חברי הכנסת, אפשר להתחיל בהקראה?

יש פסיקה שמחילה עקרונות. אבל זה לא לפי התקנות האלה. זה עקרונות כלליים של שוויון וכולי, בהתאם לפסיקה על גופים דו-מהותיים ומה שחל עליהם.

גם אנחנו בתהיות. גם כשהייתי שר וגם כחבר כנסת. גם השימוש שהחשב הכללי עושה בסמכות שלו להעניק פטור ממכרז לגופים, כבר הרבה-הרבה דיו נשפך בשולחנות העגולים של ועדות הכנסת, צריך כבר לעשות חושבים מחדש על כל הסמכות הזו ואיפה המגבלות שלה. יש הרבה שימושים מופרזים בתקנה הזו, אבל בוא נראה, בוא נראה מה טומנים בחובם השינויים המתבקשים? בבקשה.

"תקנות חובת המכרזים (התקשרויות של מוסד להשכלה גבוהה) (תיקון), התשע"ו-2015

בתוקף סמכותנו לפי סעיפים 3, 4 ו-5 לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992, בהתייעצות עם המועצה להשכלה גבוהה, ובאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, אנו מתקינים תקנות אלה:

תיקון תקנה 1

בתקנה 1 לתקנות חובת המכרזים (התקשרויות של מוסד להשכלה גבוהה), התש"ע-2010 (להלן – התקנות העיקריות)-

בהגדרה "זכות ברירה", במקום "למשרד" יבוא "למוסד";

אחרי ההגדרה "חתימה אלקטרונית מאובטחת", "חתימה אלקטרונית מאושרת", ו"מסר אלקטרוני" יבוא:

""יום עבודה" - כל יום מימי השבוע זולת אם הוא יום שישי, יום שבת, ימי שבתון, מועד ממועדי ישראל, המפורטים בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי שלטון ומשפט, התש"ח-1948 וערביהם, חול המועד ויום העצמאות;";

""מכרז משותף" – מכרז הנערך עבור מספר מוסדות להשכלה גבוהה;"."

אלה למעשה תיקונים בהגדרות שנובעים מתיקונים שנעשו גם בתקנות הכלליות או תיקוני טעות סופר.

יש לנו הערות, התייחסויות, לסעיף התיקונים בהגדרות?

היום יש מכרזים משותפים?

כפי שיושב-ראש הוועדה ציין במכתב של שר האוצר, ציינו שיש כמה נושאים מהותיים שנכנסו. אחד הנושאים המשמעותיים שנכנסו, שהם לא התאמה והם לא תיקון טכני, זה אפשרות של המוסדות להשכלה גבוהה לערוך מכרזים משותפים.

אני חושב שזה מבורך בסך-הכול הכללי.

זה מה שנקרא: "אליה וקוץ בה". כי אם אנחנו לוקחים מוסד שנמצא בבאר-שבע, למשל, אוניברסיטת בן-גוריון וניקח את אוניברסיטת חיפה שנמצאת בחיפה – יש מקום דווקא גם לעסקים המקומיים שנמצאים באיזור שם ליהנות מהיכולת להתפרנס, הרי מוסד כזה עושה שינוי מהותי בתוך עיר שהוא נמצא בה.

נניח יעשו פתאום מכרז משותף, או על מכירת מזון, או על ניקיון, או כל דבר שהם עושים מכרז, או אפילו על עבודות בינוי – במקום שתיקח חברה גדולה, איזה חברות יזכו במכרז שהוא מכרז של כל האוניברסיטאות? ייקחו החברות הגדולות, התאגידים הגדולים, ודווקא הקבלנים המקומיים שבאר-שבע או בחיפה או בירושלים, יגידו אנחנו כבר לא יכולים לשחק במשחק הזה. וזה החשש שלי.

השאלה היא אם יש נושאים מהותיים שלהם יש מקום לעשות מכרז משותף, ולא לתת את זה גורף, כי גורף – זה ברור שיש יתרון לגודל - - -

אני מציע, לפני שאני מתייחס, שיתייחסו לזה המוסדות שבעצם זו דרישה שהגיעה מהם.

ההערכה שלי היא שזה לא בא על סעיף כיבוס מגבות או על הציוד המשרדי.

זה על הכול.

אז בוא נשמע, בבקשה.

שמי עודד צימנד, מהלשכה המשפטית באוניברסיטת בן-גוריון, מטעם ור"ה. אנחנו יזמנו את הסעיף הזה. ביקש היושב-ראש שנגיב בסעיפים, אז הם תופסים את זה כבר בהגדרות. אבל אין לי בעיה להקדים את הדיון כבר לכאן. אומנם יש כאן הרבה תיקונים טכניים, אבל מהדברים הענייניים זה הליבה של הדבר.

אנחנו קודם כל אמונים על שימוש יעיל בכספי הציבור שעליהם אנחנו, המוסדות, מופקדים. ואנחנו צריכים לעשות את זה בכפוף לחוק, בשוויון ובהגינות, אבל בשיא היעילות עבור כל אחד שמנהל את תקציבו המוסדי. אז זה הדבר ה ראשון שעומד לנגד עינינו.

המטרה כאן היא לתת כלי. דווקא הדוגמאות שצוינו פה מדגימות בדיוק את המקום שבו אין דווקא תועלת לגודל. כי אם צריך לספק מזון בבאר-שבע ובחיפה, זה יהיה לרוב צירוף שעוד עשוי לפגוע במוסדות, כי מי נמצא בפריסה כזאת ועם רכב מיוחד לחימום ולקירור ורישיונות - - -

הוא ישיג תוצאות יותר טובות באיזור שלו. הוא לא ילך למכרז משותף.

נכון מאוד. אבל אנחנו, וכשאני אומר " אנחנו", אני מדבר מתוך הלשכות המשפטיות, שאנחנו במקרה הזה כלב השמירה בתוך המוסדות אצלנו פנימה.

אני מוחה. לא "כלב". שומר הסף.

שומר הסף. אני חוזר בי. אני כבר מרגיש הרבה יותר בנוח בעמדה הזו.

אתה יודע, היועצים המשפטיים הם לא כאלה במשרדי הממשלה. בכל זאת, אני שומר על כבודם. אני בדרך-כלל שומר על כבודם.

לא, לא, דיברתי רק עלי. רק אני ובן-גוריון, וגם אני שמח להזדקף מיד.

האוניברסיטה שלך לא היתה קמה בשיקולים שאתה מדבר. האוניברסיטה שלך קמה כי חשבו שצריך ליישב באת הנגב, לא כי הם חשבו שצריך להוזיל את - - -

אז תנו לו לסיים. הוא לא סיים.

אבל אתה עוד נותן לו כבוד, שהוא שומר עלינו. אנחנו לא זקוקים לשמירה שלו, וגם לא של פקידי האוצר.

הוא שומר על עצמו. לא, לא הבנת, איתן.

יש פה תרבות, שהפקידים שומרים על הנבחרים.

הוא לא אמר את זה.

אני אומר את זה.

לא, חלילה.

אתה מייצג תפיסה שהנבחרים הם האיום, כי הם נבחרו והם רוצים לשנות את המדינה, והפקידוּת שומרת עליהם עד שהם - - -

לא, לא. הלכת למקום רחוק, איתן.

לא, אני מכיר אותם. אני מכיר את זה. הוא לא המציא את זה.

הוא שומר הסף להנהלת המוסד בהתנהלות של הנהלת המוסד. הוא לא כיוון אליך בכלל. הוא לא אמור.

הוא לא מכיר אותי.

נבחרי הציבור לא יושבים בוועדות המכרזים. אני רק מבהיר את עמדתי. אין לנו ויכוח בכלל. ואני אומַר יותר מזה: היועץ המשפטי הוא חלק מוועדת המכרזים. הוא בתוך ועדת המכרזים, הוא לא חיצוני לה.

הכּוונה היא שאנחנו אמונים על היכרות עם החוק, ולכן בתוך הוועדות - - -

כדרג מייעץ, נכון?

לא, לא. חלילה, לא. ממש לא. היועץ המשפטי הוא חבר חובה בוועדת המכרזים. יש לו וטו בעניינים משפטיים - - -

אני חשבתי שרק במשרדי הממשלה אתם אקטיביסטים. ואני רואה שגם בגופים - - -

אני ממש מקווה שהסעיף הזה, לא תתפסו אותו כפוגע במישהו. הוא נועד לייעל ולפשט איפה שניתן.

עודד, נשאלה שאלה קצרה, התשובה היתה צריכה להיות – עזוב את ההרצאה הפילוסופית על המהות. אולי נחסוך את זה לשלבים הבאים. אמרת את דבריך. בבקשה, חברת הכנסת ענת ברקו, רצית לשאול אותו שאלה.

חבר הכנסת עודד פורר העלה כאן סוגיה שהיא מאוד חשובה, ודווקא אוניברסיטת בן-גוריון, בבירת הנגב, שהצלחה לשנות את פני הנגב בעצם - - -

שישבת על המגרש-משחקים בילדותי.

ואני שירתּי בפיקוד דרום הרבה מאוד שנים, ובאמת - - - שינוי מהותי. איך אנחנו יכולים ללכת בשיקולים כל-כך קרים, צרים ולא חברתיים? גם כאידיאולוגיה של אוניברסיטה. זאת אומרת, שלפי הגישה הזאת אנחנו ראש אומרים שאנחנו מוותרים ומשאירים את מגרש המשחקים של יושב-ראש הוועדה לתאגידים, רק לתאגידים. הם יבלעו את כולם. הם יבלעו את כולם כי השיקולים יהיו קרים - - -

החשש שהעליתם, אין ספק - - -

אז מה אנחנו יכולים לעשות עם זה? אנחנו צריכים לקחת בחשבון שהשיקולים לא יכולים להיות כאלה ציניים, רק כל-כך מצומצמים ולא חברתיים, במיוחד לאור מה שאנחנו רואים - - -

החשש קיים לי. אני איש הנגב, איש הפריפריה, עדיין בנגב, למרות שלקחו לי את מגרש המשחקים. זה היה מדבר. אני לא מתלונן על זה.

ויש חדש?

אני לא מתלונן, כי זה שונה - - -

יש מתקנים באוניברסיטה שאפשר לשחק בהם. יש מגרש כדורסל.

אתה יכול לתת לי רק את הזמן?

החשש קיים. זו טענה שאנחנו מעלים אותה כמעט בכל דיון. בעיר הבה"דים זה עלה, זה קיבל ביטוי. אין ספק שצריך לתת אפשרויות לכוחות מקומיים להתמודד על מכרזים, ולתת להם את התנאים הסבירים, כי אם נעשה איגום של מכרזים – השאלה מתבקשת.

אני רוצה להבין מכם שאם יש דברים ייעודיים למוסדות להשכלה גבוהה, שבעקבות זה ביקשתם את התיקון הזה,אנא שימו לנו את זה פה. אם לא, ההערה היא מתבקשת.

אתה הבנת את השאלה שלי? יש נושאים ייעודיים שיתרון הגודל או יתרון שכמה מוסדות להשכלה גבוהה מתאגדים ועבור זה ביקשתם את הסעיף הזה – אדרבא, שימו את זה פה, אנחנו אתכם. יש פ החשש שעול, נתמודד אתו, נראה איך נתמודד אתו.אבל אני רוצה לשמוע אם כן.

אני רוצה לומר משהו לגבי היעילות של מכרזים. יעילות לא בהכרח מסתכמת בזה שאת הסנדוויץ' קונים בשקל יותר זול, או את חומרי הניקיון בשקל יותר זול. יעילות היא לשם השגת המטרות. לפעמים אתה תצליח במכרז להוזיל את העלויות השוטפות של האוניברסיטה בעוד 2% או 3%, אבל בדרך פגעת במרקם אחר של עסקים שנמצא באיזור ולא השגת את היעילות, כי המשמעות שכשהקימו אוניברסיטה בנגב וכשמקימים אוניברסיטה באריאל, וכשמקימים אוניברסיטה בירושלים או מרחיבים אוניברסיטה היא לפתח את האיזור וזה חלק מהמטרות.

הרי זה ברור מה יקרה בסוף, כשזה יהיה גורף. כשזה יהיה גורף, תוקם באיזשהו שלב, אני מניח, איזושהי חברה מנהלת של כל האוניברסיטאות. הם יעשו את המכרזים על הכול - - -

יגבו עמלה.

הם ישיגו את המחירים, הם ייקחו - - -

לא בטוח. ניסיון - - - של השלטון המקומי מוכיח שהמחירים לא יותר נמוכים.

ואז יקראו לאוניברסיטאות טייקונים.

- - -

סליחה, תנו לי רגע לסיים.

יש נושאים מהותיים שבהם יש מקום לקיים מכרז משותף. אני קראתי את זה פה עכשיו. זה פשוט הדבר הראשון שקפץ לי. יש נושאים מהותיים שבהם יש כשל שוק, צריך לעשות מכרז משותף, ואין מקום לעשות מכרזים נפרדים. אבל הם צריכים להיות נושאים מסוימים, תחומים מסוימים שבהם יש יתרון כזה. כי אחרת, באופן טבעי, כל האוניברסיטאות – זה קל, זה מוריד כאב ראש לניהול, עושים מכרז משותף - - -

אולי לציוד - - -

בוא, אני אגיד לך משהו שיש בו הרבה חזון. לו יצויר שכמה אוניברסיטאות מחקר רוצות מאיץ חלקיקים. לכן אני כיוונתי לשם – אם זה מיועד באמת - - -

אבל הפתח שנפתח פה - - -

נבדוק. נתמודד, עודד. חידדנו את זה. בוא נעצור עם השאלות. יש תשובות?

שמי סלי בסון, היועצת המשפטית של האוניברסיטה הפתוחה וגם נציגת ור"ה. חברי הכנסת הנכבדים, אתם מעלים טענות שהן נכונות. כל הטיעונים שאתם מעלים זה חלק ממה שעודד אמר, כתוב בתקנון, כתוב בחוק: המיטיב ביותר, היעיל ביותר, הכלכלי ביותר. ככל שהמדינה רצתה להכניס שיקולים של הטבות לפריפריה - - -

אבל לעתים, המיטיב ביותר בחיפה, הוא לא המיטיב ביותר בבאר-שבע.

שנייה, שנייה. אם אפשר, ברשותך.

אז המחוקק ידע להכתיב את התקנות האלו, אם זה בנושא של תוצרת הארץ ואם זה בנושא של משרד הביטחון. והכול. אנחנו ביקשנו את זה ככלי, שיהיה אפשר לאחד מכרזים. זה לא אומר שמחר נעשה. אנחנו מקיימים את הדיון הזה עכשיו בשלב ההגדרות, אבל אם תראו את זה איך הכלי הזה פועל - - -

אוקי, תודה. כיוונת לדברי. ואנחנו נכנסנו לדיון מהותי בסעיף ההגדרות. איתן ברושי, בבקשה.

אני רוצה לשאול אם מבטיחים בהסדרים שזה תוצרת הארץ.

מה שחל על כולם חל גם עלינו.

מה חל?

לא עכשיו, איתן.

לא, לא. רגע, אדוני יושב-ראש, אני לא סתם שואל.

אני עסקתי בזה במשרד הביטחון. אני מניח שיש פה כאלה שמנוסים. במשרד הביטחון, עוד מתקופת רבין זכרונו לברכה, יש כלל שאומר שאזורי עדיפות לאומית וקו עימות מקבלים יכולת במכרזים להיות עד 15% יותר יקרים ויש להם זכות סירוב ראשונה.

יש פה דבר מאוד תמוה. הרי זה לא תקציב שלהם. צריך להפריד בין תקציב שבא מהמדינה – הזכרת פה דבר שהוא לא על סדר היום - - -

אתה יודע באוניברסיטת בן-גוריון כמה מהמדינה וכמה פילנתרופיה? חברך למפלגה, למצע הזה, הגיע לכנסת.

אבל הפילנתרופיה באה אחרי שהמדינה מראה - - -

רק לפני מספר ימים סיימנו פה דיון על הטבות מס לאזורי עדיפות לאומית ופריפריה. אני לא סתם אמרתי על אוניברסיטת בן-גוריון: הוקמה על-ידי אנשי חזון, ורק לפני כמה ימים היינו ליד קברו של בן-גוריון. השליחות הזאת לא הסתיימה בדורות הקודמים.

למשל, לפני כמה ימים היה פה ראש עיריית אילת והצוות שלו, והיו טענות קשות לאוניברסיטת בן-גוריון על התעלמות שלה מהערבה ומאילת. אתם לא שליחים של עצמכם, וגם לא רק של רבקה כרמי. בסופו של דבר, יש כאן ראייה הרבה יותר רחבה מהנחה של כמה גרושים במכרזים. ואנחנו אחראים גם על תל-חי וגם על אילת ולא רק מרכז הארץ.

זה לא הגיוני שכספי מדינה או כספים שנגבים למטרות לאומיות יוציאו אותם לא בצורה נכונה, ויש לכנסת אחריות, ולממשלה בוודאי, על פיזור האוכלוסיה והרבה מאוד דברים שקרו עד השנים הקודמות היו עם שיקולים יותר רחבים מאשר רק דרך החור של הגרוש. ולכן זה יהיה נכון להשתמש באמצעים שעומדים לרשותנו, ואני אומר לכם שהרבה מאוד תעשייה ביטחונית והרבה מאוד רכש של משרד הביטחון, היו להם תרומה גדולה לנגב ולגליל ולאזורים שהם יותר קשים.

למה אי אפשר להרחיב פה את הדיבור? כי חלק מהבעיה של אותם מכרזים גדולים, גם כשתגדיר שזה נעשה במקום, אז הם מוכרים את הזכויות לחברות אחרות. ראינו את זה ב:צה"ל עולה לנגב.

אני מסכל על זה לא בצד שלהם. בשבילי זו הזדמנות לומר את השקפת עולמי לא רק בהקשר הזה, ויושבים פה נציגים של המדינה ונציגים של הממלכה. אני יושב-ראש שדולת התעשייה, זה לא הגיוני, עסקים קטנים קורסים שהמדינה מפרנסת גם בחקלאות יבוא מכל מיני ארצות העולם. חייבים לדאוג, עד כמה שניתן, שזה ישרת את הנגב, את הגליל,את הפריפריה, את קווי העימות, וישרת את התעשייה ואת המלאכה בישראל ולא נספק עבודה לטורקיה - - -

איתן, ההערות חזקות ובמקום. אבל כפי שאמרתי אנחנו בסעיף ההגדרות, ולגבי ההגדרות יש הסכמה. לגבי המהות, אמרנו חלק מהדברים. בוא נתקדם ונראה לאן אנחנו מגיעים.

טוב.

אז סימנו את ההגדרות בהסכמה, וממשיכים לתיקון תקנה 2.

"תיקון תקנה 2

בתקנה 2 לתקנות העיקריות-

בתקנת משנה (א), במקום "מרכזי" יבוא "מסגרת";

בתקנת משנה (ח), במקום "התקשרות לפי תקנה 3(1)" יבוא "התקשרויות כאמור בתקנות 3(1) ו-8 כאשר שווי ההתקשרות אינו עולה על סכום הפטור כאמור בתקנה 3(1)";

"(ט) מוסד יהיה רשאי שלא לפרסם או לפרסם באופן חלקי את החלטתו כאמור בתקנת משנה (ח) מטעמים של בטחון המדינה, יחסי החוץ שלה, קשרי מסחר בין-לאומיים או לפרסם באופן שאינו מגלה סוד מסחרי או מקצועי של המוסד."."

מה ההבדל בין "מרכזי" ל"מסגרת"?

"מרכזי" זה החשב הכללי. זה היה פשוט טעות בזמנו. יש מקומות שזה מכרז מרכזי, שזה מכרז של החשכ"ל, שמאפשר לכל משרדי הממשלה. ומכרז מסגרת זה מכרז של מוסד ספציפי להשכלה גבוהה, שיש רשימה של ספקים ואפשר לעשות את זה בצורה של מכרז מסגרת ולא מכרז רגיל. אז הדבר הראשון זה פשוט טעות דפוס שתוקנה.

לגבי תקנת משנה (ח), אני אקריא אותה כי שנבין. התקנה המקורית אומרת: "מוסד שהחליט לבצע התקשרות שלא באמצעות מכרז לפי תקנות אלה, למעט התקשרות לפי תקנה 3(1), שזה פטור לגבי סכומים קטנים יחסית, יפרסם את החלטתו המנומקת באתר האינטרנט בתוך חמישה ימי עבודה ממועד קבלת ההחלטה - - -

זאת אומרת, היום בעצם צריך לפרסם את כל הפטורים למעט פטורים לגבי סכומים קטנים, בתוך חמישה ימי עבודה. למוסדות להשכלה גבוהה, יש בתקנה 8 אפשרות לרכוש ביצוע עסקה בטובין, ביצוע עבודה או רכישת שירותים שאינה טעונה מכרז. גם פטור מיוחד לגבי תשומות של השכלה גבוהה.

בעצם, התיקון הזה מבקש, לגבי הסכומים שפטורים, הסכומים הנמוכים, גם אם זה מכרז שפטור לפי תקנה 8 רק עד הסכומים שפטורים לגבי פרסום ב-3(1), לעשות השוואה של הדבר הזה, וגם זה לא יהיה טעון פרסום, לגבי הסכומים.

מוסכם. חברי הכנסת? מתקדמים.

התיקון האחרון: "מוסד יהיה רשאי שלא לפרסם או לפרסם" – זה גם תיקון שתואם לתקנות הכלליות.

בקיצור, בגדול, אנחנו נצמדים לתקנות הכלליות.

כן, למעט הנושא של מכרז מרכזי שדובּר עליו שם.

"תיקון תקנה 3

בתקנה 3 לתקנות העיקריות –

במקום פסקה (1) יבוא:

"(1) התקשרות ששווייה אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים; ואולם בכל תקופה רצופה של שנים-עשר חודשים לא יתקשר המוסד עם מתקשר מסוים, בלא מכרז, לפי פסקה זו בהתקשרויות בסכום כולל העולה על 300,000 שקלים חדשים, ובמניין זה יבואו גם התקשרויות שנכרתו בתקופה האמורה כהתקשרות המשך כהגדרתה בפסקה (4), להתקשרות שנעשתה במקורה לפי פסקה זו; אין באמור כדי למנוע מוועדת הפטור של מוסד לאשר לפי פסקה (4)(ב)(3) התקשרות המשך בסכום העולה על 300,000 שקלים חדשים להתקשרות שנעשתה במקורה לפי פסקה זו";"

אם אני לוקח את הרישה והסיפה, באה הסיפה, אמרה לי: זרוק את הרישה לפח. הבנתי נכון?

לא, אדוני. יש תקנה מקבילה - - -

בהתחלה אתה מגביל אותו. אבל אין באמור - - -

כן. זה אומר שאם ניצלתי את כל הסכום שיש לי ברישה, אני יכול לבוא דרך תקנת פטור אחרת שנקראת: תקנת התקשרות המשך, ולהאריך את ההתקשרות בסכומים אחרים.

זה שורש הרע. עד איפה? עד מתי?

אני אסביר, אדוני. בתקנה 3(4) יש שלוש מדרגות. המדרגה הראשונה היא - - -

רגע, רגע. אתה אומר שיש המשך ויש סייגים בהמשך?

לא. אותה אנחנו לא מתקנים. מה שאנחנו מתקנים זה את תקנה 3(1) שאומרת: ניצלת את הסכום, אתה יכול להשתמש בתקנה אחרת, שהתקנה האחרת, יש בה כמה רמות. רמה ראשונה היא סמכות של ועדת מכרזים עד 50,000, סמכות של ועדת מכרזים ואישור מנהל כללי עד 2.5 מיליון, וסמכות של ועדת הפטור של המוסד, שיש לה הגדרה, שהיא לא מוגבלת והיא בנסיבות מיוחדת, אותו דבר יש גם אצל המדינה. אצל המדינה זה ועדת כרזים, ועדת פטור משרדית וחשבת כללית.

אצל המדינה, אני מבין, יש את הרגולציה, יש את מבקר המדינה - - -

גם אנחנו, יש לנו מבקר מדינה ומבקר כללי.

ועכשיו הפרעת לי.

סליחה.

וזה לא יהיה עוד פעם.

אה מבין איפה השאלה. אני לא בקי בכל התקנות - - -

הסיפה לא תוקנה. בגלל - - -

היא הובאה פה.

היא כבר קיימת. היא הובאה, כי אנחנו - - - יותר מדי שינויים, אז אמרנו כבר נביא את כל התקנה.

זה עניין של ניסוח.

אז מה התיקון פה?

התיקון הוא ברישה. הרישה אומרת היום, בתקנות הנוכחיות, שאם מתקשר המוסד עם ספק מסוים, וקנה ממנו משהו מסוים, התקנה אומרת: אסור במשך שנה שלמה להתקשר איתו באף התקשרות אחרת.

וזה מוגבל לסכום של?

כל סכום. קנית ממישהו את הבקבוק הזה – התקנות הנוכחיות אומרות: אסור לקנות עוד בקבוק במשך שנה שמה. הוראה דומה היתה במדינה. ב-2012 אחרי שהבנו אחרי שלוש שנים. אז זה בעצם התיקון פה. התיקון מוריד את ההחרגה הזו.

עד לתקרה של?

התקרה לא השתנתה.

הרישה: "התקשרות ששווייה אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים" - - -

זה היום יש בתקנה.

יפה.

"ואולם בכל תקופה רצופה של שנים-עשר חודשים לא יתקשר המוסד עם מתקשר מסוים, בלא מכרז,"

לא, בסכום על 300,000 שקלים. אני אומר להם: אתם יכולים להתקשר שלוש פעמים או מספר פעמים עד סכום גג - - -

זה עודכן ל-300,000?

זה מה שיש היום.

אז מה התיקון?

התיקון הוא ההגבלה שהסברתי עם הבקבוק. היום הם היו מוגבלים, כמו שהמדינה היתה מוגבלת לפני שלוש שנים – אם רכשת ממישהו משהו, לא משנה באיזה סכום, אתה לא יכול לרכוש ממנו עוד פעם בשנה קלנדרית אחת. את ההגבלה הזאת הורדנו.

אז זה השינוי: "ובמניין זה יבואו גם התקשרויות שנכרתו בתקופה האמורה כהתקשרות"?

לא.

אז איפה התיקון? הבנת הנקרא – זה המקצוע היחיד שקיבלתי עליו ציון חיובי.

התקנה הנוכחית היא בסעיף קטן (א) ו-(ב). את סעיף קטן (א) הורדנו ועשינו פה התאמות. לא נגענו בסכום. הסכום הוא גם פה – 100,000 ו-300,000. לא נגענו בסכומים.

אז בניסוח של התיקון היה צריך לבוא שאתה מתקן משהו.

זה התאמה לנוסח של תקנות המכרזים הכלליים.

אוקי.

"

בפסקה (2), במקום "לבצעה" יבוא "להתחיל בביצועה";" – זה תיקון הבהרה.

"

בפסקה (4)(א), בהגדרה "הרחבת התקשרות ראשונה", אחרי "העבודה" יבוא "המקרקעין";

בפסקה (19) –

ברישה, במקום "שפורסמה הודעה" יבוא "בחינת קיומם של מיזמים";

במקום פסקת משנה (א) יבוא:

"(א) ההתקשרות נעשית עם מי שתורם ממקורותיו סכום שאינו נמוך ממחצית עלות ביצוע המיזם;";

בפסקת משנה (ב), בסופה יבוא "ובלבד שאינן פטורות ממכרז לפי תקנות אלה";

בפסקה (20)(א), בכל מקום, אחרי "טובין" יבוא "או שירותים";

"(29) התקשרות לפעילות תקשורת יזומה המיועדת להעביר מסר לציבור באמצעות אמצעי תקשורת, ובלבד שהתקשרות כאמור תיעשה לאחר בדיקת כמה הצעות הבאות בחשבון."."

למעשה, תקנה 3 היא התקנה של פטור מחובת מכרז. אז זה בעצם עושה תיקונים בכל מיני פסקאות בתקנה. "להתחיל בביצועה" – זה כאמור עניין טכני. ב-(3), לגבי הרחבת התקשרות ראשונה נכנס גם נושא של מקרקעין.

זה התיקון שעשינו ב-2016.

נכון.

פסקה (19) מדברת על התקשרות לביצוע מיזם אשר יפעל ללא כוונת רווח למטרה של חינוך, תרבות, דת, מידע, אומנות וכולי – היום זה לאחר שפורסמה ההודעה. אז במקום זה: לאחר בחינת קיומם של מיזמים. זאת אומרת, זה לא רק ההודעה הטכנית, אלא גם פרסמת הודעה, קיבלת מידע, בעצם זה גם התאמה לתקנות.

גם: "ההתקשרות נעשית עם מי שתורם ממקורותיו סכום שאינו נמוך ממחצית עלות ביצוע המיזם;" זה התאמה לתקנות הכלליות.

זה התחכמות מתמטית.

20(א) – גם מוסיפים לא רק טובין אלא גם שירותים. זה התקשרות בעסקה עם תושב מדינת חוץ. ו-(29) זה חדש, זה מה שנאמר במכתב של שר האוצר לגבי התקשרות לפעילות תקשורת יזומה. יש משהו דומה ללפ"מ, נכון?

אדוני היושב-ראש, אני צריך לצאת וענת יצאה, ולא רוצים להשאיר אותך לבד.

תרגיש הכי נוח.

אנחנו צריכים לעשות פה את השינוי, אבל ללא תיאום מוקדם החלטנו שאנחנו נרצה לשנות את הסעיף הראשון. השאלה אם אתה גומר את זה בישיבה היום. או אתה יכול להצביע על הסעיף הראשון עכשיו?

לא.

השאלה היא אם אתה עושה הצבעות היום.

כן, אני גומר את זה היום. אני יכול לקבוע אתכם שעת הצבעה, אבל אני רוצה לגמור את זה היום כי אני לא יכול להצביע עכשיו על ההגדרות. זה הגדרות. אני עוד לא גמרתי את המהות.

יש בהמשך הוראה מהותית בנושא.

שקשורה לזה.

אני מסמיך את חבר הכנסת - - -

אני לא יכול להצביע במקומך עדיין.

לא, אבל אתה יכול לקרוא לי.

אני אלמד אותך כללי הצבעות אם אני מביא להצבעה ויש שוויון, זה לא עובר.

לא, אבל גם ענת ברקו, שהיא מהקואליציה, ביטאה עמדתה, והיא אגב יותר חדה משלי.

אם היא תבוא ותצביע, אדרבה ואדרבה.

למה אי אפשר להגיע בהסכמה?

כי עוד לא ביררנו את זה. אני אומר לך בכנות, קשה לי להכריע בשלב הזה עכשיו. לכן אני לא יכול להצביע על זה עכשיו.

מה קשה פה?

הכי טוב זה לבוא ולומר: אין דבר כזה, לא יהיה - - -

לא, להיפך. אני בעד יעילות - - -

בסעיף ההגדרות, אני לא מוצא סיבה לפסול את זה כי זה ניסוח. בסעיף המהות – אדרבה, אני יכול להתווכח.

טוב, אני ב"נגב", הולך לחזק את הנגב.

אנחנו נעשה את זה מכאן.

אל תתיימר.

כמיטב יכולתנו הצנועה

הוא מתיימר, תן לו שילך לעזור לנגב. אני מנסה כבר 12 שנים בכנסת - - -

ב"נגב" זה דיון על הגז.

היום אני פותח את הלשכה שלי בבאר-שבע.

בשעה טובה. בקדנציה הראשונה שלי, ב-2003, פתחתי לשכה בבאר-שבע. עכשיו, אתה תקוע בכנסת, חבר כנסת חרוץ. השכנים שלי - -

רואים שסגור.

- - איזה בטלן זה, אף פעם הוא לא נמצא פה. אתה בא לחשבות, אתה צריך להתנצל, להוכיח שאין לך אחות כל הזמן. זה הארנונה, ולמה ככה, ולמה הוא, ולמה זה. ואיזה עיתונאי בא לראות שסגור – אמרתי, למה? מה קרה? זה עלה לי כמעט 30,000 שקל בשנה, עם הארנונה, הטלפון, ולנקות את האבק. הייתי בא, מנקה. קובע פגישה בבאר-שבע – איפה? אני שכרתי את הלשכה ב-"מול הקשתות" של "פרדייז" בבאר-שבע, מלון לאונרדו, לשכה קטנה. עשיתי חשבון: 30 פגישות בשנה – כמה עולה קפה הפוך? כפול 30, על חשבוני, יושב בלובי על חשבונם, עם מוזיקת רקע, עם מי שמנקה, בלי הארנונה, בלי טלפון. ומאז אני מופיע בתחתית ניצול דף הבוחר שלי. אתה רואה מה זה יעילות?

לעניינו, רבותי.

זה דומה בתקנות חובת המכרזים?

יש ללפ"מ, אני אקריא אתה הוראה - - -

אבל לפני כן: זה משהו דומה ללפ"מ, אבל אני רוצה לדעת מה ייחודי, בנושא מכרזים בתחום התקשורת או הפרסום, למוסדות להשכלה גבוהה?

אני יכולה להסביר: אנחנו משתמשים בפרסום באינטרנט. והפרסום בכלל, באופן כללי, הולך לפי חשיפה ורייטינג ולא לפי מחיר.

עד עכשיו זה נכון לגבי כל הגופים.

נכון. ולכל הגופים יש את לשכת הפרסום הממשלתית. אגב, אנחנו משתמשים בה. יש שלהם תקנת פטור שהיא אפילו מקלה הרבה יותר מהתקנה שהוצעה לנו למוסדות להשכלה גבוהה - - -

אני לא נגד הלפ"מ, אבל עצה בתור שר, להוציא קמפיין באופן חופשי לוקח בדיוק שבועיים-שלושה, למקצוען חודש. בלפ"מ לקח לי שנה וחצי. קחי את זה בחשבון.

אני רק אסביר. יש לנו משרדי פרסום שזכו במכרזים.

והם עשו עבודה מצוינת, בתקופה שאני הייתי מנכ"ל.

אני הוצאתי באמצעותם, מי שזוכר את הקמפיין הזה, שרואים את כל גוש דן, בית-עלמין אחד גדול ועזריאלי באמצע – זוכרים את זה? זה עזר לי לבנות "מגדלי מרגי" בכביש , מי שרואה, שמאלה שם, את מגדלי הקבורה. נתתי המחשה למדינה כמה שטח מבזבזים על קבורה. אז זה לקח לי הרבה זמן עד שהם עשו את יצירת המופת הזאת.

הדברים פה הם פשוטים. לא מסובכים. אתה מדבר על שירותי הפרסום, הפרסומאי, בעצם. אבל זה אנחנו לא קונים מלפ"מ בדרך-כלל, אלא מהפרסומאים שאיתם אנחנו עושים מכרזים ובוחרים אותם במכרזים. מדובר על רכישת שטחי פרסום. אי אפשר להשוות את "הארץ" עם איזשהו עיתון אחר, או את גלי צה"ל עם הפרסומאי, החליטו לחלק את המדיה, את עוגת המדיה, איך להשתמש במדיה. ולכן, הדבר הזה מבוצע בסופו של יום בפטורים ממכרז.

כדי לעשות את זה ישירות ובצורה הכי גלויה ועל השולחן, צריך לפתור את הדבר הזה כי זה הולך לפי שיקולים - - -

כפוליטיקאי, אני אומר לך למה דווקא פה אני חושש. אם מחר אני רוצה כתבה אוהדת ב"גלובס" - - -

זה לא זה.

בתוך עמי אני יושב. התקשורת הישראלית, לא רוצה לתת לה ציון. תבחרו כיד הדמיון העולה על רוחכם. היום אנחנו מתגעגעים לצהובונים הבריטיים, בשנות ה-70 וה-80. והיום, אם את תתני שטחי פרסום לאיזה כלי תקשורת שאת תרצי, יש לך אתרוּג לתקופה מסוימת. זה אמת או לא אמת, עודד? בתוך עמי אני יושב. וזה פתח מאוד לא בריא.

שוב, אני רוצה לבוא לקראתכם, לעזור לכם בתקנות. ואני פונה פה גם לאוצר – אי אפשר להסתכל על המוסדות להשכלה גבוהה כאילו הם החשב הכללי.

אני אגיד משהו בהיבט האוצרי ואז ניתצן להם להשיב. ההוספות שהוספנו בהסכמה לתקנות שמעבר לתיקונים טכניים או התאמות שנעשו לתקנות העיקריות ב-2012, הן התאמות שנעשו לגביהן דיונים ארוכים של כמה חודשים אם לא שנים, והנוסח שהגענו אליו בסופו של דבר, והבאנו אותו לאישור הוועדה, הוא נוסח שמוסכם עלינו.

אנחנו מבינים שאין להם לפ"מ, והיום בתקנות העיקריות יש תקנת פטור מלאה למשרדי הממשלה בהתקשרות עם לפ"מ. זה לא ניתן להם. ניתן להם שהם יצטרכו לעשות הליך של בחינת מספר ההצעות הבאות בחשבון. זה בעצם סוג של הליך - - -

בדיון זה חבל שהבאתם רק יועצים משפטיים. איש הרכש והלוגיסטיקה שלכם היה צריך להיות פה. אני שואל אתכם שאלה: תוכיח לך במה זה הולך לחסוך לך בעלויות.

שמי אילנה אייל, אני מהלשכה המשפטית במכון ויצמן. כשאנחנו מפרסמים פעילויות של המוסדות, השיקולים הם לא בהכרח תמחיריים, אלא שיקולים של קהלי יעד, חשיפה, דברים מהסוג הזה.

במה פטור ממכרז עוזר לך?

כי אז אני בודקת כמה הצעות ובוחרת את הרלוונטית ביניהן. בהבדל ממכרז, שאז אני כבולה בתנאי מכרז - - -

לא נכון. אם אני רוצה לפרסם מכרז בעניין עדשות מגע, או לפרסם בעניין עין, או שקשור לנושא מסוים – ודאי שבתנאי מכרז אני לא אאפשר את זה לכל עלון יומי או מי שמתמחה בשיווק ירקות. ודאי שאני אכוון לירחונים מסוימים ולמגזינים מסוימים.

פטור ממכרז בא לתת לי אפשרות לגשת לספק מסוים שהמומחיות שלו היא בלעדית, ואם אני הולך לפרסם את זה ברמות - - - אני עלול למצוא את עצמי בעוד כל מיני סייגים כאלה.

אגב, אם יש כלי תקשורת כזה - - -

פטור ממכרז לא בא עלי מסרבול של חובת המכרזים. עם כל הכבוד, חובת המכרזים חלה על כולם.

אתם יכולים לתת דוגמאות לפרסומים?

כן. אני רוצה. אנחנו מפרסמים את האוניברסיטה הפתוחה, ואנחנו רוצים שכמה שיותר סטודנטים יירשמו לאוניברסיטה הפתוחה. איך אנחנו עושים את זה? ותדעו שזה על בסיס שובעי, חודשי, כל הזמן נבדק, וכל הזמן אנחנו משנים ספקים.

אנחנו בודקים חשיפה. יש אתר נרשמים באינטרנט. הכרתם אותו. יש את "גוגל". אנחנו רוצים שכשתרשמו "האוניברסיטה", ישר האוניברסיטה הפתוחה תקפוץ לכם, ואז תצא לכם בועית: בואו תירשמו ותלמדו אצלנו. הדברים האלו עולים כסף, ולצערנו, בעיקר "גוגל", שההתקשרות לנו – אגב, ל"גוגל" אין פה בארץ סניף, אלא עם חו"ל, עולה הרבה כסף. וזה עולה מעל 100,000 שקלים. וזה לא בר תחרות איך אני יכולה לעשות?

באתר "נרשמים" באים המון סטודנטים שלנו, כי שם יש אתר שמדבר על לימודים בהשכלה גבוהה ומוסדות להשכלה גבוהה שגם פה, מוור"ה, וגם מוור"מ, וגם הלא-מתוקצבים, מפרסמים את עצמם כי הם רוצים - - -

אין סעיף פטור של מומחיות?

יש.

וזה לא יכול להיכנס בתוך הסעיפים?

לא.

לא. אנחנו רוצים להבהיר: אני לא יכולה להתחרות.

הנקודה ברורה.

אתם יכולים להשתמש בלפ"מ?

אם נותנים לנו אפשרויות זולות יותר, נשתמש בלפ"מ, אבל אנחנו עושים תחרות.

אני רוצה לשאול משהו אחר. משרד הדתות רוצה לעשות קמפיין – יש לו סעיף כזה?

כן, לפ"מ הוא מכוח פטור. משרדי הממשלה.

לא, לא בלפ"מ. משרד הדתות לא רוצה דרך לפ"מ.

אין לו פטור.

אין לו פטור. הוא צריך לעשות מכרז.

אז הם יכולים לעבור דרך לפ"מ, שיעברו כמו לפ"מ.

- - -

לפ"מ יבוא ויגיד: סליחה, אין לי את המומחיות להתעסק איתם, או שאני רווי בשנת התשע"ו, אל תפנו אלי, לא יכול - - -

עוד דבר אחד, ברשותכם. אנחנו , יש לנו משרד פרסום שזכה במכרז רגיל. הוא גם מוכר לנו שטחי פרסום. אלא מה? הוא מוכר לנו יקר יותר. למה? כי כשעיתון "הארץ" או "גוגל" מוכרים לו שטחים, אומרים לו: אנחנו מוכרים למשרד שלך בסכום X. כשאני פונה לעיתון "הארץ" בשביל לפרסם את האירועים באוניברסיטה הפתוחה, או כל מיני כנסים שיש לנו, כולל כנס נגישות שהיה לנו, אנחנו מתמקחים ומשיגים ב"הארץ" יותר זול.

היושב-ראש, זה תחום שמשתנה ברמה יומית. בגלל זה קשה למכרז את זה.

ובגלל זה אנחנו צריכים את הפטור.

היא לא פראיירית. סליחה על התואר. היא הביאה לך את התחום הכי בעייתי והכי דינמי. אבל פה לא כתוב רק תקשורת אינטרנטית.

משרד פרסום – מצדי, אפשר - - -

אני חוזר לאותו חשש: פה תקשורת במובן הרחב. היא הביאה לך דוגמה של "גוגל", וגם ל"גוגל" יש עניין להיות שולט - - -

אדוני, אני רק אחדד שבין הצד של פטור מלא לבין הצד של מכרז, יש טווח. אנחנו לא נמצאים בקצה של פטור. התקנה שאנחנו הבאנו היום היא תקנה שמחייבת אותם ללכת תחרותי. זאת אומרת, הוא לא יכול ללכת עכשיו לגוף אחד ולהגיד לו: אני מתקשר איתך בפטור. לא, הוא מחויב לעשות בדיקת מספר הצעות. הוא חייב. אז זה לא מכרז. הוא לא מפרסם מכרז פומבי, שזה הקצה השמאלי בסקאלה - - -

אתה יודע מה אומרים על היהודים? הם לא הרגו את ההוא, רק הוציאו לו את הנשמה לאט-לאט. למה לא אמרת את זה מהתחלה?

הוא אמר.

קדימה.

תקנה 4, בחינת קיומם של ספקים: "

בתקנה 4 לתקנות העיקריות –

בתקנת משנה (ו), במקום "(ב)" יבוא "(א)(2)";" – שוב, זה תיקון טעות.

"(ז) המנהל הכללי רשאי לבחון ולקבוע את קיומם של ספקים לפי תקנת משנה (א) לנושאים ולסוגי התקשרויות שיקבע ולתקופה שיקבע, אשר לא תעלה על שנה אחת; נערכה בחינה כאמור, תתייתר חובת היחידה לערוך הליך דומה בעצמה."."

כאמור התקנה עוסקת בבחינת קיומם של ספקים, כשגם - - - מבקשת להתקשר עם ספק יחיד, או ספק חוץ לרכישת טובי חוץ, תובא הבקשה לאישור ועדת מכרזים לאחר שנעשו כל אלה. יש פה פרוצדורה. ובעצם, רוצים לתת למנכ"ל מוסד להשכלה גבוהה סמכות מקבילה לתפקיד חשב כללי בתקנות העיקריות. בעצם לדלג על כל הפרוצדורות הזו של ועדת המכרזים.

אנחנו העלינו שאלה, אם באמת מוצדק לתת למנכ"ל מוסד סמכות מקבילה לחשכ"ל.

לא החלקתם על בננה, תגיד?

אני אסביר, אדוני.

בתקנות העיקריות – מה קורה היום אם משרד רוצה להתקשר עם ספק שהוא ספק יחיד? יש הליך,לפי התקנות העיקריות, שכל משרד צריך לבצע, צריך לכתוב חוות דעת, לפרסם אותה 10 ימים באינטרנט, לראות אם יש השגות, ורק אחרי זה להביא את זה לדיון בפני ועדת מכרזים שצריכה לאשר או לא לאשר.

באנו ב-2012 ואמרנו, יש ספקים שבבסיס שלהם הם ספקים יחידים. כל מיני גורמים, ספקי מים, ספקי חשמל, שהמצב שבו כל משרד ממשרדי הממשלה יעשה את כל ההליך הזה שעכשיו תיארתי, בנפרד, הוא מיותר. החשב הכללי יכול להחליט שהוא עושה הליך כזה לכל משרדי הממשלה, ולהגיד: אותו ספק חשמל, בשנה הקלנדרית הקרובה, הוא ספק יחיד.

זה רק לשנה.

זה לשנה, וזה מתוך רשימת ספקים?

זה ספק יחיד.

לפי נושאים מיוחדים?

לא התקנה אומרת: לנושאים ולסוגי ההתקשרויות שיקבע.

מי יקבע?

החשב הכללי. זאת אומרת, זו סמכות שלו לקבוע. הוא יכול להחליט שזה משהו אחר. זה קצת לא סביר - - -

אבל עדיין הסמכות של ראש המוסד יונקת מהחשב הכללי?

לא. מה שתיארתי עד עכשיו, זה מה שקורה היום במשרדי הממשלה. לחשב הכללי יש את הסמכות. אני אעיר בסוגריים שהוא לא עשה שימוש בסמכות הזאת שלו מאז 2012. סגרתי סוגריים

חבר'ה, אתם תיקנתם את זה למשרדי הממשלה בשנת 2012, אנחנו רוצים גם. אותה סמכות שיש לחשב הכללי, אנחנו רוצים שתהיה גם לנו.

אבל כשהחשב הכללי פוטר, זה לא פוטר גם אותם?

לא. זה לא פוטר אותם. זה שני הסדרים נפרדים.

אני מוכן, אם התקנות אומרות לא לתת להם את אותה סמכות, אלא להישען על מה שמחליט החשב הכללי – כן.

אז זו היתה ההצעה.

אני יעל פריש, רכזת חינוך מהחשב הכללי.

הביאו אותה בגלל התיקון שביקשנו.

במסגרת החינוך, אני אחראית גם על ות"ת.

שמעתי את האפשרות הזאת רק עכשיו, רק היום, אנחנו רק רוצים לבחון אותה בתוך הבית. ואני בתקווה, בדקות הקרובות - - -

אני בחנתי והחלטתי שאני מוכן לתת בסעיף הזה סמכות לינוק מהחלטת החשב. לא לתת להם את אותה סמכות להחליט משהו אחר. אם החליט החשב הכללי שיש ספק כללי X – מכוח זה לינוק.

הסעיף הזה הוא כמו שתיתן לכל מנכ"ל משרד להחליט מה - - -

לא נותן, לא נותן.

יכול להיות שזה טוב, אבל - - -

הנה אני אומר לכם: אם תתעקשו על זה, אני נועל את הדיון. לא מצביע.

קודם כל, אנחנו לא מתעקשים. אני אומר לאדוני, הסעיף היום, כמו שהוא נוסח, הוא נוסח בצורה לא טובה כי המשמעות היום שאם ניקח אוניברסיטה מסוימת, אוניברסיטת בן-גוריון – מה זה משנה אם המנכ"ל עושה את התהליך הזה או ועדת המכרזים עושה את התהליך, בסופו של דבר?

חשוב לי, החשב הכללי. עם כל הכבוד.

לא משנה, בסדר. אנחנו נעשה את הבדיקה, אדוני במשך הדיון, ואנחנו נקווה שתהיה תשובה.

תנסחו את זה עד סוף הדיון אם אתם רוצים הצבעה היום.

אני רק אומַר שבתקנות של המוסדות להשכלה גבוהה, יש מקומות אחרים שבהם יש הישענות על נושא של חשב כללי, כמו למשל, במקרה של מכרז מרכזי.

אין לי בעיה לתת לכם הישענות. אבל סמכות?!

סמכות - - - למוסדות להשכלה גבוהה זה לא רלוונטי. זה בדיוק כמו התהליך של ועדת מכרזים.

אוקי, אז זה ייבחן. רגע,זה יהיה עד סוף הדיון, הבחינה הזאת?

אני מבררת זה עכשיו.

מיכל ראתה את? - - -

מיכל? - - -

תראה מה קרה, מירי רגב ובנט, איזה מלחמה מנהלים על איזה פרס שמכור מראש וועדת פרס מכורה מראש. ההיא מוותרת ככה על סמכויות.

אז על זה אני מקווה שעד סוף הדיון תהיה לנו תשובה.

תיקון תקנה 5 לתקנות העיקריות – כאן אנחנו הצענו עוד תיקון. יש פה התאמה לתקנות העיקריות הסעיף עוסק בבחינת קיומם של מיזמים. החליטה ועדת מכרזים על קיום מיזם – כאמור, בתקנה 3(19) יש איזה פטור – יפרסם המוסד את דבר ההתקשרות באתר האינטרנט - - -

סליחה. תדעו לכם, יש לכם מזל שיש דיון מתוקשר. כל תחלואי החברה שמנו על מתווה הגז. ויש מצלמות, יש שם הרבה מצלמות. אם לא, כמה קטגורים היו פה. סליחה.

אז כאמור, התקנה הקיימת לגבי המוסדות להשכלה גבוהה אומרת: החליטה ועדת המכרזים על ביצוע מיזם אמור בתקנה 3(19), שזו התקנות של הפטור, יפרסם המוסד את דבר ההתקשרות אתר האינטרנט לתקופה שלא תפחת מ-21 ימי עבודה. בעצם אנחנו הופכים את זה ל-14 ימים, שזה גם התאמה לתקנות הכלליות.

ואנחנו הצענו לעשות התאמה לתקנות הכלליות, שם יש משלוח הודעה על-ידי המוסד לכל מי שנכנס לרשימת תפוצה מסוימת, שזה שקיפות רבה יותר של העניין. וחשבנו שיש מקום להתאים גם את הנושא הזה לתקנות הכלליות. אז בגדול יש הסכמה על העניין הזה, רק צריך תקופת היערכות מסוימת. כפי שתראו, בהצעה של שר האוצר הוצע להכניס את כל התקנות לתוקף בתוך שלושה חודשים. הבקשה של המוסדות היתה להכניס אותן לתוקף באופן מיידי, ואכן יש הסכמה על הדבר הזה לגבי כלל הוראות התקנות. לגבי ההוראה הזאת, מוצע להכניס אותה לתוקף - - -

אני יודע, מי שאוכל את העוגת-שמרים, אוכל גם את הצימוקים שבפנים.

אז כמה זמן אתם זקוקים לצורך העניין הזה?

- - -

אנחנו ננסח את זה כהוראת תחילה מיוחדת להוראה הזאת ולהוראה של 19(ה).

שאנחנו תופסים אותה כאן מהזנב, כי היא נמצאת אחר-כך במלואה.

אבל הדיון הוא אותו דיון.

הלאה, יש לי בעיות יותר קשות לפתור אתכם, מאשר התחולה פה, לדקדק אתכם על חודש-חודשיים.

אז שלושה חודשים?

- - - רצית חצי שנה.

את, תגנזי את נבואתך. חצי שנה זה לא יהיה.

שלושה חודשים. בסדר גמור.

למצוא גז לקח שלושה חודשים, ואנחנו רבים שמונה שנים על זה.

לא נכון. זה לקח יותר. ונגוצקי אמר הרבה שנים: יש גז, יש גז.

"תיקון תקנה 5

בתקנה 5 לתקנות העיקריות –

(1) בתקנת משנה (א) – ,

(1) במקום "21" יבוא "14";

(2) אחרי "ימי עבודה" יבוא "ותשלח הודעה לכל מי שהוא מנוי על קבלת הודעות לפי תקנה 19(ה) –

(1) הודעה על כוונתה להתקשר לביצוע מיזם משותף ואת עיקרי ההתקשרות;

(2) הודעה על האפשרות לפנות אליה כאמור בתקנת משנה (ב)."." – שבעצם ספקים אחרים יכולים לפנות כשמתפרסמת הודעה כזאת.

"(2) בתקנת משנה (ב), אחרי "לוועדת המכרזים" יבוא "במהלך התקופה שנקבעה בתקנת משנה (א)"."

זה גם טכני.

סליחה, מירב. אני לא בדקתי. אבל זה הכול יבוא as is מהתקנות הכלליות?

כן, בדקנו את זה. התוספת היא התוספת לגבי ההודעות. כל השאר זה התאמה שאתם ביקשתם בעצם.

בכל מה שקשור לשקיפות, אנחנו נדיבים.

כל התקנות האלה אמורות היו, ואנחנו באנו הנה עם תחושה - - -

אבל למה אתה מתנצל?

כי אני שומע עוד ועוד, וקודם גם - - -

אתה משתתף בהרבה דיונים בכנסת, ועוד לא פיתחת שום? - - -

חסינות? אני עובד על זה.

אנחנו מחויבים על-פי חוק, בגלל השקיפות, גם להרהר בקול. לא חייבים להגיב על כל הרהור.

תקנה 6 עוסקת במימוש זכות ברירה. התקנה אומרת: התקשרות למימוש זכות ברירה של מוסד, הכלולה בחוזה – במקור זה היה: שנכרת בעקבות מכרז, טעונה את אישור ועדת המכרזים. אז מוחקים את המילים: "שנכרת בעקבות מכרז". זאת אומרת, כל התקשרות שכלול בחוזה, טעונה - - -

מה - - - להכניס את המיל ה"נכרת" פה? מה זה, ברית?

זה מזעזע המילה הזאת. זה לא היה בעבר.

כריתת חוזה? זה דבר מאוד - - -

לא, לא. כריתה זה גם לכרות משהו - - -

כל אחד לוקח את זה למה ש - - -

ככה חוק החוזים אומר.

זה החקיקה האזרחית בישראל.

טוב, לעורכי-דין זה כנראה מובן מאליו.

אני כרתּי רק בריתות. כרתּי ברית עם אשתי, ולא מפר אותה. זהו.

"תיקון תקנה 6

בתקנה 6 לתקנות העיקריות-

בתקנת משנה (א), המילים "שנכרת בעקבות מכרז" – יימחקו;

תקנת משנה (ב) – תימחק."

תקנת משנה (ב) אומרת: התקשרות למימוש זכות ברירה של מוסד הכלולה בחוזה שנכרת שלא בעקבות מכרז, טעונה את אישור ועדת המכרזים. ואם שווי ההתקשרות עולה על מיליון שקלים חדשים, טעונה גם את אישור ועדת הפטור. גם זה התאמה לתקנות הכלליות.

"תיקון תקנה 7

בתקנה 7(1) לתקנות העיקריות-
אחרי "טובין" יבוא "או שירותים";
בסופה יבוא "ותחול תקנה 20(ד) ו-(ה) בשינויים המחויבים"."

גם זה תיקונים בעקבות התקנות הכלליות.

תקנה 9 עוסקת בהתקשרות עם בעל מקצוע מומחה.

"תיקון תקנה 9

בתקנה 9 לתקנות העיקריות-

בתקנת משנה (ג) –

בפסקה (1), המילים "המבוצעת שלא בדרך של מכרז" – יימחקו;

בפסקה (4), במקום הסיפה החל במילים "ובלבד שהבורר" יבוא "מגשר או מומחה שהתמנה מטעם בית-המשפט ובלבד שהבורר, המגשר או המומחה הם בעלי הכישורים, ניסיון ומוניטין מובהקים בתחומם."; - שוב, זה התאמות לתקנות הכלליות.

בתקנת משנה (ד)(2), במקום "במאגר" יבוא "ברשימת".

הוספת תקנה 9א

9

אחרי תקנה 9 לתקנות העיקריות יבוא:" – שוב, מדובר על התאמה לתקנות הכלליות. אני רק אקריא את זה.

"התקשרות עם מתכננים

9א.

בתקנה זו, "מתכנן" – בעל מקצוע בענף התכנון שהוא אחד מאלה: אדריכל, מהנדס, מתכנן, יועץ, מנהל פרויקט, מפקח, שמאי מקרקעין ומודד.

על אף האמור בתקנה 9, התקשרות מוסד עם מתכנן לביצוע עבודה מקצועית הדורשת ידע ומומחיות מיוחדים בענף התכנון תיעשה באופן זה:

התקשרות עד להיקף של מיליון וחצי שקלים חדשים – בדרך של בחירה ממאגר מתכננים ועל פי אמות מידה כאמור בתקנה 39, למעט לפי תקנת משנה (א)(1) שבה;

התקשרות מהיקף של מיליון וחצי שקלים חדשים ועד 3 מיליון שקלים חדשים או בעד פרויקט בלתי מוגדר – בדרך של פנייה תחרותית לקבלת הצעות;

התקשרות מהיקף של 3 מיליון שקלים חדשים ומעלה – בדרך של מכרז פומבי."

בכל התקשרות כאמור בתקנת משנה (ב)(2) ו-(3) ייקבע כי 80% מהניקוד להצעות המוגשות יינתן לאמות המידה המפורטות בתקנה 39(א)(2) עד (5) ו-20% מהניקוד להצעות יינתן לאמת המידה המפורטת בתקנה 39(א)(1);

הצעות החורגות בלמעלה מ-15% מחציון הצעות המחיר, אם הוגשו לפחות חמש הצעות, ייפסלו ובלבד שלא נפסלו מחצית מן ההצעות הכשרות שהוגשו למכרז."."

כאמור, זה התאמה לתקנות הכלליות. אתם רוצים להגיד על זה כמה מילים?

יש תקנה בתקנות חובת המכרזים - - - תקנה 5א רבתי. היא מתעסקת בהתקשרות עם מתכננים. היא נכנסה בעקבות דוח ועדת זיילר. השמטה, היא לא נכנסה בתיקון הראשון של 2010 ואנחנו מכניסים אותה עכשיו בעקבות פניות שקיבלנו בעניין.

אני שאל שהייתי צריך לשאול אותה בהתחלה. למה המוסדות להשכלה גבוהה היו צריכים תקנות מיוחדות להתקשרות מכרזים שלא בכפוף לכל התנהלות המדינה.

חוק חובת המכרזים קובע בסעיף 2א: המדינה, כל תאגיד ממשלתי, מועצה דתית, קופת-חולים ומוסד להשכלה גבוהה, לא יתקשרו בחוזה לביצוע עסקה עסקה בטובין או מקרקעין וכולי וכולי. סעיף 5 כמו שאדוני הקריא, מקנה סמכות לשר האוצר ולשר החינוך לקבוע - - -

זו גם סמכות אחרת. זה לא שר אוצר באישור ועדת החוקה.

זו לא אותה סמכות. תיאורטית היה אפשר להגיד בחוק בסעיף 1 או תקנות חובת המכרזים התשנ"ג-1993 יחולו כלשונן על המוסדות להשכלה גבוהה מתוך שיח שהיה לפני 2010 - - -

זה היה בחוק ההסדרים.

עזוב את האוניברסיטאות כאוניברסיטאות. קח את המוסדות להשכלה גבוהה – מירב, מה הסטטוס המשפטי שלהם?

בעיקרון, קודם כל, זה חל רק על המוסדות המתוקצבים, כי בעצם המוסדות להשכלה גבוהה הם לא גוף בבעלות הממשלה. הם בעצם גופים פרטיים. אבל - - -

בגלל שהם מתוקצבים הם מחויבים?

הם מתוקצבים, ויש להם היבט ציבורי גם בשירות שהם נותנים. זאת אומרת, השירות של השכלה גבוהה הוא שירות בעל היבט ציבורי, ובנוסף לזה, המוסדות המתוקצבים גם נהנים מתקצוב ציבורי.

הכול תלוי באיזה משקפיים אתה מביט. אדרבה, זה בא להקשות עליהם. זה לא בא להקל עליהם.

יש גם כסף פרטי שחל עליו - - -

גם כשאני עוזר לך אתה מפריע לי?

רף הרגישות שלך מאוד - - -

ואדוני מנגן עליו, כן.

לא, נראה לי אתה מנגן על הרגישות שלי לקפיצות.

זה דיון שהיה צריך להיות בהתחלה. בסך-הכול הכללי, מה אתה רוצה ממני בכלל? מה אתה מתערב לי? אני גו, כפוף לכל ביקורת פנימית. מאחר שהם מתוקצבים, באה המדינה ומחילה עליהם – אתה רואה, הכול תלוי איזה משקפיים אתה שם. אתה יכול להסתכל על אותו אובייקט, תלוי במשקפיים. אתה יכול לראות צד כזה וצד כזה.

גם זה לדיון? בבקשה.

במילה, להשלמה של התמונה, כי זה חשוב, זה באמת חשוב שנרכיב משקפים, לפחות נדע מאיפה אנחנו יוצאים לקריאת התקנות. כי בדיוק כמו שאדוני אומר, אין אבחנה, רק חלק מכספי הגופים המתוקצבים הוא כסף באמת ממשלתי. אבל כשמוחלות תקנות חובת המכרזים, אנחנו מכריזים הכול. אין אבחנה

איזה חלק? סליחה.

שנייה, אני אגיב, אבל אני רק מנסה להבהיר נקודה.

יש כסף גם חיצוני,שאצלנו יש ויכוחים בתוך – חוקר אומר, אני באתי עם הכסף, אני באתי עם תקציב אחר ממוסד אחר מחוץ לארץ, או מה, עם גרנד שקיבלת, ואתם עכשיו מחילים על זה חובות ציבוריים של מדינת ישראל. תודה רבה לכם. אז אולי אני אשקול לשים את זה במקום אחר.

לא, אדוני. זאת המסגרת וכאן - - -

יפה, יפה. נפל האסימון, בשלב אומנם מאוחר, אבל נפל. ואתה יודע, מצד שנהי, כשאתה מקיים פה דיון לתוך המוסדות להשכלה גבוהה, וראשי ועד ראשי האוניברסיטאות מגוננים על עוגת תקציב המחקר, ובצדק, בצורה מאוד אגרסיבית, אז יש למדינה מה לומר. עכשיו אני מייצג את הצד המאזן. ברור לי, אני מכיר את המצוקות של מחקר, תקציבי מחקר, תרומות והכול – אני תוך כדי הליכה.

זה ההיבט המהותי. ההיבט הנוסף הוא שהמחוקק סבר שמי שצריך להתקין את התקנות האלה זה שר האוצר והחינוך ביחד, באישור ועדת החינוך, בניגוד לתקנות שהן שר האוצר וועדת החוקה. זאת אומרת, שהשיקולים של ההשכלה הגבוהה יהיו על השולחן.

במילים פשוטות, מי שמסתכל זה נכון – אנחנו משיתים עליהם החובה. אנחנו לא נותנים להם הקלות. אנחנו משיתים עליהם את החובה להיצמד להוראות החשב הכללי, ומה שתוקן בזמנו. אז אם כבר המדינה תיקנה, וזה פשוט להוריד מכם את כל מה ששם עליכם חבר הכנסת איתן ברושי, את מתווה גז, את פריחת הנגב, פריחת השושנים והכול.

אל"ף, הייתי רוצה לשמוע איזה חלק זה תרומות ואיזה חלק זה מדינה.

זה נע. זה לא משהו סטטי.

מבחינת היקפים.

במה? בתקציבי מחקר? במה? בשכר הלימוד?

אם מתוך תקציבי המוסדות להשכלה גבוהה, רק 10% זה תקציב מדינה, אז - - -

אני יכולה להגיד שאצלנו באוניברסיטה הפתוחה 27%.

מדינה?

כן. זה לא הרבה.

סליחה, רגע.

מצד שני, גם צריך לזכור שכשבאים המוסדות הבלתי-מתוקצבים, ואומרים: אנחנו רוצים להיות מחקריים, אז כולם זועקים חמס ולא נותנים להם.

זה מה שאמרתי. לכן עדיין כנראה שצריך לחלק מהתקציבי מחקר, איפה המדינה שמה יותר, איפה שמה פחות, ופיתוח אני לא יודע אם יש בכלל. המדינה שמה משהו על פיתוח? לא שמה על פיתוח כמעט.

מביאים מהבית.

אז לגבי המתכננים, סיימת, ירון?

כן.

אז כאמור זה התאמה לתקנות הכלליות.

תיקון תקנה 10 – התקנה עוסקת בתנאים מוקדמים להשתתפות במכרז.

"תיקון תקנה 10

בתקנה 10(א) לתקנות העיקריות -

בפסקה (3), במקום "המצאת" יבוא "קיומם של" ואחרי "כל האישורים" יבוא "והתצהירים";

בפסקה (4), אחרי "לעניין זה" יבוא ""בעל שליטה" – כהגדרתו בתקנה 11(א)(2);"."

מדובר על כך שהשתתפות במכרז תהיה מותנית באחד התנאים, זה המצאת כל האישורים הנדרשים לפי חוק עסקאות גופים ציבוריים. אז יש פה את כל האישורים והתצהירים של חוק עסקאות גופים ציבוריים. והגדרה של בעל שליטה זה עניין ניסוחי, טכני.

"תיקון תקנה 12

בתקנה 12(א)(7) לתקנות העיקריות, אחרי "טובין" יבוא "או שירותים"."

התקנה עוסקת בניהול משא ומתן עם מציעים במכרז. שוב, התאמה.

"תיקון תקנה 13

בתקנה 13 לתקנות העיקריות, במקום "יועץ משפטי, או נציגו שהוא עורך דין, וחשב המוסד או נציגו" יבוא "היועץ המשפטי של המוסד או עורך דין שהוא מינה לנציגו וחשב המוסד או מי שהוא מינה לנציגו"."

שוב, גם זה התאמה. אני אקריא את התקנה. תקנה עוסקת בהרכב ועדת המכרזים.

"המנהל הכללי, באישור ההנהלה של המוסד להשכלה גבוהה, באישור ועדת משנה שתסמיך ההנהלה לעניין זה, ימנה למוסד להשכלה גבוהה ועדת מכרזים אחת או יותר בת שלושה חברים לפחות, ובכללם – זו התקנה המקורית – יועץ משפטי או נציגו שהוא עורך-דין, וחשב המוסד או נציגו (להלן – ועדת מכרזים)."

אז יש הבהרה לגבי הרכב ועדת המכרזים.

תיקון תקנה 15 – תקנה 15 עוסקת בסיווג התקשרויות.

"תיקון תקנה 15

בתקנה 15(א) לתקנות העיקריות -

בפסקה (1), במקום "בתקנה" יבוא "בתקנות";

בפסקה (2), במקום "11" יבוא "12"."

זה תיקונים טכניים וטעויות.

תיקון תקנה 19 – תקנה 19 עוסקת בפרסום מכרז פומבי.

עודד, אתה איתי בהצבעה?

מה זאת אומרת, איתך בהצבעה?

מצביע בעד התקנות?

תלוי מה יהיה בנושא של המכרז המשותף. אמרתי לך. זה נושא שהוא - - -

אוקי.

תקנה 19 עוסקת בפרסום מכרז פומבי, וזה נגרר לתיקון שדיברנו עליו קודם, לגבי מאגר הספקים ששולחים להם הודעות, הנושא של השקיפות.

"תיקון תקנה 19

1

בתקנה 19 לתקנות העיקריות, אחרי תקנת משנה (ד) יבוא:

"(ה) נוסף על האמור בתקנת משנה (א), הודעה על עריכת מכרז פומבי תופץ בדואר אלקטרוני לכל אדם אשר ביקש להיכלל ברשימת המנויים על קבלת הודעה לפי תקנה זו."."

זה ייכנס לתוקף, כאמור, בתוך שלושה חודשים.

תיקון תקנה 28 – תקנה 28 מדברת על מכרז פומבי עם הליך תחרותי נוסף.

"תיקון תקנה 28

בתקנה 28(2) לתקנות העיקריות, במקום "(א)" יבוא "(1)"."

זה תיקון טעות.

תיקון תקנה 29 – תקנה עוסקת במכרז מסגרת.

תיקון תקנה 29

בתקנה 29(ד) לתקנות העיקריות -

בפסקה (2), בסופה יבוא "אם נקבע מחיר כאמור";

בפסקה (5), במקום "מרכזי" יבוא "מסגרת"."

שוב, התאמה ותיקון טעות.

תיקון תקנה 33 – תקנה 33 עוסקת בניהול המערכת הממוכנת.

"תיקון תקנה 33

בתקנה 33(א) לתקנות העיקריות, במקום "חברי ועדת המכרזים" יבוא "עובדי המוסד"."

זה בעצם השירותים הטכניים שניתנים לעניין מהמערכת מוכנת, וזה תיקון בהתאם לתקנות העיקריות.

"החלפת תקנה 35

במקום תקנה 35 לתקנות העיקריות יבוא:

"מכרז ממוכן מתפתח

35.

נקבע במסמכי המכרז כי תיבחן עמידת המציע בתנאי סף או בניקוד איכות מזערי, תקבע ועדת המכרזים את קבוצת המציעים הסופית בהתאם לתקנה 26(1) ו-(2) או תקנה 27(1) ו-(2);

לאחר קביעת קבוצת המציעים הסופית, תקבע ועדת המכרזים מועד ראשון שבו כל המציעים שבקבוצת המציעים הסופית רשאים להגיש הצעות, וכן מועדים נוספים, ככל שיידרש, שבהם המציעים יהיו רשאים להגיש הצעה נוספת לעומת ההצעה האחרונה והכל בהתאם לקבוע במסמכי המכרז;

הגשת הצעות כאמור בפסקה (2), תיעשה בנוכחות שניים לפחות מחברי ועדת המכרזים."."

שוב, התאמה ל תקנות הקיימות.

הוספת תקנה 36א – כאן זה הנושא של מכרזים משותפים, שזה החידוש.

"הוספת תקנה 36א

אחרי תקנה 36 לתקנות העיקריות יבוא:

"מכרזים משותפים

36א.

מוסדות להשכלה גבוהה רשאים להתקשר בחוזה לביצוע עסקה בטובין או במקרקעין, לביצוע עבודה או לרכישת שירותים בדרך של מכרז משותף.

פרסום מכרז משותף ייעשה על-ידי ועדת מכרזים משותפת שימנו המנהלים הכלליים של המוסדות שעורכים את המכרז.

ועדת המכרזים המשותפת תמנה שלושה חברים לפחות, ובכללם החשב והיועץ המשפטי של אחד המוסדות; חברי הוועדה האמורה יכול שיהיו ממוסדות שונים.

במסגרת מסמכי המכרז המשותף יצוינו שמות המוסדות שעורכים את המכרז."."

אז זה חידוש, אחד החידושים העיקריים בתקנות. כאן יש, אני מבינה, עניינים מהותיים.

אני אומר לך, לסעיף כזה, כמו שהוא מנוסח פה, אני אתנגד. וגם חברי שהיו פה אמרו שהם יתנגדו.

גם לי יש קושי עם זה. אבל אני לא יכול לומר שזה שחור-לבן.

אני חושב שזה לא בשל להצבעה.

אני צריך חידודים וחיזוקים. בבקשה.

ברשותכם, יש לי תחושה כבדה שיש כאן מלחמה על הגב - - -

אין מלחמה.

לא מלחמה. טוב, לא להשתמש במילה קשה. אבל על גב מוסדות להשכלה גבוהה.

מוסד ו האוניברסיטה הפתוחה שמקבל השתתפות – אנחנו, אגב, מוסדות נתמכים ולא מתוקצבים ויש קצת הבדל, החברים מהחשכ"ל ידעו. אנחנו מקבלים השתתפות מהמדינה של 25% מתקציב המוסד שלנו. ואנחנו ב-27% צריכים גם לדאוג לפרנסתם של אזרחי מדינת ישראל, וגם לדאוג לחיסכון במשאבים אצלנו.

הכלי הזה הוא לא כלי פשוט להשמה ולהפעלה, להקים את המנגנון הזה. אנחנו צריכים את זה לאפשרויות, למשל, להתקשרות בסלולר. אנחנו צריכים את זה לטכנולוגיה מתקדמת. עכשיו יש לנו את הנגישות, נגישות אתרי אינטרנט. יתכן ונצטרך את התקנה הזו. אנחנו צריכים גם נייר טואלט.

במה ייגרע חלקם, עופר?

גם לקנות נייר טואלט אנחנו צריכים את זה. אולי, לא בטוח שנשתמש בזה. אבל זה עוד כלי שמטרתו לייעל את העבודה. אני מבינה את המטרות החברתיות הצודקות, אבל סליחה, יש פה חשכ"ל.

אני רק רוצה להגיד משהו בהיבט הזה. גם למדינה יש מכרזים מרכזיים. החשב הכללי במשרד האוצר, מינהל הרכש הממשלתי, שהוא מוציא מכרז מרכזי לכל משרדי הממשלה. זאת אומרת, הוא מחליט עכשיו: אני יוצא למכרז למסכי מחשב, אף משרד ממשלתי לא יכול להתקשר לבד. זאת אומרת, הוא עושה רכש מרכזי.

הבקשה של המוסדות היתה שבמקרים שבהם יצליחו להגיע להסכמות ולהקים ועדת מכרזים משותפת, לאפשר להם את זה.

האמן לי, לא חידשת לי. הכוונה פה ברורה, ואמרתי קודם, וגם החשב הכללי לא עושה בכל תחום מכרז מסגרת. ולעתים, אני חייב לומר, גם בהקשר הזה של החשב הכללי, מניסיוני, מכרז המסגרת גרוע יותר ומקשה יותר ומכביד יותר על המשרדים, בסופו של דבר, ועל פעולתם והכפפה שלהם למכרז המרכזי, ולא תמיד הוא חזות הכול.

בשורה התחתונה, אני חושב שבמקרה הזה, עריכה של מכרז משותף באופן כל-כך גורף היא לא נכונה. אני בהחלט חושב שמה שאמרה פה גברת סלי, למשל, לעניין הסלולר, אם תגיד: תשמע, אנחנו חושבים שצריך לשים פה מכרז סלולר, אז בסדר גמור. לא תהיה לי התנגדות למכרז סלולר כמכרז משותף. אבל תהיה לי התנגדות למכרז ניקיון, ותהיה לי התנגדות למכרז בינוי, ותהיה לי התנגדות למכרז של שיפוצים, ותהיה לי התנגדות למכרז של כל דבר שמחזיק בסופו של דבר את הסביבה הקרובה של אותו מוסד להשכלה גבוהה.

כל מוסד להשכלה גבוהה שנבנה ברשות מקומית, הופך את הרשות מלמעלה למטה. יש לזה משמעויות. ויש למוסדות להשכלה גבוהה גם איזשהו תפקיד חברתי בתוך מדינת ישראל, ואיזשהו תפקיד ציבורי שהוא מעבר לזה.

ברור, אבל צריך להיות - - -

סליחה.

67 שנים הם התקיימו בלי המכרז המשותף, וברוך השם, ההשכלה הגבוהה לא נפגעה ולא התמוטטה בגלל זה. אז להפוך את זה ולהגיד: אתם משיתים עלינו, והופכים עלינו, והופכים עלינו, אני חושב שזה לא חזות הכול. אני חושב שאמירה של הוועדה פה ושל חברי הוועדה, גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה, היתה מאוד ברורה.

62 שנים חיו בלי מכרזים בכלל, בואו לא נשכח.

אני חושב שפה ייגרם נזק חמור מאוד לעסקים הקטנים והאזוריים.

זו ההסתייגות של חבר הכנסת פורר.

אני רוצה להצביע בעד לגבי כל שאר הסעיפים, ואמרתי לך - - -

מאחר שאין לי נוסח מוסכם לגבי תקנה 4, אז אנחנו ממילא לא מצביעים היום.

אז אנחנו נעשה הצבעה במועד אחר, אבל נמשיך ונקרא את כל הסעיפים.

ואני ממליץ לכם, בהקשר של הסעיף הזה, לוועדה הבאה, ואני אומר את זה גם לך, אדוני היושב-ראש - - -

אנחנו מחכים שם.

שלוש שנים.

הסיכום שאנחנו שמנו על השולחן יחד עם משרד האוצר - - -

אתם מסוגלים להגיע לנוסח?

צריך להבין שאישור ועדה בכנסת - - -

חברים, אני נורא מצטער. האמירה פה של היועץ המשפטי היא חמורה. הוועדה הזו היא לא חותמת גומי, אדוני. היא לא חותמת גומי. ולבוא אלינו ולהגיד: בגלל ששלוש שנים הם מנהלים את המשא-ומתן ביניהם יש לך טענות לאוצר – תבוא בטענות לאוצר. אני לא באתי לפה בשביל להרים את היד למעלה-למטה לפי הרצונות שלכם. זה לא עובד ככה.

לפחות על חלק מהדברים הסכמת - - -

אני מוכן להצביע עליהם. בואו נעלה את זה להצבעה עכשיו. בוא נעלה את הכול. סליחה, אדוני היושב-ראש, לבקשתם, בוא תעלה להצבעה בבקשה את כל הסעיפים. מה שבעד – בעד, מה שנגד – נגד.

- - -

אדוני, אתה מפריע לי. זה לא דיון משנה.

להבא, אם לא היית מתפרץ לא היית חוטף.

פשוט חוצפה.

להבא – אתה רוצה לומר משהו, תרים את היד ותצביע.

חבר הכנסת עודד פורר אמר את מה שיש לו לגבי המכרזים המשותפים. זו דעתו, ונביא את זה להצבעה כשנביא את התקנות להצבעה.

כרגע, תיקון תקנה 40.

"תיקון תקנה 40

בתקנה 40(ב) לתקנות העיקריות, במקום "או על עריכת מכרז חדש" יבוא "בהתאם לתנאי המכרז או על ביטול המכרז, ואם החליטה כאמור רשאית היא להחליט על עריכת מכרז חדש"."

______ התשע"ו (________ 2015)

(חמ_3-3709)

_________

____________

נפתלי בנט

משה כחלון

שר החינוך

שר האוצר"

הנושא של תקנה 40 זה הצעה יחידה. שוב, יש פה התאמה לתקנות העיקריות. אנחנו מוחקים את סעיף התחילה הכללי ומכניסים את התקנות לתוקף באופן מיידי, למעט הנושא של ההודעות והנושא הממוכן, וזה יהיה שלושה חודשים. אנחנו נוסיף פה סעיף של שלושה חודשים לגבי הנושא הספציפי הזה.

הבקשה של ההישענות על החשב הכללי והפתרון שאדוני הציע - - -

אני לא חוזר בי.

לא, לא. אני שואל עד כמה זה קריטי להם בשביל לדחות - - -

אם ייתנו לנו רשות דיבור – נגיד.

אנחנו מאוד רוצים, בלי לפגוע באף אחד, להצליח להעביר את התקנות. אנחנו מוכנים לשקול הסרה של התקנה הזו.חשבנו שאנחנו באים ממקום טוב, שמייעל את הרכש. אם אנחנו פוגעים במשהו, באיזשהו אינטרס שהוצף פה היום, אנחנו מוכנים לשקול לוותר על זה, ולו שיעברו התקנות.

עודד, אתה נכנס לחרדה מיותרת, ואני אסביר לך. אני לא רוצה שתוותר על הסעיף הזה, והנה, אני לא רוצה שתוותר מיידית, בגלל שאתה בלחץ להעביר את התקנות. אני, כיו"ר ועדת החינוך, אומר, הלוואי שתדעו אתם, המחלקות המשפטיות אצלכם ונציגי הממשלה, לעבוד בקצב שלי. לי אין בעיה לשבץ את זה בכל רגע שאני אקבל נוסח מוסכם לגבי תקנה 4.

אני כן רוצה שתשקול נוסח יותר מאוזן לגבי המכרזים המשותפים. אם אתה יכול לסייג את זה לתחומים מסוימים, אדרבה ואדרבה. אם תהיה שם הבהרה: ובלבד - - -

סכומים אולי.

זהו, יש מהותי ויש פרוצדורלי.

לא נותנים לשבת על זה. ניסינו מול משרד האוצר, הוא בוודאי שומר על הקופה הציבורית - - -

הנה, אומר לך החשב שהוא מוכן להגיע איתך גם בקטע הזה, לתת לך. בבקשה, עודד.

אדוני אני רוצה לומר: חשוב שתבינו, הדיון בוועדה, לפחות איך שאני בא אליו, הוא לא בא ממקום של קואליציה-אופוזיציה. אני לא באתי לפה בשביל להתנגח בתקנות האלה.

נכון, נכון. הנה, סליחה, אל תתנצל. אני אגיד לך למה אתה לא צריך ל התנצל - - -

אני לא מתנצל. אני מסביר.

כי אני אישית, יו"ר הוועדה, מהקואליציה, לא חי טוב עם תקנה 4. לכן, אל תתנצל. יש לך בעיה עם זה, אני מבין את הקושי.

אני רוצה לומר משהו על הסעיף הזה. זה סעיף חדש, זה מנגנון חדש שאתם מקימים, תקימו אותו לארבעה-חמישה נושאים שאתם רואים אותו – אגב, אני אגיד את זה שוב, חברת הכנסת ענת ברקו, לפני שיצאה אמרה לי: אפילו לא לנושא אחד.

עד שעליזה תבוא לה על הראש.

בדיוק. כשיגיע מרכז הקואליציה הכול יהיה מסוכם. אבל אני גם לא רוצה להפוך את זה לדיון כמו בוועדת הכספים, שאני אגיש רביזיה ונעשה התייעצות סיעתית - - -

תבחרו ארבעה–חמישה נושאים שהם אקוטיים, תבואו אחר-כך בעוד שנתיים, תגידו: תשמע, ראינו כי טוב, זה נהדר, זה לא פוגע - - -

סעיף המכרזים המשותפים, אין ספק שהוא מעורר דיון.

אין לי מחלוקת אתכם על סלולר. אז שימו את זה, תעשו רשימה סדורה - - -

עם מי נגיע להסכמות?

עם האוצר.

האוצר הסכים על המתווה כמו שהוא כאן, הוא כתב אותו - - -

עודד, אני חזק בהבנת הנקרא, כנראה יש לך לקות בהבנת הנשמע. האוצר הסכים, אתה הסכמת, הכול טוב ויפה. יש פה עוד צד, צלע שלישית, שזה אנחנו.

כן, שוכחים את זה לפעמים.

ואני אומר לך, אני לא חי טוב עם תקנה 4, הוא לא חי טוב עם מכרזים משותפים. אני, כיו"ר הוועדה, מוכן להביא להצבעה, עם משמעת קואליציונית, עם הכול, נוסח משופר שאני מאמין שגם עודד יחיה איתו יותר טוב.

לכן, תיקחו שבוע-שבועיים, לא יהיה שנים. הלוואי ותתקנו את עצמכם ותעבדו בקצב שלנו. בסדר? קחו לכם את הזמן. אל תוותר לי על שום סעיף. אני לא רוצה שתוותר בגלל הלחץ לאשר אותן. והנה אני אומר לך, התקנות יאושרו. בסדר? בטווח הכי קצר, תלוי בכם. קחו את הנוסח לתקנה 4, תביאו משהו יותר – לא הצלחתם? תתייעצו, גם עם משרד המשפטים, תביאו את זה, תבואו מוכנים, אני אביא לכם את זה להצבעה. בסדר? תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.